מי פיתח את פייתון ולמה כונה דיקטטור נדיב?
פייתון היא שפת התכנות הפופולרית ביותר כיום, אבל רבים לא יודעים שהיוצר המקורי שלה, ההולנדי גווידו ואן רוסום (Guido van Rossum), שבארצו נקרא בכלל חידו ואן רוסום, כתב אותה כמעט במקרה.
סיפורה של פייתון מתחיל בחורף 1989, סוף שבוע חג המולד באמסטרדם. בחדר מחשבים שקט במכון לחקר המתמטיקה והמדעים יושב לו גידו ון רוסום (Guido van Rossum) בן ה-33, משועמם בחופשת החג.
במקום לצפות בסרטים או לבקר משפחה, מחליט המתכנת המבריק ובן ה-33 לפתח פרויקט צדדי חדש - שפת תכנות פשוטה שתשלב את היתרונות של שפות תכנות אחרות שאהב.
גידו רוצה ליצור שפה שתהיה קלה ללמידה אך עוצמתית, נוחה למתכנתים אך גם מובנת למי שאינו מומחה. הוא שואב השראה משפת ABC שעבד עליה קודם לכן ורוצה לפתח שפת המשך, אבולוציה של ABC. על זה הוא מוסיף יכולות מתקדמות משפות כמו C ו-Unix Shell.
הוא חולם על שפה חזקה כמו השפות האחרות, אך שתהיה קלה ואינטואיטיבית. הוא מפתח אותה בקוד פתוח (Source Open), בה הקוד פתוח ונגיש לכולם ולכל אחד מותר להכניס בו שינויים ולהפיצו מחדש.
אבל הכי חשוב - המתכנת המבריק דואג שהקוד שלה יהיה ברור כמו אנגלית ושפייתון תתאים למשימות יומיומיות ומהירות, עם זמני פיתוח קצרים.
את השם "פייתון" (Python) הוא בוחר בהשראת קבוצת הקומיקאים הבריטית "מונטי פייתון" (Monty Python) שגידו מעריץ, אגב במיוחד את תוכנית הטלוויזיה "המופע המעופף של מונטי פייתון" (Monty Python's Flying Circus).
השנים הראשונות של פייתון הן צנועות. היא "שפת סקריפט" שבה פשוט כותבים ומריצים את התכנית. במקום הידור (Compilation) או קישור (Linkage) של תוכניות יש בפייתון מפרש (Interpreter) המאפשר כתיבה ישירה של פקודות אליו, בלי צורך ליצור תוכנית או קובץ.
השיטה הזו תקל מאוד על מתחילים להתנסות בשפה, לבצע חישובים מהירים ולבדוק במהירות דברים קטנים, ללא הצורך לכתוב תוכנית שלמה.
המפתח ההולנדי משחרר את הגרסה הראשונה (Python 0.9.0) בפברואר 1991, ומפיץ אותה דרך קבוצות דיון באינטרנט. הקהילה שמתפתחת סביב השפה מאמצת את הפילוסופיה שהוא הגדיר: תחביר פשוט וברור, קוד קריא ופיתוח מהיר. המוטו של הקבוצה הוא "קוד יפה עדיף על קוד מכוער, פשוט עדיף על מורכב והקריאות חשובה" - אלה עתידים להיות העקרונות שינחו את מפתחי פייתון.
אנקדוטה מעניינת היא שגידו כתב את ה"Zen של פייתון" – אוסף של 19 עקרונות שמנחים את פיתוח השפה – כבדיחה פנימית. המשפט "יש רק דרך אחת נכונה לעשות זאת" מתייחס לפילוסופיית העיצוב של פייתון, בניגוד לשפת פרל שדגלה ב"יש יותר מדרך אחת לעשות זאת".
הגרסאות המוקדמות של פייתון משכו בעיקר מדענים ואקדמאים שחיפשו כלי נוח לניתוח מידע מדעי. אך המפנה הגדול מגיע בשנות ה-2000 המוקדמות, כשחברות אינטרנט גדולות מתחילות לאמץ את השפה. גוגל (Google) הייתה מהראשונות שהשתמשה בפייתון באופן נרחב, וב-2005 גידו עצמו מצטרף לחברה.
מעט ידוע על כך שאחד הפרויקטים הראשונים שנכתבו בפייתון היה מחולל תסריטים עבור משחק מחשב בשם "Grail" – שם שהוא כמובן הומאז' לסרט "מונטי פייתון והגביע הקדוש" (Monty Python and the Holy Grail).
מהפכת הנתונים הגדולה (Big Data) ועליית הבינה המלאכותית בעשור האחרון האיצו את הפופולריות של פייתון לשיאים חדשים. ספריות כמו NumPy, Pandas ו-TensorFlow הפכו את פייתון לכלי המועדף על מדעני נתונים ומהנדסי בינה מלאכותית. סקרים מראים שמ-2017 פייתון החלה להוביל ברשימת שפות התכנות המבוקשות ביותר בעולם.
ב-2018, גידו ון רוסום פורש מתפקידו כ"דיקטטור נדיב לכל החיים" (BDFL - Benevolent Dictator For Life), הכינוי שניתן לו בקהילה, לאחר 30 שנות הובלה. הוא מעביר את המושכות למועצת ההנהלה דמוקרטית של המפתחים.
אין ספק שהוא עשה את שלו ובגדול. כיום, פייתון היא אחת משפות התכנות הנלמדות ביותר באוניברסיטאות, בתיכונים ואפילו בבתי ספר יסודיים ברחבי העולם.
מה שהחל כפרויקט חופשת חג המולד הפך לשפה שמניעה את הטכנולוגיה המודרנית - מניתוח נתוני מחקר מדעי, דרך מנועי חיפוש ואתרי אינטרנט פופולריים כמו יוטיוב (YouTube), ועד פיתוח מודלים של בינה מלאכותית שמשנים את חיינו.
פייתון היא שפת התכנות הפופולרית ביותר כיום, אבל רבים לא יודעים שהיוצר המקורי שלה, ההולנדי גווידו ואן רוסום (Guido van Rossum), שבארצו נקרא בכלל חידו ואן רוסום, כתב אותה כמעט במקרה.
סיפורה של פייתון מתחיל בחורף 1989, סוף שבוע חג המולד באמסטרדם. בחדר מחשבים שקט במכון לחקר המתמטיקה והמדעים יושב לו גידו ון רוסום (Guido van Rossum) בן ה-33, משועמם בחופשת החג.
במקום לצפות בסרטים או לבקר משפחה, מחליט המתכנת המבריק ובן ה-33 לפתח פרויקט צדדי חדש - שפת תכנות פשוטה שתשלב את היתרונות של שפות תכנות אחרות שאהב.
גידו רוצה ליצור שפה שתהיה קלה ללמידה אך עוצמתית, נוחה למתכנתים אך גם מובנת למי שאינו מומחה. הוא שואב השראה משפת ABC שעבד עליה קודם לכן ורוצה לפתח שפת המשך, אבולוציה של ABC. על זה הוא מוסיף יכולות מתקדמות משפות כמו C ו-Unix Shell.
הוא חולם על שפה חזקה כמו השפות האחרות, אך שתהיה קלה ואינטואיטיבית. הוא מפתח אותה בקוד פתוח (Source Open), בה הקוד פתוח ונגיש לכולם ולכל אחד מותר להכניס בו שינויים ולהפיצו מחדש.
אבל הכי חשוב - המתכנת המבריק דואג שהקוד שלה יהיה ברור כמו אנגלית ושפייתון תתאים למשימות יומיומיות ומהירות, עם זמני פיתוח קצרים.
את השם "פייתון" (Python) הוא בוחר בהשראת קבוצת הקומיקאים הבריטית "מונטי פייתון" (Monty Python) שגידו מעריץ, אגב במיוחד את תוכנית הטלוויזיה "המופע המעופף של מונטי פייתון" (Monty Python's Flying Circus).
השנים הראשונות של פייתון הן צנועות. היא "שפת סקריפט" שבה פשוט כותבים ומריצים את התכנית. במקום הידור (Compilation) או קישור (Linkage) של תוכניות יש בפייתון מפרש (Interpreter) המאפשר כתיבה ישירה של פקודות אליו, בלי צורך ליצור תוכנית או קובץ.
השיטה הזו תקל מאוד על מתחילים להתנסות בשפה, לבצע חישובים מהירים ולבדוק במהירות דברים קטנים, ללא הצורך לכתוב תוכנית שלמה.
המפתח ההולנדי משחרר את הגרסה הראשונה (Python 0.9.0) בפברואר 1991, ומפיץ אותה דרך קבוצות דיון באינטרנט. הקהילה שמתפתחת סביב השפה מאמצת את הפילוסופיה שהוא הגדיר: תחביר פשוט וברור, קוד קריא ופיתוח מהיר. המוטו של הקבוצה הוא "קוד יפה עדיף על קוד מכוער, פשוט עדיף על מורכב והקריאות חשובה" - אלה עתידים להיות העקרונות שינחו את מפתחי פייתון.
אנקדוטה מעניינת היא שגידו כתב את ה"Zen של פייתון" – אוסף של 19 עקרונות שמנחים את פיתוח השפה – כבדיחה פנימית. המשפט "יש רק דרך אחת נכונה לעשות זאת" מתייחס לפילוסופיית העיצוב של פייתון, בניגוד לשפת פרל שדגלה ב"יש יותר מדרך אחת לעשות זאת".
הגרסאות המוקדמות של פייתון משכו בעיקר מדענים ואקדמאים שחיפשו כלי נוח לניתוח מידע מדעי. אך המפנה הגדול מגיע בשנות ה-2000 המוקדמות, כשחברות אינטרנט גדולות מתחילות לאמץ את השפה. גוגל (Google) הייתה מהראשונות שהשתמשה בפייתון באופן נרחב, וב-2005 גידו עצמו מצטרף לחברה.
מעט ידוע על כך שאחד הפרויקטים הראשונים שנכתבו בפייתון היה מחולל תסריטים עבור משחק מחשב בשם "Grail" – שם שהוא כמובן הומאז' לסרט "מונטי פייתון והגביע הקדוש" (Monty Python and the Holy Grail).
מהפכת הנתונים הגדולה (Big Data) ועליית הבינה המלאכותית בעשור האחרון האיצו את הפופולריות של פייתון לשיאים חדשים. ספריות כמו NumPy, Pandas ו-TensorFlow הפכו את פייתון לכלי המועדף על מדעני נתונים ומהנדסי בינה מלאכותית. סקרים מראים שמ-2017 פייתון החלה להוביל ברשימת שפות התכנות המבוקשות ביותר בעולם.
ב-2018, גידו ון רוסום פורש מתפקידו כ"דיקטטור נדיב לכל החיים" (BDFL - Benevolent Dictator For Life), הכינוי שניתן לו בקהילה, לאחר 30 שנות הובלה. הוא מעביר את המושכות למועצת ההנהלה דמוקרטית של המפתחים.
אין ספק שהוא עשה את שלו ובגדול. כיום, פייתון היא אחת משפות התכנות הנלמדות ביותר באוניברסיטאות, בתיכונים ואפילו בבתי ספר יסודיים ברחבי העולם.
מה שהחל כפרויקט חופשת חג המולד הפך לשפה שמניעה את הטכנולוגיה המודרנית - מניתוח נתוני מחקר מדעי, דרך מנועי חיפוש ואתרי אינטרנט פופולריים כמו יוטיוב (YouTube), ועד פיתוח מודלים של בינה מלאכותית שמשנים את חיינו.
קישורים מצורפים:
