שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מפיקים צילומים מקצועיים בסמארטפון?
במצלמות החדשות של הסמארטפונים המשוכללים שלכם, יש כלים חדשניים שבעבר היו רק חלום של צלמים ונמצאו רק במצלמות מקצועיות. כלים כמו צמצם פתוח, שליטה במהירות תריס, ברגישות, מה שנקרא בשפה המקצועית ISO, באיזון הלבן, או ה"ווייט באלאנס" (WB). יש בהן שיטות שונות שמאפשרות מדידה של האור, פיצוי חשיפה ועוד משהו שבעבר אפילו לא חלמו שיגיע לטלפונים ניידים - שמירה של הצילומים בפורמט Raw המקצועי.
כל הכלים הללו מאפשרים גם לבעל הטלפון לקבל כלי צילום מקצועיים, שמאפשרים שליטה ידנית מלאה בכל נתוני הצילום. אם הם כבר בטלפון שלכם, אז תוכלו להשתמש בהם בקלות ואם לא, אז לא לדאוג - אוטוטו הם יגיעו...
הנה האפשרויות של הצילום הידני המקצועי שיש בסמארטפונים החדישים:
https://youtu.be/g3G_D8PwDrQ
טעויות שכדאי להימנע מהן וכללים בסיסיים לצילומים טובים:
https://youtu.be/G60VlLsmCUs
בצילום וידאו מייצר גם סוג הצילום, כמו סטטי או נע למשל, השפעה רבה:
https://youtu.be/5F6WAz9PTwY
והקווים המנחים לקומפוזיציה טובה בצילום:
https://youtu.be/fM64ycm7tz4?long=yes
איך הפסידה קודאק את השוק בו שלטה ופשטה רגל?
את הסיפור של חברת קודאק לומדים בבתי ספר לעסקים, בתור דוגמה מצוינת לחברה שלא קוראת השוק נכון ועד כמה עמוק הבור שאליו היא נופלת.
קודאק (Kodak), שנוסדה בסוף המאה ה-19, הייתה לאחת החברות המצליחות בהיסטוריה של המאה ה-20, הייתה אולי החברה המצליחה ביותר של עולם הצילום. היא המציאה בין השאר את גליל הפילם, יצרה את ה"קודאכרום" - סרט הצילום הצבעוני הראשון וכללית, הייתה חברת הצילום החשובה בעולם האנלוגי.
הטרגדיה העסקית של חברת הענק החלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, כשסטיבן ססון, אחד ממהנדסיה, המציא את המצלמה הדיגיטלית והפך את החברה לפורצת דרך בתיאוריה. בשנות ה-80 הומצא בקודאק גם החיישן הראשון שהיה מסוגל לקלוט יותר ממגה-פיקסל.
אבל בזה תמה החדשנות של ענקית הצילום, בשנות ה-90 היא הצליחה לפספס את השלב שבו המצלמות הדיגיטליות הפכו להיט. זה התחיל כשבקודאק ראו את הרמה הנמוכה של התמונות הדיגיטליות ולא האמינו שאלה יחליפו את הצילומים האנלוגיים האיכותיים של אותם זמנים. כך, בעוד חברות יפאניות פיתחו מצלמות שהולכות ומשתפרות, קודאק המשיכה להאמין בפילם ופיתחה מצלמות עם טכנולוגיות עלובות. החברה שהייתה סמל החדשנות בעולם הצילום השתרכה מאחור.
בתחילת שנות ה-2000 הפכו סרטי הצילום של קודאק למיותרים. בשל חוסר ביקוש נאלצה החברה להפסיק לייצר מצלמות פילם והפסיקה בהדרגה את ייצור הפילם. וכאילו להוסיף מלח על פצעיה האנלוגיים, הייתה זו חברת פוג'י היפאנית, המתחרה הגדולה של קודאק, שהםכה לכוכבת שוק הצילום הדיגיטלי. היא הלכה והתחזקה, על חשבון נתח השוק של קודאק כמובן. בעיניים כלות ראתה הנהלת "קודאק" כיצד הצילום הדיגיטלי, שנולד במעבדותיה שלה, הולך ומשתלט על עולם הצילום והיא נותרת מאחור.
בשלב מסוים נראה היה שקודאק מצליחה לחזור לשוק. היא פיתחה חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל מחיריה היקרים אל מול היצרנים המתחרים מהמזרח הרחוק, לא עשו לה טוב.
הכל החל להסתיים בשנת 2009. אז הודיעה קודאק על הפסקת ייצור ה"קודאכרום". בעבר זה היה סרט הצילום הצבעוני והנמכר בעולם, הפילם שהיה לסמל הצילום האנלוגי הפופולארי, זה שהיא המציאה ושהמליך אותה בעבר על התעשייה כולה. בשנת 2012 הגישה החברה בקשה לפשיטת רגל ונפטרה ממרבית נכסיה.
הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת קודאק:
https://youtu.be/zkwdwcl0EAE
כך המציא טכנאי בקודאק את המצלמה הדיגיטלית, שתביא לחורבנה של קודאק עצמה:
http://youtu.be/CpS-DKbyQEI
על ההתדרדרות של חברת קודאק, לאחר שלא קראה נכון את מהפכת הצילום הדיגיטלי:
https://youtu.be/wwfwr8eYP50
וזה מה שנשאר היום מאחת החברות ששינו את העולם:
https://youtu.be/JDzQ1gx71EI
איך התפתח הצילום?
תולדות הצילום מתחילים מהקמרה אובסקורה, 'החדר האפל' או 'קופסה אפלה', עקרון שהתגלה עוד ביוון העתיקה ואפשר לנקב חור בקיר של חדר חשוך, והאור שייכנס דרכו אל החדר יקרין על הקיר הנגדי את תמונת העולם שבחוץ.
מאות שנים אחר-כך, הומצאה שיטה שבה ניתן היה לראשונה לשמר את התמונה המוקרנת ולהציגה שוב כצילום. הממציא ומי שצילם את התמונה הראשונה בהיסטוריה מת שנים בודדות אחר כך והותיר את רישום הפטנט לאחר.
יהיה זה דאגר, שיפתח את השיטה הראשונית ויהפוך אותה לשיטה שתאפשר צילומים של ממש, אמנם רק לצלמים מקצועיים אבל הצילום כאמנות וכאמצעי לשימור של זכרונות ואנשים נולד. הוא קרא ללוחות הצילום שלו "דאגֵרוֹטִיפּ" וכאן למעשה נולד הצילום.
בהמשך יומצאו הפילם, מצלמת הרפלקס, המצלמה האוטומטית, מצלמת הווידאו, הצילום הדיגיטלי והטלפון החכם, שהמצלמה בו תהיה אחד הרכיבים המשמעותיים ומבחינה תרבותית אף המשפיעה ביותר. על כל אלה ותולדות הצילום ראו פירוט בשלל הערכים שבתגית "תולדות הצילום".
הנה סרטון על התפתחות הצילום עד ימינו (מתורגם):
http://youtu.be/XaGUL8B-BrE?t=14s
על התפתחות המצלמות במהלך השנים:
https://youtu.be/129Gd50lLOI
תקציר היסטוריית הצילום:
http://youtu.be/Mh42xZQL6-k
מצגת וידאו של ילדים שמספרים על התפתחות הצילום:
https://youtu.be/aqE3X-iospE
דגמי המצלמות לאורך דברי ימי הצילום:
https://youtu.be/KkDCZrTKQaI
מהו גרופ שוט ואיך לעשות אותו נכון?
הגרופ-שוט (Group Shot) הוא שוט צילומי שמתאר קבוצת אנשים. גם בצילום קולנועי הגרופ-שוט הוא פריים שיש בו קבוצת אנשים.
זה יכול להיות בסצנה של קבוצה, חלק ממונטאז' הכולל שוטים רבים שחלקם קבוצתיים וכדומה.
בצילום סטילס אנו מצלמים בדרך כלל גרופ-שוט בצילומי משפחה, צילום חברים, צילומי ספורט וכדומה. ישנם כמה מרכיבים שהופכים גרופ שוט כזה למוצלח - ביניהם זווית הצילום, העמדת המצולמים וצילום במהלך פעילות במקום בפוזה.
כך מצלמים גרופ-שוט בצילום סטילס:
https://youtu.be/MDJfBV6fPd0
זהו גרופ שוטס באוסף הסצנות מהמרהיבות בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/xBasQG_6p40
גרופ שוט הולך ונוצר בקליפ של הסטונז:
https://youtu.be/SGyOaCXr8Lw
גרופ שוט של גיבורי על בסרט הנוקמים (avengers):
https://youtu.be/oBqqI6NMeaM
בעידן הדיגיטלי אפשר להרכיב גרופ שוט מקצועי, במה שקרוי "Photomerge":
https://youtu.be/0pgusvFD3fg
כמה טיפים מעולים לצילומי משפחה:
https://youtu.be/xSCVL7KsumY
יש אפילו כלים לטפל בכל אחד מהמצולמים:
https://youtu.be/J5EcUjwLr9k
במצלמה מקצועית יש כמה שיטות לעשות את זה נכון:
https://youtu.be/siXsF426ZlQ
ולסיכום, השוטים הבסיסיים של הקולנוע:
http://youtu.be/laU2MI6X48I
מי המציא את המצלמה וכיצד זה קרה?
מצלמה (Camera) היא מעין מכונת זמן, שמקפיאה רגעים ויוצרת תמונות שיזכירו במשך שנים ארוכות את הרגעים שנצרבו בהן. אבל פעם לא ניתן היה לשמר את הרגעים הללו.
כבר ביוון העתיקה גילו את העקרון שיקראו לו בהמשך ה"קמרה אובסקורה", שאם נעשה נקב באחד מהקירות של חדר חשוך, ייכנס דרכו האור ויקרין על הקיר הנגדי תמונה של העולם מבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה. הפילוסוף אריסטו היה הראשון שתיאר בכתב את התהליך.
אך היוונים לא ידעו לשמור את התמונה לצפייה חוזרת. רק במחצית הראשונה של המאה ה-19 יצליח ניספר נייפס, ממציא צרפתי, לשמר את התמונה המתקבלת מהקמרה אובסקורה. צרפתי אחר בשם דאגר ימציא לוחות שכינה "דאגרטיפים", שעליהם נשמרו הצילומים. מעתה שימשו חומרים כימיים שהתגלו, כמו תמצית של כסף וכלור ותמציות כימיות אחרות, המשנות את צבען כשהן באות במגע עם השמש, כדי לבנות את המצלמה הראשונה.
החוקר ויליאם הנרי פוקס טלבוט פיתח נייר כימי שסופג את האור הנקלט אל תוך הקופסה ומאפשר להכין עותקים של התמונה. זהו התשליל (הנגטיב) הראשון. ג'ורג' איסטמן המציא ב-1888 את הפילם והקים את חברת "קודאק", שהפיצה את הפילם להמונים. מעתה נפתחה הדרך לפיתוח המצלמה הקומפקטית ולשכלולים רבים אחרים שיבואו בהמשך, כמו הצילום הצבעוני, או שיטת צילום הפולארויד, שיטה לצילום ופיתוח התמונות בתוך המצלמה, מיד לאחר הצילום.
בהמשך יהפוך הצילום גם לאמנות וצילומים יהפכו ליצירות אמנות לכל דבר. כיום קשה לדמיין את התרבות המודרנית ללא הצילום, הפילם והמצלמה הקומפקטית. העולם כבר עבר להשתמש במצלמות דיגיטליות. יש בהן חיישנים משוכללים ומדויקים, המאפשרים לצלם את המראה הנקלט בעדשת המצלמה, באיכות גבוהה ביותר וללא פילם. המצלמות הדיגיטליות מאפשרות צפייה ושימוש מיידים בתמונות המצולמות, על גבי המצלמה עצמה. ההעברה הפכה קלה, לצורך עריכה במחשב או להפצה באינטרנט. כיום עברו מרבית המצלמות בעולם לסמארטפונים, טלפונים ניידים ומשוכללים ששכללו את הצילום הדיגיטלי, באלפי אפליקציות יעודיות לצילום.
כך התפתחו הצילום והמצלמה (מתורגם):
https://youtu.be/XaGUL8B-BrE
המצאת המצלמות? ואולי המצלמה? - כי תלוי על אילו מצלמות מדובר:
https://youtu.be/diNLTZNntuk
הנה התמונות הראשונות בהיסטוריה:
http://youtu.be/sOkd8ObhN_M
וסרטון שמסביר על דברים שרק מצלמה רואה (מתורגם):
https://youtu.be/KUiemQTEOYQ
מה היו הדאגרוטיפים?
דאגֶרוׂטִיפִּים (Daguerreotype) הם לוחות צילום מהמאה ה-19, ששימשו בטכנולוגיית הצילום הראשונה שנוצרה. למעשה היו הדגרוטיפים סוג של צילומים עתיקים, מראשית ימי הצילום. הם גם מקודמיו של הפילם.
הצייר ומעצב התפאורות הצרפתי לואי ז'אק מנדה דאגר, היה זה שפיתח את הדאגרוטיפ ב-1836. הוא התבסס על ההליוגרפיה, שהומצאה ב-1826 על ידי ז'וזף ניספור נייפס.
הדאגרוטיפים היו לוחות כסף ממורקים שהונחו מאחורי "קמרה אובסקורה", סוג של קופסת צילום עתיקה. דרך הקמרה אובסקורה עבר האור ועבר גם הדימוי המצולם, מה ש"ראתה" המצלמה. כך הוטבע הנוף או האדם בדאגרוטיפ, ישירות על ידי קרני אור.
על אף שהדאגרוטיפ לא היה תהליך הצילום הראשון בהיסטוריה, הוא נחשב מהראשונים בתהליכי הצילום שהצליחו לקבע את הדימוי המצולם בצורה יציבה ואיכותית. זו הסיבה שהדאגרוטיפ הפך לשיטת הצילום המסחרי הראשונה, היה בהישג ידם של ההמונים וקידם את הצילום ואת השפעתו על החברה המודרנית.
הנה הסבר על הדאגרוטיפ:
https://youtu.be/d932Q6jYRg8
סיפורם המלא של הממציא וההמצאה:
https://youtu.be/N0Ambe4FwQk
כך מצלמים היום בדאגרוטיפ:
https://youtu.be/6CiCAe1On_Q
הנה תהליך הצילום והפיתוח, שלב אחרי שלב:
https://youtu.be/sDWyjM7dPY0
מה זה HD?
HD או "הפרדה גבוהה" היא טכנולוגיה של שידור באיכות ורזולוציה גבוהים מאד. בסרטי HD התמונה חדה יותר, עם צבעים מדוייקים ונאמנים יותר למקור, כמות פיקסלים גדולה יותר - לתיאור המתרחש ועוד.
היתרון של HD ברור מאד בצילום של תנועה מהירה וגווני לבן. גם בתחום הסאונד יש פעמים רבות שיפור ב-HD, בשל תמיכתו בסראונד.
הנה הדגמה של ההבדל בין SD (ההפרדה הנמוכה) ל-HD (הפרדה גבוהה) - ככל שהאינטרנט שלכם מהיר יותר, תוכלו לראות הבדל גדול יותר מפני שיוטיוב מעביר הפרדה יותר גבוהה:
http://youtu.be/M5kFlql98jU?t=12s
ומומחה שמסביר ומדגים את ההבדלים בין HD לאיכות רגילה על עצמו:
http://youtu.be/5TzQBKohiYM
מה זה עומק שדה?
אחד המאפיינים הראשונים בהחלטות הצילום שלכם יהיה עומק השדה. הוא יאפשר למקד את הצופה במרכיבי התמונה שבהם נרצה שיתמקד וליצור בה אווירה.
עומק שדה (Depth of Field) הוא האזור שייראה ברור וחד בתמונה. הוא יכול לכלול את מה שקרוב יותר אל הצלם (ה"לפני") ואת הרחוק יותר, מה שאחרי האובייקט המרכזי של התמונה (ה"אחרי").
כלומר, מדובר בטווח בתמונה שאנו רואים בפוקוס, כלומר בחדות. צלמים נוהגים להסביר שככל שמפתח העדשה גדול יותר, קטן עומק השדה.
ישנם רמות עומק שדה והם נעים בין שני קצוות של סוגי עומק שדה:
#עומק שדה רדוד
שהוא עומק שדה קטן, גורם לאובייקט המרכזי להיות חד, בעוד הרקע או אובייקטים רחוקים או קרובים יותר, הם מטושטשים ביחס אליו. אלה תמונות מעניינות וממקדות מאוד, בעיקר בשל הניגוד (הקונטרסט) שבין חדות האובייקט המרכזי לטשטוש של שאר התמונה.
#עומק שדה גדול
שמכניס יותר מישורים בתמונה לחדות או בביטוי המקצועי "לפוקוס". בצילומים כאלה יש חדות יחסית לכל מה שמופיע בפריים, בלי הניגוד הזה, שבין "כוכב" התמונה לשאר הפרטים שבה.
#הדרכה לצילום מקצועי יותר
הכלל בצילום מקצועי הוא שככל שהעצם המצולם הוא קרוב יותר לעדשה, כך עומק השדה יהיה קטן יותר. זה נקרא "עומק שדה רדוד". ככל שהוא יהיה רחוק מהעדשה - יגדל עומק השדה. לכן, בצילומים מקרוב מאד, "צילומי מקרו", כמו שהם נקראים, יהיה עומק השדה מאד קטן, כי הפרח או הציפור המצולמים הם קרובים והרקע רחוק יותר. בניגוד לזה, בצילומי נוף, נוצר עומק שדה אינסופי, מכיוון שכל הפרטים רחוקים יחסית.
בסיס הכללים של עומק שדה בצילום הוא פשוט. ככל שמספרי הצמצם במצלמה הם קטנים יותר, מפתח הצמצם, או חור הצמצם, ייפתח ויהיה גדול יותר. זה יביא לעומק שדה קטן יותר. כלומר, הפרטים שנראה חדים בתמונה יצטמצמו. צמצום של עומק השדה באמצעות פתיחת הצמצם היא שיטה מקובלת אצל צלמים, בכדי להפריד את הנושא מהרקע.
במקביל, ככל שמספרי הצמצם במצלמה יהיו גדולים יותר, יהיה מפתח הצמצם סגור יותר, חור הצמצם יקטן וזה יביא לעומק השדה גדול יותר. יותר פרטים ומישורים בתמונה ייראו בפוקוס, כלומר בחדות.
ישנם עוד משתנים שמשפיעים על עומק השדה, כמו למשל המרחק מנושא הצילום. קרבה אל האובייקט המצולם תקטין את עומק השדה ויטשטש את הרקע. אבל זה הבסיס של עומק השדה.
חלק מגדולתו של הסרט המפורסם "האזרח קיין" למשל, הוא בזכות עומק השדה הגדול שבו הוא צולם. רואים בו התרחשויות בו-זמניות על המסך, במרחקים ובמישורים שונים של הצפייה. הסרט הזה תרם לאמנות הקולנוע את ה"פוקוס העמוק" (deep focus), כפי שקראו לזה.
לא פעם משתמשים הצלמים דווקא במפתח הצמצם הרחב, כדי לקבל רקע מטושטש וליצור את האפקט שנקרא "בוקה". במקרים הללו מסייע הטשטוש של הרקע לשפר את הקומפוזיציה, מכיוון שהעין של הצופה בצילום ממוקדת באובייקטים החדים יותר וכך ניתן להדגיש את החשוב, או "לספר סיפור"... קראו על כך באאוריקה בתגית "בוקה".
חשוב לדעת שבמצלמות פשוטות קשה יותר להגיע לעומק שדה קטן.
הנה עומק השדה בצילום לסוגיו (עברית):
https://youtu.be/aUDwZBgLYUc
מדריך נוסף לעומק שדה (עברית):
https://youtu.be/j6Ti_YLco_o
תרגיל בעומק שדה של סטודנט בבצלאל:
https://youtu.be/trcMmx7ocDA
סצנה מ"האזרח קיין" שמדגימה את עומק השדה הגדול שבו הוא צולם:
https://youtu.be/BNTJnHGnVeg
מדריך באנגלית לעומק שדה:
https://youtu.be/ds6TOvxA8mc
ומדריך מקיף יותר:
https://youtu.be/RDXLGOo-fyc
מה תורמת החצובה לצילום?
חצובה (Tripod), או כנה, היא מתקן שעליו מעמידים מכשיר כמו טלסקופ, כלי נשק, מכשיר מדידה או במקרה שלנו מצלמה.
החצובה היא בעלת שלוש רגליים טלסקופיות, המאפשרות כיוון של גובה ומשמשת לקיבוע המצלמה. לרוב מאפשרת החצובה כיוון זוויתי של המצלמה בצידוד והגבהה.
לאיכות הצילום ולחוויית הצילום עצמה מעניקה החצובה יתרונות משמעותיים. ראשית תפקידה הוא לספק למצלמה יציבות מירבית, מה שמאפשר צילום חד וברור, גם בתנאים קשים או מאתגרים של תאורה גרועה, לילה או צילום תנועה.
במיוחד בתנאי תאורה נמוכה או כשנדרשות מהירויות תריס איטיות, אז חיונית במיוחד היציבות שמעניקה החצובה, כי מניעת רעידות מבטיחה תוצאה נקייה מטשטוש, שהוא הסיכון העיקרי בחשיפה ארוכה, אם המצלמה תזוז ולו במעט, בזמן הצילום.
ואכן, ביצוע חשיפות ארוכות ויציבות הוא אחד התפקידים המרכזיים של החצובה. למשל בעת שמצלמים צילומי לילה של שמיים זרועי כוכבים או נוף עירוני מואר, אז מרגישים את החדות שמקבלת התמונה ממצלמה מיוצבת על חצובה. צילומים אלה הם כמעט בלתי אפשריים ללא החצובה.
עוד שימושים של החצובה הם צילום עצמי, צילום וידאו ללא תזוזות לא נחוצות או תמונות המחייבות דיוק גבוה במיוחד - למשל כשהצלם מעוניין לדייק באופן מוחלט את הקומפוזיציה, בצילומי טבע דומם, צילום נוף, או צילום אדריכלי.
בתמונות כאלה הדיוק בקומפוזיציה הוא קריטי והחצובה מאפשרת לתכנן ולכוונן את הפריים בקפידה, כולל זוויות מעניינות והתאמות עדינות, עד להשגת התוצאה הרצויה.
עוד מאפשרת החצובה צילומים עצמיים בהם הצלמת מפעילה טיימר ומצלמת את עצמה. היא מקלה גם על צילומים בטווח דינמי גבוה (HDR), סדרות צילומים זהים בחשיפות שונות, צילום תמונות פנורמיות מדויקות בחיבור ביניהן ועוד.
מעל הכל, החצובה משחררת את הצלם מהעומס הפיזי של צילומים ממושכים, מה שמקל בצילום עם ציוד מקצועי רב או עדשות כבדות. כך יכול הצלם להתמקד בתוכן הצילום ובצד היצירתי שבו ופחות להתעייף בהחזקת ציוד כבד.
אך מעבר לכל אלה, כשמדובר בחצובה מדובר על כלי רב-שימושי, שיש בו הרבה יותר מזה. היא מאפשרת את הרחבת היצירתיות והטכניקה של צלמים, לצד הפקה של תמונות איכותיות ומרשימות, בתנאים ואתגרים שונים ומגוונים.
הנה הדרכה לחצובה (עברית):
https://youtu.be/K0NogerTmv8
חד רגל, מונופוד, הוא פתרון כשהחצובה כבדה (עברית):
https://youtu.be/1AgloRLByBg
אפקטים אמנותיים בצילום עם חצובה ושימוש לא רגיל:
https://youtu.be/rtUhnaiHEa8
מדריך חצובות והתפקיד החשוב שלהן בצילום (עברית):
https://youtu.be/YXgED88yQYc?long=yes
וסקירת חצובה מקצועית (עברית):
https://youtu.be/atboRaQEanA?long=yes
במצלמות החדשות של הסמארטפונים המשוכללים שלכם, יש כלים חדשניים שבעבר היו רק חלום של צלמים ונמצאו רק במצלמות מקצועיות. כלים כמו צמצם פתוח, שליטה במהירות תריס, ברגישות, מה שנקרא בשפה המקצועית ISO, באיזון הלבן, או ה"ווייט באלאנס" (WB). יש בהן שיטות שונות שמאפשרות מדידה של האור, פיצוי חשיפה ועוד משהו שבעבר אפילו לא חלמו שיגיע לטלפונים ניידים - שמירה של הצילומים בפורמט Raw המקצועי.
כל הכלים הללו מאפשרים גם לבעל הטלפון לקבל כלי צילום מקצועיים, שמאפשרים שליטה ידנית מלאה בכל נתוני הצילום. אם הם כבר בטלפון שלכם, אז תוכלו להשתמש בהם בקלות ואם לא, אז לא לדאוג - אוטוטו הם יגיעו...
הנה האפשרויות של הצילום הידני המקצועי שיש בסמארטפונים החדישים:
https://youtu.be/g3G_D8PwDrQ
טעויות שכדאי להימנע מהן וכללים בסיסיים לצילומים טובים:
https://youtu.be/G60VlLsmCUs
בצילום וידאו מייצר גם סוג הצילום, כמו סטטי או נע למשל, השפעה רבה:
https://youtu.be/5F6WAz9PTwY
והקווים המנחים לקומפוזיציה טובה בצילום:
https://youtu.be/fM64ycm7tz4?long=yes
את הסיפור של חברת קודאק לומדים בבתי ספר לעסקים, בתור דוגמה מצוינת לחברה שלא קוראת השוק נכון ועד כמה עמוק הבור שאליו היא נופלת.
קודאק (Kodak), שנוסדה בסוף המאה ה-19, הייתה לאחת החברות המצליחות בהיסטוריה של המאה ה-20, הייתה אולי החברה המצליחה ביותר של עולם הצילום. היא המציאה בין השאר את גליל הפילם, יצרה את ה"קודאכרום" - סרט הצילום הצבעוני הראשון וכללית, הייתה חברת הצילום החשובה בעולם האנלוגי.
הטרגדיה העסקית של חברת הענק החלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, כשסטיבן ססון, אחד ממהנדסיה, המציא את המצלמה הדיגיטלית והפך את החברה לפורצת דרך בתיאוריה. בשנות ה-80 הומצא בקודאק גם החיישן הראשון שהיה מסוגל לקלוט יותר ממגה-פיקסל.
אבל בזה תמה החדשנות של ענקית הצילום, בשנות ה-90 היא הצליחה לפספס את השלב שבו המצלמות הדיגיטליות הפכו להיט. זה התחיל כשבקודאק ראו את הרמה הנמוכה של התמונות הדיגיטליות ולא האמינו שאלה יחליפו את הצילומים האנלוגיים האיכותיים של אותם זמנים. כך, בעוד חברות יפאניות פיתחו מצלמות שהולכות ומשתפרות, קודאק המשיכה להאמין בפילם ופיתחה מצלמות עם טכנולוגיות עלובות. החברה שהייתה סמל החדשנות בעולם הצילום השתרכה מאחור.
בתחילת שנות ה-2000 הפכו סרטי הצילום של קודאק למיותרים. בשל חוסר ביקוש נאלצה החברה להפסיק לייצר מצלמות פילם והפסיקה בהדרגה את ייצור הפילם. וכאילו להוסיף מלח על פצעיה האנלוגיים, הייתה זו חברת פוג'י היפאנית, המתחרה הגדולה של קודאק, שהםכה לכוכבת שוק הצילום הדיגיטלי. היא הלכה והתחזקה, על חשבון נתח השוק של קודאק כמובן. בעיניים כלות ראתה הנהלת "קודאק" כיצד הצילום הדיגיטלי, שנולד במעבדותיה שלה, הולך ומשתלט על עולם הצילום והיא נותרת מאחור.
בשלב מסוים נראה היה שקודאק מצליחה לחזור לשוק. היא פיתחה חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל מחיריה היקרים אל מול היצרנים המתחרים מהמזרח הרחוק, לא עשו לה טוב.
הכל החל להסתיים בשנת 2009. אז הודיעה קודאק על הפסקת ייצור ה"קודאכרום". בעבר זה היה סרט הצילום הצבעוני והנמכר בעולם, הפילם שהיה לסמל הצילום האנלוגי הפופולארי, זה שהיא המציאה ושהמליך אותה בעבר על התעשייה כולה. בשנת 2012 הגישה החברה בקשה לפשיטת רגל ונפטרה ממרבית נכסיה.
הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת קודאק:
https://youtu.be/zkwdwcl0EAE
כך המציא טכנאי בקודאק את המצלמה הדיגיטלית, שתביא לחורבנה של קודאק עצמה:
http://youtu.be/CpS-DKbyQEI
על ההתדרדרות של חברת קודאק, לאחר שלא קראה נכון את מהפכת הצילום הדיגיטלי:
https://youtu.be/wwfwr8eYP50
וזה מה שנשאר היום מאחת החברות ששינו את העולם:
https://youtu.be/JDzQ1gx71EI
תולדות הצילום מתחילים מהקמרה אובסקורה, 'החדר האפל' או 'קופסה אפלה', עקרון שהתגלה עוד ביוון העתיקה ואפשר לנקב חור בקיר של חדר חשוך, והאור שייכנס דרכו אל החדר יקרין על הקיר הנגדי את תמונת העולם שבחוץ.
מאות שנים אחר-כך, הומצאה שיטה שבה ניתן היה לראשונה לשמר את התמונה המוקרנת ולהציגה שוב כצילום. הממציא ומי שצילם את התמונה הראשונה בהיסטוריה מת שנים בודדות אחר כך והותיר את רישום הפטנט לאחר.
יהיה זה דאגר, שיפתח את השיטה הראשונית ויהפוך אותה לשיטה שתאפשר צילומים של ממש, אמנם רק לצלמים מקצועיים אבל הצילום כאמנות וכאמצעי לשימור של זכרונות ואנשים נולד. הוא קרא ללוחות הצילום שלו "דאגֵרוֹטִיפּ" וכאן למעשה נולד הצילום.
בהמשך יומצאו הפילם, מצלמת הרפלקס, המצלמה האוטומטית, מצלמת הווידאו, הצילום הדיגיטלי והטלפון החכם, שהמצלמה בו תהיה אחד הרכיבים המשמעותיים ומבחינה תרבותית אף המשפיעה ביותר. על כל אלה ותולדות הצילום ראו פירוט בשלל הערכים שבתגית "תולדות הצילום".
הנה סרטון על התפתחות הצילום עד ימינו (מתורגם):
http://youtu.be/XaGUL8B-BrE?t=14s
על התפתחות המצלמות במהלך השנים:
https://youtu.be/129Gd50lLOI
תקציר היסטוריית הצילום:
http://youtu.be/Mh42xZQL6-k
מצגת וידאו של ילדים שמספרים על התפתחות הצילום:
https://youtu.be/aqE3X-iospE
דגמי המצלמות לאורך דברי ימי הצילום:
https://youtu.be/KkDCZrTKQaI
הגרופ-שוט (Group Shot) הוא שוט צילומי שמתאר קבוצת אנשים. גם בצילום קולנועי הגרופ-שוט הוא פריים שיש בו קבוצת אנשים.
זה יכול להיות בסצנה של קבוצה, חלק ממונטאז' הכולל שוטים רבים שחלקם קבוצתיים וכדומה.
בצילום סטילס אנו מצלמים בדרך כלל גרופ-שוט בצילומי משפחה, צילום חברים, צילומי ספורט וכדומה. ישנם כמה מרכיבים שהופכים גרופ שוט כזה למוצלח - ביניהם זווית הצילום, העמדת המצולמים וצילום במהלך פעילות במקום בפוזה.
כך מצלמים גרופ-שוט בצילום סטילס:
https://youtu.be/MDJfBV6fPd0
זהו גרופ שוטס באוסף הסצנות מהמרהיבות בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/xBasQG_6p40
גרופ שוט הולך ונוצר בקליפ של הסטונז:
https://youtu.be/SGyOaCXr8Lw
גרופ שוט של גיבורי על בסרט הנוקמים (avengers):
https://youtu.be/oBqqI6NMeaM
בעידן הדיגיטלי אפשר להרכיב גרופ שוט מקצועי, במה שקרוי "Photomerge":
https://youtu.be/0pgusvFD3fg
כמה טיפים מעולים לצילומי משפחה:
https://youtu.be/xSCVL7KsumY
יש אפילו כלים לטפל בכל אחד מהמצולמים:
https://youtu.be/J5EcUjwLr9k
במצלמה מקצועית יש כמה שיטות לעשות את זה נכון:
https://youtu.be/siXsF426ZlQ
ולסיכום, השוטים הבסיסיים של הקולנוע:
http://youtu.be/laU2MI6X48I
צילום
מצלמה (Camera) היא מעין מכונת זמן, שמקפיאה רגעים ויוצרת תמונות שיזכירו במשך שנים ארוכות את הרגעים שנצרבו בהן. אבל פעם לא ניתן היה לשמר את הרגעים הללו.
כבר ביוון העתיקה גילו את העקרון שיקראו לו בהמשך ה"קמרה אובסקורה", שאם נעשה נקב באחד מהקירות של חדר חשוך, ייכנס דרכו האור ויקרין על הקיר הנגדי תמונה של העולם מבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה. הפילוסוף אריסטו היה הראשון שתיאר בכתב את התהליך.
אך היוונים לא ידעו לשמור את התמונה לצפייה חוזרת. רק במחצית הראשונה של המאה ה-19 יצליח ניספר נייפס, ממציא צרפתי, לשמר את התמונה המתקבלת מהקמרה אובסקורה. צרפתי אחר בשם דאגר ימציא לוחות שכינה "דאגרטיפים", שעליהם נשמרו הצילומים. מעתה שימשו חומרים כימיים שהתגלו, כמו תמצית של כסף וכלור ותמציות כימיות אחרות, המשנות את צבען כשהן באות במגע עם השמש, כדי לבנות את המצלמה הראשונה.
החוקר ויליאם הנרי פוקס טלבוט פיתח נייר כימי שסופג את האור הנקלט אל תוך הקופסה ומאפשר להכין עותקים של התמונה. זהו התשליל (הנגטיב) הראשון. ג'ורג' איסטמן המציא ב-1888 את הפילם והקים את חברת "קודאק", שהפיצה את הפילם להמונים. מעתה נפתחה הדרך לפיתוח המצלמה הקומפקטית ולשכלולים רבים אחרים שיבואו בהמשך, כמו הצילום הצבעוני, או שיטת צילום הפולארויד, שיטה לצילום ופיתוח התמונות בתוך המצלמה, מיד לאחר הצילום.
בהמשך יהפוך הצילום גם לאמנות וצילומים יהפכו ליצירות אמנות לכל דבר. כיום קשה לדמיין את התרבות המודרנית ללא הצילום, הפילם והמצלמה הקומפקטית. העולם כבר עבר להשתמש במצלמות דיגיטליות. יש בהן חיישנים משוכללים ומדויקים, המאפשרים לצלם את המראה הנקלט בעדשת המצלמה, באיכות גבוהה ביותר וללא פילם. המצלמות הדיגיטליות מאפשרות צפייה ושימוש מיידים בתמונות המצולמות, על גבי המצלמה עצמה. ההעברה הפכה קלה, לצורך עריכה במחשב או להפצה באינטרנט. כיום עברו מרבית המצלמות בעולם לסמארטפונים, טלפונים ניידים ומשוכללים ששכללו את הצילום הדיגיטלי, באלפי אפליקציות יעודיות לצילום.
כך התפתחו הצילום והמצלמה (מתורגם):
https://youtu.be/XaGUL8B-BrE
המצאת המצלמות? ואולי המצלמה? - כי תלוי על אילו מצלמות מדובר:
https://youtu.be/diNLTZNntuk
הנה התמונות הראשונות בהיסטוריה:
http://youtu.be/sOkd8ObhN_M
וסרטון שמסביר על דברים שרק מצלמה רואה (מתורגם):
https://youtu.be/KUiemQTEOYQ
דאגֶרוׂטִיפִּים (Daguerreotype) הם לוחות צילום מהמאה ה-19, ששימשו בטכנולוגיית הצילום הראשונה שנוצרה. למעשה היו הדגרוטיפים סוג של צילומים עתיקים, מראשית ימי הצילום. הם גם מקודמיו של הפילם.
הצייר ומעצב התפאורות הצרפתי לואי ז'אק מנדה דאגר, היה זה שפיתח את הדאגרוטיפ ב-1836. הוא התבסס על ההליוגרפיה, שהומצאה ב-1826 על ידי ז'וזף ניספור נייפס.
הדאגרוטיפים היו לוחות כסף ממורקים שהונחו מאחורי "קמרה אובסקורה", סוג של קופסת צילום עתיקה. דרך הקמרה אובסקורה עבר האור ועבר גם הדימוי המצולם, מה ש"ראתה" המצלמה. כך הוטבע הנוף או האדם בדאגרוטיפ, ישירות על ידי קרני אור.
על אף שהדאגרוטיפ לא היה תהליך הצילום הראשון בהיסטוריה, הוא נחשב מהראשונים בתהליכי הצילום שהצליחו לקבע את הדימוי המצולם בצורה יציבה ואיכותית. זו הסיבה שהדאגרוטיפ הפך לשיטת הצילום המסחרי הראשונה, היה בהישג ידם של ההמונים וקידם את הצילום ואת השפעתו על החברה המודרנית.
הנה הסבר על הדאגרוטיפ:
https://youtu.be/d932Q6jYRg8
סיפורם המלא של הממציא וההמצאה:
https://youtu.be/N0Ambe4FwQk
כך מצלמים היום בדאגרוטיפ:
https://youtu.be/6CiCAe1On_Q
הנה תהליך הצילום והפיתוח, שלב אחרי שלב:
https://youtu.be/sDWyjM7dPY0
HD או "הפרדה גבוהה" היא טכנולוגיה של שידור באיכות ורזולוציה גבוהים מאד. בסרטי HD התמונה חדה יותר, עם צבעים מדוייקים ונאמנים יותר למקור, כמות פיקסלים גדולה יותר - לתיאור המתרחש ועוד.
היתרון של HD ברור מאד בצילום של תנועה מהירה וגווני לבן. גם בתחום הסאונד יש פעמים רבות שיפור ב-HD, בשל תמיכתו בסראונד.
הנה הדגמה של ההבדל בין SD (ההפרדה הנמוכה) ל-HD (הפרדה גבוהה) - ככל שהאינטרנט שלכם מהיר יותר, תוכלו לראות הבדל גדול יותר מפני שיוטיוב מעביר הפרדה יותר גבוהה:
http://youtu.be/M5kFlql98jU?t=12s
ומומחה שמסביר ומדגים את ההבדלים בין HD לאיכות רגילה על עצמו:
http://youtu.be/5TzQBKohiYM
אחד המאפיינים הראשונים בהחלטות הצילום שלכם יהיה עומק השדה. הוא יאפשר למקד את הצופה במרכיבי התמונה שבהם נרצה שיתמקד וליצור בה אווירה.
עומק שדה (Depth of Field) הוא האזור שייראה ברור וחד בתמונה. הוא יכול לכלול את מה שקרוב יותר אל הצלם (ה"לפני") ואת הרחוק יותר, מה שאחרי האובייקט המרכזי של התמונה (ה"אחרי").
כלומר, מדובר בטווח בתמונה שאנו רואים בפוקוס, כלומר בחדות. צלמים נוהגים להסביר שככל שמפתח העדשה גדול יותר, קטן עומק השדה.
ישנם רמות עומק שדה והם נעים בין שני קצוות של סוגי עומק שדה:
#עומק שדה רדוד
שהוא עומק שדה קטן, גורם לאובייקט המרכזי להיות חד, בעוד הרקע או אובייקטים רחוקים או קרובים יותר, הם מטושטשים ביחס אליו. אלה תמונות מעניינות וממקדות מאוד, בעיקר בשל הניגוד (הקונטרסט) שבין חדות האובייקט המרכזי לטשטוש של שאר התמונה.
#עומק שדה גדול
שמכניס יותר מישורים בתמונה לחדות או בביטוי המקצועי "לפוקוס". בצילומים כאלה יש חדות יחסית לכל מה שמופיע בפריים, בלי הניגוד הזה, שבין "כוכב" התמונה לשאר הפרטים שבה.
#הדרכה לצילום מקצועי יותר
הכלל בצילום מקצועי הוא שככל שהעצם המצולם הוא קרוב יותר לעדשה, כך עומק השדה יהיה קטן יותר. זה נקרא "עומק שדה רדוד". ככל שהוא יהיה רחוק מהעדשה - יגדל עומק השדה. לכן, בצילומים מקרוב מאד, "צילומי מקרו", כמו שהם נקראים, יהיה עומק השדה מאד קטן, כי הפרח או הציפור המצולמים הם קרובים והרקע רחוק יותר. בניגוד לזה, בצילומי נוף, נוצר עומק שדה אינסופי, מכיוון שכל הפרטים רחוקים יחסית.
בסיס הכללים של עומק שדה בצילום הוא פשוט. ככל שמספרי הצמצם במצלמה הם קטנים יותר, מפתח הצמצם, או חור הצמצם, ייפתח ויהיה גדול יותר. זה יביא לעומק שדה קטן יותר. כלומר, הפרטים שנראה חדים בתמונה יצטמצמו. צמצום של עומק השדה באמצעות פתיחת הצמצם היא שיטה מקובלת אצל צלמים, בכדי להפריד את הנושא מהרקע.
במקביל, ככל שמספרי הצמצם במצלמה יהיו גדולים יותר, יהיה מפתח הצמצם סגור יותר, חור הצמצם יקטן וזה יביא לעומק השדה גדול יותר. יותר פרטים ומישורים בתמונה ייראו בפוקוס, כלומר בחדות.
ישנם עוד משתנים שמשפיעים על עומק השדה, כמו למשל המרחק מנושא הצילום. קרבה אל האובייקט המצולם תקטין את עומק השדה ויטשטש את הרקע. אבל זה הבסיס של עומק השדה.
חלק מגדולתו של הסרט המפורסם "האזרח קיין" למשל, הוא בזכות עומק השדה הגדול שבו הוא צולם. רואים בו התרחשויות בו-זמניות על המסך, במרחקים ובמישורים שונים של הצפייה. הסרט הזה תרם לאמנות הקולנוע את ה"פוקוס העמוק" (deep focus), כפי שקראו לזה.
לא פעם משתמשים הצלמים דווקא במפתח הצמצם הרחב, כדי לקבל רקע מטושטש וליצור את האפקט שנקרא "בוקה". במקרים הללו מסייע הטשטוש של הרקע לשפר את הקומפוזיציה, מכיוון שהעין של הצופה בצילום ממוקדת באובייקטים החדים יותר וכך ניתן להדגיש את החשוב, או "לספר סיפור"... קראו על כך באאוריקה בתגית "בוקה".
חשוב לדעת שבמצלמות פשוטות קשה יותר להגיע לעומק שדה קטן.
הנה עומק השדה בצילום לסוגיו (עברית):
https://youtu.be/aUDwZBgLYUc
מדריך נוסף לעומק שדה (עברית):
https://youtu.be/j6Ti_YLco_o
תרגיל בעומק שדה של סטודנט בבצלאל:
https://youtu.be/trcMmx7ocDA
סצנה מ"האזרח קיין" שמדגימה את עומק השדה הגדול שבו הוא צולם:
https://youtu.be/BNTJnHGnVeg
מדריך באנגלית לעומק שדה:
https://youtu.be/ds6TOvxA8mc
ומדריך מקיף יותר:
https://youtu.be/RDXLGOo-fyc
חצובה (Tripod), או כנה, היא מתקן שעליו מעמידים מכשיר כמו טלסקופ, כלי נשק, מכשיר מדידה או במקרה שלנו מצלמה.
החצובה היא בעלת שלוש רגליים טלסקופיות, המאפשרות כיוון של גובה ומשמשת לקיבוע המצלמה. לרוב מאפשרת החצובה כיוון זוויתי של המצלמה בצידוד והגבהה.
לאיכות הצילום ולחוויית הצילום עצמה מעניקה החצובה יתרונות משמעותיים. ראשית תפקידה הוא לספק למצלמה יציבות מירבית, מה שמאפשר צילום חד וברור, גם בתנאים קשים או מאתגרים של תאורה גרועה, לילה או צילום תנועה.
במיוחד בתנאי תאורה נמוכה או כשנדרשות מהירויות תריס איטיות, אז חיונית במיוחד היציבות שמעניקה החצובה, כי מניעת רעידות מבטיחה תוצאה נקייה מטשטוש, שהוא הסיכון העיקרי בחשיפה ארוכה, אם המצלמה תזוז ולו במעט, בזמן הצילום.
ואכן, ביצוע חשיפות ארוכות ויציבות הוא אחד התפקידים המרכזיים של החצובה. למשל בעת שמצלמים צילומי לילה של שמיים זרועי כוכבים או נוף עירוני מואר, אז מרגישים את החדות שמקבלת התמונה ממצלמה מיוצבת על חצובה. צילומים אלה הם כמעט בלתי אפשריים ללא החצובה.
עוד שימושים של החצובה הם צילום עצמי, צילום וידאו ללא תזוזות לא נחוצות או תמונות המחייבות דיוק גבוה במיוחד - למשל כשהצלם מעוניין לדייק באופן מוחלט את הקומפוזיציה, בצילומי טבע דומם, צילום נוף, או צילום אדריכלי.
בתמונות כאלה הדיוק בקומפוזיציה הוא קריטי והחצובה מאפשרת לתכנן ולכוונן את הפריים בקפידה, כולל זוויות מעניינות והתאמות עדינות, עד להשגת התוצאה הרצויה.
עוד מאפשרת החצובה צילומים עצמיים בהם הצלמת מפעילה טיימר ומצלמת את עצמה. היא מקלה גם על צילומים בטווח דינמי גבוה (HDR), סדרות צילומים זהים בחשיפות שונות, צילום תמונות פנורמיות מדויקות בחיבור ביניהן ועוד.
מעל הכל, החצובה משחררת את הצלם מהעומס הפיזי של צילומים ממושכים, מה שמקל בצילום עם ציוד מקצועי רב או עדשות כבדות. כך יכול הצלם להתמקד בתוכן הצילום ובצד היצירתי שבו ופחות להתעייף בהחזקת ציוד כבד.
אך מעבר לכל אלה, כשמדובר בחצובה מדובר על כלי רב-שימושי, שיש בו הרבה יותר מזה. היא מאפשרת את הרחבת היצירתיות והטכניקה של צלמים, לצד הפקה של תמונות איכותיות ומרשימות, בתנאים ואתגרים שונים ומגוונים.
הנה הדרכה לחצובה (עברית):
https://youtu.be/K0NogerTmv8
חד רגל, מונופוד, הוא פתרון כשהחצובה כבדה (עברית):
https://youtu.be/1AgloRLByBg
אפקטים אמנותיים בצילום עם חצובה ושימוש לא רגיל:
https://youtu.be/rtUhnaiHEa8
מדריך חצובות והתפקיד החשוב שלהן בצילום (עברית):
https://youtu.be/YXgED88yQYc?long=yes
וסקירת חצובה מקצועית (עברית):
https://youtu.be/atboRaQEanA?long=yes
כיצד פועלת מצלמה אנלוגית?
אצל ההורים שלנו הצילום לא היה כמו היום. הוא לא היה דיגיטלי ואי אפשר היה מיד להשתמש בתמונות, להעלות למחשב, לעשות שינויים ותיקונים לתמונה בעזרת תוכנות ועוד.
אז איך צילמו תמונות במצלמות פילם?
התמונות אז צולמו ונאגרו במצלמה על גבי פילם (Film). זה היה מעין סרט ששמר את כל התמונות עליו. כשנגמר הפילם היו לוקחים אותו לפיתוח במעבדה.
במעבדה פיתחו את התמונות ורק אז היה הצלם רואה אותן לראשונה.
איך פועלת המצלמה האנלוגית?
https://youtu.be/BNA97LaWLF0
על המצלמות של פעם:
http://youtu.be/sSrAgJ17nyI
ו"קודאכרום" היה סרט הצילום הצבעוני הראשון, שיצא בשנת 1935 על ידי חברת קודאק:
https://youtu.be/8Lm6AD65y2Q
אצל ההורים שלנו הצילום לא היה כמו היום. הוא לא היה דיגיטלי ואי אפשר היה מיד להשתמש בתמונות, להעלות למחשב, לעשות שינויים ותיקונים לתמונה בעזרת תוכנות ועוד.
אז איך צילמו תמונות במצלמות פילם?
התמונות אז צולמו ונאגרו במצלמה על גבי פילם (Film). זה היה מעין סרט ששמר את כל התמונות עליו. כשנגמר הפילם היו לוקחים אותו לפיתוח במעבדה.
במעבדה פיתחו את התמונות ורק אז היה הצלם רואה אותן לראשונה.
איך פועלת המצלמה האנלוגית?
https://youtu.be/BNA97LaWLF0
על המצלמות של פעם:
http://youtu.be/sSrAgJ17nyI
ו"קודאכרום" היה סרט הצילום הצבעוני הראשון, שיצא בשנת 1935 על ידי חברת קודאק:
https://youtu.be/8Lm6AD65y2Q
מה הקסם של צילום זריחת הארץ?
הצילום הצבעוני של "זריחת הארץ" (Earthrise) הוא מראה כדור הארץ הזורח מעל פני הירח, תמונת כדור הארץ שצולמה בשנת 1968, ממצלמתו של האסטרונאוט ויליאם אנדרס.
זה היה במהלך משימת אפולו 8, החללית שהייתה הראשונה לעזוב את המסלול הנמוך סביב כדור הארץ ולצאת לטיסה שתקיף גוף שמיימי אחר, את הירח.
הצילום של זריחת הארץ, בצורת הפלנטה הכחלחלה והזורחת שלנו, צולם במהלך המסלול סביב הירח, על ידי האסטרונאוט אנדרס, מי שתפקידו היה לצלם, במשימת החללית ב-24 בדצמבר 1968.
התמונה, שהוגדרה לא פעם כ"אחת התמונות המפורסמות בתולדות הצילום", זכתה לפרסום עצום בעולם. בסמוך לה צולמו כמה תמונות נוספות, שבאחת מהן אף השתמש שירות הדואר האמריקאי על אחד מהבולים שהוציא.
גם המכתש שהונצח בצילום קיבל ב-2018 את השם 'זריחת הארץ של אנדרס'.
התמונה שינתה את הפרספקטיבה של המין האנושי והמחישה להמונים את בדידותו של כדור הארץ ביקום הגדול ואת גודלו האפסי ביחס ליקום. היא הביאה את הציבור להכיר עד כמה הכוכב שלנו מבודד ופגיע ועד כמה יהיה קשה להחליפו. באופן מסוים הביאה ההכרה הזו להתייחסות הגוברת בעולם כולו, לאיכות הסביבה.
הנה סרטון קצר על ובהשראת התמונה המפורסמת:
https://youtu.be/TmaOcPYCGMA
הצילום הצבעוני של "זריחת הארץ" (Earthrise) הוא מראה כדור הארץ הזורח מעל פני הירח, תמונת כדור הארץ שצולמה בשנת 1968, ממצלמתו של האסטרונאוט ויליאם אנדרס.
זה היה במהלך משימת אפולו 8, החללית שהייתה הראשונה לעזוב את המסלול הנמוך סביב כדור הארץ ולצאת לטיסה שתקיף גוף שמיימי אחר, את הירח.
הצילום של זריחת הארץ, בצורת הפלנטה הכחלחלה והזורחת שלנו, צולם במהלך המסלול סביב הירח, על ידי האסטרונאוט אנדרס, מי שתפקידו היה לצלם, במשימת החללית ב-24 בדצמבר 1968.
התמונה, שהוגדרה לא פעם כ"אחת התמונות המפורסמות בתולדות הצילום", זכתה לפרסום עצום בעולם. בסמוך לה צולמו כמה תמונות נוספות, שבאחת מהן אף השתמש שירות הדואר האמריקאי על אחד מהבולים שהוציא.
גם המכתש שהונצח בצילום קיבל ב-2018 את השם 'זריחת הארץ של אנדרס'.
התמונה שינתה את הפרספקטיבה של המין האנושי והמחישה להמונים את בדידותו של כדור הארץ ביקום הגדול ואת גודלו האפסי ביחס ליקום. היא הביאה את הציבור להכיר עד כמה הכוכב שלנו מבודד ופגיע ועד כמה יהיה קשה להחליפו. באופן מסוים הביאה ההכרה הזו להתייחסות הגוברת בעולם כולו, לאיכות הסביבה.
הנה סרטון קצר על ובהשראת התמונה המפורסמת:
https://youtu.be/TmaOcPYCGMA
מהו צילום מאקרו ואיך ניתן לצלם מאקרו בטלפון חכם?
צילום מאקרו (Macro photography) הוא צילום מקרוב מאד (תקריב) של עצמים זעירים, אקסטרים קלוז אפ, שמראה את המצולם בגודל יותר משמעותי מגודלו במציאות.
טכניקה זו חביבה על צלמים המצלמים בטבע, המצלמים אובייקטים קטנים מאוד, תוך התקרבות ושימוש בעדשות מיוחדות למאקרו.
גם בזיהוי הפלילי עושים שימוש רב בצילום מאקרו. כך ניתן לתעד פרטים קטנים בזירת הפשע או בזירות של תאונה, כאלו שעשויים להיות מאוד חשובים לפענוח פשעים ותאונות.
עומק השדה נוטה להיות קטן בצילום מאקרו. כדי להימנע מטשטוש ושיבוש של הפוקוס בצילום כזה, נהגו הצלמים לצלם את העצם, כשכל פעם עומק השדה שונה. כיום ניתן לראות מיד את התוצאה, על מסך המצלמה, כי בעידן המצלמות הדיגיטליות עם החיישן המשוכלל, צילום המאקרו מציע עומק השדה רחב במיוחד.
הנה צילום מאקרו:
https://youtu.be/U-nU1hYrexs
צלם מספר על צילומי המאקרו שלו:
https://youtu.be/aCj7lTRCyyo
דוגמאות לצילומי מאקרו נאים:
https://youtu.be/EZvGvc-f1Ro
יש אפילו צילומי סופר מאקרו:
https://youtu.be/K8rpo9e7tvg
על עומק השדה במאקרו:
https://youtu.be/975qd5SgVgU
הפכו את הטלפון שלכם למצלמת מאקרו בעזרת טיפת מים:
https://youtu.be/lt0N9t-j34k
ועוד טיפים לצילום מאקרו עם הטלפון החכם שלכם:
https://youtu.be/REG1i9tGRH4
צילום מאקרו (Macro photography) הוא צילום מקרוב מאד (תקריב) של עצמים זעירים, אקסטרים קלוז אפ, שמראה את המצולם בגודל יותר משמעותי מגודלו במציאות.
טכניקה זו חביבה על צלמים המצלמים בטבע, המצלמים אובייקטים קטנים מאוד, תוך התקרבות ושימוש בעדשות מיוחדות למאקרו.
גם בזיהוי הפלילי עושים שימוש רב בצילום מאקרו. כך ניתן לתעד פרטים קטנים בזירת הפשע או בזירות של תאונה, כאלו שעשויים להיות מאוד חשובים לפענוח פשעים ותאונות.
עומק השדה נוטה להיות קטן בצילום מאקרו. כדי להימנע מטשטוש ושיבוש של הפוקוס בצילום כזה, נהגו הצלמים לצלם את העצם, כשכל פעם עומק השדה שונה. כיום ניתן לראות מיד את התוצאה, על מסך המצלמה, כי בעידן המצלמות הדיגיטליות עם החיישן המשוכלל, צילום המאקרו מציע עומק השדה רחב במיוחד.
הנה צילום מאקרו:
https://youtu.be/U-nU1hYrexs
צלם מספר על צילומי המאקרו שלו:
https://youtu.be/aCj7lTRCyyo
דוגמאות לצילומי מאקרו נאים:
https://youtu.be/EZvGvc-f1Ro
יש אפילו צילומי סופר מאקרו:
https://youtu.be/K8rpo9e7tvg
על עומק השדה במאקרו:
https://youtu.be/975qd5SgVgU
הפכו את הטלפון שלכם למצלמת מאקרו בעזרת טיפת מים:
https://youtu.be/lt0N9t-j34k
ועוד טיפים לצילום מאקרו עם הטלפון החכם שלכם:
https://youtu.be/REG1i9tGRH4
למה לעתים העיניים אדומות בתמונות?
קרה לכם שיצאו תמונות שבהן עיני המצולמים היו אדומות? נבהלתם?
ובכן, אל בהלה! - הסיבה לעיניים אדומות בצילום הפלאש במצלמה, היא שהאישונים שלפני כן היו בחושך והתרחבו כדי לאפשר כניסת אור רב לעין, לא מספיקים להצטמצם. אור הפלאש החזק נכנס לעין, חודר לנוזל הלשכה ודרך כלי הדם שבעין. האור שבחלקו מוחזר מהרשתית, עובר שוב דרך כלי הדם והעדשה קולטת את צבעם האדום של כלי הדם הללו.
התוצאה - העיניים נראות אדומות בצילום ומעט מפחידות אפילו...
אגב, כדי למנוע צילומים עם עיניים אדומות כדאי להדליק אור, לבקש מהמצולם שלא להביט במצלמה ואם ניתן אז להימנע מפלאש פנימי של מצלמה. אם כבר נוצרו העיניים האדומות, ניתן להשתמש בתוכנה או אפליקציה לעריכת תמונות ולהסיר דיגיטלית את האדום מהעין.
הנה הסבר לתופעת העיניים האדומות בצילום:
https://youtu.be/KBk0LBMjmbI
הסבר נינוח ואיטי יותר שמסביר כיצד כלי הדם שבעין "נצבעים" אדום:
https://youtu.be/ixn7RKa4qmI
והמלצות או טיפים למניעת עיניים אדומות בצילום:
http://youtu.be/MIf-zxHaKz8
קרה לכם שיצאו תמונות שבהן עיני המצולמים היו אדומות? נבהלתם?
ובכן, אל בהלה! - הסיבה לעיניים אדומות בצילום הפלאש במצלמה, היא שהאישונים שלפני כן היו בחושך והתרחבו כדי לאפשר כניסת אור רב לעין, לא מספיקים להצטמצם. אור הפלאש החזק נכנס לעין, חודר לנוזל הלשכה ודרך כלי הדם שבעין. האור שבחלקו מוחזר מהרשתית, עובר שוב דרך כלי הדם והעדשה קולטת את צבעם האדום של כלי הדם הללו.
התוצאה - העיניים נראות אדומות בצילום ומעט מפחידות אפילו...
אגב, כדי למנוע צילומים עם עיניים אדומות כדאי להדליק אור, לבקש מהמצולם שלא להביט במצלמה ואם ניתן אז להימנע מפלאש פנימי של מצלמה. אם כבר נוצרו העיניים האדומות, ניתן להשתמש בתוכנה או אפליקציה לעריכת תמונות ולהסיר דיגיטלית את האדום מהעין.
הנה הסבר לתופעת העיניים האדומות בצילום:
https://youtu.be/KBk0LBMjmbI
הסבר נינוח ואיטי יותר שמסביר כיצד כלי הדם שבעין "נצבעים" אדום:
https://youtu.be/ixn7RKa4qmI
והמלצות או טיפים למניעת עיניים אדומות בצילום:
http://youtu.be/MIf-zxHaKz8
מהו לונג-שוט?
לונג-שוט (Long Shot) הוא צילום מרחוק, שמציג את כל הנושא, בתוך מה שמסביבו. בצילום לונג שוט יראו על המסך את הדמות מכף רגל ועד ראש, או עצם שלם ומה שמסביבו, בית שגם החצר שמסביבו מוצגת בפריים וכדומה.
בתסריט יסומן הלונג-שוט בסימון "LS".
הנה הלונג-שוט בין כל סוגי השוטים בקולנוע:
http://youtu.be/laU2MI6X48I
הנה סרטון שמשתמש בלונג שוטים כדי לפרסם את פסטיבל דרום לקולנוע:
http://youtu.be/0wWEw3aGmsI
לונג-שוט (Long Shot) הוא צילום מרחוק, שמציג את כל הנושא, בתוך מה שמסביבו. בצילום לונג שוט יראו על המסך את הדמות מכף רגל ועד ראש, או עצם שלם ומה שמסביבו, בית שגם החצר שמסביבו מוצגת בפריים וכדומה.
בתסריט יסומן הלונג-שוט בסימון "LS".
הנה הלונג-שוט בין כל סוגי השוטים בקולנוע:
http://youtu.be/laU2MI6X48I
הנה סרטון שמשתמש בלונג שוטים כדי לפרסם את פסטיבל דרום לקולנוע:
http://youtu.be/0wWEw3aGmsI
איך הופכים חדר לקמרה אובסקורה?
כדי לייצר "קמרה אובסקורה" בעצמנו כל שצריך הוא חדר חשוך ונקב שיחדיר פנימה את מה שנראה בחוץ. הנקב הזה יכניס את המראות שבחוץ ויטיל אותם על הקיר. אגב, הם יוטלו הפוך על הקיר, כלומר - השמיים יהיו למטה...
כך יצרו פעם את החדר האפל, שריתק את דמיונם של אנשי העולם הקדום. זו הייתה ה"טכנולוגיה" הראשונה שהצליחה להקרין תמונה של ממש, גם אם לשמור אותו, כמו שיעשה הצילום, עדיין לא ידעו.
כך תוכלו לייצר "קמרה אובסקורה" בעצמכם:
1. החשיכו לחלוטין את החדר שבו תרצו להשתמש, על ידי סגירת החלון בקרטון ונייר דבק אטום.
2. על הקיר הנגדי לנקב הניחו מסך או סדין פרוש.
3. נקבו בקרטון שעל החלון נקב קטן, כך שייכנס דרכו אור.
4. על המסך או הסדין שפרשתם על הקיר הנגדי לחלון תוכלו לראות את תמונת העולם שבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה וחלשה יחסית. זוהי הקמרה אובסקורה - חוויה שבימי קדם הייתה מדהימה ומהממת!
הנה ההוראות להפיכת החדר ל"קמרה אובסקורה" - בעברית "לשכה אפלה":
https://youtu.be/bAyv0bBX7Ww
הדגמה מהירה ומצולמת יפה של הפיכת חלל לקמרה אובסקורה:
https://youtu.be/-cr5YWZSId0
מדעני נשיונל ג'אוגרפיק יוצרים מחדר את "הלשכה האפלה" - בלטינית "קמרה אובסקורה"
https://youtu.be/gvzpu0Q9RTU
וצריך לדאוג שלא יחדור יותר מדי אור - רק כך זה עובד:
https://youtu.be/X9_6EbucCPQ
כדי לייצר "קמרה אובסקורה" בעצמנו כל שצריך הוא חדר חשוך ונקב שיחדיר פנימה את מה שנראה בחוץ. הנקב הזה יכניס את המראות שבחוץ ויטיל אותם על הקיר. אגב, הם יוטלו הפוך על הקיר, כלומר - השמיים יהיו למטה...
כך יצרו פעם את החדר האפל, שריתק את דמיונם של אנשי העולם הקדום. זו הייתה ה"טכנולוגיה" הראשונה שהצליחה להקרין תמונה של ממש, גם אם לשמור אותו, כמו שיעשה הצילום, עדיין לא ידעו.
כך תוכלו לייצר "קמרה אובסקורה" בעצמכם:
1. החשיכו לחלוטין את החדר שבו תרצו להשתמש, על ידי סגירת החלון בקרטון ונייר דבק אטום.
2. על הקיר הנגדי לנקב הניחו מסך או סדין פרוש.
3. נקבו בקרטון שעל החלון נקב קטן, כך שייכנס דרכו אור.
4. על המסך או הסדין שפרשתם על הקיר הנגדי לחלון תוכלו לראות את תמונת העולם שבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה וחלשה יחסית. זוהי הקמרה אובסקורה - חוויה שבימי קדם הייתה מדהימה ומהממת!
הנה ההוראות להפיכת החדר ל"קמרה אובסקורה" - בעברית "לשכה אפלה":
https://youtu.be/bAyv0bBX7Ww
הדגמה מהירה ומצולמת יפה של הפיכת חלל לקמרה אובסקורה:
https://youtu.be/-cr5YWZSId0
מדעני נשיונל ג'אוגרפיק יוצרים מחדר את "הלשכה האפלה" - בלטינית "קמרה אובסקורה"
https://youtu.be/gvzpu0Q9RTU
וצריך לדאוג שלא יחדור יותר מדי אור - רק כך זה עובד:
https://youtu.be/X9_6EbucCPQ
איך עורכי סרטים ממיינים את החומר המצולם לקראת עריכה?
עריכת וידאו או סרטים היא מלאכה לא פשוטה, שכדי להצליח בה חשוב להיות מסודרים ושיטתיים. רק על ידי פעולות מאורגנות היטב תנצלו את החומרים נכון, לא תשכחו חומרים טובים ולא תיאלצו לעשות פעולות מורכבות ומתישות כדי לערוך סרט, כשניתן היה לערוך אותו בקלות ובאיכות רבות.
זה מתחיל ממיון החומרים לפני תחילת העריכה, שזו פעולה מאוד חשובה. גם כי המיון מקל את העבודה בזמן העריכה וחוסך זמן של חיפושים בכל פעם וגם כי הוא מבטיח שלא תפספסו דברים שלא נכנסים לסרט ובדיעבד היו מעשירים אותו, משפרים סצנות לא מוצלחות כי השתמשתם בטייק לא טוב, בעוד שפספסתם את הטייק המוצלח באמת וכדומה. על הדרך המיון גם מאפשר לכם למיין את החומרים ולהעלות בעיקר את החומרים המוצלחים ולהשאיר בחוץ את החומרים שמראש חבל על הזמן לעבור עליהם בהמשך.
תוך כדי המיון, עורכי הווידאו והיוטיוברים הטובים מארגנים את החומרים לסרט בתוך תיקיות, לפי סצנות, פעולות וכל שיטה אחרת שנכונה לסוג הפרויקט. בשיטה אחת, למשל, התיקיות תהיינה מחולקות לפי סוגים. תהיה למשל תיקייה נפרדת ל"דיבורים". בה יהיו הדברים שאנשים מדברים, קריינות (מה שנקרא "Voice over") וכדומה.
תיקייה נוספת תהיה ל"בי רול". אלה החומרים שירוצו תוך כדי דיבורים ארוכים וימחישו את המדובר. הבי רולים מעשירים את הסרט מאוד ונותנים לו עומק וריגוש.
תיקייה טובה היא של "נופים מרחוק" או מה שנקרא "לונג שוטים". אלה צילומים בעדשה רחבה, או סתם צילומי נוף מרחוק. הם יכולים להוסיף קצת מהמראה הקולנועי או התיעודי שמעמיק את הסרט שלכם.
וכך הלאה כרצונכם. יכולה להיות תיקייה ל"רחפן", תיקייה ל"דיאלוגים", תיקייה של "פספוסים" וכך הלאה.
למי שרוצים מראש לצלם נכון, כך שהחומרים יהיו מצולמים טוב ובעריכה יהיה קל יותר ליצור סרט מעולה - כדאי ללמוד את הכללים והטיפים לצילום מוצלח, בתגית "חוקי הקומפוזיציה".
הדרכה של לונלי פלג (עברית):
https://youtu.be/6G6AjgtNd4Q
עריכת וידאו או סרטים היא מלאכה לא פשוטה, שכדי להצליח בה חשוב להיות מסודרים ושיטתיים. רק על ידי פעולות מאורגנות היטב תנצלו את החומרים נכון, לא תשכחו חומרים טובים ולא תיאלצו לעשות פעולות מורכבות ומתישות כדי לערוך סרט, כשניתן היה לערוך אותו בקלות ובאיכות רבות.
זה מתחיל ממיון החומרים לפני תחילת העריכה, שזו פעולה מאוד חשובה. גם כי המיון מקל את העבודה בזמן העריכה וחוסך זמן של חיפושים בכל פעם וגם כי הוא מבטיח שלא תפספסו דברים שלא נכנסים לסרט ובדיעבד היו מעשירים אותו, משפרים סצנות לא מוצלחות כי השתמשתם בטייק לא טוב, בעוד שפספסתם את הטייק המוצלח באמת וכדומה. על הדרך המיון גם מאפשר לכם למיין את החומרים ולהעלות בעיקר את החומרים המוצלחים ולהשאיר בחוץ את החומרים שמראש חבל על הזמן לעבור עליהם בהמשך.
תוך כדי המיון, עורכי הווידאו והיוטיוברים הטובים מארגנים את החומרים לסרט בתוך תיקיות, לפי סצנות, פעולות וכל שיטה אחרת שנכונה לסוג הפרויקט. בשיטה אחת, למשל, התיקיות תהיינה מחולקות לפי סוגים. תהיה למשל תיקייה נפרדת ל"דיבורים". בה יהיו הדברים שאנשים מדברים, קריינות (מה שנקרא "Voice over") וכדומה.
