שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו מדע הזואולוגיה?
זוֹאוֹלוֹגְיָה (Zoology) היא ענף במדעי החיים שבו חוקרים זואולוגים, כלומר מדענים העוסקים בזואולוגיה, עולם בעלי החיים.
הזואולוגיה היא תחום מדעי החוקר את מבנה גופם של בעלי חיים, אורחות חייהם, דרכי הגידול וההתרבות שלהם ואת היחסים בינם לבין בעלי חיים אחרים או בינם לבין סביבת המחיה שלהם.
המילה חחח היא הלחם של שתי מילים מהשפה היוונית. הראשונה היא המילה "זוֹאוֹן", כלומר "חיה" ואחריה המילה "לוגיה" שפירושה "תורה".
בתגית "בעלי חיים" תכירו את בעלי החיים שחוקרים הזואולוגים. יש גם תחום של זואולוגיה ימית בו חוקרים את אלו שבתגית "בעלי חיים ימיים".
בנוסף, הזואולוגיה כוללת בתוכה או משתמשת בתחומים נוספים כמו פיזיולוגיה, אנטומיה, אבולוציה, אקולוגיה וביולוגיה.
הנה עולם הזואולוגיה:
https://youtu.be/2RbFedaFPqA
למה כדאי ללמוד זואולוגיה כתחום מחקר?
https://youtu.be/ZdaX8NqbuvI
מצגת וידאו על עבודתם של הזואולוגים:
https://youtu.be/5suxAxFm0vE
זואולוגיה מספרת:
https://youtu.be/ipOoEmrm4pI
מגוון המינים בטבע וכמה הוא חשוב לאדם (מתורגם):
https://youtu.be/GK_vRtHJZu4
וסרטון תיעודי על מדע הזואולוגיה:
https://youtu.be/rbJ3H13yrTw?long=yes
מהו עקרון ההכבדה?
אחד העקרונות המעניינים בטבע ומה שמדגים שוב את התבונה שבטבע ובמנגנוני האבולוציה וההתפתחות שבו, הוא עקרון שמסביר את ההתנהגות של בעלי חיים רבים ונקרא "עקרון ההכבדה" (Handicap principle). לפי עקרון זה נוהגים זכרים רבים להכביד על עצמם, במהלך עונת החיזור. הזכר מכביד על עצמו בכדי להרשים את הנקבה בגנים המשובחים שלו. לפי עקרון ההכבדה הוא יחשוף את עצמו לסכנה, ייקח על עצמו משימות קשות לביצוע או ינהג בצורה שמעידה על יכולותיו. אולי החסרונות של כל אלה ברורים, אבל היתרון הגדול שלהם הוא שהנקבות יחליטו שהזכרים החזקים, האמיצים והיעילים הללו יהיו בני זוג אידיאליים בשבילן והורים מצוינים. התנהגות הנקבות מעידה שהיתרונות שמוצאות הנקבות בזכרים הללו הם גם בגידול והגנת הצאצאים העתידיים שלהן וגם בגנטיקה של האבות הללו שתאפשר הישרדות טובה יותר לצאצאים, שכן גנים חזקים בטבע מגדילים את הסיכוי של הצאצאים לשרוד.
דוגמאות להתנהגויות, מאפיינים גופניים ומבנים שמסכנים את בעל החיים לא חסרים. הדוגמה המוכרת ביותר היא חיזור אצל הטווסים. הזנב הצבעוני, שמטפח לעצמו הטווס הזכר, מקשה עליו להסתתר מפני טורפים וחושף אותו לסכנה. אך עקרון ההכבדה יסביר שברירה מינית היא שפיתחה את המאפיין הזה, במהלך האבולוציה. הזנב הצבעוני מאותת לנקבות הטווסים שהזכר בטוח בעצמו, על אף ההכבדה שנטל על עצמו בזנב הבולט ומושך תשומת לב של טורפים. המעניין הוא שהביטחון העצמי שמשדר הזנב הצבעוני של הטווס מצליח גם להרתיע טורפים אפשריים ומכאן שההכבדה היא לא רק אמצעי לחיזור, אלא גם מאפיין שמגדיל את סיכויי ההישרדות שלו.
דוגמה אחרת היא קרניהם הענקיות של בעלי חיים כמו זכרי האייל הקורא או היעל. הן מקשות את התנועה והבריחה מטורפים, אך יש בהן כדי להדגים את חוזקו והאומץ של הזכר.
המדען שגילה את עקרון ההכבדה הוא חוקר ישראלי, הזואולוג אמוץ זהבי, שביחד עם אשתו, אבישג זהבי, חקר את הנושא לעומק. הוא פרסם את העקרון במאמר שזכה לקיתונות של ביקורת מצד מדענים וכמעט בוז. רק אחרי שאומת על ידי חוקרים נחשבים ואף הוכח שהוא מתבקש ואף הכרחי, בהסבר של תופעות שונות, הוא התקבל. מאז זכה זהבי לתועפות של הערכה, ציטוטים אקדמיים, פרסים ומחקרי המשך, שהפכו אותו לאחד החוקרים המוערכים בתחום. הוא פרסם בהרחבה בספרו "על עקרון ההכבדה ואלטרואיזם" את עקרון ההכבדה, שיש מי שכינו אותו מאז "החלק החסר בפאזל של דארווין".
הנה הטווס המכביד על עצמו, לפי עקרון ההכבדה:
https://youtu.be/qDvFdj-pFMc
סרט תיעודי על עקרון ההכבדה (עברית):
https://youtu.be/weKle8ImwDs?long=yes
והרצאה של אמוץ זהבי על הנושא (עברית):
https://youtu.be/yzIByq541ZI?long=yes
מיהי מלכת הנמלים?
מלכת הנמלים (Queen ant) היא הנמלה היחידה שמטילה ביצים בקן. המלכה שגופה תפוח וגדול, מטילה את כל הביצים בקן ומיד לאחר ההטלה, אוספות הנמלים הפועלות את הביצים שלה לחדרים מיוחדים שבהם יטופלו הביצים עד שיבקעו. הן גם יאכילו את הזחלים שייצאו מהביצים, עד שהם יגדלו ויהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהפכו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים והיותר קטנות יהפכו לנמלים פועלות.
המלכה היא הסיבה לקיומו של קן הנמלים. לאחר מות המלכה תדעך אוכלוסיית הקן לאיטה, עד שהוא יינטש לחלוטין.
המלכה מטילה בין הביצים גם ביצים שבהן מלכות נמלים חדשות. כשתתבגר, תערוך כל מלכה צעירה מעוף כלולות ותקים קן חדש משלה. לרוב מוקם הקן כשמלכה מופרית מוצאת כוך שבו תטיל את ביציה. הנמלים שבוקעות מהביצים מתחילות להקים את הקן. מעתה תהיה אוכלוסיית מושבת הנמלים מורכבת רק מהצאצאים של המלכה הזו והם שיטפלו בה כל חייה.
יש מיני נמלים שבקן שלהם ישנן כמה מלכות. במינים אלו הקן יינטש לעיתים רחוקות, מכיוון שכל המלכות בו צריכות למות, כדי שהקן יינטש ויתחילו קנים חדשים.
הנה חייה של מלכת הנמלים:
http://youtu.be/MHoRiFq3ekw
על מלכת הנמלים האורגות, עם הכנפיים והתעופה:
https://youtu.be/PhH4SRvN67k
כך בנוי הקן עם המלכה שבמרכזו:
http://youtu.be/_lFzDQkOcYU
חפירה של קן הנמלים החדש:
http://youtu.be/X-XidMcwKAI
ולעיתים המלכה תחוסל על ידי נמלים מקן אחר, שרוצות להגדיל את סיכויי ההשרדות של הקן שלהן:
http://youtu.be/cVy3k9hXom8
מתי היו אמוניטים?
אַמּוֹנִיטִים (Ammonites) הם יצורים ימיים קדומים, חסרי חוליות ימיים, שהגיעו לגודל של 50 סנטימטרים וחיו בעידן המזוזואיקון. האמוניט חי בים העמוק והפתוח. זה היה בעידן שבין 200 מיליון שנה עד לפני 65 מיליון שנה.
לאמוניטים היו קונכיות מפותלות שיצרו סליל שטוח בעל קוטר שהגיע לשני מטרים. הוא היה בעל חיים ימי טורף, רכיכה שאין לה ראש אלא רק איברי עיכול וזרועות.
כמו הדיונון של ימינו, האמוניט היה בעל זרועות שבעזרתם שחה ובעזרתם טרף. האמוניט ניזון מפלנקטון זעירים ומבעלי חיים קטנים שחיו במעמקי הים. באמצעות ששת זרועותיו הוא נהג לצוד, על ידי שליחת הזרועות החוצה מפתח השבלול ולכידת הטרף.
יש לו שלד חלזוני, מעין קונכיה בצורת שבלול שיש בו תאים שניתן לראות במאובן. צינורית שעוברת דרך המחיצה מחברת בין כל התאים. משנה לשנה הולך מספר התאים וגדל. הרכיכה עצמה חיה רק בתא האחרון.
את האמוניט שמשו התאים הללו לצורך תנועה בים. הוא נהג להכניס דרך הצינורות מים לתאים וכך הוא שקע. כשהוא הוציא מים, האמוניט היה צף. כך הוא יכול היה לווסת את גובהו ולנוע עם זרמי המים בעומקים השונים. בשעת הצורך שימשה אותו הוצאת זרם מהיר של מים, סילון מים של ממש, כדי לנוע מהר.
האמוניטים נכחדו בהכחדה שבה נעלמו הדינוזאורים מעל פני האדמה. מאובני אמוניטים נחשפו בסלעי-משקע ימי במקומות שונים בישראל. ידוע במיוחד קיר האמוניטים שבמכתש רמון. יש חוקרים שסבורים שהאמוניט הוא אביו הקדמון של הדיונון.
הנה עולם האמוניטים:
https://youtu.be/gvgqwX2gF0g
הסבר על האמוניטים (מתורגם):
https://youtu.be/iyexkJxMB7k
מנקודת מבט מדעית:
https://youtu.be/ucc3b1s38og
אנימציה של תנועת האמוניטים במים:
https://youtu.be/3LTWppabXHc
כך הם בוודאי נעו בים:
https://youtu.be/3P92PMZMrjM
ואפשר ללמוד הרבה ממאובני אמוניטים:
https://youtu.be/fLodfAUAIpw
מהם היונקים כמחלקה בבעלי החיים?
יונקים (Mammal) היא אחת המחלקות המפותחות והמגוונות ביותר שחיות על פני כדור הארץ. בעת חיים מזוהה כיונק, אם יש לו את המאפיין המובהק ביותר של היונקים - בלוטות חלב שמהן יונקים הצאצאים מהם.
היונקים מגוונים מכל בחינה. יש ביניהם גם שוכני-ים מובהקים, גם יונקים מעופפים, שוכני המחילות התת-קרקעיות, יש את אלו שמטפסים על עצים וכמובן - שוכני-יבשה, אלה ההולכים על שתיים או על ארבע רגליים.
המין האנושי, כלומר האדם, משתייך גם הוא למחלקת היונקים.
גם בגודלם של היונקים יש מגוון ענקי. הם נעים מבעלי חיים עצומי ממדים במשקל של 180 טונות ועד יונקים זעירים במשקל של 2 גרם בלבד.
במחלקת היונקים מעל 5,000 מינים של בעלי חיים. חלקם יולדים או ממליטים וחלקם הפחות מוכר מטילים ביצים.
למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "יונקים".
למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".
הנה מחלקת היונקים (מתורגם):
https://youtu.be/IDt7fc98-FI
וחפירה חינוכית לילדים על היונקים (עברית):
https://youtu.be/T0F8Hen9eo4?long=yes
מהן נמלים גוזרות עלים ומה הקומפוסט שהן מייצרות?
מאז המצאת החקלאות, בני האדם בטוחים שהם היחידים בטבע שמגדלים את מזונם ולא רק מלקטים או צדים אותו. אבל זה לא מדויק. ודאי לא אם בוחנים את עולם הנמלים.
נמלים גוזרות עלים (leaf cutting ants) הן מין מיוחד של נמלים, אם כי לא היחיד, שמגדל את מזונו.
הנמלים הללו גוזרות עלים מהצמחים שבסביבה ונושאות אותם בשיירה ארוכה, כשהעלים מונפים באוויר, עד שהן מגיעות אל הקן התת-קרקעי שלהן, בעומק של מספר מטרים בעומק האדמה.
אבל העלים האלה לא נגזרים על ידן כמזון. מדובר בחלק ממפעל חקלאי של ממש. בקן משתמשות הנמלים הגוזרות בלסתותיהן החזקות, המאפשרות להן לגזור במהירות את העלים הקשים לפיסות קטנות.
את קרעי ופיסות העלים הזעירות מסדרות הנמלים כמעין מצע. באמצעות רוק הן הופכות את מצע העלים הזה לקומפוסט של ממש. בו הן ישתמשו כגינה של ממש ויגדלו עליו פטריות זעירות המשמשות אותן למאכל.
במילים פשוטות, הנמלים הגוזרות עלים הן אחד המינים ולא היחיד של הנמלים החקלאיות - נמלים שמגדלים את מזונם באופן פעיל. כוחן גדול והן נושאות את העלים הכבדים בכוח שלא יאומן. די אם נסביר שהמשקל שאותו הן נושאות מגיע לפי 30 ממשקל גופן!
#אבל מה זה הקומפוסט שהן מייצרות?
על פיסות העלים שהן גזרו והניחו כמצע לגידול הפטריות, מפרישות הנמלים ויוצרות רקבובית שמאפשרת צמיחה של גן פטריות שלם.
זו דוגמה מדהימה לקומפוסט שיוצרים חרקים לצרכים חקלאיים. הנמלים אפילו מדבירות את הגידולים שלהם, באמצעות חומר אנטיביוטי שהן מפרישות על הפטריות, כדי למנוע מתקפת חיידקים שתביא לריקבון ועובש על הפטריות.
כך הנמלים הגוזרות מבצעות את כל התהליך החקלאי, מהתחלה ועד הסוף:
https://youtu.be/-6oKJ5FGk24
ושיירת הנמלים הנושאות את העלים אל הקן:
https://youtu.be/Xxnmh4IDYaU
מהו גלגול אצל הדו-חיים?
למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".
איך מתנהל הגלגול הזה?
בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.
ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.
רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.
מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.
אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.
איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:
https://youtu.be/1y6614FsC4I
הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:
https://youtu.be/7NhA9SHunKs
הסבר באנגלית של המטמורפוזה:
https://youtu.be/rJOOxlFs9Is
ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/wyUWl272b20
האם ניתן להשיב את הממותה לתחייה?
הממותות הקדומות, שנכחדו מן העולם בהכחדה האחרונה שהתרחשה על פני כדור הארץ, מאיימות לשוב ובגדול. מאד בגדול.
בשנת 2013 דיווחו מדענים רוסיים שמצאו שרידים של ממותה קפואה בקרח, עם דם במצב נוזלי. הממותה הקפואה נמצאה באי נידח באוקיינוס הקרח הצפוני. הממצא המדהים הזה תרם למחקר של הממותה והביא לכך שבשנים האחרונות הסתיים פרויקט של מיפוי הגנום המלא של הממותה הצמרית.
עתה, עם הצטברות הידע הגנומי שלה, מסתמן סיכוי של ממש לאחד הפרויקטים המעניינים ופורצי הדרך בתולדות המדע - השבתה לחיים של ממותה, שנכחדה לפני למעלה מ-10,000 שנה.
הידע והנתונים הרבים שכבר הצטברו הם רק תחילתו של תהליך שיאפשר לימוד של היבטים רבים לגבי המין הזה. מעבר למחקר הגנום של שתי ממותות שנמצאו כך, הצטבר בידי המדענים ידע עצום על ההיסטוריה האבולוציונית של הממותה ועל התנאים שהובילו להכחדת המין בתום עידן הקרח.
מדענים ומומחים לגנטיקה ושיבוט גורסים שייתכן וניתן יהיה לשבט את הממותה מעידן הקרח וליצור ממנה ממותות משובטות שיחיו שוב בעידן שלנו. יש אף חוקרים הגורסים ששיבוט כזה אפשרי ואף צפוי בתוך עשורים ספורים.
אם אכן יושגו ההשגים הללו בחקר הממותות ובשיבוט של ממותה חיה משרידי הדנ"א של ממותות מתות, הרי שייפתח עידן חדש במחקר הגנטי ובהנדסה גנטית. השבתם לחיים של מינים נכחדים מהעבר תהפוך אז לאפשרות ריאלית ופשוטה ואז יצטרכו לחקור את השפעת המעשה על האיזון בטבע הנוכחי והאם שעשועי הדנ"א הללו אינם מסוכנים מדי.
הנה סרטון בעברית על שיבוט מינים שנכחדו:
https://youtu.be/Kydvf-NazTE?t=37s
על האפשרות להחזרת הממותות לתחייה בעזרת ה-DNA שלהן:
https://youtu.be/5Hd1s21KOzA
עוד הסבר של היכולת לשחזר את הממותה מהדנ"א שנמצא בקרח:
https://youtu.be/K9emP-OtLi0
הדרך שבה ניתן לעשות זאת:
https://youtu.be/00uoSzYXSN0
צוות שכבר עובד על זה:
https://youtu.be/WguGSMfC_Ns
כך נמצאה ממותה קפואה:
http://youtu.be/DrpouDrM_x4
ממצא הדם של הממותה הקפואה מסיביר:
http://youtu.be/YKPSf0k8a7E
וכמה אנו קרובים להחייאה של מינים שנכחדו על ידי DNA:
https://youtu.be/qA1_mdiDgyk?long=yes
מהם הטפילים שנצמדים או נכנסים לגוף החי?
מגוון טפילים (Parasite), פרזיטים בלעז, חיים בהמוניהם, בכל רגע נתון, בגופנו או עליו, כמו גם על ובתוך גופם של בעלי חיים רבים.
הטפיל כיצור מזיק בדרך כלל ל"פונדקאי", האורגניזם, כלומר היצור, שאליו הוא נטפל ומארח אותו שלא ברצונו. הוא נקשר אליו או לתוכו ומנצל אותו לצרכיו.
בין הטפילים יש את החיצוניים, הנדבקים לגוף, כולל הקרציות, הפשפשים, הכינים וזחלי הזבובים הזעירים.
לצידם שוכנים בתוך הגוף הטפילים הפנימיים (endoparasite), המנהלים חיים שלמים בתוך גופם של הפונדקאים, כולל בני אדם. הם ניזונים מהם במזון ובמרכיבים חיוניים לקיום והתרבות.
טפילים פנימיים שכאלה הם למשל תולעי סרט (tapeworms) ותולעים עגולות (Roundworms). לרוב הם חיים במעיים של יונקים, לאחר שהגיעו לשם עם פירות, מזון נא או מקולקל. עוד טפילים פנימיים הם חד תאיים, פטריות וחיידקים, שמצויים במיליארדים בתוך גופנו, כשחלקם מזיקים לנו ואחרים דווקא בריאים. אלו חיים לעתים ברקמות גוף נוספות, כמו פה, לימפה, שרירים וכלי דם.
הנה הסבר על הטפילים (מתורגם):
https://youtu.be/g09BQes-B7E
טפילים בתוך נמלים:
https://youtu.be/F-4g98BHx5s
הטפילים שבגוף חיות מחמד:
https://youtu.be/JWh-rpCsVQw
גם בתוך לווייתנים ענקיים חיים טפילים שאוכלים את עצמותיהם:
https://youtu.be/-ZdP216pq7c
זוֹאוֹלוֹגְיָה (Zoology) היא ענף במדעי החיים שבו חוקרים זואולוגים, כלומר מדענים העוסקים בזואולוגיה, עולם בעלי החיים.
הזואולוגיה היא תחום מדעי החוקר את מבנה גופם של בעלי חיים, אורחות חייהם, דרכי הגידול וההתרבות שלהם ואת היחסים בינם לבין בעלי חיים אחרים או בינם לבין סביבת המחיה שלהם.
המילה חחח היא הלחם של שתי מילים מהשפה היוונית. הראשונה היא המילה "זוֹאוֹן", כלומר "חיה" ואחריה המילה "לוגיה" שפירושה "תורה".
בתגית "בעלי חיים" תכירו את בעלי החיים שחוקרים הזואולוגים. יש גם תחום של זואולוגיה ימית בו חוקרים את אלו שבתגית "בעלי חיים ימיים".
בנוסף, הזואולוגיה כוללת בתוכה או משתמשת בתחומים נוספים כמו פיזיולוגיה, אנטומיה, אבולוציה, אקולוגיה וביולוגיה.
הנה עולם הזואולוגיה:
https://youtu.be/2RbFedaFPqA
למה כדאי ללמוד זואולוגיה כתחום מחקר?
https://youtu.be/ZdaX8NqbuvI
מצגת וידאו על עבודתם של הזואולוגים:
https://youtu.be/5suxAxFm0vE
זואולוגיה מספרת:
https://youtu.be/ipOoEmrm4pI
מגוון המינים בטבע וכמה הוא חשוב לאדם (מתורגם):
https://youtu.be/GK_vRtHJZu4
וסרטון תיעודי על מדע הזואולוגיה:
https://youtu.be/rbJ3H13yrTw?long=yes
אחד העקרונות המעניינים בטבע ומה שמדגים שוב את התבונה שבטבע ובמנגנוני האבולוציה וההתפתחות שבו, הוא עקרון שמסביר את ההתנהגות של בעלי חיים רבים ונקרא "עקרון ההכבדה" (Handicap principle). לפי עקרון זה נוהגים זכרים רבים להכביד על עצמם, במהלך עונת החיזור. הזכר מכביד על עצמו בכדי להרשים את הנקבה בגנים המשובחים שלו. לפי עקרון ההכבדה הוא יחשוף את עצמו לסכנה, ייקח על עצמו משימות קשות לביצוע או ינהג בצורה שמעידה על יכולותיו. אולי החסרונות של כל אלה ברורים, אבל היתרון הגדול שלהם הוא שהנקבות יחליטו שהזכרים החזקים, האמיצים והיעילים הללו יהיו בני זוג אידיאליים בשבילן והורים מצוינים. התנהגות הנקבות מעידה שהיתרונות שמוצאות הנקבות בזכרים הללו הם גם בגידול והגנת הצאצאים העתידיים שלהן וגם בגנטיקה של האבות הללו שתאפשר הישרדות טובה יותר לצאצאים, שכן גנים חזקים בטבע מגדילים את הסיכוי של הצאצאים לשרוד.
דוגמאות להתנהגויות, מאפיינים גופניים ומבנים שמסכנים את בעל החיים לא חסרים. הדוגמה המוכרת ביותר היא חיזור אצל הטווסים. הזנב הצבעוני, שמטפח לעצמו הטווס הזכר, מקשה עליו להסתתר מפני טורפים וחושף אותו לסכנה. אך עקרון ההכבדה יסביר שברירה מינית היא שפיתחה את המאפיין הזה, במהלך האבולוציה. הזנב הצבעוני מאותת לנקבות הטווסים שהזכר בטוח בעצמו, על אף ההכבדה שנטל על עצמו בזנב הבולט ומושך תשומת לב של טורפים. המעניין הוא שהביטחון העצמי שמשדר הזנב הצבעוני של הטווס מצליח גם להרתיע טורפים אפשריים ומכאן שההכבדה היא לא רק אמצעי לחיזור, אלא גם מאפיין שמגדיל את סיכויי ההישרדות שלו.
דוגמה אחרת היא קרניהם הענקיות של בעלי חיים כמו זכרי האייל הקורא או היעל. הן מקשות את התנועה והבריחה מטורפים, אך יש בהן כדי להדגים את חוזקו והאומץ של הזכר.
המדען שגילה את עקרון ההכבדה הוא חוקר ישראלי, הזואולוג אמוץ זהבי, שביחד עם אשתו, אבישג זהבי, חקר את הנושא לעומק. הוא פרסם את העקרון במאמר שזכה לקיתונות של ביקורת מצד מדענים וכמעט בוז. רק אחרי שאומת על ידי חוקרים נחשבים ואף הוכח שהוא מתבקש ואף הכרחי, בהסבר של תופעות שונות, הוא התקבל. מאז זכה זהבי לתועפות של הערכה, ציטוטים אקדמיים, פרסים ומחקרי המשך, שהפכו אותו לאחד החוקרים המוערכים בתחום. הוא פרסם בהרחבה בספרו "על עקרון ההכבדה ואלטרואיזם" את עקרון ההכבדה, שיש מי שכינו אותו מאז "החלק החסר בפאזל של דארווין".
הנה הטווס המכביד על עצמו, לפי עקרון ההכבדה:
https://youtu.be/qDvFdj-pFMc
סרט תיעודי על עקרון ההכבדה (עברית):
https://youtu.be/weKle8ImwDs?long=yes
והרצאה של אמוץ זהבי על הנושא (עברית):
https://youtu.be/yzIByq541ZI?long=yes
מלכת הנמלים (Queen ant) היא הנמלה היחידה שמטילה ביצים בקן. המלכה שגופה תפוח וגדול, מטילה את כל הביצים בקן ומיד לאחר ההטלה, אוספות הנמלים הפועלות את הביצים שלה לחדרים מיוחדים שבהם יטופלו הביצים עד שיבקעו. הן גם יאכילו את הזחלים שייצאו מהביצים, עד שהם יגדלו ויהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהפכו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים והיותר קטנות יהפכו לנמלים פועלות.
המלכה היא הסיבה לקיומו של קן הנמלים. לאחר מות המלכה תדעך אוכלוסיית הקן לאיטה, עד שהוא יינטש לחלוטין.
המלכה מטילה בין הביצים גם ביצים שבהן מלכות נמלים חדשות. כשתתבגר, תערוך כל מלכה צעירה מעוף כלולות ותקים קן חדש משלה. לרוב מוקם הקן כשמלכה מופרית מוצאת כוך שבו תטיל את ביציה. הנמלים שבוקעות מהביצים מתחילות להקים את הקן. מעתה תהיה אוכלוסיית מושבת הנמלים מורכבת רק מהצאצאים של המלכה הזו והם שיטפלו בה כל חייה.
יש מיני נמלים שבקן שלהם ישנן כמה מלכות. במינים אלו הקן יינטש לעיתים רחוקות, מכיוון שכל המלכות בו צריכות למות, כדי שהקן יינטש ויתחילו קנים חדשים.
הנה חייה של מלכת הנמלים:
http://youtu.be/MHoRiFq3ekw
על מלכת הנמלים האורגות, עם הכנפיים והתעופה:
https://youtu.be/PhH4SRvN67k
כך בנוי הקן עם המלכה שבמרכזו:
http://youtu.be/_lFzDQkOcYU
חפירה של קן הנמלים החדש:
http://youtu.be/X-XidMcwKAI
ולעיתים המלכה תחוסל על ידי נמלים מקן אחר, שרוצות להגדיל את סיכויי ההשרדות של הקן שלהן:
http://youtu.be/cVy3k9hXom8
אַמּוֹנִיטִים (Ammonites) הם יצורים ימיים קדומים, חסרי חוליות ימיים, שהגיעו לגודל של 50 סנטימטרים וחיו בעידן המזוזואיקון. האמוניט חי בים העמוק והפתוח. זה היה בעידן שבין 200 מיליון שנה עד לפני 65 מיליון שנה.
לאמוניטים היו קונכיות מפותלות שיצרו סליל שטוח בעל קוטר שהגיע לשני מטרים. הוא היה בעל חיים ימי טורף, רכיכה שאין לה ראש אלא רק איברי עיכול וזרועות.
כמו הדיונון של ימינו, האמוניט היה בעל זרועות שבעזרתם שחה ובעזרתם טרף. האמוניט ניזון מפלנקטון זעירים ומבעלי חיים קטנים שחיו במעמקי הים. באמצעות ששת זרועותיו הוא נהג לצוד, על ידי שליחת הזרועות החוצה מפתח השבלול ולכידת הטרף.
יש לו שלד חלזוני, מעין קונכיה בצורת שבלול שיש בו תאים שניתן לראות במאובן. צינורית שעוברת דרך המחיצה מחברת בין כל התאים. משנה לשנה הולך מספר התאים וגדל. הרכיכה עצמה חיה רק בתא האחרון.
את האמוניט שמשו התאים הללו לצורך תנועה בים. הוא נהג להכניס דרך הצינורות מים לתאים וכך הוא שקע. כשהוא הוציא מים, האמוניט היה צף. כך הוא יכול היה לווסת את גובהו ולנוע עם זרמי המים בעומקים השונים. בשעת הצורך שימשה אותו הוצאת זרם מהיר של מים, סילון מים של ממש, כדי לנוע מהר.
האמוניטים נכחדו בהכחדה שבה נעלמו הדינוזאורים מעל פני האדמה. מאובני אמוניטים נחשפו בסלעי-משקע ימי במקומות שונים בישראל. ידוע במיוחד קיר האמוניטים שבמכתש רמון. יש חוקרים שסבורים שהאמוניט הוא אביו הקדמון של הדיונון.
הנה עולם האמוניטים:
https://youtu.be/gvgqwX2gF0g
הסבר על האמוניטים (מתורגם):
https://youtu.be/iyexkJxMB7k
מנקודת מבט מדעית:
https://youtu.be/ucc3b1s38og
אנימציה של תנועת האמוניטים במים:
https://youtu.be/3LTWppabXHc
כך הם בוודאי נעו בים:
https://youtu.be/3P92PMZMrjM
ואפשר ללמוד הרבה ממאובני אמוניטים:
https://youtu.be/fLodfAUAIpw
זואולוגיה
יונקים (Mammal) היא אחת המחלקות המפותחות והמגוונות ביותר שחיות על פני כדור הארץ. בעת חיים מזוהה כיונק, אם יש לו את המאפיין המובהק ביותר של היונקים - בלוטות חלב שמהן יונקים הצאצאים מהם.
היונקים מגוונים מכל בחינה. יש ביניהם גם שוכני-ים מובהקים, גם יונקים מעופפים, שוכני המחילות התת-קרקעיות, יש את אלו שמטפסים על עצים וכמובן - שוכני-יבשה, אלה ההולכים על שתיים או על ארבע רגליים.
המין האנושי, כלומר האדם, משתייך גם הוא למחלקת היונקים.
גם בגודלם של היונקים יש מגוון ענקי. הם נעים מבעלי חיים עצומי ממדים במשקל של 180 טונות ועד יונקים זעירים במשקל של 2 גרם בלבד.
במחלקת היונקים מעל 5,000 מינים של בעלי חיים. חלקם יולדים או ממליטים וחלקם הפחות מוכר מטילים ביצים.
למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "יונקים".
למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".
הנה מחלקת היונקים (מתורגם):
https://youtu.be/IDt7fc98-FI
וחפירה חינוכית לילדים על היונקים (עברית):
https://youtu.be/T0F8Hen9eo4?long=yes
מאז המצאת החקלאות, בני האדם בטוחים שהם היחידים בטבע שמגדלים את מזונם ולא רק מלקטים או צדים אותו. אבל זה לא מדויק. ודאי לא אם בוחנים את עולם הנמלים.
נמלים גוזרות עלים (leaf cutting ants) הן מין מיוחד של נמלים, אם כי לא היחיד, שמגדל את מזונו.
הנמלים הללו גוזרות עלים מהצמחים שבסביבה ונושאות אותם בשיירה ארוכה, כשהעלים מונפים באוויר, עד שהן מגיעות אל הקן התת-קרקעי שלהן, בעומק של מספר מטרים בעומק האדמה.
אבל העלים האלה לא נגזרים על ידן כמזון. מדובר בחלק ממפעל חקלאי של ממש. בקן משתמשות הנמלים הגוזרות בלסתותיהן החזקות, המאפשרות להן לגזור במהירות את העלים הקשים לפיסות קטנות.
את קרעי ופיסות העלים הזעירות מסדרות הנמלים כמעין מצע. באמצעות רוק הן הופכות את מצע העלים הזה לקומפוסט של ממש. בו הן ישתמשו כגינה של ממש ויגדלו עליו פטריות זעירות המשמשות אותן למאכל.
במילים פשוטות, הנמלים הגוזרות עלים הן אחד המינים ולא היחיד של הנמלים החקלאיות - נמלים שמגדלים את מזונם באופן פעיל. כוחן גדול והן נושאות את העלים הכבדים בכוח שלא יאומן. די אם נסביר שהמשקל שאותו הן נושאות מגיע לפי 30 ממשקל גופן!
#אבל מה זה הקומפוסט שהן מייצרות?
על פיסות העלים שהן גזרו והניחו כמצע לגידול הפטריות, מפרישות הנמלים ויוצרות רקבובית שמאפשרת צמיחה של גן פטריות שלם.
זו דוגמה מדהימה לקומפוסט שיוצרים חרקים לצרכים חקלאיים. הנמלים אפילו מדבירות את הגידולים שלהם, באמצעות חומר אנטיביוטי שהן מפרישות על הפטריות, כדי למנוע מתקפת חיידקים שתביא לריקבון ועובש על הפטריות.
כך הנמלים הגוזרות מבצעות את כל התהליך החקלאי, מהתחלה ועד הסוף:
https://youtu.be/-6oKJ5FGk24
ושיירת הנמלים הנושאות את העלים אל הקן:
https://youtu.be/Xxnmh4IDYaU
למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".
איך מתנהל הגלגול הזה?
בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.
ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.
רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.
מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.
אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.
איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:
https://youtu.be/1y6614FsC4I
הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:
https://youtu.be/7NhA9SHunKs
הסבר באנגלית של המטמורפוזה:
https://youtu.be/rJOOxlFs9Is
ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/wyUWl272b20
הממותות הקדומות, שנכחדו מן העולם בהכחדה האחרונה שהתרחשה על פני כדור הארץ, מאיימות לשוב ובגדול. מאד בגדול.
בשנת 2013 דיווחו מדענים רוסיים שמצאו שרידים של ממותה קפואה בקרח, עם דם במצב נוזלי. הממותה הקפואה נמצאה באי נידח באוקיינוס הקרח הצפוני. הממצא המדהים הזה תרם למחקר של הממותה והביא לכך שבשנים האחרונות הסתיים פרויקט של מיפוי הגנום המלא של הממותה הצמרית.
עתה, עם הצטברות הידע הגנומי שלה, מסתמן סיכוי של ממש לאחד הפרויקטים המעניינים ופורצי הדרך בתולדות המדע - השבתה לחיים של ממותה, שנכחדה לפני למעלה מ-10,000 שנה.
הידע והנתונים הרבים שכבר הצטברו הם רק תחילתו של תהליך שיאפשר לימוד של היבטים רבים לגבי המין הזה. מעבר למחקר הגנום של שתי ממותות שנמצאו כך, הצטבר בידי המדענים ידע עצום על ההיסטוריה האבולוציונית של הממותה ועל התנאים שהובילו להכחדת המין בתום עידן הקרח.
מדענים ומומחים לגנטיקה ושיבוט גורסים שייתכן וניתן יהיה לשבט את הממותה מעידן הקרח וליצור ממנה ממותות משובטות שיחיו שוב בעידן שלנו. יש אף חוקרים הגורסים ששיבוט כזה אפשרי ואף צפוי בתוך עשורים ספורים.
אם אכן יושגו ההשגים הללו בחקר הממותות ובשיבוט של ממותה חיה משרידי הדנ"א של ממותות מתות, הרי שייפתח עידן חדש במחקר הגנטי ובהנדסה גנטית. השבתם לחיים של מינים נכחדים מהעבר תהפוך אז לאפשרות ריאלית ופשוטה ואז יצטרכו לחקור את השפעת המעשה על האיזון בטבע הנוכחי והאם שעשועי הדנ"א הללו אינם מסוכנים מדי.
הנה סרטון בעברית על שיבוט מינים שנכחדו:
https://youtu.be/Kydvf-NazTE?t=37s
על האפשרות להחזרת הממותות לתחייה בעזרת ה-DNA שלהן:
https://youtu.be/5Hd1s21KOzA
עוד הסבר של היכולת לשחזר את הממותה מהדנ"א שנמצא בקרח:
https://youtu.be/K9emP-OtLi0
הדרך שבה ניתן לעשות זאת:
https://youtu.be/00uoSzYXSN0
צוות שכבר עובד על זה:
https://youtu.be/WguGSMfC_Ns
כך נמצאה ממותה קפואה:
http://youtu.be/DrpouDrM_x4
ממצא הדם של הממותה הקפואה מסיביר:
http://youtu.be/YKPSf0k8a7E
וכמה אנו קרובים להחייאה של מינים שנכחדו על ידי DNA:
https://youtu.be/qA1_mdiDgyk?long=yes
מגוון טפילים (Parasite), פרזיטים בלעז, חיים בהמוניהם, בכל רגע נתון, בגופנו או עליו, כמו גם על ובתוך גופם של בעלי חיים רבים.
הטפיל כיצור מזיק בדרך כלל ל"פונדקאי", האורגניזם, כלומר היצור, שאליו הוא נטפל ומארח אותו שלא ברצונו. הוא נקשר אליו או לתוכו ומנצל אותו לצרכיו.
בין הטפילים יש את החיצוניים, הנדבקים לגוף, כולל הקרציות, הפשפשים, הכינים וזחלי הזבובים הזעירים.
לצידם שוכנים בתוך הגוף הטפילים הפנימיים (endoparasite), המנהלים חיים שלמים בתוך גופם של הפונדקאים, כולל בני אדם. הם ניזונים מהם במזון ובמרכיבים חיוניים לקיום והתרבות.
טפילים פנימיים שכאלה הם למשל תולעי סרט (tapeworms) ותולעים עגולות (Roundworms). לרוב הם חיים במעיים של יונקים, לאחר שהגיעו לשם עם פירות, מזון נא או מקולקל. עוד טפילים פנימיים הם חד תאיים, פטריות וחיידקים, שמצויים במיליארדים בתוך גופנו, כשחלקם מזיקים לנו ואחרים דווקא בריאים. אלו חיים לעתים ברקמות גוף נוספות, כמו פה, לימפה, שרירים וכלי דם.
הנה הסבר על הטפילים (מתורגם):
https://youtu.be/g09BQes-B7E
טפילים בתוך נמלים:
https://youtu.be/F-4g98BHx5s
הטפילים שבגוף חיות מחמד:
https://youtu.be/JWh-rpCsVQw
גם בתוך לווייתנים ענקיים חיים טפילים שאוכלים את עצמותיהם:
https://youtu.be/-ZdP216pq7c
מיהו הטריצרטופס המבהיל אך צמחוני?
הטריצרטופס (Triceratops) היה דינוזאור צמחוני, הולך על ארבע, בעל אגן דמוי עוף. מהגולגולת שלו בלטו שלוש קרניים גדולות והיה לו מעין "צווארון" בצורת מניפה, שהגן על צווארו. אורכו היה 8-9 מטרים וגובהו היה כ-3 מטרים. הטריצרטופס שקל בין 6 ל-8.5 טונות.
הטריצרטופס חי בצפון אמריקה בשלהי תור הקרטיקון, החל מ-68 מיליון שנה לפני זמננו ועד הכחדת הקרטיקון-שלישון, לפני כ-65.5 מיליון שנה, שבה נכחדו גם שאר הדינוזאורים.
הקרנף בן זמננו הוא סוג של קרוב משפחה לטריצרטופס.
נא להכיר את הטריצרטופס:
https://youtu.be/rIdH848s6qE
על הדינוזאור הגדול והאיטי הזה:
http://youtu.be/3-4UO1CD6Y4
הטריצרטופס החולה מתוך הסרט "פארק היורה":
https://youtu.be/tYm7xeg27Rw
והסבר נוסף על הטריצרטופס הקשוח:
http://youtu.be/6XPZDPghDws
הטריצרטופס (Triceratops) היה דינוזאור צמחוני, הולך על ארבע, בעל אגן דמוי עוף. מהגולגולת שלו בלטו שלוש קרניים גדולות והיה לו מעין "צווארון" בצורת מניפה, שהגן על צווארו. אורכו היה 8-9 מטרים וגובהו היה כ-3 מטרים. הטריצרטופס שקל בין 6 ל-8.5 טונות.
הטריצרטופס חי בצפון אמריקה בשלהי תור הקרטיקון, החל מ-68 מיליון שנה לפני זמננו ועד הכחדת הקרטיקון-שלישון, לפני כ-65.5 מיליון שנה, שבה נכחדו גם שאר הדינוזאורים.
הקרנף בן זמננו הוא סוג של קרוב משפחה לטריצרטופס.
נא להכיר את הטריצרטופס:
https://youtu.be/rIdH848s6qE
על הדינוזאור הגדול והאיטי הזה:
http://youtu.be/3-4UO1CD6Y4
הטריצרטופס החולה מתוך הסרט "פארק היורה":
https://youtu.be/tYm7xeg27Rw
והסבר נוסף על הטריצרטופס הקשוח:
http://youtu.be/6XPZDPghDws
למי בטבע יש הכי הרבה שיניים?
שממית רחבת זנב היא בעל החיים שיש לו הכי הרבה שיניים (למעט דגים). יש לשממית רחבת הזנב יותר מ-300 שיניים - יותר מאשר לזוחל, ציפור או יונק כלשהם. מספר השיניים העצום הוא מופלא עוד יותר לאור זה שכל אורכה של השממית הזו הוא רק 30 ס"מ!
הנה השממית רחבת-הזנב במלוא הדרה:
http://youtu.be/jXdKcIecMw0
הנה השממית רחבת-הזנב במלוא הדרה:
http://youtu.be/jXdKcIecMw0
מהו דינוזאור הטרודון הקטן אבל נבון?
טרודון (Troodon) היה דינוזאור קרניבור, כלומר אוכל בשר שנהג לטרוף יצורים קטנים ממנו. הוא היה זעיר בגודלו, אבל זריז מאוד ועם המוח הכי גדול, ביחס לממדי גופו.
לפי ממצאים הגולגולת והשלד שלו, החוקרים מאמינים שהטרודון היה מהדינוזאורים האינטליגנטים ביותר, יתכן שאפילו יותר מהיונקים של זמננו.
הטרודון יכול היה להיות תוקפני למדי, אבל בעיקר על קטנים. כדינוזאור הולך על שתיים מקבוצת התֶרוֹפּוֹדָה (Theropoda), בין חבריו לקבוצה נכללים גם הציפורים המודרניות וגם ענק הדינוזאורים, טי-רקס המפורסם.
הוא השתייך למשפחת הטרודוניים, בעלי אגן הלטאה. הוא חי בתקופת הקרטיקון העליון, החל מסביבות 75 מיליון שנה לפני זמננו ועד לפני 66 מיליון שנה לפנינו, עד זמן הכחדת הדינוזאורים.
שמו של ה"טרודון" בא מיוונית ופירושו בשפה זו היא "שן פוצעת", שם שמתייחס לשיניו השונות מאלו של מרבית התרופודים הנפרדים.
יש חוקרים שסבורים שייתכן שמשפחת הטרודוניים הייתה מאבותיהם של העופות המודרניים. ואכן, הטרודונים היו קטנים, בעלי מוח גדול, גוף קל, לסתות עם שיניים וזנב מוגבה ועטור נוצות. בזכות הנוצות הללו, שהמדענים סבורים שיתכן והיו להם, הם דמו לעופות.
הטרודון חי בעיקר ביערות של אמריקה הצפונית, באזורים הצפוניים של ארה"ב וקנדה. אבל היו מהם שחיו באזורים הקפואים שבקרבת הקוטב ולכן גם נאלצו לשמור על חום גוף קבוע.
שלדים כמעט מושלמים של שרידי הטרודון, אגב, התגלו ב-1885 והם היו מהראשונים שהתגלו אז בצפון אמריקה, מאלסקה בצפון ועד ויומינג.
הטרודון - מהקטנים בדינוזאורים עם המוח הגדול:
https://youtu.be/MeCSPm1vaMc
הטרודון הנבון בדינוזאורים:
https://youtu.be/HHsj8AnyCPs
הטרודונים הזעירים מול טי רקס הענק:
https://youtu.be/0wfd6uw4mFE
על האינטליגנציה שלו:
https://youtu.be/_qSWIFPjoSg?long=yes
וסרט תיעודי על הטרודון, שאולי בכלל לא היה:
https://youtu.be/PBC5GkukI3c?long=yes
טרודון (Troodon) היה דינוזאור קרניבור, כלומר אוכל בשר שנהג לטרוף יצורים קטנים ממנו. הוא היה זעיר בגודלו, אבל זריז מאוד ועם המוח הכי גדול, ביחס לממדי גופו.
לפי ממצאים הגולגולת והשלד שלו, החוקרים מאמינים שהטרודון היה מהדינוזאורים האינטליגנטים ביותר, יתכן שאפילו יותר מהיונקים של זמננו.
הטרודון יכול היה להיות תוקפני למדי, אבל בעיקר על קטנים. כדינוזאור הולך על שתיים מקבוצת התֶרוֹפּוֹדָה (Theropoda), בין חבריו לקבוצה נכללים גם הציפורים המודרניות וגם ענק הדינוזאורים, טי-רקס המפורסם.
הוא השתייך למשפחת הטרודוניים, בעלי אגן הלטאה. הוא חי בתקופת הקרטיקון העליון, החל מסביבות 75 מיליון שנה לפני זמננו ועד לפני 66 מיליון שנה לפנינו, עד זמן הכחדת הדינוזאורים.
שמו של ה"טרודון" בא מיוונית ופירושו בשפה זו היא "שן פוצעת", שם שמתייחס לשיניו השונות מאלו של מרבית התרופודים הנפרדים.
יש חוקרים שסבורים שייתכן שמשפחת הטרודוניים הייתה מאבותיהם של העופות המודרניים. ואכן, הטרודונים היו קטנים, בעלי מוח גדול, גוף קל, לסתות עם שיניים וזנב מוגבה ועטור נוצות. בזכות הנוצות הללו, שהמדענים סבורים שיתכן והיו להם, הם דמו לעופות.
הטרודון חי בעיקר ביערות של אמריקה הצפונית, באזורים הצפוניים של ארה"ב וקנדה. אבל היו מהם שחיו באזורים הקפואים שבקרבת הקוטב ולכן גם נאלצו לשמור על חום גוף קבוע.
שלדים כמעט מושלמים של שרידי הטרודון, אגב, התגלו ב-1885 והם היו מהראשונים שהתגלו אז בצפון אמריקה, מאלסקה בצפון ועד ויומינג.
הטרודון - מהקטנים בדינוזאורים עם המוח הגדול:
https://youtu.be/MeCSPm1vaMc
הטרודון הנבון בדינוזאורים:
https://youtu.be/HHsj8AnyCPs
הטרודונים הזעירים מול טי רקס הענק:
https://youtu.be/0wfd6uw4mFE
על האינטליגנציה שלו:
https://youtu.be/_qSWIFPjoSg?long=yes
וסרט תיעודי על הטרודון, שאולי בכלל לא היה:
https://youtu.be/PBC5GkukI3c?long=yes
מהם חתולים גדולים?
האם כל חתול גדול הוא חתול גדול? - ובכן, מדעית ממש לא. חתולים גדולים (Big cats) הם חיות הפרא ששואגות וגם טורפות. חתול רגיל, גם אם הוא גדול, טורף אולי להנאתו עכברים או ציפורים, אבל אינו שואג. לכן הוא לא נמנה על קבוצת החתולים הגדולים.
הזואולוגים מונים 4 קבוצות של בעלי חיים שמשתייכים לחתולים הגדולים: אריות, טיגריסים, נמרים ויגוארים.
הנה הסבר על החתולים הגדולים:
http://youtu.be/8cQmky_wQao?t=11s
בני משפחת החתולים הגדולים הם גם נועזים ויודעים להילחם כמו שצריך:
https://youtu.be/Qaq7yi0Oivo
הפניית הגב? - הנה אינסטינקט הציד של חתולים גדולים:
https://youtu.be/bZgklu52Rus
האם כל חתול גדול הוא חתול גדול? - ובכן, מדעית ממש לא. חתולים גדולים (Big cats) הם חיות הפרא ששואגות וגם טורפות. חתול רגיל, גם אם הוא גדול, טורף אולי להנאתו עכברים או ציפורים, אבל אינו שואג. לכן הוא לא נמנה על קבוצת החתולים הגדולים.
הזואולוגים מונים 4 קבוצות של בעלי חיים שמשתייכים לחתולים הגדולים: אריות, טיגריסים, נמרים ויגוארים.
הנה הסבר על החתולים הגדולים:
http://youtu.be/8cQmky_wQao?t=11s
בני משפחת החתולים הגדולים הם גם נועזים ויודעים להילחם כמו שצריך:
https://youtu.be/Qaq7yi0Oivo
הפניית הגב? - הנה אינסטינקט הציד של חתולים גדולים:
https://youtu.be/bZgklu52Rus
לאן נעלם עוף הדודו?
ציפור הדודו (Dodo), עוף הדודו ובקיצור "הדודו", חיו רק באי מאוריציוס, אי השוכן באוקיינוס ההודי.
הם נכחדו לחלוטין. את הדודו האחרון ראו בשנת 1681, כשהעוף האחרון באי הובא להולנד. מאז נעלמו עקבותיו לחלוטין והוא לא נראה יותר.
עוף דודו, קרוב-משפחה רחוק של היונה, היה עוף גדול, בגובה של כ-90 סנטימטרים.
המילה ציפור לא מתאימה לו כלל. הוא היה כבד ומגושם ובמשקל של עד 25 קילוגרם הוא לא היה מסוגל לעוף.
עצוב, אבל פירוש שמו של הדודו רומז גם על גורלו. פירוש המילה "דודו" בפורטוגזית הוא "שוטה". ואכן, "העוף השוטה" היה איטי ולא חשש מבני האדם ומחיות הבית שהביאו עימם.
האמון הזה שנתן באנשים הביא לציד קל של הדודו. המלחים האירופיים באי מאוריציוס צדו אותם ללא רחמים ואכלו מבשרם.
הוא היה לטרף בידי חיות הבית של המתיישבים, שטרפו את הביצים ואת הדודו הצעירים וחיסלו אותם לחלוטין.
הנה סרטון על הכחדתו של הדודו:
http://youtu.be/83YiYnH3DB4
ומדוע באמת נכחד הדודו?
https://youtu.be/0EBFpj60LRY
ציפור הדודו (Dodo), עוף הדודו ובקיצור "הדודו", חיו רק באי מאוריציוס, אי השוכן באוקיינוס ההודי.
הם נכחדו לחלוטין. את הדודו האחרון ראו בשנת 1681, כשהעוף האחרון באי הובא להולנד. מאז נעלמו עקבותיו לחלוטין והוא לא נראה יותר.
עוף דודו, קרוב-משפחה רחוק של היונה, היה עוף גדול, בגובה של כ-90 סנטימטרים.
המילה ציפור לא מתאימה לו כלל. הוא היה כבד ומגושם ובמשקל של עד 25 קילוגרם הוא לא היה מסוגל לעוף.
עצוב, אבל פירוש שמו של הדודו רומז גם על גורלו. פירוש המילה "דודו" בפורטוגזית הוא "שוטה". ואכן, "העוף השוטה" היה איטי ולא חשש מבני האדם ומחיות הבית שהביאו עימם.
האמון הזה שנתן באנשים הביא לציד קל של הדודו. המלחים האירופיים באי מאוריציוס צדו אותם ללא רחמים ואכלו מבשרם.
הוא היה לטרף בידי חיות הבית של המתיישבים, שטרפו את הביצים ואת הדודו הצעירים וחיסלו אותם לחלוטין.
הנה סרטון על הכחדתו של הדודו:
http://youtu.be/83YiYnH3DB4
ומדוע באמת נכחד הדודו?
https://youtu.be/0EBFpj60LRY
מהם העופות?
עופות (Aves) היא מחלקה של בעלי חיים הכוללת כ-10 אלפי מינים בכל רחבי כדור הארץ. לעופות "דם חם" (הומיאותרמים) והם מתרבים בהטלת ביצים, לרוב בקן שנבנה על ידם. לאחר בקיעת הביצים מטפלים ההורים בצאצאיהם.
את גוף העופות מכסות בדרך כלל נוצות, תכונה שהיא ייחודית להם, לעומת שאר בעלי החיים. למעשה, הכנפיים שלהם הם אבולוציה של הגפיים הקדמיות שלהם והן המאפשרות למרבית העופות להתעופף באוויר. חלק מהעופות נודדים מדי שנה למרחקים גדולים, בכל סתיו לארצות החום ובאביב, לקראת הקיץ, בחזרה אל ארצות הצפון.
אצל חלק ממיני העופות, התנוונו הכנפיים חלקית, מה שלא מאפשר להם לעופף כך. שינויים בגוף עופות אחרים בני ימינו מאפשרים להם תכונות מתאימות לתעופה, כולל עצמות חלולות שמשקלן קטן, מקור קל שהחליף את השיניים, ומערכת נשימה ייחודית, הכוללת שקי אוויר וריאות המאפשרים להם נשימה יעילה.
גם אם ישנה אחידות רבה במבנה הגוף של מיני העופות השונים, יש בהן מגוון צורות וגדלים משתנים, מזה של 5 סנטימטרים אצל ציפור הקוליברי ועד כמעט 3 מטרים אצל היען.
רבים ממיני העופות הם חברתיים. התקשורת ביניהם מתבצעת במחוות טקסיות מגוונות וקריאות ייחודיות. מגוון של שירים הנלמדים מההורים וחיקוי של קולות מגוונים מאפשרים לציפורי שיר ותוכאים לתקשר.
האבולוציונית, התפיסה המקובלת על מרבית הביולוגים כיום היא שהעופות התפתחו מדינוזאורים בעלי נוצות מתת המין של התרופודים. זה אומר שלמעשה העופות של ימינו הם אבולוציה של קבוצת דינוזאורים ששרדו את ההכחדה הגדולה של סוף עידן הקרטיקון.
#העופות והאדם
מאז ומתמיד נמשך לב האדם את העופות בכלל והציפורים בפרט.
כבר אלפי שנים שהציפורים והעופות תופסים מקום מרכזי בתרבות, בספרות, סשירה ובשאר האמנויות.
גם במדע הזואולוגיה יש להן מקום משמעותי מאוד. אורניתולוגיה, התחום העוסק בחקר העופות, הוא תחום מחקרי מרתק שממצאיו הובילו לתגליות והמצאות רבות בעולמות הטכנולוגיה. בעולם ההנדסה נשאבו רעיונות ופתרונות טכנולוגיים רבים ושימושיים מעולם בני הכנף והעופות.
גם בשעות הפנאי מבלים הצפרים חלק ניכר מזמנם, בתצפיות, בצילום ובמחקר הציפורים והעופות. אלו חובבי ציפורים נלהבים שמקדישים זמן, אנרגיה וממון רבים לתחביב הצפרות.
שימושים חשובים נמצאו גם הם לעופות ולציפורים. מיני עופות רבים בויתו על ידי האדם ויש להם ערך כלכלי רב. ביניהם ניתן למצוא את התרנגולאים והאווזאים, שיש להן תרומה חקלאית. מולם, בויתו במהלך הדורות עופות דורסים רבים, בכדי לסייע לציידים בציד ועוד.
במקביל ובשל מעשי האדם, נכחדו במשך הזמן מאות מיני עופות. אלפים נוספים נמצאים בסכנת הכחדה מתמדת.
למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "עופות".
למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".
הנה העופות הבולטים ביותר - עולם הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/8AJCIeXalI0
מגוון ציפורי ארץ ישראל:
https://youtu.be/HywErHHr7eY
וסרטון נהדר על צאצאי העופות - האפרוחים, הגוזלים ומה שביניהם (עברית):
https://youtu.be/SFP-5IJ4Mzg?long=yes
עופות (Aves) היא מחלקה של בעלי חיים הכוללת כ-10 אלפי מינים בכל רחבי כדור הארץ. לעופות "דם חם" (הומיאותרמים) והם מתרבים בהטלת ביצים, לרוב בקן שנבנה על ידם. לאחר בקיעת הביצים מטפלים ההורים בצאצאיהם.
את גוף העופות מכסות בדרך כלל נוצות, תכונה שהיא ייחודית להם, לעומת שאר בעלי החיים. למעשה, הכנפיים שלהם הם אבולוציה של הגפיים הקדמיות שלהם והן המאפשרות למרבית העופות להתעופף באוויר. חלק מהעופות נודדים מדי שנה למרחקים גדולים, בכל סתיו לארצות החום ובאביב, לקראת הקיץ, בחזרה אל ארצות הצפון.
אצל חלק ממיני העופות, התנוונו הכנפיים חלקית, מה שלא מאפשר להם לעופף כך. שינויים בגוף עופות אחרים בני ימינו מאפשרים להם תכונות מתאימות לתעופה, כולל עצמות חלולות שמשקלן קטן, מקור קל שהחליף את השיניים, ומערכת נשימה ייחודית, הכוללת שקי אוויר וריאות המאפשרים להם נשימה יעילה.
גם אם ישנה אחידות רבה במבנה הגוף של מיני העופות השונים, יש בהן מגוון צורות וגדלים משתנים, מזה של 5 סנטימטרים אצל ציפור הקוליברי ועד כמעט 3 מטרים אצל היען.
רבים ממיני העופות הם חברתיים. התקשורת ביניהם מתבצעת במחוות טקסיות מגוונות וקריאות ייחודיות. מגוון של שירים הנלמדים מההורים וחיקוי של קולות מגוונים מאפשרים לציפורי שיר ותוכאים לתקשר.
האבולוציונית, התפיסה המקובלת על מרבית הביולוגים כיום היא שהעופות התפתחו מדינוזאורים בעלי נוצות מתת המין של התרופודים. זה אומר שלמעשה העופות של ימינו הם אבולוציה של קבוצת דינוזאורים ששרדו את ההכחדה הגדולה של סוף עידן הקרטיקון.
#העופות והאדם
מאז ומתמיד נמשך לב האדם את העופות בכלל והציפורים בפרט.
כבר אלפי שנים שהציפורים והעופות תופסים מקום מרכזי בתרבות, בספרות, סשירה ובשאר האמנויות.
גם במדע הזואולוגיה יש להן מקום משמעותי מאוד. אורניתולוגיה, התחום העוסק בחקר העופות, הוא תחום מחקרי מרתק שממצאיו הובילו לתגליות והמצאות רבות בעולמות הטכנולוגיה. בעולם ההנדסה נשאבו רעיונות ופתרונות טכנולוגיים רבים ושימושיים מעולם בני הכנף והעופות.
גם בשעות הפנאי מבלים הצפרים חלק ניכר מזמנם, בתצפיות, בצילום ובמחקר הציפורים והעופות. אלו חובבי ציפורים נלהבים שמקדישים זמן, אנרגיה וממון רבים לתחביב הצפרות.
שימושים חשובים נמצאו גם הם לעופות ולציפורים. מיני עופות רבים בויתו על ידי האדם ויש להם ערך כלכלי רב. ביניהם ניתן למצוא את התרנגולאים והאווזאים, שיש להן תרומה חקלאית. מולם, בויתו במהלך הדורות עופות דורסים רבים, בכדי לסייע לציידים בציד ועוד.
במקביל ובשל מעשי האדם, נכחדו במשך הזמן מאות מיני עופות. אלפים נוספים נמצאים בסכנת הכחדה מתמדת.
למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "עופות".
למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".
הנה העופות הבולטים ביותר - עולם הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/8AJCIeXalI0
מגוון ציפורי ארץ ישראל:
https://youtu.be/HywErHHr7eY
וסרטון נהדר על צאצאי העופות - האפרוחים, הגוזלים ומה שביניהם (עברית):
https://youtu.be/SFP-5IJ4Mzg?long=yes
מהו הסוד של ראיית הלילה של בעלי חיים?
בניגוד לבעלי חיים ליליים ואפילו לסתם יונקים, ראיית לילה (Night vision) היא עניין מורכב לבני אדם. בהיותנו חיות יום, שלא נאלצו לצוד או להגן על עצמם מטורפים בלילה, האבולוציה "ויתרה" על הצורך לפתח למין האנושי יכולות טובות לראיה בחשיכה.
לעומתנו, מרבית היונקים ובמיוחד בעלי החיים הליליים שבהם, מצוידים ביכולת מצוינת לראות בחושך. יתרון זה מאפשר להם להתגנב ולצוד טרף בלילה וכמובן גם להגן על עצמם מטורפים שמעוניינים בהם עצמם כמזון. אישוניהם המתרחבים, למשל, מאפשרים חשיפה מירבית לאור. אצל חלקם, כמו אופוסומים, קופי לילה ודביבונים, העיניים גדולות במיוחד, מה שמשפר להם את הראייה בלילה.
בניגוד לסברה המקובלת בציבור, היונקים לא רואים את העולם בשחור לבן. ועדיין, מפני שהם התפתחו להיות פעילים בלילה, כשראיית צבעים היא לא ממש שימושית, מרבית היונקים רואים פחות צבעים מבני אדם.
כי לרובם, לעומתנו, יש בעיניים רק שני סוגי מדוכים, שהם תאים קולטי אור המגיבים אחרת לאור באורכי גל שונים, כלומר לצבעים שונים. מה שאומר שהם לא מבחינים כלל ברבים מהגוונים הרבים שאנו, בני האדם, רואים.
ראיית לילה, לעומת זאת, מפותחת מאוד אצל בעלי חיים שפעילים בלילה. לבעלי חיים כאלה יש התאמות מיוחדות לראיית לילה. מחקרים ראשונים מצביעים על כך שהיונקים המירו חלק מהמדוכים שלהם בקנים, סוג נוסף של תאים קולטי אור, המגיבים באופן זהה לכל אורכי הגל המצויים באור הנראה. יתרונם העיקרי של הקנים הללו בהקשר לראיית לילה הוא ביכולתם לראות טוב יותר, גם באור חלש וקלוש.
עוד אחת מההתאמות לראיית לילה משופרת היא שכבה רפלקטיבית שהתפתחה במהלך האבולוציה אצל טורפי לילה ונמצאת מאחורי רשתית העין. השכבה הזו נקראת "טַפֵּטוּם לוּסִידוּם" (tapetum lucidum), מגדילה את איכות התמונה שמתקבלת בעין ובכך משפרת את יכולת הָרְאִיָּה שלהם.
אגב, אותה טפטום לוסידום גם גורמת לעיניים של יונקים כאלה להאיר בחושך, כשמאירים עליהן בפנס בחשיכה. מי שמגדלים כלב או חתול מכירים את הברק העדין, שמופיע בעיניהם אם מאירים עליהם כך חשיכה. נהגים מכירים את זה מאורות המכונית בנסיעה לילית במדבר.
ואכן, כמו שחרקים כמו זבוב ושפירית פיתחו להם עיני תשבץ שמזהות תנועה, בכדי להגן על עצמם מטורפים, התפתחה אצל הטורפים ראיית הלילה, שנועדה לסייע להם לאתר את הטרף ולצוד אותו.
חלק מבעלי החיים שמצוידים בראיית לילה טובה שכזו, הם חתולים וכלבים, שניהם טורפים במקור, לצד נחשים ודורסי לילה. טורפים פראיים, כמו שועלים אדומים, צדים היטב בזכות ראיית הלילה הטובה שלהם.
הנה ראיית הלילה של בעלי חיים (מתורגם):
https://youtu.be/t3CjTU7TaNA
עיני התשבץ של השפירית המזהה בזכותן תנועות בזק בסביבתה:
https://youtu.be/m5XUdvBO_TE
והמדענים והמהנדסים שלומדים שנים מבעלי החיים כיצד לפתח ולשפר ציוד לראיית לילה (עברית):
https://youtu.be/0nfcOboZdNs
בניגוד לבעלי חיים ליליים ואפילו לסתם יונקים, ראיית לילה (Night vision) היא עניין מורכב לבני אדם. בהיותנו חיות יום, שלא נאלצו לצוד או להגן על עצמם מטורפים בלילה, האבולוציה "ויתרה" על הצורך לפתח למין האנושי יכולות טובות לראיה בחשיכה.
לעומתנו, מרבית היונקים ובמיוחד בעלי החיים הליליים שבהם, מצוידים ביכולת מצוינת לראות בחושך. יתרון זה מאפשר להם להתגנב ולצוד טרף בלילה וכמובן גם להגן על עצמם מטורפים שמעוניינים בהם עצמם כמזון. אישוניהם המתרחבים, למשל, מאפשרים חשיפה מירבית לאור. אצל חלקם, כמו אופוסומים, קופי לילה ודביבונים, העיניים גדולות במיוחד, מה שמשפר להם את הראייה בלילה.
בניגוד לסברה המקובלת בציבור, היונקים לא רואים את העולם בשחור לבן. ועדיין, מפני שהם התפתחו להיות פעילים בלילה, כשראיית צבעים היא לא ממש שימושית, מרבית היונקים רואים פחות צבעים מבני אדם.
כי לרובם, לעומתנו, יש בעיניים רק שני סוגי מדוכים, שהם תאים קולטי אור המגיבים אחרת לאור באורכי גל שונים, כלומר לצבעים שונים. מה שאומר שהם לא מבחינים כלל ברבים מהגוונים הרבים שאנו, בני האדם, רואים.
ראיית לילה, לעומת זאת, מפותחת מאוד אצל בעלי חיים שפעילים בלילה. לבעלי חיים כאלה יש התאמות מיוחדות לראיית לילה. מחקרים ראשונים מצביעים על כך שהיונקים המירו חלק מהמדוכים שלהם בקנים, סוג נוסף של תאים קולטי אור, המגיבים באופן זהה לכל אורכי הגל המצויים באור הנראה. יתרונם העיקרי של הקנים הללו בהקשר לראיית לילה הוא ביכולתם לראות טוב יותר, גם באור חלש וקלוש.
עוד אחת מההתאמות לראיית לילה משופרת היא שכבה רפלקטיבית שהתפתחה במהלך האבולוציה אצל טורפי לילה ונמצאת מאחורי רשתית העין. השכבה הזו נקראת "טַפֵּטוּם לוּסִידוּם" (tapetum lucidum), מגדילה את איכות התמונה שמתקבלת בעין ובכך משפרת את יכולת הָרְאִיָּה שלהם.
אגב, אותה טפטום לוסידום גם גורמת לעיניים של יונקים כאלה להאיר בחושך, כשמאירים עליהן בפנס בחשיכה. מי שמגדלים כלב או חתול מכירים את הברק העדין, שמופיע בעיניהם אם מאירים עליהם כך חשיכה. נהגים מכירים את זה מאורות המכונית בנסיעה לילית במדבר.
ואכן, כמו שחרקים כמו זבוב ושפירית פיתחו להם עיני תשבץ שמזהות תנועה, בכדי להגן על עצמם מטורפים, התפתחה אצל הטורפים ראיית הלילה, שנועדה לסייע להם לאתר את הטרף ולצוד אותו.
חלק מבעלי החיים שמצוידים בראיית לילה טובה שכזו, הם חתולים וכלבים, שניהם טורפים במקור, לצד נחשים ודורסי לילה. טורפים פראיים, כמו שועלים אדומים, צדים היטב בזכות ראיית הלילה הטובה שלהם.
הנה ראיית הלילה של בעלי חיים (מתורגם):
https://youtu.be/t3CjTU7TaNA
עיני התשבץ של השפירית המזהה בזכותן תנועות בזק בסביבתה:
https://youtu.be/m5XUdvBO_TE
והמדענים והמהנדסים שלומדים שנים מבעלי החיים כיצד לפתח ולשפר ציוד לראיית לילה (עברית):
https://youtu.be/0nfcOboZdNs
איך חיות הנמלים?
הנמלים (Ants) חיות יחדיו בקן משותף, קן נמלים שהוא צורת חיים המבוססת על שיתוף פעולה טבעי.
קן הנמלים משמש למגורים של מושבת הנמלים. לרוב הוא נמצא מתחת לפני הקרקע. הקן משמש לנמלים מקום לאגירת המזון ולהגנה על הוולדות, על הביצים של הנמלים ועל מלכת הנמלים.
הנמלים יוצאות מהקן לחפש מזון בחוץ. כשהן מוצאות כזה, הן אוספות אותו אל הקן. כל פיסת סוכר על האדמה, או פירור קטן של מזון שנפל על הרצפה בבית, יכולים להיות בשבילן מזון רב ערך בקן. כשנמלה מוצאת פירורי מזון, למשל, היא משאירה אחריה שובל של פרומונים בדרך אל קן הנמלים. כך היא יוצרת שביל ריח ברור שנמלים אחרות יוכלו ללכת אחריו - עד למקום של המזון. זה ההסבר לשיירות הנמלים שאפשר לראות לא פעם, על הרצפה בבית או בגינה.
לרוב מוקם הקן כשמלכה מופרית מוצאת כוך שבו תטיל את ביציה. הנמלים שבוקעות מהביצים מתחילות להקים את הקן. מעתה תהיה אוכלוסיית מושבת הנמלים מורכבת רק מהצאצאים של המלכה הזו והם שיטפלו בה כל חייה.
המלכה היא שמטילה את כל הביצים בקן. הנמלים הפועלות לוקחות את הביצים שלה לחדרים מיוחדים שבהם יטופלו הביצים עד שיבקעו. הפועלות גם יאכילו את הזחלים שייצאו מהביצים, עד שהם יגדלו ויהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהפכו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים והיותר קטנות יהפכו לנמלים פועלות.
לאחר מות המלכה תדעך אוכלוסיית הקן לאיטה, עד שהוא יינטש לחלוטין. כך, כל מלכה שהמלכה מולידה, תערוך מעוף כלולות ותקים קן חדש משלה. יש מינים שבקן שלהם יש כמה מלכות בקן ושם כולן צריכות למות כדי שהקן יינטש ויתחילו קנים חדשים.
ישנם מינים של נמלים, כמו נמלת הקציר החולית, שנשארים באותו קן נמלים שנים רבות, בעוד שמינים כמו הבנאית הישראלית נודדים מהקן במשך הזמן.
הנה סרטון על הנמלים ומה שמתרחש במושבת הנמלים שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/vG-QZOTc5_Q
שיתוף הפעולה המדהים של "הנמלה המשוגעת" (עברית):
https://youtu.be/f01YQn3GKeM
הנמלים החיילות מגינות על הקן מפני פולשים:
http://youtu.be/W8vFFM_k1FI
על חיי הנמלים בקן:
http://youtu.be/Er-OnJCn1gg
כמה עובדות נחמדות על הנמלים (עברית):
https://youtu.be/RmSfAJT-GeQ
על הנמלים הפחות מרשימות שהקימו את אימפריית הנמלים הגדולה בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/cqECNYmM23A?long=yes
וסרטון נהדר על הנמלה הלוחמת שלא הייתם רוצים לפגוש (מתורגם):
https://youtu.be/7_e0CA_nhaE?long=yes
הנמלים (Ants) חיות יחדיו בקן משותף, קן נמלים שהוא צורת חיים המבוססת על שיתוף פעולה טבעי.
קן הנמלים משמש למגורים של מושבת הנמלים. לרוב הוא נמצא מתחת לפני הקרקע. הקן משמש לנמלים מקום לאגירת המזון ולהגנה על הוולדות, על הביצים של הנמלים ועל מלכת הנמלים.
הנמלים יוצאות מהקן לחפש מזון בחוץ. כשהן מוצאות כזה, הן אוספות אותו אל הקן. כל פיסת סוכר על האדמה, או פירור קטן של מזון שנפל על הרצפה בבית, יכולים להיות בשבילן מזון רב ערך בקן. כשנמלה מוצאת פירורי מזון, למשל, היא משאירה אחריה שובל של פרומונים בדרך אל קן הנמלים. כך היא יוצרת שביל ריח ברור שנמלים אחרות יוכלו ללכת אחריו - עד למקום של המזון. זה ההסבר לשיירות הנמלים שאפשר לראות לא פעם, על הרצפה בבית או בגינה.
לרוב מוקם הקן כשמלכה מופרית מוצאת כוך שבו תטיל את ביציה. הנמלים שבוקעות מהביצים מתחילות להקים את הקן. מעתה תהיה אוכלוסיית מושבת הנמלים מורכבת רק מהצאצאים של המלכה הזו והם שיטפלו בה כל חייה.
המלכה היא שמטילה את כל הביצים בקן. הנמלים הפועלות לוקחות את הביצים שלה לחדרים מיוחדים שבהם יטופלו הביצים עד שיבקעו. הפועלות גם יאכילו את הזחלים שייצאו מהביצים, עד שהם יגדלו ויהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהפכו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים והיותר קטנות יהפכו לנמלים פועלות.
לאחר מות המלכה תדעך אוכלוסיית הקן לאיטה, עד שהוא יינטש לחלוטין. כך, כל מלכה שהמלכה מולידה, תערוך מעוף כלולות ותקים קן חדש משלה. יש מינים שבקן שלהם יש כמה מלכות בקן ושם כולן צריכות למות כדי שהקן יינטש ויתחילו קנים חדשים.
ישנם מינים של נמלים, כמו נמלת הקציר החולית, שנשארים באותו קן נמלים שנים רבות, בעוד שמינים כמו הבנאית הישראלית נודדים מהקן במשך הזמן.
הנה סרטון על הנמלים ומה שמתרחש במושבת הנמלים שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/vG-QZOTc5_Q
שיתוף הפעולה המדהים של "הנמלה המשוגעת" (עברית):
https://youtu.be/f01YQn3GKeM
הנמלים החיילות מגינות על הקן מפני פולשים:
http://youtu.be/W8vFFM_k1FI
על חיי הנמלים בקן:
http://youtu.be/Er-OnJCn1gg
כמה עובדות נחמדות על הנמלים (עברית):
https://youtu.be/RmSfAJT-GeQ
על הנמלים הפחות מרשימות שהקימו את אימפריית הנמלים הגדולה בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/cqECNYmM23A?long=yes
וסרטון נהדר על הנמלה הלוחמת שלא הייתם רוצים לפגוש (מתורגם):
https://youtu.be/7_e0CA_nhaE?long=yes
