איך תורמת מערכת רקאפצ'ה לאנושות?
מהי מערכת רקאפצ'ה?


מערכת reCAPTCHA היא תוכנה שמעלה אל הרשת, בשיטת הקאפצ'ה, מילים שתוכנות סריקה לא הצליחו לפענח, מסריקות של ספרים דיגיטליים, עיתונים ומסמכים היסטוריים. מילים אלה מוצגות בהרשמה לאתרים ובפניות שונות לאתרי אינטרנט והמשתמשים. הייחוד של רה-קאפצ'ה על קאפצ'ה הוא שבמקום לרשום מה מוצג בתמונה של אותיות סתמיות שעוותו על ידי מחשב, כותבים ברקאפצ'ה מה כתוב במילים הלא ברורות של חומרים שחשוב לסרוק בשביל התרבות האנושית.

במערכת הרה-קאפצ'ה הצליחו להשיג מפתחי הטכנולוגיה מאוניברסיטת קרנגי-מלון האמריקאית (שהם גם מי שפיתחו את קאפצ'ה המקורית) גם את קידום האנושות בסריקה נכונה של אוצר הידע העולמי לפורמט דיגיטלי וגם חסכו כסף רב, שהוקדש בעבר ליצירת אותן תמונות קאפצ'ה מעוותות למערכת. זוהי דוגמה מצוינת לשימוש ראוי בשיטת "חוכמת ההמונים" למען האנושות. אגב, משתי המילים שמופיעות לפניכם אחת ידועה להם ואחת לא. זו שידועה מסייעת לאמת שהעזרה שלכם תסייע לפרויקט.

לאחר שהחברה נמכרה לגוגל, החלו המפתחים להשתמש ברה-קאפצ'ה כדי להיעזר בגולשים לתרגום של מילים.


הנה סרטון בעברית על הקאפצ'ה וההתפתחות שלה בדמות הרה-קאפצ'ה (עברית):

https://youtu.be/cJpd9VAIC3M?t=1m22s&end=4m2s


והרצאה ארוכה שבה מסביר ממציא השיטות הללו על שיטת הרה-קאפצ'ה (מתורגם):

http://youtu.be/-Ht4qiDRZE8

מעצבים ואנשי מוצר בתחום התוכנה והאונליין, כמו גם אנשי פרסום ודפוס, יודעים כבר מזמן שכדי להמחיש בשלבי העיצוב השונים כיצד ייראה הטקסט במוצר חדש, מבלי שיסיח את הדעת מהעיצוב, יש להשתמש בטקסט שימלא מקום (Filler text) שמתחיל בצירוף Lorem Ipsum.

הטקסט עצמו מתחיל במילים הבאות:
Lorem ipsum dolor sit amet, consectetur..

טקסט ה-lorem ipsum משמש כבר יותר מ-500 שנה בתור טקסט דמה, טקסט טיפש, ללא משמעות, המציין או שומר מקום בעיצוב של מודעות, תוכנות, דפי אינטרנט וכדומה.

אז המילים שמתחילות ב"לורם איפסום" מאוד מזכירות מילים בלטינית קלאסית. על אף שלא נועדו להיות בעלי משמעות ומטרת הטקסט היא לכאורה רק "לתפוס מקום", רבים קלטו במהלך השנים שבטקסט הזה אולי יש משהו.

כי הלורם איפסום הוא לא כל כך סתמי. מקורו הוא ככל הנראה בערבוב המילים של טקסט בן 2,000 שנה לפחות.

הוא נקרא "על תכליות הטוב והרע" (De finibus bonorum et malorum) וכתב אותו חכם יווני בשם מרקוס טוליוס קיקרו. פירושו הוא "אין אדם רוצה בכאב ככאב בלבד, או רוצה בו ומחפש אותו על מנת להרגישו רק כי הוא כאב".

המקור של הטקסט הלטיני, לפני הערבוב שיצר את ה-lorem ipsum, הוא "Neque porro quisquam est qui dolorem ipsum quia dolor sit amet, consectetur, adipisci velit".

לפי האגדה, הלורם איפסום נולד בתעשיית הדפוס והסדר-דפוס, בסביבות המאה ה-16. מי שיצר אותו היה כנראה איש דפוס אלמוני שערבב על שולחן הכתיבה מבחר של מילים מהטקסט של קיקרו, שיועדו להדפסה. כך הוא יצר טקסט חסר משמעות שעתיד לשרוד מאות שנים ולהפוך לאחד המוכרים בתבל.

מאז ועד היום תפקידו של ה-Lorem Ipsum הוא בעיקר למלא מקום בעריכה ובעיצוב, בעולמות הדפוס והפרסום.

בשנות ה-60, בימים שלפני המחשב האישי, הוא זכה לפופולריות, כששוחררו לשוק כמוצר, גיליונות ה-Letraset, עם קטעי Lorem Ipsum מוכנים להדבקה בעיצובים ידניים.

בתעשיית התוכנה והאינטרנט הוא נקלט משנות השמונים והפך די מהר לטקסט הדמה הסטנדרטי והפופולרי ביותר. על ההצלחה שלו הוא שומר גם היום, אף שיש כבר אתרים וכלים רבים המציעים מלל דמה משתנה ומותאם, לשימוש במקומות בהם נדרש טקסט ממלא שכזה, שיש לו אפילו גרסאות בעברית - ראו בקישור למטה.


הנה תולדות הלורם איפסום:

https://youtu.be/CmzKQ3PSrow


מצגת וידאו עם סיפורו של טקסט ה-lorem ipsum המפורסם:

https://youtu.be/XysRGYNtpgI


ועוד על השימוש וההיסטוריה של lorem ipsum:

https://youtu.be/Y0chZNYr--w

קוראים לו "קופר בלאק" (Cooper Black) והוא הגופן של אמנות הפופ ארט. עם השמנמנות החמודה והאותיות עגולות שלו, הפונט הזה הפך לגופן המועדף על אמני הפופ ארט והתרבות הפופולרית בכלל.

הוא נולד בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת, ב-1922, בעיר שיקגו הסואנת. היה זה מורה לטיפוגרפיה ומעצב מחונן בשם אוסוולד ברוס קופר (Oswald Bruce Cooper) שיצר פונט שישנה את פני העיצוב הגרפי. קופר בלאק (Cooper Black) נולד מתוך הבנה עמוקה של הקשר בין אותיות לבני אדם, והפך במהרה לאחד הפונטים המזוהים ביותר עם התרבות האמריקאית.

קופר, שהחל את דרכו כמאייר מוכשר בעיתונות ולימד באקדמיה לאמנות בשיקגו, קיבל הזמנה מיוחדת מחברת American Type Founders - אחת החברות החשובות ביותר בתעשיית הדפוס האמריקאי. המשימה הייתה ליצור פונט שיתאים לעולם הפרסום המתפתח, אבל יהיה שונה מכל מה שנראה עד אז. קופר יצר משפחת פונטים שלמה, אבל הכוכב האמיתי היה קופר בלאק - פונט עבה ומלא אישיות, המשלב עוצמה וחביבות בשילוב שלא נראה כמותו.

האותיות העגלגלות של קופר בלאק הפכו במהרה לפופולריות בפרסומות ושלטי חוצות של שנות העשרים והשלושים. הן שידרו אמינות וידידותיות, תכונות שהיו חשובות במיוחד בתקופת השפל הכלכלי הגדול. אבל אז, כמו רבים מהפונטים הקלאסיים, קופר בלאק נדחק הצידה לטובת סגנונות מודרניים יותר.

המהפך הגדול הגיע בסוף שנות ה-50, כשגל חדש של מעצבים גרפיים גילה מחדש את הפונט הוותיק. זו התקופה שבה תרבות הפופ מתחילה להתגבש והאותיות המעוגלות והחמות של קופר בלאק מצאו הד בתעשיית המוזיקה, בפרסום ובעיצוב הגרפי. חברות תקליטים השתמשו בו לעטיפות אלבומים, מגזינים אימצו אותו לכותרות, וחברות מסחריות גילו שהפונט העגלגל הזה מושך את העין ומעביר מסר של אמינות ונגישות.

במהלך השנים הבאות ישתמשו בו באלבומי פופ, כולל על עטיפת האלבום המיתולוגי Pet Sounds של הביץ' בויז ושל הזמר הארי נילסון (Harry Nilsson), כמו גם בקומיקס של גרפילד (Garfield) ובלוגו של טוטסי רול (Tootsie Roll Candy), Payless Cashways, MASH, Cooper Tires והיוסטון רוקטס (Houston Rockets).

