מהי המכונית עם שני גלגלים שהייתה?
הסיפור של מכונית ה-Gyro-x משנת 1967 הוא סיפורה של מהפכה מוטורית שלא הייתה. המכונית הזו נראית גם היום כמו מטוס קרב מהעתיד, אבל נולדה לפני יותר זמן רב.
מכונית ה-Gyro-x של המהנדס לואי טרסקוט (Louis Trascott) היא סיפור מרתק של חדשנות טכנולוגית שנכשלה, על אף, למרות ואולי בשל החזון המרשים שלה.
בשנת 1967 מציג המהנדס חזון מהפכני: מכונית שתנוע על 2 גלגלים בלבד, תוך שמירה על שיווי משקל מושלם. הרעיון היה יצירת כלי רכב קומפקטי, יעיל וחסכוני יותר בדלק. המכונית הכילה מנגנון ג'ירוסקופ מורכב שאפשר לה לשמור על יציבות גם בנסיעה אנכית כמעט.
הטכנולוגיה המרכזית של ה-Gyro-x הייתה גלגל תנופה גדול שיצר כוח סיבובי שאיזן את המכונית. המשקל הכולל שלה היה כ-1,850 ק"ג והמכונית הייתה צרה במיוחד - רוחב של 1.5 מטר בלבד.
המהנדסים טענו שהיא תצרוך כ-5 ליטרים ל-100 ק"מ, נתון מדהים לאותה תקופה.
אך למרות החדשנות הטכנולוגית, ה-Gyro-x נתקלה במכשולים רבים. המנגנון הג'ירוסקופי היה מורכב מדי ודרש תחזוקה מתמדת. עלויות הייצור היו גבוהות משמעותית מכלי רכב רגילים. גם הצרכנים התקשו להבין את הטכנולוגיה המורכבת ובנוסף, מנוע 4 הצילינדרים שלה לא סיפק את ביצועי הכוח שהובטחו.
חברת Gyro Transport Systems השקיעה סכומי עתק בפיתוח המכונית והמחיר של המכונית היה גבוה מאוד לתקופה. הקהל לא היה מוכן למהפכה הטכנולוגית המורכבת הזו ובשנות ה-70 המוקדמות נקלעה החברה לקשיים כלכליים שהובילו לסגירתה.
כמו שקורה לא פעם, מסתבר שחדשנות מבריקה לא תמיד מבטיחה את ההצלחה המסחרית המצופה. המכונית פורצת הדרך, ללא ספק הקדימה את זמנה ואולי לא הייתה מוצדקת בכל מקרה. אבל הרעיונות שיושמו בה המשיכו לשמש המצאות אחרות מבוססות ג'יירוסקופ או שני גלגלים, כמו הסגווי או ההוברבורד (ראו תגית ג'יירוסקופ).
הסיפור של מכונית ה-Gyro-x משנת 1967 הוא סיפורה של מהפכה מוטורית שלא הייתה. המכונית הזו נראית גם היום כמו מטוס קרב מהעתיד, אבל נולדה לפני יותר זמן רב.
מכונית ה-Gyro-x של המהנדס לואי טרסקוט (Louis Trascott) היא סיפור מרתק של חדשנות טכנולוגית שנכשלה, על אף, למרות ואולי בשל החזון המרשים שלה.
בשנת 1967 מציג המהנדס חזון מהפכני: מכונית שתנוע על 2 גלגלים בלבד, תוך שמירה על שיווי משקל מושלם. הרעיון היה יצירת כלי רכב קומפקטי, יעיל וחסכוני יותר בדלק. המכונית הכילה מנגנון ג'ירוסקופ מורכב שאפשר לה לשמור על יציבות גם בנסיעה אנכית כמעט.
הטכנולוגיה המרכזית של ה-Gyro-x הייתה גלגל תנופה גדול שיצר כוח סיבובי שאיזן את המכונית. המשקל הכולל שלה היה כ-1,850 ק"ג והמכונית הייתה צרה במיוחד - רוחב של 1.5 מטר בלבד.
המהנדסים טענו שהיא תצרוך כ-5 ליטרים ל-100 ק"מ, נתון מדהים לאותה תקופה.
אך למרות החדשנות הטכנולוגית, ה-Gyro-x נתקלה במכשולים רבים. המנגנון הג'ירוסקופי היה מורכב מדי ודרש תחזוקה מתמדת. עלויות הייצור היו גבוהות משמעותית מכלי רכב רגילים. גם הצרכנים התקשו להבין את הטכנולוגיה המורכבת ובנוסף, מנוע 4 הצילינדרים שלה לא סיפק את ביצועי הכוח שהובטחו.
חברת Gyro Transport Systems השקיעה סכומי עתק בפיתוח המכונית והמחיר של המכונית היה גבוה מאוד לתקופה. הקהל לא היה מוכן למהפכה הטכנולוגית המורכבת הזו ובשנות ה-70 המוקדמות נקלעה החברה לקשיים כלכליים שהובילו לסגירתה.
כמו שקורה לא פעם, מסתבר שחדשנות מבריקה לא תמיד מבטיחה את ההצלחה המסחרית המצופה. המכונית פורצת הדרך, ללא ספק הקדימה את זמנה ואולי לא הייתה מוצדקת בכל מקרה. אבל הרעיונות שיושמו בה המשיכו לשמש המצאות אחרות מבוססות ג'יירוסקופ או שני גלגלים, כמו הסגווי או ההוברבורד (ראו תגית ג'יירוסקופ).
