מי היה מימאר סינאן?
מימאר סינאן (Mimar Sinan), האדריכל האגדי של האימפריה העות'מנית, הוא ללא ספק אחד מגדולי האדריכלים בתולדות העולם העתיק, אולי הגדול שבהם.
קחו ילד נוצרי (לא ברור אם ממוצא יווני, אלבני או ארמני), שגויס והפך יניצ'ר, חייל בחיל הרגלים המובחר של הסולטן העות'מני (ראו בתגית יניצ'רים). במהלך שירותו הצבאי, בעיקר במסעות המלחמה באירופה, הוא התרשם ממבנים עתיקים, בדגש על כנסיות נוצריות ומפוארות, שנזכיר שהן עוצבו מראש כדי להמם את המאמין, תוך המחשת אפסותו של האדם - אל מול גדולת האל.
וכך, כאוטודידקט, מי שלומד באופן עצמאי, סינאן למד על אדריכלות. כעילוי הנדסי הוא התגלה לראשונה, בעת שהצבא הגיע בקרואטיה לנהר שעצר את התקדמותו. כדי לנצח היה על הכוחות לצלוח את הנהר במהירות. סינאן הציע והצליח לבנות גשר בתוך שבועיים והניצחון הושג.
מחייל עות'מני הפך סינאן לארכיטקט צבאי בצבא האימפריה. אבל די מהר קורא לו הסולטן, ששמע על המתכנן המבריק של הגשר, כדי להכיר את סינאן. הסולטן הופך את האדריכל הצבאי הצעיר לאדריכל האימפריה, מי שיהיה למתכנן הרשמי של הסולטנות ואדריכלו הפרטי של הסולטן.
בחייו תכנן ובנה האדריכל הגאוני כ-450 מבני ענק מרשימים. לפחות 150 מהם שרדו עד ימינו. מעבר לפאר הרב שאפיין את תכנוניו של סינאן, הוא גם נהג ליצור מרחבים פנימיים גדולים במיוחד ועדיין מאוחדים. לזכותו גם חשוב לציין את הדקדוק הגיאומטרי והצורני של שאפיין את המבנים שעליהם הוא חתום.
מימאר סינאן הופך בחייו לאגדה ולאחד מגדולי האדריכלים. הוא זוכה לשלל כינויים מעריצים, כמו "מלך הכיפות", על שום הכיפות המושלמות שהוא יוצר למסגדים הרבים והמופלאים שהוא מתכנן. למעשה, הוא מחדש את תכנון הכיפה, כשבמקום הכיפה העתיקה שהייתה נהוגה אלפי שנים על גבי מבנה מרובע, הוא בונה כיפות כחלק מהמבנה המרכזי. אבל סביב הכיפה המרכזית, הראשית, הוא מציב כיפות משניות, כך שהן יתמכו ויחזקו אותה. בכך הוא יצר במסגדים שלו שני חללים, הראשי והמשני - והם בעצם חלל אחד.
מסגד באניה באשי (Banya Bashi Mosque) המרהיב, למשל, הוא מסגד עות'מני חום וצבעוני, הנחשב לאחד המסגדים היפים ביותר באירופה. סינאן מיקם בו קשתות אבן מגולפות ונהדרות, לצד עיטורי קיר מפוארים.
אבל אולי פסגת יצירתו של סינאן היא מסגד סולימאניה (Mosque of Suleyman), המסגד הגדול ביותר באיסטנבול (עם מקום ל-25 אלף מתפללים בו-זמנית) ואחד הסמלים המפורסמים של העיר. אחרי 7 שנים של בנייה, נפתח המסגד העצום, שעד היום קשה שלא להתפעל מהגאוניות של מתכננו. רבים רואים בו המבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית.
הטורקים רואים בסולימאניה את המסגד המרשים בין אינספור המסגדים של בירת טורקיה. אבל זה לא רק גודלו העצום של המסגד שיכול להכיל 25 אלף מתפללים בו-זמנית - סולימאניה נחשב בעיני רבים למבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית.
באופן נדיר מאוד לתקופתו, חי סינאן עד גיל 98. הוא התגורר במתחם מסגד סולימניה. עם מותו הוא נקבר בו, בתוך מאוזוליאום שהוא תכנן בחייו עבור עצמו. קברו של האדריכל הגאון ממוקם בסמוך לחומות של המסגד הנהדר ופסגת יצירתו, בפינה הצפון מערבית של חצר המסגד המרהיב.
עם אדריכלות מיומנת, יצירתית, מושקעת וקפדנית עד הפרטים הקטנים, נתנו סינאן ואומנותו הייחודית השראה לעולם האדריכלות, בדגש על הממלכות המוסלמיות. אפילו הטאג' מהאל שבעיר ההודית אגרא, המבנה היפה ביותר בעולם בעיני רבים, תוכנן ונבנה בהשראתו, עבור השאה ג'אהאן המוסלמי.
מימאר סינאן (Mimar Sinan), האדריכל האגדי של האימפריה העות'מנית, הוא ללא ספק אחד מגדולי האדריכלים בתולדות העולם העתיק, אולי הגדול שבהם.
קחו ילד נוצרי (לא ברור אם ממוצא יווני, אלבני או ארמני), שגויס והפך יניצ'ר, חייל בחיל הרגלים המובחר של הסולטן העות'מני (ראו בתגית יניצ'רים). במהלך שירותו הצבאי, בעיקר במסעות המלחמה באירופה, הוא התרשם ממבנים עתיקים, בדגש על כנסיות נוצריות ומפוארות, שנזכיר שהן עוצבו מראש כדי להמם את המאמין, תוך המחשת אפסותו של האדם - אל מול גדולת האל.
וכך, כאוטודידקט, מי שלומד באופן עצמאי, סינאן למד על אדריכלות. כעילוי הנדסי הוא התגלה לראשונה, בעת שהצבא הגיע בקרואטיה לנהר שעצר את התקדמותו. כדי לנצח היה על הכוחות לצלוח את הנהר במהירות. סינאן הציע והצליח לבנות גשר בתוך שבועיים והניצחון הושג.
מחייל עות'מני הפך סינאן לארכיטקט צבאי בצבא האימפריה. אבל די מהר קורא לו הסולטן, ששמע על המתכנן המבריק של הגשר, כדי להכיר את סינאן. הסולטן הופך את האדריכל הצבאי הצעיר לאדריכל האימפריה, מי שיהיה למתכנן הרשמי של הסולטנות ואדריכלו הפרטי של הסולטן.
בחייו תכנן ובנה האדריכל הגאוני כ-450 מבני ענק מרשימים. לפחות 150 מהם שרדו עד ימינו. מעבר לפאר הרב שאפיין את תכנוניו של סינאן, הוא גם נהג ליצור מרחבים פנימיים גדולים במיוחד ועדיין מאוחדים. לזכותו גם חשוב לציין את הדקדוק הגיאומטרי והצורני של שאפיין את המבנים שעליהם הוא חתום.
מימאר סינאן הופך בחייו לאגדה ולאחד מגדולי האדריכלים. הוא זוכה לשלל כינויים מעריצים, כמו "מלך הכיפות", על שום הכיפות המושלמות שהוא יוצר למסגדים הרבים והמופלאים שהוא מתכנן. למעשה, הוא מחדש את תכנון הכיפה, כשבמקום הכיפה העתיקה שהייתה נהוגה אלפי שנים על גבי מבנה מרובע, הוא בונה כיפות כחלק מהמבנה המרכזי. אבל סביב הכיפה המרכזית, הראשית, הוא מציב כיפות משניות, כך שהן יתמכו ויחזקו אותה. בכך הוא יצר במסגדים שלו שני חללים, הראשי והמשני - והם בעצם חלל אחד.
מסגד באניה באשי (Banya Bashi Mosque) המרהיב, למשל, הוא מסגד עות'מני חום וצבעוני, הנחשב לאחד המסגדים היפים ביותר באירופה. סינאן מיקם בו קשתות אבן מגולפות ונהדרות, לצד עיטורי קיר מפוארים.
אבל אולי פסגת יצירתו של סינאן היא מסגד סולימאניה (Mosque of Suleyman), המסגד הגדול ביותר באיסטנבול (עם מקום ל-25 אלף מתפללים בו-זמנית) ואחד הסמלים המפורסמים של העיר. אחרי 7 שנים של בנייה, נפתח המסגד העצום, שעד היום קשה שלא להתפעל מהגאוניות של מתכננו. רבים רואים בו המבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית.
הטורקים רואים בסולימאניה את המסגד המרשים בין אינספור המסגדים של בירת טורקיה. אבל זה לא רק גודלו העצום של המסגד שיכול להכיל 25 אלף מתפללים בו-זמנית - סולימאניה נחשב בעיני רבים למבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית.
באופן נדיר מאוד לתקופתו, חי סינאן עד גיל 98. הוא התגורר במתחם מסגד סולימניה. עם מותו הוא נקבר בו, בתוך מאוזוליאום שהוא תכנן בחייו עבור עצמו. קברו של האדריכל הגאון ממוקם בסמוך לחומות של המסגד הנהדר ופסגת יצירתו, בפינה הצפון מערבית של חצר המסגד המרהיב.
עם אדריכלות מיומנת, יצירתית, מושקעת וקפדנית עד הפרטים הקטנים, נתנו סינאן ואומנותו הייחודית השראה לעולם האדריכלות, בדגש על הממלכות המוסלמיות. אפילו הטאג' מהאל שבעיר ההודית אגרא, המבנה היפה ביותר בעולם בעיני רבים, תוכנן ונבנה בהשראתו, עבור השאה ג'אהאן המוסלמי.
