מטוסי מזג אוויר או "ציידי הוריקנים" (Hurricane Hunters) הם מטוסים המאפשרים לחקור תופעות מזג אוויר שונות. מטוסי מזג אוויר מצוידים במכשירי מעקב, רדארים ומחשבים משוכללים והם מסוגלים לטוס לעין הסערה, כגון מרכז סערת ההוריקן שבה, למרבה הפליאה, ממש שקט.

בכך מאפשרים מטוסי מזג האוויר לחוקרים למדוד גורמים שונים כמו לחץ הרוחות ומהירותן. כך ניתן לחזות את התקדמות והתפתחות הסופות ומידת הנזק שהן עלולות לחולל. פעמים רבות נתונים אלה מאפשרים להזהיר את התושבים, באותם אזורים שבהם הסערה צפויה לפגוע. כך ניתן למנוע אסונות כבדים בנפש ולהקטין את הנזקים ברכוש.


הנה מטוס מזג האוויר שיוצא לטוס לתוך עין הסערה:

https://youtu.be/a-SnxC-BkPo


ומטוס "צייד הוריקנים" נוסף שטס לתוך הסערה:

https://youtu.be/MqzmrqRPyPQ

טייס אוטומטי נועד להטיס את המטוס ממקום למקום ולדאוג לבדוק את כל נתוני הטיסה ולנהל את הטיסה לפיהם, בצורה הטובה ביותר. הטכנולוגיה הזו במיוחד יעילה בטיסות ארוכות. כשרוצים להפעילו, לוחצים הטייסים על שני כפתורי ניווט, והמטוס יטוס עד ליעד, כשהוא שומר על גובה, כיוון וכדומה. בכל רגע שבו ירצה הטייס להחזיר לעצמו את השליטה במטוס, הוא מנתק את הטייס האוטומטי וחוזר להטיסו בעצמו.

הטייס האוטומטי הראשון פותח על-ידי תאגיד "ספרי" (Sperry) ב-1912. לורנס ספרי (בנו של הממציא האמריקאי אלמר ספרי) הציג אותו לציבור שנתיים מאוחר יותר והמחיש את אמינות המצאתו בכך שטס במטוס כשידיו מורמות והטייס האוטומטי שולט בהיגוי.


בעברית - האם הטייס האוטומטי מנבא את המטוס האוטונומי, שיטיס את עצמו ללא טייס?

https://youtu.be/seGcEaulB9A


כך מתבצעת הנחתת מטוס בעזרת הטייס האוטומטי:

http://youtu.be/8K62MuaT9mU


סרטון של טיסה עם טייס אוטומטי בפעולה:

https://youtu.be/9NFq2eZSDJE


הנה הטייס האוטומטי של המכונית של טסלה:

https://youtu.be/7quu551ehc0

לטוס כולנו יודעים בתור נוסעים. אך מה יקרה אם נצטרך פעם להנחית מטוס שמשהו קרה לטייס שלו?

ברור ששום סרטון הדרכה באינטרנט לא יוכל ללמד אותך להטיס מטוס או אפילו להנחית אותו, אבל אם אין ברירה אז כל דבר הוא טוב יותר מכלום. לכן צורפו הסרטונים הבאים, שמנסים לסייע בהדרכה להנחתת מטוסים.


הנה נוסע פשוט שהצליח להנחית מטוס (עברית):

https://youtu.be/2ZaXd2-ZNQY


סרטון הדרכה להנחתת מטוס:

http://youtu.be/BRRHoSXDhCA


חחחח

האדם הראשון שטס טיסת יחיד מסביב העולם בכדור פורח היה המיליארדר האמריקאי ההרפתקן וחובב הטיס סטיב פוסט (Steve Fossett).

כבר מנעוריו הוא אהב הרפתקאות ואתגרים, כשטיפס על הרים ונהג לצאת לשחיות ארוכות בים הפתוח. בבגרותו הפך פוסט לאדם עשיר במסחר בורסאי בשווקים הפיננסיים ואז החל להגשים חלומות אתגריים.

הטיסה המופלאה על הכדור הפורח התרחשה בשנת 2002. אבל היא הייתה רק הישג אחד מרבים של פוסט, שכן הוא היה טייס שהחזיק בלא פחות מ-116 שיאים עולמיים בכדורים פורחים, מפרשיות, דאונים ומטוסים.

אבל בספטמבר 2007 הכל הסתיים עבור האיש האמיץ ושובר השיאים הנועז. בעת שטס במטוסו מעל מדינת נבאדה שבארצות הברית, נעלם פוסט והחל מסע ארוך ומורכב למצוא אותו. רק שנה לאחר מכן נמצאו שרידי מטוסו של פוסט ואחדות מעצמותיו.


הנה מפעל חייו של סטיב פוסט, הטייס ששבר מעל 100 שיאי תעופה:

https://youtu.be/pk0hOK4MZdQ


פוסט אחרי חציית האוקיינוס השקט לבדו בכדור פורח:

https://youtu.be/Xb-2a5eWHbo


הקפת העולם על ידיו בדאון "גלובל פרייר" ('Global Flyer'):

https://youtu.be/pk0hOK4MZdQ?t=1m29s


קדימון לתכנית על אובדן מטוסו, החיפושים ומציאת שרידיו של המיליארדר הטייס:

https://youtu.be/UprV0hdyYkQ


ומציאת מטוסו ב-2008:

https://youtu.be/jBgfZ2qNosY

אחת התופעות המרתקות בהנדסה היא של מטוסים במשקל אדיר, שטסים באוויר, במטוסים חזקים זה בזכות הכוח שיוצר זרם הסילון שנפלט מהמנועים הסילוניים החדישים והחזקים כל כך.

במטוסים קטנים או ישנים יותר, בעיקר אלו שלפני מלחמת העולם השנייה, הייתה זו תנועת האוויר שמייצרים המַדְחֵפים שלהם, שהחזיקה אותם באוויר.

אבל מהו המַדְחֵף? איך הוא מצליח לייצר כוח כה גדול עד שמטוסים במשקל חצי טון נשארים בזכותו באוויר ולא נופלים?

המדחף, באנגלית פרופלור (Propeller) או הרוטור במסוקים, הוא מנגנון המחובר למנוע וכולל להבים או מעין כנפיים שצורתם מיוחדת. בסיבוביהם המהירים יכולים הלהבים לייצר זרם אוויר כה חזק עד כדי כך שהם דוחפים את המטוס קדימה.

אפשר לראות במדחף סוג של כנף שמסתובבת ומייצרת את מה שהציפורים מייצרות בנפנוף כנפיהן והוא "עילוי קדימה". כוח העילוי הזה הוא שדוחף את המטוס קדימה.

למעשה, תפקיד המדחף הוא להפוך את התנועה הסיבובית של המנוע לתנועת דחף של המטוס. את המדחף מרכיבים כמה להבים, שניים או יותר, כשכל להב היא כנף מסתובבת שיוצרת זרימה של אוויר בכיוון הטיסה - לפי מהירות סיבוב המדחף.

זרימת האוויר הזו יוצרת שני כוחות: כוח עילוי אופקי, שמחזיק את המטוס באוויר וכוח דחף הדוחף אותו קדימה. שני הכוחות הללו מתגברים על שני כוחות שלכאורה מונעים מהמטוס לטוס. הראשון הוא כוח הכבידה שדווקא מושך אותו לאדמה והשני - כוח הגרר, שמתנגד לתנועה שלו קדימה.

אגב, לכל להב יש פיתול בקצהו. זאת כדי למנוע את שבירתו בקצה הלהב, בשל האופן בו משתנה כוח העילוי בחלקים השונים של הלהב.


מטוסי הפרופלור כיום הם נדירים מאוד, בעיקר כי הם איטיים:

https://youtu.be/gkGEeLr7yEo


הכוחות הפועלים על המטוס, כשהמדחף אחראי לכוח שדוחף אותו קדימה:

https://youtu.be/wFTHh-6jIT8


את המדחף החליף עם השנים מנוע הסילון (עברית):

https://youtu.be/fP8892AsAiM


וכך פועל המדחף גם בצוללות:

https://youtu.be/ON_irzFAU9c

כבר משחר התעופה והרבה לפני ששוגר הלוויין הראשון בשנת 1957, ליווה את מדעני החלל החלום ליצור מטוס חלל שיוכל לטוס אל החלל פעמים רבות וללא צורך במאייצים רקטיים, שיאפשרו לו לברוח מהאטמוספרה. מאז, יותר מ-50 שנה מאז הטיסה המאויישת הראשונה לחלל, עדיין לא הצליחו לייצר כלי טיס שכזה.

אולי מטוס החלל סקיילון הוא שיגשים את החלום הזה. במקום מנוע סילון, כמו שיש למטוסים המשוכללים היום, יש למטוס המהיר הזה, שמהירותו המרבית היא פי 5 ממהירות הקול, מנוע רקטי על-קולי חדשני שנקרא סאבר (SABRE). מנוע זה הוא לא רק מהיר וחזק במיוחד, אלא גם חסכוני מאד ועשוי להקטין את צריכת הדלק בעולם התעופה ביותר מ-10%. יש לו גם מערכת קירור שפותרת את בעיית ההתחממות של מנועים חזקים הפועלים בגבול החלל. כדי לקרר את הטמפרטורה, שיכולה להגיע ל-1000 מעלות צלזיוס, יצרו המנדסים רשת של צינורות דקיקים, באורך כולל של 50 קילומטרים, שמקררים את המנוע במהירות עצומה ומונעים את היווצרות מעטפת הקרח המוכרת ממערכות קירור שכאלה.

התוצאה מבטיחה להיות מטוס שיתפקד היטב הן באטמוספירה והן בגבול החלל. יכולתו של הסקיילון לטוס בקלות בגבול החלל תאפשר לו להציב לוויינים במסלול נמוך בחלל בקלות, במהירות ובזול מכל שיטת שיגור שמשמשת כיום להצבת לוויינים בחלל.

אמנם הסקיילון נמצא בפיתוח מתקדם, אך הצפי הוא שהוא יהפוך למטוס מסחרי רק אחרי שנת 2020. הוא זכה לשמו ממגדל שהוקם בלונדון ונהרס בשנה שלאחר מכן, מגדל שנקרא סקיילון.


הנה מטוס החלל המכונה סקיילון:

http://youtu.be/_pDz0p75yg8


ועוד ממטוס החלל העתידני, שמגיע לפי 5 ממהירות הקול:

http://youtu.be/k_BvzoiuoN8

את הקופסה השחורה המציא חוקר תאונות הטיס האוסטרלי דיוויד וורן בשנת 1953. וורן הוטרד מהעובדה שכשחוקרים תאונות מטוס יודעים מעט מדי על הסיבות לתאונה והנסיבות שבה היא נגרמה. היה לו גם עניין אישי בנושא, כי אביו נהרג בתאונת מטוס, כשהיה ילד, בשנת 1934 ומכיוון שלא היו לה עדים ולא נותרו בה ניצולים, למשפחה לא ניתן כל הסבר על נסיבותיה.

וורן, שהמתנה האחרונה שהעניק לו אביו הייתה מקלט רדיו, התמחה בבית הספר בבנייה של מקלטי רדיו ובאלקטרוניקה בכלל. אז טייפ, או רשמקול שישמור את השיחות בין הטייסים למגדל הפיקוח וביניהם בתא הטייס. כך, הוא חשב, ניתן יהיה לדעת יותר על נסיבות התאונות האיומות והלא ברורות הללו.

אבל כשוורן פנה לרשויות הטיס עם הרעיון, הוא נדחה מכל וכל.

ועדיין, רעיון הקופסה השחורה, שאז כמובן עוד לא נקרא כך, לא הונח על ידו הצידה. להיפך, בשנת 1956 יצא אב-הטיפוס הראשון של הקופסה השחורה, שהקליט אז 4 שעות של שמע. הוא היה קצת מדהים, אבל עדיין לא הרשים את הפקידים...

רצה המקרה ובכיר בריטי בעולם הטיס, שהגיע ב-1958 לביקור באוסטרליה, שמע על וורן וביקש לראות את אב הטיפוס שלא מומש. הוא, בניגוד לרשויות האוסטרליות, הבין מיד את חשיבותו של המכשיר, גם בחקר ובמניעה של תאונות טיס עתידיות וכן, גם את הפוטנציאל המסחרי של מקליט כזה. הוא פנה לוורן והציע לו לממן את הפיתוח ולהיות לשותפו.

מכאן הפך פיתוח ההמצאה למהיר ובמהלכו הוענק לה גם השם "קופסה שחורה". נעשתה שם עבודה מדהימה ביצירת מכשיר שלא ייהרס בחבטה קשה של התרסקות, באש ובמים. עם השנים נוספה לקופסה גם יכולת לשמור את נתוני מערכות המטוס, כדי ללמוד על כשלים טכניים שבגללם מטוסים מתרסקים ולתקנם.

המצאתו של ווקר הפכה בימינו לפריט חיוני, שלא לומר פריט חובה, בכל מטוס. תרומתה לבטיחות הטיסה ולעובדה שמסוכן היום הרבה פחות לטוס, מאשר לעלות על מכונית, היא תרומה שלא תאומן.

כך הפך היתום מאב, שאביו נהרג בתאונת טיסה, למי שהציל ברבות השנים המוני נוסעים אחרים, בזכות כישרון, התמדה, השראה ומיקוד בעשיית טוב. ומה אתם עשיתם למען העולם לאחרונה?

בשנות ה-60 אוסטרליה הייתה הראשונה שחייבה כל מטוס נוסעים להתקין ולשאת קופסה שחורה. זאת אחרי שמטוס נוסעים הולנדי F27 של חברת טראנס אייר אוסטרליה התרסק באחת מהמדינות שלה.


הנה סיפור המצאת הקופסה השחורה (עברית):

https://youtu.be/a5y-RMMUYdY


על המצאת הקופסה השחורה באנגלית:

https://youtu.be/xyfhbWT2gzU


וכך חוקרים התרסקויות של מטוסים (עברית):

https://youtu.be/xFYUveGqVlo

גלשן אוויר (hang glider), שיש המכנים "גלשון אוויר", הוא מתקן תעופה ספורטיבי לא ממונע. הוא מציע שילוב של תחביב לשעות הפנאי וספורט תחרותי. גולשים מיומנים יודעים לספר שגלישה אווירית בגלשון האוויר היא החוויה הקרובה ביותר למעוף הציפור.

גלשן האוויר בנוי משלד אלומיניום קל ובדים המתוחים עליו. הגולש תלוי על המתקן בעזרת רתמה המחוברת לשלד הגלשן. השליטה בכיוון המעוף של גלשן האוויר מתבצעת על ידי הטיית הגוף ימינה ושמאלה, בעוד שהאטה והאצה של המהירות מתבצעת על ידי תנועת הגוף של הגולש קדימה ואחורה.

בגלישה האווירית ניתן לגמוע מרחקים גדולים מאד. אם בתחילת עידן גלשני האוויר ניתן היה לגלוש רק במורד, כיום עושים גולשי אוויר מיומנים מרחקים של מאות קילומטרים בגלישה אווירית אחת. בישראל למשל, גמא גולש מרחק של 200 קילומטרים בתוך 6 שעות גלישה, מאופקים ועד לעיר אילת. גלישה כזו נקראת "קרוס" (מלשון Cross Country, שהיא "חוצה המדינה"). לטיסות כאלה נדרשת בדרך כלל המראה בגרירה, שמתבצעת על ידי גרירה של הגלשן באמצעות כלי רכב. הרכב הממונע מאפשר לגולש להמריא ולטפס לגובה ואז להשתחרר ולגלוש הלאה באופן עצמאי.

גולשי אוויר מיומנים יודעים לנצל את ה"תרמיקות", שהם זרמי אוויר חמים העולים למעלה, בכדי להגיע לגובה רב. גולש אוויר ישראלי הגיע לגובה של כמעט 5 קילומטרים במעוף שכזה.


הנה גלשן אוויר בגלישה בהרים:

https://youtu.be/S2b4IL1or7I


מעל הים:

https://youtu.be/9URS7fLd_K4


גולש אווירי שהחליט לנחות על דאון:

https://youtu.be/OIk0XzAfbs0


והפעלולן בוב ווילס שחיבר אופנוע לגלשן אוויר ובדק אם יצליח לגלוש עם משקל כזה:

https://youtu.be/lLygZUrLv9M

מדענים מעריכים ש-8 מיליון ברקים מתרחשים בכל יום בעולם. האם ברק שפוגע במטוס יכול להזיק ליושבים בו?

ובכן לא. מסתבר מהמון ניסויים שהברקים עוברים על גוף המטוס ולא מצליחים לחדור פנימה ולהזיק ליושביו או לגרום לשריפה מסוכנת.

מסתבר שגם במטוסים שבנויים מהרבה חומרים שאינם מתמודדים טוב עם ברק כזה, גם בהם המטוס שורד ללא קושי פגיעה של ברק.


הנה סרטון על הסכנות מהברקים למטוסים באוויר:

http://youtu.be/m37z5R2rJ5E

בשנות ה-90 יצאה חברת התעופה הישראלית "אל על" בקמפיין שנקרא "טיסה לשום מקום". הרעיון היה מבריק בפשטותו - מטוס אל על המריא בכל יום לטיסה מעל ים התיכון, שנמשכה כשעתיים ובמהלכה הוגשה ארוחה מושקעת והוקרן סרט. לאחר החוויה שב המטוס ונחת בנתב"ג.

המדהים הוא שעבור רוב הנוסעים הטיסה הייתה רק חלק קטן מהחווייה. הם הרי ביקרו קודם בקודש הקודשים של הנסיעה לחו"ל, שבמקרה הזה כלל לא הייתה.. הם ביקרו לפני הטיסה בדיוטי פרי ורכשו מוצרים כרצונם. כך שלאחר הטיסה ירדו הנוסעים מהטיסה, אספו את הטובין שרכשו קודם לכן ב-Duty Free ונסעו הביתה שבעים ומרוצים...

הטיסות הללו טסו מלאות, הייתה הרשמה לטיסות רבות מראש. ישראלים רבים מצאו שזול יותר לטוס בטיסה כזו בשביל הקניות הזולות בדיוטי פרי. המוצרים, קשה להאמין, זולים יותר עם עלות הטיסה, מאשר רכישה שלהם בחנויות הרגילות בארץ..

אבל אז חוקקה הכנסת חוק שהביא לכך שהמבצע של טיסה לשום מקום בוטל. החוק החדש סגר את הפרצה כיוון שקבע שפטור ממכס יינתן רק למי שהיה מחוץ למדינת ישראל למשך 48 שעות לפחות.


לצערנו אין סרטון של הטיסה לשומקום.

השווייצי ברטראן פיקארד היה האדם הראשון שהקיף את העולם בכדור פורח ללא חנייה. השווייצרי הנועז, שמאז יצא להקפת כדור הארץ גם במטוס סולארי, הוא לא סתם טייס והרפתקן. הוא בנו של בונה הבתיסקף, מי שירד לעמקי הים..

אך ברטרן פיקאר לא הקיף את כדור הארץ לבדו - את ההקפה הראשונה של העולם בכדור פורח הקיפו ברטראן פיקאר ובריאן ג'ונס בשנת 1999.

אגב, הקפת כדור הארץ של השניים בכדור הפורח "ברייטלינג אורביטר 3" הייתה מבצע מדהים, אבל שנים מועטות לאחר מכן הקיף המיליונר האמריקני סטיב פוסט לבדו את העולם בכדור פורח.


הנה טיסתם הראשונה של פיקארד וג'ונס בכדור פורח מסביב לעולם:

http://youtu.be/iUMQha3enbg


סיפור הטיסה המדהימה מסביב לעולם בכדור פורח:

http://youtu.be/dDbtL6Wk8D8

וחווית תעופה בכדור פורח:

http://youtu.be/0RPurvYriHI?qr=yes

אנדריי טופולב היה מהנדס מטוסים רוסי, שהתמחה בפיתוח מפציצים. במהלך הקריירה שלו, שנמשכה 64 שנים, הוא תכנן ופיתח מעל 100 מטוסים שונים. במיוחד ידוע טופולב במפציצים הכבדים שפיתח לחיל האוויר של ברית המועצות.

ברבות השנים פיתח טופולב מטוסים רבים ומעולים, ביניהם יש לציין את הטופולב ANT-4, שהיה המטוס עשוי המתכת הראשון בעולם. המטוס הזה פתח עידן חדש בעולם התעופה ובמיוחד בפיתוח מפציצים. הטופולב ANT-20 הרוסי היה המטוס הגדול של תקופתו וכלל 8 מנועים!

מטוס נוסף שלו, הטופולב ANT-25, היה מטוס בעל מנוע יחיד והוא יועד לטווחים ארוכים. הוא השיג את שיא המרחק, כשחצה בשנת 1937 את הקוטב הצפוני מברית המועצות ועד ליבשת אמריקה - מרחק של 11,500 קילומטרים.


הנה שיאן המרחקים שהוא פיתח - מטוס טופולב ANT-25:

http://youtu.be/Q3wrqAKlNJ4


והטופולב ANT-20 הענקי של טופולב:

http://youtu.be/8QLpyNT3lB8

"איש הסילון" (Jetman) הוא פעלולן שטס באוויר כשהוא חגור בחגורות סילון וטס בטיסת יחיד. חגורת הסילון פותחה במקור עבור אסטרונאוטים לצורך מילוי של משימות בחלל, אך בשנים האחרונות היא הפכה לאחד המכשירים הפופולאריים אצל חובבי התעופה האתגרית.

לאחרונה הוצג מבצע מעורר התפעלות. המבצע הזה תוכנן במשך חודשים, כשצמד טייסים, אנשי סילון החגורים בחגורות סילון, ליוו מטוס נוסעים ענקי מסוג A380 בשמי דובאיי.

לטיסה ה"קלה" הזו נדרשו חודשים של הכנה ותכנון קפדני עם טייסי המטוס, בעיקר כדי להגיע לתיאום ושיתוף פעולה מושלם. הסיבה העיקרית היא בטיחות אנשי הסילון וצוות טייסי ונוסעי המטוס.


איב רוסי, איש הסילון הוותיק, שמתאר את הטיסה על הסילון האישי:

https://youtu.be/HZRp6iRjnhQ


כאן לקט טיסות על הסילון הצמוד שלו במקומות בעולם:

https://youtu.be/x2sT9KoII_M


ההכנות המקדימות והסיורים לתכנון טיסה מעל לקניון הגדול:

https://youtu.be/n4CX-8Eo_6I


ואנשי הסילון טסים ליד מטוס הנוסעים:

https://youtu.be/_VPvKl6ezyc

צפלין (Zeppelin) הוא שמה בגרמנית של ספינת אוויר קלה מהאוויר, שפותחה על ידי הרוזן הגרמני פרדיננד פון צפלין.

למה ספינת אוויר? - כי הצפלינים הללו היו גם בממדים וגם בפינוקים והטיסה בהם ממש כמו ספינת נוסעים המשייטת בים.

הצפלין נבנה בתחילת המאה ה-20 והיווה את הבסיס לכלי הטיס הקשיחים, שאינם בלון. גם כיום, ספינות אוויר רבות נקראות עדיין צפלין.

מתחילת המאה ה-20 שימשו הצפלינים לתחבורה אזרחית ולצרכים צבאיים. בטיסות אזרחיות וכדי להקטין את הסיכון, עלו הנוסעים אל ספינת האוויר, מתוך סירות באגם.

תאי הנוסעים מוקמו מתחת לספינת האוויר. למעשה, הצפלינים היו לכלי הטיס הראשון בהיסטוריה ששימש לתחבורה ציבורית אווירית והם טסו מארץ לארץ ולמרחקים הולכים וגדלים.

עוד לפני מלחמת העולם הראשונה הפעילו צפלינים לטיסות סדירות באירופה. מהרצון להגיע ולראות מקומות רחוקים ותרבויות אחרות, גם לסיור וצילום מעל ארץ ישראל הגיע הצפלין. עם הזמן הפעילו צפלינים בטיסות ארוכות, אפילו לאמריקה.

במלחמת העולם עשה הצבא הגרמני שימוש רב בצפלינים, לתצפיות ריגול והפצצות. הוא היה כלי חדשני ומרשים מאד, אם כי הרבה פחות חזק מהטנקים, שגם הם הופיעו במלחמה זו בפעם הראשונה.

בשנת 1937 ולאחר שגם כך ירד השימוש בצפלין לטיסות מסחריות, אירע "אסון ההינדנבורג" שהביא לקיצו הסופי של עידן הצפלין. האסון התרחש בעת הנחיתה בניו ג'רזי שבארצות הברית, כשהצפלין הנאצי נשרף לגמרי ו-35 מנוסעיו ואנשי הצוות שלו נהרגו. קראו על האסון באאוריקה בתגית "אסון הינדנבורג".


הנה ספינות האוויר וההיסטוריה שלהן:

https://youtu.be/LyaYaFzSPac


טיסת צפלין מעל גרמניה בשנת 1929, מעל שרידי הערים שנפגעו במלחמת העולם הראשונה:

http://youtu.be/tpSPEc3ZTKE


מטוסים אמריקאים מקבלים את פניו של הגרף פרדיננד פון צפלין, בטיסה על הצפלין שהמציא:

https://youtu.be/VG_wnJeH0fk


סופו של עידן, כשהצפלין הינדנבורג מגיע לאמריקה ומתרחש אסון ההינדנבורג:

http://youtu.be/CgWHbpMVQ1U


וסיפורו של הצפלין ההיסטורי (עברית):

https://youtu.be/ddL2i1wAg1g?long=yes

בתי הקברות למטוסים הם מקומות שבהם חונים מטוסים ישנים, שיצאו מכלל שימוש. מקומות כאלה נועדו פעמים רבות לאיחסון של שלדי המטוסים הללו, עד להחלטה לגבי עתידם. לעיתים קרובות ינצלו חלקים מהם לצרכים שונים של הצבא, כמו פירוק ומכירה של חלפים, אספקת חומרים למיחזור או אפילו מכירה לצבאות זרים.

חלק מהמטוסים עשויים לשמש בנסיבות של מלחמה, ככלי טיס פעילים. הם נשמרים למקרה שהצבא יצטרך ואז יוכנו במהירות למלחמה וייכנסו לפעילות. העובדה שבית הקברות למטוסים יהיה לרוב במדבר היבש, היא כדי למנוע חלודה ונזקים שגורמת הלחות למטוסים.


הנה בית קברות למטוסים של חיל האויר האמריקאי, רבים מהמטוסים ישופצו ויחזרו לשירות:

https://youtu.be/mYsOFXnfsCU


תמונות מהאוויר:

http://youtu.be/VK-HB95ZP3I


בית קברות למטוסים באנגליה:

https://youtu.be/ZN5VgxgAuO4


רוכב האופנוע רובי מדיסון, שמשתמש במטוסים הישנים שבבית הקברות הזה לצרכי ספורט:

http://youtu.be/_VHaQeY88po?t=1m32s


מיחזור של מטוסים כאלה:

http://youtu.be/UEPDgSUCVbw


איך יודעים מתי מטוסים צריכים לפרוש לבתי קברות למטוסים? (עברית)

https://youtu.be/Lw-Unl0OVOw


וכתבת טלוויזיה על ההמראה האחרונה של מטוס אל בית הקברות למטוסים:

https://youtu.be/AKzM9R21LZc?long=yes

ספינת אוויר אדירת ממדים תוכל בעתיד לשנע מטענים וסחורות בכמויות ענק, כפולות משל מטוס ההובלה הגדול C5. היא מתוכננת לטוס במהירות של 225 קילומטר לשעה וזה יתרונה על ספינות הובלה ימיות, שמהירותן רבע מזה.

עם נחיתה והמראה אנכית, שאין למטוסי משא, ארוסקראפט (Aeroscraft) נבנית כך שלא תזדקק לנמל נחיתה. היא תוכל להעביר ביעילות ובמהירות מטענים לכל מקום, כולל מזון למקומות רחוקים ומבודדים ואספקת סיוע מהיר לאזורי אסון ומקומות שחוששים מאסון טבע מתקרב.

היזם של ארוסקראפט, הוא מהנדס בשם איגור פסטרנק. הוא נולד באוקראינה והיגר לארצות הברית, בכדי לממש את רעיונותיו. אם יצליח בפיתוח הארוסקראפט, הוא עשוי להיכנס לספר התהילה של תולדות התעופה.


הנה ספינות האוויר הענקיות שנעלמו - האם הארוסקראפט תחזיר אותן?

https://youtu.be/LyaYaFzSPac


בדיקות מ-2013 של ספינת המשא האווירית ארוסקראפט:

https://youtu.be/WjQ8PL1Y6SU


פרסומות ראשונות מ-2016:

https://youtu.be/f0iAJaOKyi0


ומהנדס מהחברה מתאר את הכלי וכיצד יפעל:

https://youtu.be/lwvhbC2REs0

נחיתת אונס, או בשמה הנוסף "נחיתת חירום" (Emergency landing) היא מצב שבו מטוס נאלץ לנחות מיידית ולא כפי שתכנן או אפילו שלא בהכרח בשדה תעופה. הסיבה לנחיתה כזו היא לרוב סכנה מיידית או סכנה המתגלה לבטיחות הנוסעים והצוות.

מטרת נחיתת החירום היא להנחית את המטוס על הקרקע בצורה הכי בטוחה שניתן. ברור שנחיתות אונס הן עניין מפחיד ומלחיץ, אך מטרתן היא שמירה על חיי ובריאות הנוסעים והן צעד בטיחות הכרחי שמטרתו להציל חיים.

מרבית נחיתות החירום מסתיימות בהצלחה, כשהסיכון לפציעה או מוות במהלכן הוא נמוך יחסית.


#גורמים לנחיתת חירום
הסיבות לנחיתת אונס היא יכולות להיות כמה. לדוגמה:

בעיות מכניות - למשל תקלת מנוע, נזק מבני או בעיות טכניות אחרות המחייבות נחיתת חירום.

תנאי מזג אוויר - תנאי מזג אוויר קשים, כמו סערה משמעותית שעלולה להפוך את המשך הטיסה למסוכן.

מצב חירום רפואי - נוסע או איש צוות חולים באורח קשה עלולים להביא את הטייס למצב בו הוא ייאלץ להנחית את המטוס בהקדם האפשרי.

איומים ביטחוניים - חטיפת מטוס או איום ביטחוני אחר עלולים גם הם להוביל לנחיתת חירום.

#נהלים
במצב בו נחיתת חירום היא הכרחית, ישנה סדרת נהלים לפיהם הטייסים יפעלו, במטרה להבטיח את בטיחות הנוסעים וכל מי שעל המטוס. נהלים כאלה משתנים בהתאם לנסיבות וביניהם למשל:

הכרזת מצב חירום לפיקוח הטיסה.

מציאת אתר נחיתה מתאים - כמו שדה תעופה, שדה שטוח, כביש סלול או אפילו גוף מים כמו אגם.

הכנת המטוס לנחיתה - בצעדים כמו שחרור דלק (למניעת שריפה לאחר התרסקות של המטוס במקרה של נחיתה לא מוצלחת, או פריסת כנפיים וגלגלי נחיתה.

נהלים - לביצוע של נהלי נחיתת חירום המשתנים לפי סוג המטוס.


הנה ניתוח של נחיתת אונס מוצלחת:

https://youtu.be/HD6SoffTYzg


נחיתת חירום אמיתית מתוך תא הטייס:

https://youtu.be/RKTnT1rVmQo


נחיתת האונס הכי מוצלחת שיש:

https://youtu.be/JItbos1tYZs


ואוסף של נחיתות חירום שונות:

https://youtu.be/o0mBGnzTbDY?long=yes

יודעי דבר בעולם התעופה מספרים בשקט שיש מי שהקדים את האחים רייט בטיסה הראשונה. יש שראו בו את ממציא התעופה המודרנית ויש שרואים בו אדם שבעיקר עשה פוזות של ממציא, אבל אלברטו סנטוס דימון, או אלברטו סנטוס דומונט, היה מגדולי ומחלוצי עולם התעופה.

אלברטו סנטוס דומונט נחשב גיבור לאומי בברזיל והברזילאים מגדירים אותו כמי "שנתן לאדם כנפיים". שדה התעופה הלאומי שלהם נקרא על שמו של אלברטו סנטוס דימון והם רואים בו את ראשון המעופפים בהיסטוריה.


הנה סרטון על אלברטו סנטוס דימון:

http://youtu.be/YxAo6SV6UR8


מצגת וידאו על דומונט והישגיו בתחום התעופה:

http://youtu.be/o7Rf-MnERfo


גירסה מודרנית למטוס הדמואזל שלו:

http://youtu.be/x0QjMbUeMpw


והנה סרט מלא על אלברטו סנטוס דימון האגדי:

http://youtu.be/3NWFFSx5lSE?long=yes

היונקים היחידים שיש להם כנפיים ומסוגלים לעוף כמו עופות הם העטלפים (Bats). לעטלף אין נוצות כמו עוף, אלא כנפיים מעור מתוח, שמתוחות בין אצבעותיו.

העטלף חי פעמים רבות במושבה, מושבת עטלפים, שהיא קבוצה ענקית של עטלפים החיים ביחד.

המקום הטוב ביותר לצפות בעטלפים יהיו המערות שבהן הם שוכנים. אבל אפשר לראותם גם מתחת לאבנים גדולות, בין מבנים, בבארות נטושות, בתוך חורי עצים, בסדקי סלעים ובמקומות מסתור נוספים.

במהלך עונת החורף עוברים העטלפים לשנת חורף וקצב פעימות הלב שלהם יורד ל-10 פעימות בדקה.

עם מעל 1,000 מינים ברחבי העולם, העטלפים נחשבים לסדרה השנייה בגודלה במחלקת היונקים. הם מהווים כחמישית ממיני היונקים בעולם וניתן למצוא אותם בכל היבשות, למעט אנטרקטיקה. ואגב, עם 33 מיני העטלפים שבה, ישראל היא "מעצמת עטלפים" שבה העטלפים מהווים שליש מיונקי ישראל.

תדמיתית, יחסי הציבור של העטלף די גרועים. זה מתחיל מסיפורי הערפדים נסוח דרקולה, שלרובם אין כל קשר למציאות, ועד לעובדה שככל הידוע עטלפים (או מרק עטלף...) הם שגרמו למגפת האבולה.

אנשים פוחדים ושונאים את העטלפים ולא בצדק. כי העטלף הוא מדביר המזיקים המצטיין של הטבע והוא מאוד מסייע לאדם בכך. במרבית המקרים הוא גם יצור לחלוטין לא מזיק לאדם.

חובבי קומיקס וילדים רבים חבים לעטלפים גם את באטמן, איש העטלף וגיבור-העל מהקומיקס והסרטים המפורסמים. גם בצה"ל שלנו, יחידות צבאיות שונות מתהדרות בעטלף, כסמל היחידה שלהן, כולל הקומנדו הימי והיחידה נגד מטוסים.


הנה סיפורם של העטלפים (עברית):

https://youtu.be/B0S3FjGW3yI


העטלפים נפלאים, בניגוד לשם הערפדי שיצא להם (מתורגם):

https://youtu.be/Z8wLQ3NCBgg


מה שומר עליהם ממחלות נוראות? (מתורגם)

https://youtu.be/XiBXhCr_Jpw


על העטלפים הגדולים בעולם:

http://youtu.be/5FK9tWT5pA4


ומעוף העטלף בהילוך איטי:

http://youtu.be/Upq7LyhCGXE

בין מטוסי העתיד נראה שכדאי להתחיל לספור את המטוס החשמלי (Electric plane).

וזו לא סתם אלטרנטיבה טרנדית להגעה ממקום למקום, או לעקוף את הפקקים שבכבישים מהאוויר. כל מי שרואה לאן תעשיית הרכב דוהרת ברור שאותם יתרונות שהיא מזהה גלומים גם בהנעה אווירית.

חשבו על זה רגע: מטוסים עם מנועים חשמליים, שיאפשרו טיסה חסכונית בהרבה וגם שקטה משמעותית ממנועי בנזין וסילון. לא השמע עמו עסקה טובה?

הרי חסכון הוא טוב גם לאקלים, גם לכיס ולמחירי הכרטיסים שיהיו זולים משמעותית, גם השקט של המנוע החשמלי, גם האמינות הגבוהה יותר, שנובעת בין השאר מכך שבמנוע חשמלי יש פחות רכיבים שנשחקים או נשברים.

באמצעות מטוס חשמלי לגמרי ניתן לחסוך המון מהעלויות של הטסת מטוסי הסילון הרגילים. בהן אנו כנוסעים נדרשים לשלם את הדלק, השמן הרב וטיפולי התחזוקה העצומים שנדרשים למנועים.

אז עם הרבה יותר שקט וידידותיות כלפי הסביבה (ובסופו של דבר כלפי עצמנו), דומה שאין מסקנה אחרת מעבר לזו שהמנוע החשמלי הוא הדבר הבא גם בעולם התעופה.

אגב, גם מהנדסי התעופה והחלל מתרגשים מהמעבר המתקרב אל ההנעה החשמלית. הם יודעים שהוא מספק להם הזדמנות ל-Reset של הנדסת התעופה. נם יוכלו לבנות כלי טיס שונים מאוד מאלו שנבנים היום. כך למשל הרעיון של הנעה חשמלית מבוזרת (DEP) שניסו לתכנן במטוס ה-E-Thrust של ענקית התעופה והחלל האירופית איירבוס. במטוס זה יחליפו הרבה מדחפים קטנים וקלים, המונעים בחשמל וממוקמים באזורים שונים של המטוס, את מנועי הסילון הכבדים והמגושמים שמתחת לכנף.

את פריצת הדרך המדהימה סיפקה דווקא החברה הישראלית השאפתנית Eviation, שהציגה ב-2018 אבטיפוס של המטוס החשמלי שלה Alice. המטוס הזה מאפשר טיסה למרחקים קצרים, משהו כמו 1,000קילומטר, במחיר של נסיעה ברכבת. הוא פחות מחליף את מטוסי הנוסעים לחו"ל, אבל יכול לקצר נסיעה של 3 שעות ברכבת ומי יודע כמה ברכב הנוסע בכבישים פקוקים - ל-20 דקות טיסה בלבד.

ענקית המנועים רולס רויס גם היא זינקה לקדמת התחום, עם מטוס חשמלי שנכון ל-2022 הוא המטוס החשמלי המהיר בעולם.


הנה היתרונות הרבים של המטוס החשמלי (עברית):

https://youtu.be/WBpZ6TFZReA


האם המטוס החשמלי הראשון בעולם הוא ישראלי? (עברית):

https://youtu.be/uFH9iaUiKts


המטוס החשמלי המהיר ביותר בעולם של רולס רויס (עברית):

https://youtu.be/dx73y1BFVIM


עוד משובר השיאים הזה:

https://youtu.be/kd-RDX1IjuM


וסרטון תיעודי על תולדות המטוס החשמלי:

https://youtu.be/Kj4PE9uATJA?long=yes

זה היה אחד המבצעים האמיצים, יש שיטענו הטפשיים, שעשה טייס אי-פעם. מגיל צעיר מאד חלם הטייס הצרפתי וחלוץ טיסות ההרים הנרי ג'יראד (Henri Giraud) לנחות על פסגת המון בלאן, ההר הגבוה ביותר בהרי האלפים.

בשנת 1960 הוא החליט לעשות זאת. הוא תכנן שוב ושוב את הנחיתה, המהירות הנדרשת כדי לבצע אותה, נקודת הפגיעה בקרקע, חישוב כיוון הרוח, מרווחי הביטחון וכל השאר. היו לו רק 30 מטרים לביצוע הנחיתה והוא הרגיש שהוא מסוגל לעשות את זה.

איש לא ניסה לפניו וגם אחריו לא העיז אף טייס לחזור על המבצע המסובך והנועז הזה. בשעה 6:15 בבוקר הוא ניסה את הנחיתה אבל תוך כדי הנחיתה הוא הבין שמהירותו גדולה מדי וממש בשניה האחרונה הוא האיץ והמשיך לטוס את התהום. הוא הצליח לעלות למעלה ולייצב את המטוס.

בנקודה זו כנראה שטייס אחר היה מחליט שהמבצע מסוכן מדי ומתייאש, אבל ג'יראד החליט לנסות שוב במהירות נמוכה יותר. הסיכון במהירות נמוכה הוא שאם לא הצליח להשלים את הנחיתה על 30 המטרים, הוא לא יוכל להמשיך לטוס כמו קודם ויתרסק אל התהום.

אבל ג'יראד היה משוכנע שהוא מסוגל ובשעה 6:30 הוא הצליח לבצע נחיתה מושלמת על פסגת ההר המדהים והנישא מון בלאן. הוא בכה מאושר ורגע לפני שהמריא לדרכו, הוא שלח מסר לנשיא הצרפתי ,הנשיא הגיבור שלו, הגנרל דה גול: "חיבה, כבוד והכרת תודה".


הנה נחיתה היסטורית אחרת של הנרי ג'יראד על הר אחר (הנחיתה על המון בלאן לא צולמה):

http://youtu.be/hc1JO_lpcHk


ובהמשך חייו מדריך אחרים על נחיתה בהרים:

http://youtu.be/GAWQZVUAu3A