בוודאי יצא לכם להיתקל במושג "אפקט הפרפר" - לפיו משק כנפיו של פרפר בצד אחד של העולם יכול לגרום לסופת טורנדו בצדו השני של העולם. "אפקט הפרפר" הוא מושג הלקוח מתורת הכאוס, תיאורייה מתמטית חדשה העוסקת במערכות מורכבות, בעלות משתנים רבים המשפיעים אחד על השני בצורה הדדית, ואינם ניתנות לחיזוי או לשליטה, מערכות כאלו נקראות מערכות כאוטיות.

כדי להבין מה היא מערכת כאוטית, ראשית ניתן דוגמא למערכת שאינה כאוטית, תנועת כוכבי הלכת במערכת השמש אינה כאוטית, היא דטרמיניסטית, ניתן לייצג אותה באמצעות מערכת משוואות מתמטיות ולחשב את המצב העתידי שלה בהינתן מצבה הנוכחי. מדענים יכולים לחשב בדיוק רב מאוד מה יהיה מיקומם של הירח וכדור הארץ ביחס לשמש, בעוד יום, חודש, שנה, או אפילו 100,000 שנים מעכשיו. לעומת זאת מערכת כאוטית איננה ניתנת לחיזוי והמאפיין העיקרי שלה הוא אי-הסדר שלה. מערכות כאוטיות רבות ניתן למצוא בטבע: צורת קווי החוף, צורת העננים, מסלולו של ברק מהענן עד לפגיעתו בקרקע, מזג האוויר, כל אלו הם דוגמאות לאירועים במערכות כאוטיות שפועלים באי-סדר ואינם ניתנים לחיזוי. לפי תורת הכאוס לא ניתן לחשב איך יראו צורות העננים בעוד שלושה ימים מעכשיו, ולמען האמת, אפילו לא בעוד שעה מעכשיו. באופן דומה גם לא ניתן לדעת בוודאות מה יהיה מזג האוויר בעוד חודש או שנה מעכשיו.

אחד המאפיינים הבסיסים ביותר של מערכות כאוטיות היא הרגישות הרבה שלהם לתנאי ההתחלה, שינוי קטן ביותר בתנאי ההתחלה של המערכת יגרום לאורך זמן לשינויים דרמטיים במצב הסופי של המערכת.
"אפקט הפרפר" מתייחס למזג האוויר בכדור הארץ כמערכת כאוטית, הכנפיים המתנופפות של הפרפר מייצגות שינוי קטן בתנאי ההתחלה של המערכת, שינוי זה יביאו לשרשרת מאורעות שיובילו גם הם לשינויים רבים נוספים, לאורך זמן הדבר יכול לגרום לתופעות בקנה מידה עצום. וכך גם למשק הכנפיים הקל ביותר יש את הפוטנציאל לגרום לסופת הוריקן בצד השני של כדור הארץ. מכיוון שבמידה שהפרפר לא ינפנף בכנפיו, המצב ההתחלתי של המערכת היה שונה ואז המסלול הכולל של המערכת היה משתנה מאד.

יש לאפקט הפרפר משמעויות בתחומים רבים, מכלכלה, מטאורולוגיה, פיסיקה, מתמטיקה ועד לאיכות הסביבה ופוליטיקה.


הנה אפקט הפרפר:

https://youtu.be/r_ahZOgPTsk


הסבר קצר על תורת הכאוס ועל אפקט הפרפר (עברית):

https://www.youtube.com/watch?v=Z_AEhWBAF4I


על אפקט הפרפר והמשמעויות הכלכליות שלו (עברית):

http://youtu.be/P7z3uz0CS74?t=1m22s


פרסומת שמשתמשת באפקט הפרפר כדי להמליץ לאנשים לעשות ביטוח:

http://youtu.be/MmE_b4oY6Us


והרצאת וידאו על אפקט הפרפר (מתורגם):

https://youtu.be/fDek6cYijxI?long=yes

מה משותף ל"שתיקה רועמת", ל"צלף העיוור" ול"עצב המתוק" של גבי שושן? - כולם אוקסימורונים! - אבל מה זה בעצם אוקסימורון?

אוקסימורון (Oxymoron) הוא מטבע לשון שמורכב משני מרכיבים סותרים ולכן המשמעות שלו היא מעבר להגיון הרגיל - במילים אחרות "פרדוקס".

האוקסימורון הוא דבר והיפוכו, ניב ניגודים. משהו שיוצר משמעות חדשה. רבים משתמשים במילה לתיאור של ניגוד כלשהו, גם אם לא מכוון, משהו שיש בו עומק משל עצמו.

מושגים שמדגימים אוקסימורון הם למשל "מציאות מדומה", שמות הסרטים "המתים החיים" ו"עיניים עצומות לרווחה", משחק "גמד ענק" או המהתלה הילדותית של פעם, על "הצלף העיוור".

מקור המונח הוא משתי המילים: "אוקסי" ו"מורון". ביוונית פירושם "חד" (oxy) ו"קהה" (moros), או בקיצור ניגודים.


משימה יצירתית:
============
הביטו בתמונות שבגלריה של הערך ואחרי שהבנתם את האוקסימורון הוויזואלי שבכל תמונה, נסו לצאת ולצלם אוקסימורון שאתם רואים מסביב. בהצלחה!


הנה הסבר לילדים באנגלית:

http://youtu.be/zmtawB3Hurk


הסבר של ילדים למונח אוקסימורון (עברית):

https://youtu.be/twUaveYVASc


כך פוליטיקאים משתמשים במונח אוקסימורון לגבי דמוקרטיה ויהדות בישראל (עברית):

https://youtu.be/72Ig0hg_auI


דוגמאות באנגלית לאוקסימורונים:

https://youtu.be/cWY_NTLFSa4


גם בשירים יפים כמו זה יש שימוש במושג הזה (עברית):

https://youtu.be/SsLlrkYXWtQ


והסבר מעייף על אוקסימורונים עם 20 דוגמאות באנגלית:

https://youtu.be/btyRN7va5hg?long=yes

מקור המילה "מיתוֹס" הוא מיוונית. המיתוס הוא סיפור עם שמתאר אירועים בעלי חשיבות גדולה לקבוצת אנשים, קהילה. מיתוסים קשורים לרוב לאלים, או לגיבורים עם כוחות-על. המיתוס תורם לגיבושה של הקבוצה המאמינה בסיפור של המיתוס. החכם היווני אפלטון אמר על המיתוס שהוא סיפורה של התרחשות אלוהית במציאות הרגילה של בני-האדם.

בחיים היומיומיים קוראים 'מיתוסים' גם לאמונות של אנשים בדברים שאינם בהכרח נכונים. יש מיתוסים אורבניים, מעין אגדות שמספרים מאחד לשני ואיש לא יכול ממש להעיד שהוא יודע שהן נכונות, או מיתוסים רפואיים, כמו כל מיני 'טיפולים' ו'תרופות פלא' שלא ממש הוכחה יעילותם ועוד.

להיכרות עם מיתוסים כאלה ראו בתגית "מיתוסים".


הנה המיתוס ומשמעותו (מתורגם):

https://youtu.be/HeX6CX5LEj0?long=yes


סרטון אמנותי על העם היהודי ומיתוס עוף החול, שקם אחרי אסון ומצליח להתאושש שוב:

http://youtu.be/X8i_tpAJprk


וסרטון שמפריך מיתוסים עממיים ורפואיים שאין להם ממש בסיס מדעי:

http://youtu.be/3MA-K5whgZk

ההיסטוריה של הסיפור יצרה את האנטי גיבור. בימים קדומים היו הגיבורים שלנו אלים. בהמשך ההיסטוריה הם הפכו יותר ויותר אנושיים, בני אדם. הם נעשו פחות גיבורים ופתאום היו להם גם חולשות. לאכילס הייתה עקב בעייתית ולאדיפוס היו אהבות משונות וכך הלאה. פתאום היו ביניהם גם כאלו שעשו מעשים לא כל כך מוסריים, היו אפילו רוצחים!

וזה הלך ונעשה אנושי, עד שזה הגיע לאנטי-גיבורים.

בניגוד למה שאתם אולי עשויים לחשוב, האנטי-גיבור אינו רשע או מתנגד לרשע. פירוש המושג הוא גיבור שאינו חכם, חזק, כריזמטי או אמיץ, כמו שהתרגלנו לצפות מגיבורים. האנטי גיבור הוא לרוב בעל ניצני תכונות כאלה, לא מפותחות, או שכלל לא מצויד בהן. לרוב הוא מתחיל את הסיפור כשהוא כמו כולם, מציית לרע ולא מתנגד. עם הזמן הוא מנסה למצוא כאלה שגם הם מוצאים בעיה ואולי יסכימו וידברו אתו על כך. לאט לאט הוא מתחיל להתנגד ולהילחם בשולטים והמדכאים. לפעמים הוא בורח, נהרג או מוחזר להמונים הנשלטים. לרוב האנטי-גיבור אינו מנצח.


הנה סרטון על האנטי גיבור בתרבות (מתורגם):

http://youtu.be/MEjgDeSnBMs?t=14s

בלדה היא שיר שמספר סיפור. הבלדה נולדה עוד לפני שנולד הדפוס, כשסיפורים עברו בין אנשים - מפה לאוזן, בין דורות - מאב ואם לבן ולבת וממקום למקום - כשאמנים ומספרים נודדים מספרים את הסיפורים ומפיצים אותם. הטרובדור, זמר נודד ששר במקומות שונים, נהג לספר את הבלדה ולשיר אותה.

כשהומצא הדפוס, נאספו הבלדות לספרים ובמקום לעבור מפה לאוזן, הן הופצו באמצעות ספרים. באיטלקית, פירוש המילה "בלדה" הוא "שיר מחול בעל קצב".


הנה דוגמה לבלדה עתיקה שתורגמה לעברית:

http://youtu.be/sCWMgMlKLhA

דִקלוּם הוא קְרִיאָה או הַקרָאָה של קטע מילולי. אדם שמדקלם אומר את הדברים בקצב שאינו של דיבור רגיל.

לעתים בדקלום אנו מקריאים את הקטע ולא פעם אף בליווי מוסיקלי.


הנה הדקלום היפה ביותר ששמענו זמן רב:

http://youtu.be/auSo1MyWf8g

רטרו הוא משהו חדש שמעוצב כמו ישן. המושג "רטרו" מופיע בעיצוב, באופנה, תרבות, אמנות, מוסיקה פופולארית ועוד. הוא בא ככל הנראה מתחום האופנה, בה מתייחסים לאופנת רטרו בהקשר של ביגוד חדש שמחקה סגנון אופנה מפעם.

בניגוד לוינטג', שהוא ישן ממש, רטרו הוא חדש בסגנון ישן כלשהו. כך ישנם למשל כלי רכב בסגנון רטרו, שמשחזרים דגמים ישנים אך בטכנולוגיה של היום. או רהיטים מודרניים שמעוצבים כמו פעם, צבעוניים כמו בשנות ה-70 או קלאסיים כמו בשנות ה-30 וכדומה.

המושג בא מלטינית, שבה "רטרו" (retro) פירושו "אחורה" או "בתקופה האחרונה".


הנה למשל סקירה על אופנועי רטרו (עברית):

https://youtu.be/0jmE8GJH4G0


שפופרת טלפון רטרו בסגנון של פעם:

http://youtu.be/WX7gN7gIhP4?t=5s


גופנים וכיתובים בסגנון של פעם:

http://youtu.be/dSqfyN3QmPw


ואופני רטרו שנקראים בטעות אופני וינטג', על אף שהם חדשים לגמרי ורק מעוצבים כמו פעם:

http://youtu.be/kfws7XhaLzI

אילתור (Improvisation) במוסיקה הוא יצירה של מוסיקה חדשה, באופן ספונטני, ממש תוך כדי ביצוע. מדובר בתהליך יצירתי בו הנגן, המוסיקאי, מחבר וממציא מנגינות, הרמוניות ומקצבים, תוך כדי נגינה.

באילתור סולו, למשל, המוסיקאי ממציא את המלודיה (מנגינה), תוך כדי נגינה וללא תכנון מוקדם. נגינה באילתור נפוצה במיוחד בסגנונות מוסיקליים כמו ג'אז, בלוז ורוק, בו סולו הגיטרה הוא כמעט אבן הראשה של הסגנון, אך ניתן למצוא אימפרוביזציה של נגנים גם במוסיקה עממית ובז'אנרים נוספים.

מעבר לשליטה גבוהה בכלי הנגינה והפגנת היכולת הטכנית, האלתור משלב בתוכו הבעה של רגשות ומצבי רוח על ידי הנגן ולא פעם אפילו יצירת תקשורת עם נגנים אחרים, במיוחד כשהם מאלתרים ביחד, קשובים זה לזה ומגיבים בזמן אמת ובאופן ספונטני.

לרוב מוכר האילתור בתחום המנגינה, כאילתור מלודי בו הנגנים ממציאים מנגינות חדשות, אך יש והאילתור הוא אילתור הרמוני, בו פסנתרן, למשל, ממציא אקורדים חדשים, או אילתור קצב בשינויים על הקצב וסולו של תופים או כלי הקשה.

האילתור הוא דרך נהדרת למוסיקאים לחקור ולהפגין את היצירתיות שלהם ולהתחבר למוסיקה בצורה עמוקה, יותר מביצוע בלבד. לאלתר זו ללא ספק חוויה מאתגרת, לפחות בהתחלה ולנגנים צעירים, אך בהמשך היא מתגמלת במיוחד וכלי ביטוי ייחודי ועשיר.

האילתור כמובן יכול להיות לא רק במוסיקה. יש אילתור בריקוד, תיאטרון אימפרוביזציה שמתבסס על זה שהשחקנים מאלתרים על המקום ולא פעם אפילו בהתבסס על רעיונות מהקהל, סצנות בסרטים בהן הבמאי נותן חופש לשחקנים לאלתר, כדי לקבל משחק אותנטי וספונטני יותר.


הנה האילתור בנגינת ג'אז:

https://youtu.be/ggnk1fCQENw


פסנתרן מאלתר בנגינת סולו:

https://youtu.be/6wxwQy8sXSg


תוך דקה - הקלטת ליווי בלופ על מקלדת מיניאטורית ואז אילתור:

https://youtu.be/nB1xt78S7m0


בקולנוע:

https://youtu.be/mQgZjRf-xmY


אילתור בריקוד קונטקט:

https://youtu.be/mlxTyKI0aMU


אילתור ווקאלי באמצע שיר של הדר נחמיה הישראלית:

https://youtu.be/qYpYzf3xlAc


ומוצרט מאלתר בסצנה מהסרט "אמדאוס" על יצירה ששמע רגע לפני:

אוטונומיה (Autonomy) היא שלטון עצמי.

למשל במדינה כמו ספרד, קטלוניה יכולה לדבר ספרדית משובשת ויש להם זכויות דת והמנון שונה ואפילו דגל שונה משל ספרד. כל אלה אומרים שהם אוטונומיים. אבל הם עדיין משרתים באותו צבא ומשלמים מיסים לשלטון המדיני של ספרד. כך שזו לא מדינה עצמאית אלא אוטונומיה בתוך ספרד והשלטון הספרדי.

המילה "אוטונומיה" באה מיוונית עתיקה, כשהפירוש שלה ביוונית הוא שלטון עצמאי.


הנה דיווח על מאבקו של הדאלאי לאמה לאוטונומיה לטיבט מולדתו:

http://youtu.be/XLu_RTOVa8U

"שיטת מצליח" היא שיטה של גופים ציבוריים או עסקיים לעשיית רווח או השגת הישגים על חשבון הצד השני, שפעמים רבות לא שם לב לתרמית או העושק. זוהי אחת השיטות הנבזיות שבהן יכול לנקוט צד (חברה מסחרית, חברות ביטוח, צד משפטי וכו') כנגד צד אחר, כשהוא מנצל את העובדה שלא תמיד אנו עולים על תרמית ומתקוממים כנגדה ופשוט משלמים.

איך נמנעים משיטת מצליח? - פשוט קוראים את החשבון, את החוזה, את החשבונית, הקבלה ונשארים עירניים, בכל פעם שאנו שולפים את הארנק, פנקס הצ'קים או את כרטיס האשראי שלנו.

דוגמאות לשיטת מצליח:
נניח שחברת ביטוח מנסה לסדר אותנו ולעשות דבר שלא על פי הפוליסה, אם לא עלינו על זה - היא מצליחה (ואנו מפסידים). אם עלינו על זה - לא הצליחה!

חברה תובעת צד אחר בתביעת ענק והוא נבהל ומוותר - הצליחה! אם הוא לא מתרגש ולא חושש - לא הצליחה. היא הרי לא חייבת ללכת עד הסוף..

מסעדה נותנת לכם חשבון והיא משחילה לכם את המנה שלא אכלתם או יין בוז'ולה צעיר ויקר, כשאתם בני 12 ומשתכרים רק מלהסתכל על יין.. קולטים את הסעיף? - לא הצליח בשיטת מצליח..

כלומר, שיטת מצליח מניחה שאם הצליח - הצליח. אם לא הצליח - לא הצליח..


הנה צרכן פגוע עם מוצר פגום, שהמגיבים לו כתבו ש"זו שיטת מצליח" (עברית):

http://youtu.be/hxWCBCXsHaw

פולחן (Ritual) הוא בדרך כלל טקס דתי או מסורתי, שבו סוגדים לאל או לאלילים. פולחן כזה יכול להיות חלק של דת או במסגרת של אמונה אישית ופרטית.

פולחנים כאלה יכולים להיות לקדושים, לאבות קדמונים וכדומה. יש אפילו את "פולחן השטן", שבו מתגלים סממנים של הערצה וסגידה לשטן. לא פעם כולל הפולחן הזה גם מעשי התעללות בבעלי-חיים ואף בבני אדם.

המושג "פולחן" הוצמד גם ליצירות שצברו מעריצים נלהבים ונאמנים שצופים בהן ומרבים לעסוק בה בהתמדה ולאורך זמן. יצירות כאלה מכונות "קאלט" או "יצירת פולחן".


הסבר קצר על הפולחן הדתי:

https://youtu.be/4TcdAkQJpQE


וכך נראה פולחן דתי בשבטי הפיגמים:

https://youtu.be/HaSNbTC8cl4

במקור כוון השם "טורפדו" למתקני חבלה תת-מימיים, שכיום מוגדרים לרוב כמוקשים ימיים. אך במאה השנים האחרונות טורפדו היא מערכת נשק עם הנעה עצמית. זהו מעין מוקש ימי ארוך שנע במים בעצמו ומתפוצץ עם הפגיעה בכלי שייט ימי, או במטרה נייחת. הטורפדו יכול להתפוצץ גם בזמן ההתקרבות אל המטרה וניתן לשגר אותו מספינות, צוללות, מטוסים ואף ממסוקים.

השם טורפדו נגזר כפי הנראה מהמילה הלטינית "torpere", שפירושה "לשתק" או "להקשיח". הירי הראשון של טורפדו מצוללת התבצע ב-1886, בזמן שהצוללת הייתה בצלילה. זו הייתה הצוללת הטורקית "עבדולחמיד", שפותחה ונבנתה על ידי ממציא שבדי בשם ט'ורסטן נורדנפלט.


הנה סרטון אנימציה שמראה איך פועל טורפדו:

http://youtu.be/YbeQmfXE0ws?t=27s


התוצאות של טורפדו הפוגע באוניה:

http://youtu.be/zcvFFJarX1I


אנימציה שמראה איך עבד הטורפדו המוקדם, שפותח בשנת 1876:

http://youtu.be/afWsHCj7QJU


טורפדו בקולנוע - האם הוא יפגע במשחתת של טום הנקס?

https://youtu.be/INf4ukENbL4


והדגמה ללא קול של ירי טורפדו בחיל הים הישראלי:

http://youtu.be/wu3g840rcc0

שכר מינימום הוא שכר שאסור לשלם פחות ממנו לעובדים. רבות מהמדינות קובעות בחוק מהו הגבול התחתון של שכר שמותר לשלם לעובדים בהן.

המטרה של שכר המינימום היא להגן על העובדים מכוחם של המעסיקים, שכן אם לא היו מונעים שכר נמוך באמצעות שכר המינימום, היו רבים מהמעסיקים מעדיפים לשלם שכר נמוך ככל האפשר.

אם כך, שכר מינימום הוא טוב לא עובדים, נכון? - ובכן, הוא טוב לחלק מהם, אבל לא לכולם. חלק מהעובדים עלולים למצוא את עצמם מפוטרים בגלל שכר המינימום. מעסיק שייאלץ לשלם לעובד את שכר המינימום ויגלה שהשכר לא מאפשר לו להרוויח, עלול לפטר אותו, או לא להעסיק עובד כזה מלכתחילה, מה שיגדיל את האבטלה.


הנה סרטון שמראה מהו שכר המינימום (מתורגם):

http://youtu.be/9U89sLHjMdQ


הדגמת הטענה שהעלאת שכר מינימום פוגעת בעובדים:

http://youtu.be/OAGnXGraLcc


ומה היה קורה אם שכר המינימום היה ניתן לכולם, אפילו בלי לעבוד? (מתורגם)

https://youtu.be/kl39KHS07Xc?long=yes

אירוניה (Irony) אינה סתם משהו מצחיק, אלא משהו שהוא ההיפך ממה שצפוי.

נניח שמישהו מתהדר בכישרון כלשהו ונכשל בדיוק במה שהוא טוב בו - זוהי אירוניה. אם לעומת זאת מדובר במישהו לא מוכשר, שנכשל במה שאינו בהכרח המומחיות שלו - זוהי לא אירוניה.


בספרות יש אירוניות מסוגים שונים:

אירוניה מצבית בסיפור היא כאשר מה שמתרחש בסיפור היא לא מה שמצפים שיקרה.

אירוניה דרמתית היא כשהקוראים או הצופים בהצגה יודעים מה שהדמויות בסיפור לא יודעות.

מציל שטובע? - אירוניה.

שוטר שנתפס בגניבה? - אירוניה.

שקרן שנתפס בשקר? - ממש לא אירוניה..


הנה סרטון שמדגים את מושג האירוניה המצבית (מתורגם):

http://youtu.be/tqg6RO8c_W0?t=16s


דוגמה לאירוניה מצבית:

https://youtu.be/WN01S5w9lxo


אירוניה דרמתית:

https://youtu.be/_BQ1n4TARa4


וההסבר לאירוניה בדיבור (מתורגם):

http://youtu.be/IiR-bnCHIYo?t=14s

שושנת הרוחות היא תרשים שמראה את כיווני רוחות השמיים: צפון, דרום, מזרח ומערב. גם כיווני הביניים מופיעים בשרטוט: צפון-מזרח, דרום-מזרח, דרום-מערב, וצפון-מערב.

על שושנת הרוחות מבוסס המצפן המוכר ליורדי ים, הנווטים והמטיילים. התנ"ך לא מזכיר את שושנת הרוחות, אך מופיעים בו שמות הכיוונים, כמו ימה (מערב), קדמה (מזרח), נגבה (דרום) וצפון (צפון).


הנה סרטון של אמן רחוב המצייר את שושנת הרוחות:

http://youtu.be/7995BGv4Bj0

חצי-אי הוא כמעט אי. זוהי מעין זרוע של היבשה שחודרת לתוך הים. מדובר בכמעט אי כי הוא מוקף בים מסביב, חוץ ממקום ההתחברות שלו ליבשה.

יש חצאי אי רבים בעולם, כולל חצי האי ערב (שהוא חצי האי הגדול ביותר בעולם), חצי האי האיברי (שכולל את ספרד, פורטוגל והנסיכות הזעירה אנדורה), חצי האי סיני (שישראל החזירה למצרים בהסכם השלום) וחצי האי גליפולי שבתורכיה.

יש לציין שלא כל זרוע יבשה נקראת חצי אי. אם היא קטנה מאד, מכנים אותה לשון יבשה או כֵּף, כמו "כף התקווה הטובה".


הנה סרטון על חצי האי סיני:

http://youtu.be/KSsIEV4xvTo


חצי האי ברוס שבקנדה:

http://youtu.be/jae9IztNSHM


על חשיבות הגיאוגרפיה עם הסבר חמוד של מהו חצי האי:

http://youtu.be/ri0_ijyFni4

אבטיפוס (Prototype), או אב-טיפוס, הוא מודל של מוצר חדש, שמיוצר כדי לבחון ולהתנסות במוצר, עוד לפני הייצור ההמוני שלו. באמצעות האבטיפוס ניתן ללמוד על המוצר ולשפרו עוד לפני שהוא מגיע לפס הייצור.

כשמייצרים מוצרים גדולים, כמו מטוסים, חלליות וכדומה, נבנים לאורך התהליך אבות טיפוס שונים, כולל דגמים מוקטנים, כך שניתן ללמוד על הבעיות ולתקנן בעלויות נמוכות.

אצל יזמים, למשל, האבטיפוס משמש גם דרך להראות מוצר לאחרים ולמשקיעים, כדי לקבל פידבק ראשוני על הרעיון, על חוויית המשתמש והאופן שבו הוא עובד וממלא את מטרותיו.


הנה ההסבר של מהו אבטיפוס ומה הוא לא:

http://youtu.be/zFBa7URT654


אבטיפוס של מטוס הנוסעים DC-10 משנות ה-70:

http://youtu.be/BQSqeKEfuok


רובוטית אבטיפוס משעשעת שר מממשלת ישראל ביפן (מתורגם):

https://youtu.be/ok-LmSq5U5o


הנה כלי לפיתוח אבטיפוס של אפליקציה לטלפון סלולארי מהסקיצות שצוירו ביד:

http://youtu.be/gU8YGXtglPU


ובחיוך, אם רוצים ממש להתאמץ אפשר להכין כך אבטיפוס למשחק:

http://youtu.be/x48qOA2Z_xQ

הכנסה היא סכום כסף שקיבלנו, על שירות, עבודה או מוצר שמכרנו לאחרים. הוצאה היא כסף שהוצאנו מכיסנו ונתנו למישהו אחר, בתמורה לשירות, מוצר או עבודה שעבד בשבילנו.

דוגמה: אם אנו מעסיקים עוזרת בית והיא מקבלת 40 ש"ח לשעה, לאחר יום עבודה של 5 שעות אנו נוציא מכיסנו 200 ש"ח וניתן לה. זוהי ההוצאה שלנו על שירותיה של עוזרת הבית.

אותם 200 ש"ח הם ההכנסה של העוזרת בעבור עבודתה. אם אנו עובדים בעבודה אחרת ומקבלים 300 ש"ח ליום עבודה - זו ההכנסה שלנו.


הנה סרטון שמדגים את נושא ההכנסות וההוצאות:

http://youtu.be/wCbUMP3-Q5I


וכיצד להתנהל עם הוצאות קטנות כך שיישאר לנו בכיס כסף גדול:

https://youtu.be/paeO10_qc9c

טלטקסט היה שירות מידע בטלוויזיה שאפשר היה לקרוא בו מידע מילולי וחדשותי. הטלטקסט היה פעיל ונהגו לצפות בו בימים שלפני האינטרנט. המידע בטלטקסט לווה בגרפיקה בסיסית ומבוססת טקסט, כמו באמנות ASCII.

עד היום יש מפעילה הטלוויזיה החינוכית את הטלטקסט, ברצועת שידור נפרדת. עם זאת, מאז פרוץ האינטרנט, אין לטלטקסט הרבה ביקוש והוא לא שימושי כבעבר.


הנה מגוון מסכי הטלטקסט מהימים ההם:

http://youtu.be/2BxBn7uZdhk?t=15s


והודעת הטלטקסט מהיום שבו נפתחו שידורי ערוץ 2:

http://youtu.be/qV1dzG25SDA

אופרה (Opera) היא דרמה מוזיקלית המספרת סיפור באמצעות שילוב של שירה ומוזיקה עם משחק תיאטרלי.

מלווה לרוב בתזמורת, יש בה שילוב של כל אמנויות הבמה כולל התפאורה, התלבושות והאיפור המלא. האופרה היא שילוב מוזיקלי של תרבות שירה מפותחת עם כתיבה תזמורתית משובחת.

הפורמט של האופרה הומצא בסוף המאה ה-16, כחלק מהרנסנס של התרבויות הרומיות והיווניות ועם שורשים בתיאטרון היווני העתיק. האופרה הידועה הראשונה בהיסטוריה הייתה "דפנה" והיא הוצגה לראשונה בעיר פירנצה, בשנת 1598. את המוזיקה הלחין ג'קופו פרי.

במהלך ההיסטוריה של האופרה מתקיימת תחרות מתמדת ומרתקת בין דרמה למוזיקה, כשיוצרים שונים מדגישים את אחד המרכיבים כחשובים יותר מהאחר, אך שניהם הם מרכיבים מרכזיים באופרה שלמה.

מונטוורדי, גלוק וראמו היו ממלחיני האופרות החשובים של תקופת הבארוק. מוצרט, עם "נישואי פיגארו", "דון ג'ובאני", "חליל הקסם" ואופרות רבות אחרות היה הבולט בתקופה הקלאסית. רוסיני ("הספר מסיביליה") ופוצ'יני ("טוסקה" ו"לה בוהם") וכמובן גדול האופרה האיטלקי ורדי, עם אופרות בלתי נשכחות כמו "נבוכדנצר", "ריגולטו", "אאידה" ו"La Traviata". תוך שימוש באמצעים מגוונים ונושאים כמו אהבה, הרפתקאות ועד קומדיה ושברון לב, הפכו כולם את האופרה לשילוב רומנטי מושלם של דרמה גדולה עם מוזיקה נפלאה.

וגנר הגרמני ("דמדומי האלים", "טריסטן ואיזולדה") בדרמות המוזיקליות הגדולות שלו, פיתח את שיטת "מוטיב הנושא" של וובר, שבה כל דמות מוצגת עם מוטיב מוזיקלי שחוזר על עצמו בכל פעם שהוא מוזכר או מופיע. וגנר פנה למיתוסים גרמניים והיסטוריים. סוף המאה ה-19 הביא את כותבי האופרות לעסוק בנושאים ריאליסטיים מבעבר (verissimo) והם החלו לכתוב על חייהם של האנשים הפשוטים של אז, דוגמת "כרמן" ו"מאדאם בטרפליי".

זמרי האופרה הגדולים תמיד זכו להערצת הקהל. היו אפילו תקופות (במאה ה-17) שהערצתם הפכה אותם לכוכבי האופרה והמלחינים של התקופה כתבו אופרות שיאפשרו לזמרים להפגין את יכולתם המדהימה. גם במאה שלנו, ולמרות שהאופרה הפכה יותר דרמטית ופחות ראוותנית מאז גלוק, היו זמרים כמו מריה קאלאס ה"אלוהית" והטנור האיטלקי אנריקו קארוסו, מהחשובים בתולדות זמרי האופרה וכאלה שנודעו בביצועים מרטיטים לאריות גדולות מתוך אופרות שונות.

