מהו הטנק החזק בחזית המזרחית של מלחמת העולם השנייה?
טנק ה-T34 של הצבא הרוסי היה היחידי במלחמת העולם השנייה שהצליח לעמוד בפני טנקי הפנצר הגרמניים. למעשה, ה-T-34 שינה מקצה אל קצה את פני החזית המזרחית, כשבשיא המלחמה נוצרו 1300 טנקים כאלה בכל חודש.
בלב האדמה הקפואה של רוסיה התחולל אחד הקרבות המכריעים של מלחמת העולם השנייה, לא רק בין צבאות אלא גם בין מפלצות פלדה. שם ניצב הטנק הסובייטי T-34 (טי-34) מול פלאי ההנדסה הגרמניים מסדרת הפנצר (Panzer), במפגש שהכריע גורלות של אומות.
כאשר חיילי הוורמאכט (Wehrmacht) ראו לראשונה את ה-T-34 בקיץ 1941, הם חוו מה שכונה "הלם הטנק". היינץ גודריאן (Heinz Guderian), מאבות לוחמת השריון הגרמנית, כתב ביומנו אז בתדהמה על העליונות הטכנולוגית של היריב שעד אז הוא נהג לבוז לו.
אבל מה הפך את טנקי T-34 למהפכנים כל כך?
הסוד של הטנק הרוסי טמון בתכנון מבריק שאיזן בין פשטות לחדשנות. מיכאיל קושקין (Mikhail Koshkin), ההוגה ואבי ה-T-34, בחר לתת לו את השם הזה, על שם השנה בה עלה בראשו הרעיון לפיתוח הטנק החדשני.
כי שריונו המשופע של ה-T-34 סיפק לו הגנה משופרת וזאת תוך שימוש בפחות פלדה. מנוע הדיזל שלו נחשב אמין יותר ממנוע הבנזין הגרמני גם הזחלים הרחבים שלו אפשרו ל-T-34 תמרון מצוין, אפילו בבוץ החורפי ובשלג של רוסיה, שם שקעו הטנקים הגרמנים בהמוניהם.
הופעת ה-T-34 בתחילת מבצע ברברוסה הפתיעה והיממה את המודיעין הגרמני. שריונו העבה הפך את ייצורו לאתגר של ממש לתעשייה הסובייטית. עליונותו ועדיפותו הברורה כה הדהימו את הגרמנים שהם מיהרו להאיץ את פיתוח טנקי הפנתר (Panther) והטיגר (Tiger).
הטנקים הגרמנים הללו יהיו משוכללים ויקרים ויבטיחו להתמודד עם האיום הסובייטי, אך בעוד שהם היו מרשימים מבחינה טכנית, ה-T-34 ניצח בשדה הקרב ובמבחן המציאות.
גם המספרים מספרים את הסיפור: בעוד שגרמניה ייצרה כ-1,350 טנקי טיגר לאורך המלחמה, ברית המועצות הוציאה מפסי הייצור שלה מעל 84,000 טנקי T-34, מספר כה גבוה של דגם אחד שהיחיד בהיסטוריה שעבר אותו היה מחליפו, ה-T54/55.
לשם ייצורם וכדי לייצר את הטנקים הללו 24 שעות ביממה, העבירה גרמניה מפעלי טנקים שלמים מזרחה, אל מעבר להרי האורל, הרחק מטווח המפציצים הגרמניים.
יעניין אתכם ודאי לדעת שמהנדסי ה-T-34 מיכאיל קושקין (Mikhail Koshkin) ואלכסנדר מורוזוב (Alexander Morozov) כמעט והוצאו להורג בתקופת הטיהורים של סטלין. זה היה כמובן לפני שגילו ברוסיה את ערכם ויכולותיהם בפיתוח טנקים.
קושקין, שנחשב לאבי ה-T-34, נהג בעצמו בטנק במסע של 2,000 ק"מ ממוסקבה לחרקוב להוכחת יכולותיו. לצערו, הוא חלה בדלקת ריאות ומת לפני שזכה לראות את יצירתו משנה את מהלך המלחמה בשריון של היטלר.
בנוסף להיותו כלי נשק יעיל שעוד יילך ויתפתח בהמשך השנים לדגמים מתקדמים, ה-T-34 היה גם סמל לתעשייה הסובייטית המתעוררת במלחמת העולם השנייה ולרוח הלחימה של העם הרוסי.
הוא היה גם הוכחה ניצחת לכך שלעתים חשובים פשטות, אמינות וכמות לא פחות מתחכום טכני או חדשנות. זה שיעור שיילמד מאז שוב ושוב בשדות הקרב של ההיסטוריה. ואגב, השריונאים של צה"ל נלחמו שוב ושוב בדגמי ה-T הללו ועשו בהם שפטים. כי בשריון הישראלי נוהגים לומר ש"האדם שבטנק ינצח" ולכן ברור שלא דגם טנק אחד מנצח טנק אחר, אבל עדיין - קידמה ויכולות טכנולוגיות מאפשרות ללוחמים לעשות את העבודה טוב יותר והשאר - בידיהם שלהם.
טנק ה-T34 של הצבא הרוסי היה היחידי במלחמת העולם השנייה שהצליח לעמוד בפני טנקי הפנצר הגרמניים. למעשה, ה-T-34 שינה מקצה אל קצה את פני החזית המזרחית, כשבשיא המלחמה נוצרו 1300 טנקים כאלה בכל חודש.
בלב האדמה הקפואה של רוסיה התחולל אחד הקרבות המכריעים של מלחמת העולם השנייה, לא רק בין צבאות אלא גם בין מפלצות פלדה. שם ניצב הטנק הסובייטי T-34 (טי-34) מול פלאי ההנדסה הגרמניים מסדרת הפנצר (Panzer), במפגש שהכריע גורלות של אומות.
כאשר חיילי הוורמאכט (Wehrmacht) ראו לראשונה את ה-T-34 בקיץ 1941, הם חוו מה שכונה "הלם הטנק". היינץ גודריאן (Heinz Guderian), מאבות לוחמת השריון הגרמנית, כתב ביומנו אז בתדהמה על העליונות הטכנולוגית של היריב שעד אז הוא נהג לבוז לו.
אבל מה הפך את טנקי T-34 למהפכנים כל כך?
הסוד של הטנק הרוסי טמון בתכנון מבריק שאיזן בין פשטות לחדשנות. מיכאיל קושקין (Mikhail Koshkin), ההוגה ואבי ה-T-34, בחר לתת לו את השם הזה, על שם השנה בה עלה בראשו הרעיון לפיתוח הטנק החדשני.
כי שריונו המשופע של ה-T-34 סיפק לו הגנה משופרת וזאת תוך שימוש בפחות פלדה. מנוע הדיזל שלו נחשב אמין יותר ממנוע הבנזין הגרמני גם הזחלים הרחבים שלו אפשרו ל-T-34 תמרון מצוין, אפילו בבוץ החורפי ובשלג של רוסיה, שם שקעו הטנקים הגרמנים בהמוניהם.
הופעת ה-T-34 בתחילת מבצע ברברוסה הפתיעה והיממה את המודיעין הגרמני. שריונו העבה הפך את ייצורו לאתגר של ממש לתעשייה הסובייטית. עליונותו ועדיפותו הברורה כה הדהימו את הגרמנים שהם מיהרו להאיץ את פיתוח טנקי הפנתר (Panther) והטיגר (Tiger).
הטנקים הגרמנים הללו יהיו משוכללים ויקרים ויבטיחו להתמודד עם האיום הסובייטי, אך בעוד שהם היו מרשימים מבחינה טכנית, ה-T-34 ניצח בשדה הקרב ובמבחן המציאות.
גם המספרים מספרים את הסיפור: בעוד שגרמניה ייצרה כ-1,350 טנקי טיגר לאורך המלחמה, ברית המועצות הוציאה מפסי הייצור שלה מעל 84,000 טנקי T-34, מספר כה גבוה של דגם אחד שהיחיד בהיסטוריה שעבר אותו היה מחליפו, ה-T54/55.
לשם ייצורם וכדי לייצר את הטנקים הללו 24 שעות ביממה, העבירה גרמניה מפעלי טנקים שלמים מזרחה, אל מעבר להרי האורל, הרחק מטווח המפציצים הגרמניים.
יעניין אתכם ודאי לדעת שמהנדסי ה-T-34 מיכאיל קושקין (Mikhail Koshkin) ואלכסנדר מורוזוב (Alexander Morozov) כמעט והוצאו להורג בתקופת הטיהורים של סטלין. זה היה כמובן לפני שגילו ברוסיה את ערכם ויכולותיהם בפיתוח טנקים.
קושקין, שנחשב לאבי ה-T-34, נהג בעצמו בטנק במסע של 2,000 ק"מ ממוסקבה לחרקוב להוכחת יכולותיו. לצערו, הוא חלה בדלקת ריאות ומת לפני שזכה לראות את יצירתו משנה את מהלך המלחמה בשריון של היטלר.
בנוסף להיותו כלי נשק יעיל שעוד יילך ויתפתח בהמשך השנים לדגמים מתקדמים, ה-T-34 היה גם סמל לתעשייה הסובייטית המתעוררת במלחמת העולם השנייה ולרוח הלחימה של העם הרוסי.
הוא היה גם הוכחה ניצחת לכך שלעתים חשובים פשטות, אמינות וכמות לא פחות מתחכום טכני או חדשנות. זה שיעור שיילמד מאז שוב ושוב בשדות הקרב של ההיסטוריה. ואגב, השריונאים של צה"ל נלחמו שוב ושוב בדגמי ה-T הללו ועשו בהם שפטים. כי בשריון הישראלי נוהגים לומר ש"האדם שבטנק ינצח" ולכן ברור שלא דגם טנק אחד מנצח טנק אחר, אבל עדיין - קידמה ויכולות טכנולוגיות מאפשרות ללוחמים לעשות את העבודה טוב יותר והשאר - בידיהם שלהם.
