שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היו מחשבי המיינפריים?
מחשב מרכזי, או "מיינפריים" (Mainframe), שימש ועדיין משמש חברות וארגונים גדולים, כדי להפעיל תוכנות ארגוניות ולבצע עיבוד נתונים כבד. מחשבי המיינפריים הם המחשבים הגדולים שמופיעים לא פעם בסרטים מסוף המאה הקודמת ושתופסים חדרים שלמים.
היסטורית המיינפריים הוא סוג המחשב הראשון ששווק בעולם. עד למחשבי המיינפריים, פותחו מחשבים שונים לכל תעשייה - מחשב לבנקים, מחשב אחר לתעשייה, מחשב מדעי וכדומה.
מחשבי המיינפריים היו סוג חדש של מחשב ש"מתאים להכל". הם הופצו כמחשב אחיד לכל התחומים ולכל תחום פותחו תוכנות ייעודיות משלו. בכך שינו מחשבים אלה, החל מאמצע שנות ה-50, את פניו של עולם המחשוב. הם שכללו וייעלו את פעילותם של ארגונים ברחבי העולם.
בנוסף למחשבים המרכזיים ששווקו מעתה לכל הארגונים הגדולים, פותחה ב-IBM גם תוכנת תקשורת שאפשרה למסופים רבים להתקשר עם המחשב המרכזי ועם מאגרי המידע הגדולים שהכיל ולהשתמש ביכולת החישוב וכמויות הנתונים שהוחזקו בו.
אם עד לסוף שנות ה-60 המיינפריים היה המחשב המסחרי היחיד, החל מתחילת שנות ה-70 הגיעו לשוק מחשבים קטנים ופשוטים יותר שנקראו "מיני-מחשבים", או סתם "מיני". אם למשל התפרשו מחשבי המיינפריים על פני מספר ארונות, מארון שהכיל את יחידת העיבוד המרכזית (CPU), ארון נוסף לזיכרון וארון ליחידות הקלט/פלט, הכילו מחשבי המיני את כל יחידות המחשב בקופסה אחת בלבד. בכך הם היו זולים ויעילים הרבה יותר.
האבולוציה המשיכה ובשנות ה-80 שטפו המחשבים האישיים את העולם והחל עידן ה-PC, שבו קטנו המחשבים עוד יותר והתחזקו ביכולת העיבוד והחישוב שלהם.
אם חשבתם שמחשבי המיינפריים היו אמורים להיעלם כבר מזמן, לא זו בלבד שהם שורדים - הם אף הולכים ומתפתחים. חברת IBM הוציאה בשנת 2015 מחשב מיינפריים חדש המסוגל לבצע לא פחות מ-2.5 מיליארד טרנזקציות ביום. היא מייעדת אותו להתמודדות עם "התפוצצות המידע" של עולם המובייל, תחום המידע הנייד והכלים שבענן המחשוב.
דווקא בעולם שבו מיליארדי מכשירים מחוברים לאינטרנט ומצפים לתגובות מיידיות לפעולותיהם, צריך מחשבים חזקים מאד שיבצעו את עיבוד הנתונים מרחוק.
הנה סיפור לידתה של טכנולוגיה בת יותר מ-50, שעדיין מתחדשת ושורדת:
https://youtu.be/qB3PJLhDbN8?t=37s&end=1m07s
והמיינפריים של שנות ה-80:
https://youtu.be/LN4J4mClckA
איך הפך המחשב הצבאי ENIAC למחשב הראשון?
בשנת 1945 בנו באוניברסיטת פנסילבניה שבעיר פילדלפיה בארה"ב מכונת חישוב כללית ראשונה, מחשב שנקרא ENIAC. אניאק נחשב למחשב המודרני הראשון. הוא שקל מעל 27 טונות והיו בו מעל 18000 שפופרות ריק ("מנורות" בשפה של פעם). צוות שלם של טכנאים עסקו בקביעות בתחזוקת השפופרות של המחשב, שנשרפו בתדירות גבוהה. הם החליפו אלפי שפופרות בכל חודש. ואגב, המחשב הזה, שהסמארטפון שאתם אוחזים ביד חזק ממנו פי כמה וכמה, תפס בניין שלם!
מחשב ENIAC שימש בעיקר לצורך חישובים לפיתוח כלי נשק, טילים ונשק אטומי ולישומים צבאיים מתקדמים. בניגוד למחשבים שיבואו אחר-כך, לא היה לאניאק זכרון, כך שמפעיליו תכנתו אותו לפני כל משימת חישוב שבוצעה בו.
פרספר אקרט וג'ון מאושלי, ממציאיו של מחשב אניאק, בנו שנים מספר לאחר מכן את המחשב הראשון שיזכה לתפוצה מסחרית, מחשב UNIVAC. אם המחשב הראשון שלהם שקל 27 טון, המחשב הזה שקל "רק" 8 טון. מעל 45 מחשבי אוניווק יהיו בשימוש בשנת 1957 - בעיקר במוסדות אקדמיה ומחקר בעלי יכולת כלכלית גבוהה.
אבל המחשב השני הזה שלהם רשם לעצמו הישג מרשים משלו. היסטורית, הוא היה המחשב הראשון שניצח מומחים אנושיים, בתחום המומחיות שלהם. היוניווק הצליח לנבא במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב את נצחונו של אייזנהואר. הניבוי של המחשב היה מנוגד לזה של הסוקרים המקצועיים וכשהאחרון אכן ניצח, התגלה לראשונה לכולם שהמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים מובחרים. הישג חסר תקדים שרק רימז על העתיד לבוא.
הנה המחשב האלקטרוני הראשון, האניאק האמריקני ותרומתו למיחשוב המודרני:
http://youtu.be/k4oGI_dNaPc
יומן קולנוע מ-1946 המדווח על מחשב ה-ENIAC של אוניברסיטת פנסילבניה:
http://youtu.be/OSYpYFEwr4o
כך הביס יורשו של אניאק, UNIVAC, את המומחים האנושיים בבחירות לנשיאות:
https://youtu.be/nHov1Atrjzk
וההשוואה בין אניאק למחשבים האישיים שיבואו אחריו:
http://youtu.be/4UPHEPNh8yU
מהו המחשב הראשון שאיחסן בתוכו את כל התוכנה שלו?
בשנת 1945 פותח המחשב המשוכלל ביותר בתקופתו - EDVAC. האדווק היה מחשב שאחסן בתוכו את כל התוכנה שנזקק לה ובכך הוא היווה פריצת דרך בתולדות המחשבים. המחשב הזה נועד לחקור בעיות במתמטיקה ובפיזיקה ולחשב מודלים במטאורולוגיה.
פיתח את המחשב הזה מי שרבים רואים בו את גדול המתמטיקאים של המאה ה-20, ג'ון לואיס פון נוימן.
פון נוימן היה מתמטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי, שהיה גם חלק מצוות הפיתוח של פצצת האטום והתפרסם גם כיוצר של התחום המדעי של תורת המשחקים.
בפיתוח המחשב האלקטרוני שלו, שכונה EDVAC, הפליא ג'ון פון-ניומן להכניס את התוכנה למחשב עצמו. בתכנון המחשב הזה הוא יצר למעשה את הנוסחה של המחשבים, שלפיה בנויים כל מחשבי העולם עד היום.
הנה סרטון על המחשב שפיתח ג'ון פון-ניומן:
http://youtu.be/Po3vwMq_2xA
ופון נוימן מתראיין ועונה לצעירים בטלוויזיה של אותם הימים:
http://youtu.be/vLbllFHBQM4
מהי שפת התכנות COBOL ומה העתיד שלה?
שפת קובול (COBOL), קיצור של Common Business-Oriented Language, היא שפת תכנות עתיקה ופורצת דרך, שנוצרה במיוחד לצרכי ניהול ועיבוד נתונים ואם תרצו, אפשר לראות בה את שפת המורשת של הטכנולוגיה.
הפיתוח שלה החל ב-1959, כשהמחשבים היו כל כך גדולים שכל אחד מהם תפס חדר שלם או יותר. מיותר לציין שבאותה תקופה רק חברות וארגונים גדולים יכולים היו לרכוש מחשב כזה.
שנה אחר-כך, בשנת 1960, שפת קובול הודגמה לציבור לראשונה. שפת התכנות הזו הייתה השפה הראשונה שיועדה לצרכים עסקיים ובאותן שנים היא יצרה מהפכה של ממש בעולם המחשוב. זו הייתה תוצאה של רעיון חדשני שהיה למפתחי קובול, שהייתה פשוטה אבל מהפכנית ופורצת דרך - כשבמקום הקודים והפקודות בשפה הלא ברורה שהיו נהוגים עד אז בשפות תכנות ושרק מתמטיקאים היו מסוגלים להבין, שפת התכנות הזו נכתבה באנגלית רגילה.
פתאום מתכנתים החלו לכתוב קוד עם משפטים שיש בהם היגיון. החל מתנאים של if-than כמו "IF AGE IS GREATER THAN 70" ועד פקודת הצבה דוגמת "MOVE TOTAL TO FINAL-AMOUNT" - הכתיבה הזו הקלה על הכתיבה והזכירה של כתיבת קוד או איתור שגיאות בקוד קיים, דברים שאפשרו אפילו לאנשי מנהלה, פיננסים ועסקים להבין מה עושה הקוד שלפניהם.
קובול הייתה אז כמו גשר בין העולם העסקי או הארגוני לעולם הטכנולוגי, של התכנות והקוד.
הייתה זו המתכנתת האמריקאית הגאונה גרייס הופר (Grace Hopper) שהכינה את טכנולוגיית התכנות של זמנה לשפת קובול. היא עבדה על מהדרים (Compilers), תוכנות שתפקידן לתרגם קוד מחשב בשפת תכנות לשפת מכונה. הופר האמינה שניתן יהיה ליצור שפת תכנות שתהיה קרובה לשפה הטבעית, שפת בני אנוש, רעיון שנתפס אז כדימיוני ואולי בלתי אפשרי. ההצלחה הייתה כשפותחו לבסוף שפות עילית כמו COBOL והפכו להצלחה מסחררת.
#כיום
בימינו, קובול נחשבת לשפה ישנה, לפחות בסטנדרטים של עולם התכנות המודרני והמתקדם בקצב מסחרר. ובכל זאת, כעדות לחוזק ולאמינות של השפה הזו, שנוצרה לפני מעל חצי מאה, העובדות קובעות שחלק ניכר מהמערכות הבנקאיות והממשלתיות בעולם עדיין מנוהלות על ידה וכ-95% מהעסקאות בכספומטים ו-80% מהעסקאות הפיננסיות מבוצעות גם בימינו באמצעות מערכות קובול.
מומחים מעריכים שכ-3 טריליון דולר עוברים כל יום במערכות מחשוב מבוססות שפת COBOL.
המדהים הוא שהקוד שנכתב בקובול בשנות ה-60 וה-70 עדיין רץ בשרתים של לא מעט מוסדות גדולים, דוגמת בנקים, משרדי ממשלה, מוסדות ממשלתיים, בורסות (כמו זו של וול סטריט) ובמדינות מסוימות גם מערכות ביטחון וארגונים מפעם.
ובכל זאת, מספר מתכנתי הקובול בעולם הוא נמוך להפליא. המתכנתים הוותיקים שעוד נותרו ויודעים לעבוד עם קוד הקובול זכו לכינוי המחמיא "COBOL Cowboys".
דיווח של וול סטריט ג'ורנל ב-2025 סיפר שה"קובול קאובויז" של בנק מורגן סטנלי העולמי החליטו לא להמתין לתעשייה שתייצר כלי לשדרוג תשתית הקוד שלהם ובנו אחד כזה בעצמם.
כדי לייעל את עבודתם ולהוריד עומס עבודה שחורה, הם בנו את DevGen.AI. זהו כלי מבוסס מנוע ChatGPT שתוכנן כדי לסייע להם לעדכן ולכתוב מחדש את קוד הלגאסי, הקוד הישן של הבנק ולהתאימו לגרסאות הקובול המעודכנות.
הכלי החדש הזה אומן על הקוד-בייס של הבנק, שנכתב במקור בשפת COBOL ובשפות לגאסי ישנות נוספות. הוא עבר על מיליוני שורות של קוד וחסך למפתחים כמעט 300 אלף שעות עבודה.
עכשיו משמש DevGen.AI את אלפי המתכנתים של מורגן סטנלי ברחבי העולם. הם מעבירים באמצעותו קטעים של קוד לגאסי לשפות מודרניות ומקל את עבודת התכנות הידנית שלהם בהמשך.
הנה הסיפור של שפת התכנות COBOL:
https://youtu.be/LSc3Rffj-CM
הכל על COBOL ובקצרה:
https://youtu.be/7d7-etf-wNI
רק הקובול קאובויז COBOL Cowboys מחזיקים מערכות כאלה:
https://youtu.be/rrAd4RWJVg8
הסיבה ש-COBOL עדיין מצליחה כל כך:
https://youtu.be/l4tjTulHaOY
למה שווה ללמוד היום תכנות קובול?
https://youtu.be/I88KiLIPSg8
השיר של אנשי ונשות הקיוביקלס:
https://youtu.be/uKG0IEyeZb0
על שפת התכנות הקשישה שמניעה 3 טריליון דולר כל יום:
https://youtu.be/LWYmGhIFy-A?long=yes
ומדוע קובול רלוונטית היום מתמיד?
https://youtu.be/oxUzDPNDRQE?long=yes
מיינפריים
מחשב מרכזי, או "מיינפריים" (Mainframe), שימש ועדיין משמש חברות וארגונים גדולים, כדי להפעיל תוכנות ארגוניות ולבצע עיבוד נתונים כבד. מחשבי המיינפריים הם המחשבים הגדולים שמופיעים לא פעם בסרטים מסוף המאה הקודמת ושתופסים חדרים שלמים.
היסטורית המיינפריים הוא סוג המחשב הראשון ששווק בעולם. עד למחשבי המיינפריים, פותחו מחשבים שונים לכל תעשייה - מחשב לבנקים, מחשב אחר לתעשייה, מחשב מדעי וכדומה.
מחשבי המיינפריים היו סוג חדש של מחשב ש"מתאים להכל". הם הופצו כמחשב אחיד לכל התחומים ולכל תחום פותחו תוכנות ייעודיות משלו. בכך שינו מחשבים אלה, החל מאמצע שנות ה-50, את פניו של עולם המחשוב. הם שכללו וייעלו את פעילותם של ארגונים ברחבי העולם.
בנוסף למחשבים המרכזיים ששווקו מעתה לכל הארגונים הגדולים, פותחה ב-IBM גם תוכנת תקשורת שאפשרה למסופים רבים להתקשר עם המחשב המרכזי ועם מאגרי המידע הגדולים שהכיל ולהשתמש ביכולת החישוב וכמויות הנתונים שהוחזקו בו.
אם עד לסוף שנות ה-60 המיינפריים היה המחשב המסחרי היחיד, החל מתחילת שנות ה-70 הגיעו לשוק מחשבים קטנים ופשוטים יותר שנקראו "מיני-מחשבים", או סתם "מיני". אם למשל התפרשו מחשבי המיינפריים על פני מספר ארונות, מארון שהכיל את יחידת העיבוד המרכזית (CPU), ארון נוסף לזיכרון וארון ליחידות הקלט/פלט, הכילו מחשבי המיני את כל יחידות המחשב בקופסה אחת בלבד. בכך הם היו זולים ויעילים הרבה יותר.
האבולוציה המשיכה ובשנות ה-80 שטפו המחשבים האישיים את העולם והחל עידן ה-PC, שבו קטנו המחשבים עוד יותר והתחזקו ביכולת העיבוד והחישוב שלהם.
אם חשבתם שמחשבי המיינפריים היו אמורים להיעלם כבר מזמן, לא זו בלבד שהם שורדים - הם אף הולכים ומתפתחים. חברת IBM הוציאה בשנת 2015 מחשב מיינפריים חדש המסוגל לבצע לא פחות מ-2.5 מיליארד טרנזקציות ביום. היא מייעדת אותו להתמודדות עם "התפוצצות המידע" של עולם המובייל, תחום המידע הנייד והכלים שבענן המחשוב.
דווקא בעולם שבו מיליארדי מכשירים מחוברים לאינטרנט ומצפים לתגובות מיידיות לפעולותיהם, צריך מחשבים חזקים מאד שיבצעו את עיבוד הנתונים מרחוק.
הנה סיפור לידתה של טכנולוגיה בת יותר מ-50, שעדיין מתחדשת ושורדת:
https://youtu.be/qB3PJLhDbN8?t=37s&end=1m07s
והמיינפריים של שנות ה-80:
https://youtu.be/LN4J4mClckA
בשנת 1945 בנו באוניברסיטת פנסילבניה שבעיר פילדלפיה בארה"ב מכונת חישוב כללית ראשונה, מחשב שנקרא ENIAC. אניאק נחשב למחשב המודרני הראשון. הוא שקל מעל 27 טונות והיו בו מעל 18000 שפופרות ריק ("מנורות" בשפה של פעם). צוות שלם של טכנאים עסקו בקביעות בתחזוקת השפופרות של המחשב, שנשרפו בתדירות גבוהה. הם החליפו אלפי שפופרות בכל חודש. ואגב, המחשב הזה, שהסמארטפון שאתם אוחזים ביד חזק ממנו פי כמה וכמה, תפס בניין שלם!
מחשב ENIAC שימש בעיקר לצורך חישובים לפיתוח כלי נשק, טילים ונשק אטומי ולישומים צבאיים מתקדמים. בניגוד למחשבים שיבואו אחר-כך, לא היה לאניאק זכרון, כך שמפעיליו תכנתו אותו לפני כל משימת חישוב שבוצעה בו.
פרספר אקרט וג'ון מאושלי, ממציאיו של מחשב אניאק, בנו שנים מספר לאחר מכן את המחשב הראשון שיזכה לתפוצה מסחרית, מחשב UNIVAC. אם המחשב הראשון שלהם שקל 27 טון, המחשב הזה שקל "רק" 8 טון. מעל 45 מחשבי אוניווק יהיו בשימוש בשנת 1957 - בעיקר במוסדות אקדמיה ומחקר בעלי יכולת כלכלית גבוהה.
אבל המחשב השני הזה שלהם רשם לעצמו הישג מרשים משלו. היסטורית, הוא היה המחשב הראשון שניצח מומחים אנושיים, בתחום המומחיות שלהם. היוניווק הצליח לנבא במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב את נצחונו של אייזנהואר. הניבוי של המחשב היה מנוגד לזה של הסוקרים המקצועיים וכשהאחרון אכן ניצח, התגלה לראשונה לכולם שהמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים מובחרים. הישג חסר תקדים שרק רימז על העתיד לבוא.
הנה המחשב האלקטרוני הראשון, האניאק האמריקני ותרומתו למיחשוב המודרני:
http://youtu.be/k4oGI_dNaPc
יומן קולנוע מ-1946 המדווח על מחשב ה-ENIAC של אוניברסיטת פנסילבניה:
http://youtu.be/OSYpYFEwr4o
כך הביס יורשו של אניאק, UNIVAC, את המומחים האנושיים בבחירות לנשיאות:
https://youtu.be/nHov1Atrjzk
וההשוואה בין אניאק למחשבים האישיים שיבואו אחריו:
http://youtu.be/4UPHEPNh8yU
בשנת 1945 פותח המחשב המשוכלל ביותר בתקופתו - EDVAC. האדווק היה מחשב שאחסן בתוכו את כל התוכנה שנזקק לה ובכך הוא היווה פריצת דרך בתולדות המחשבים. המחשב הזה נועד לחקור בעיות במתמטיקה ובפיזיקה ולחשב מודלים במטאורולוגיה.
פיתח את המחשב הזה מי שרבים רואים בו את גדול המתמטיקאים של המאה ה-20, ג'ון לואיס פון נוימן.
פון נוימן היה מתמטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי, שהיה גם חלק מצוות הפיתוח של פצצת האטום והתפרסם גם כיוצר של התחום המדעי של תורת המשחקים.
בפיתוח המחשב האלקטרוני שלו, שכונה EDVAC, הפליא ג'ון פון-ניומן להכניס את התוכנה למחשב עצמו. בתכנון המחשב הזה הוא יצר למעשה את הנוסחה של המחשבים, שלפיה בנויים כל מחשבי העולם עד היום.
הנה סרטון על המחשב שפיתח ג'ון פון-ניומן:
http://youtu.be/Po3vwMq_2xA
ופון נוימן מתראיין ועונה לצעירים בטלוויזיה של אותם הימים:
http://youtu.be/vLbllFHBQM4
שפת קובול (COBOL), קיצור של Common Business-Oriented Language, היא שפת תכנות עתיקה ופורצת דרך, שנוצרה במיוחד לצרכי ניהול ועיבוד נתונים ואם תרצו, אפשר לראות בה את שפת המורשת של הטכנולוגיה.
הפיתוח שלה החל ב-1959, כשהמחשבים היו כל כך גדולים שכל אחד מהם תפס חדר שלם או יותר. מיותר לציין שבאותה תקופה רק חברות וארגונים גדולים יכולים היו לרכוש מחשב כזה.
שנה אחר-כך, בשנת 1960, שפת קובול הודגמה לציבור לראשונה. שפת התכנות הזו הייתה השפה הראשונה שיועדה לצרכים עסקיים ובאותן שנים היא יצרה מהפכה של ממש בעולם המחשוב. זו הייתה תוצאה של רעיון חדשני שהיה למפתחי קובול, שהייתה פשוטה אבל מהפכנית ופורצת דרך - כשבמקום הקודים והפקודות בשפה הלא ברורה שהיו נהוגים עד אז בשפות תכנות ושרק מתמטיקאים היו מסוגלים להבין, שפת התכנות הזו נכתבה באנגלית רגילה.
פתאום מתכנתים החלו לכתוב קוד עם משפטים שיש בהם היגיון. החל מתנאים של if-than כמו "IF AGE IS GREATER THAN 70" ועד פקודת הצבה דוגמת "MOVE TOTAL TO FINAL-AMOUNT" - הכתיבה הזו הקלה על הכתיבה והזכירה של כתיבת קוד או איתור שגיאות בקוד קיים, דברים שאפשרו אפילו לאנשי מנהלה, פיננסים ועסקים להבין מה עושה הקוד שלפניהם.
קובול הייתה אז כמו גשר בין העולם העסקי או הארגוני לעולם הטכנולוגי, של התכנות והקוד.
הייתה זו המתכנתת האמריקאית הגאונה גרייס הופר (Grace Hopper) שהכינה את טכנולוגיית התכנות של זמנה לשפת קובול. היא עבדה על מהדרים (Compilers), תוכנות שתפקידן לתרגם קוד מחשב בשפת תכנות לשפת מכונה. הופר האמינה שניתן יהיה ליצור שפת תכנות שתהיה קרובה לשפה הטבעית, שפת בני אנוש, רעיון שנתפס אז כדימיוני ואולי בלתי אפשרי. ההצלחה הייתה כשפותחו לבסוף שפות עילית כמו COBOL והפכו להצלחה מסחררת.
#כיום
בימינו, קובול נחשבת לשפה ישנה, לפחות בסטנדרטים של עולם התכנות המודרני והמתקדם בקצב מסחרר. ובכל זאת, כעדות לחוזק ולאמינות של השפה הזו, שנוצרה לפני מעל חצי מאה, העובדות קובעות שחלק ניכר מהמערכות הבנקאיות והממשלתיות בעולם עדיין מנוהלות על ידה וכ-95% מהעסקאות בכספומטים ו-80% מהעסקאות הפיננסיות מבוצעות גם בימינו באמצעות מערכות קובול.
מומחים מעריכים שכ-3 טריליון דולר עוברים כל יום במערכות מחשוב מבוססות שפת COBOL.
המדהים הוא שהקוד שנכתב בקובול בשנות ה-60 וה-70 עדיין רץ בשרתים של לא מעט מוסדות גדולים, דוגמת בנקים, משרדי ממשלה, מוסדות ממשלתיים, בורסות (כמו זו של וול סטריט) ובמדינות מסוימות גם מערכות ביטחון וארגונים מפעם.
ובכל זאת, מספר מתכנתי הקובול בעולם הוא נמוך להפליא. המתכנתים הוותיקים שעוד נותרו ויודעים לעבוד עם קוד הקובול זכו לכינוי המחמיא "COBOL Cowboys".
דיווח של וול סטריט ג'ורנל ב-2025 סיפר שה"קובול קאובויז" של בנק מורגן סטנלי העולמי החליטו לא להמתין לתעשייה שתייצר כלי לשדרוג תשתית הקוד שלהם ובנו אחד כזה בעצמם.
כדי לייעל את עבודתם ולהוריד עומס עבודה שחורה, הם בנו את DevGen.AI. זהו כלי מבוסס מנוע ChatGPT שתוכנן כדי לסייע להם לעדכן ולכתוב מחדש את קוד הלגאסי, הקוד הישן של הבנק ולהתאימו לגרסאות הקובול המעודכנות.
הכלי החדש הזה אומן על הקוד-בייס של הבנק, שנכתב במקור בשפת COBOL ובשפות לגאסי ישנות נוספות. הוא עבר על מיליוני שורות של קוד וחסך למפתחים כמעט 300 אלף שעות עבודה.
עכשיו משמש DevGen.AI את אלפי המתכנתים של מורגן סטנלי ברחבי העולם. הם מעבירים באמצעותו קטעים של קוד לגאסי לשפות מודרניות ומקל את עבודת התכנות הידנית שלהם בהמשך.
הנה הסיפור של שפת התכנות COBOL:
https://youtu.be/LSc3Rffj-CM
הכל על COBOL ובקצרה:
https://youtu.be/7d7-etf-wNI
רק הקובול קאובויז COBOL Cowboys מחזיקים מערכות כאלה:
https://youtu.be/rrAd4RWJVg8
הסיבה ש-COBOL עדיין מצליחה כל כך:
https://youtu.be/l4tjTulHaOY
למה שווה ללמוד היום תכנות קובול?
https://youtu.be/I88KiLIPSg8
השיר של אנשי ונשות הקיוביקלס:
https://youtu.be/uKG0IEyeZb0
על שפת התכנות הקשישה שמניעה 3 טריליון דולר כל יום:
https://youtu.be/LWYmGhIFy-A?long=yes
ומדוע קובול רלוונטית היום מתמיד?
https://youtu.be/oxUzDPNDRQE?long=yes
