שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה האקתון?
האקתון (Hackathon) הוא סוג מיוחד של אירוע בהייטק, בו מתכנסים יחד אנשי טכנולוגיה, מתכנתים ואנשי מוצר ותוכן, לעבודה משותפת על פרויקטים טכנולוגיים מכווני נושא ספציפי.
בהרבה המקרים מטרת ההאקתון תניה לפיתוח של תוכנה חדשה או בשביל לרכז מאמץ ולהשלים או לשפר תוכנה, רעיון או טכנולוגיה קיימת.
בהאקאתון, בשונה מכנס למשל, לא יהיו בדרך כלל הרצאות או שיחות רבות. השיטה תהיה של צוותים קטנים שמתרכזים בעבודה, כשכל צוות שוקד על פתרון לבעיה המהווה חלק מהפיתוח הכללי שלשמו נועד ההאקאתון כולו.
האקאתון טיפוסי נמשך יום עד כמה ימים ספורים. התוכנות או הפיתוחים שמפותחים בהאקאתונים הם פעמים רבות "תוכנה חופשית" או קוד פתוח.
בהאקאתון שותפים בדרך כלל מתכנתים, מעצבי UX, מומחי תוכן, אנשי נתונים ובק-אנד ואנשים העוסקים בתחומים בהם עוסק הפיתוח.
המילה "האקתון" באנגלית היא הלחם של המילים "האק", סוג של תכנות יצירתי ו"מרתון", כלומר משמעותה "מרוץ תכנות יצירתי".
הנה האקתון אופייני לטכנולוגיית בינה מלאכותית וצ'יפים (עברית):
https://youtu.be/NlDryEJLT9k
מהו בעצם האקתון? (עברית):
https://youtu.be/lGlBmk2jXkY
האקתון לקידום מטרות סביבתיות אנרגטיות (עברית):
https://youtu.be/kGiskvG45q4
האקתון של בני נוער בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/34aeWiQh0N8
האקתון לפתרון בעיות המים (עברית):
https://youtu.be/nnBa4rE-biE
ובחיוך - האקתון צרות להייטק (עברית):
https://youtu.be/n04feEZV8S8
מה הן קוקיז, או עוגיות באינטרנט?
קוקי (Cookie), עוגייה בלעז, היא אוסף של אותיות ומספרים, המשמש באתר אינטרנט, כדי לעקוב אחרי גולש, לאימות זהותו ולאגירת מידע על אודותיו, כמו לדוגמה כדי לשמור על העדפות המשתמש באתר, כך. שניתן יהיה לשרתו טוב בפעמים הבאות שבהן יבקר באתר, על סמך העדפותיו מהפעם הראשונה.
העוגיה נוצרת על ידי השרת שבו מאוחסן האתר ומועברת לדפדפן של המשתמש ונשמרת בזיכרון המחשב שלו. בכל פעם שהגולש שב לאתר יוצר הדפדפן שלו קשר עם השרת והמחרוזת מוחזרת בחזרה אל השרת. כך מזהה השרת את המשתמש ויכול "לטפל" בו באופן מותאם.
חלק מהטיפול האישי, אגב, הוא בהתאמת פרסומות שמתאימות בדיוק לגולש. אם פעם נהגו לפרסם, למשל, מודעות לנשים בעיתוני נשים ובעיתונים כלכליים מודעות לאנשי עסקים, היום מאפשרות העוגיות לזהות מאפיינים מדויקים וספציפיים הרבה יותר של הגולש. אם הוא חיפש תוכן על כלב, העוגיה מאפשרת למערכת לזהות שיש לו ככל הנראה כלב ומתאימה לו פרסומות למוצרים מעולם הכלבים, כמו מוצרי כלבים, מזון לכלבים וכדומה.
מכיוון שהן עוקבות אחר התנהגות הדפדפן והמשתמש, ישנם רבים הרואים בעוגיות מקור לדאגה בהקשר לפרטיות באינטרנט. עם זאת העוגיה אינה תכנית מחשב שיכולה לפעול אלא פשוט מחרוזת של מספרים.
ניתן אמנם החליט שלא להשתמש בעוגיות, אך חסימה שלהן יכולה לא פעם לגרום לכך שאתרי אינטרנט מסוימים לא יפעלו כראוי. אחת הדוגמאות היא של עגלת קניות באתרי קניות. ללא עוגיות לא יוכל המשתמש לאסוף את הפריטים שבחר באתר לקניה ולמעשה לא יוכל לקנות יותר מפריט בודד בכל קניה.
הנה ההסבר של קוקיז:
https://youtu.be/I01XMRo2ESg
ופירוט באנימציה:
https://youtu.be/IPQhME1UYQU
מה זה קוד פתוח?
מה משותף לאנדרואיד, גוגל כרום, ויקיפדיה וההייפרלופ שעומדת להסיע אנשים במהירויות מטורפות ממקום למקום? - כל אלה ומיליוני תוכנות וטכנולוגיות אחרות משוחררות לשוק כקוד פתוח (Open Source).
תוכנה בקוד פתוח כשמה כן היא. זוהי תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש להפצה לקהילת המפתחים בכל מקום. ניתן ומותר לכל מתכנת ומפתח לערוך וליצור גרסאות חדשות של כל תוכנה שמופצת בקוד פתוח. הכי מדהים וכיף הוא שבקוד הפתוח הכל, אבל ממש הכל, הוא בחינם וללא תשלום. לא התוכנה ולא רישיון השימוש בה עולים כסף.
העקרונות של הקוד הפתוח הם פתיחות (כשהכוונה היא שאין היררכיה וכל אחד יכול להשתתף בפיתוח), חינמיות (כשהידע שנותנים ומקבלים הוא ידע ציבורי ולכן ניתן ללא תשלום) ואיכות התוצר (כי מפתחים רבים מבטיחים תוצאה באיכות גבוהה).
תוכנת קוד-פתוח היא הדרך היחידה שבה ניתן היה ליצור תוכנות ברמה גבוהה, כמו לינוקס, מערכת הפעלה שנכתבה בתחילה על ידי מפתח יחיד בשם לינוס טורוולדס, שפתח אותה בשלב מסוים לאלפי מהנדסים, מתכנתים ומפתחים מכל קצווי העולם. כולם עבדו כדי לפתח אותה במשותף, בשעות הפנאי שלהם ודרך האינטרנט, מבלי שנפגשו מעולם.
מומחים שונים הופתעו מהצלחת הקוד הפתוח. אחד מהם בשם ראימונד כתב פעם שהאמין תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות, בזהירות ועל ידי "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" העובדים בבדידות מזהרת, מבלי לפרסם דבר לפני שהגרסה הסופית מוכנה. אבל אז הופתע לגלות שהקוד הפתוח נהג ההיפך מבניית קתדרלה והצליח. כמו בזאר גדול ורועש, עם עמדות וגישות שונות של מפתחים רבים ומגוונים, הצמיח הקוד הפתוח מערכת הפעלה עקבית ויציבה כמו לינוקס, תוכנה שלמראית עין יכולה הייתה לצמוח רק על ידי נסים.
גם אם היא הראשונה והמוכרת מבין תוכנות הקוד הפתוח, מערכת ההפעלה לינוקס אינה היחידה שפותחה כך. דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס, חבילת האופיס "אופן אופיס", אנדרואיד וכרום OS, מערכות ההפעלה שנולדו מלינוקס ועוד אלפי תוכנות קוד פתוח אחרות שהבשילו, כולן נכתבו בקוד פתוח. עשרות אלפי פרויקטים אחרים של קוד פתוח נמצאים גם הם בשלבי פיתוח שונים.
כל אלה הפכו את תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים של ימינו. התנועה נתנה השראה לפרויקטים נוספים של שיתוף פעולה גלובלי, כמו ויקיפדיה שנכתבת על ידי כותבים מכל רחבי העולם, אתרי תוכן גולשים רבים ועוד.
הנה הסבר של מושג הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
שיתוף הפעולה הגלובלי שמדגים את הקוד הפתוח:
https://youtu.be/yVpbFMhOAwE
פרסומת של חברה שפותחת את הקוד שלה לגמרי לעומת הקוד הסגור, המסחרי, שמזמין משטרה למתחרים:
https://youtu.be/Pj_tLugpz8g
אם הכל בקוד הפתוח נהדר אז למה יש מתנגדים? (עברית)
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
הנה רובוט שפותח בקוד פתוח והודפס במדפסת תלת-מימד:
https://youtu.be/H4Z09edx52E
סרטון מחוייך שמציג כיצד נער מתוודה בפני הוריו שהוא משתמש בקוד פתוח:
http://youtu.be/Oo-cIGVaOYE
ורעיונות הקוד הפתוח שנדדו לכיוון הניהול החברתי (מתורגם):
https://youtu.be/EGd5DngPQnM
מהי מציאות מדומה?
מציאות מדומה, או VR (קיצור של Virtual reality) היא חוויה בסביבה דמיונית שגורמת למשתמש אשליה של מציאות, תוך הטמעות בה והנתקות מהמציאות הרגילה.
סביבות של מציאות מדומה, או מציאות וירטואלית, פותחו כבר בשנות ה-80 של המאה העשרים. סביבות כאלה הן מבוססות מחשב. מציאות מדומה משמשת באמצעותן לצורכי משחק, בידור, לימוד ואימון.
לעתים מדמות מערכות המציאות המדומה מציאות דמיונית וחליפית לעולם שבו אנו חיים, כמו במשחקי מחשב ובידור חווייתי, בעוד מערכות אחרות מעבירות אותנו לסביבה מציאותית מעולמנו, כמו סימולטורים לצורכי לימוד או אימון.
בעבר השתמשו לצורך כך בקסדות מיוחדות, אך כיום את חווית המציאות המדומה ניתן לחוות באמצעות באמצעות משקפיים מיוחדים, הנקראים משקפי VR.
משקפי מציאות מדומה כמו האוקולוס ריפט למשל, הן מוצר חומרה משוכלל ויקר, הכולל מסכים מיוחדים הנחוצים להדמיית המציאות ברמה גבוהה. מנגד פותח מתקן זול דמוי משקפי VR, הנקרא קארדבורד ומאפשר להשתמש בסמארטפון המוכנס אל תוכו ומתפקד כמנוע החומרה להרצת חוויית המציאות הוירטואלית במשקפיים.
