מהיכן מגיעה האמונה הטפלה של המראה שבורה?
מראה שבורה, קובעת אמונה טפלה מוכרת, תוביל בהכרח לשבע שנים של מזל רע. ההסבר? - השתקפות האדם דרך המראה השבורה מעידה על נפשו או נפשה השבורה וייקח לנפש הזו 7 שנים להתאחות.
זוהי אחת האמונות הטפלות המושרשות ביותר בתרבות המערבית. אנשים שומעים אותה בילדותם וזה נשאר איתם לשארית חייהם.
מקורותיה של אמונת המראה השבורה (Broken mirror superstition) ושבע שנות המזל הרע מעורפלים. אך היסטוריונים מסמנים את מועד התפתחותה באירופה של ימי הביניים, תקופה שבה, וזה לא מקרה, מראות היו מצרך יקר ערך.
במאה ה-15 התפתחה תעשיית המראות בוונציה, במיוחד באי מוראנו (Murano), שהפך למרכז עולמי לייצור זכוכית איכותית. תהליך ייצור המראות היה מורכב מאוד, דרש מיומנות גבוהה ושימוש בחומרים יקרים כמו כספית. הרפובליקה של ונציה שמרה בקנאות על סודות הייצור. אומני הזכוכית באי מוראנו נהנו מזכויות מיוחדות אך נאסר עליהם לעזוב את האי, מחשש שיגלו את סודות המקצוע למתחרים.
המראות בתקופה זו היו כה יקרות עד שרק אצילים ועשירים מאוד יכלו להרשות לעצמם לרכוש אותן. שבירת מראה הייתה אסון כלכלי של ממש למשפחה. ייתכן שהקשר למספר 7 נובע מהאמונה העממית הרווחת בימי הביניים שהמספר 7 נושא משמעות מיסטית מיוחדת, אמונה שיתכן שקשורה למסורת הנוצרית, שבאה מהיהדות בכלל.
מחקרים פולקלוריסטיים מצביעים על כך שבמאות ה-17 וה-18, כשמראות הפכו לנפוצות יותר בבתי המעמד הבינוני באירופה, התפתחו סביבן אמונות טפלות מגוונות. בבריטניה למשל, התפתחה אמונה שצעירה רווקה שרואה את השתקפותה במראה שבורה לא תתחתן במשך 7 שנים. בחלקים מצרפת האמינו שמראה שבורה מסמלת מוות קרב במשפחה.
מעניין שהאמונה בשבע שנות מזל רע לאחר שבירת מראה היא תופעה מערבית בעיקרה. בתרבויות אחרות התפתחו אמונות שונות לגמרי בנוגע למראות שבורות. בחלק מהתרבויות האסיאתיות למשל, מראה שבורה נתפסת דווקא כסימן לשינוי חיובי מתקרב. קצת כמו שיהודים נוהגים לומר מיד "מזל טוב!" על כוס שנשברת.
ואגב, במהלך השנים האמונה הטפלה הזו התגלגלה לתרבויות רבות כמו אלה של יוון, הודו, סין ואפריקה.
בימינו, למרות שמראות אינן עוד מצרך יקר ערך, האמונה הטפלה הזו ממשיכה להתקיים בתרבות הפופולרית וכחלק מהמורשת התרבותית המערבית.
מחקרים פסיכולוגיים מודרניים מוצאים, אגב, שלא מעט אמונות טפלות קשורות לנטייה האנושית לחפש משמעות באירועים אקראיים, במיוחד כאלה שכרוכים באובדן או הרס של חפצים משמעותיים.
מראה שבורה, קובעת אמונה טפלה מוכרת, תוביל בהכרח לשבע שנים של מזל רע. ההסבר? - השתקפות האדם דרך המראה השבורה מעידה על נפשו או נפשה השבורה וייקח לנפש הזו 7 שנים להתאחות.
זוהי אחת האמונות הטפלות המושרשות ביותר בתרבות המערבית. אנשים שומעים אותה בילדותם וזה נשאר איתם לשארית חייהם.
מקורותיה של אמונת המראה השבורה (Broken mirror superstition) ושבע שנות המזל הרע מעורפלים. אך היסטוריונים מסמנים את מועד התפתחותה באירופה של ימי הביניים, תקופה שבה, וזה לא מקרה, מראות היו מצרך יקר ערך.
במאה ה-15 התפתחה תעשיית המראות בוונציה, במיוחד באי מוראנו (Murano), שהפך למרכז עולמי לייצור זכוכית איכותית. תהליך ייצור המראות היה מורכב מאוד, דרש מיומנות גבוהה ושימוש בחומרים יקרים כמו כספית. הרפובליקה של ונציה שמרה בקנאות על סודות הייצור. אומני הזכוכית באי מוראנו נהנו מזכויות מיוחדות אך נאסר עליהם לעזוב את האי, מחשש שיגלו את סודות המקצוע למתחרים.
המראות בתקופה זו היו כה יקרות עד שרק אצילים ועשירים מאוד יכלו להרשות לעצמם לרכוש אותן. שבירת מראה הייתה אסון כלכלי של ממש למשפחה. ייתכן שהקשר למספר 7 נובע מהאמונה העממית הרווחת בימי הביניים שהמספר 7 נושא משמעות מיסטית מיוחדת, אמונה שיתכן שקשורה למסורת הנוצרית, שבאה מהיהדות בכלל.
מחקרים פולקלוריסטיים מצביעים על כך שבמאות ה-17 וה-18, כשמראות הפכו לנפוצות יותר בבתי המעמד הבינוני באירופה, התפתחו סביבן אמונות טפלות מגוונות. בבריטניה למשל, התפתחה אמונה שצעירה רווקה שרואה את השתקפותה במראה שבורה לא תתחתן במשך 7 שנים. בחלקים מצרפת האמינו שמראה שבורה מסמלת מוות קרב במשפחה.
מעניין שהאמונה בשבע שנות מזל רע לאחר שבירת מראה היא תופעה מערבית בעיקרה. בתרבויות אחרות התפתחו אמונות שונות לגמרי בנוגע למראות שבורות. בחלק מהתרבויות האסיאתיות למשל, מראה שבורה נתפסת דווקא כסימן לשינוי חיובי מתקרב. קצת כמו שיהודים נוהגים לומר מיד "מזל טוב!" על כוס שנשברת.
ואגב, במהלך השנים האמונה הטפלה הזו התגלגלה לתרבויות רבות כמו אלה של יוון, הודו, סין ואפריקה.
בימינו, למרות שמראות אינן עוד מצרך יקר ערך, האמונה הטפלה הזו ממשיכה להתקיים בתרבות הפופולרית וכחלק מהמורשת התרבותית המערבית.
מחקרים פסיכולוגיים מודרניים מוצאים, אגב, שלא מעט אמונות טפלות קשורות לנטייה האנושית לחפש משמעות באירועים אקראיים, במיוחד כאלה שכרוכים באובדן או הרס של חפצים משמעותיים.
