» «
בינה מלאכותית גנרטיבית
מהי הבינה המלאכותית גנרטיבית שיודעת לייצר תוכן?



בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI), בעברית "בינה מלאכותית יוצרת", היא בינה מלאכותית שיכולה לייצר עבור המשתמש מגוון עצום של תוכן חדש. התוכן הזה משתרע על מגוון תחומים גדול, שהולך ומתפתח מיום ליום ובשימוש בצורת כלי איי, כלים שמאפשרים לייצר תכנים ותוצרים באופן מקוון, או בהתקנה על המחשב.

התוכן שבינה גנרטיבית יודעת לייצר כולל החל מטקסטים, דרך תמונות, סרטונים, מוסיקה, אנימציה ומגוון אדיר של סוגי מדיה ויישומים נוספים. ביניהם נכללים כתיבת קוד, עיצוב גרפי, תכניות באינספור תחומים, ניסוחי מכתבים, מאמרים וספרים ועוד.

#הבינה היוצרת יודעת לעשות 3 דברים עיקריים:
1. לקבל דאטה, כלומר נתונים מסוג כלשהו.
2. ללמוד מהדאטה הזה על הסוג.
3. לייצר לבקשת המשתמש תוצרים חדשים מסוג זה.

התקשורת בין המשתמש למודל השפה של בינה הגנרטיבית (LLM) מתבצעת כיום באמצעות כתיבה של פרומפט (Prompt), שהיא הנחייה מילולית בשפה טבעית, השפה הרגילה שלנו, כולל אנגלית, עברית וכדומה (ראו בתגית "פרומפטים").

לפרומפטים הללו מתווספים לעתים ממשקי משתמש נוספים, נוחים, קלים ולרוב גם יעילים יותר למתחילים. ביניהם אנו מוצאים תפריטים, כפתורים על המסך, תגיות, בחירת אפשרויות בכפתורי רדיו, קופסאות סימון וכדומה. כיום נכנס גם הממשק הקולי בו המשתמש משוחח עם מודל השפה וההוראות מתורגמות מקול לטקסט, על ידי ה-AI ומבוצעות מיד.

ההתחלה, אגב, של פיתוח המודלים הללו הייתה צנועה למדי. היא התבטאה בהכנסת קובץ סאונד כמו MP3 למערכת הבינה וקבלת התמלול שלו כטקסט כתוב. בהמשך הפיתוח הלכו השימושים בהם וגדלו, נעשו מורכבים ומדהימים יותר ויותר וכיום הבינה הגנרטיבית היא מפותחת להפליא.

בעיני רבים הבינה הגנרטיבית מאיימת כיום להחליף אנשים בעבודות שהם עושים. מומחים טוענים שזה לא מדויק ושמה שיוחלף הם תהליכי העבודה (בצירוף עובדים שלא יתעדכנו לחידושי ה-AI). לטענתם, תמיד יידרש המרכיב האנושי שיוודא שהשימוש בבינה המלאכותית ובמיוחד היצירתית, יהיה מוצלח.

אז כדי שיוכלו להמשיך לעבוד, העובדים יצטרכו להתעדכן, ללמוד ולהצטייד ביכולות חדשות, שיותאמו לדרישות החדשות של המעסיקים. קראו על כך בתגית "בינה מלאכותית גנרטיבית, אבטלה".


הנה הסבר על הבינה הגנרטיבית:

https://youtu.be/rwF-X5STYks


הבינה היצירתית והתחומים שהיא עתידה לשבש:

https://youtu.be/vneJieU5qlg


היכולות המטורפות של הבינה המלאכותית הגנרטיבית (עברית):

https://youtu.be/05oOucZmO8Y


התפתחות התחום הגנרטיבי כפי שהוא מוצג באחת מאלפי חברות Generative AI (עברית):

https://youtu.be/joJVqKTPVsY


מהי בינה גנרטיבית?

https://youtu.be/pWNAtUwnBS8


משמעות ה-AI הגנרטיבי בעולם הכתיבה העיתונאית:

https://youtu.be/3Jopz-V-IRQ


הנה הסבר מעמיק על הבינה המלאכותית היוצרת:

https://youtu.be/2IK3DFHRFfw?long=yes


אוסף חידושי וחדשות AI וידאו מדצמבר 2024:

https://youtu.be/30ZoRlr-TrY?long=yes


וסקירה מקיפה על הבינה המלאכותית הג'נרטיבית:

https://youtu.be/2IK3DFHRFfw?long=yes
מכונות במקום אנשים
איך ה-AI ייקח לנו את העבודה? ואיך למנוע?



בפשטות כן. אולי לא בכולנו ולא בכל אנשי המקצוע אבל הבינה המלאכותית תוכל לגרום לקשיים עבור רבים - בעבודה ובעולם התעסוקה. באופן מסוים, היא עלולה להביא את העולם אפילו למשבר כלכלי של ממש.

אלא אם... חכו עוד מעט.

בשלהי שנת 2022 כל העולם דיבר לפתע על הצ'אט בוט המדהים של Open AI שנקרא ChatGPT. ה-GPT הוא קיצור בראשי תיבות של Generative Pre-trained Transformer.

מודל השפה שעליו התבססו המפתחים בחברת Open AI נקרא GPT-3, אבל גרסה 4 ואלו שאחריה לא יאחרו והמירוץ לפתח אותו ומודלים רבים אחרים יימשך. כי במקביל לעבודה המדהימה שעושים מפתחי Open AI פותחו די מהר כלים מתחרים.

ביחס לכל מוצר AI שהיה נגיש לציבור בעבר, ChatGPT ומקביליו עושים דברים מדהימים, מהפכניים וכמעט בלתי נתפשים במהירות שהם מבוצעים.

אז נכון שיש לצ'אט הזה ולעמיתיו עוד דרך עד שנוכל לסמוך בעיניים עצומות על הידע והמידע שהם מציעים לנו, אבל בתחומים מסוימים הם כבר כאן ועם יכולות בינה מלאכותית שהן די מהפכניות.


#אז הלך עלינו?
הבינה המלאכותית שמפגינים ChatGPT ושאר כלי ה-GPT יכולה לעשות בהצטיינות עבודות של איסוף ומיון של מידע או ידע (שני דברים שונים) ואחרי זה גם כתיבה ויצירה.

כי ה-AI ברמה הגבוהה הזו יודעת לחקות אמנות, לצייר, לתקן תמונות, למצוא תשובות לשאלות, להכין שיעורי בית, להמציא מתכונים, לכתוב עבודה לבית הספר, לחבר מוסיקה, לערוך וידאו, לכתוב קוד ולתכנת, לחבר טקסטים, לנסח מכתבים ומאמרים ועוד.

אבל היא יודעת בעיקר ליצור דברים דומים למה שכבר נעשה. אמנם ברמה גבוהה, אפילו מאוד, אבל על סמך חשיבה מקצועית וסטנדרטית של אנשי מקצוע בתחומים השונים.


#מה היא לא?
בתחום היצירה הבינה המלאכותית לא תשתווה לאנשים יצירתיים, מקוריים, שיסטו ממה שכולם יודעים לעשות ויחוללו את הפלאים שלהם. היא תדע לעשות טוב יותר ומהר יותר את מה שאנשי מקצוע טובים עושים, אבל היא תתקשה לצאת מהטוב אל המצוין, הגאוני, המבריק.

לכן היא לא תפגע באנשי מקצוע מעולים ומקוריים, בבני אדם יצירתיים, עם חשיבה מיוחדת ולא שבלונית, עם יכולת המצאה.


#אז מה ההזדמנות?
וזו רבותי ההזדמנות שלכם. משתלם היום לפתח את היצירתיות והחשיבה המקורית, ללכת על להיות קצת יותר אמן ממידען, להיות מעט פחות מהנדס "רגיל" ויותר ממציא ומי שמוצא פתרונות, כולל באינטרנט אבל לא רק - כי פתרונות לתחום אחד כבר מיושמים לא פעם בתחום אחר.

נמשיך? - להיות יותר סופר מאשר עיתונאי, יותר מלחין מאשר רק נגן ויותר מעצב מאשר גרפיקאי ביצועיסט.


#יכולות?
לשם כך דרושות יכולות מגוונות שמערכת החינוך והעולם המקצועי לא מפתחים יותר מדי. יצירתיות, ידע כללי, סקרנות וחוצפה הם חלק מהיכולות הללו.

יצירתיות - הציצו אצלנו בתגית "יצירתיות" והבינו את הצד הזה ואיך לפתח אותו. התחלה מעולה לרכישת ידע כללי תהיה באאוריקה, בהאזנה לפודקסטים, צפייה בסרטי דוקו וסרטונים של ידע ביוטיוב ועיון בבלוגים של ידע, באזור המסקרן והלא משעמם של האינטרנט ובתנאי שהוא מתויג ולא חד-ממדי.

סקרנות - גם היא תכונה שנולדתם איתה וכדאי לשמר, במיוחד כשמסביבכם יעשה כמעט כל גוף חינוכי ניסיון להשבית אותה, לטובת חיפוש תשובות סטנדרטיות ושתהיו ותנהגו "כמו כולם". כל דבר שתלמדו לבד ותחקרו אין ספק שתזכרו טוב יותר ויום אחד עשוי לשרת אתכם, לעומת שיעורי בית שכמעט אף פעם לא.

היזהרו מתופעה שבעולם החינוך מוכרת כ"Yessing". חיפוש חשובות שהמורה יאהב, תשובות לשאלות שניתן למצוא בקלות ואפילו בלי חשיבה. אז מה הטעם בהן? לא עדיף שישאלו אותנו בבית הספר מעט פחות שאלות, אבל כאלה שיעודדו אותנו להשתמש בשתי האונות או בכל אזורי המוח? חקרו כאן את תגית "סקרנות".

חוצפה - על זה לא צריך להרחיב אבל נדגיש שמדובר בחוצפה מקצועית ולא התנהגותית. להעז. לא לומר לעצמכם שאינכם יודעים מספיק כדי לפתח או להמציא, לחבר או לצייר. פשוט ללכת על זה, לחקור איך, לאסוף דרכים, לחפש שיטות וטכניקות לאמנות וליצירה ביד.

נסו להמציא שיטות חדשות לעשות דברים וחקרו אותן, לנסות לעבוד איתן. חפשו ידע ושאלו באינטרנט עד שתקבלו תשובות. כתבו דברים כי לא פעם רק כשכותבים מבינים. זה בסדר לגנוב ולהעתיק ואז לפרק, ללמוד, להרכיב מחדש, לעבד ולהבין כיצד לשלוט במיומנויות הכרחיות. אם אין זמן אז קומו שעתיים קודם או לכו לישון מאוחר, גם אם תהיו קצת עייפים בבית ספר. גם ככה, אתם יודעים...

כישלונות - עוד דבר שיעזור ויהיה הכרחי הוא היכולת שלא להיבהל מכשלון ואפילו ללמוד לחבק אותו. חינכו אותנו שההצלחה היא המטרה, בעוד שמה שמתקשר אצל רובנו עם כישלון הוא כמעט תמיד אכזבה ופנים נפולות. אז כדאי שתדעו שכישלונות הם חלק בלתי נפרד מההצלחה.

היכולת שלא להרפות וליפול ברוח מהכשלון היא שמבדילה בין בני אדם. היא שמביאה נשים ואנשים בסופו של דבר להצלחה. אדיסון, מגדולי הממציאים, אמר על זה פעם שההמצאות הגדולות שלו היו כולן כשהוא לא הצליח להיכשל...

כדאי להאמין לו. אמר את זה אדם שחתום על מאות פטנטים והמצאות ששינו את העולם. בשום מקום לא נכתב כמה פעמים הוא נכשל בכל תהליך, עד שהוא הצליח בו. תמיד מספרים רק על ההצלחות אז אנחנו לא יודעים על הקשיים והנפילות, על התסכול וההפסדים.

אבל עכשיו אתם יודעים. לכן אם אומרים לך שזה גרוע? -המשיכי. צעקו לך בוז? - המשך. כמעט כל מצליחן ופורץ דרך שמע את זה בהתחלה. על בוב דילן אמרו שיש לו קול של צפרדע, המטוסים של האחים רייט צללו בזה אחר זה, הבכורה של האופרה הכי פופולרית בהיסטוריה "כרמן" הסתיימה בקריאות בוז וירקות שהושלכו על הבמה. את הסרט "בלייד ראנר" קטלו כשהוא עלה לאקרנים ואת סוקרטס הוציאו להורג על השחתת הנוער...

אז אמרו... מה הם יודעים? מי מהמבקרים והפוסלים את היזמת שאת הצליח לפני זה?

לא להרפות! אין הבטחות, אבל עקביות חשובה לא פחות מחשיבה, יצירתיות, סקרנות ומקוריות. בלעדיה כמעט ואין סיכוי להגיע למימוש כי לא מגיעים בכלל.


#אתם הורים?
אם אתם מגדלים היום את ילדיכם יש לכם אחריות ואפשרויות. תנו להם כלים, יכולות, הרימו ותפתחו את הכשרונות המלבלבים שלהם. אל תכבו אותם עם הרגיל ועם מה שאתם למדתם או רציתם להיות. בעולם שלהם אתם תהיו מבוגרים מדי או, וסליחה שאנחנו מזכירים, אולי כבר לא תהיו.

תנו להם לחקור מה ירצו לעשות. חישפו אותם לתחומים, לעולמות ולתופעות. תנו להם דוגמה אישית, קראו ספרים, אל תעשנו, אל תהיו בטטות - צאו לעשות ספורט ואם כבר אז גם אכלו נכון. צאו איתם לטבע, לטיול או הליכה, הביטו יחד בפרחים, נסו לזהות אותם ולחקור עליהם.

קראו ספר בעצמכם והביאו את הספריה של הבית לסלון, אל מול עיניהם. כבו מדי פעם את הטלוויזיה ונהלו שיחות ביניכם אל מול עיניהם ואיתם. שתפו אותם, שאלו על מה מעניין אותם ומה ירצו להיות, מה החלומות שלהם, איפה הם רואים את עצמם בגיל 25.

התעניינו בהם באמת. מה מסקרן אותם. מה מרגש ומלהיב בשבילם. התעניינו איזה חוג הכי מעניין אותם ואם אין מספיק כסף בקשו בשקט הנחה כדי שלא לבייש אותם.

נסו להשיג להם דברים שיאפשרו להם לפתח את תחומי העניין, לקנות יד שנייה, לחנך אותם שחדש זה ממש סתם ואם ראו משהו זרוק שלא יתביישו לקחת, לפרק ולהרכיב ממנו חללית. צפו איתם בתכניות מדע או בסרטי דוקו, הראו להם סרטים קלאסיים, למדו אותם ששחור לבן הוא לא פחות צבעוני ושמינימליזם הוא לא פעם הכי עשיר שיש (Less is more).

אה, ובגיל צעיר ספרו להם סיפור לפני השינה. זה כל כך חשוב שאתם לא מעלים על הדעת. הרבה יותר מ-GPT, מציור בינתי וממדעי המחשב באוניברסיטה. היו הורים, לא רק אנשי קריירה.


הנה ChatGPT ולמה בחינוך מודאגים ממנו:

https://youtu.be/Fn8jDanbf0c


בעלי מקצוע מפחדים על העבודה שלהם (עברית):

https://youtu.be/0AGYOv0sGHg


תראו למשל איך הוא מייצר קליפים (עברית):

https://youtu.be/8CmXtj5gW2I


במבט לעתיד, השינוי שה-AI ייצר הוא אדיר ותלוי גם בנו (מתורגם):

https://youtu.be/RzkD_rTEBYs


איך הצ'אט GPT בניתוח קוד? (עברית)

https://youtu.be/Z46pqHFuKHs


בחיוך - מה הכלי היחידי שיש לנו כבני אדם כדי לזהות אם הכותב או הדובר הוא בוט כמו ChatGPT? (עברית)

https://youtu.be/nes_xZjZweY


מה קורה כששואלים את הבינה של גוגל על זה (עברית):

https://youtu.be/oh4Bq8ifgK4?long=yes


זה יקרה בשלבים ולא מיד:

https://youtu.be/iNKFOCki42I?long=yes


וסרטון שמדגים את זה יפה:

https://youtu.be/5rqVB44kIv0?long=yes
מנועי יצירת תמונות
מהם מנועי תמונות ובינה ויזואלית ב-AI?



הבינה המלאכותית היצירתית (GenAI) כמו DALL-E היא מערכת המסוגלת לייצר תמונות ודימויים ויזואליים דמיוניים, המבוססים על פרומפטים - תיאורי מלל, אינפוטים טקסטואליים שכתב והזין לה המשתמש.

הכל הוא חלק מטכנולוגיה שנקראת "ג'נרטיב AI". זו בינה מלאכותית שבמקום לחשב ולנצח במשחקי טריוויה הפכה ליוצרת AI, לציירת, צלמת ועוד כל מיני סוגי אמנים - אבל במקרה שלה - תמיד באינטליגנציה מלאכותית.

באמצעות פרומפטים, תיאורים מילוליים דוגמת "אביר ימי-בייניימי עשוי מחצילים" או "מגדל מודרני בנוי על שריון של צב בסגנון פיקאסו" מייצרת המערכת תמונות וציורים מרהיבים ואפילו מדהימים.

ליצירת התמונות מהטקסט אחראית הבינה המלאכותית המבוססת על למידה עמוקה, מערכת הלומדת בעצמה רשתות נוירונים מלאכותיות, על סמך דפוסים שהיא מאתרת עצמאית, במיליוני תמונות וציורים המוזנים אליה על ידי המפעילים שלה.

להישג המקורי של DALL-E קמו די מהר מתחרים איכותיים לא פחות ואף יותר. הם מציעים עולם חדש וחסר תקדים של ציירים בינתיים, שרק ממתינים לבקשות מהמשתמשים ומזדרזים לצייר מבחר טיוטות, מהן יכול המשתמש לבחור את התוצר הסופי שמועדף, שיבוצע באיכות גבוהה.

איש לא יודע בדיוק כיצד המנועים השונים פועלים, אבל זו עבודה מדהימה של למידה עמוקה שמעבדת בעצמה את הדאטה ממיליוני תמונות ומלמדת את עצמה לצייר ולפרש את הפרומפטים לפיקסלים ותמונות.

התוצאות של DALL-E 2 היכו די מהר גלים בעולם הבינה המלאכותית ותחרות של חברות ומפתחי קוד פתוח יצרו גם הרבה שיפורים, הן באיכות הטכנית של התמונות והן ביכולות האמנותיות. כך למשל הולכות התמונות ונעשות מפורטות, הרזולוציה גדלה, יכולות הריאליזם, עבודת הצל והתאורה, השימוש במרקמים וציור הנראה כמעט טבעי לחלוטין. השטח מלא במודלים שבראשם מידג'רני, אידיאוגרם ו-Flux, המודל בקוד פותח שמייצר תוצרים שומטי לסתות.


הנה כלי Gen AI מצטיין ליצירה ויזואלית:

https://youtu.be/XZjaHJP0PQE


באיזה כלי לבחור לכל צורך? (עברית)

https://youtu.be/a5wUS6SQ0us?t=1m47s


"דאל-E" שכבר יכולה לצייר דיוקנאות מתיאור מילולי בשפה טבעית של מה שיכיל הציור:

https://youtu.be/qTgPSKKjfVg


על היכולת המופלאה של דאלי ליצור אמנות:

https://youtu.be/hiSgpZUAy2c


הסבר אמנות ה-AI:

https://youtu.be/alJdw4JDJ4o


מנועי יצירת תמונות מתחרים:

https://youtu.be/rGbNJrywLhk


גם היהדות ואפילו החרדית מקבלת אפשרויות שהולכות ומתפתחות (עברית):

https://youtu.be/KR29znIp2LU


ה"אאוט פיינטינג" של דאלי, בו הוא מרחיב תמונה:

https://youtu.be/G-Wsh1vUeVQ


קבלו משפר פרומפטים ליצירת תמונות (עברית):

https://youtu.be/HLhRFaXQ0vQ


מדריך להרחבת תמונות:

https://youtu.be/V1KLG159A2s


קליפ שכולו תמונות שנוצרו ממילות שיר של קינג קרימזון:

https://youtu.be/VR3AWdyVVdU


למה יש לבינה כל הזמן בעיה עם אצבעות?

https://youtu.be/24yjRbBah3w


גם למחוללי תמונות מעולים כמו מידג'רני יש בעיות (עברית):

https://youtu.be/xUpUhHsAWlg?long=yes


הסבר מעמיק וארוך על יצירת תמונות גנרטיבית (עברית):

https://youtu.be/aHPFq-Q6JQ0?long=yes


ויוצר רשת שחודש שלם העלה לרשת החברתית תמונות אושר ואווירה שיצר AI - ואז גילה לעוקביו את האמת:

https://youtu.be/FRClNMC_z-s?long=yes
יצירת מוסיקה ב-AI
מהי המוסיקה שיוצר ה-AI?



המוסיקה של הבינה מלאכותית הג'נרטיבית היא אחד הפלאים האחרונים והמדהימים של הז'אנר הנפלא הזה.

בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI) היא בינה מלאכותית שיכולה לייצר עבור המשתמש מגוון של תוכן חדש, החל מטקסטים, דרך תמונות, סרטונים, מוסיקה ומגוון סוגי מדיה נוספים.

הבינה המלאכותית המוזיקלית יודעת לעשות 3 דברים:

1. לקבל דאטה מוסיקלי, כלומר נתונים, בכמויות ענק, מכל סגנון של מוסיקה, מכל תקופה או אזור ותרבות בעולם ועם כל קול וכלי מוסיקלי אפשרי.

2. ללמוד מהדאטה הזה איך הדברים נשמעים.

3. לייצר מוסיקה חדשה, לפי דרישות המשתמש כפי שנוסחו בהוראה מילולית פשוטה (פרומפט).

פלטפורמות וכלי בינה פופולריים כמו Suno ו-Udio מאפשרים היום יצירת מוסיקה קלה וחדשנית. יצירה כזו של מוסיקה לא מחייבת את המשתמשים בידע מוסיקלי אלא רק ביכולות ניסוח פרומפטים וטעם טוב, שיאפשר ליצור מוסיקה טובה באמצעות בינה מלאכותית.

את הידע המוסיקלי שנדרש מאז ומעולם, בכדי להלחין ולכתוב שירים ומוסיקה כלית, מחליפים כאן אלגוריתמים מתקדמים ויכולת של המודלים הבינתיים להבין את הפרומפטים, אותם תיאורים טקסטואליים שהמשתמשים כותבים ולהפוך אותם ליצירות מוסיקליות, שכוללות מלודיה (מנגינה), עיבוד והפקה שנשמעת לא פעם מקצועית והולכת ומשתפרת בכל גרסה חדשה.

היכולת המדהימה הזו, שמאפשרת לאנשים ללא רקע מוסיקלי ליצור מוסיקה ושירים שלמים בקלות יחסית, מאפשרת פתיחה של עולם יצירת המוסיקה לציבורים חדשים ופותחת הזדמנויות חדשות לביטוי יצירתי ואמנותי.

פרויקט נחמד ביוטיוב, למשל, נקרא AI Beatles ומייצר שירים שהביטלס מעולם לא שרו. הם מהמילים והמוסיקה ועד לקולות וצורת השירה, הם נשמעים מאוד כמו הדבר האמיתי אבל הם לגמרי בינה מלאכותית. את הקליפים יוצרים שם מחומרים אמיתיים, אבל סביר להניח שעם התפתחות המודלים המדהימים של הווידאו הגנרטיבי גם הם יזכו לשדרוג בינתי ובהמשך יהיו לגמרי AI.

עוד מודל Gen AI מעניין הוא Diff-A-Riff, שיוצר ליווי כלי לריף מוסיקלי שהעלית. הוא משתמש במקודד אוטומטי (CAE) ומודל דיפוזיה סמוי (LDM) כדי ליצור ערוצי מוסיקה, תפקידי כלים נוספים שמתאימים ללוות את הריף המקורי. עם Diff-A-Riff, ניתן לתת רפרנס, מעין השראה או רוח מוסיקלית, או פרומפט - הנחייה מילולית שתנחה את המודל בהפקת הערוצים הנוספים הללו. בכך פותח המודל, כלומר הכלי, אפשרויות חדשות ומרגשות, הן למוסיקאים המחפשים השראה וכן לחובבים או מתעניינים שרוצים לשלב בינה גנרטיבית וכלי AI במוסיקה.


הנה המודל של Suno שמייצר מוסיקת AI בהזמנה:

https://youtu.be/3_pxKK2wqvI


הבינה המוסיקלית המדהימה של Udio:

https://youtu.be/aQC0FI_asKY


המחשה מוקדמת של שיטת הוספת הכלים והתפקידים במודל Diff-A-Riff:

https://youtu.be/dAq0YcOAB4k


ההבטחה של Fugatto של אנבידיה:

https://youtu.be/qj1Sp8He6e4


הדוגמאות של המודל הבא מ-Eleven labs:

https://youtu.be/WA4Aco4rnTA


טעם רע או אזהרה - הקליפ של Apple שמדגים את החשש של המוסיקאים דווקא מ-Ai:

https://youtu.be/ntjkwIXWtrc


תמיד יהיה מנוע וידאו שיאפשר להפוך את זה לקליפ:

https://youtu.be/Xfhulh3iyWQ


מוסיקה קלאסית לכינור וכלי מיתר שיצרה בינה:

https://youtu.be/iQ6ITnYAIok


Ai Beatles - הפרויקט שמייצר שירים שהביטלס מעולם לא שרו:

https://youtu.be/FSbXnOKBK40


Riffusion - הכלי החדש ליצירת מוסיקת AI (עברית):

https://youtu.be/c5_agjg-_Q4?long=yes


ההבטחה המפוקפקת אך אפשרית לעשות כסף ממוסיקת הבינה:

https://youtu.be/cvRJ_izhs28?long=yes


ואיך עובדים עם סונו 4:

https://youtu.be/5zYHm35V998?long=yes

בינה מלאכותית גנרטיבית

כלי קוד מבוססי AI
מה עושים כלי מחקר ועיון מבוססי AI?



כלי מחקר מבוססי בינה מלאכותית ג'נרטיבית הם סוג של סוכני AI משוכללים (AI agents) המיועדים לחקר וארגון המידע שאנו צוברים בתהליך המחקרי.

מבין מודלי השפה הגדולים (LLMs) בולטים קלוד ו-Chatgpt שפותחו לכלים מולטי-מודאליים. ככאלה הם מתאפיינים ביכולת ללמוד דברים מטקסטים, תמונות, צילומי מסך ועוד ולשפר את הביצועים עם תוצאות בפלט הכולל טקסטים, קוד, אודיו, וידאו, תמונות והבנה מרחבית.

לצידם יש מודל שפה שהוא יותר מחקרי באופיו וכולל מנוע חיפוש. מדובר ב-Perplexity, כלי שהחל בהתבססות על דאטה מחקרי, בעיקר מ-Google Research. כשהפך להיות הצ'טבוט המחפש הראשון, הוא מתבסס על תוכן עדכני ורלוונטי שהוא מאתר באינטרנט בזמן אמת, עם עדיפות לתמציתיות ולנתוני אמת. בנוסף, פרפלקסיטי שומר על כללי הציטוט המדעי, נותן ציטוטים עם ציוני מקור, מנמק ומקשר את טיעוניו למקורות שעליהם התבסס ומהם שאב את המובאות והתשובות.

יש גם את NotebookLM של גוגל, מעין מחברת חכמה בצירוף שותף ללמידה, שמבין אתכם ועוזר להפיק את המרב מהחומר המחקרי או הלימודי. במקום לבזבז זמן על עבודה טכנית ומשעממת, מעלים אליו עשרות חומרים, כולל טקסטים בהעתק-הדבק, מאמרים, לינקים, כתבות וספרים ועד סרטוני יוטיוב והקלטות קוליות. הכלי, שמתבסס על Gemini 2.0, קורא, מבין ומנתח את כל המידע במהירות ובמקום שתבזבזו שעות על קריאת חומר וכתיבת סיכומים, הוא מייצר לכם בקלות סיכומים חכמים, תובנות, מדריכי למידה, צירי זמן ותשובות לכל שאלה. ניתן לצ'טט או ממש לשוחח עם המחברת כאילו היא עוזר אישי וקולי, לשאול שאלות שתרצו על החומר ולקבל תשובות מדויקות ומובנות.

מרשימה גם היכולת של NotebookLM, להפוך את הידע שטענתם אליו לפודקאסט וגם לשאול שאלות עם מיקרופון ולהיות שותפים מלאים לשיחה עם "המגישים". תארו לעצמכם שתוכלו לקחת את הסיכום שיהפוך להרצאה מוקלטת בקול אנושי לחלוטין, או לסרטון לימודי או מקצועי. זו למידה חווייתית, שיתופית ומעניינת הרבה יותר.

עוד כלי מחקר טובים הם עזרי כתיבת פרומפטים ומאגרי פרומפטים המסייעים לתקשורת יעילה עם מודלים גדולים של שפה. כלים כאלה הם חיוניים למגוון עצום של שימושים, כולל שלל אפשרויות מחקר, כתיבה והפקת תובנות מתוכן גולמי וממקורות בינתיים.

ברמה המדעית יש גם יש כלי בינתי, מעין מודל שפה גדול (LLM) בשם Consensus שהוא בעצם מנוע חיפוש אקדמי מבוסס בינה מלאכותית. הוא עצמו משתמש במודלי שפה גדולים (LLMs) כדי לאסוף, לנתח ולהנגיש מידע מדעי בצורה פשוטה ומדויקת. המנוע של "קונצנזוס" מנתח יותר מ-200 מיליון מאמרים מדעיים, מסכם אותם באופן תמציתי ומציג את הקונצנזוס המדעי, מה הדעה הכללית ביחס לשאלות מדעיות בנושאים שונים. לשם כך הוא משתמש בכלים כמו "Consensus Meter", בו רואים את התפלגות הדעות בשאלה המסוימת ולומדים על "מה חושב המדע" לגביה.

עוד שיטה שהוא נוקט היא "Pro Analysis". שימושיה העיקריים בחינוך ובמחקר הם בסיוע לסטודנטים ולמורים במציאת מאמרים רלוונטיים, יצירת סיכומים מותאמים לשואל, ניתוחים מהירים של ספרות מדעית, סינון מאמרים שלא עומדים בדרישות מדעיות מוגדרות (כמו מתודולוגיה, גודל מדגם או מובהקות סטטיסטית) והפקה של ציטוטים אוטומטיים ודוחות מותאמים.


הנה NotebookLM, כלי המחקר לטעינת חומרים מגוונים ומשימות עליהם (עברית):

https://youtu.be/_vML22ACIRs


הוא יכול לייצר אפילו פודקסט:

https://youtu.be/1jgpsGDUXW4


הצ'טבוט שמצטיין במחקר ובחיפוש - Perplexity (עברית):

https://youtu.be/1MkBWfurQL4


כלי AI מקצועי למחקר מדעי בסקירת ספרות ולמידה ממאמרים:

https://youtu.be/LBzrVEG5qsk


מארינר - סוכן AI והעוזר הגלובלי של גוגל:

https://youtu.be/WJnUWldjJQA?long=yes


הבן של גוגל וקלוד - הנה פרפלקסיטי ששילב את שני העולמות (עברית):

https://youtu.be/33nBpKRWMms?long=yes


כמה כלי מחקר מבוססי AI:

https://youtu.be/Rc9R7T8S1c8?long=yes


ומדריך לעבודה עם NotebookLM:

https://youtu.be/UG0DP6nVnrc?long=yes
כלי קוד מבוססי AI
מה היתרון של כלי פיתוח קוד מבוססי AI?



מחשב מתכנת לבדו? - באופן מסוים כן. כי כלי קוד מבוססי בינה מלאכותית (AI-based code tools) מאפשרים לשלב את הרעיון או המומחיות האנושית עם היכולות של הבינה המלאכותית, כדי לפתח תוכנה ולעשות זאת ללא קידוד של המשתמש או באמצעות שיתוף פעולה בין המשתמש ל-AI.

קידוד מבוסס AI מתבסס על בינה מלאכותית ככותבת הקוד. כתיבת הקוד מתבססת על מודל שפה שאומן על נתוני דאטה עצומים ולמד קידוד.

המשתמש מאפיין את המוצר, אם זה אתר אינטרנט, תוכנה או אפליקציה לטלפון ומתאר אותו באמצעות פרומפט, הנחייה שהוא כותב לבינה היוצרת בלשון טבעית, כלומר שפה רגילה, שפת יום יום וללא צורך בידע בתכנות.

החיבור בין הרעיון והשכל האנושי ובין האינטליגנציה המלאכותית מאפשרים ניהול וביצוע משימות פיתוח, בשיתוף פעולה ועצמאות גם יחד.

באמצעות תכונות של AI מקודד ניתן לתאר ל-AI את המטרה, לקבל קוד, להנחות אותה כיצד להתקדם בפתרון בעיות או באגים בקוד ולהוביל ביחד לקוד איכותי ולמימוש הרעיון.

ה-AI המקודד מודע לפעולות המשתמש בזמן אמת ומציע יתרונות אדירים. הוא מסוגל לערוך קבצים מרובים במהירות אדירה, להציע פקודות, לזהות בעיות ולנפות באגים.

כלי הקוד המשובח "Windsurf AI", למשל, מפעיל סוכני AI מובנים, יחד עם מעין "טייסי משנה" מונעי בינה מלאכותית, שמטרתם להטעין את הקוד ולהפוך את הקידוד למהיר ואינטואיטיבי יותר.

בעצם, Windsurf ודומיו, דוגמת Cursor AI שהיה חלוץ הכלים הללו, הם מעין סביבת פיתוח (IDE) מהדור החדש, המשפרות את הפיתוח בעזרת אוטומציה חכמה ומציעות עריכת קוד בסביבה מרובת קבצים. וינדסרף עושה זאת, בין השאר, בעזרת כלי שנקרא Cascade ומצטיין במודעות עמוקה לקונטקסט, ההקשר הכל כך בסיסי ומרכזי בבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI).

כלי נוסף וקל הרבה יותר הוא Websim AI, המאפשר לתאר אתר או אפליקציה, או סתם לתת שם דומיין מדומה, והיא יוצרת אותם. מכאן אפשר להנחות אותה בצעדים, איטרציות, מה שמאפשר לדייק אותה, לשפר, לשדרג ולבנות הלאה.


הנה כלי קוד מבוססי אינטליגנציה מלאכותית:

https://youtu.be/3cVJxRka4yM


AnyChat מצויד בדיפסיק וסמבה נובה לקידוד פשוט:

https://youtu.be/7BIVWQnAOLk?t=2m54s


השוואה של 3 מודלי שפה LLMs במהירות יצירת קוד למטלה זהה:

https://youtu.be/_JS-LkBrsk8


השוואת 5 כלי קוד מובילים והמנצח המפתיע:

https://youtu.be/WVhJSUtGbYM


יישום של תוכנה שפותחה כך, ללא כתיבת קוד:

https://youtu.be/lkom9ufvxD4


Websim.ai הוא כלי קוד קל מאוד וקסם ללא תכנות:

https://youtu.be/HCw4jCbLgMY


איך ChatGPT בניתוח קוד? (עברית)

https://youtu.be/Z46pqHFuKHs


רפליט הוא כלי קוד בינתי מתקדם יותר:

https://youtu.be/FrMy3Bq7TZA


לקודד אפשר גם בסמארטפון:

https://youtu.be/Cmq3TrS3ccU


מדריך מתחילים לתכנות עם Cursor AI:

https://youtu.be/ocMOZpuAMw4?long=yes


ומדריך לעבודה עם Windsurf:

https://youtu.be/4nCMdQadE08?long=yes
כלי קוד מבוססי AI
איך התכנות יורד לעם בעזרת בינה מלאכותית יוצרת?



בימי AI אלה, של פברואר 2025, נראה שאנו רואים את השינוי בכתיבת קוד בכלל ובתכנות של אפליקציות לסוגיהן בפרט.

וזה לא ממש תכנות, עם כתיבת קוד וחלוקה למסמכים שיוצרים תוכנה, אלא יותר תהליך של חשיבה וחלוקת הוראות. כולנו יכולים לחשוב על רעיון, לנסח אותו כפרומפט, אולי גם לדמיין ולצייר מסכים, להציגם ל-AI, לראות קוד ואת התוצאה, לאשר או להציע תיקונים, לשפר את המודל ולראות את התוצאה משתפרת.

גם אם זה נשמע בלתי אפשרי, זה בדיוק מה שהבינה היוצרת מאפשרת כיום, כמעט לכל אחד, כולל מי שלא למדו מעולם לקודד ולתכנת. אחד מגאוני ה-AI של הדור החדש, אנדריי קרפאטי (Andrej Karpathy), מסביר שכלי ה-GenAI משנים את אופן פיתוח התוכנה מהיסוד וקורא לזה “תכנות וייב” (Vibe Coding).

תכנות הווייב פירושו תכנות שלא בקוד אלא של מפתחים שמתרכזים ברעיונות הגדולים ונותנים ל-AI לטפל בשאר - מהקוד והאיטרציות (שפירושן שיפור וניסוי שוב ושוב), דרך הפרטים הטכניים, הטיפול בבסיס הנתונים (Database), ב-API ובהעלאת הכלי לאונליין (Deployment).

ומדובר בשינוי של כל החוקים שהכרנו. המעבר הזה מכתיבת הקוד לפתרון בעיות באמצעות חשיבה מדויקת ככל האפשר, הנחיות ל-AI, עיצוב מסכים והעלאתם כטיוטות עיצוב לבינה, כל אלו הם חלום שמתממש. משמעותם הפשוטה היא דמוקרטיזציה של עולם פיתוח התוכנה.

והאפשרויות החדשות הללו מאפשרות עכשיו גם לאנשים ללא רקע תכנותי או היכרות והבנה בקוד, להגשים את רעיונותיהם - על ידי יצירה של תוכנות מקוונות, אפליקציות או כלים שונים, באמצעות כלים בינתיים וטכנולוגיים, המופעלים על ידי אדם ולידו בינה מלאכותית, שמקבלת ומבצעת הוראות.

אז המרחק, שבעבר היה גדול מאוד, בין הרעיון למימושו, תלוי עכשיו במשתמש ורק בו. כלים רבים לקידוד מבוסס פרומפטים יש כיום והם משתכללים מיום ליום. המוח האנושי יידע להנפיק מהם גם שיפורים אישיים ומרהיבים לחיים המודרניים וגם כלים חדשים ומעולים לשימוש בעתיד.


הנה הארטיפקט של קלוד, שאחרי קידוד ניתן לשתף את יצירתכם ב-Publish לאחרים:

https://youtu.be/vUdNaAAc4FY


שיעור תכנות ללא תכנות בכלי Lovable:

https://youtu.be/gqsZGxuymTk?long=yes


Websim.ai הוא כלי קוד שמשלב את העיצוב בקידוד וניתן לתכנת בו ללא תכנות:

https://youtu.be/HCw4jCbLgMY


Replit הוא כלי שבו ניתן לקודד גם בסמארטפון:

https://youtu.be/Cmq3TrS3ccU


כלי קוד מבוססי אינטליגנציה מלאכותית:

https://youtu.be/3cVJxRka4yM


השוואה של 3 מודלי שפה LLMs במהירות יצירת קוד למטלה זהה:

https://youtu.be/_JS-LkBrsk8


יישום של תוכנה שפותחה כך, ללא כתיבת קוד:

https://youtu.be/lkom9ufvxD4


איך ChatGPT בניתוח קוד? (עברית)

https://youtu.be/Z46pqHFuKHs


רפליט הוא כלי קוד בינתי מתקדם יותר:

https://youtu.be/FrMy3Bq7TZA


מדריך מתחילים לתכנות עם Cursor AI:

https://youtu.be/ocMOZpuAMw4?long=yes


ומדריך לעבודה עם Windsurf:

https://youtu.be/4nCMdQadE08?long=yes
נחש אותי נחש
מה זה נחש אותי נחש שיצר מם מוסיקלי מכלום?



נחש אותי נחש הוא טרנד רשת שנולד מהודעת וואטסאפ של עובד, כנראה ערבי (ואולי רק חיקוי מלעיג של כזה), שמודיע למעסיק שלו ש"נחש אותו נחש". המעסיק, בעל חוש הומור סטנדרטי, אוהב את ההודעה ומשתף את העולם. כולם מחייכים עד מגחכים כמו שקורה לא פעם באונליין.

אבל אז מחליט ברנש אחר, שבדיוק משתמש בבינה מלאכותית שאפשר לשנות בה גבהים מוסיקליים של מילים והברות כדי לגרום להודעה להיות מושרת. הוא מושיב אותה על המלודיה של "The Sound of Silence", להיט הסיקסטיז האלמותי של הצמד "סיימון וגרפונקל".

המם החדש היה משעשע אפילו יותר והתפוצץ ברשת, בדגש על אפליקציית טיקטוק (TikTok). מכאן החלו כל מיני מוסיקאים וחובבי AI להעלות גרסאות, רמיקסים ומחוות נוספות לשיר של העובד והתוצאה הייתה להיט רשת חדש. לא פעם הוסיפו שימושים אפשריים ומשעשעים לשיר הזה, כמו "כשמחפשת תירוץ להבריז מהדייט" או "כשאיש הייטק מקבל הצעה מהמתחרים".

ובשיאו יצר מישהו תרגום של הטקסט לאנגלית ושתל אותו ב-AI בקליפ הופעה של סיימון וגרפונקל, כולל הליפ סינק - תנועות השפתיים שיתאימו למילים החדשות.


לשון ההודעה:
"אלעד ערב טוב מה נשמע?
אני הייתי אתמול מתחת לעץ של הטין
אולי נחש אותי נחש
אולי קרס אותי קרץ
ואני נבוח."


#תרגום?
"נחש אותי נחש" - הכיש או נשך אותי נחש.

"קרס אותי קרץ" - לא ברור אם קרצייה או עקרב, אבל הוא עקץ.

"מתחת לעץ של התין" - תחת עץ התאנה.

"ואני נבוח" - המקום שנעקצתי נפוח.


ההודעה שהחלה את הכל:

https://youtu.be/_MlW8ZUNaWY


הנה הנחש:

https://youtu.be/lEpyShe6OCk


רמיקס מזרחי:

https://youtu.be/-v6UX3HmyGY


גם זקני הכפר של זהו זה התחברו:

https://youtu.be/wn6LvM3hX58


דודו פארוק חיבר ללחן, עיבוד וביצוע מהמם:

https://youtu.be/nl1e5v0W5gY


ובחזרה למקור אבל עם המם מתורגם לאנגלית:

https://youtu.be/VMiIdNJy7tk


וידאו AI
איך יוצרים סרטים וסרטונים ב-AI?



כלי יצירת וידאו בעזרת בינה מלאכותית גנרטיבית מתפתחים במהירות אדירה. עד לא מזמן זו הייתה המהפכה הבאה של הבינה המלאכותית, אבל מהירות הפיתוח של הטכנולוגיה הזו, כמו כל תחום הבינה הגנרטיבית, היא בלתי נתפסת ולכן היא כבר כאן ולא עוצרת לרגע.

וכך, נוסקים מה שהיו שנה קודם סרטונים של 4-5 שניות באיכות תמונה בסיסית עד נמוכה והבנה בינונית למדי של הפרומפטים (ההנחיות הטקסטואליות שבהן מתאר המשתמש את התוצאה המבוקשת). בתוך שנה הם הפכו לסרטונים מעולים, באיכות תמונה מעולה, היצמדות להנחיות הפרומפט ומאפשרים לבקש זוויות צילום, סוגי שוטים, סוג או ז'אנר הסרט ועוד.

וגם קהילת הקוד הפתוח (ראו בתגית "קוד פתוח") לא טומנת ידה בצלחת. לעומת מודלים מסחריים סגורים ויקרים למשתמש, המודלים שלהם מאפשרים יצירת סרטונים בארכיטקטורה עם שקיפות וחדשנות וללא עלות, תוך אימוץ של טכנולוגיות AI מהחדשניות ביותר, גם בחינם להורדה והרצה על המחשב המשתמש וגם אונליין, בהגבלות בשל העלות שעולה לשתפן כך.

מדהים לחשוב שמה שבעבר צולם באלפי דולרים מינימום לשניה של סרט, נוצר עכשיו בכמה פקודות מקלדת, שמייצרות סרטונים שווי ערך להפקה מורכבת, יקרה, עתירת מקצוענות וכוח אדם, כשלא פעם ביצועי אפקטים מיוחדים ו-CGI, יקרים ומורכבים לצילום, מוחלפים במחי פקודת מקלדת פשוטה ודמיון מפותח של היוצרים.

היום הבינה המלאכותית יוצרת סרטונים מעולים וברמה מטורפת, אפילו על בסיס של תמונות סטילס (תמונות רגילות), שהועלו אליה ונוספה להם הנחייה שאומרת מה "עושים" האובייקטים שבתמונה כשהם "משתתפים בצילומים".

וזה בדיוק מה שמדאיג היום רבים בתעשיית הקולנוע. קשה להימלט מהמחשבה כמה ואילו מקצועות עומדים להיעלם בקרוב מהעולם, מהמסך, הגדול או הקטן. בצל הקדמה הזו עלולים כמה א.נשים לאבד את פרנסתם. החלפתם הצפויה בבינה מלאכותית תהיה כי היא זולה, יעילה, צייתנית וכזו שאף פעם לא חולה, לא עצובה ולא מאחרת, כי הילד שלה מרגיש לא טוב בבית...

אז לצד זה שהבינה המלאכותית מרגשת, תורמת ליצירתיות וגלומות בה אינספור אפשרויות בלתי נגמרות, היא טומנת בחובה גם איומים וסכנות לאנושות ולנו בני האדם. תעשיית הקולנוע כולה עלולה להיות מוחלפת בהדרגה במיליוני רובוטים שקוראים להם AI ואין להם אפילו גוף לחבוט בו. רק אינטליגנציה מלאכותית, שלא מרחמת ולא חומלת, כי היא עושה רק מה שאומרים לה. במקלדת, כן?

הפתרון, כי חייבים לדבר אופטימית שוטפת, הוא ללמוד את הכלים החדשים הללו. יידע כל מקצוען קולנוע שבמקום להיות מוחלף ב-AI, עדיף לדעת AI ולהשתלב בעולם החדש הזה.


הנה Google Veo 2 המוביל:

https://youtu.be/VNWLHAnRc0o


הכלי האינטגרטיבי שעושה תהליך שלם מפרומפט קטן:

https://youtu.be/Aw1TQwkCLQs


מודל וידאו בינתי ישראלי (עברית):

https://youtu.be/CkpLiPWLcHo


אפשרויות הווידאו AI שהולכות ומתפתחות במהירות - הנה Neurawik:

https://youtu.be/1HVkzZiv82Q


Sora רצה להחליף את עשיית הסרטים הרגילה (עברית)

https://youtu.be/kx3H1jFHncY


דברים שרק AI יכול לעשות (ללא מילים):

https://youtu.be/f-Vbm-iQ_Xw


הדרכה ל-Image to Video שהופכת תמונה לסרטון וידאו (עברית):

https://youtu.be/mR3rN8vphC8


קליפ AI של שיר של הביטלס:

https://youtu.be/Z9MZdNrGbM4


כך יוצרים מתמונות בעזרת פרומפט וידאו AI בקלות עם Minimax (עברית):

https://youtu.be/F-gl4E5yo60


כך יוצרים לייב פורטרייט - דיוקן עם מחוות שלכם:

https://youtu.be/kM3KSrPrh9c


קליפ מתמונה בשיטה של Image to video:

https://youtu.be/yCczY9PNeao


קדימון AI מדומה לסרט מד"ב שאולי יצולם:

https://youtu.be/oAIrJP4n5sQ


כך מחליפים פנים לדמויות וידאו ב-Faceswap:

https://youtu.be/vVs0DZ8VyGQ


מינימקס המטורף בווידאו AI:

https://youtu.be/4QXCV_TYKZc?long=yes


הנה Dream Machine של לומה:

https://youtu.be/N_hlfwWtgPQ?long=yes


על סקיצה של ג'ון לנון שהושלמה 40 שנה אחרי מותו עם קליפ משולב דמויות AI:

https://youtu.be/APJAQoSCwuA?long=yes


Magic Hour AI - כלי שיוצר סרטונים עד 60 שניות, שזה הכי הרבה:

https://youtu.be/eSpuvmRhcPg?long=yes


KREA - מודל ליצירת סרטונים AI:

https://youtu.be/OBewafac0Xs?long=yes


MINIMAX - עוד מודל וידאו מדהים מסין:

https://youtu.be/7JZLLxV1AGc?long=yes


כלי וידאו שמייצר ישר סרטון רב-סצנות:

https://youtu.be/BCCUNiToo94?long=yes


כלי הווידאו המומלצים לתחילת 2025:

https://youtu.be/K04zRJ8Vl_s?long=yes


וכך מייצרים סרטי וידאו ארוכים ב-Canva תחילת 2025:

https://youtu.be/tWmVbn4rUd0?long=yes
מה זה סטוריבורד?



סטוריבורד (StoryBoard) בקולנוע הוא תיאור של השוטים המתוכננים לצילום, לרוב כשהם מצויירים על גבי נייר, כמו בקומיקס. מדובר בלוח תכנון שביצירתו יוצרי סרטים מקילים ומשביחים את תהליך הפרה-פרודקשן של הסרט.

בסטוריבורד מתוארים הצילומים המתוכננים מראש, בצורה ויזואלית, כדי לתאר את צילומי הווידאו או הפילם המתוכננים, עוד לפני הצילום.

המטרה של הסטוריבורד, בעברית "לוח סיפור", היא להקל על הבמאי ועל בעלי המקצוע השונים, בתכנון של צילומי הסרט.

הסטורי בורד מאפשר להבין את הסרט כפי שייראה על ציר הזמן, תמונה אחרי תמונה. הוא מסייע להמחיש את הסיפור, שוט אחרי שוט.

בעזרת הסטורי בורד ניתן לבדוק ולבקר מראש ובקלות רבה יותר דברים כמו מה עובד בסיפור ומה לא, לסמן כמה זמן ייקח כל שוט בסרט, לבחון האם הזרימה בין השוטים עובדת היטב והאם החיתוכים בין השוטים עובדים נכון.

בתור ייצוג גרפי של האופן שבו הסרט יתפתח, צילום אחר צילום, ייתכן שיצירת סטוריבורד נראה כמו שלב נוסף ואולי מיותר בתהליך הכנת סרט קצר או סרטון, אבל מדובר בשלב שמומלץ לעשות מה שניתן כדי לא לדלג עליו.

מקור השם "סטורי בורד" מגיע מהנוהג שהיה באולפני האנימציה הגדולים של פעם, לתלות איורים של כל שוט ושוט בסרט, על גבי לוח גדול על קיר האולפן. האיורים הללו איפשרו לצוות להתייחס לתכנית-העל של הסרט והוא היווה מעין מתכון להכנתו.


הנה דוגמה קצרה לסטורי בורד (עברית):

https://youtu.be/Rz1E0O3PSSw


מה זה סטורי בורד?

https://youtu.be/bpZjnH9wA4k


איך הסטוריבורד עובד?

https://youtu.be/6aTnEanIXBk


דוגמה לסטורי בורד מומחז בווידאו (עברית):

https://youtu.be/udK6HLxpaJE


הדרכה כיצד לעשות סטורי בורד, גם אם אינכם ציירים:

https://youtu.be/ux_Em1lVsjI


ויצירת סטוריבורד באמצעות כלי AI בסגנון של "Black and white sketch drawing style":

https://youtu.be/MKOG__oIe1o
אילו מקצועות ייפגעו מהבינה המלאכותית הגנרטיבית?



אנו בעידן הצ'אט בוט המדהים של Open AI שנקרא ChatGPT. ה-GPT הוא קיצור בראשי תיבות של Generative Pre-trained Transformer. הצ'ט בוט הזה מוביל שורה של פיתוחים דומים ולמעשה הוליד, כמעט יש מאין, עולם חדש של טכנולוגיות. יצירתיות, חדשניות ומדהימות.

העניין הזה כבר הוליד פועל חדש בעברית, כשהמערכות הללו מתחילות לג'נרט (מלשון generate), כלומר לייצר תוכן באופן אוטומטי על ידי מחשבים ומודלי שפה תבוניים, דוגמת ChatGPT, Claude, Gemini ודומיהם.

מודלי השפה הללו מתקדמים במהירות והמירוץ לפתחם ימשיך. במקביל לעבודה המדהימה שעושים המפתחים של O.AI יוצאים כל הזמן כלים מתחרים, כולל של ענקיות כמו גוגל, פייסבוק ואמזון, העובדות על מוצרים דומים.

ביחס לכל מוצר AI שהיה נגיש לציבור בעבר, ChatGPT ומקביליו עושים דברים מדהימים, מהפכניים וכמעט בלתי נתפשים במהירות שהם מבוצעים.

אז נכון שיש לצ'אט הזה ולעמיתיו עוד דרך עד שנוכל לסמוך עליו ועל הידע והמידע שהיא מציע לנו בכל התחומים, אבל בתחומים מסוימים הם כבר כאן ועם יכולות בינה מלאכותית שהן די מהפכניות. בעניינים אחרים המרוץ לבשלות ככל הנראה ימשיך והם יגיעו די מהר...

קשה אולי להאמין שהמקצועות שאנו מכירים ייעלמו לגמרי. וגם אלו שאכן ייעלמו - זה לא יקרה מיד, אבל זה תהליך שיימשך, תהליך בו מקצועות עבודה יהפכו יותר ויותר למקצועות של פיקוח על הבינה המלאכותית שעושה אותה.

כשהאדם מפקח על עבודת המכונה, הוא יצטרך להיות בתחום כדי להיכנס לפעולה כשהמכונה נתקלת בבעיה שהיא לא יודעת לפתור, לא מתפקדת, מתקלקלת וכדומה.

אז אילו סוגי מקצועות ייפגעו מהבינה? - ההערכה היא שבעיקר מדובר בעבודות הקשורות בשפה. כל מי שמשתמשים בעבודה שלהם בשפה, באופן ישיר ומשמעותי ולא הכרח ביכולות אחרות, פיזיות, ליטרלי שריריות, יכולים לשער שהבינה המלאכותית תוכל לבצע במעלה ההתפתחות שלה את מלאכתם.

עיתונאים, מידענים, תחקירנים, אנשי שיווק, פרסום ויוצרי תוכן, מתכנתים ואפילו מוסיקאים - אצל כולם השפה היא כלי מרכזי בו הם עושים שימוש בליבת שיטת העבודה. אז זה לא שלא יהיו עיתונאי-על, או מוסיקאים אנושיים - הם פשוט יהיו מעטים ומעולים. השאר ימצאו את עצמם מוקפים באנשים שאינם אנשי מקצוע, אך למדו לנצל כלי AI ולייצר תוצרים שייתחרו בשלהם.

גם אנשי מדיה צריכים לדעת שהמקצועות שלהם יעברו שינויים משמעותיים ולמעשה כבר עוברים. עורכי סרטים, צלמים, יוצרי סרטים, מקליטים, עובדי אולפנים, טכנאי סאונד, עורכי אפקטים ומעצבים גרפיים - המקצועות הללו כבר עוברים שינויים וכדאי שיתעדכנו בהם היטב כי כך יוכלו להשתנות עם התחום ולהתבגר לחידושי ה-AI שייכנסו אליו, למצוינות והובלה בו.


הנה השפעת הבינה המלאכותית על העולם האנושי שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/RzkD_rTEBYs


יחליף את המורים? - למה בחינוך מודאגים ממודל השפה החדש?

https://youtu.be/Fn8jDanbf0c


האם הג'י פי טי יחליף למשל את הסופרים ויכתוב ספרים, כמו שהוא מייצר היום ספרי ילדים (עברית):

https://youtu.be/sDjFRAP0Szg


ומה הוא עושה לתלמידים והמורים (עברית):

https://youtu.be/vmmUiyeGNB8?long=yes
מה היה החורף של הבינה המלאכותית?



החורף של הבינה המלאכותית (The winter of artificial intelligence), או "חורף ה-AI", הוא מונח המתאר תקופה משמעותית בהיסטוריה של מדעי המחשב והטכנולוגיה. תקופה זו, שהתרחשה בעיקר בשנות ה-70 של המאה ה-20, סימנה נקודת מפנה בהתפתחות הבינה המלאכותית ובתפיסה הציבורית שלה.

בתחילת דרכה, בשנות ה-50 וה-60, הבינה המלאכותית הייתה מושא להתלהבות ואופטימיות רבה. חוקרים ומדענים הצליחו לפתח מערכות שיכלו לבצע משימות בסיסיות כמו משחק שחמט ופתרון בעיות מתמטיות פשוטות. ההישגים הללו יצרו ציפיות גבוהות לגבי העתיד, והאמונה הרווחת הייתה שבקרוב נראה מכונות חושבות ברמה אנושית.

אולם, עם כניסת שנות ה-70, החלה להתפשט תחושת פיכחון. התברר כי המערכות שפותחו היו מוגבלות מאוד ביכולותיהן, המחשבים לא ענו על הציפיות הגבוהות שתלו בהם ודרשו תכנות מורכב ומפורט, אפילו לביצוע של מטלות פשוטות יחסית. גם מדענים מצאו את עצמם מתקשים ללמד מחשבים דברים בסיסיים שתינוק יודע לעשות, כמו להבין משפטים על פי ההקשר שלהם ושפה בכלל. הטרידו גם העלויות הגבוהות במיוחד שהיו כרוכות בפיתוח והתחושה בתחום הייתה שהתוצאות לא עומדות בציפיות הגבוהות שנוצרו בעשורים הקודמים.

כתוצאה מכך, ההתלהבות והאופוריה סביב הבינה המלאכותית דעכו. המימון למחקר ופיתוח בתחום הצטמצם באופן דרמטי, וחלק מהחוקרים המובילים עברו לתחומים אחרים. תקופה זו סימנה האטה משמעותית בהתקדמות התחום, והובילה לספקנות רבה לגבי היכולת להגשים את החזון של מכונות חושבות.

חוקרים שונים מגדירים אחרת את אורך התקופה. יש הטוענים שהתקוות המנופצות בחורף של הבינה המלאכותית נמשך עד שנות ה-80, כשתחום ה-AI מתחיל לחוות פריחה מחודשת ואיטית, כשבין השאר שווקו לראשונה מכונות ה-LISP, מכונות הבינה המלאכותית הראשונות. אחרים טוענים שהאביב של הבינה המלאכותית מגיע רק באמצע שנות ה-2000. אין ויכוח שהשינוי הונע, בין השאר, מפיתוח "מערכות המומחה", מערכות ממוחשבות שנועדו לחקות את יכולות קבלת ההחלטות של מומחה אנושי בתחומים ספציפיים. התפתחויות אלו סימנו את תחילתו של "האביב" החדש בבינה מלאכותית.

וכך, בתוך עשור מאז 2005, השתנו מקצה לקצה התפיסה לגבי הבינה המלאכותית והתחזיות לגביה. מי שהובילו לכך היו קבוצות שונות של חוקרים, שניסו בהתמדה לפתח "מוח ממוחשב". הגישה התבססה על הרעיון שהמוח האנושי הוא אוסף רכיבים, המחוברים ביניהם כשלכל אחד מהם תפקיד עצמאי משלו. השינוי שהובילו אותן קבוצות, בהשראת מדעי המוח, היה "הלמידה העמוקה", גישה לבניית מכונות תבוניות, ברעיון שהחל להבשיל ולהתפתח יותר ויותר.

את התוצרים של השינוי המאסיבי הזה אנחנו רואים היום, בעידן הבינה המלאכותית הגנרטיבית, המכונות הלומדות ואינסוף הפיתוחים שמתפוצצים מול עינינו ומושתתים על Deep Learning, אותה "למידה עמוקה", שבה המחשב לומד ומלמד, למעשה, את עצמו.

השפעתו של חורף הבינה המלאכותית חרגה מעבר לתחום המדעי והטכנולוגי. הוא השפיע באופן עמוק על התפיסה הציבורית של התחום, וסימן מעבר מאופטימיות מופרזת לגישה מפוכחת יותר לגבי האפשרויות והמגבלות של טכנולוגיה זו. תקופה זו עיצבה את הדרך שבה אנו מתייחסים לבינה מלאכותית עד היום, ומזכירה לנו את החשיבות של שמירה על ציפיות ריאליסטיות לצד המשך החדשנות והפיתוח הטכנולוגי.

למרות שהחורף של הבינה המלאכותית נתפס בזמנו כתקופה של נסיגה, בראייה לאחור ניתן לראות בו שלב הכרחי בהתפתחות התחום. הוא אילץ את החוקרים לבחון מחדש את הנחות היסוד שלהם ולפתח גישות חדשות ומציאותיות יותר, שבסופו של דבר הובילו להתקדמויות המשמעותיות שאנו עדים להן כיום בעולם הבינה המלאכותית.


הנה סיפור החורף של הבינה המלאכותית:

https://youtu.be/w_v5lumtoPk


כך משתלב חורף הבינה המלאכותית בתולדות ה-AI כשלב קשה ומשתק:

https://youtu.be/yaL5ZMvRRqE



וכך קידמה למידת המכונה את הבינה המלאכותית לשלב הבא (מתורגם):

https://youtu.be/f_uwKZIAeM0
מהו ומה היתרון של מודל שפה קטן, או SLM?



מודל שפה קטן (Small Language Model), ובקיצור SLM, הוא מודל מתמחה או מומחה, דגם קטן יותר ומזוקק, מה שהופך אותו להבטחה גדולה וממשית לצרכים עסקיים, בעולם האמיתי.

מודלים קטנים של שפה, או כמו שתרגום מכונה מכנה בטעות "מודלים של שפות קטנות", מאפשרים היום אימון בינה מלאכותית על ידע ספציפי לתחומים שונים ובכך להתאימם לתעשיות ספציפיות, משימות וזרימות עבודה תפעוליות.

SLM הוא קצת כמו סוס חזק ומהיר שיכול לבצע משימות ממוקדות, לעומת כרכרות LLM עמוסות, כבדות ולכן גם מוגבלות בתמרון.

שוב ושוב נשאלת השאלה האם יכולים מודלי שפה קטנים (SLMs) לנצח את ה-ChatGPTים או ה-Claudeים למיניהם, את האחים הגדולים והוותיקים, המצוידים, מאומנים ועתירי המשאבים מעולם ה-LLMs?

או במספרים - האם מודל של מיליארד בודד של פרמטרים (1B) יכול לגבור על היכולות של מודל עם 405B פרמטרים, יותר מפי 400 ממנו?

אז כן. בניגוד למודל שפה גדול של עולם ה-LLMs, שמעבד כמויות אדירות של ידע כללי, המודל הקטן מעולם ה-SLMs בנוי במחשבה על דיוק ויעילות. עלות הפעלתו היא נמוכה משמעותית, הוא דורש פחות כוח חישוב ובנוי כדי לספק תובנות רלוונטיות יותר לעסק מאשר מקביליו הגדולים והכלליים.

בעולם המודלים הגדולים של שפה כבר הסתבר שאופטימיזציה של החישובים ב-SLMs כאלה יכולה אכן לעלות את היכולות של הקטנים הללו על אלו של דגמים גדולים יותר, שמנסים ומצליחים להיות חכמים מכולם ויודעי-כל, אבל תפעולם יקר ומסורבל יותר והם לא יעמדו ביכולות ההתמחות של מודל קטן שלא מביט לצדדים ומרוכז רק במשימתו.

מחקרים שבחנו את היעילות של שיטה ששמה Compute-Optimal TTS, למשל, הראו ששיפור הביצועים של מודלים קטנים מאפשר לעלות בהם את הביצועים על אלו של דגמים גדולים יותר, במשימות מתמטיות כמו MATH-500 ו-AIME24 ובשיפור יכולות החשיבה של LLM.


#ביצועים, התמחות ואבטחת נתונים
לא מעט חברות וארגונים מבינים שהשאלה היא לא על איזה מודל בינה מלאכותית אנשים קופצים, אלא איזה מודל יספק לחברה או לארגון ערך עסקי אמיתי. SLMs מאפשרים לעסקים לפרוס AI ישירות על מחשבים ניידים, רובוטים וטלפונים ניידים ולהבטיח בכך גם שהנתונים, הדאטה שלהם, יישארו מוגנים.

דגמי SLM, שמותאמים להצטיין בתחומים ספציפיים - פיתוח תוכנה, רפואה, פיננסים וכדומה, יספקו תוצאות מדויקות ואמינות יותר, המותאמות לצרכי הארגון הייחודיים וליכולותיו.

ה-SLMs המזוקקים והקטנים יותר מצליחים לשמור על יכולות חשיבה חזקות וממוקדות תחום, ביחד עם יעילות המאפשרת להם לפעול באופן מקומי, מבלי להסתמך על מחשוב ענן.


#סוכני AI
אם SLMs מצוינים עבור עסקים הרוצים לייצר משימות אוטומציה שלא נזקקות לכל הרעש והצלצולים שמציע ה-LLM, אז מה עם סוכני בינה משויפים?

אז ברור שגם מפתחים של סוכני AI צריכים דגמים קלים, מהירים ומתמחים מאוד, המאומנים על ידע מעמיק וספציפי לתחום בו מתמחה הסוכן. בזכות דרישות המשאבים המצומצמות והגודל הקטן יותר שלהם, שירותי SLM יכולים בדרך כלל להתאים בול למגמת ה-Agentic AI, בכך שהם מאפשרים קבלת החלטות אוטונומית בקצה.

אמנם מודלי SLM עשויים לדרוש הכשרה מיוחדת מלכתחילה, אבל מנגד עומד היתרון של הפחתת הסיכונים הכרוכים בשימוש ב-LLM של צד שלישי וספקים חיצוניים. זהו יתרון עצום, המצטרף לשאר יתרונותיהם: יכולת הסבר גדולה יותר, ביצועים מהירים יותר ויכולת ביצוע מדויק, עקבי ושקוף יותר, המצטרפים לשליטה רבה יותר על פרטיות ואבטחת הנתונים.


#שילוב של המודלים
כיום מבינים שאמנם אין תחרות ל-LLMs בגודל ובעוצמה, אך הסתמכות יתר עליהם יכולה להוביל לתחושת ביטחון מוגזמת, לשאננות ולטעויות קריטיות שעלולות לחמוק מבלי להתגלות.

כך שאולי LLMs ו-SLMs אינם סותרים אלא משלימים. יתכן שבפועל, SLMs יכולים לחזק את ה-LLMs וליצור פתרונות היברידיים, משולבים, שבהם ה-SLMs ממונים על הביצוע הספציפי והמדויק בעוד ה-LLMs מספקים את הקונטקסט, ההקשר הרחב יותר .


מהם SLMs ומה יתרונות מודלי השפה הקטנים הללו:

https://youtu.be/C4Qt9Hnp6vs


הסבר פשוט וקצר:

https://youtu.be/AlwWuSor_M4


למה לבחור SLM ולאילו מגבלות לשים לב אל מול ה-LLM?

https://youtu.be/Hg8f5bjtsWc


ומודל השפה הקטן של מיסטרל:

https://youtu.be/nCXTdcggwkM
מהם מודלי שפה גדולים, או LLM?



