אילו כלי מחקר שימושיים מציע AI?
כלי מחקר מבוססי בינה מלאכותית ג'נרטיבית הם סוג של סוכני AI משוכללים (AI agents) המיועדים לחקר וארגון המידע שאנו צוברים בתהליך המחקרי.
מבין מודלי השפה הגדולים (LLMs) בולטים קלוד ו-Chatgpt שפותחו לכלים מולטי-מודאליים. ככאלה הם מתאפיינים ביכולת ללמוד דברים מטקסטים, תמונות, צילומי מסך ועוד ולשפר את הביצועים עם תוצאות בפלט הכולל טקסטים, קוד, אודיו, וידאו, תמונות והבנה מרחבית.
לצידם יש מודל שפה שהוא יותר מחקרי באופיו וכולל מנוע חיפוש. מדובר ב-Perplexity, כלי שהחל בהתבססות על דאטה מחקרי, בעיקר מ-Google Research. כשהפך להיות הצ'טבוט המחפש הראשון, הוא מתבסס על תוכן עדכני ורלוונטי שהוא מאתר באינטרנט בזמן אמת, עם עדיפות לתמציתיות ולנתוני אמת. בנוסף, פרפלקסיטי שומר על כללי הציטוט המדעי, נותן ציטוטים עם ציוני מקור, מנמק ומקשר את טיעוניו למקורות שעליהם התבסס ומהם שאב את המובאות והתשובות.
יש גם את NotebookLM של גוגל, מעין מחברת חכמה, משולבת במעין שותף ללמידה ומחקר, שמבין אתכם ועוזר להפיק את המרב מהחומר המחקרי או הלימודי.
וכך במקום לבזבז זמן על עבודה טכנית ומשעממת, ניתן להעלות אליו בהעתק-הדבק, קבצים מצורפים או לינקים - עשרות טקסטים, מאמרים, לינקים, כתבות וספרים וגם סרטוני יוטיוב והקלטות קוליות.
לאחר ש"מאכילים" אותו בחומרים, הכלי קורא, מבין ומנתח את כל המידע במהירות, כשיתרונו הגדול הן התשובות הישירות לשאלות, בלי שטויות או הזיות, כמו של המודלים שמוכנים להמציא חלקים בתשובה, רק כדי לומר לנו מה שאנו רוצים לשמוע.
וכך, במקום שנבזבז שעות על קריאת חומר וכתיבת סיכומים, NotebookLM מייצר בקלות סיכומים חכמים, תובנות, מדריכי למידה, צירי זמן ותשובות לכל שאלה. ניתן לצ'טט או ממש לשוחח עם המחברת כאילו היא עוזר אישי וקולי, לשאול שאלות שתרצו על החומר ולקבל תשובות מדויקות ומובנות.
מרשימה גם היכולת של NotebookLM, להפוך את הידע שטענתם אליו לפודקאסט, (כולל בעברית) וגם לשאול שאלות עם מיקרופון ולהיות שותפים מלאים לשיחה עם "המגישים". תארו לעצמכם שתוכלו לקחת את הסיכום שיהפוך להרצאה מוקלטת בקול אנושי לחלוטין, או לסרטון לימודי או מקצועי. זו למידה חווייתית, שיתופית ומעניינת הרבה יותר.
עוד כלי מחקר טובים הם עזרי כתיבת פרומפטים ומאגרי פרומפטים המסייעים לתקשורת יעילה עם מודלים גדולים של שפה. כלים כאלה הם חיוניים למגוון עצום של שימושים, כולל שלל אפשרויות מחקר, כתיבה והפקת תובנות מתוכן גולמי וממקורות בינתיים.
ברמה המדעית יש גם יש כלי בינתי, מעין מודל שפה גדול (LLM) בשם Consensus שהוא בעצם מנוע חיפוש אקדמי מבוסס בינה מלאכותית. הוא עצמו משתמש במודלי שפה גדולים (LLMs) כדי לאסוף, לנתח ולהנגיש מידע מדעי בצורה פשוטה ומדויקת. המנוע של "קונצנזוס" מנתח יותר מ-200 מיליון מאמרים מדעיים, מסכם אותם באופן תמציתי ומציג את הקונצנזוס המדעי, מה הדעה הכללית ביחס לשאלות מדעיות בנושאים שונים. לשם כך הוא משתמש בכלים כמו "Consensus Meter", בו רואים את התפלגות הדעות בשאלה המסוימת ולומדים על "מה חושב המדע" לגביה.
עוד שיטה שהוא נוקט היא "Pro Analysis". שימושיה העיקריים בחינוך ובמחקר הם בסיוע לסטודנטים ולמורים במציאת מאמרים רלוונטיים, יצירת סיכומים מותאמים לשואל, ניתוחים מהירים של ספרות מדעית, סינון מאמרים שלא עומדים בדרישות מדעיות מוגדרות (כמו מתודולוגיה, גודל מדגם או מובהקות סטטיסטית) והפקה של ציטוטים אוטומטיים ודוחות מותאמים.