בין זמרי האופרה הבולטים במאה ה-20 ניתן למנות את זמרי הטנור לוצ'יאנו פברוטי ופלסידו דומינגו, שהופיעו בבתי האופרה החשובים בעולם, מהמטרופוליטן בניו יורק ועד לאלה שבווינה ובמילאנו.

האופרה, לדעת רבים, היא שלמות אמנותית, הנובעת הן מכמות האמנויות שלוקחות בה חלק ומהאיכות הנובעת משילובן. ניתן כיום לצפות בה גם בטלוויזיה או באינטרנט, אבל צפייה באופרה חיה היא חוויה מדהימה ומרגשת הרבה יותר.


הנה הפיזיקה של הקול האופראי והאנושי (מתורגם):

https://youtu.be/PKengo7y28U


תחילת תולדות האופרה:

https://youtu.be/Fl4GaldTu_Q


הקסם של האופרה:

https://youtu.be/wRxG0sAz7vc


טבחים שהם בעצם זמרי אופרה המפתיעים ילדי בית ספר בארוחת הצהריים:

https://youtu.be/JNgCM7zp30M


קדימון לסרט קולנוע על מישהי שחולמת להיות זמרת אופרה (מתורגם):

https://youtu.be/bjtIfrKQd-o


האריה היפהפיה "נסון דורמה" מהאופרה "טורנדוט":

https://youtu.be/suj-2sbSFKs


בחיוך - איך מגיבים אנשי חבורת לול כשהאופרה באה? (עברית)

https://youtu.be/RWVPu1SThQA


האופרות היפות ביותר להיכרות עם עולם האופרה:

https://youtu.be/xSQ7rRlNvH0?long=yes


וכך עושים אופרה:

https://youtu.be/6fbBjRnZ0j0?long=yes

כיכר, או כיכר תנועה, היא שמו העממי של מעגל התנועה. זהו מעין צומת עגולה, ללא רמזורים. בשנים האחרונות הפכו מעגלי התנועה לפופולאריים, בעיקר משום שהסתבר שהם מצוינים לויסות התנועה (הרבה יותר מאשר צמתים וגם מצמתים מרומזרים). מחקרים מצאו שהם גם בטוחים יותר מצמתים (במחקר אמריקאי נמצא שהם מקטינים את ההתנגשויות בין כלי רכב ב-40% ואת הפציעות הקשות וההרוגים ב-90%).

לא תמיד נחשב מעגל התנועה מוצלח כל כך מבחינת בטיחות. בעבר היו דווקא הצמתים מוצלחים ובטוחים יותר. אבל מעגל התנועה המודרני (Roundabout), שיצרו הבריטים בשנות ה-60, הוא הראשון שהיה לפתרון תנועה של ממש. מבחינת המבנה שלו, הוא דמה לקודמיו והפגיש מספר כבישים בטבעת כביש, שהקיפה ברוב המקרים אי עגול. גם הנסיעה במעגל התנועה שהייתה מותרת בכיוון אחד בלבד לא הייתה חידוש. אבל הכלל שהרכב הנכנס למעגל מחויב תמיד לתת את זכות הקדימה לרכב שנמצא כבר במעגל התנועה, הוא שעשה את ההבדל המשמעותי בבטיחות והקטין את מספר התאונות.

אגב, להבדיל ממעגל התנועה, "כיכר" היא דווקא מקום רחב, שרבים מתכנסים בו ביחד. כיכרות הערים משמשים בערים רבות כמקומות של אסיפות-עם, הפגנות ומקומות שתושבי העיר נפגשים בהם בהמוניהם. כיכר רבין בתל אביב וכיכר ציון הן דוגמאות טובות לכיכרות של ממש.


ותוצאות של מחקרים הראו שכיכרות עגולים:

מורידים ב-37 אחוז התנגשויות, 75 אחוז פחות בהתנגשויות פציעה, ירידה של 90 אחוז בהתנגשויות מוות והפחתה של 40 אחוז בהתנגשויות הולכי רגל.


הנה סרטון שמסביר את מעגל תנועה, מה שרבים מכנים בשם "כיכר":

https://youtu.be/xmoqM-Fi7d8


והנה הסברים על נהיגה במעגלי תנועה בארה"ב:

https://youtu.be/ONacAiKXe-8


והנה כיכר אמיתית - כיכר העיר היא כיכר רבין:

https://youtu.be/Jsf7RLHZ3eU