מודל שפה גדול (LLM), קיצור של Large Language Model, הוא ה"מוח" שמפעיל צ'אטבוט עוצמתי, כמו הצ'אטבוט ChatGPT, המייצר תוכן לבקשת המשתמשים ועושה זאת באמצעות מודל השפה הגדול GPT-4 ואחרים.

את התוכן מייצר הצ'אטבוט מדאטה עצום, כמות מידע אדירה שנשאבה מהאינטרנט ובאמצעותה אימנו את מודל השפה שמפעיל אותו. מודלי השפה GPT-3 ו-GPT-4, למשל, הם שמפעילים את הצ'אטבוט הכי מפורסם ChatGPT.

יש שאומרים שמודל השפה בעצם הוא לא יותר ממחולל מילים סטטיסטי. הם צודקים אבל גם טועים. כי מודל שפה יכול לחשב מצוין הסתברות של הופעת מילים שונות בכל משפט וכך לייצר משפטים חדשים, מילה אחר מילה, בשפה שבה הוא אומן על ידי המפתחים שלו. אבל זו דוגמה בלבד ואפילו קצת מטעה. כי סטטיסטיקה זה לא הכל וכנראה לא לגמרי המהות של העניין. המוח של מודל השפה, האופן שבו הוא בנוי והתובנות והביצועים שהוא יכול לנפק, הם משמעותיים הרבה יותר.

מודל כזה הוא תת-תחום של למידה עמוקה ומבוסס על רשת עצבית מלאכותית הבנויה בצורה דומה למוח האנושי. הרשת הזו היא בעלת כמות אדירה של פרמטרים, לרוב מיליארדים. הפרמטרים הללו הם ערכים מספריים שמסייעים לאלגוריתם ללמוד.

עוד ביטוי לגודלו הגדול של המודל הוא באימון שלו על מאות מיליוני מילים, בכמויות ענק של טקסט לא מתויג, בשיטת למידה שאינה מסתמכת רק על דוגמאות אנושיות, או מה שנקרא "למידה בפיקוח-עצמי".


#איך זה בדיוק עובד?
נניח ששאלתם שאלה, מודל השפה הגדול מניח את נוסח השאלה על שולחן הטיפולים שלו ובודק בדאטה שלו, במידע העצום שהוא אגר והמיר לקוד מתמטי (ראו אח"כ בתגית" טוקנים"), מה המילה שהכי סביר (מבחינת הסתברות) שתתחיל את התשובה. ואז הוא בודק מה המילה עם ההסתברות הכי גבוהה להופיע אחריה וכך הלאה. זה ייתן לו את התשובה הסבירה ביותר לשאלה.

למה הכי סבירה ולא הכי טובה? - כי הסתברות היא לעולם לא מושלמת וזו בדיוק הסיבה להזיות שנקבל לא פעם ממנועי בינה מלאכותית. אגב, אם תבקשו ממנו לבדוק את תשובתו, כל LLM ימצא ויפרט את שגיאותיו וגם יציע לתקן את המענה שנתן ובתיקון זה כבר יהיה הרבה יותר טוב.

ה-LLM משתמש בייצוג מתמטי של שפה טבעית באמצעות הסתברויות. כל מדען נתונים יאשר שהבסיס של מודלי שפה הוא היכולת שלהם לחשב הסתברות לכל משפט בשפה שבה הם אומנו ומהיכולת הזו נובע חלק משמעותי ביכולת שלהם לייצר משפטים חדשים, מילה אחר מילה.


#מודלי השפה הגדולים והבינה הג'נרטיבית
מודל השפה הגדול הוא בעצם הבסיס למהפכת הבינה הגנרטיבית שפרצה לחיינו בשלהי 2022-תחילת 23. מודלי השפה הגדולים הללו מסמנים קפיצת דרך של ממש ולמעשה הכניסו אותנו עמוק אל תוך העתיד.

הייתה זו IBM שפיתחה את אחד ממודלי השפה הראשונים. הוא נקרא ווטסון, על שם תומאס ווטסון, מייסד IBM. יש גרסה שאומרת שהוא קיבל את שמו משמו משם העוזר של שרלוק הולמס, ווטסון. מודל כזה, ממש כמו אותו עוזר, תמיד מסייע בחקר ובתשובות שונות, כיום של רבים ואצל שרלוק, לצרכי החקירות של הבלש הנודע.

מצוידים במודלים החדשים, הצ'אטבוטים המרשימים, כמו Claude ו-ChatGPT, מסרבים להיות לכם לווטסון. במקום זאת הם מפותחים כך שיהיו המוח, כלומר השרלוק שלכם, כשאתם וכמה זה אירוני, בתפקיד הווטסון או העוזר שלהם... אבל גם הלקוחות.

מודל שפה הוא שמאפשר לנו לבקש ממנו לסכם טקסטים, לענות על שאלות, לצייר או בעצם לייצר תמונות ו"צילומים", לחבר שירים, ליצור סרטונים או לכתוב קוד.

אז מודלי שפה גדולים אפשרו את קפיצת הדרך המדהימה של מהפכת ה-AI. אמנם הם רחוקים מלהיות מושלמים לחלוטין ועדיין פה ושם מקלקלים את ההתפעלות עם ההזיות המוכרות האלה שלהם, עובדות שגויות, מידע לא רלוונטי או מופרך ואפילו עלבונות נדירים. ומה שלא פחות מרגיז לעתים הוא הביטחון המלא שבו הם כותבים או מדברים אותן, שזה בדיוק מה שהופך את חשיפת ההזיות ובדיות הללו לכל כך קשה ומסוכנת...

כיום, המודלים הללו הולכים ומאפשרים צמיחה של עולם חדש, עולם סוכני ה-AI. הם ממוקדים בביצוע משימות ספציפיות, תגובה לסביבה ועוד תכונות מבטיחות. הכירו אותם בתגית "סוכני AI".


הנה מה שעושים המודלים, מנועי השפה הגדולים (מתורגם):

https://youtu.be/X-AWdfSFCHQ


כך פורצת מלחמת עולם ה-AI הראשונה:

https://youtu.be/nJjuYTpHQEE


מהו LLM?

https://youtu.be/iR2O2GPbB0E


המודל השולט בינואר 2025 - DeepSeek R1 הסיני:

https://youtu.be/hupQ97Or3jw


השוואת הצ'טבוטים הטובים, מנועי השפה הגדולים בסוף 2024 (עברית):

https://youtu.be/NanvGTQeO-g


כך פועל מודל השפה הגדול LLM:

https://youtu.be/iR2O2GPbB0E


כך בנויים ופועלים מודלי השפה הגדולים:

https://youtu.be/5sLYAQS9sWQ


יש להם גם חסרונות:

https://youtu.be/Gf_sgim24pI


הסבר מעמיק על מודלים גדולים של שפה ומה שהם הובילו (עברית):

https://youtu.be/-NIsUKUnxhA?long=yes


הפרמטרים והטוקנים באימון מודלים כאלו:

https://youtu.be/r17HV0TzAWw?long=yes


ובאופן סטטיסטי - כך פועל LLM:

https://youtu.be/LPZh9BOjkQs?long=yes
מה זה UBI שישמור בעתיד על מובטלי ה-AI?



מדובר ברעיון מסעיר ויצירתי. הוא נקרא "הכנסה בסיסית אוניברסלית" (Universal Basic Income בקיצור UBI) ובעזרתו יש מי שמנסים לקדם את פני הרעה של הקדמה הבינתית, המאיימת על כל עולם התעסוקה של העתיד.

כוונתו להעמיד לרשות כל אדם הכנסה בסיסית, שמטרתה לסייע בהפחתת ההשפעות של הטכנולוגיה על העובדים. הכנסה בסיסית כזו תחושב על ידי "חישוב בסיסי אוניברסלי" ודי אחיד.

הרעיון הוא להציע הכנסה בסיסית אוניברסלית, מעין תשלום מזומן, ללא תנאים, שיינתן לכל מבוגרי האוכלוסייה, ללא קשר לעושרם ולמצבם התעסוקתי. המטרה היא לספק רשת ביטחון לאנשים שהמשרות והתעסוקה שלהם מאוימות על ידי חידושי הטכנולוגיה, כולל ובמיוחד הרובוטיקה והבינה המלאכותית.

הכוונה היא לאפשר להם לחפש עבודה בתחומים שמדברים אליהם ומעניינים אותם, בדברים שיסייעו להם לממש את עצמם והם יכולים להצליח בהם, לבלוט ולנצנץ - אולי אפילו ליזום עסק משלהם וליצור לעצמם בסיס כלכלי מבלי להיות שכירים, באיום מתמיד של אבטלה...

גם אם שמרנים רבים נוטים לדחות את מה שהם תופסים כרווחה שתקטין את המוטיבציה של אנשים לחפש עבודה ולעבוד, ניסיונות לחלק UBI לתושבי ערים ומדינות בארצות הברית הראו תוצאות חיוביות בדרך כלל. חלק מהתוכניות הללו, אגב, העניקו את התשלומים באופן סלקטיבי לאנשים, על סמך הצורך המוכח או המעמד החברתי שלהם ולא לכל האוכלוסייה כולה.

בין התומכים ביוזמה הזו ניתן למצוא גם רבים מראשי ומצליחני ההייטק, כולל מי שמובילים את התפוצצות ה-AI הנוכחית, ביניהם מנכ"ל חברת OpenAI והאדם הכי חזק בעולם הבינה המלאכותית כרגע, סם אלטמן.

לשיטתו, דווקא בשל החשש שהבינה המלאכותית תלך ותחליף אינספור עובדים אנושיים, כולל אנשים שלמדו מקצועות ורכשו תארים ומומחיות ויהפכו למובטלים, אולי אפילו מובטלים כרוניים, דווקא בצל החשש הזה כדאי לתת את ההכנסה הבסיסית המדוברת.

לשיטתו של אלטמן, כל אזרח יקבל, אולי במקום כסף, חלק ממחשב סופר-מתקדם, שהוא מכנה לצורך העניין GPT-7. כל מקבל כזה, אלטמן גורס, יכול יהיה לעשות כרצונו בחלק שקיבל. יהיו מי שישתמשו בו ויקימו מיזם, למשל טכנולוגי, או יהיו שותפים במיזם כזה, אחרים ירצו אולי למכור את החלק שלהם לאחרים, יהיו שיעדיפו לתרום אותו לטובת מחקר בפתרון בעיות עולמיות, כמו משבר האקלים או חקר הסרטן.

ההנחה של מנכ"ל OpenAI היא שעם הטמעתה של הבינה המלאכותית המתקדמת ביותר ויותר היבטים של חיינו, הבעלות על יחידה של מודל שפה גדול, כזה שהוא מכנה GPT7, עשויה להיות בעלת ערך גדול יותר מאשר כסף. אלטמן רואה עולם בו כל אדם בחברה העתידית יחזיק למעשה חלק מהקידמה והיצרנות העתידית ויוכלו להבטיח לעצמם ולמשפחתם פרנסה בעתיד.


הנה רעיון ההכנסה הבסיסית אוניברסלית (עברית):

https://youtu.be/8rM_-49DPe4


בטלנות? רוגע כלכלי? - על ניסוי ראשון איך זה ישפיע על בני אדם? (עברית)

https://youtu.be/u_-N_AWQQiI


בעלי מקצוע מפחדים על העבודה שלהם (עברית):

https://youtu.be/0AGYOv0sGHg


וסרטון מקיף על ה-UBI ומשמעויותיו (מתורגם):

https://youtu.be/kl39KHS07Xc?long=yes
מה עושה הפרומפט בעולם הבינה המלאכותית הגנרטיבית?



מהו המקביל של מברשת של הצייר, מקלדת המלחין או הבוס של כותב המאמר, עורך הווידאו או המשורר בעולם הבינה המלאכותית הגנרטיבית? - מיהו זה שאומר מה הוא צריך והם יושבים לעבוד וליצור?

זהו הפרומפט (Prompt), ההנחייה הטקסטואלית שאנחנו נותנים למכונה, כלומר לכלי הבינה הגנרטיבי (Generative AI). את ההנחייה הזו אנו כותבים לו כדי שייצר לנו תוצר בינתי.

בפשטות, פרומפט הוא התיאור המילולי בשפה טבעית של התוצר שרוצים לקבל מהבינה.

היום הפרומפט הוא המלך של עולם הבינה המלאכותית מבוססת הדיאלוג וסוגי מודלים של שפה.

זה אמנם נשמע דומה לביטוי חיפוש, אבל הפרומפט הוא לא המקבילה הפשוטה של ביטוי החיפוש במנועי חיפוש, אלא בניסוח מאוד מוקפד של התוצר הרצוי, שיכול ללכת ולהשתבח במהלך הצ'אט עם הבוט, ככל שנרצה להשביח את התוצאה שקיבלנו.


#לג'נרט אהבה
הפעולה הזו ,של ניסוח הפרומפט, זכתה בעברית החדשה לשם הפעולה "לג'נרט" (To generate). היא זו שבמידה רבה תקבע את האיכות של התוצרים.

יש אפילו מקצוע חדש שהולך ומלבלב בעולם ה-AI. הוא נקרא, החזיקו חזק, "מהנדס פרומפטים" (Prompt Engineer). מדובר באדם שמיומנותו בניסוח של פרומפטים מוצלחים.


#איך להצליח בפרומפט?
כמה מרכיבים יוכלו לסייע בכתיבת הנחיות טובות לבינה הגנרטיבית:

פירוט ודיוק - אמנם הפרומפט יכול להיות משפט פשוט כמו "כתוב סיפור לילדים על החתול שנעלם", או "מתכון לסלט חצילים". אבל במיטבו פרומפט מדויק ומפורט יותר, ישיג דיוק ואיכות טובים יותר. תיאור של התוצר המצופה, עם פרטי פרטים, יביא כמעט תמיד לתוצאות טובות יותר. הקפידו פרומפטים לכתוב:

ספציפיות - במקום לכתוב לצ'ט "צייר לי פרח" מומלץ לפרט ולבקש למשל "פרח אדום עם עלי כותרת גדולים שהקצה שלהם צהוב". אל תדאגו אם מה שאתם כותבים נשמע לכם לא הגיוני. אחד הדברים שהבינה מצויינת בהם זה יצירה של דברים שרק גאון או משוגע יכולים לחשוב עליהם וזו בדיוק היצירתיות שלכם שדרושה לג'ינרוט מוצלח. אל תבקשו מהצ'ט "מתכון לסלט" אלא בקשו "מתכון לסלט חצילים עם טחינה, מעט חריף ועם שמן זית". באופן דומה, הציבו גם מגבלות - מה לא ייכלל בתוצר. במקום לבקש "תכנית לטיול בלונדון" בקשו "תכנית לטיול של 3 ימים בלונדון, למשפחה עם בני נוער, שיהיה חינוכי ויכלול הליכה רגלית בלבד וללא שופינג".

שיפור בשלבים - את הפרומפט, בניגוד לחיפוש במנועי חיפוש, אפשר לשפר בשלבים. הצ'ט בוט של ChatGPT, למשל, זוכר את השיחה וההקשר של מה שאתם כותבים, כל עוד התכתבות היא באותו חלון שיחה. זה אומר שלמתחילים שווה לנסות ולהתחיל בפרומפט כללי ולא מפורט ובהדרגה, ככל שהשיחה והדיוק של התוצר מתקדם לכם וגם התיאבון לתוצר יותר מוצלח גדל, להמשיך ולשפר את הפרומפט ולהפוך אותו למפורט וספציפי יותר.

בקול או טון מתאימים - ניסוח של פרומפטים לטקסטים כדאי שיקל בחשבון את הטון והקול הנכונים. כמו שבפרומפט ויזואלי נוכל לבקש שהציור יהיה בסגנון של ון גוך, פיקסו או דאלי, בתיאור של טקסט החליטו אם אתם רוצים שיהיה מנוסח כרציני, מדעי, עיתונאי, רשמי, או בסגנון של מתבגרים או של החבר'ה. אפשר גם לבקש שהטקסט יהיה קצר או ארוך (כתוב לי שתי פסקאות על.. או "כתוב מאמר מלא על..." וכו').

הסבר כמו למתחיל - בקשו בפרומפט כך:

"Explain [subject] in simple terms. Explain to me as if I'm a beginner."


כך מודגם הפרומפט בפתיחת הסקירה על טכנולוגיית AI של חברת ראנוויי (עברית):

https://youtu.be/joJVqKTPVsY


השיעור הראשון בניסוח הפרומפט:

https://youtu.be/Qos2rG3zVAM


איך משתמשים ב- chatGPT כדי שהוא ינסח פרומפטים טובים למנוע תמונות, במקרה הזה Midjourney? (עברית):

https://youtu.be/zFS7WtovYmo


יש תוכנה לעזרה בניסוח פרומפטים (עברית):

https://youtu.be/HLhRFaXQ0vQ


על הפרומפט שמייצר חדשות קוליות לגיק:

https://youtu.be/5TlsXXTamBs


מודלים לציור גנרטיבי מתיאור מילולי בשפה טבעית:

https://youtu.be/pZsJbYIFCCw


הנה מקצוע מהנדס הפרומפט:

https://youtu.be/Bq-ncjOGeVU


עצות וטיפים לפרומפטים ושיחות עם צ'טבוטים (עברית):

https://youtu.be/R4E_lc_2wtY?long=yes


והסבר מקיף על עבודתם של מהנדסי הפרומפט (Prompt Engineer) בעולם ה-AI:

https://youtu.be/hd7l9F3n4ZM?long=yes
מהם סרטוני דיפ פייק ומה הבעיה בהם?



דיפ פייק (Deep fake או Deepfake) הוא שמה של טכנולוגיית וידאו, מבוססת בינה מלאכותית (AI), המאפשרת לייצר מציאות שנראית אמיתית ומבוססת על אנשים אמיתיים, אך לא התרחשה מעולם.

זה נעשה על ידי לקיחת תמונות, סרטונים וקולות ושינוי שלהם באמצעות AI, באופן שמאפשר לייצר תכנים דומים, הנראים אמיתיים, אך מעולם לא קרו, התרחשו או נאמרו באמת.

טכנולוגיה זו הולכת ותופסת בשנים האחרונות את מקומה ברשתות החברתיות שבאינטרנט.

העיקרון המוביל בסרטוני ה-Deepfakes הוא שחזורי פנים מדויקים, המולבשים על סרטוני וידאו, תמונות או אנימציה ומייצרים מראות הנראים אמיתיים לגמרי.

בסרטונים, למשל, מדובר על החלפת פניו של מי שצולם בווידאו, באמצעות למידת מכונה. התוצאה של זה היא יצירה בקלות של סרטוני וידאו המציגים אנשים העושים מעשים שמעולם לא עשו באמת או אומרים דברים שלא נאמרו.


#תולדות ה"דיפ פייק"
את לידת הטכנולוגיה הזו סימנה אפליקציה בשם FakeApp, שפותחה בסין על ידי מיזם בשם MoMo. המיזם היה ככל הנראה החלוץ בכך שאפשר להמונים להדביק את פניהם לזמרים, שחקנים ודמויות ממשחקי וידאו. לראשונה ראו המשתמשים שמספיקה תמונה אחת של פניהם, כדי שהאפליקציה תדביק ותמפה אותה באופן אוטומטי על גבי הקליפים שהיא מציעה.

בשנת 2016 כבר פותחו מערכות למידת מכונה אוטומטיות וחזקות יחסית, כאלה שלומדות ומשתפרות בעצמן, ככל שהן מופעלות. המערכות הללו חזרו שוב ושוב על תהליכי יצירת Deepfake וככל שהתהליך נמשך, לאחר מיליוני פעמים, הן שיפרו את התוצר. בשנה זו יצאו כבר תוכנות שאפשרו זאת גם על מחשבי PC ביתיים וחלשים יחסית.

את שמה קיבלה הטכנולוגיה הזו בשנת 2017, ממשתמש באתר Reddit שכינויו "זיופים עמוקים". הוא טבע את המונח לאחר שערך כמה סרטונים פורנוגרפיים ובהם הוא הטמיע, באמצעות טכנולוגיית "למידה עמוקה" (Deep learning), את פניהם של ידוענים ומפורסמים שונים.

את פרסומה העיקרי חייבת הטכנולוגיה הזו לסרטוני "פייק ניוז", חדשות כזב, שיצרו תומכי פוליטיקאים בארצות הברית, במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות 2020. לפתע החלו להופיע סרטונים בהם ממליצים ומסבירים נשיאי עבר ומשפיענים פוליטיים שונים על דברים בדויים ומנוגדים לאמת. על התחום הזה שווה לקרוא בתגית "פייק ניוז".


#למה משמשים סרטונים אלו?
טכנולוגיית ה-Deepfake משמשת ליצירת תוכן וידאו המציג מציאות בדויה לחלוטין, דברים שנראים ונשמעים אמיתיים ומצולמים, אך למעשה לא התרחשו מעולם.

ביטויי הסרטונים הללו, שזכו לכינוי Deepfakes, הם רבים. הם מתחילים מפוליטיקה בה מיוצרים כך נאומים שלא ננאמו ומעבירים מסרים בדויים מפיהם של ידוענים, מנהיגים ומפורסמים ומסתיימים כיום בסרטונים "פסאודו-תיעודיים", המציגים מעשים, מראות וטקסטים מדוברים, הנראים אמיתיים לחלוטין אך מעולם לא צולמו והוקלטו.

מדובר בעניין מהפכני. מעולם לא עמדה טכנולוגיה כה חזקה וריאליסטית לטובת תעשיית השקר, או בשמה המכובס, תעשיית ה"פוסט אמת".

בעולם של ה-Deepfakes השתפרו האפשרויות ליצירה והפצה של שקרים פראיים. הן כה מרשימות, עד כדי כך שמיליונים "נופלים בפח", מאמינים לסרטוני הדיפ פייק הללו ומשנים בגללם את דעותיהם ואף את התנהגותם והעדפותיהם הפוליטיות. ראו את סרטון הטבע שאנו מציגים למטה ובו בעלי חיים בדויים וכמה שהוא נראה אמיתי.


#סיכום
הכלים ליצירת סרטוני ה"דיפ פייקס" הם כלים טכנולוגיים, מתוחכמים מכל טכנולוגיה שעמדה בעבר לטובת השקרנים ומקדמי מה שזכה לכינויים כמו "אמת אלטרנטיבית", תיאוריות קונספירציה וכדומה.

מעולם לא עמדו טכנולוגיות כה חזקות לרשות השקרים הקטנים, להם מתאפשר עתה להמציא ולהפיק את הבדיות שלהם באופן מוחשי וריאליסטי מאי-פעם.

מצד שני, מעולם הדיפ פייק נולד עם הזמן גם יישום ה"דיפ נוסטלגיה". עד שימצאו גם לו שימושים מזיקים ואף מחרידים, זהו עולם חיובי, סנטימנטלי ומעורר התרגשות אמיתי, בהנחה שנוסטלגיה אינה מזיקה לאיש. ניתן לקרוא עליו בתגית "דיפ נוסטלגיה".


הסבר לטכנולוגיה (עברית):

https://youtu.be/lk-1hBpAyiU


אובמה מדבר פייק:

https://youtu.be/gLoI9hAX9dw


סרט טבע פיקטיבי שיצרו בעזרת Sora ומציג פייק חיות:

https://youtu.be/ObUBUKOn-bo


ההשלכות של זה מטורפות (עברית):

https://youtu.be/4BsiYnt51ok


כך יוצרים פנים ממאפיינים או שילובי פנים אמיתיים:

https://youtu.be/kSLJriaOumA


ושעשוע עם טראמפ ומיסטר בין:

https://youtu.be/HN-qlGf2mZw


איך צובעים סרטי קולנוע ישנים?



צביעה אוטומטית של סרטים ישנים שצולמו בשחור לבן (Colorise of old films) היא טכנולוגיה חדשנית, המשתמשת בבינה מלאכותית כדי להחזיר את הצבע לסרטי שחור לבן ישנים.

ההוספה של אפקטים מיוחדים לסרט, עם המודרניזציה שלו והצגת המראה האותנטי של מי ומה שצולמו בו איננה רק טכנולוגיה. מדובר במשהו שמחזיר את החיים למצולמים בו ומאפשרת לצופים להתחבר טוב יותר לתוכן. לפתע הופכות דמויות השחור לבן המרצדות של הסרטים הישנים לאנשים כמונו. זוהי סוג של הנפשה מאוחרת למצולמים בו.


אבל איך זה קורה?

דמיינו שאת סרטי הפילם הישנים ממירים לפורמט דיגיטלי (מה שנקרא "דיגיטציה") ואז נותנים למחשב, שבתוכנה שלו שמור ידע עצום על צבעים אופייניים של מדים בצבא הגרמני, עצים בטבע, מטוסים במלחמת העולם השנייה וכדומה.

בתהליך הצביעה הדיגיטלית צובע המחשב כל אובייקט כזה שמופיע בסרטים. המומחה עובר על הסרטים אחריו וצובע את מה שהמחשב לא ידע לצבוע. אבל המחשב לומד כל אובייקט חדש כזה, שהאדם צבע. בפעם הבאה שאובייקט דומה יופיע על המסך, הוא כבר ייצבע אוטומטית על ידי התוכנה.

מדובר במה שהכרנו בתגית "למידת מכונה".

אם היו צריכים לעשות באופן ידני את התהליך של הוספת צבע לתמונות נעות בצבעי שחור לבן, "פריים אחרי פריים" (Frame הוא תמונה בפילם), זה היה לוקח פרקי זמן עצומים.

אז זה לא שאין יכולת לטכנאי אנושי לעבור בדקדקנות על כל פריים ולצבוע אותו צביעה עשירה ומדויקת. המחשב בימינו פשוט עושה זאת במהירות ובדיוק מדהימים, כש"Frame by Frame", הוא לומד ומשתפר עוד יותר.

טכנולוגיה זו, שפותחה בשנות ה-70 על ידי וילסון מרקל, כצביעה פשוטה וזולה של פריימים בסרטי שחור לבן, רק הראתה את האפשרויות. עם הזמן והמחשב, השתפרה השיטה, כשהטכנאי-צייר נהג לצבוע רק חלק מהתמונה, בעוד המחשב משלים, לפי הכיוון שהוא התווה, את צביעת שאר התמונה.

היום, אגב, הטכנולוגיה כבר עוברת ל"למידה עמוקה". ההבדל הוא שהתוכנה מקבלת עכשיו המוני סרטים צבעוניים ולומדת בעצמה על הצבעים האופייניים לכל סוג של עץ, צבעי המדים של כל צבא, צבע עור של כל אדם לפי תווי פניו וכדומה. בקיצור, את הטכנאי-צייר שלידו, כמעט ולא צריך יותר...


כך החל טרנד צביעת הסרטים הישנים שצולמו בשחור לבן (עברית):

https://youtu.be/Yz2gM9u_kus?end=1m27s


כשצובעים סרטים ישנים - נותנים להם חיים:

https://youtu.be/zRed-Ri9IpI


כתבה על הקסם הצבעוני שמחזיר לחיים את האנשים שנלחמו במלחמת העולם הראשונה (עברית):

https://youtu.be/9pGkIFGcxUE


כך צובעים היום סרטי שחור לבן בני מאה שנים:

https://youtu.be/_cSXfKSRKz4


10 טכנולוגיות בינה מלאכותית של צביעת סרטים:

https://youtu.be/mUXpxxyThr8?long=yes


התפתחות טכנולוגיית צביעת הסרטים שנולדה מצביעה של תמונות שחור לבן:

https://youtu.be/vubuBrcAwtY?long=yes


והעתיד של צביעת הסרטים באמצעות בינה מלאכותית:

https://youtu.be/SM9YwN_Dvv0?long=yes
מהי טכנולוגיית הדיפ נוסטלגיה?



בשנים האחרונות הולכת ותופסת את מקומה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית (AI) שנקראת דיפ פייק (Deepfake). טכנולוגיה זו משמשת לייצור או שינוי תוכן וידאו כך שהיא מציגה מציאות שלמעשה לא התרחשה מעולם. מנאומים שלא ננאמו מעבירים מסרים בדויים מפיהם לכאורה, של אנשים מפורסמים ועד סרטונים "פסאודו-תיעודיים", שמציגים מראות וטקסטים מדוברים, שנראים אמיתיים אך מעולם לא צולמו והוקלטו.

ענף חדש בעולם הדיפ פייק הוא יישום שזכה לשם "דיפ נוסטלגיה" (™Deep Nostalgia), המנפיש את פניהם של אנשים שצולמו בתמונות ישנות או היסטוריות, ומזיז את פניהם, כאילו צולמו בווידאו.

הטכנולוגיה הזו פועלת על כל תמונת סטילס (תמונות קפואות), כולל תמונות בשחור-לבן ותמונות שצולמו בצבע.

השם ניתן ליישום פורץ דרך זה על ידי חברת MyHeritage, שעוסקת בפיתוח טכנולוגיה ליצירת עצי משפחה מקוונים.

סרטוני הדיפ נוסטלגיה התפרסמו כשאנשים שיתפו עם בני משפחתם וחבריהם סרטונים קצרים ומונפשים שנוצרו כך, ובהם קרוביהם ואבותיהם מזיזים את ראשיהם, מצמצים, מחייכים ונעים בצורה ריאליסטית כמעט לחלוטין.


#איך פועלת הדיפ נוסטלגיה?
דיפ נוסטלגיה מחזירה, אם כן, לחיים אנשים שצולמו בצילומי סטילס. זה מתחיל באיתור פני המצולמים בתמונות ואז הפקה של מחוות ותנועות מציאותיות, ממש כאילו צולמו בווידאו. ההנפשה של הפנים בתמונות הסטילס מראה אותם מחייכים, זזים וממצמצים, כאילו צולמו כך במקור.

בבסיס הטכנולוגי של יישום ה"דיפ נוסטלגיה" פועל אלגוריתם למידה עמוקה (Deep Learning), המחבר בין תווי הפנים של המצולמים לבין אוסף מחוות שצולמו בווידאו ושמורים במאגר החברה.

פיתוח וצילום אותן מחוות נעשה כשצילמו אנשי מיי הריטג' מראש שלל מקטעי וידאו של שחקנים ועובדי החברה, המזיזים את ראשיהם ופניהם באורח טבעי, ממצמצים, מחייכים ומפנים את ראשם לכיוונים שונים.

למעשה שכרה חברת MyHeritage רישיון מחברת D-ID, לטכנולוגיה שפותחה בה ומאפשרת שחזור, באמצעות טכנולוגיית למידה עמוקה, של סרטוני וידאו.

על מנת שאפקט ההנפשה יופעל על התמונות, ברזולוציה הכי גבוהה האפשרית, עוברות תמונות מטושטשות חידוד אוטומטי, שמבצעת הטכנולוגיה החדשנית, מה שמעלה באופן דרמטי את איכות הסרטונים המופקים בה.

ההברקה האמיתית של הטכנולוגיה הזו נעוצה בזיהוי והבחירה האוטומטית שמבצע יישום הדיפ נוסטלגיה, מבין מקטעי המחוות בווידאו. ניתוח מהיר של מנח הראש וכיוון העיניים של המצולמים בתמונה מאפשרים ליישום להתאים להם באופן חכם את מחוללי ההנפשה המיטביים ולייצר את הסרטונים המונפשים באופן אופטימלי.


#ממה נמנעו מפתחי הדיפ נוסטלגי?
אנשי חברת MyHeritage ומפתחי היישום המלהיב נמנעו מהוספת דיבור לסרטונים.

לאור העובדה שטכנולוגיית הדיפ פייק ידועה ביכולות המטורפות שלה, גם בתחום הדיבור, נשאלת השאלה מדוע. הרי ניתן היה לשתול בפי המצולמים טקסטים מדוברים, שהיו נשמעים אמיתיים, על אף שמעולם לא צולמו והוקלטו.

ראשית, חשוב לומר שזיהוי קולי של המצולמים, ככל שמדובר באנשים שקרוביהם זוכרים עדיין את קולם האמיתי, היה מפחית את אפקט המציאות שיוצרים הסרטונים הללו.

אבל יש עוד סיבה לכך.

ב-MyHeritage מציינת שההימנעות מאפקטים קוליים של דיבור היא מכוונת. מטרתה, הם מטעימים, היא "למנוע שימושים זדוניים בכלי", דוגמת אלה שנעשים בסרטוני "דיפ פייק" של פוליטיקאים וידוענים שעודם בחיים.

לכן הם גם מבקשים מהמשתמשים לעשות בכלי שימוש רק על תמונות היסטוריות השייכות להם ולהימנע משימוש בתמונות של אנשים חיים, שלא אישרו את השימוש הזה.


הסבר לטכנולוגיה (עברית):

https://youtu.be/O4VPN_YjgIM?t=21s


הנה הדיפ נוסטלגיה:

https://youtu.be/tjBYSnoAWqg


ציורים מפורסמים שקמים לתחייה:

https://youtu.be/TWY1uBK4Zxc


ואפילו דיקטטורים קמים לתחיה עם הדיפ נוסטלגיה של מיי הריטג':

https://youtu.be/a-HR03bToew
מהי טפשת ה-AI שתפגע באיכות התוכן והקוד?



אחת התופעות שמתחילות להתגלות בשנים האחרונות, מאז הפריצה של הבינה המלאכותית הגנרטיבית, היא של טפשת שגורמת הבינה הגנרטיבית למידע ולתוכן באינטרנט.

ברור שהשימוש הכל כך קל ב-Generative AI מקל על המשתמשים, אבל ידוע לכל שיש לבדוק את המידע שהיא יוצרת לפני שמחזירים אותו לציבור כמידע שיצרו בני אדם. מסתבר שרבים לא מבינים את החולשות והפגמים שעדיין מלאים בהם מודלי השפה, אותם מודלים גדולים (LLMs) שעושים היום את הידע. אם אלה תכנים שהתקבלו מקלוד או ChatGPT, רכיבי AI שנועדו לייצר קוד בתכנות, וידאו או תמונות גנרטיביות שיוצרים מנועים שונים ועוד.

התופעה הזו כבר פוגעת באיכות המידע באינטרנט, לפי בדיקות אובייקטיביות שעורכים באופן תקופתי לאיכות הרשת. מסתבר שלא זו בלבד שבני אדם מסתמכים על מידע שחלקו לא מדויק בלשון המעטה, אלא שהקרולרים עצמם, אותן תוכנות שאוספות את המידע מהרשת לצורך אימון, הזנת ועדכון מודלי השפה הגדולים - מסתבר שהם עצמם מסתמכים על המידע הגרוע הזה. ובדיוק כך, הוא חוזר למודל השפה ונכנס לתוכן שמקוטלג לטוקנים (Tokens) ובחזרה לדאטה שעליו הם מסתמכים. התוצאה היא שיותר ויותר מידע לא בדוק ולא אחראי, שהגיע מלכתחילה לרשת ממודלי שפה לא בשלים מספיק, חוזר ומפרה את המודלים הבוגרים, שאמורים לקבל מידע אנושי ואיכותי ולא תמיד יודעים לאתר את השגיאות שבו.

גם בעולם העסקים והארגונים יש כבר החמרה. הירידה באיכות התוכן שבאינטרנט נובעת מהשימוש הגובר והולך בחומר בינוני, שהגיע מהבינה המלאכותית הגנרטיבית, אך לא בוגרת, של הדור הראשון. כבר עם ההשקה של ChatGPT ב-2022, גילו מנהלים את הצ'טבוט שמאפשר להם ליצור חומרים באמצעות בינה מלאכותית יוצרת (generative AI) וחיפשו דרכים להשתמש בהם, במקום בעבודה של עובדים או חברות מיקור החוץ שבהם השתמשו בעבר. מעט מאותם מאמצים התגלו כיעילים ומרביתם נשארו בפוטנציאל יותר מאשר החליפו עובדים.

אך בתחום התכנות זה כן קרה. מסתבר שמודלים כמו CoPilot, Claude ואחרים מייצרים קוד במהירות ומחליפים את הג'וניורים, המתכנתים הצעירים בתעשייה. לפי סקרים שמתפרסמים בעולם נראה שקצב האימוץ של המנועים הללו הוא גבוה, במיוחד ביחס לזמן הקצר שבו הם פועלים. אלא שבסוף 2024 מתחיל להסתבר שכ-40% מהמתכנתים בעולם משתמשים בכלים כאלה ומשגרים קוד שלפחות בחלקו הוא פחות מוצלח. קוד זה חוזר ו"נלמד" על ידי המודלים ומוריד את איכות התכנות שלהם באופן מתמשך, שעלול אף להחמיר.
מה דיפ ריסרץ' עושה במחקר AI מעמיק?



אפשר לראות בזה רק עניין מיתוגי, אך לעומת סתם דיפ סרץ' כלי הדיפ ריסרץ' (Deep Research) מבטיח להיות מנוע מחקר, סוג של מנוע חיפוש, איסוף וכתיבה חכם שתוכנן כך שיוכל לבצע מחקרים מעמיקים ולא רק חיפושים לצורך מענה.

אמנם בכלי מחקר מעמיק שכזה המשתמש שואל את הצ'ט באמצעות פרומפט רגיל ופשוט. אך החיפוש יהיה מעמיק יותר וגם התשובה המתקבלת תהיה מעמיקה בהרבה. זו גם הסיבה שזמן ההמתנה לקבלת מענה יהיה של כמה דקות ועד שעה.

כלי DeepResearch טובים ינפיקו בדרך כלל תוצאות תוך דקות, או יותר במקרה של מחקרים סופר מורכבים. המדהים הוא שלצד איכות התוצאות, ההולכת ומשתפרת ברמה של ימים ממש, הן מתקבלות בחיפוש מהיר שכזה ובמחיר כמעט אפסי.

מחקר שמומחה אנושי היה מבצע במשך שבוע ומחירו היה בסדרי גודל של כ-3,000 דולר אורך בדרך כלל דקות ועלותו זניחה.

ביצוע של מחקר עומק עם הדיפ-ריסרץ' של מודלים אופייניים כמו פרפלקסיטי (Perplexity), ChatGPT או Grok3, למשל, יבצע מחקר, איסוף של מקורות, לאחר מכן שלבים שונים, כמו אינטגרציה, השוואה ושילוב ולבסוף ייתן מענה מפורט. כל זאת תוך שהוא מפרט את שלבי העבודה לעיני המשתמש, בשקיפות מירבית.

מודל הדיפ ריסרץ' סורק את האינטרנט ומאתר מקורות מידע רבים יותר ומגוונים ועושה מאמצים לנפק מענה ברמת דוקטור - תשובה מלאה, מנומקת וכזו שבה מוצגים המקורות שעליהם מבוססת התשובה.

ביצוע של מחקר עומק שכזה מסוגל גם לשפר את רמת השקיפות והאינטראקציה והוא אתגר חשוב בדרך לבינה מלאכותית בוגרת עוד יותר.

כלומר, בניגוד למודל AI רגיל שנוהג לענות במהירות ומבצע הליך חפוז של חקר עד לקבלת המענה הסביר, מה שגם מוליד לצערנו את ההזיות המוכרות לנו עדיין, מנוע חיפוש עמוק, כמו אלו של מודלי ה-DeepResearch המובילים בתחום, עובד אחרת.

איך?

מנוע מחקר DeepResearch מפשט שאילתות לחלקים קטנים יותר ומאפשר כמעט תמיד הצצה והבנה שקופה של תהליך החשיבה שלו, צעד אחר צעד. בכך הוא יכול גם להציע תובנות הקשריות עשירות הרבה יותר מחיפוש רגיל באמצעות AI ובמקרים מסוימים גם לנמק.


כך מבצע Perplexity מחקר עומק מבוסס AI בחינם:

https://youtu.be/Z1_M2XtsUwY


החיפוש המעמיק של כלי ה-DeepResearch:

https://youtu.be/zm6F0vo2E64


הדיפ ריסרץ' של Chatgpt שעולה 200$ לחודש:

https://youtu.be/jPR1NEerdEk


מדריך לעבודה עם ה-DeepResearch החינמי ומהיר של Grok 3:

https://youtu.be/7pR3bVWZSao


והשוואה בין כמה מודלי Deep Search:

https://youtu.be/5dRxhqtIbOg?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.