הנה תולדות המציאות המדומה:
https://youtu.be/43mA_ypfwKg
אוקולוס ריפט, חלוצי הדור החדש של משקפי ה-VR (עברית):
https://youtu.be/WmjakddGJ8E
סקירה של מוצרים בתחום (עברית):
http://youtu.be/gYXQWY1Ok9I
הסכנות במציאות מדומה (עברית):
https://youtu.be/NQnybQX5k2A
כך חווה משתמש משחק מדומה של נסיעה ברכבת הרים:
https://youtu.be/_nHvPopqYkA
והנה סרטון ארוך על המציאות המדומה (עברית):
https://youtu.be/Luvv1hBHRmA?long=yes
מהם טוקנים ב-AI ולמידת מכונה?
מאסימוני הטלפונים ועד עולם אבטחת מערכות מחשוב, טוקן (Token), בעברית “אסימון”, הוא מושג המשתנה בהתאם להקשר שבו הוא מוזכר. אפילו בתוך עולם המחשבים יש למושג טוקן כמה שימושים.
בלמידת מכונה, אחת הזירות המרתקות של העידן המודרני והתחום בו פועלים מודלי השפה הפופולריים של ימינו, כמו Claude או ChatGPT, לטוקנים יש משמעות אדירה.
אותם מודלים גדולים, LLMs, הם מודלים מתמטיים. כדי לבצע את המשימות שאנו מבקשים מהם, תוך כדי תקשורת איתם בשפה טבעית, כמו אנגלית, עברית וכדומה, הם משתמשים בתהליך שנקרא "טוקניזציה" (Tokenization).
במרכז הטוקניזציה נעשה פילוח של הטקסטים שהמודלים הללו מקבלים כנתונים, כדאטה, ליחידות קטנות יותר, תרגום של חלקי המידע הקטנים למספרים, כשאת יחידות המידע הללו, שהומרו למספרים, הם ינתחו בהמשך.
כך, אחרי שמסתיימת הטוקניזציה, הם מייצרים מהמידע טוקנים, מספרים שכל אחד מהם מייצג פריט מידע קטן. ה"טוקן" משמש בהם בתפקיד "אסימון למידת המכונה", שמתאר באופן מתמטי את יחידות הטקסט הקטנות. אלה מעין יחידות מידה שהמודלים המוכרים יוצרים מהקונטקסט.
לאחר שסיימו להפוך את המידע לטוקנים, מרבית המודלים שאנו מכירים הטוקנים משמשים לייצוג של הטקסט, ביחידות קטנות שהמודל מעבד בצורה מתמטית.
כשאנו משתמשים בטוקנים, זה כדי לסייע למודל להבין את המבנה של הטקסט, כך שיוכל לבצע על פיו את החישובים שלו. טוקן אחד יכול להיות כל חלק ממילה בשפה הרגילה שלנו, או אפילו תו אחד.
כדי להבין ולהגיב לקלט, המודל משתמש בכמות מסוימת של טוקנים. וטוקן יכול להיות כל פיסת מידע, מתו בודד ועד מילה שלמה ולעתים גם יותר. יש שיטות שונות של טוקניזציה והבחירה ביניהן היא בהתאם לאלגוריתם בו משתמשים. יש שהאסימון הוא לפי תווים (Character tokenization), אסימון לפי מילים, לפי משפט, ביטויים, טוקניזציה לפי מילת משנה ולפי מספר.
בשיחה על מודל AI (ה-LLM, כמו ChatGPT או Claude) משמש הטוקן לציון גודל השיחה על המודל והיקף המידע שיכול להיות בה. לכל מודל יש מגבלה של זיכרון התוכן שהוא יכול לעבד בשיחה אחת ולהתבסס עליו בתשובות שלו ובמהלך השיחה.
כל הטקסט שהמודל מכיל ובא מהקלט שמזרים לו המשתמש, כולל השאלות והתשובות וכל מידע נוסף, כל אלו מכונים "קונטקסט" (Context), כלומר "ההקשר".
חלון ההקשר (Context window), או "חלון הקונטקסט", מייצג את כמות התוכן שהמודל יכול לעבד בשיחה עם משתמש. הכמות הזו נספרת בטוקנים. אם קלוד, למשל, תומך ב-200 אלף טוקנים, זה אומר שהשיחה יכולה לכלול כ-40 אלף מילים. אם לג'מיני של גוגל יש מיליון טוקנים, זה אומר פי 5 יותר מילים וגודל חלון הקונטקסט שלה, כלומר השיחות עם ג'מיני הוא של כ-2 ספרים ממוצעים.
גם מהירויות של מודלים מודגמת לא פעם בטוקנים לשנייה. לא נדיר לראות השוואת מהירויות כמו "מודל ה-Sonar החדש של Perplexity מגיע לביצועים של עד 1200 טוקנים לשניה, בהשוואה ל-75 טוקנים לשניה בלבד של המודל Claude 3.5 Sonnet" או 140 טוקנים לשניה של Gemini 2.0 Flash של גוגל".
טוקניזציה כפי שהיא נעשית בידי מדעני נתונים:
https://youtu.be/fNxaJsNG3-s
פרמטרים וטוקנים הם לא הכל במודלים:
https://youtu.be/a1nqXQMOCks
הסבר של Machine Learning Token באנגלית:
https://youtu.be/mnqXgojQCJI
וטוקניזציה באתרי אינטרנט שיכולה לשמש בהקשר אחר כאמצעי אבטחה:
https://youtu.be/Y7I4IDojhJk
מה זה נאנו?
נאנו פירושו מספר זעיר במיוחד, קטן מאד מאד - עשר בחזקת מינוס תשע.
וברור שנאנו הוא גם גודל, גודל של מליונית המילימטר. כלומר מיליונית מהמידה הכי קטנה בסרגל. אם תקחו שערה מראשכם, הרוחב שלה יהיה עצום ביחס לנאנו!
אם תרצו המחשה אחרת לכמה גודל ננו הוא זעיר - היחס בגדלים שבין ננו מטר למטר אחד, הוא כמו היחס בין גודלה של גולה שמישהו מחזיק בידו, לגודלו של כדור הארץ כולו!
מפני שנאנו הוא קטן מאד, מרבים כיום לתת את הכינוי "נאנו" למוצרים קטנים וחסכוניים במקום. המפורסמים ביניהם היו מוצרים כמו נגן המוסיקה אייפוד נאנו של חברת "אפל", או מכונית הנאנו הזעירה שמיוצרת בהודו.
ראו גם באאוריקה, בתגית "ננו-קוליברי" את הרובוט הזעיר הקרוי כך. וזה גם מזכיר שגם עולם הטכנולוגיה עוסק כיום בנאנוטכנולוגיה, או ננוטק כמו שלפעמים קוראים לזה בקיצור.
הנה הסבר לילדים על הגודל של מידת הנאנו:
https://youtu.be/zbFHYjaqjzw
ראו כמה קטן הוא נאנו:
https://youtu.be/bQzFpP4FSN4
סדרי הגודל של יחידות הנאנו:
https://youtu.be/KL6cggDKHSU
וסדרי הגודל של מזעור הנאנו:
https://youtu.be/IC3AcItKc3U
מה זה אבטיפוס?
אבטיפוס (Prototype), או אב-טיפוס, הוא מודל של מוצר חדש, שמיוצר כדי לבחון ולהתנסות במוצר, עוד לפני הייצור ההמוני שלו. באמצעות האבטיפוס ניתן ללמוד על המוצר ולשפרו עוד לפני שהוא מגיע לפס הייצור.
כשמייצרים מוצרים גדולים, כמו מטוסים, חלליות וכדומה, נבנים לאורך התהליך אבות טיפוס שונים, כולל דגמים מוקטנים, כך שניתן ללמוד על הבעיות ולתקנן בעלויות נמוכות.
אצל יזמים, למשל, האבטיפוס משמש גם דרך להראות מוצר לאחרים ולמשקיעים, כדי לקבל פידבק ראשוני על הרעיון, על חוויית המשתמש והאופן שבו הוא עובד וממלא את מטרותיו.
הנה ההסבר של מהו אבטיפוס ומה הוא לא:
http://youtu.be/zFBa7URT654
אבטיפוס של מטוס הנוסעים DC-10 משנות ה-70:
http://youtu.be/BQSqeKEfuok
רובוטית אבטיפוס משעשעת שר מממשלת ישראל ביפן (מתורגם):
https://youtu.be/ok-LmSq5U5o
הנה כלי לפיתוח אבטיפוס של אפליקציה לטלפון סלולארי מהסקיצות שצוירו ביד:
http://youtu.be/gU8YGXtglPU
ובחיוך, אם רוצים ממש להתאמץ אפשר להכין כך אבטיפוס למשחק:
http://youtu.be/x48qOA2Z_xQ
מה זה פינטק?
פינטק (Fintech) הוא שילוב של פיננסים (כסף) וטכנולוגיה, או בקיצור - טכנולוגיה פיננסית. תחום הפינטק הוא מהתחומים הצומחים והמבטיחים בעולם ההייטק של ימינו.
כשמדברים על עולם הפינטק, מכוונים בדרך כלל לחדשנות הטכנולוגית שמתרכזת בעולם הפיננסים. חברות פינטק מפתחות טכנולוגיות שמאפשרות לספק שירותים ומוצרים פיננסיים ולשפרם. הן עושות זאת באמצעות אפליקציות, אלגוריתמים ועוד פיתוחים מתקדמים ויוצרות פתרונות פיננסיים מקוונים לבעיות ותפקודים פיננסיים.
בפיתוחי הפינטק משתמשים בנקים, חברות ביטוח ומוסדות פיננסיים גדולים, כמו גם חברות סטארט אפ צעירות, המציעות שירותים חדשניים, חלקם משבשי שווקים מסורתיים באמצעות שירותים כספיים ופיננסיים חדשניים, שמשנים את חוקי העולם הפיננסי ואת התנהלותו. בין הפיתוחים הללו ניתן למצוא שירותים שמפשטים את דרכי התשלום, כמו גם מניעת תרמיות והונאות וכדומה.
הפינטק מוריד מחירים ועלויות, מספק שירותים גם למי שלא משתמשים בבנקים כלל ומגדיל את התחרות בתחום הפיננסי.
מטבעות וירטואליים, מימון המונים, העברות כספים, גיוס השקעות, אינטרנט של הכסף, ניהול נכסים והעברת כספים - כל אלה ומשימות רבות אחרות מנוהלים כיום באמצעות תחום הפינטק.
הנה עולם הפינטק:
https://youtu.be/zsMDKGJOJS0
מצגת וידאו של עולם הפינטק:
https://youtu.be/efJXoyugPvM
בלנדר - מיזם להלוואות חברתיות (עברית):
https://youtu.be/Z0kQ3kA16os
מיזם הלוואות לעסקים קטנים:
https://youtu.be/WAVs25E5Nnc
וזו הסיבה שהבנקים עדיין לא נפגעו מהמהפכה הדיגיטלית (עברית):
https://youtu.be/T-MbZdBegDA
מהם אנדרואידים?
היום קוראים כך למערכת ההפעלה המצליחה בעולם הסלולארי, אבל פעם המושג אנדרואיד (Android), או "דרואיד", היה מוקדש ליצורים מלאכותיים דמויי אדם, כמו רובוטים, סייבורגים, אנשים ביוניים וכדומה.
האנדרואיד המלאכותי דומה בצורתו ובהתנהגותו לבן אדם ובדרך כלל הוא מצויד בבינה מלאכותית. המוח המלאכותי שלו גורם לאנדרואיד להתנהג, לדבר ולחשוב כמו בן אדם ולפעול באופן עצמאי. כאלה היו למשל האנדרואידים בסרטים "בלייד ראנר" ו"שליחות קטלנית".
מקור המונח אנדרואיד הוא מיוונית, שבה "אנדרו" פירושו גבר ו"איד" הוא דומה, או דמוי.
כמו הרובוטים, בעוד שבמערב האנדרואידים נתפסים כבעלי פוטנציאל להרס, משהו מפחיד שעלול להפוך הרסני בעתיד, ביפאן ממש אוהבים אותם. אין במזרח שום חשש מהרובוטים והתפיסה המקובלת היא שהם מסייעים לאדם, משעשעים וגורמים הנאה.
הנה הסייבורגים, אנדרואידים הגדולים בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/9kfVww1TaHE
אנדרואידים שמשחקים כדורגל (עברית):
https://youtu.be/63zOQqrZ4HQ
הרצאת טד על הריבוד שישלוט בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/aR5N2Jl8k14?long=yes
וסרט תיעודי על העולם של האנדרואידים:
https://youtu.be/sXz0boNmwak?long=yes
האקתון (Hackathon) הוא סוג מיוחד של אירוע בהייטק, בו מתכנסים יחד אנשי טכנולוגיה, מתכנתים ואנשי מוצר ותוכן, לעבודה משותפת על פרויקטים טכנולוגיים מכווני נושא ספציפי.
בהרבה המקרים מטרת ההאקתון תניה לפיתוח של תוכנה חדשה או בשביל לרכז מאמץ ולהשלים או לשפר תוכנה, רעיון או טכנולוגיה קיימת.
בהאקאתון, בשונה מכנס למשל, לא יהיו בדרך כלל הרצאות או שיחות רבות. השיטה תהיה של צוותים קטנים שמתרכזים בעבודה, כשכל צוות שוקד על פתרון לבעיה המהווה חלק מהפיתוח הכללי שלשמו נועד ההאקאתון כולו.
האקאתון טיפוסי נמשך יום עד כמה ימים ספורים. התוכנות או הפיתוחים שמפותחים בהאקאתונים הם פעמים רבות "תוכנה חופשית" או קוד פתוח.
בהאקאתון שותפים בדרך כלל מתכנתים, מעצבי UX, מומחי תוכן, אנשי נתונים ובק-אנד ואנשים העוסקים בתחומים בהם עוסק הפיתוח.
המילה "האקתון" באנגלית היא הלחם של המילים "האק", סוג של תכנות יצירתי ו"מרתון", כלומר משמעותה "מרוץ תכנות יצירתי".
הנה האקתון אופייני לטכנולוגיית בינה מלאכותית וצ'יפים (עברית):
https://youtu.be/NlDryEJLT9k
מהו בעצם האקתון? (עברית):
https://youtu.be/lGlBmk2jXkY
האקתון לקידום מטרות סביבתיות אנרגטיות (עברית):
https://youtu.be/kGiskvG45q4
האקתון של בני נוער בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/34aeWiQh0N8
האקתון לפתרון בעיות המים (עברית):
https://youtu.be/nnBa4rE-biE
ובחיוך - האקתון צרות להייטק (עברית):
https://youtu.be/n04feEZV8S8
קוקי (Cookie), עוגייה בלעז, היא אוסף של אותיות ומספרים, המשמש באתר אינטרנט, כדי לעקוב אחרי גולש, לאימות זהותו ולאגירת מידע על אודותיו, כמו לדוגמה כדי לשמור על העדפות המשתמש באתר, כך. שניתן יהיה לשרתו טוב בפעמים הבאות שבהן יבקר באתר, על סמך העדפותיו מהפעם הראשונה.
העוגיה נוצרת על ידי השרת שבו מאוחסן האתר ומועברת לדפדפן של המשתמש ונשמרת בזיכרון המחשב שלו. בכל פעם שהגולש שב לאתר יוצר הדפדפן שלו קשר עם השרת והמחרוזת מוחזרת בחזרה אל השרת. כך מזהה השרת את המשתמש ויכול "לטפל" בו באופן מותאם.
חלק מהטיפול האישי, אגב, הוא בהתאמת פרסומות שמתאימות בדיוק לגולש. אם פעם נהגו לפרסם, למשל, מודעות לנשים בעיתוני נשים ובעיתונים כלכליים מודעות לאנשי עסקים, היום מאפשרות העוגיות לזהות מאפיינים מדויקים וספציפיים הרבה יותר של הגולש. אם הוא חיפש תוכן על כלב, העוגיה מאפשרת למערכת לזהות שיש לו ככל הנראה כלב ומתאימה לו פרסומות למוצרים מעולם הכלבים, כמו מוצרי כלבים, מזון לכלבים וכדומה.
מכיוון שהן עוקבות אחר התנהגות הדפדפן והמשתמש, ישנם רבים הרואים בעוגיות מקור לדאגה בהקשר לפרטיות באינטרנט. עם זאת העוגיה אינה תכנית מחשב שיכולה לפעול אלא פשוט מחרוזת של מספרים.
ניתן אמנם החליט שלא להשתמש בעוגיות, אך חסימה שלהן יכולה לא פעם לגרום לכך שאתרי אינטרנט מסוימים לא יפעלו כראוי. אחת הדוגמאות היא של עגלת קניות באתרי קניות. ללא עוגיות לא יוכל המשתמש לאסוף את הפריטים שבחר באתר לקניה ולמעשה לא יוכל לקנות יותר מפריט בודד בכל קניה.
הנה ההסבר של קוקיז:
https://youtu.be/I01XMRo2ESg
ופירוט באנימציה:
https://youtu.be/IPQhME1UYQU
מה משותף לאנדרואיד, גוגל כרום, ויקיפדיה וההייפרלופ שעומדת להסיע אנשים במהירויות מטורפות ממקום למקום? - כל אלה ומיליוני תוכנות וטכנולוגיות אחרות משוחררות לשוק כקוד פתוח (Open Source).
תוכנה בקוד פתוח כשמה כן היא. זוהי תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש להפצה לקהילת המפתחים בכל מקום. ניתן ומותר לכל מתכנת ומפתח לערוך וליצור גרסאות חדשות של כל תוכנה שמופצת בקוד פתוח. הכי מדהים וכיף הוא שבקוד הפתוח הכל, אבל ממש הכל, הוא בחינם וללא תשלום. לא התוכנה ולא רישיון השימוש בה עולים כסף.
העקרונות של הקוד הפתוח הם פתיחות (כשהכוונה היא שאין היררכיה וכל אחד יכול להשתתף בפיתוח), חינמיות (כשהידע שנותנים ומקבלים הוא ידע ציבורי ולכן ניתן ללא תשלום) ואיכות התוצר (כי מפתחים רבים מבטיחים תוצאה באיכות גבוהה).
תוכנת קוד-פתוח היא הדרך היחידה שבה ניתן היה ליצור תוכנות ברמה גבוהה, כמו לינוקס, מערכת הפעלה שנכתבה בתחילה על ידי מפתח יחיד בשם לינוס טורוולדס, שפתח אותה בשלב מסוים לאלפי מהנדסים, מתכנתים ומפתחים מכל קצווי העולם. כולם עבדו כדי לפתח אותה במשותף, בשעות הפנאי שלהם ודרך האינטרנט, מבלי שנפגשו מעולם.
מומחים שונים הופתעו מהצלחת הקוד הפתוח. אחד מהם בשם ראימונד כתב פעם שהאמין תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות, בזהירות ועל ידי "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" העובדים בבדידות מזהרת, מבלי לפרסם דבר לפני שהגרסה הסופית מוכנה. אבל אז הופתע לגלות שהקוד הפתוח נהג ההיפך מבניית קתדרלה והצליח. כמו בזאר גדול ורועש, עם עמדות וגישות שונות של מפתחים רבים ומגוונים, הצמיח הקוד הפתוח מערכת הפעלה עקבית ויציבה כמו לינוקס, תוכנה שלמראית עין יכולה הייתה לצמוח רק על ידי נסים.
גם אם היא הראשונה והמוכרת מבין תוכנות הקוד הפתוח, מערכת ההפעלה לינוקס אינה היחידה שפותחה כך. דפדפן האינטרנט מוזילה פיירפוקס, חבילת האופיס "אופן אופיס", אנדרואיד וכרום OS, מערכות ההפעלה שנולדו מלינוקס ועוד אלפי תוכנות קוד פתוח אחרות שהבשילו, כולן נכתבו בקוד פתוח. עשרות אלפי פרויקטים אחרים של קוד פתוח נמצאים גם הם בשלבי פיתוח שונים.
כל אלה הפכו את תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים של ימינו. התנועה נתנה השראה לפרויקטים נוספים של שיתוף פעולה גלובלי, כמו ויקיפדיה שנכתבת על ידי כותבים מכל רחבי העולם, אתרי תוכן גולשים רבים ועוד.
הנה הסבר של מושג הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
שיתוף הפעולה הגלובלי שמדגים את הקוד הפתוח:
https://youtu.be/yVpbFMhOAwE
פרסומת של חברה שפותחת את הקוד שלה לגמרי לעומת הקוד הסגור, המסחרי, שמזמין משטרה למתחרים:
https://youtu.be/Pj_tLugpz8g
אם הכל בקוד הפתוח נהדר אז למה יש מתנגדים? (עברית)
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
הנה רובוט שפותח בקוד פתוח והודפס במדפסת תלת-מימד:
https://youtu.be/H4Z09edx52E
סרטון מחוייך שמציג כיצד נער מתוודה בפני הוריו שהוא משתמש בקוד פתוח:
http://youtu.be/Oo-cIGVaOYE
ורעיונות הקוד הפתוח שנדדו לכיוון הניהול החברתי (מתורגם):
https://youtu.be/EGd5DngPQnM
מציאות מדומה, או VR (קיצור של Virtual reality) היא חוויה בסביבה דמיונית שגורמת למשתמש אשליה של מציאות, תוך הטמעות בה והנתקות מהמציאות הרגילה.
סביבות של מציאות מדומה, או מציאות וירטואלית, פותחו כבר בשנות ה-80 של המאה העשרים. סביבות כאלה הן מבוססות מחשב. מציאות מדומה משמשת באמצעותן לצורכי משחק, בידור, לימוד ואימון.
לעתים מדמות מערכות המציאות המדומה מציאות דמיונית וחליפית לעולם שבו אנו חיים, כמו במשחקי מחשב ובידור חווייתי, בעוד מערכות אחרות מעבירות אותנו לסביבה מציאותית מעולמנו, כמו סימולטורים לצורכי לימוד או אימון.
בעבר השתמשו לצורך כך בקסדות מיוחדות, אך כיום את חווית המציאות המדומה ניתן לחוות באמצעות באמצעות משקפיים מיוחדים, הנקראים משקפי VR.
משקפי מציאות מדומה כמו האוקולוס ריפט למשל, הן מוצר חומרה משוכלל ויקר, הכולל מסכים מיוחדים הנחוצים להדמיית המציאות ברמה גבוהה. מנגד פותח מתקן זול דמוי משקפי VR, הנקרא קארדבורד ומאפשר להשתמש בסמארטפון המוכנס אל תוכו ומתפקד כמנוע החומרה להרצת חוויית המציאות הוירטואלית במשקפיים.
הנה תולדות המציאות המדומה:
https://youtu.be/43mA_ypfwKg
אוקולוס ריפט, חלוצי הדור החדש של משקפי ה-VR (עברית):
https://youtu.be/WmjakddGJ8E
סקירה של מוצרים בתחום (עברית):
http://youtu.be/gYXQWY1Ok9I
הסכנות במציאות מדומה (עברית):
https://youtu.be/NQnybQX5k2A
כך חווה משתמש משחק מדומה של נסיעה ברכבת הרים:
https://youtu.be/_nHvPopqYkA
והנה סרטון ארוך על המציאות המדומה (עברית):
https://youtu.be/Luvv1hBHRmA?long=yes
מושגים בטכנולוגיה
מאסימוני הטלפונים ועד עולם אבטחת מערכות מחשוב, טוקן (Token), בעברית “אסימון”, הוא מושג המשתנה בהתאם להקשר שבו הוא מוזכר. אפילו בתוך עולם המחשבים יש למושג טוקן כמה שימושים.
בלמידת מכונה, אחת הזירות המרתקות של העידן המודרני והתחום בו פועלים מודלי השפה הפופולריים של ימינו, כמו Claude או ChatGPT, לטוקנים יש משמעות אדירה.
אותם מודלים גדולים, LLMs, הם מודלים מתמטיים. כדי לבצע את המשימות שאנו מבקשים מהם, תוך כדי תקשורת איתם בשפה טבעית, כמו אנגלית, עברית וכדומה, הם משתמשים בתהליך שנקרא "טוקניזציה" (Tokenization).
במרכז הטוקניזציה נעשה פילוח של הטקסטים שהמודלים הללו מקבלים כנתונים, כדאטה, ליחידות קטנות יותר, תרגום של חלקי המידע הקטנים למספרים, כשאת יחידות המידע הללו, שהומרו למספרים, הם ינתחו בהמשך.
כך, אחרי שמסתיימת הטוקניזציה, הם מייצרים מהמידע טוקנים, מספרים שכל אחד מהם מייצג פריט מידע קטן. ה"טוקן" משמש בהם בתפקיד "אסימון למידת המכונה", שמתאר באופן מתמטי את יחידות הטקסט הקטנות. אלה מעין יחידות מידה שהמודלים המוכרים יוצרים מהקונטקסט.
לאחר שסיימו להפוך את המידע לטוקנים, מרבית המודלים שאנו מכירים הטוקנים משמשים לייצוג של הטקסט, ביחידות קטנות שהמודל מעבד בצורה מתמטית.
כשאנו משתמשים בטוקנים, זה כדי לסייע למודל להבין את המבנה של הטקסט, כך שיוכל לבצע על פיו את החישובים שלו. טוקן אחד יכול להיות כל חלק ממילה בשפה הרגילה שלנו, או אפילו תו אחד.
כדי להבין ולהגיב לקלט, המודל משתמש בכמות מסוימת של טוקנים. וטוקן יכול להיות כל פיסת מידע, מתו בודד ועד מילה שלמה ולעתים גם יותר. יש שיטות שונות של טוקניזציה והבחירה ביניהן היא בהתאם לאלגוריתם בו משתמשים. יש שהאסימון הוא לפי תווים (Character tokenization), אסימון לפי מילים, לפי משפט, ביטויים, טוקניזציה לפי מילת משנה ולפי מספר.
בשיחה על מודל AI (ה-LLM, כמו ChatGPT או Claude) משמש הטוקן לציון גודל השיחה על המודל והיקף המידע שיכול להיות בה. לכל מודל יש מגבלה של זיכרון התוכן שהוא יכול לעבד בשיחה אחת ולהתבסס עליו בתשובות שלו ובמהלך השיחה.
כל הטקסט שהמודל מכיל ובא מהקלט שמזרים לו המשתמש, כולל השאלות והתשובות וכל מידע נוסף, כל אלו מכונים "קונטקסט" (Context), כלומר "ההקשר".
חלון ההקשר (Context window), או "חלון הקונטקסט", מייצג את כמות התוכן שהמודל יכול לעבד בשיחה עם משתמש. הכמות הזו נספרת בטוקנים. אם קלוד, למשל, תומך ב-200 אלף טוקנים, זה אומר שהשיחה יכולה לכלול כ-40 אלף מילים. אם לג'מיני של גוגל יש מיליון טוקנים, זה אומר פי 5 יותר מילים וגודל חלון הקונטקסט שלה, כלומר השיחות עם ג'מיני הוא של כ-2 ספרים ממוצעים.
גם מהירויות של מודלים מודגמת לא פעם בטוקנים לשנייה. לא נדיר לראות השוואת מהירויות כמו "מודל ה-Sonar החדש של Perplexity מגיע לביצועים של עד 1200 טוקנים לשניה, בהשוואה ל-75 טוקנים לשניה בלבד של המודל Claude 3.5 Sonnet" או 140 טוקנים לשניה של Gemini 2.0 Flash של גוגל".
טוקניזציה כפי שהיא נעשית בידי מדעני נתונים:
https://youtu.be/fNxaJsNG3-s
פרמטרים וטוקנים הם לא הכל במודלים:
https://youtu.be/a1nqXQMOCks
הסבר של Machine Learning Token באנגלית:
https://youtu.be/mnqXgojQCJI
וטוקניזציה באתרי אינטרנט שיכולה לשמש בהקשר אחר כאמצעי אבטחה:
https://youtu.be/Y7I4IDojhJk
נאנו פירושו מספר זעיר במיוחד, קטן מאד מאד - עשר בחזקת מינוס תשע.
וברור שנאנו הוא גם גודל, גודל של מליונית המילימטר. כלומר מיליונית מהמידה הכי קטנה בסרגל. אם תקחו שערה מראשכם, הרוחב שלה יהיה עצום ביחס לנאנו!
אם תרצו המחשה אחרת לכמה גודל ננו הוא זעיר - היחס בגדלים שבין ננו מטר למטר אחד, הוא כמו היחס בין גודלה של גולה שמישהו מחזיק בידו, לגודלו של כדור הארץ כולו!
מפני שנאנו הוא קטן מאד, מרבים כיום לתת את הכינוי "נאנו" למוצרים קטנים וחסכוניים במקום. המפורסמים ביניהם היו מוצרים כמו נגן המוסיקה אייפוד נאנו של חברת "אפל", או מכונית הנאנו הזעירה שמיוצרת בהודו.
ראו גם באאוריקה, בתגית "ננו-קוליברי" את הרובוט הזעיר הקרוי כך. וזה גם מזכיר שגם עולם הטכנולוגיה עוסק כיום בנאנוטכנולוגיה, או ננוטק כמו שלפעמים קוראים לזה בקיצור.
הנה הסבר לילדים על הגודל של מידת הנאנו:
https://youtu.be/zbFHYjaqjzw
ראו כמה קטן הוא נאנו:
https://youtu.be/bQzFpP4FSN4
סדרי הגודל של יחידות הנאנו:
https://youtu.be/KL6cggDKHSU
וסדרי הגודל של מזעור הנאנו:
https://youtu.be/IC3AcItKc3U
אבטיפוס (Prototype), או אב-טיפוס, הוא מודל של מוצר חדש, שמיוצר כדי לבחון ולהתנסות במוצר, עוד לפני הייצור ההמוני שלו. באמצעות האבטיפוס ניתן ללמוד על המוצר ולשפרו עוד לפני שהוא מגיע לפס הייצור.
כשמייצרים מוצרים גדולים, כמו מטוסים, חלליות וכדומה, נבנים לאורך התהליך אבות טיפוס שונים, כולל דגמים מוקטנים, כך שניתן ללמוד על הבעיות ולתקנן בעלויות נמוכות.
אצל יזמים, למשל, האבטיפוס משמש גם דרך להראות מוצר לאחרים ולמשקיעים, כדי לקבל פידבק ראשוני על הרעיון, על חוויית המשתמש והאופן שבו הוא עובד וממלא את מטרותיו.
הנה ההסבר של מהו אבטיפוס ומה הוא לא:
http://youtu.be/zFBa7URT654
אבטיפוס של מטוס הנוסעים DC-10 משנות ה-70:
http://youtu.be/BQSqeKEfuok
רובוטית אבטיפוס משעשעת שר מממשלת ישראל ביפן (מתורגם):
https://youtu.be/ok-LmSq5U5o
הנה כלי לפיתוח אבטיפוס של אפליקציה לטלפון סלולארי מהסקיצות שצוירו ביד:
http://youtu.be/gU8YGXtglPU
ובחיוך, אם רוצים ממש להתאמץ אפשר להכין כך אבטיפוס למשחק:
http://youtu.be/x48qOA2Z_xQ
פינטק (Fintech) הוא שילוב של פיננסים (כסף) וטכנולוגיה, או בקיצור - טכנולוגיה פיננסית. תחום הפינטק הוא מהתחומים הצומחים והמבטיחים בעולם ההייטק של ימינו.
כשמדברים על עולם הפינטק, מכוונים בדרך כלל לחדשנות הטכנולוגית שמתרכזת בעולם הפיננסים. חברות פינטק מפתחות טכנולוגיות שמאפשרות לספק שירותים ומוצרים פיננסיים ולשפרם. הן עושות זאת באמצעות אפליקציות, אלגוריתמים ועוד פיתוחים מתקדמים ויוצרות פתרונות פיננסיים מקוונים לבעיות ותפקודים פיננסיים.
בפיתוחי הפינטק משתמשים בנקים, חברות ביטוח ומוסדות פיננסיים גדולים, כמו גם חברות סטארט אפ צעירות, המציעות שירותים חדשניים, חלקם משבשי שווקים מסורתיים באמצעות שירותים כספיים ופיננסיים חדשניים, שמשנים את חוקי העולם הפיננסי ואת התנהלותו. בין הפיתוחים הללו ניתן למצוא שירותים שמפשטים את דרכי התשלום, כמו גם מניעת תרמיות והונאות וכדומה.
הפינטק מוריד מחירים ועלויות, מספק שירותים גם למי שלא משתמשים בבנקים כלל ומגדיל את התחרות בתחום הפיננסי.
מטבעות וירטואליים, מימון המונים, העברות כספים, גיוס השקעות, אינטרנט של הכסף, ניהול נכסים והעברת כספים - כל אלה ומשימות רבות אחרות מנוהלים כיום באמצעות תחום הפינטק.
הנה עולם הפינטק:
https://youtu.be/zsMDKGJOJS0
מצגת וידאו של עולם הפינטק:
https://youtu.be/efJXoyugPvM
בלנדר - מיזם להלוואות חברתיות (עברית):
https://youtu.be/Z0kQ3kA16os
מיזם הלוואות לעסקים קטנים:
https://youtu.be/WAVs25E5Nnc
וזו הסיבה שהבנקים עדיין לא נפגעו מהמהפכה הדיגיטלית (עברית):
https://youtu.be/T-MbZdBegDA
היום קוראים כך למערכת ההפעלה המצליחה בעולם הסלולארי, אבל פעם המושג אנדרואיד (Android), או "דרואיד", היה מוקדש ליצורים מלאכותיים דמויי אדם, כמו רובוטים, סייבורגים, אנשים ביוניים וכדומה.
האנדרואיד המלאכותי דומה בצורתו ובהתנהגותו לבן אדם ובדרך כלל הוא מצויד בבינה מלאכותית. המוח המלאכותי שלו גורם לאנדרואיד להתנהג, לדבר ולחשוב כמו בן אדם ולפעול באופן עצמאי. כאלה היו למשל האנדרואידים בסרטים "בלייד ראנר" ו"שליחות קטלנית".
מקור המונח אנדרואיד הוא מיוונית, שבה "אנדרו" פירושו גבר ו"איד" הוא דומה, או דמוי.
כמו הרובוטים, בעוד שבמערב האנדרואידים נתפסים כבעלי פוטנציאל להרס, משהו מפחיד שעלול להפוך הרסני בעתיד, ביפאן ממש אוהבים אותם. אין במזרח שום חשש מהרובוטים והתפיסה המקובלת היא שהם מסייעים לאדם, משעשעים וגורמים הנאה.
הנה הסייבורגים, אנדרואידים הגדולים בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/9kfVww1TaHE
אנדרואידים שמשחקים כדורגל (עברית):
https://youtu.be/63zOQqrZ4HQ
הרצאת טד על הריבוד שישלוט בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/aR5N2Jl8k14?long=yes
וסרט תיעודי על העולם של האנדרואידים:
https://youtu.be/sXz0boNmwak?long=yes
מהי רשת סמנטית?
הרשת הסמנטית (Semantic network) היא שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת כזו מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, למידה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.
המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי צמתים, מושגים שמיוצגים במילה או במשפט. בין כל צומת לאחרות יש קשרים למושגים הקרובים אליה משמעותית. דוגמה לרשת כזו ניתן לראות במושג תחבורה, שיקושר לכלי רכב, כלי שיט, כלי טיס וכדומה. כל אחד מהם יקושר לסוגים. חכך הלאה. - ים הרשת הסמנטית תתחיל ממכונית, שמקושרת אל כלי רכב, 4 גלגלים, מנוע, דלק, רכב מנועי, רכב חשמלי, בנזין, סולר וכך הלאה.
למידה על ידי שרטוט רשת סמנטית היא שיטת למידה מצוינת. היא מתחילה ממה שידוע לנו על הנושא לפני הלמידה, בשילוב הדברים שנלמד, אותו ידע חדש שנגלה באמצעות התהליך. מושגים שישארו ללא קשרים, או כל מקום שבו נתקשה להסביר את טיב הקשר בין מושגים, הם מקומות שמחייבים למידה נוספת.
ברשת כזו יש להחליט במה להתרכז ומתי לעצור, כי אחרת התהליך יכול להיות אינסופי.
בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית. המחקר המדעי בעולם עוסק כיום לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב והווב הסמנטי - רשת אינטרנט מבוססת משמעות, עם יכולות מתקדמות (ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").
תרגיל רשתות סמנטיות
==============
בחרו אחד מהנושאים הבאים ובנו עליו רשת סמנטית. החליטו מתי כדאי להפסיק את השרטוט.
קיץ
ים
בית ספר
מורה
הנה הרשת הסמנטית:
https://youtu.be/3wMfKTkYemY
ומסתבר שזה קשור לבסיס החשיבה האנושית (מתורגם):
https://youtu.be/GIF2tssedLI
הרשת הסמנטית (Semantic network) היא שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת כזו מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, למידה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.
המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי צמתים, מושגים שמיוצגים במילה או במשפט. בין כל צומת לאחרות יש קשרים למושגים הקרובים אליה משמעותית. דוגמה לרשת כזו ניתן לראות במושג תחבורה, שיקושר לכלי רכב, כלי שיט, כלי טיס וכדומה. כל אחד מהם יקושר לסוגים. חכך הלאה. - ים הרשת הסמנטית תתחיל ממכונית, שמקושרת אל כלי רכב, 4 גלגלים, מנוע, דלק, רכב מנועי, רכב חשמלי, בנזין, סולר וכך הלאה.
למידה על ידי שרטוט רשת סמנטית היא שיטת למידה מצוינת. היא מתחילה ממה שידוע לנו על הנושא לפני הלמידה, בשילוב הדברים שנלמד, אותו ידע חדש שנגלה באמצעות התהליך. מושגים שישארו ללא קשרים, או כל מקום שבו נתקשה להסביר את טיב הקשר בין מושגים, הם מקומות שמחייבים למידה נוספת.
ברשת כזו יש להחליט במה להתרכז ומתי לעצור, כי אחרת התהליך יכול להיות אינסופי.
בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית. המחקר המדעי בעולם עוסק כיום לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב והווב הסמנטי - רשת אינטרנט מבוססת משמעות, עם יכולות מתקדמות (ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").
תרגיל רשתות סמנטיות
==============
בחרו אחד מהנושאים הבאים ובנו עליו רשת סמנטית. החליטו מתי כדאי להפסיק את השרטוט.
קיץ
ים
בית ספר
מורה
הנה הרשת הסמנטית:
https://youtu.be/3wMfKTkYemY
ומסתבר שזה קשור לבסיס החשיבה האנושית (מתורגם):
https://youtu.be/GIF2tssedLI
מה זה API בעולם התוכנה והאינטרנט?
אחד המרכיבים החיוניים ביותר בעולם הדיגיטלי של ימינו נקרא API. זהו קיצור של "ממשק תכנות יישומים" (Application Programming Interface).
פתיחת API מאפשרת לתוכנות, אתרים ואפליקציות שונות לתקשר עם אחרות, לבקש משהו ולקבל אותו מהם. ה-API הוא הקישור בין הלקוח (תוכנה, אתר או אפליקציה), ליצרן התוכן או בעל המידע.
כדי להסביר איך API עובד נדמיין לרגע מסעדה יוקרתית, שבה כללי התקשורת בין הלקוחות למטבח מוגדרים היטב - מצד אחד יושב הסועד עם התפריט ומזמין ומצד שני המטבח מספק לו את ההזמנה. ה-API הוא המלצר שמעביר את ההזמנה של הלקוח (הסועד) לספק (המטבח) ומגיש את המבוקש, בחזרה אליו.
כמו ששום סועד לא יילך למטבח ויאמר לטבח או לשף מה להכין לו, הכללים בעולם של ה-API מגדירים את כללי התקשורת בין מערכות תוכנה.
API מהווה למעשה שער תקשורת מוסכם המאפשר לתוכנה אחת לבקש שירותים או מידע מתוכנה אחרת. כשאתם משתמשים באפליקציית מזג אוויר בטלפון שלכם, האפליקציה משתמשת ב-API כדי לפנות לשרת מרוחק, לבקש את נתוני מזג האוויר העדכניים - באמצעות פורמטים מובנים ומקובלים, כמו ג'ייסון (JSON) או איקס.אם.אל (XML) - לעבד אותם ולהציג אותם על המסך שלכם.
התפתחות האינטרנט המודרני והשירותים הדיגיטליים לא הייתה אפשרית ללא API. חברות ענק כמו גוגל (Google), פייסבוק (Facebook), מיקרוסופט (Microsoft) וטוויטר (Twitter) מספקות API שמאפשר למפתחים חיצוניים ליצור אפליקציות שמתחברות לשירותים שלהן. למשל, כשאתם נרשמים לאתר חדש באמצעות חשבון הגוגל שלכם, זה מתאפשר הודות ל-API של גוגל.
אפשר לחשוב על API כעל חוזה או הסכם בין שתי מערכות מחשב. החוזה הזה מגדיר בדיוק איך הן אמורות לתקשר זו עם זו - איזה מידע אפשר לבקש, באיזה פורמט הוא יישלח, מה יקרה במקרה של שגיאה.
כי בדיוק כמו שבני אדם זקוקים לשפה משותפת כדי לתקשר, כך גם תוכנות זקוקות ל-API כשפה משותפת.
בעולם העסקי המודרני, API הפך למנוע צמיחה משמעותי, במה שזכה לכינוי "כלכלת ה-API" ובאנגלית "API Economy". חברות רבות מציעות את השירותים שלהן דרך API, במה שמאפשר לעסקים אחרים לשלב את השירותים האלה במוצרים שלהם. למשל, כשאתם מזמינים מונית או אוכל דרך אפליקציה ומשלמים באמצעות כרטיס אשראי, מאחורי הקלעים מתרחשת תקשורת בין מספר API שונים - של שירות המוניות, של חברת האשראי ושל שירותי המפות והניווט.
עם הופעת טכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית וענן, התחום הזה ממשיך להתפתח במהירות. REST API נותר הסטנדרט הנפוץ ביותר, אך טכנולוגיות חדשות כמו גרף-קיואל (GraphQL) מציעות אלטרנטיבות מודרניות ומתקדמות.
שירותי API מודרניים נעשים חכמים, מהירים ומאובטחים יותר. הם מאפשרים יצירת שירותים חדשניים שלא היו אפשריים בעבר ומהווים את הבסיס לעולם הדיגיטלי המחובר שבו אנחנו חיים, תוך שהם משפיעים על כמעט כל היבט בחיינו המקוונים.
הנה הסבר ה-API:
https://youtu.be/OVvTv9Hy91Q
דוגמת המלצר מדויקת ומסבירה מה זה API:
https://youtu.be/s7wmiS2mSXY
הסבר נוסף ממנטורית:
https://youtu.be/bxuYDT-BWaI
והסבר פשוט ונכון (עברית):
https://youtu.be/xRGIymR8kuc?long=yes
אחד המרכיבים החיוניים ביותר בעולם הדיגיטלי של ימינו נקרא API. זהו קיצור של "ממשק תכנות יישומים" (Application Programming Interface).
פתיחת API מאפשרת לתוכנות, אתרים ואפליקציות שונות לתקשר עם אחרות, לבקש משהו ולקבל אותו מהם. ה-API הוא הקישור בין הלקוח (תוכנה, אתר או אפליקציה), ליצרן התוכן או בעל המידע.
כדי להסביר איך API עובד נדמיין לרגע מסעדה יוקרתית, שבה כללי התקשורת בין הלקוחות למטבח מוגדרים היטב - מצד אחד יושב הסועד עם התפריט ומזמין ומצד שני המטבח מספק לו את ההזמנה. ה-API הוא המלצר שמעביר את ההזמנה של הלקוח (הסועד) לספק (המטבח) ומגיש את המבוקש, בחזרה אליו.
כמו ששום סועד לא יילך למטבח ויאמר לטבח או לשף מה להכין לו, הכללים בעולם של ה-API מגדירים את כללי התקשורת בין מערכות תוכנה.
API מהווה למעשה שער תקשורת מוסכם המאפשר לתוכנה אחת לבקש שירותים או מידע מתוכנה אחרת. כשאתם משתמשים באפליקציית מזג אוויר בטלפון שלכם, האפליקציה משתמשת ב-API כדי לפנות לשרת מרוחק, לבקש את נתוני מזג האוויר העדכניים - באמצעות פורמטים מובנים ומקובלים, כמו ג'ייסון (JSON) או איקס.אם.אל (XML) - לעבד אותם ולהציג אותם על המסך שלכם.
התפתחות האינטרנט המודרני והשירותים הדיגיטליים לא הייתה אפשרית ללא API. חברות ענק כמו גוגל (Google), פייסבוק (Facebook), מיקרוסופט (Microsoft) וטוויטר (Twitter) מספקות API שמאפשר למפתחים חיצוניים ליצור אפליקציות שמתחברות לשירותים שלהן. למשל, כשאתם נרשמים לאתר חדש באמצעות חשבון הגוגל שלכם, זה מתאפשר הודות ל-API של גוגל.
אפשר לחשוב על API כעל חוזה או הסכם בין שתי מערכות מחשב. החוזה הזה מגדיר בדיוק איך הן אמורות לתקשר זו עם זו - איזה מידע אפשר לבקש, באיזה פורמט הוא יישלח, מה יקרה במקרה של שגיאה.
כי בדיוק כמו שבני אדם זקוקים לשפה משותפת כדי לתקשר, כך גם תוכנות זקוקות ל-API כשפה משותפת.
בעולם העסקי המודרני, API הפך למנוע צמיחה משמעותי, במה שזכה לכינוי "כלכלת ה-API" ובאנגלית "API Economy". חברות רבות מציעות את השירותים שלהן דרך API, במה שמאפשר לעסקים אחרים לשלב את השירותים האלה במוצרים שלהם. למשל, כשאתם מזמינים מונית או אוכל דרך אפליקציה ומשלמים באמצעות כרטיס אשראי, מאחורי הקלעים מתרחשת תקשורת בין מספר API שונים - של שירות המוניות, של חברת האשראי ושל שירותי המפות והניווט.
עם הופעת טכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית וענן, התחום הזה ממשיך להתפתח במהירות. REST API נותר הסטנדרט הנפוץ ביותר, אך טכנולוגיות חדשות כמו גרף-קיואל (GraphQL) מציעות אלטרנטיבות מודרניות ומתקדמות.
שירותי API מודרניים נעשים חכמים, מהירים ומאובטחים יותר. הם מאפשרים יצירת שירותים חדשניים שלא היו אפשריים בעבר ומהווים את הבסיס לעולם הדיגיטלי המחובר שבו אנחנו חיים, תוך שהם משפיעים על כמעט כל היבט בחיינו המקוונים.
הנה הסבר ה-API:
https://youtu.be/OVvTv9Hy91Q
דוגמת המלצר מדויקת ומסבירה מה זה API:
https://youtu.be/s7wmiS2mSXY
הסבר נוסף ממנטורית:
https://youtu.be/bxuYDT-BWaI
והסבר פשוט ונכון (עברית):
https://youtu.be/xRGIymR8kuc?long=yes
מהי ננוטכנולוגיה?
מה זה ננו טכנולוגיה?
מהי ננו טכנולוגיה?
ננו-טכנולוגיה (או נאנו טכנולוגיה) הוא תחום מחקר ופיתוח טכנולוגיות של מערכות שהגודל שלהן הוא זעיר ביותר - בין ננומטרים בודדים (מיליארדיות המטר) לעשרות של ננומטרים. המחקר בתחום הזה הוא העתיד של המדע והטכנולוגיה ומרבית החוקרים מסכימים שיש בו הרבה הבטחה לעתיד.
כיום עוסקים בנאנו טכנולוגיה בתחומים שבהם המיזעור הופך קריטי, כמו מעבדים והתקנים בתעשיית האלקטרוניקה והחשמל, ריצוף של דנ"א ופיתוח חומרים כימיים חדשים ובעלי חוזק גדול במיוחד.
הנה הננו טכנולוגיה והשימוש שלה בתחומים כמו רפואה (מתורגם):
http://youtu.be/Wa_I6A1cnRQ
הנאנו טכנולוגיה והיתרונות שלה בתחומים יומיומיים (מתורגם):
http://youtu.be/_QF6uJHFcBg
סרט תיעודי על השפעת הננו-טכנולוגיה על העתיד:
https://youtu.be/VniSpbwcLX4?long=yes
והנאנו טכנולוגיה היא אבן יסוד בטכנולוגיית העתיד:
https://youtu.be/hT9GpCJj6nw?long=yes
מהי ננו טכנולוגיה?
ננו-טכנולוגיה (או נאנו טכנולוגיה) הוא תחום מחקר ופיתוח טכנולוגיות של מערכות שהגודל שלהן הוא זעיר ביותר - בין ננומטרים בודדים (מיליארדיות המטר) לעשרות של ננומטרים. המחקר בתחום הזה הוא העתיד של המדע והטכנולוגיה ומרבית החוקרים מסכימים שיש בו הרבה הבטחה לעתיד.
כיום עוסקים בנאנו טכנולוגיה בתחומים שבהם המיזעור הופך קריטי, כמו מעבדים והתקנים בתעשיית האלקטרוניקה והחשמל, ריצוף של דנ"א ופיתוח חומרים כימיים חדשים ובעלי חוזק גדול במיוחד.
הנה הננו טכנולוגיה והשימוש שלה בתחומים כמו רפואה (מתורגם):
http://youtu.be/Wa_I6A1cnRQ
הנאנו טכנולוגיה והיתרונות שלה בתחומים יומיומיים (מתורגם):
http://youtu.be/_QF6uJHFcBg
סרט תיעודי על השפעת הננו-טכנולוגיה על העתיד:
https://youtu.be/VniSpbwcLX4?long=yes
והנאנו טכנולוגיה היא אבן יסוד בטכנולוגיית העתיד:
https://youtu.be/hT9GpCJj6nw?long=yes
מהי ננו-רובוטיקה ואיך ננו-רובוטים ירפאו בעתיד?
ננורובוטים (Nano robots) הם כנראה אחת המהפכות העתידיות של עולם הרפואה. לא בטוח שנראה אותם בבתי החולים שלנו בקרוב, אבל הם ללא ספק יוכלו להיות הדור הבא של מכשירי הרפואה של העתיד.
הננו רובוטים הם רובוטים ביולוגיים זעירים שיוחדרו למחזור הדם של החולה ויבצעו משימות מורכבות, שהדרכים לטיפול בהן כיום הן מורכבות, כואבות וחודרניות מאד.
בניגוד למיקרו-רובוטים, שהם מכונות זעירות, הנאנו-רובוטים מבוססים על ביולוגיה, גנטיקה, כימיה זעירה וטיפולים גופניים מתוחכמים.
