הדינוזאורים (Dinosaurs) הופיעו בכדור הארץ לפני כ-250 מיליון שנה, כשבכדור הארץ הייתה יבשת אחת ושמה פנגיאה. אל תתפסו אותנו במספר המדויק, כי החוקרים מנהלים על כך דיונים וויכוחים כבר שנים רבות... על פי תורת האבולוציה זה קרה גם כ-200 מיליון שנה אחרי שבעלי החיים הימיים החלו לעלות אל היבשה ולהתפתח לזוחלים הראשונים.

איש לא יודע מדוע הדינוזאורים נכחדו מהעולם, אבל זה קרה ככל הנראה לפני כ-65 מיליון שנה. יש כמה השערות לסיבות להכחדה הגדולה הזו. העיקריות שבהן מייחסות את השמדת הדינוזאורים לשינוי באקלים כדור הארץ. מסיבות שונות הפך כדור הארץ קר במיוחד והדינוזאורים, כמו גם עוד מינים רבים, הלכו ונעלמו, עד שנכחדו לחלוטין.

לכל תיאוריה יש השערה לגבי הגורם לשינוי האקלים הזה. יש הגורסים שהוא נבע מהתפרצות געשית אדירה שגרמה להסתרת קרני השמש לשנים רבות ולהכחדת הצמחים שמהם ניזונו הדינוזאורים. רבים אחרים סבורים שאסטרואיד מהחלל פגע בכדור הארץ וגרם לענן אבק שהסתיר את אור השמש ושינה את אקלים כדור הארץ, גם כן בשל הכחדת הצומח.


הנה העולם של הדינוזאורים (עברית):

https://youtu.be/yyWKWNl-irI


כך הופיעו הדינוזאורים על פני כדור הארץ:

https://youtu.be/3_UJOdFx89I


מיני הדינוזאורים בהשוואה לאדם:

https://youtu.be/rRiecAmGWHU


כך התרחשה הפגיעה בכדור הארץ ובדינוזאורים שלב אחרי שלב:

https://youtu.be/5wvgvRfgD8w


והחורף הארוך והקשה שגרמה פגיעת האסטרואיד בכדור הארץ:

https://youtu.be/Y8Ij9xboreA

הדינוזאורים (Dinosaur) התפתחו לפני כ-230 מיליון שנה. פירוש המילה דינוזאור הוא "לטאה איומה". הדינוזאורים התפתחו מזוחלים קדומים אף יותר מהם.

הדינוזאורים נכחדו לפני מליוני שנים, לפני 65 מיליון שנה, עוד לפני שבני האדם הראשונים נוצרו. לכן המחקר יודע לספר לנו על הדינוזאורים אך ורק מממצאים ארכיאולוגיים כגון מאובנים, עקבות ושאריות צואה מאובנות. חלק מהמדענים סבורים שהיעלמות הדינוזאורים קרתה כתוצאה מהתנגשות של אסטרואיד מהחלל, שפגע בכדור הארץ. הם סבורים שההתנגשות העלתה כל כך הרבה אבק לאוויר, שאור השמש נחסם לזמן רב והפך את מזג האוויר בכדור הארץ לקר במיוחד, מה שגרם לכך שלא היה מזון והדינוזאורים העצומים נכחדו מהעולם.

רוב מיני הדינוזאורים נעלמו מעל פני האדמה, אבל המדענים משערים שהציפורים שאנו מכירים נוצרו ממין של דינוזאור שזרועותיו הארוכות הפכו בתהליך האבולוציה לכנפיים.

קראו על כל מיני הדינוזאורים באאוריקה בתגית "דינוזאורים".


סיפור מעולמם של הדינוזאורים, שממנו אפשר להבין איך חיו, נלחמו והתקיימו על כדור הארץ:

http://youtu.be/Yy8eWf0h0SA


כמה מהדינוזאורים המוכרים לנו והסבר כיצד מאובנים מלמדים אותנו עליהם ועל מזונם:

http://youtu.be/VTzfaY2kx0U


כך הדינוזאורים חיזרו:

https://youtu.be/-mv_v4ltSrY


ומדענים שרים על הדינוזאורים ומי הם היו:

http://youtu.be/ige2YBBJeh4

לדינוזאור האובירפטור (Oviraptor), שהוא אובירפטוריד אוכל בשר ובעל שתי רגליים מתקופת הקרטיקון, יצא שם של גנב ביצים.

לפי הצורה שבה נמצאו הביצים המאובנות ליד שלדיו, המדענים משערים שנהג ככל הנראה לגנוב ביצים מקיני דינואורים אחרים. מכאן זכה לשמו "גנב ביצים". ואכן, פירוש השם אובירפטור הוא "גנב הביצים". הנקבה נהגה ככל הנראה להגן על הקן שלה מדינוזאורים טורפים.

לאובירפטור היו לסתות חזקות שבעזרתן שבר בקלות את קליפות הביצים וריסק את עצמות הדינוזאורים הצעירים שלכד.

החוקרים גם סבורים שלאובירפטורים היה זנב עם נוצות. הם השתמשו בהם ככל הנראה כדי לחזר אחרי הנקבות, ממש כפי שעושים טווסים, עופות וציפורים אחרות גם כיום.

מהמאובן הראשון שהתגלה במונגוליה בשנת 1924 ועד היום, רוב שרידי האוברפטורים התגלו בסין ומונגוליה.

בשנים האחרונות, ישנם חוקרים שמתחילים לטעון שהביצים שנמצאו ליד המאובן המקורי, אלה שבגללן הוא הפך לבעל שם של גנב ביצים, הן ביצים שלו. הוויכוח נמשך...


הנה נקבת דינוזאור מגנה על הביצים שבקן מהאובירפטוריד:

http://youtu.be/TtOfCaYhjzk


המחקר על הביצים של האובירפטור:

https://youtu.be/nosEIFDgDuc


ואובירפטור במשחק מחשב:

https://youtu.be/mDHgpv4_NG4

הארגנטינוזאורוס (Argentinosaurus) שחי בדרום אמריקה ומאובניו התגלו בארגנטינה, היה ככל הנראה אחד הדינוזאורים הגדולים ביותר בעולם, אם לא הגדול ביניהם, לפחות מבחינת האורך והמשקל. אורכו של הארגנטינוזאורוס הגיע ככל הנראה ל-36 מטר והשערות קובעות שיתכן שמשקלו הגיע ל-100 טונות.

הוא היה אוכל צמחים ומה שהגן עליו מטריפה היה גודלו העצום והעובדה שהוא היה חלק מעדר. היתרון בעדרים הוא הבטחון שהעדר נותן לכל הפרטים בו.

הארגנטינוזאורוס, שפירושו "לטאה ארגנטינאית", קיבל את שמו מהמקום בו נמצאו שרידיו, בארגנטינה.


הנה הארגנטינוזאורוס האימתני:

http://youtu.be/jUTxSYrp-nI


וכאן הוא ליד הטי רקס המפחיד, שלידו נראה קצת כמו ילד:

http://youtu.be/3QUK8gN1oSY

הוולוצירפטורים (Velociraptor) היו טורפים זריזים וקטנים, בגובה של ילד, שנהגו לרוץ במהירות ולרדוף בקבוצה אחרי דינוזאורים צמחוניים ויונקים.

הוולוצירפטור נהג לתקוף את טרפו כשהוא נעמד על רגל אחת, בעוד הטופר הקטלני שעל רגלו השנייה משמש לו לשסף את בטנו של הטרף האומלל.

פירוש השם ולוצירפטור הוא "טורף מהיר".


הנה סרטון על הדינוזאור ולוצירפטור:

http://youtu.be/K_kxAlwb5Ww


ומתיחה שעשו ביפאן על עובד שמגיע למשרד ופוגש ולוצירפטור:

https://youtu.be/gmxQSwwTRqU

הוא היה ענק השמיים של עולם הדינוזאורים, המלך הבלתי מעורער של המרום. האורניתוכיירוס (Ornithocheirus) היה פרוטזאור בעל גולגולת ארוכה וכרבולת מעל ראשו ואחד המעופפים הגדולים והמרשימים בתולדות כדור הארץ.

מדובר בזוחל מעופף וענקי, המעופף הגדול ביותר של עידן הדינוזאורים, שעל אף גודלו הוא היה קל מבן אדם. זאת בזכות עצמותיו החלולות והקלות. כן, אותה תכונה שיקבלו הציפורים מהדינוזאורים המעופפים הייתה התכונה הבולטת שלו.

על פי המאובנים שלו, שנמצאו בעיקר באזור קיימברידג' שבאנגליה, מלך השמיים הזה היה ענקי, בעל מוטת כנפיים של 12 מטרים מקצה כנף אחת אל הקצה השני. ממש כמו מטוס קטן. הוא היה בעל יכולת דאייה של מאות קילומטרים בלי להזיז את כנפיו, בעיקר תודות לניצול זרמי אוויר חמים.

שורת שיניים ארוכות וחדות אפשרה לו לצלול אל המים ולטרוף דגים ביעילות.

כיום יש אבחנה בקרב חוקרים מסוימים בינו לבין ה"טרופגנטוס", הדומה לו אך גדול ממנו ונמצא בברזיל.


הבה נכיר את האורניתוכיירוס (מתורגם):

https://youtu.be/qYijAZWdnBk


ענקי השמיים - דינוזאורי האורניתוכיירוס:

https://youtu.be/TA2R7ybkGdA


ואורניתוכיירוסים מעופפים בשחקים:

https://youtu.be/bP3JkC0FyMI

הדינוזאורים היו פעם כה גדולים משום שכדור הארץ הכיל הרבה יותר חמצן מהיום. יש חוקרים שסבורים שכמות החמצן הייתה כפולה משל ימינו.

האורגניזמים החד-תאיים הראשונים שיישבו את כדור הארץ היו חיידקים זעירים. הם הפכו ליצורי ענק בקפיצות גדולות בעידן הפרהיסטורי. לדעת החוקרים היו שתי קפיצות גדולות כאלה וכל קפיצה כזו הגדילה את בעלי החיים עד פי מליון!

החוקרים, ג'ונתן פיין ועמיתיו מאוניברסיטת סטנפורד, מוצאים שהקפיצות הללו מתאימות מבחינת הממצאים, לתקופות שבהן עלתה כמות החמצן באטמוספירה באופן משמעותי. עודף החמצן יצר את אבולוציית הגדילה המואצת של בעלי החיים שעל כדור הארץ ובכללם גם את הדינוזאורים, את החרקים הענקיים, נחשי הענק ועוד.

האורגניזמים זקוקים לחמצן, על מנת שיוכלו להפוך חומר אורגני ולשרוף אותו לאנרגיה בתוך התא וכך לגדול ולהתפתח.

הקפיצה האחרונה שהתרחשה, קרתה לדבריהם לא מזמן. היא קשורה לגדילה נוספת בכמות החמצן באטמוספרה וכמו בעבר, אומרים החוקרים, הייתה בה קפיצה של גדלי היצורים החיים, בסדר גודל של בערך פי מיליון. בקפיצה זו גם התפתחו בעלי החיים שעל כדור הארץ, ממבנה של חד-תאים לרבי-תאים.

בעבר אכן היו על כדור הארץ בעלי חיים ענקיים, כולל פרוקי-רגליים יבשתיים וחרקים ענקיים. הסיבה היא שבעבר היה יותר חמצן בכדור הארץ. מדובר על העידן שלפני עידן הדינוזאורים, זמן שבו כמות החמצן באוויר הייתה כמעט כפולה מהיום. זה גרם לחרקים לגדול לגדלים הרבה יותר גדולים משל היום.

גם הנחשים היו פעם גדולים מאוד. לפני 65 מיליון שנה, בתקופת הפליאוקן, בה חיו גם הדינוזאורים, חי על פני כדור הארץ מין של נחש שאורכו הגיע ל-15 מטרים!


למה אין כבר דינוזאורים ענקיים:

https://youtu.be/ZsQ7Cbi5QWY


וכך החוקרים סבורים שנוצר החמצן המתרבה בכדור הארץ:

https://youtu.be/l7BMQAoB8IM

כנראה שהדינוזאור הכי איטי מבין הדינוזאורים היה ברכיוזאורוס (Brachiosaurus). הדינוזאור הכבד הזה נע במהירות של כ-4 קילומטרים בשעה... סימן ההיכר שלו הן רגליים עבות מאד, שנראות כמו גזעים של עץ וצוואר דק וארוך מאוד.

בגובה של כ-13 מטרים ואורך של כ-26 מטרים, חשבו בעבר שהברכיוזאורוס הוא הגדול מבין הדינוזאורים, אבל בהמשך התגלו מינים גדולים כמו הזאורופוסידון והארגנטינוזאורוס, שהם גדולים ממנו. הוא עדיין מהכבדים והגדולים שבמיני הדינוזאורים.


הנה הברכיוזאורוס הענק:

https://youtu.be/EdA8SA2CQOk


סצנה מדהימה מהסרט "פארק היורה" שבה רואים המבקרים את הברכיוזאורוס הענקי:

http://youtu.be/Cfr_XnvX1aA


ומצגת תמונות של ברכיוזאורוסים:

http://youtu.be/HZEeQTYQf_c

הסטגוזאורוס (Stegosaurus) הוא אחד הדינוזאורים הידועים והמוכרים ביותר, בזכות המראה המיוחד שלו. כולם מזהים אותו בזכות לוחות עצם בולטים ודקים, שהיו לו על גבו וחיממו את גופו מאור השמש.

הסטגוזאורוס היה בגודל של פיל בן ימינו, כשהגדולים הגיעו לגודל של אוטובוס. ראשו לעומת זאת, היה קטן למדי, מה שאומר שמוחו הקטן לא אפשר לו להיות חכם מדי.. זנבו החד של הדינוזאור סטגוזאורוס הגן עליו מטורפים ותוקפים. פיו, שהייתה לו צורת מקור, סייע לו באכילת צמחים.

פירוש השם סטגוזאורוס הוא "לטאת גג" או "הלטאה עם הגג", על שום לוחות העצם שעל הגב, שנראו כמו רעפים.


בואו להכיר את הסטגזאור:

https://youtu.be/m1OG4SxKjxU


הסטגזאור במלוא הדרו:

http://youtu.be/0XRkTqOg3hI


מציג את עצמו:

http://youtu.be/pvTvrvDolTk


והסטגוזאורוס בסביבתו:

http://youtu.be/eUdcrYvhJr8

לדינוזאור הקניבל קראו קואלופיזיס (Coelophysis) שרבים מבטאים את שמו כ"סילופאיסוס".

הוא היה דינוזאור קטן יחסית ואורכו היה פחות מ-3 מטרים, מהדינוזאורים הראשונים שבאו לעולם, טורף מיומן ומהיר בצורה לא רגילה, מה שאיפשר לו שרידות מצוינת.

אבל מה שבאמת מיוחד בדינוזאור הזריז והטורף הזה הוא שהוא היה קרוב משפחה שאף אחד לא רוצה שיהיה לו - עובדה, הוא העדיף לאכול דווקא את בני מינו הצעירים.

זריזותו הרבה של הקואלופיזיס ואהבת הבשר שלו אפשרו לו לטרוף קואלופיזיס צעירים למכביר.


הנה היכרות ראשונית:

https://youtu.be/D7fJ8HLSMWQ


על יכולות הטרף של הקואלופיזיס הקניבל:

https://youtu.be/fVPclPzRJk4


קצת נתונים על הציד הקניבל הקואלופיזיס והטורפים שלו:

https://youtu.be/TcUeiNrdklQ


ומצגת וידאו של הקואלופיזיס:

http://youtu.be/886HufMlPNU

פעם חשבו שהוא הדינזאור הגדול ביותר שהיה. יום הוא אפילו לא בחמישיה הראשונה. מדובר בזאורופוסידון (Sauroposeidon). הוא התנשא לגובה של 17 מטר ואורכו היה כ-30 מטר.

פירוש שמו "זאורופוסידון" הוא "לטאה שמרעידה את האדמה". המיקום בעולם שבו הוא חי ככל הנראה היה בצפון אמריקה.

הזאורופוסידון חי בגילאים המוקדמים של תור הקרטיקון. כל שנותרו ממנו הן רק ארבע חוליות צוואר.


הנה דיון על הדינוזאור הגדול מכולם - מיהו בעצם?

https://youtu.be/s-i0dMOJWek


הזאורופוסידון תופס את מקומו בין הדינוזאורים הגדולים ביותר:

http://youtu.be/mwMN-892Jc4


ופארק עם דגמי דינוזאורים, שניתן להתרשם בו מהגודל של הזאורופוסידון לעומת חבריו:

http://youtu.be/7EWuTLkawk0

צִינוֹגֶנְתוֹס (Cynognathus), או סינוגנתוס, הוא זוחל, כנראה מראשוני הדינוזאורים. הוא חי לפני 240 מיליון שנה. הצינוגנתוס נמנה על קבוצת הסינפאסידה, קבוצת זוחלים קדומים, שיהפכו במהלך האבולוציה ליונקים שונים.

פירוש שמו ביוונית "לסת כלב". הסיבה לשם הייתה הלסת שלו, שנראתה כמו לסת של כלב.


הנה הצינוגנתוס:

http://youtu.be/uClYUAWclfk


והצינוגנתוס והברונטוזאורוס:

https://youtu.be/RasdYMDf9CA

עם משקל של חצי טון ואורך של כ-5 מטרים, הגאלימימוס (Gallimimus) "מחקה הציפורים" נראה כמו בת יענה ואף רץ מהר כמוה.

ואכן, הגלימימוס נראה כציפור גדולה והוא היה אחד האצנים הטובים מבין הדינוזאורים. הוא משתייך למשפחת האורניתומימיים, שמזכירים לנו במבנה גופם את היענים ובמקום שיניים הם היו בעלי מקור.

מקור שמו "גלימימוס" היה "חקיין הציפורים", שכן הוא הזכיר במראהו את היען, בת היענה של ימינו.

מאובן הגלימימוס נמצא לפני כ-50 שנה במדבר גובי שבמונגוליה.


הכירו את הגלימימוס:

https://youtu.be/8t4WpQMUiP0


קצת ללמוד עליו:

http://youtu.be/zL-qgRhx9kk


הנה להקת גלימימוס בורחת מטי רקס אכזרי, בסרט "פארק היורה":

http://youtu.be/nM-RPO10aPY


ובמשחקי מחשב אפשר גם לצוד אותם:

http://youtu.be/OyFKPOfaCv4

פלסיוזאורים (Plesiosaurs), או פלזיוזאורים, היו זוחלים קדומים שחיו בים. חלקם היו ענקיים וחיו בים, בעידן שהחל מתקופת היורה ועד תקופת הקרטיקון. חלק מסוגי הפלסיוזאורים היו ענקיים. ככל הנראה הם ניזונו מדגים, בלמניטים ומאמוניטים.

לכל סוג של פלזיוזאורים היה צוואר ארוך או חרטום ארוך ולחלקם היו שניהם גם יחד. גופם היה קצר, רחב, ושטוח יחסית.

רק לאחרונה הצביעה סימולציית מחשב, הדמייה של תנועתם, שתנועת הפלסיוזאורים במים הייתה דומה לתנועת הפינגווינים שאנו מכירים. מבנה גופם השטוח הביא להתחזקות של גפיהם הקדמיות, כך שהן קיבלו צורה של משוט. בעוד הפלסיוזאורים השתמשו ככל הנראה בגפיהם הקדמיות לחתירה במים, כמו צבי ים, שימשו הגפיים האחוריות שלהם לתמרון במים והקנו לגופם יציבות בתנועה. ניתן לומר שכמן זו של הפינגווינים, התנועה שלהם הייתה סוג של "תעופה במים".

על פני היבשה דידו הפלסיוזאורים בצורה דומה לזו של כלבי ים. המדענים סבורים שמבנה גופם, שהיה דומה לזה של כלבי ים, הוא שאיפשר להם לעלות על החוף ולנוע בו, גם אם באופן מוגבל יחסית.

את הפלסיוזאור הראשון גילתה בתחילת המאה ה-19 ציידת המאובנים האגדית מארי אנינג. הוא התגלה בצוק שליד עיירת מגוריה, דורסט שבאנגליה.

יש המאמינים שנסי, המפלצת האגדית מאגם לוך נס, היא פלסיוזאור ששרד. לא מעט מהם סבורים שפלסיוזאורים חיים עדיין בנהרות ואגמים שונים בעולם ובמיוחד באירופה. הסברה מסעירה ומלהיבה, אבל לא נמצאו לכך הוכחות כלשהן.


הנה הפלסיוזאור:

https://youtu.be/mkw593Qa19U


מציג את עצמו:

https://youtu.be/EZIzTiwgZtw


סימולציה של שחייה באמצעות רובוט שנבנה על פי המודל של שחיית הפלסיוזאור:

https://youtu.be/civWOCULPsY


והרצאה על הפלסיוזאורים ששחו כמו צבי ים:

https://youtu.be/owilkIr6ISE

אלוזאורוס (Allosaurus) היה דינוזאור שעצמותיו היו חלולות. זה היה דינוזאור טורף ענקי, באורך של 12 מטרים וציפורניים חדות.

אבל המעניינת יותר הייתה גולגולתו הענקית. סידור העצמות בגולגולת של האלוזאורוס איפשר לו לבלוע כמויות ונפחי בשר ענקיים ולהתנפח כמו מיני נחשים שבולעים בעלי חיים ענקיים ומעכלים אותם במשך שעות וימים לאחר מכן.


הנה סרטון על האלוזאורוס:

http://youtu.be/YSGdowqESaQ

פעם חשבו החוקרים שהטירנוזאורוס רקס, טי-רקס כמו שרבים מכירים אותו, היה אוכל הבשר הגדול ביותר שהתהלך על פני כדור הארץ. כיום החוקרים יודעים לומר שהיה טורף גדול ממנו בעידן הדינוזאורים, ששמו היה גיגנוטוזאורוס (Giganotosaurus), דינוזאור שהוא לטאה עצומה ודרומית.

ההשערה היא שהגיגנטוזאורוס, בעברית "לטאת ענק", היה הטורף הכי גדול בעידן הדינוזאורים. אורכו של הגיגאנוטוזאורוס היה בין 12 ל-14 מטרים ואורך ראשו כמעט 2 מטרים. הוא הלך על שתי רגליים וכל אחת משיניו של היצור האימתני הזה הייתה באורך של יותר מ-20 סנטימטרים!


הנה סרטון על הגיגנוטוזאורוס הענקי:

https://youtu.be/RSsAa0sG4-M


בכבודו ובעצמו מהסרט "עולם היורה":

https://youtu.be/dLOvlJQKTcU


כמה עובדות עליו:

https://youtu.be/nFo_EaHuHB4


והגיגאנוטוזאורוס האימתני בנסיון לטרוף ענק שלא מובס בקלות:

https://youtu.be/xz5eYLMmeio

דיינוניכוס (Deinonychus), בעברית "הטפר האיום" או "היד האיומה", היה אכן בעל טפרי ענק. אלה היו ציפורניים בצורת מגל, מעוקלות וגדולות מאד. הן איפשרו לו לתקוף דינוזאורים גדולים וחזקים יותר ממנו.

אך כדי להכניע טרף חזק וגדול ממנו פי כמה, נדרש הדינוניכוס לתקוף בלהקה. בניגוד לטי רקס האימתני שצד תמיד לבדו, היה הדינוניכוס צייד קבוצתי. ביחד עם כמה אחרים, הם היו מכניעים את הדינוזאורים הגדולים והחזקים מהם.

שמו של הדיינוניכוס, "היד האיומה", הוא על שם הטפרים שלו, הציפורניים הארוכות שברגליו וששימשו אותו לקרוע לגזרים את הטרף ואת אוייביו.


הנה הדיינוניכוס:

https://youtu.be/lLw_QFF2JYY


וסרטון אנימציה של הדיינוניכוס:

http://youtu.be/BnckyPWM-Nk

הטִיטַנוֹזָאוּר (Titanosaur) היה דינוזאור צמחוני השייך לקבוצת הסאורופודים, הדינוזאורים "בעלי אגן לטאה", ארוכי הצוואר שהתהלכו על ארבע רגליים.

זה דינוזאור מהמרשימים ביותר שחיו על פני כדור הארץ. את השם העניק לו הפליאונטולוג ריצ'רד ליידקר (Richard Lydekker) בשנת 1893. השם ניתן לו מהטיטאנים, היצורים המיתולוגיים העצומים מהמיתולוגיה היוונית.

מדענים משערים שבשל גודלם העצום, הטיטאנוזאורים היו צריכים לאכול כמויות עצומות של צמחייה מדי יום כדי לקיים את גופם הענק.

מה שמרתק במיוחד הוא שהטיטאנוזאורים שגשגו עד האירוע שהכחיד את הדינוזאורים לפני 66 מיליון שנה. הם היו אמנם בין קבוצות הדינוזאורים שחיו עד לסוף תקופת הקרטיקון, אך לצדם שרדו גם קבוצות נוספות עד לאירוע ההכחדה.


#תגליות
התפוצה הרחבה של הטיטאנוזאורים מעידה על הצלחתם בתקופת הקרטיקון, לפני כ-100 עד 66 מיליון שנה. את גודלם וחשיבותם של היצורים הללו הבינו המדענים כשממצאים משמעותיים התגלו במיוחד בדרום אמריקה, בעיקר בארגנטינה ובפטגוניה. אך שרידי טיטאנוזאורים התגלו ברוב היבשות, עם ממצאים מוגבלים אפילו באנטארקטיקה.

בשנת 2014 התגלה בחווה בפטגוניה אחד משלדי הטיטאנוזאור השלמים ביותר שנמצאו עד כה. מין זה, שזכה לשם פטגוטיטן (Patagotitan), נחשב לאחד הדינוזאורים הגדולים ביותר אי-פעם על פני האדמה. הערכות עדכניות מצביעות על אורך של כ-37-38 מטרים ולמשקל של 50-77 טון - משקל עצום השווה ל-10 עד 15 פילים אפריקאים בוגרים.


#מאפיינים ייחודיים
גם בקרב הסאורופודים יש לטיטאנוזאורים מאפיינים ייחודיים. חלק ממיני הטיטאנוזאורים פיתחו שריון עור שעשוי מקשקשים גדולים ועצמות קטנות שהוטמעו בעורם. השריון הזה מגן באופן משמעותי נגד טורפים.

הגפיים של הטיטאנוזאורים היו בעלות מבנה ייחודי ביחס לסאורופודים אחרים. פרסותיהם היו עגולות וחסרות ציפורניים, זנבם קצר יחסית והגולגולת קטנה ביחס לגודל הגוף.

מחקרים על מבנה השיניים של הטיטאנוזאורים מגלים שהם היו צמחוניים שניזונו בעיקר מצמחייה גבוהה. השיניים שלהם היו דמויות יתד, מושלמות לקטיפת עלים מענפים גבוהים.

ככל שמתקדמות הטכנולוגיות המדעיות, מתגלים פרטים חדשים על הטיטאנוזאורים.


הנה הטיטאנוזאור:

https://youtu.be/VoFX7g0ffAA


השלד הענק במוזיאון:

https://youtu.be/nTIJc4j5F9c


כך זה היה נראה אם הוא לא היה נכחד:

https://youtu.be/ugOYmEmTlmA


וסרטון עליו לילדים:

https://youtu.be/QG8vISpYD58

המאובנים הם שרידים של בעלי חיים שהשתמרו בתוך האבן. בעזרת המאובנים ניתן ללמוד ולחקור בעלי חיים שהיו ולא קיימים כיום, כמו למשל הדינוזאורים. שום דרך אחרת לא הייתה מאפשרת לחוקרים ללמוד על חיות ויצורים שאינם קיימים עוד.

על ידי ניתוח המאובנים שנמצאו בשכבת סלע שקל להעריך את גילה, נוכל לדעת מתי חיו בעלי החיים שהתאבנו. השוואת וחקר המאובנים משכבות הסלע השונות, תסייע לנו ללמוד אילו בעלי החיים שחיו בכל תקופה ואילו נכחדו.

אם נשווה מאובנים של חיות שנכחדו למאובנים של בעלי חיים שחיים עד היום, ניתן יהיה למצוא את הקשרים ביניהם. כך נוכל ללמוד מי התפתחו ממי ואפילו מה היו תנאי החיים בתקופה שבה חיו, כמה חמצן היה באוויר, ממה הם ניזונו ועוד. המאובנים הם שאפשרו לגלות מה ככל הנראה הכחיד את הדינוזאורים ובעזרתם גם גילו הפלאונטולוגים שהציפורים הן השרידים האבולוציוניים של הדינוזאורים.


הנה הסבר על לימוד התקופות ובעלי החיים שהיו על כדור הארץ על ידי המאובנים:

https://youtu.be/rSWwmN5ozQ0


וחיפוש אחרי מאובנים של דינוזאורים במדבר גובי:

http://youtu.be/rzcMnb0yhxA

המוסזאור (Mosasaur), או המוזאזאור, היה לטאת ים אימתנית שנהגה לטרוף מגוון אדיר של יצורים ימיים. ביניהם היו דגים, עופות ימיים, איכתיוזאורים, פלזיוזאורים קטנים, כרישים, צבי-ים ונאוטילוסיים. יותר מכל לטאה אחרת, המוסזאורים היו קרוביהם הרחוקים של הנחשים דווקא. ממש כמוהם, נפתחה הלסת של המוסזאורים לצדדים כדי לעזור להם לבלוע בעלי חיים גדולים.

ביחד עם הפלזיוזאורים והקרונוזאור עצומי הממדים, הם היו טורפי העל של הימים הרדודים בעידן הקרטיקון. בתור הקשקשאים הגדולים בעולם, המוסזאורים היו מיצורי הים הגדולים ביותר אי-פעם. במשקל שלעיתים הגיע ל-20 טון, המוסזאורוס הגיעו לאורך של 18 מטרים.

המוסזאורים חיו בתקופת הקרטיקון לפני 92-66 מיליון שנה. סנפירי החזה שלהם היו ארוכים והיו להם סנפירים אחוריים קטנים עם זנב ארוך, כמו של לטאה.


הנה המוסזאוריים:

https://youtu.be/WRQ-RSNImIM


כך הם היו ודאי:

https://youtu.be/_xDXrYw3ArE


והאם כך מוסזאור היה תוקף אם הוא היה קיים גם בימינו?

https://youtu.be/Yu_dG6e4d-M

האורניתומימוס (Ornithomimus), "מחקה הציפורים", היה דינוזאור שהזכיר מאד את היען של ימינו.

הדמיון לבת היענה היה גם במבנה גופו הציפורי ורגליו הארוכות שאפשרו לו להגיע למהירות ריצה של 80 קילומטרים לשעה, וגם בפיו הדומה למקור וחסר שיניים.


הנה האורניתומימוס:

https://youtu.be/LN_SQojeH7k


אנימציה שלו:

https://youtu.be/KcinDk-dGoA


שיר עליו:

https://youtu.be/VUNG8dy0OuI


ומאובנים שלו שנמצאו בחפירות:

http://youtu.be/j9DI1y4iZeg