מה זו שנה מעוברת?
השנה המעוברת היא שנה שמוסיפים לה זמן מסוים, כדי לתאם בין לוח השנה ובין השנה האסטרונומית. שנה מעוברת נהוגה בלוחות שנה שונים, בהתאם לבחירה שעשו בהם.
בלוח השנה העברי נהוגה הוספת חודש אחד, אדר א', לפני חודש אדר הרגיל (שנקרא בשנה כזו אדר ב'). במהלך השנים הונהגו שיטות שונות לקביעת השנים המעוברות, אבל כיום נוהגים על פי השיטה הרבנית, שבה שנים מעוברות באות במחזור קבוע של 7 שנים מעוברות בכל 19 שנים. החישוב מתבצע על פי השארית שנותנת חלוקת השנה ב-19.
בלוח הגרגוריאני (הלוח הלועזי שאנו מכירים) מוסיפים יום אחד בכל ארבע שנים - את ה-29 לחודש פברואר. קביעה זו נקבעה בתקופתו של יוליוס קיסר, עת החליפו את חודש הלבנה בחודש חמה וחלקו את השנה ל־365 יום, שזה בדיוק משך הזמן בו כדור הארץ את השמש.
כדי לסגור את הפער שנוצר, בכל 4 שנים הוסיפו בחודש פברואר את היום הנוסף וקראו לשנה כזו "שנה מעוברת".
בלוח השנה האתיופי, המתוכנן על פי השמש, ישנם 12 חודשים בני 30 יום כל אחד ומעין חודש 13. בחודש הנוסף הזה ישנם 5 ימים בשנה רגילה ו-6 ימים בשנה מעוברת, שחלה אחת ל-4 שנים.
לערוך
שנים מעברות – בתקופתו של יוליוס קיסר החליפו את חדש הלבנה בחדש חמה, וחלקו את השנה ל־365 יום, שהם משך הזמן שבו כדור הארץ מקיף את השמש. לאחר מכן הוסיפו בכל 4 שנים יום אחד בחדש פברואר. זה מה שנקרא "שנה מעברת". לוח השנה שלנו מכנה "הלוח הגרגוריאני", משום שבשנת 1582 הכניס בו האפיפיור גרגוריוס השלשה עשר תקונים.
על־פי הספירה של היהודים מוסיפים בכל 4 שנים חדש אדר ב') ואותה שנה גם נקראת "שנה מעברת". זאת עשו מכיון ששנה לפי מופעי הירח היא קצרה יותר משנה לפי השמש, וכך משוים את שני הלוחות.
השנה המעוברת היא שנה שמוסיפים לה זמן מסוים, כדי לתאם בין לוח השנה ובין השנה האסטרונומית. שנה מעוברת נהוגה בלוחות שנה שונים, בהתאם לבחירה שעשו בהם.
בלוח השנה העברי נהוגה הוספת חודש אחד, אדר א', לפני חודש אדר הרגיל (שנקרא בשנה כזו אדר ב'). במהלך השנים הונהגו שיטות שונות לקביעת השנים המעוברות, אבל כיום נוהגים על פי השיטה הרבנית, שבה שנים מעוברות באות במחזור קבוע של 7 שנים מעוברות בכל 19 שנים. החישוב מתבצע על פי השארית שנותנת חלוקת השנה ב-19.
בלוח הגרגוריאני (הלוח הלועזי שאנו מכירים) מוסיפים יום אחד בכל ארבע שנים - את ה-29 לחודש פברואר. קביעה זו נקבעה בתקופתו של יוליוס קיסר, עת החליפו את חודש הלבנה בחודש חמה וחלקו את השנה ל־365 יום, שזה בדיוק משך הזמן בו כדור הארץ את השמש.
כדי לסגור את הפער שנוצר, בכל 4 שנים הוסיפו בחודש פברואר את היום הנוסף וקראו לשנה כזו "שנה מעוברת".
בלוח השנה האתיופי, המתוכנן על פי השמש, ישנם 12 חודשים בני 30 יום כל אחד ומעין חודש 13. בחודש הנוסף הזה ישנם 5 ימים בשנה רגילה ו-6 ימים בשנה מעוברת, שחלה אחת ל-4 שנים.
לערוך
שנים מעברות – בתקופתו של יוליוס קיסר החליפו את חדש הלבנה בחדש חמה, וחלקו את השנה ל־365 יום, שהם משך הזמן שבו כדור הארץ מקיף את השמש. לאחר מכן הוסיפו בכל 4 שנים יום אחד בחדש פברואר. זה מה שנקרא "שנה מעברת". לוח השנה שלנו מכנה "הלוח הגרגוריאני", משום שבשנת 1582 הכניס בו האפיפיור גרגוריוס השלשה עשר תקונים.
על־פי הספירה של היהודים מוסיפים בכל 4 שנים חדש אדר ב') ואותה שנה גם נקראת "שנה מעברת". זאת עשו מכיון ששנה לפי מופעי הירח היא קצרה יותר משנה לפי השמש, וכך משוים את שני הלוחות.