כלי מחקר מבוססי בינה מלאכותית ג'נרטיבית הם סוג של סוכני AI משוכללים (AI agents) המיועדים לחקר וארגון המידע שאנו צוברים בתהליך המחקרי.
מבין מודלי השפה הגדולים (LLMs) בולטים קלוד ו-Chatgpt שפותחו לכלים מולטי-מודאליים. ככאלה הם מתאפיינים ביכולת ללמוד דברים מטקסטים, תמונות, צילומי מסך ועוד ולשפר את הביצועים עם תוצאות בפלט הכולל טקסטים, קוד, אודיו, וידאו, תמונות והבנה מרחבית.
לצידם יש מודל שפה שהוא יותר מחקרי באופיו וכולל מנוע חיפוש. מדובר ב-Perplexity, כלי שהחל בהתבססות על דאטה מחקרי, בעיקר מ-Google Research. כשהפך להיות הצ'טבוט המחפש הראשון, הוא מתבסס על תוכן עדכני ורלוונטי שהוא מאתר באינטרנט בזמן אמת, עם עדיפות לתמציתיות ולנתוני אמת. בנוסף, פרפלקסיטי שומר על כללי הציטוט המדעי, נותן ציטוטים עם ציוני מקור, מנמק ומקשר את טיעוניו למקורות שעליהם התבסס ומהם שאב את המובאות והתשובות.
יש גם את NotebookLM של גוגל, מעין מחברת חכמה, משולבת במעין שותף ללמידה ומחקר, שמבין אתכם ועוזר להפיק את המרב מהחומר המחקרי או הלימודי.
וכך במקום לבזבז זמן על עבודה טכנית ומשעממת, ניתן להעלות אליו בהעתק-הדבק, קבצים מצורפים או לינקים - עשרות טקסטים, מאמרים, לינקים, כתבות וספרים וגם סרטוני יוטיוב והקלטות קוליות.
לאחר ש"מאכילים" אותו בחומרים, הכלי קורא, מבין ומנתח את כל המידע במהירות, כשיתרונו הגדול הן התשובות הישירות לשאלות, בלי שטויות או הזיות, כמו של המודלים שמוכנים להמציא חלקים בתשובה, רק כדי לומר לנו מה שאנו רוצים לשמוע.
וכך, במקום שנבזבז שעות על קריאת חומר וכתיבת סיכומים, NotebookLM מייצר בקלות סיכומים חכמים, תובנות, מדריכי למידה, צירי זמן ותשובות לכל שאלה. ניתן לצ'טט או ממש לשוחח עם המחברת כאילו היא עוזר אישי וקולי, לשאול שאלות שתרצו על החומר ולקבל תשובות מדויקות ומובנות.
מרשימה גם היכולת של NotebookLM, להפוך את הידע שטענתם אליו לפודקאסט, (כולל בעברית) וגם לשאול שאלות עם מיקרופון ולהיות שותפים מלאים לשיחה עם "המגישים". תארו לעצמכם שתוכלו לקחת את הסיכום שיהפוך להרצאה מוקלטת בקול אנושי לחלוטין, או לסרטון לימודי או מקצועי. זו למידה חווייתית, שיתופית ומעניינת הרבה יותר.
עוד כלי מחקר טובים הם עזרי כתיבת פרומפטים ומאגרי פרומפטים המסייעים לתקשורת יעילה עם מודלים גדולים של שפה. כלים כאלה הם חיוניים למגוון עצום של שימושים, כולל שלל אפשרויות מחקר, כתיבה והפקת תובנות מתוכן גולמי וממקורות בינתיים.
ברמה המדעית יש גם יש כלי בינתי, מעין מודל שפה גדול (LLM) בשם Consensus שהוא בעצם מנוע חיפוש אקדמי מבוסס בינה מלאכותית. הוא עצמו משתמש במודלי שפה גדולים (LLMs) כדי לאסוף, לנתח ולהנגיש מידע מדעי בצורה פשוטה ומדויקת. המנוע של "קונצנזוס" מנתח יותר מ-200 מיליון מאמרים מדעיים, מסכם אותם באופן תמציתי ומציג את הקונצנזוס המדעי, מה הדעה הכללית ביחס לשאלות מדעיות בנושאים שונים. לשם כך הוא משתמש בכלים כמו "Consensus Meter", בו רואים את התפלגות הדעות בשאלה המסוימת ולומדים על "מה חושב המדע" לגביה.
עוד שיטה שהוא נוקט היא "Pro Analysis". שימושיה העיקריים בחינוך ובמחקר הם בסיוע לסטודנטים ולמורים במציאת מאמרים רלוונטיים, יצירת סיכומים מותאמים לשואל, ניתוחים מהירים של ספרות מדעית, סינון מאמרים שלא עומדים בדרישות מדעיות מוגדרות (כמו מתודולוגיה, גודל מדגם או מובהקות סטטיסטית) והפקה של ציטוטים אוטומטיים ודוחות מותאמים.
קישורים מצורפים:
