מה זו אמנת ז'נבה?
"אמנת ז'נבה" (Geneva Convention) המקורית התחלפה כבר מזמן בשם "אמנות ז'נבה", מיחיד לרבים. אבל מהי בעצם?
אמנות ז'נבה (Geneva Conventions) הן סדרת הסכמים בינלאומיים שמטרתן להגן בזמן מלחמות על מי שלא משתתפים בלחימה, כמו אזרחים, פצועים ושבויים. הן הבסיס למה שנקרא המשפט ההומניטרי הבינלאומי, המנסה לעשות סדר ולהציב גבולות מוסריים גם בתוך הכאוס של סכסוך מזוין.
הכול התחיל מאיש עסקים שווייצרי בשם אנרי דינן, שראה את הזוועות בשדה הקרב בסולפרינו ב-1859 (ראו בתגית קרב סולפרינו). הוא הציע להקים גוף ניטרלי שיסייע לפצועים וכך נולד הצלב האדום, ואחריו אמנת ז'נבה הראשונה ב-1864.
מאז, נוספו עוד אמנות – כשהחשובות ביותר הן ארבע אמנות ז'נבה משנת 1949:
1. הגנה על פצועים וחולים בשדה הקרב.
2. הגנה על לוחמים פצועים בלחימה ימית.
3. זכויות שבויי מלחמה.
4. הגנה על אזרחים, כולל בשטחים כבושים.
האמנות הללו אומצו כמעט על ידי כל מדינות העולם (כולל ישראל) ונחשבות לבסיס משפטי מחייב. הן חלות לא רק על מלחמות בין מדינות, אלא גם על מלחמות אזרחים, בזכות סעיף 3 המשותף שדורש יחס אנושי בסיסי - בלי עינויים, אלימות או השפלות.
לאורך השנים נוספו שלושה פרוטוקולים שמרחיבים את ההגנות, כולל אחד מ-2005 שמוסיף סמל חדש, את הקריסטל האדום - לשימוש רפואי במקום צלב או סהר.
האמנות הן כלי חשוב בפיקוח על פשעי מלחמה, חקירת עינויים ושמירה על זכויות בסיסיות של בני אדם בזמן סכסוכים. הן גם מתמודדות עם אתגרים חדשים כמו בינה מלאכותית וכלי נשק אוטונומיים.
אז אמנות ז'נבה אולי לא עוצרות מלחמות, אבל הן מנסות למזער את הסבל ולשמור על צלם אנוש, אפילו כשעולם מתפרק מסביב.
"אמנת ז'נבה" (Geneva Convention) המקורית התחלפה כבר מזמן בשם "אמנות ז'נבה", מיחיד לרבים. אבל מהי בעצם?
אמנות ז'נבה (Geneva Conventions) הן סדרת הסכמים בינלאומיים שמטרתן להגן בזמן מלחמות על מי שלא משתתפים בלחימה, כמו אזרחים, פצועים ושבויים. הן הבסיס למה שנקרא המשפט ההומניטרי הבינלאומי, המנסה לעשות סדר ולהציב גבולות מוסריים גם בתוך הכאוס של סכסוך מזוין.
הכול התחיל מאיש עסקים שווייצרי בשם אנרי דינן, שראה את הזוועות בשדה הקרב בסולפרינו ב-1859 (ראו בתגית קרב סולפרינו). הוא הציע להקים גוף ניטרלי שיסייע לפצועים וכך נולד הצלב האדום, ואחריו אמנת ז'נבה הראשונה ב-1864.
מאז, נוספו עוד אמנות – כשהחשובות ביותר הן ארבע אמנות ז'נבה משנת 1949:
1. הגנה על פצועים וחולים בשדה הקרב.
2. הגנה על לוחמים פצועים בלחימה ימית.
3. זכויות שבויי מלחמה.
4. הגנה על אזרחים, כולל בשטחים כבושים.
האמנות הללו אומצו כמעט על ידי כל מדינות העולם (כולל ישראל) ונחשבות לבסיס משפטי מחייב. הן חלות לא רק על מלחמות בין מדינות, אלא גם על מלחמות אזרחים, בזכות סעיף 3 המשותף שדורש יחס אנושי בסיסי - בלי עינויים, אלימות או השפלות.
לאורך השנים נוספו שלושה פרוטוקולים שמרחיבים את ההגנות, כולל אחד מ-2005 שמוסיף סמל חדש, את הקריסטל האדום - לשימוש רפואי במקום צלב או סהר.
האמנות הן כלי חשוב בפיקוח על פשעי מלחמה, חקירת עינויים ושמירה על זכויות בסיסיות של בני אדם בזמן סכסוכים. הן גם מתמודדות עם אתגרים חדשים כמו בינה מלאכותית וכלי נשק אוטונומיים.
אז אמנות ז'נבה אולי לא עוצרות מלחמות, אבל הן מנסות למזער את הסבל ולשמור על צלם אנוש, אפילו כשעולם מתפרק מסביב.
