מהו הארכאופטריקס שהיה החוליה החסרה?
ארכאופטריקס (Archaeopteryx) היה ראשון העופות בהיסטוריה. הוא התפתח מהדינוזאורים וממנו נולדו העופות.
המושג "החוליה החסרה" שגור בהקשרים שונים במדע ובהקשר לתיאוריות שונות שמנסים למצוא להן הוכחות במציאות. בהקשר למחקר הדינוזאורים הייתה חולייה שחסרה לחוקרים במשך זמן רב. היא קשורה לתיאוריה שלפיה מוצאן של הציפורים הוא מהדינוזאורים.
במשך שנים רבות זכתה התיאוריה הזו לתמיכה רבה בקרב החוקרים, אבל על אף ההגיון שבה, בדמיון שבין עצמות הציפורים לתכונות של דינוזאורים מעופפים ואחרים, חסרו ממצאים מסוימים בשטח, שיוכיחו מעל לכל ספק את ממשות הקשר הזה.
הכל השתנה כשנמצא בגרמניה מאובן של בעל חיים שקיבל את השם ארכאופטריקס. זה היה מאובן של ציפור בת כ-150 מיליון שנים. עד שהחלו החוקרים לבחון אותו לעומק הוא נראה כמו כל ציפור נכחדת. אבל כשבחנו החוקרים את המאובן הזה הם הבינו שנמצאה ה"חוליה החסרה", זו שמחברת בין הדינוזאורים לציפורים.
קראו לה הארכאופטריקס והיא הייתה ציפור עם תכונות נדירות של דינוזאור, מעין בן-דוד אבולוציוני של התרופודים. החוקרים נוטים לראות בארכאופטריקס את הציפור הקדומה ביותר שהתקיימה על פני כדור הארץ. הוא היה מעין זוחל מעופף, בגודל של עורב, שהיו לו נוצות של ציפור. המדהים היה שעל שתי כנפיו היו שתי רגליים קטנות ומנוונות. הן היו בנוסף לרגלי הציפור הרגילות שלו - כלומר הוא היה ציפור עם 4 רגליים!
זה לא היה הכל. בפיו של הארכאופטריקס היו שיניים. לשום ציפור בימינו אין שיניים. לדינוזאורים ולזוחלים, לעומת זאת, יש גם יש. לפי כל הסימנים עיקר מזונותיהם היו זוחלים קטנים וחרקים.
בהמשך נמצאו סימנים נוספים שחיברו בין בעלי החיים הללו. לדינוזאור שקיבל את השם "ארוסטיאון" היו זרועות ארוכות, שהחוקרים משערים שהן שהפכו במהלך האבולוציה לכנפיים. גם העצמות החלולות שלו, שנמצאו במאובנים בפטגוניה שבארגנטינה, מזכירות את עצמותיהן החלולות של הציפורים, עצמות שמאפשרות להן להיות קלות יותר ולעוף באוויר, כמו גם להקל על הנשימה.
אגב, ב-2024 מוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע בשיקגו חשף מאובן שהוצג לציבור לראשונה של ארכאופטריקס, שגודלו כגודל יונה ולו נוצות שלישוניות התומכות בתעופה, לצד קשקשים על אצבעות הרגליים, מבני שלד ורקמות רכות אחרות שלא נמצאו בעבר במאובני ארכאופטריקס ומחזקים עוד יותר את תיאוריית החוליה החסרה.
על כל אלה מתחזקת יותר ויותר הגישה שהארכאופטריקס הוא החוליה האבולוציונית שמקשרת בין הזוחלים הגדולים שנקראים דינוזאורים לבין הציפורים של ימינו.
ארכאופטריקס (Archaeopteryx) היה ראשון העופות בהיסטוריה. הוא התפתח מהדינוזאורים וממנו נולדו העופות.
המושג "החוליה החסרה" שגור בהקשרים שונים במדע ובהקשר לתיאוריות שונות שמנסים למצוא להן הוכחות במציאות. בהקשר למחקר הדינוזאורים הייתה חולייה שחסרה לחוקרים במשך זמן רב. היא קשורה לתיאוריה שלפיה מוצאן של הציפורים הוא מהדינוזאורים.
במשך שנים רבות זכתה התיאוריה הזו לתמיכה רבה בקרב החוקרים, אבל על אף ההגיון שבה, בדמיון שבין עצמות הציפורים לתכונות של דינוזאורים מעופפים ואחרים, חסרו ממצאים מסוימים בשטח, שיוכיחו מעל לכל ספק את ממשות הקשר הזה.
הכל השתנה כשנמצא בגרמניה מאובן של בעל חיים שקיבל את השם ארכאופטריקס. זה היה מאובן של ציפור בת כ-150 מיליון שנים. עד שהחלו החוקרים לבחון אותו לעומק הוא נראה כמו כל ציפור נכחדת. אבל כשבחנו החוקרים את המאובן הזה הם הבינו שנמצאה ה"חוליה החסרה", זו שמחברת בין הדינוזאורים לציפורים.
קראו לה הארכאופטריקס והיא הייתה ציפור עם תכונות נדירות של דינוזאור, מעין בן-דוד אבולוציוני של התרופודים. החוקרים נוטים לראות בארכאופטריקס את הציפור הקדומה ביותר שהתקיימה על פני כדור הארץ. הוא היה מעין זוחל מעופף, בגודל של עורב, שהיו לו נוצות של ציפור. המדהים היה שעל שתי כנפיו היו שתי רגליים קטנות ומנוונות. הן היו בנוסף לרגלי הציפור הרגילות שלו - כלומר הוא היה ציפור עם 4 רגליים!
זה לא היה הכל. בפיו של הארכאופטריקס היו שיניים. לשום ציפור בימינו אין שיניים. לדינוזאורים ולזוחלים, לעומת זאת, יש גם יש. לפי כל הסימנים עיקר מזונותיהם היו זוחלים קטנים וחרקים.
בהמשך נמצאו סימנים נוספים שחיברו בין בעלי החיים הללו. לדינוזאור שקיבל את השם "ארוסטיאון" היו זרועות ארוכות, שהחוקרים משערים שהן שהפכו במהלך האבולוציה לכנפיים. גם העצמות החלולות שלו, שנמצאו במאובנים בפטגוניה שבארגנטינה, מזכירות את עצמותיהן החלולות של הציפורים, עצמות שמאפשרות להן להיות קלות יותר ולעוף באוויר, כמו גם להקל על הנשימה.
אגב, ב-2024 מוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע בשיקגו חשף מאובן שהוצג לציבור לראשונה של ארכאופטריקס, שגודלו כגודל יונה ולו נוצות שלישוניות התומכות בתעופה, לצד קשקשים על אצבעות הרגליים, מבני שלד ורקמות רכות אחרות שלא נמצאו בעבר במאובני ארכאופטריקס ומחזקים עוד יותר את תיאוריית החוליה החסרה.
על כל אלה מתחזקת יותר ויותר הגישה שהארכאופטריקס הוא החוליה האבולוציונית שמקשרת בין הזוחלים הגדולים שנקראים דינוזאורים לבין הציפורים של ימינו.
