מהי הנשיקה?
פסל הנשיקה (The Kiss) של הפסל הצרפתי הנודע אוגוסט רודן, משנת 1886, הוא פסל עשוי שיש ובגודל טבעי, של זוג אוהבים. הוא נחשב לאחת מיצירות הדגל וגולות הכותרת של היצירות הקלאסיות של האמן הדגול.
במקור נוצרה "הנשיקה", כסקיצה רעיונית ליצירתו המפורסמת של רודן "שערי השאול". היא הוצגה לראשונה בפריס בשנת 1887, אך את הרעיון של הנאהבים שמשתלבים זה בזה הוא יצר עוד לפני כן, בגדלים וגרסאות שונים.
ב"נשיקה" רודן יצר ניגוד משולב בהרמוניה, בין ההמחשה הרוחנית והרגשית של מושג האהבה ובין ביטויה הפיסי. יש בו גם ניגוד בין ה"המוניות" של תיאור הדמויות לרוך והפיוטיות של האהבה שביניהן. שימו לב גם לתנועה הסיבובית שיוצרות הדמויות, באופן שבו הן מפוסלות ועוד מעניינת הצורה הסגורה, שבה חיבר את הצמד, כמעט במבנה של פרמידה.
מעניין לא פחות הוא השילוב שעשה רודן בין דמויות שיש המעובדות ומלוטשות בדיוק והקפדה, לבין הסלע הגס שעליו הן יושבות. זה היה סוג של פיסול שרודן אימץ בתקופה בה אימץ את פיסול הגריעה מגוש השיש. כך ניסה האמן הדגול והבוגר לתמוך באמני הציור האימפרסיוניסטים והצעירים. הוא השאיר חלק מהאבן כשהוא טבעי וגס, כמו שהיה בטבע ובכך המציא את הדרך שלו ליצור אמנות אימפרסיוניסטית בפיסול.
את פסל השיש המקורי אוגוסט רודן פיסל, לאחר שקיבל השראה מהספר "התופת" של דנטה, בחלק שמספר על ההתאהבות של פרנצ'סקה באחיו הצעיר של בעלה, פאולו. בספר, כמה נורא, גילה האח הנבגד את השניים ורצח את זוג האוהבים הבוגדני.
לפסל המונומנטאלי הזה, הגדול מהחיים, נושא אישי. אבל יש בו גם ממד אוניברסלי וכזה שמעורר הזדהות אצלנו כצופים.
רודן לא היה בטלן ולהיפך. הוא היה מוכר כאמן חרוץ, איש עבודה, שהשקיע שנים בפיסול כל פסל. יש להבין ששיטת השוליה הייתה השיטה הנפוצה בתקופות קודמות. גם רודן עצמו עבד כביצועיסט, שוליה, או "פסל מבצע" כמו שהחשיבו זאת, בשירותם של אמני פיסול ותיקים. הוא עשה זאת עד גיל 30 בערך.
וכמו שעשה רודן בצעירותו, עת למד וצבר ניסיון מעשי בשירותו של אמן גדול, כשהוא עצמו הפך לאמן מצליח וידוע, רודן גייס פסלים צעירים, עוזרים ואסיסטנטים שפיסלו את הפסלים שתיכנן ועזרו לו ליצור, תוך כדי שרכשו ניסיון וידע שנתן להם. כך יצא מהם, אגב, הפסל ברנקוזי, שבעתיד יהיה גם הוא מפורסם ומצליח.
ואגב, כמו רבות מעבודותיו, כמו "האיש החושב", גם את "הנשיקה" הוציא רודן גם בגרסאות שיצק מברונזה. עוזריו היו מי שיצקו אותה לתבניות שהוא יצר לשכפול הפסל המקורי.
פסל הנשיקה (The Kiss) של הפסל הצרפתי הנודע אוגוסט רודן, משנת 1886, הוא פסל עשוי שיש ובגודל טבעי, של זוג אוהבים. הוא נחשב לאחת מיצירות הדגל וגולות הכותרת של היצירות הקלאסיות של האמן הדגול.
במקור נוצרה "הנשיקה", כסקיצה רעיונית ליצירתו המפורסמת של רודן "שערי השאול". היא הוצגה לראשונה בפריס בשנת 1887, אך את הרעיון של הנאהבים שמשתלבים זה בזה הוא יצר עוד לפני כן, בגדלים וגרסאות שונים.
ב"נשיקה" רודן יצר ניגוד משולב בהרמוניה, בין ההמחשה הרוחנית והרגשית של מושג האהבה ובין ביטויה הפיסי. יש בו גם ניגוד בין ה"המוניות" של תיאור הדמויות לרוך והפיוטיות של האהבה שביניהן. שימו לב גם לתנועה הסיבובית שיוצרות הדמויות, באופן שבו הן מפוסלות ועוד מעניינת הצורה הסגורה, שבה חיבר את הצמד, כמעט במבנה של פרמידה.
מעניין לא פחות הוא השילוב שעשה רודן בין דמויות שיש המעובדות ומלוטשות בדיוק והקפדה, לבין הסלע הגס שעליו הן יושבות. זה היה סוג של פיסול שרודן אימץ בתקופה בה אימץ את פיסול הגריעה מגוש השיש. כך ניסה האמן הדגול והבוגר לתמוך באמני הציור האימפרסיוניסטים והצעירים. הוא השאיר חלק מהאבן כשהוא טבעי וגס, כמו שהיה בטבע ובכך המציא את הדרך שלו ליצור אמנות אימפרסיוניסטית בפיסול.
את פסל השיש המקורי אוגוסט רודן פיסל, לאחר שקיבל השראה מהספר "התופת" של דנטה, בחלק שמספר על ההתאהבות של פרנצ'סקה באחיו הצעיר של בעלה, פאולו. בספר, כמה נורא, גילה האח הנבגד את השניים ורצח את זוג האוהבים הבוגדני.
לפסל המונומנטאלי הזה, הגדול מהחיים, נושא אישי. אבל יש בו גם ממד אוניברסלי וכזה שמעורר הזדהות אצלנו כצופים.
הערכה פחותה?
חשוב לומר שזמן רב הפסל לא זכה להערכה המגיעה לו, לפחות בהשוואה לעבודות אחרות של אוגוסט רודן. הסיבה היא שאת הפסל פיסל למעשה עוזרו של האמן, תחת פיקוח של רודן ובהנחייה צמודה שלו.
רודן לא היה בטלן ולהיפך. הוא היה מוכר כאמן חרוץ, איש עבודה, שהשקיע שנים בפיסול כל פסל. יש להבין ששיטת השוליה הייתה השיטה הנפוצה בתקופות קודמות. גם רודן עצמו עבד כביצועיסט, שוליה, או "פסל מבצע" כמו שהחשיבו זאת, בשירותם של אמני פיסול ותיקים. הוא עשה זאת עד גיל 30 בערך.
וכמו שעשה רודן בצעירותו, עת למד וצבר ניסיון מעשי בשירותו של אמן גדול, כשהוא עצמו הפך לאמן מצליח וידוע, רודן גייס פסלים צעירים, עוזרים ואסיסטנטים שפיסלו את הפסלים שתיכנן ועזרו לו ליצור, תוך כדי שרכשו ניסיון וידע שנתן להם. כך יצא מהם, אגב, הפסל ברנקוזי, שבעתיד יהיה גם הוא מפורסם ומצליח.
ואגב, כמו רבות מעבודותיו, כמו "האיש החושב", גם את "הנשיקה" הוציא רודן גם בגרסאות שיצק מברונזה. עוזריו היו מי שיצקו אותה לתבניות שהוא יצר לשכפול הפסל המקורי.