אלה מעין מכונות מולקולריות שיבצעו משימות כמו ניסוי תרופות ויעילותן בגוף החולה, לוחמה זעירה בתאים סרטניים, בניית עצמות או שחרור של תרופות מקומיות לאזורי גוף מוגדרים.
המדהים הוא שכל אלה יבוצעו בעתיד בקלות, ביעילות וללא ניתוחים יקרים, כואבים או כאלה שמחייבים החלמה ארוכה.
הטכנולוגיה החדשנית והמהפכנית הזו היא ללא ספק ההתגשמות של כל מה שעולם הרפואה חולם עליו. הפתרונות המבריקים והחדשניים שיאפשרו הרובוטים הביולוגיים הזעירים הללו לבעיות רפואיות מוכרות, יצילו חיים ויקצרו זמנים לטיפול בכאבים ומחלות קשות.
הנה הננו-רובוטים של העתיד (עברית):
http://youtu.be/Wa_I6A1cnRQ
כך יישלחו המיני רובוטים לתוך הגוף לבחון יעילות של תרופות לטיפול בסרטן שבו (עברית):
https://youtu.be/2gAECZmklRU
נאנו רובוט שאדם יכול לבלוע והוא ינתח את גופו מבפנים:
https://youtu.be/ayteOA5VDRI
חזון הנאנו רובוטים לתיקון ה-DNA האנושי:
https://youtu.be/Q8tAj8A4pc0
היכרות בכנס מדעי עם המכונות המולקולריות שנכנסות לתוך הגוף לצורך טיפול:
https://youtu.be/YdjERhTczAs
והרצאה על הנאנו רובוטים והשימושים השונים שלהם (עברית):
https://youtu.be/UsTYDCkro44?long=yes
ננורובוטים (Nano robots) הם כנראה אחת המהפכות העתידיות של עולם הרפואה. לא בטוח שנראה אותם בבתי החולים שלנו בקרוב, אבל הם ללא ספק יוכלו להיות הדור הבא של מכשירי הרפואה של העתיד.
הננו רובוטים הם רובוטים ביולוגיים זעירים שיוחדרו למחזור הדם של החולה ויבצעו משימות מורכבות, שהדרכים לטיפול בהן כיום הן מורכבות, כואבות וחודרניות מאד.
בניגוד למיקרו-רובוטים, שהם מכונות זעירות, הנאנו-רובוטים מבוססים על ביולוגיה, גנטיקה, כימיה זעירה וטיפולים גופניים מתוחכמים.
אלה מעין מכונות מולקולריות שיבצעו משימות כמו ניסוי תרופות ויעילותן בגוף החולה, לוחמה זעירה בתאים סרטניים, בניית עצמות או שחרור של תרופות מקומיות לאזורי גוף מוגדרים.
המדהים הוא שכל אלה יבוצעו בעתיד בקלות, ביעילות וללא ניתוחים יקרים, כואבים או כאלה שמחייבים החלמה ארוכה.
הטכנולוגיה החדשנית והמהפכנית הזו היא ללא ספק ההתגשמות של כל מה שעולם הרפואה חולם עליו. הפתרונות המבריקים והחדשניים שיאפשרו הרובוטים הביולוגיים הזעירים הללו לבעיות רפואיות מוכרות, יצילו חיים ויקצרו זמנים לטיפול בכאבים ומחלות קשות.
הנה הננו-רובוטים של העתיד (עברית):
http://youtu.be/Wa_I6A1cnRQ
כך יישלחו המיני רובוטים לתוך הגוף לבחון יעילות של תרופות לטיפול בסרטן שבו (עברית):
https://youtu.be/2gAECZmklRU
נאנו רובוט שאדם יכול לבלוע והוא ינתח את גופו מבפנים:
https://youtu.be/ayteOA5VDRI
חזון הנאנו רובוטים לתיקון ה-DNA האנושי:
https://youtu.be/Q8tAj8A4pc0
היכרות בכנס מדעי עם המכונות המולקולריות שנכנסות לתוך הגוף לצורך טיפול:
https://youtu.be/YdjERhTczAs
והרצאה על הנאנו רובוטים והשימושים השונים שלהם (עברית):
https://youtu.be/UsTYDCkro44?long=yes
מהו הזנב הארוך באינטרנט?
איך הייתם מגדירים את ההבדל בין מה שמציעה חנות ספרים רגילה לבין קנייה של ספרים באמאזון? מה ההבדל בין לקנות שירים באייטונז לבין הקנייה בחנויות שהיו פעם?
הזנב הארוך (The Long Tail) הוא שמה של תאוריה שנוצרה באינטרנט ובטלוויזיה הדיגיטלית, הקובעת שבמקום לשווק מספר קטן של "להיטים" להמוני אנשים, הטכנולוגיה המודרנית אפשרה מעבר לשיווק של המוני מוצרים, כשכל מוצר זמין לאותם מתי מעט שמעוניינים בו.
דוגמאות? - חנות הספרים אמאזון שיווקה מספר עצום של ספרים, רובם בכלל לא נמצאו במחסניה. בכל פעם שהוזמן פריט מהספרים המבוקשים פחות, הזמינה אמאזון את הכרך הבודד ושלחה אותו לרוכש. באתרי סדרות כמו Hulu או אתרי סרטים כמו נטפליקס, יכולים היו הצופים לצפות בסרטים נשכחים שבחנויות או בספריות הוידאו לא היה מקום מספיק כדי להציגם "על המדפים". גם ה-VOD שבטלוויזיה הדיגיטלית מציע, לצד הלהיטים שסוחפים מיליוני צופים, גם צפייה במבחר גדול של סרטים וסדרות שמעניינים רק צופים מעטים.
את המושג טבע עורך מגזין Wired, כריס אנדרסון, כדי לתאר את התופעה המאפשרת נגישות עצומה לשלל מוצרים ותכנים, שבעבר כלל לא הגיעו לקהל הרחב. אנדרסון למעשה הגדיר את מה שהפך לתופעה כלכלית ותרבותית, מעין זנב ארוך של פריטים, כמו זנבו הארוך ומלא האבק של כוכב שביט. הוא ראה בזה שינוי תרבותי עצום, על פני כלכלת ה"להיטים" שהייתה נהוגה לפני כן.
ואכן, רבים רואים בשינוי הזה את סופה של תרבות ה"להיטים", שכיוונה למכנה המשותף הנמוך ביותר. הזנב הארוך אפשר לראשונה לכל צרכן תרבות את התוכן המותאם לו ולפיכך הוא מעודד יצירתיות ומגוון תרבותי גדול, גם אם הדבר פוגע מעט במכנה החברתי המשותף ובמצב שבו המונים צורכים את אותם להיטים גדולים.
הנה הסבר פשוט ויפה של הזנב הארוך:
https://youtu.be/tApaRrQyLro
"השחקנים החזקים" מהעבר של עולם המסחר ראו בזנב הארוך איום וצדקו:
http://youtu.be/7xAA71Ssids
אמאזון יצרה את "הזנב הארוך" במסחר האלקטרוני בין השאר באמצעות מילות המפתח:
https://youtu.be/AGnPdA7vzxY
ממציא המושג כריס אנדרסון מסביר ונותן דוגמאות לזנב הארוך:
http://youtu.be/8e6zWJI2TvI
הזנב הארוך ביוטיוב:
http://youtu.be/U2bI3L0GzOw
ומה הקשר לשיטת פארטו?
https://youtu.be/e-_4YUM0lbU
איך הייתם מגדירים את ההבדל בין מה שמציעה חנות ספרים רגילה לבין קנייה של ספרים באמאזון? מה ההבדל בין לקנות שירים באייטונז לבין הקנייה בחנויות שהיו פעם?
הזנב הארוך (The Long Tail) הוא שמה של תאוריה שנוצרה באינטרנט ובטלוויזיה הדיגיטלית, הקובעת שבמקום לשווק מספר קטן של "להיטים" להמוני אנשים, הטכנולוגיה המודרנית אפשרה מעבר לשיווק של המוני מוצרים, כשכל מוצר זמין לאותם מתי מעט שמעוניינים בו.
דוגמאות? - חנות הספרים אמאזון שיווקה מספר עצום של ספרים, רובם בכלל לא נמצאו במחסניה. בכל פעם שהוזמן פריט מהספרים המבוקשים פחות, הזמינה אמאזון את הכרך הבודד ושלחה אותו לרוכש. באתרי סדרות כמו Hulu או אתרי סרטים כמו נטפליקס, יכולים היו הצופים לצפות בסרטים נשכחים שבחנויות או בספריות הוידאו לא היה מקום מספיק כדי להציגם "על המדפים". גם ה-VOD שבטלוויזיה הדיגיטלית מציע, לצד הלהיטים שסוחפים מיליוני צופים, גם צפייה במבחר גדול של סרטים וסדרות שמעניינים רק צופים מעטים.
את המושג טבע עורך מגזין Wired, כריס אנדרסון, כדי לתאר את התופעה המאפשרת נגישות עצומה לשלל מוצרים ותכנים, שבעבר כלל לא הגיעו לקהל הרחב. אנדרסון למעשה הגדיר את מה שהפך לתופעה כלכלית ותרבותית, מעין זנב ארוך של פריטים, כמו זנבו הארוך ומלא האבק של כוכב שביט. הוא ראה בזה שינוי תרבותי עצום, על פני כלכלת ה"להיטים" שהייתה נהוגה לפני כן.
ואכן, רבים רואים בשינוי הזה את סופה של תרבות ה"להיטים", שכיוונה למכנה המשותף הנמוך ביותר. הזנב הארוך אפשר לראשונה לכל צרכן תרבות את התוכן המותאם לו ולפיכך הוא מעודד יצירתיות ומגוון תרבותי גדול, גם אם הדבר פוגע מעט במכנה החברתי המשותף ובמצב שבו המונים צורכים את אותם להיטים גדולים.
הנה הסבר פשוט ויפה של הזנב הארוך:
https://youtu.be/tApaRrQyLro
"השחקנים החזקים" מהעבר של עולם המסחר ראו בזנב הארוך איום וצדקו:
http://youtu.be/7xAA71Ssids
אמאזון יצרה את "הזנב הארוך" במסחר האלקטרוני בין השאר באמצעות מילות המפתח:
https://youtu.be/AGnPdA7vzxY
ממציא המושג כריס אנדרסון מסביר ונותן דוגמאות לזנב הארוך:
http://youtu.be/8e6zWJI2TvI
הזנב הארוך ביוטיוב:
http://youtu.be/U2bI3L0GzOw
ומה הקשר לשיטת פארטו?
https://youtu.be/e-_4YUM0lbU
מהי המציאות האפופה? מהי השתקעות?
כדי להבין את המושג 'מציאות אפופה' חשוב להכיר את תופעת ה"השתקעות" (Immersion). השתקעות היא מצב שבו המודעות של אדם לגופו הפיזי נעלמת או לפחות פוחתת באופן משמעותי. הסיבה לכך היא שהאדם מוקף כולו בסביבה מלאכותית, ברוב המקרים טכנולוגית, שמקיפה את כל חושיו.
חוויה כזו מכונה בדרך כלל "מציאות אפופה" (Immersive reality). המושגים הללו מתארים בדרך כלל את המצב בעת השימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה ובסרטוני קולנוע או וידאו היקפיים, המציגים 360 מעלות.
חוקרים שונים רואים בהשתקעות חוויה של מעבר אל מרחב דימיוני מפותח לכשעצמו, יהיה התוכן שמוצג בו אשר יהיה.
הנה המציאות האפופה במערכת שנקראת VOID:
https://youtu.be/cML814JD09g
וכך נראית חוויית ההשתקעות במציאות המדומה:
https://youtu.be/UT5xtpHRdlE
כדי להבין את המושג 'מציאות אפופה' חשוב להכיר את תופעת ה"השתקעות" (Immersion). השתקעות היא מצב שבו המודעות של אדם לגופו הפיזי נעלמת או לפחות פוחתת באופן משמעותי. הסיבה לכך היא שהאדם מוקף כולו בסביבה מלאכותית, ברוב המקרים טכנולוגית, שמקיפה את כל חושיו.
חוויה כזו מכונה בדרך כלל "מציאות אפופה" (Immersive reality). המושגים הללו מתארים בדרך כלל את המצב בעת השימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה ובסרטוני קולנוע או וידאו היקפיים, המציגים 360 מעלות.
חוקרים שונים רואים בהשתקעות חוויה של מעבר אל מרחב דימיוני מפותח לכשעצמו, יהיה התוכן שמוצג בו אשר יהיה.
הנה המציאות האפופה במערכת שנקראת VOID:
https://youtu.be/cML814JD09g
וכך נראית חוויית ההשתקעות במציאות המדומה:
https://youtu.be/UT5xtpHRdlE
מהו ה-WEB 3.0?
Web 3.0 (בעברית: וֵבּ 3.0) הוא האינטרנט המתהווה כיום. אחרי ה-Web 2.0 שהתבסס על שיתוף תוכן גולשים ואתרי אינטרנט אינטראקטיביים ומתוחכמים מאד, ממש תוכנות אונליין, מגיע הווב 3.0 ומביא את הווב הסמנטי והאינטליגנטי, כלומר את התכנים שנוצרים על ידי מכונות כמו המקרר שלנו למשל, של אתרי מוסיקה או קניות שיודעים להציע לנו את מה שיתאים לטעמנו באמצעות מערכות המלצה. גם אפליקציות או אתרי מידע שיוצרים שירות באופן אישי בשבילנו או מנועי חיפוש שמוצאים מידע שנשמח לקבל, בקיצור, כלים שממש לומדים מה אנו אוהבים או מעוניינים לקבל ויודעים לתת זאת, בכל זמן ובכל מקום שנרצה.
בווב השלישי יש גם עולם מקוון שבו החפצים הווירטואליים הופכים שווים יותר מהחפצים בעולם הפיזי והמציאות הרבודה מציגה לנו על המשקפיים החכמות או על מסך הסמארטפון מידע חשוב ומותאם לנו, על מה שאנו רואים מול עינינו ונרצה לדעת. אפילו הענן שעליו אנו מאחסנים מידע חשוב, במקום על כונן המחשב שלנו - אפילו הוא חלק מהמהפכה שאנו עוברים בדרך לשם, בדרך להיפר-קישוריות, שמאפשרת לנו להגיע למידע שלנו מכל מכשיר אפשרי ומכל מקום שבו אנו נמצאים, בכל זמן שנרצה. המחשב הגדול והאישי שלנו מוחלף בהמון אמצעים ממוחשבים ומשלימים כמו סמארטפון, שעון חכם ומשקפיים חכמות - בקיצור כל המכשירים החכמים שיודעים מה טוב בשבילנו..
זהו הווב החדש והוא כבר מתחיל להגיע אלינו אבל העתיד יהיה עוד הרבה יותר מרגש. ברוכים הבאים!
הנה סרטון שמסביר את הכיוון שהאינטרנט הולך אליו WEB 3.0:
http://youtu.be/F_nbUizGeEY
הסבר נוסף על הווב 3.0 וההתפתחות שלו למול קודמיו:
http://youtu.be/bsNcjya56v8
Web 3.0 (בעברית: וֵבּ 3.0) הוא האינטרנט המתהווה כיום. אחרי ה-Web 2.0 שהתבסס על שיתוף תוכן גולשים ואתרי אינטרנט אינטראקטיביים ומתוחכמים מאד, ממש תוכנות אונליין, מגיע הווב 3.0 ומביא את הווב הסמנטי והאינטליגנטי, כלומר את התכנים שנוצרים על ידי מכונות כמו המקרר שלנו למשל, של אתרי מוסיקה או קניות שיודעים להציע לנו את מה שיתאים לטעמנו באמצעות מערכות המלצה. גם אפליקציות או אתרי מידע שיוצרים שירות באופן אישי בשבילנו או מנועי חיפוש שמוצאים מידע שנשמח לקבל, בקיצור, כלים שממש לומדים מה אנו אוהבים או מעוניינים לקבל ויודעים לתת זאת, בכל זמן ובכל מקום שנרצה.
בווב השלישי יש גם עולם מקוון שבו החפצים הווירטואליים הופכים שווים יותר מהחפצים בעולם הפיזי והמציאות הרבודה מציגה לנו על המשקפיים החכמות או על מסך הסמארטפון מידע חשוב ומותאם לנו, על מה שאנו רואים מול עינינו ונרצה לדעת. אפילו הענן שעליו אנו מאחסנים מידע חשוב, במקום על כונן המחשב שלנו - אפילו הוא חלק מהמהפכה שאנו עוברים בדרך לשם, בדרך להיפר-קישוריות, שמאפשרת לנו להגיע למידע שלנו מכל מכשיר אפשרי ומכל מקום שבו אנו נמצאים, בכל זמן שנרצה. המחשב הגדול והאישי שלנו מוחלף בהמון אמצעים ממוחשבים ומשלימים כמו סמארטפון, שעון חכם ומשקפיים חכמות - בקיצור כל המכשירים החכמים שיודעים מה טוב בשבילנו..
זהו הווב החדש והוא כבר מתחיל להגיע אלינו אבל העתיד יהיה עוד הרבה יותר מרגש. ברוכים הבאים!
הנה סרטון שמסביר את הכיוון שהאינטרנט הולך אליו WEB 3.0:
http://youtu.be/F_nbUizGeEY
הסבר נוסף על הווב 3.0 וההתפתחות שלו למול קודמיו:
http://youtu.be/bsNcjya56v8
מהם פירורי לחם באתרי אינטרנט?
באגדת הילדים "עמי ותמי" ("הנזל וגרטל") מרחיקה האם החורגת את הילדים מהבית, עמוק אל תוך היער, בכדי להיפטר מהם. עמי, שבפעם הראשונה פיזר חלוקי נחל קטנים כדי לסמן את הדרך בה הלכו ולמצוא את הדרך בחזרה הביתה, לא הספיק הפעם להכין חלוקי נחל. במקומם הוא מפזר פירורי לחם, אך לרוע המזל אוכלות חיות היער את הפירורים והשניים נותרים אבודים בתוך היער.
רעיון פירורי הלחם כסימני דרך אומץ על ידי מפתחי אתרים באינטרנט והם יצרו את "פירורי הלחם האינטרנטיים" (Bread crumbs). מדובר בשורה שמופיעה מעל הדף באתר אינטרנט ומסמנת לגולש היכן הוא נמצא בהיררכיה של הדפים באתר. כך יכולים הגולשים לנווט בקלות ובהיגיון מתוך דף פנימי שבו הם נמצאים, אל הקטגוריות ותת-הקטגוריות השונות שמעליו באתר.
הנה לדוגמה "פירורי הלחם" של אאוריקה כפי שהייתה מוצגת באתר מידע על עולם המחשבים:
מחשבים >> אינטרנט >> אתרים >> אנציקלופדיות
כך יוצרים את הברד-קראמבס:
https://youtu.be/4s8qb8sK8vY
וניווט אינטרנט בעזרת "פירורי הלחם הממוחשבים":
https://youtu.be/YMiXPJE2NSo
באגדת הילדים "עמי ותמי" ("הנזל וגרטל") מרחיקה האם החורגת את הילדים מהבית, עמוק אל תוך היער, בכדי להיפטר מהם. עמי, שבפעם הראשונה פיזר חלוקי נחל קטנים כדי לסמן את הדרך בה הלכו ולמצוא את הדרך בחזרה הביתה, לא הספיק הפעם להכין חלוקי נחל. במקומם הוא מפזר פירורי לחם, אך לרוע המזל אוכלות חיות היער את הפירורים והשניים נותרים אבודים בתוך היער.
רעיון פירורי הלחם כסימני דרך אומץ על ידי מפתחי אתרים באינטרנט והם יצרו את "פירורי הלחם האינטרנטיים" (Bread crumbs). מדובר בשורה שמופיעה מעל הדף באתר אינטרנט ומסמנת לגולש היכן הוא נמצא בהיררכיה של הדפים באתר. כך יכולים הגולשים לנווט בקלות ובהיגיון מתוך דף פנימי שבו הם נמצאים, אל הקטגוריות ותת-הקטגוריות השונות שמעליו באתר.
הנה לדוגמה "פירורי הלחם" של אאוריקה כפי שהייתה מוצגת באתר מידע על עולם המחשבים:
מחשבים >> אינטרנט >> אתרים >> אנציקלופדיות
כך יוצרים את הברד-קראמבס:
https://youtu.be/4s8qb8sK8vY
וניווט אינטרנט בעזרת "פירורי הלחם הממוחשבים":
https://youtu.be/YMiXPJE2NSo