היום, מעל 100 שנים לאחר שנוצר, קופר בלאק ממשיך להיות סמל של עיצוב קלאסי שעומד במבחן הזמן. עם אופיו השובב והעקמומי הוא עומד היטב במבחן הזמן ובשנים האחרונות הוא עושה קאמבק של ממש, כשהופיע על עטיפות אריזות מזון, אלבומי היפ הופ ופרסומות.

הקופר בלק מופיע בלוגואים של מותגים מובילים, בעיצוב אריזות, ובכל מקום שרוצה לשדר תחושה של אותנטיות ונוסטלגיה חמה. הפונט שנולד בשיקגו של שנות העשרים הצליח לחצות תקופות ותרבויות, והפך לחלק בלתי נפרד מהשפה החזותית של המאה העשרים והעשרים ואחת.

קופר בלאק מוכיח שעיצוב מעולה הוא באמת מעל לזמן. הוא לא רק שרד את השינויים הדרמטיים בטעם ובטכנולוגיה, אלא המשיך להתחדש ולמצוא קהלים חדשים בכל תקופה. הוא גם מהווה עדות מצוינת לחזונו של אוסוולד קופר, שהבין שהדרך הטובה ביותר לתקשר עם אנשים היא דרך אותיות שיש בהן לא רק צורה, אלא גם נשמה.


הנה תולדות הקופר בלאק:

https://youtu.be/yZmdf8A9Ex8


מצגת וידאו של תולדות ה"קופר בלאק":

https://youtu.be/vCbRAJw2VnU


פונטים חליפיים לקופר בלאק:

https://youtu.be/vr_bBbBuMY4


וסיפורו של הגופן הפופולרי Cooper Black:

https://youtu.be/Zu91meda2I8?long=yes

מהי מערכת קאפצ'ה?


מערכת קאפצ'ה היא שיטה לאבטחה באינטרנט. רובנו פוגשים את הקאפצ'ה כשאנו נדרשים להקלדה של אותיות מעוותות בזמן ההרשמה לאתרי אינטרנט. היא נועדה למניעת דואר זבל, קניות ספסריות, פריצה לאתרי בנקים והצפה של מסרים ופניות חסרי משמעות למערכות האתרים. מאות מיליוני קאפצ'ות מופעלות ביום ברחבי העולם.

שיטת הקאפצ'ה נועדה לוודא שהשולח או המקליד הוא בן אדם ולא מערכת מחשב שנועדה לפרוץ או להשתמש באופן לא רצוי במערכות אינטרנטיות. בזכותה אנחנו מקבלים הרבה פחות דואר זבל ויכולים לוודא שאנו מתקשרים ברשת עם אנשים אמיתיים ולא תוכנות מחשב שמופעלות על ידי גורמים שרוצים להרע לנו.

הנהלות של אתרי אינטרנט נחשפות לא פעם לפורצי מחשב, האקרים, שמנסים להלביש תוכנות פריצה לאתרים או לתוכנות מקוונות. התוכנות הללו, בוטים בשפת אנשי הטכנולוגיה, מבצעות פעולות של התחזות לבני אדם, כדי ליצור משתמשים רבים בשירותי מייל, לנסות לפרוץ לאתרים סגורים ועוד. הקאפצ'ה מקשה על הרשמות כאלה. את הטקסט המעוות קשה יהיה לתוכנה לפענח ולעומת זאת בן-אדם יכול להבין. כשאנו מצליחים להקליד את מה שנראה בתמונה, אנו מוכיחים למערכת שאנו בני-אדם ולא בוטים המנסים להשתמש במערכת בצורה לא-אנושית.

במסגרת מה שנקרא "חוכמת ההמונים" משמשות מערכות כאלה גם לצרכים מדעיים וטכנולוגיים, כמו תרגום מילים לטובת מערכות תרגום מקוונות ופיענוח מילים מספרים ותעודות היסטוריות שבהם חלק מהמילים דהויות או קשות לקריאה. ראו באאוריקה בתגית "רה-קאפצ'ה".


הנה הקאפצ'ה וההתפתחות שלה (עברית):

https://youtu.be/cJpd9VAIC3M?t=1m22s&end=4m2s


מה קורה למי שלא מצליח בקאפצ'ה:

http://youtu.be/kNdDROtrPcQ


וסרטון תעודי קצר עם הרחבה על הקפצ'ה והרה-קאפצ'ה:

http://youtu.be/ITrNU5fpiSo?long=yes

אפשר לראות בזה רק עניין מיתוגי, אך לעומת סתם דיפ סרץ' כלי הדיפ ריסרץ' (Deep Research) מבטיח להיות מנוע מחקר, סוג של מנוע חיפוש, איסוף וכתיבה חכם שתוכנן כך שיוכל לבצע מחקרים מעמיקים ולא רק חיפושים לצורך מענה.

אמנם בכלי מחקר מעמיק שכזה המשתמש שואל את הצ'ט באמצעות פרומפט רגיל ופשוט. אך החיפוש יהיה מעמיק יותר וגם התשובה המתקבלת תהיה מעמיקה בהרבה. זו גם הסיבה שזמן ההמתנה לקבלת מענה יהיה של כמה דקות ועד שעה.

כלי DeepResearch טובים ינפיקו בדרך כלל תוצאות תוך דקות, או יותר במקרה של מחקרים סופר מורכבים. המדהים הוא שלצד איכות התוצאות, ההולכת ומשתפרת ברמה של ימים ממש, הן מתקבלות בחיפוש מהיר שכזה ובמחיר כמעט אפסי.

מחקר שמומחה אנושי היה מבצע במשך שבוע ומחירו היה בסדרי גודל של כ-3,000 דולר אורך בדרך כלל דקות ועלותו זניחה.

ביצוע של מחקר עומק עם הדיפ-ריסרץ' של מודלים אופייניים כמו פרפלקסיטי (Perplexity), ChatGPT או Grok3, למשל, יבצע מחקר, איסוף של מקורות, לאחר מכן שלבים שונים, כמו אינטגרציה, השוואה ושילוב ולבסוף ייתן מענה מפורט. כל זאת תוך שהוא מפרט את שלבי העבודה לעיני המשתמש, בשקיפות מירבית.

מודל הדיפ ריסרץ' סורק את האינטרנט ומאתר מקורות מידע רבים יותר ומגוונים ועושה מאמצים לנפק מענה ברמת דוקטור - תשובה מלאה, מנומקת וכזו שבה מוצגים המקורות שעליהם מבוססת התשובה.

ביצוע של מחקר עומק שכזה מסוגל גם לשפר את רמת השקיפות והאינטראקציה והוא אתגר חשוב בדרך לבינה מלאכותית בוגרת עוד יותר.

כלומר, בניגוד למודל AI רגיל שנוהג לענות במהירות ומבצע הליך חפוז של חקר עד לקבלת המענה הסביר, מה שגם מוליד לצערנו את ההזיות המוכרות לנו עדיין, מנוע חיפוש עמוק, כמו אלו של מודלי ה-DeepResearch המובילים בתחום, עובד אחרת.

איך?

מנוע מחקר DeepResearch מפשט שאילתות לחלקים קטנים יותר ומאפשר כמעט תמיד הצצה והבנה שקופה של תהליך החשיבה שלו, צעד אחר צעד. בכך הוא יכול גם להציע תובנות הקשריות עשירות הרבה יותר מחיפוש רגיל באמצעות AI ובמקרים מסוימים גם לנמק.


כך מבצע Perplexity מחקר עומק מבוסס AI בחינם:

https://youtu.be/Z1_M2XtsUwY


החיפוש המעמיק של כלי ה-DeepResearch:

https://youtu.be/zm6F0vo2E64


הדיפ ריסרץ' של Chatgpt שעולה 200$ לחודש:

https://youtu.be/jPR1NEerdEk


מדריך לעבודה עם ה-DeepResearch החינמי ומהיר של Grok 3:

https://youtu.be/7pR3bVWZSao


והשוואה בין כמה מודלי Deep Search:

https://youtu.be/5dRxhqtIbOg?long=yes

כלי מחקר מבוססי בינה מלאכותית ג'נרטיבית הם סוג של סוכני AI משוכללים (AI agents) המיועדים לחקר וארגון המידע שאנו צוברים בתהליך המחקרי.

מבין מודלי השפה הגדולים (LLMs) בולטים קלוד ו-Chatgpt שפותחו לכלים מולטי-מודאליים. ככאלה הם מתאפיינים ביכולת ללמוד דברים מטקסטים, תמונות, צילומי מסך ועוד ולשפר את הביצועים עם תוצאות בפלט הכולל טקסטים, קוד, אודיו, וידאו, תמונות והבנה מרחבית.

לצידם יש מודל שפה שהוא יותר מחקרי באופיו וכולל מנוע חיפוש. מדובר ב-Perplexity, כלי שהחל בהתבססות על דאטה מחקרי, בעיקר מ-Google Research. כשהפך להיות הצ'טבוט המחפש הראשון, הוא מתבסס על תוכן עדכני ורלוונטי שהוא מאתר באינטרנט בזמן אמת, עם עדיפות לתמציתיות ולנתוני אמת. בנוסף, פרפלקסיטי שומר על כללי הציטוט המדעי, נותן ציטוטים עם ציוני מקור, מנמק ומקשר את טיעוניו למקורות שעליהם התבסס ומהם שאב את המובאות והתשובות.

יש גם את NotebookLM של גוגל, מעין מחברת חכמה בצירוף שותף ללמידה, שמבין אתכם ועוזר להפיק את המרב מהחומר המחקרי או הלימודי. במקום לבזבז זמן על עבודה טכנית ומשעממת, מעלים אליו עשרות חומרים, כולל טקסטים בהעתק-הדבק, מאמרים, לינקים, כתבות וספרים ועד סרטוני יוטיוב והקלטות קוליות. הכלי, שמתבסס על Gemini 2.0, קורא, מבין ומנתח את כל המידע במהירות ובמקום שתבזבזו שעות על קריאת חומר וכתיבת סיכומים, הוא מייצר לכם בקלות סיכומים חכמים, תובנות, מדריכי למידה, צירי זמן ותשובות לכל שאלה. ניתן לצ'טט או ממש לשוחח עם המחברת כאילו היא עוזר אישי וקולי, לשאול שאלות שתרצו על החומר ולקבל תשובות מדויקות ומובנות.

מרשימה גם היכולת של NotebookLM, להפוך את הידע שטענתם אליו לפודקאסט וגם לשאול שאלות עם מיקרופון ולהיות שותפים מלאים לשיחה עם "המגישים". תארו לעצמכם שתוכלו לקחת את הסיכום שיהפוך להרצאה מוקלטת בקול אנושי לחלוטין, או לסרטון לימודי או מקצועי. זו למידה חווייתית, שיתופית ומעניינת הרבה יותר.

עוד כלי מחקר טובים הם עזרי כתיבת פרומפטים ומאגרי פרומפטים המסייעים לתקשורת יעילה עם מודלים גדולים של שפה. כלים כאלה הם חיוניים למגוון עצום של שימושים, כולל שלל אפשרויות מחקר, כתיבה והפקת תובנות מתוכן גולמי וממקורות בינתיים.

ברמה המדעית יש גם יש כלי בינתי, מעין מודל שפה גדול (LLM) בשם Consensus שהוא בעצם מנוע חיפוש אקדמי מבוסס בינה מלאכותית. הוא עצמו משתמש במודלי שפה גדולים (LLMs) כדי לאסוף, לנתח ולהנגיש מידע מדעי בצורה פשוטה ומדויקת. המנוע של "קונצנזוס" מנתח יותר מ-200 מיליון מאמרים מדעיים, מסכם אותם באופן תמציתי ומציג את הקונצנזוס המדעי, מה הדעה הכללית ביחס לשאלות מדעיות בנושאים שונים. לשם כך הוא משתמש בכלים כמו "Consensus Meter", בו רואים את התפלגות הדעות בשאלה המסוימת ולומדים על "מה חושב המדע" לגביה.

עוד שיטה שהוא נוקט היא "Pro Analysis". שימושיה העיקריים בחינוך ובמחקר הם בסיוע לסטודנטים ולמורים במציאת מאמרים רלוונטיים, יצירת סיכומים מותאמים לשואל, ניתוחים מהירים של ספרות מדעית, סינון מאמרים שלא עומדים בדרישות מדעיות מוגדרות (כמו מתודולוגיה, גודל מדגם או מובהקות סטטיסטית) והפקה של ציטוטים אוטומטיים ודוחות מותאמים.


הנה NotebookLM, כלי המחקר לטעינת חומרים מגוונים ומשימות עליהם (עברית):

https://youtu.be/_vML22ACIRs


הוא יכול לייצר אפילו פודקסט:

https://youtu.be/1jgpsGDUXW4


הצ'טבוט שמצטיין במחקר ובחיפוש - Perplexity (עברית):

https://youtu.be/1MkBWfurQL4


כלי AI מקצועי למחקר מדעי בסקירת ספרות ולמידה ממאמרים:

https://youtu.be/LBzrVEG5qsk


מארינר - סוכן AI והעוזר הגלובלי של גוגל:

https://youtu.be/WJnUWldjJQA?long=yes


הבן של גוגל וקלוד - הנה פרפלקסיטי ששילב את שני העולמות (עברית):

https://youtu.be/33nBpKRWMms?long=yes


כמה כלי מחקר מבוססי AI:

https://youtu.be/Rc9R7T8S1c8?long=yes


ומדריך לעבודה עם NotebookLM:

https://youtu.be/UG0DP6nVnrc?long=yes

קליגרפיה (Calligraphy), או כתיבה תמה, היא אמנות הכתיבה ובדרך כלל היא מתייחסת לכתיבה מסוגננת. זוהי אמנות הכתיבה הקישוטית.

מקורה של אמנות הקליגרפיה הוא באמנות קדומה של סין ומזרח אסיה במאה ה-4 לספירה. משם היא התפתחה והתפשטה לפרס ולארצות האיסלאם, שבה תופס הכתב המסוגנן מקום מקודש והתפתחה מסורת קליגרפית עשירה. גם ביהדות התייחסו לסופרי הסת"ם, מי שכתבו את ספרי התורה, בכבוד רב. בצד מעמדם הדתי, הם נחשבו גם בעלי סגנון אישי ואמנותי.

גם בעולם המערבי התפתחה הקליגרפיה, בתוך המעבר מאותיות יווניות לאותיות לטיניות וכתיבה של כתבי-דת לטיניים מעוטרים ומאוירים. בימי הביניים פותחו סגנונות כתיבה, כמו האותיות האוּנקִייליוֹת שהיו נהוגות באי האנגלי, המינוסקול הקרולינגי והכתב הגותי שפותחו בגרמניה והכתב הנטוי שפותח באיטליה.

במאה ה-19, לאחר שמאז המצאת הדפוס ירדה קרנה של הקליגרפיה, חזרו אמני קליגרפיה לפעול. במאה ה-20 חזרה הקליגרפיה לפרוח בציורי גרפיטי ובעולם המחשבים. זה קרה בעיקר מאז המצאת המחשב האישי ומעבדי התמלילים, על מגוון הגופנים (פונטים) שפותחו בשבילם.

דמות מרכזית בקידום הנושא היה סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל האגדי, שבצעירותו קיבל קורס קליגרפיה באוניברסיטה והושפע מהיופי של עולם האותיות והעיצוב. כשפיתח ג'ובס את מחשב המקינטוש, הוא הפך אותו למחשב גרפי שגופנים מעוצבים ומעוררי השראה ויופי תפסו בו מקום מרכזי.

קליגרפיה נקראת לעיתים בעברית "כתיבה תמה". מקור המילה בשפה היוונית: המלה "קאלוס" פירושה ביוונית "יופי" ו"גראפוס" היא ביוונית "כתיבה".


הנה הקליגרפיה הסינית הקדומה:

https://youtu.be/ppZWIwZsRdU


על קליגרף סיני שעשה לו שם בעולם (עברית):

https://youtu.be/d68TIY2_4H4


אוסף קליגרפיות מרהיבות:

https://youtu.be/zg7QLW0KrQw


מדריך מהיר לקליגרפיה מעשית:

https://youtu.be/Rnlha-GLL5s


קליגרפיה במחשב המקינטוש - הראשון שהעמיד במרכז את העיצוב הגרפי והקליגרפיה:

http://youtu.be/2B-XwPjn9YY?t=1m15s


יופייה של הקליגרפיה ביפאן (עברית):

http://youtu.be/cUI9PPeUCmI


והדגמה של הקליגרפיה היפנית (עברית):

http://youtu.be/geQtLi66W-A