מה זה בתורת המשחקים צ'יקן?
"צ'יקן" (Game of Chicken) בתורת המשחקים הוא אחד המודלים המרתקים בתורת המשחקים. "משחק צ'יקן" מדמה סיטואציה שבה שני שחקנים נוסעים זה לקראת זה, בסכנת התנגשות חזיתית, כשכל אחד מהם ניצב בפני דילמה אכזרית וגורלית - להמשיך ישר ולסכן את חייו או לסטות ולהיחשב "פחדן", בסלנג אמריקאי "צ'יקן".
משחק הצ'יקן, או "שפן", הוא מטאפורה מצוינת לסכסוכים בין-אישיים, מאבקים עסקיים ועימותים בין לאומיים. עוצמתו המטפורית היא בהמחשה הכמעט ויזואלית של הדינמיקה המסוכנת שנוצרת במצבים בהם כוח, כבוד וסטטוס מתנגשים עם הגיון בריא והרצון לשרוד.
במשחק שבתגית דילמת האסיר, אחד המוכרים ביותר בתורת המשחקים, שיתוף פעולה הוא שנחשב לאסטרטגיה האופטימלית, כלומר הטובה ביותר. האתגר במשחק הצ'יקן הוא שונה. ה"צ'יקן" מבוסס על תחרות של סטטוס וכוח. התוצאה הגרועה ביותר בו תתרחש כששני הצדדים יסרבו לוותר. זו אולי הסיבה העיקרית שהוא מהווה מודל שימושי במיוחד בניתוח של משברים בינלאומיים, עימותים צבאיים ומשאי ומתן עסקיים.
דוגמה היסטורית אקטואלית היא משחק הצ'יקן שהחל כשטראמפ הטיל מכס נוסף בגובה 34% על הסחורה הסינית. סין לא נשארה חייבת והגיבה בהשוואת המכס שהיא מטילה על אמריקה. טראמפ הקפיץ ל־104% וסין בתגובה העלתה שוב, ואז ל-145%.
בתרחיש כזה ברור שלאיש מהשחקנים אין לאן לסטות וההתנגשות עלולה להיות חזיתית, במיוחד כשאגו וכבוד הם שמעצבים את ההחלטות של הצדדים. מה עוד שהטלה הדדית של מכסים כה גבוהים ועל ידי שתי הכלכלות החזקות בעולם היא מאבק ברור על ההגמוניה העולמית, הנהגת העולם כולו וגולשת עד לשינוי סדרי עולם.
מדינאים שיחקו צ'יקן ברמה הגיאופוליטית, גם במשבר הטילים בקובה ב-1962, כששתי מעצמות העל, ברית המועצות בהנהגת חרושצ'וב וארצות הברית של הנשיא קנדי, עמדו על סף מלחמה גרעינית.
במשחקי צ'יקן מדיניים מול יריבים בזירה הבינלאומית פיתח אסטרטגיה ייחודית גם נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון (Richard Nixon). כדי לגרום ליריבו לחשוש שהוא עלול לעשות צעדים בלתי צפויים הוא נהג להעמיד פני מנהיג "לא רציונלי", מה שזכה לכינוי "תיאוריית האיש המשוגע" (Madman Theory). בתורת המשחקים מכנים זאת "יתרון האי-רציונליות", כשיריביך מאמינים שאתה עלול להתנהג באופן בלתי-הגיוני ונוטים לסגת.
גם בעולם העסקי משחקות חברות משחקי צ'יקן. חברות טכנולוגיה כמו אפל (Apple) וסמסונג (Samsung), למשל, עושות זאת בקרבות פטנטים, בהם מאיים כל צד בתביעות ענק כנגד השני. לרוב, התוצאה היא הסכמי פשרה, מכיוון ששני הצדדים יפסידו במקרה של "התנגשות חזיתית" בבית המשפט.
אגב, מקור המונח "צ'יקן" שאוב מתרבות הנוער האמריקאי של שנות ה-50, בה הם "השתעשעו" במשחקי אומץ אמיתיים ומסוכנים, שגבו מחיר כבד בחיי אדם. במשחק נהגו את המכוניות שני נערים, במהירות גבוהה, זה לקראת זה. אם איש מהם לא ימצמץ ושניהם ידהרו - שניהם יודעים שיתרסקו. במצב כזה, הראשון שסוטה מהנתיב, כדי שלא להתנגש, יכונה "צ'יקן". המשחק זכה לתהודה והנצחה בסרט המפורסם משנת 1955 "מרד הנעורים" (Rebel Without a Cause), בכיכובו של ג'יימס דין (James Dean).
"צ'יקן" (Game of Chicken) בתורת המשחקים הוא אחד המודלים המרתקים בתורת המשחקים. "משחק צ'יקן" מדמה סיטואציה שבה שני שחקנים נוסעים זה לקראת זה, בסכנת התנגשות חזיתית, כשכל אחד מהם ניצב בפני דילמה אכזרית וגורלית - להמשיך ישר ולסכן את חייו או לסטות ולהיחשב "פחדן", בסלנג אמריקאי "צ'יקן".
משחק הצ'יקן, או "שפן", הוא מטאפורה מצוינת לסכסוכים בין-אישיים, מאבקים עסקיים ועימותים בין לאומיים. עוצמתו המטפורית היא בהמחשה הכמעט ויזואלית של הדינמיקה המסוכנת שנוצרת במצבים בהם כוח, כבוד וסטטוס מתנגשים עם הגיון בריא והרצון לשרוד.
במשחק שבתגית דילמת האסיר, אחד המוכרים ביותר בתורת המשחקים, שיתוף פעולה הוא שנחשב לאסטרטגיה האופטימלית, כלומר הטובה ביותר. האתגר במשחק הצ'יקן הוא שונה. ה"צ'יקן" מבוסס על תחרות של סטטוס וכוח. התוצאה הגרועה ביותר בו תתרחש כששני הצדדים יסרבו לוותר. זו אולי הסיבה העיקרית שהוא מהווה מודל שימושי במיוחד בניתוח של משברים בינלאומיים, עימותים צבאיים ומשאי ומתן עסקיים.
דוגמה היסטורית אקטואלית היא משחק הצ'יקן שהחל כשטראמפ הטיל מכס נוסף בגובה 34% על הסחורה הסינית. סין לא נשארה חייבת והגיבה בהשוואת המכס שהיא מטילה על אמריקה. טראמפ הקפיץ ל־104% וסין בתגובה העלתה שוב, ואז ל-145%.
בתרחיש כזה ברור שלאיש מהשחקנים אין לאן לסטות וההתנגשות עלולה להיות חזיתית, במיוחד כשאגו וכבוד הם שמעצבים את ההחלטות של הצדדים. מה עוד שהטלה הדדית של מכסים כה גבוהים ועל ידי שתי הכלכלות החזקות בעולם היא מאבק ברור על ההגמוניה העולמית, הנהגת העולם כולו וגולשת עד לשינוי סדרי עולם.
מדינאים שיחקו צ'יקן ברמה הגיאופוליטית, גם במשבר הטילים בקובה ב-1962, כששתי מעצמות העל, ברית המועצות בהנהגת חרושצ'וב וארצות הברית של הנשיא קנדי, עמדו על סף מלחמה גרעינית.
במשחקי צ'יקן מדיניים מול יריבים בזירה הבינלאומית פיתח אסטרטגיה ייחודית גם נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון (Richard Nixon). כדי לגרום ליריבו לחשוש שהוא עלול לעשות צעדים בלתי צפויים הוא נהג להעמיד פני מנהיג "לא רציונלי", מה שזכה לכינוי "תיאוריית האיש המשוגע" (Madman Theory). בתורת המשחקים מכנים זאת "יתרון האי-רציונליות", כשיריביך מאמינים שאתה עלול להתנהג באופן בלתי-הגיוני ונוטים לסגת.
גם בעולם העסקי משחקות חברות משחקי צ'יקן. חברות טכנולוגיה כמו אפל (Apple) וסמסונג (Samsung), למשל, עושות זאת בקרבות פטנטים, בהם מאיים כל צד בתביעות ענק כנגד השני. לרוב, התוצאה היא הסכמי פשרה, מכיוון ששני הצדדים יפסידו במקרה של "התנגשות חזיתית" בבית המשפט.
אגב, מקור המונח "צ'יקן" שאוב מתרבות הנוער האמריקאי של שנות ה-50, בה הם "השתעשעו" במשחקי אומץ אמיתיים ומסוכנים, שגבו מחיר כבד בחיי אדם. במשחק נהגו את המכוניות שני נערים, במהירות גבוהה, זה לקראת זה. אם איש מהם לא ימצמץ ושניהם ידהרו - שניהם יודעים שיתרסקו. במצב כזה, הראשון שסוטה מהנתיב, כדי שלא להתנגש, יכונה "צ'יקן". המשחק זכה לתהודה והנצחה בסרט המפורסם משנת 1955 "מרד הנעורים" (Rebel Without a Cause), בכיכובו של ג'יימס דין (James Dean).
קישורים מצורפים:
