מהי שפת COBOL ומה העתיד שלה?
שפת קובול (COBOL), קיצור של Common Business-Oriented Language, היא שפת תכנות עתיקה ופורצת דרך, שנוצרה במיוחד לצרכי ניהול ועיבוד נתונים ואם תרצו, אפשר לראות בה את שפת המורשת של הטכנולוגיה.
הפיתוח שלה החל ב-1959, כשהמחשבים היו כל כך גדולים שכל אחד מהם תפס חדר שלם או יותר. מיותר לציין שבאותה תקופה רק חברות וארגונים גדולים יכולים היו לרכוש מחשב כזה.
שנה אחר-כך, בשנת 1960, שפת קובול הודגמה לציבור לראשונה. שפת התכנות הזו הייתה השפה הראשונה שיועדה לצרכים עסקיים ובאותן שנים היא יצרה מהפכה של ממש בעולם המחשוב. זו הייתה תוצאה של רעיון חדשני שהיה למפתחי קובול, שהייתה פשוטה אבל מהפכנית ופורצת דרך - כשבמקום הקודים והפקודות בשפה הלא ברורה שהיו נהוגים עד אז בשפות תכנות ושרק מתמטיקאים היו מסוגלים להבין, שפת התכנות הזו נכתבה באנגלית רגילה.
פתאום מתכנתים החלו לכתוב קוד עם משפטים שיש בהם היגיון. החל מתנאים של if-than כמו "IF AGE IS GREATER THAN 70" ועד פקודת הצבה דוגמת "MOVE TOTAL TO FINAL-AMOUNT" - הכתיבה הזו הקלה על הכתיבה והזכירה של כתיבת קוד או איתור שגיאות בקוד קיים, דברים שאפשרו אפילו לאנשי מנהלה, פיננסים ועסקים להבין מה עושה הקוד שלפניהם.
קובול הייתה אז כמו גשר בין העולם העסקי או הארגוני לעולם הטכנולוגי, של התכנות והקוד.
הייתה זו המתכנתת האמריקאית הגאונה גרייס הופר (Grace Hopper) שהכינה את טכנולוגיית התכנות של זמנה לשפת קובול. היא עבדה על מהדרים (Compilers), תוכנות שתפקידן לתרגם קוד מחשב בשפת תכנות לשפת מכונה. הופר האמינה שניתן יהיה ליצור שפת תכנות שתהיה קרובה לשפה הטבעית, שפת בני אנוש, רעיון שנתפס אז כדימיוני ואולי בלתי אפשרי. ההצלחה הייתה כשפותחו לבסוף שפות עילית כמו COBOL והפכו להצלחה מסחררת.
מומחים מעריכים שכ-3 טריליון דולר עוברים כל יום במערכות מחשוב מבוססות שפת COBOL.
המדהים הוא שהקוד שנכתב בקובול בשנות ה-60 וה-70 עדיין רץ בשרתים של לא מעט מוסדות גדולים, דוגמת בנקים, משרדי ממשלה, מוסדות ממשלתיים, בורסות (כמו זו של וול סטריט) ובמדינות מסוימות גם מערכות ביטחון וארגונים מפעם.
ובכל זאת, מספר מתכנתי הקובול בעולם הוא נמוך להפליא. המתכנתים הוותיקים שעוד נותרו ויודעים לעבוד עם קוד הקובול זכו לכינוי המחמיא "COBOL Cowboys".
דיווח של וול סטריט ג'ורנל ב-2025 סיפר שה"קובול קאובויז" של בנק מורגן סטנלי העולמי החליטו לא להמתין לתעשייה שתייצר כלי לשדרוג תשתית הקוד שלהם ובנו אחד כזה בעצמם.
כדי לייעל את עבודתם ולהוריד עומס עבודה שחורה, הם בנו את DevGen.AI. זהו כלי מבוסס מנוע ChatGPT שתוכנן כדי לסייע להם לעדכן ולכתוב מחדש את קוד הלגאסי, הקוד הישן של הבנק ולהתאימו לגרסאות הקובול המעודכנות.
הכלי החדש הזה אומן על הקוד-בייס של הבנק, שנכתב במקור בשפת COBOL ובשפות לגאסי ישנות נוספות. הוא עבר על מיליוני שורות של קוד וחסך למפתחים כמעט 300 אלף שעות עבודה.
עכשיו משמש DevGen.AI את אלפי המתכנתים של מורגן סטנלי ברחבי העולם. הם מעבירים באמצעותו קטעים של קוד לגאסי לשפות מודרניות ומקל את עבודת התכנות הידנית שלהם בהמשך.
שפת קובול (COBOL), קיצור של Common Business-Oriented Language, היא שפת תכנות עתיקה ופורצת דרך, שנוצרה במיוחד לצרכי ניהול ועיבוד נתונים ואם תרצו, אפשר לראות בה את שפת המורשת של הטכנולוגיה.
הפיתוח שלה החל ב-1959, כשהמחשבים היו כל כך גדולים שכל אחד מהם תפס חדר שלם או יותר. מיותר לציין שבאותה תקופה רק חברות וארגונים גדולים יכולים היו לרכוש מחשב כזה.
שנה אחר-כך, בשנת 1960, שפת קובול הודגמה לציבור לראשונה. שפת התכנות הזו הייתה השפה הראשונה שיועדה לצרכים עסקיים ובאותן שנים היא יצרה מהפכה של ממש בעולם המחשוב. זו הייתה תוצאה של רעיון חדשני שהיה למפתחי קובול, שהייתה פשוטה אבל מהפכנית ופורצת דרך - כשבמקום הקודים והפקודות בשפה הלא ברורה שהיו נהוגים עד אז בשפות תכנות ושרק מתמטיקאים היו מסוגלים להבין, שפת התכנות הזו נכתבה באנגלית רגילה.
פתאום מתכנתים החלו לכתוב קוד עם משפטים שיש בהם היגיון. החל מתנאים של if-than כמו "IF AGE IS GREATER THAN 70" ועד פקודת הצבה דוגמת "MOVE TOTAL TO FINAL-AMOUNT" - הכתיבה הזו הקלה על הכתיבה והזכירה של כתיבת קוד או איתור שגיאות בקוד קיים, דברים שאפשרו אפילו לאנשי מנהלה, פיננסים ועסקים להבין מה עושה הקוד שלפניהם.
קובול הייתה אז כמו גשר בין העולם העסקי או הארגוני לעולם הטכנולוגי, של התכנות והקוד.
הייתה זו המתכנתת האמריקאית הגאונה גרייס הופר (Grace Hopper) שהכינה את טכנולוגיית התכנות של זמנה לשפת קובול. היא עבדה על מהדרים (Compilers), תוכנות שתפקידן לתרגם קוד מחשב בשפת תכנות לשפת מכונה. הופר האמינה שניתן יהיה ליצור שפת תכנות שתהיה קרובה לשפה הטבעית, שפת בני אנוש, רעיון שנתפס אז כדימיוני ואולי בלתי אפשרי. ההצלחה הייתה כשפותחו לבסוף שפות עילית כמו COBOL והפכו להצלחה מסחררת.
כיום
בימינו, קובול נחשבת לשפה ישנה, לפחות בסטנדרטים של עולם התכנות המודרני והמתקדם בקצב מסחרר. ובכל זאת, כעדות לחוזק ולאמינות של השפה הזו, שנוצרה לפני מעל חצי מאה, העובדות קובעות שחלק ניכר מהמערכות הבנקאיות והממשלתיות בעולם עדיין מנוהלות על ידה וכ-95% מהעסקאות בכספומטים ו-80% מהעסקאות הפיננסיות מבוצעות גם בימינו באמצעות מערכות קובול.
מומחים מעריכים שכ-3 טריליון דולר עוברים כל יום במערכות מחשוב מבוססות שפת COBOL.
המדהים הוא שהקוד שנכתב בקובול בשנות ה-60 וה-70 עדיין רץ בשרתים של לא מעט מוסדות גדולים, דוגמת בנקים, משרדי ממשלה, מוסדות ממשלתיים, בורסות (כמו זו של וול סטריט) ובמדינות מסוימות גם מערכות ביטחון וארגונים מפעם.
ובכל זאת, מספר מתכנתי הקובול בעולם הוא נמוך להפליא. המתכנתים הוותיקים שעוד נותרו ויודעים לעבוד עם קוד הקובול זכו לכינוי המחמיא "COBOL Cowboys".
דיווח של וול סטריט ג'ורנל ב-2025 סיפר שה"קובול קאובויז" של בנק מורגן סטנלי העולמי החליטו לא להמתין לתעשייה שתייצר כלי לשדרוג תשתית הקוד שלהם ובנו אחד כזה בעצמם.
כדי לייעל את עבודתם ולהוריד עומס עבודה שחורה, הם בנו את DevGen.AI. זהו כלי מבוסס מנוע ChatGPT שתוכנן כדי לסייע להם לעדכן ולכתוב מחדש את קוד הלגאסי, הקוד הישן של הבנק ולהתאימו לגרסאות הקובול המעודכנות.
הכלי החדש הזה אומן על הקוד-בייס של הבנק, שנכתב במקור בשפת COBOL ובשפות לגאסי ישנות נוספות. הוא עבר על מיליוני שורות של קוד וחסך למפתחים כמעט 300 אלף שעות עבודה.
עכשיו משמש DevGen.AI את אלפי המתכנתים של מורגן סטנלי ברחבי העולם. הם מעבירים באמצעותו קטעים של קוד לגאסי לשפות מודרניות ומקל את עבודת התכנות הידנית שלהם בהמשך.
קישורים מצורפים:
