מה זה הצלב האדום?
הצלב האדום (Red Cross) הוא ארגון הומניטרי בינלאומי וחשוב שנוסד ב-1863 בשווייץ, במטרה להעניק סיוע רפואי ודחוף לנפגעי מלחמה ולאוכלוסיות במצבי חירום - ללא הבדל דת, לאום או צד בסכסוך.
הסמל שלו – צלב אדום על רקע לבן – נבחר כהיפוך של דגל שווייץ, אות לנייטרליות ולמחויבות הלא-צבאית של הארגון.
הצלב האדום פועל כיום כחלק מתנועה רחבה שכוללת את הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), הפדרציה הבינלאומית של אגודות הצלב האדום והסהר האדום הלאומיות ואגודות לאומיות ביותר מ-190 מדינות.
משימותיו כוללות הגנה על אזרחים במלחמות, סיוע לנפגעי אסונות טבע, קידום זכויות אדם, עידוד תרומות דם והפצה של ערכי הומניזם (אנושיות) וחוק הומניטרי בינלאומי.
אבל איך התחיל הכל ולאן זה התפתח?
הסיפור כולו החל בשדה הקרב. כל מי שהגיע במקרה לעיירה סולפרינו (Solferino) בצפון איטליה ב-24 ביוני 1859, נתקל במחזה מזעזע שהשפיע על מהלך ההיסטוריה ההומניטרית. היה זה ז'אן אנרי דינאן (Jean-Henri Dunant), איש עסקים שווייצרי בן 31, שהגיע באותו יום לאזור כדי לפגוש את הקיסר נפוליאון השלישי בעניין עסקי. במקום זאת, הוא מצא את עצמו עומד מול למעלה מ-36,000 פצועים, הרוגים וגוססים, תוצאות של קרב סולפרינו שהתנהל באותו יום בין הצבאות הצרפתי והאוסטרי.
אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים ונעדרים נמנו בקרב הענק הזה. המספרים היו עצומים, כמעט חסרי תקדים באותה תקופה והקרב היה מזעזע, גם מפני שהגופות לא פונו והן הלכו ונרקבו בשמש.
דינאן נדהם אך לא עמד מנגד. הוא ארגן בבהילות את התושבים המקומיים והם טיפלו בפצועים במשך מספר ימים באזור ראו תגית קרב סולפרינו. החוויה הזו השפיעה עליו כל כך שהחליט לכתוב עליה ספר. ב-1862 הוא פרסם את הספר "זכר סולפרינו" (A Memory of Solferino) ובו הציע שני רעיונות מהפכניים: הקמת אגודות מתנדבים לסיוע בזמן מלחמה וניסוח אמנה בינלאומית להגנה על צוותים רפואיים, היא תנוסח בהמשך ותיקרא "אמנת ז'נבה".
בפברואר 1863 הקימה החברה הג'נבאית לרווחה ציבורית ועדה של 5 אזרחים שווייצרים כדי לקדם את הרעיונות שלו. ממשלת שווייץ אירחה ועידה בינלאומית בז'נבה, שבה השתתפו נציגים מ-16 מדינות. ב-22 באוגוסט 1864 חתמו נציגי 12 מדינות על האמנה הראשונה של ז'נבה, שקבעה את העקרונות הבסיסיים של המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
בחירת הסמל הייתה מעניינת במיוחד: צלב אדום על רקע לבן, שהוא הפוך מהדגל השווייצרי, כהוקרה לדינאן. הבחירה הזו עוררה מחלוקות, כי חלק מהמדינות ראו בצלב סמל נוצרי, אך היא הפכה לסמל הכי מוכר של הסיוע ההומניטרי בעולם ובהמשך נמצאו פתרונות לבני דתות אחרות.
אחרי שהוקם "הצלב האדום" בז'נבה אימצה הוועידה הבינלאומית של 12 המדינות המייסדות את אמנת ז'נבה הראשונה. זה היה מסמך יסוד במשפט ההומניטרי הבינלאומי, שהעניק חסינות לצוותים רפואיים וסימן אחיד (צלב אדום על רקע לבן).
הצלב האדום מילא מאז תפקיד מרכזי בפיתוח חוקי המלחמה המודרניים והיה נוכח כמעט בכל סכסוך צבאי מאז היווסדו. משרדי הארגון הראשיים נמצאים בז'נבה שבשווייץ וכיום הוא כולל עשרות ארגונים לאומיים, כולל הסהר האדום ומגן דוד אדום ופועל כמעט בכל מדינה עם מעל 16 מיליון מתנדבים.
כיום הצלב האדום הוא הארגון ההומניטרי הגדול ביותר בעולם, עם 191 ארגונים לאומיים ויותר מ-16 מיליון מתנדבים. הוא זכה 3 פעמים בפרס נובל לשלום ותרם רבות לעיצוב המשפט ההומניטרי הבינלאומי ולהגנה על קורבנות מלחמה.
כך יכול איש קטן עם לב גדול והחלטה לשנות, לסייע לעולם שלם להתנהל באופן מוסרי ורחום, כלפי לוחמים בשדה הקרב ואנשים שנפגעו.
הצלב האדום (Red Cross) הוא ארגון הומניטרי בינלאומי וחשוב שנוסד ב-1863 בשווייץ, במטרה להעניק סיוע רפואי ודחוף לנפגעי מלחמה ולאוכלוסיות במצבי חירום - ללא הבדל דת, לאום או צד בסכסוך.
הסמל שלו – צלב אדום על רקע לבן – נבחר כהיפוך של דגל שווייץ, אות לנייטרליות ולמחויבות הלא-צבאית של הארגון.
הצלב האדום פועל כיום כחלק מתנועה רחבה שכוללת את הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), הפדרציה הבינלאומית של אגודות הצלב האדום והסהר האדום הלאומיות ואגודות לאומיות ביותר מ-190 מדינות.
משימותיו כוללות הגנה על אזרחים במלחמות, סיוע לנפגעי אסונות טבע, קידום זכויות אדם, עידוד תרומות דם והפצה של ערכי הומניזם (אנושיות) וחוק הומניטרי בינלאומי.
אבל איך התחיל הכל ולאן זה התפתח?
הסיפור כולו החל בשדה הקרב. כל מי שהגיע במקרה לעיירה סולפרינו (Solferino) בצפון איטליה ב-24 ביוני 1859, נתקל במחזה מזעזע שהשפיע על מהלך ההיסטוריה ההומניטרית. היה זה ז'אן אנרי דינאן (Jean-Henri Dunant), איש עסקים שווייצרי בן 31, שהגיע באותו יום לאזור כדי לפגוש את הקיסר נפוליאון השלישי בעניין עסקי. במקום זאת, הוא מצא את עצמו עומד מול למעלה מ-36,000 פצועים, הרוגים וגוססים, תוצאות של קרב סולפרינו שהתנהל באותו יום בין הצבאות הצרפתי והאוסטרי.
אלפי הרוגים ועשרות אלפי פצועים ונעדרים נמנו בקרב הענק הזה. המספרים היו עצומים, כמעט חסרי תקדים באותה תקופה והקרב היה מזעזע, גם מפני שהגופות לא פונו והן הלכו ונרקבו בשמש.
דינאן נדהם אך לא עמד מנגד. הוא ארגן בבהילות את התושבים המקומיים והם טיפלו בפצועים במשך מספר ימים באזור ראו תגית קרב סולפרינו. החוויה הזו השפיעה עליו כל כך שהחליט לכתוב עליה ספר. ב-1862 הוא פרסם את הספר "זכר סולפרינו" (A Memory of Solferino) ובו הציע שני רעיונות מהפכניים: הקמת אגודות מתנדבים לסיוע בזמן מלחמה וניסוח אמנה בינלאומית להגנה על צוותים רפואיים, היא תנוסח בהמשך ותיקרא "אמנת ז'נבה".
בפברואר 1863 הקימה החברה הג'נבאית לרווחה ציבורית ועדה של 5 אזרחים שווייצרים כדי לקדם את הרעיונות שלו. ממשלת שווייץ אירחה ועידה בינלאומית בז'נבה, שבה השתתפו נציגים מ-16 מדינות. ב-22 באוגוסט 1864 חתמו נציגי 12 מדינות על האמנה הראשונה של ז'נבה, שקבעה את העקרונות הבסיסיים של המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
בחירת הסמל הייתה מעניינת במיוחד: צלב אדום על רקע לבן, שהוא הפוך מהדגל השווייצרי, כהוקרה לדינאן. הבחירה הזו עוררה מחלוקות, כי חלק מהמדינות ראו בצלב סמל נוצרי, אך היא הפכה לסמל הכי מוכר של הסיוע ההומניטרי בעולם ובהמשך נמצאו פתרונות לבני דתות אחרות.
אחרי שהוקם "הצלב האדום" בז'נבה אימצה הוועידה הבינלאומית של 12 המדינות המייסדות את אמנת ז'נבה הראשונה. זה היה מסמך יסוד במשפט ההומניטרי הבינלאומי, שהעניק חסינות לצוותים רפואיים וסימן אחיד (צלב אדום על רקע לבן).
הצלב האדום מילא מאז תפקיד מרכזי בפיתוח חוקי המלחמה המודרניים והיה נוכח כמעט בכל סכסוך צבאי מאז היווסדו. משרדי הארגון הראשיים נמצאים בז'נבה שבשווייץ וכיום הוא כולל עשרות ארגונים לאומיים, כולל הסהר האדום ומגן דוד אדום ופועל כמעט בכל מדינה עם מעל 16 מיליון מתנדבים.
כיום הצלב האדום הוא הארגון ההומניטרי הגדול ביותר בעולם, עם 191 ארגונים לאומיים ויותר מ-16 מיליון מתנדבים. הוא זכה 3 פעמים בפרס נובל לשלום ותרם רבות לעיצוב המשפט ההומניטרי הבינלאומי ולהגנה על קורבנות מלחמה.
כך יכול איש קטן עם לב גדול והחלטה לשנות, לסייע לעולם שלם להתנהל באופן מוסרי ורחום, כלפי לוחמים בשדה הקרב ואנשים שנפגעו.