תיקייה נוספת תהיה ל"בי רול". אלה החומרים שירוצו תוך כדי דיבורים ארוכים וימחישו את המדובר. הבי רולים מעשירים את הסרט מאוד ונותנים לו עומק וריגוש.
תיקייה טובה היא של "נופים מרחוק" או מה שנקרא "לונג שוטים". אלה צילומים בעדשה רחבה, או סתם צילומי נוף מרחוק. הם יכולים להוסיף קצת מהמראה הקולנועי או התיעודי שמעמיק את הסרט שלכם.
וכך הלאה כרצונכם. יכולה להיות תיקייה ל"רחפן", תיקייה ל"דיאלוגים", תיקייה של "פספוסים" וכך הלאה.
למי שרוצים מראש לצלם נכון, כך שהחומרים יהיו מצולמים טוב ובעריכה יהיה קל יותר ליצור סרט מעולה - כדאי ללמוד את הכללים והטיפים לצילום מוצלח, בתגית "חוקי הקומפוזיציה".
הדרכה של לונלי פלג (עברית):
https://youtu.be/6G6AjgtNd4Q
איך האור משנה את הצילום?
אור הוא המרכיב היסודי ביותר בצילום. המילה "פוטוגרפיה" (Photography) מגיעה מהמילים היווניות "פוטוס" (Photos) שמשמעותה אור, "גרפוס" (Graphos) שמשמעותה כתיבה - כלומר, זו אמנות הכתיבה באור.
מכאן שתאורה היא עניין מרכזי בצילום. בכל תמונה מצולמת, האור מעצב את הבהירות, האווירה, העומק, הטקסטורה, הצבעים והניגודיות, כששינויים עדינים בתאורה משנים את התוצאה הסופית באופן משמעותי ולא פעם גם דרמטי.
נתחיל באור הטבעי שמציע לצלמים אפשרויות יצירתיות מגוונות. לדוגמה את שעת הזהב (Golden Hour), שחלה בזריחה ובשקיעה. היא מעניקה לתמונות גוון חם במיוחד. גם השעה הכחולה (Blue Hour), המספקת גוונים כחולים עמוקים ומייצרת אווירה קסומה, היא הרכב צבעים מיוחד המתרחש פעמיים ביום - בין 20 ל-30 דקות לפני הזריחה וגם לפני השקיעה.
עוד הבדלים ודגשי תאורה טבעית הם אלו של אור הצהריים החזק. הוא יוצר צללים חדים וניגודיות גבוהה, בעוד שיום מעונן מספק תאורה רכה ומפוזרת. תופעת הפיזור (Diffusion) של האור מתרחשת בעת שקרני האור מתפזרות דרך עננים או מסננים מיוחדים (Light Filters), המאפשרים שליטה באיכות האור המגיע לנושא המצולם.
בצילום מבוים, או צילום סטודיו, הצלם שולט באור באמצעות תאורה מלאכותית. תאורת סטודיו (Studio Lighting) כזו מאפשרת יצירת אפקטים דרמטיים, הדגשת תווי פנים או הסתרה של פגמים.
המבזק (Flash) מאיר נושאים בחושך, ממלא צללים או יוצר אפקטים מיוחדים. אור משני (Fill Light) משמש להארת אזורים כהים בתמונה ולאיזון הניגודיות.
כיוון האור משחק גם הוא תפקיד מכריע בצילום. אור קדמי (Front Light) מדגיש פרטים אך עלול ליצור תמונה שטוחה או חשיפת יתר. אור אחורי (Back Light) יוצר הצללות דרמטיות. אור צדדי (Side Light) מדגיש טקסטורות ומעניק תחושת עומק, בעוד שאור עילי (Top Light) עשוי ליצור צללים מתחת לעיניים, לעומת אור תחתי (Bottom Light) שמייצר אפקט מסתורי או מאיים ומהווה אפקט שימושי בסצנות קולנוע כאלו.
גם איכות האור משפיעה על אופי התמונה. אור קשה (Hard Light), כמו שמש בצהריים או מבזק ישיר, יוצר גם כאן צללים חדים וניגודיות גבוהה. לעומתו האור הרך (Soft Light), שמתקבל ביום מעונן או דרך מפזר אור, מייצר צללים עדינים ומעברי צבע חלקים. תאורה מוחזרת (Bounce Light) נוצרת כשמחזירים את האור ממשטח בהיר כמו קיר לבן או רפלקטור, מה שמרכך את האור ומפזר אותו.
טמפרטורת הצבע (Color Temperature) של האור משפיעה על האווירה: אור חם נוטה לגוונים צהובים-כתומים, אור קר נוטה לגוונים כחולים. שילוב סוגי אור שונים מאפשר יצירת תמונות מורכבות עם עומק רב.
צלמים מקצועיים מפתחים רגישות מיוחדת לאור. הם לומדים לראות אותו, להבין את תכונותיו, להעריך את השפעתו על הסצנה לפני הצילום עצמו. ההבנה העמוקה של התנהגות האור מאפשרת להם ליצור תמונות מרהיבות שמצליחות לא פעם לספר סיפור חזותי עוצמתי.
הנה תפקידו של האור בצילום (עברית):
https://youtu.be/cGS3ICtraX4
חוקי תאורה בצילום:
https://youtu.be/EJWNQv01VtI
אחד הכלים החשובים לעבודת הצלם הוא האור:
https://youtu.be/ygeixGd8ZMw?long=yes
ושיעור עם טיפים לתאורה קולנועית:
https://youtu.be/vD-bHmd7vWs?long=yes
אור הוא המרכיב היסודי ביותר בצילום. המילה "פוטוגרפיה" (Photography) מגיעה מהמילים היווניות "פוטוס" (Photos) שמשמעותה אור, "גרפוס" (Graphos) שמשמעותה כתיבה - כלומר, זו אמנות הכתיבה באור.
מכאן שתאורה היא עניין מרכזי בצילום. בכל תמונה מצולמת, האור מעצב את הבהירות, האווירה, העומק, הטקסטורה, הצבעים והניגודיות, כששינויים עדינים בתאורה משנים את התוצאה הסופית באופן משמעותי ולא פעם גם דרמטי.
נתחיל באור הטבעי שמציע לצלמים אפשרויות יצירתיות מגוונות. לדוגמה את שעת הזהב (Golden Hour), שחלה בזריחה ובשקיעה. היא מעניקה לתמונות גוון חם במיוחד. גם השעה הכחולה (Blue Hour), המספקת גוונים כחולים עמוקים ומייצרת אווירה קסומה, היא הרכב צבעים מיוחד המתרחש פעמיים ביום - בין 20 ל-30 דקות לפני הזריחה וגם לפני השקיעה.
עוד הבדלים ודגשי תאורה טבעית הם אלו של אור הצהריים החזק. הוא יוצר צללים חדים וניגודיות גבוהה, בעוד שיום מעונן מספק תאורה רכה ומפוזרת. תופעת הפיזור (Diffusion) של האור מתרחשת בעת שקרני האור מתפזרות דרך עננים או מסננים מיוחדים (Light Filters), המאפשרים שליטה באיכות האור המגיע לנושא המצולם.
בצילום מבוים, או צילום סטודיו, הצלם שולט באור באמצעות תאורה מלאכותית. תאורת סטודיו (Studio Lighting) כזו מאפשרת יצירת אפקטים דרמטיים, הדגשת תווי פנים או הסתרה של פגמים.
המבזק (Flash) מאיר נושאים בחושך, ממלא צללים או יוצר אפקטים מיוחדים. אור משני (Fill Light) משמש להארת אזורים כהים בתמונה ולאיזון הניגודיות.
כיוון האור משחק גם הוא תפקיד מכריע בצילום. אור קדמי (Front Light) מדגיש פרטים אך עלול ליצור תמונה שטוחה או חשיפת יתר. אור אחורי (Back Light) יוצר הצללות דרמטיות. אור צדדי (Side Light) מדגיש טקסטורות ומעניק תחושת עומק, בעוד שאור עילי (Top Light) עשוי ליצור צללים מתחת לעיניים, לעומת אור תחתי (Bottom Light) שמייצר אפקט מסתורי או מאיים ומהווה אפקט שימושי בסצנות קולנוע כאלו.
גם איכות האור משפיעה על אופי התמונה. אור קשה (Hard Light), כמו שמש בצהריים או מבזק ישיר, יוצר גם כאן צללים חדים וניגודיות גבוהה. לעומתו האור הרך (Soft Light), שמתקבל ביום מעונן או דרך מפזר אור, מייצר צללים עדינים ומעברי צבע חלקים. תאורה מוחזרת (Bounce Light) נוצרת כשמחזירים את האור ממשטח בהיר כמו קיר לבן או רפלקטור, מה שמרכך את האור ומפזר אותו.
טמפרטורת הצבע (Color Temperature) של האור משפיעה על האווירה: אור חם נוטה לגוונים צהובים-כתומים, אור קר נוטה לגוונים כחולים. שילוב סוגי אור שונים מאפשר יצירת תמונות מורכבות עם עומק רב.
צלמים מקצועיים מפתחים רגישות מיוחדת לאור. הם לומדים לראות אותו, להבין את תכונותיו, להעריך את השפעתו על הסצנה לפני הצילום עצמו. ההבנה העמוקה של התנהגות האור מאפשרת להם ליצור תמונות מרהיבות שמצליחות לא פעם לספר סיפור חזותי עוצמתי.
הנה תפקידו של האור בצילום (עברית):
https://youtu.be/cGS3ICtraX4
חוקי תאורה בצילום:
https://youtu.be/EJWNQv01VtI
אחד הכלים החשובים לעבודת הצלם הוא האור:
https://youtu.be/ygeixGd8ZMw?long=yes
ושיעור עם טיפים לתאורה קולנועית:
https://youtu.be/vD-bHmd7vWs?long=yes
