שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי הקוסמטיקה ואיך היא משפיעה על הסביבה?
קוסמטיקה (Cosmetics) הוא תחום מסחרי של מוצרים המשמשים לטיפוח הגוף, לניקויו ולשמירה עליו בתהליך ההזדקנות הטבעית שהוא עובר.
אמנם רובנו מחשיבים טיפולים קוסמטיים כמשרתים נשים, אך יש גם גברים המשתמשים במוצרים קוסמטיים ובטיפולים קוסמטיים המיועדים לגברים.
קוסמטיקה בעברית מתייחסת ל"תמרוקים". פעולת המירוק של הגוף נעשית או כטיפול אישי של אדם בגופו, או על ידי אחרים.
פעולות קוסמטיות עצמיות הן ניקוי הגוף, למשל בשימוש בשמפו, קונדישנר (מרכך) ומוצרי סבון, או טיפוח יומיומי, באמצעות מוצרי איפור וטיפוח שונים (ראו בתגית "איפור").
מי שמטפלים ומבצעים טיפולים קוסמטיים בבני אדם נקראים בדרך כלל קוסמטיקאים. זהו מקצועם ורובם עוברים הכשרה לביצועו המתאים.
עולם הקוסמטיקה כולל מגוון של מוצרים, כלים וטיפולים שנועדו לטיפוח של מראה הגוף האנושי, בדגש על טיפוח העור, השיער והציפורניים,לצד ניקויו וחידושו.
כמו תחומים אחרים בחיינו, גם עולם הקוסמטיקה עובר כיום לכיוון טבעי יותר. קוסמטיקה על בסיס טבעי, או קוסמטיקה טבעית מציעה מוצרים קוסמטיים שאינם מכילים חומרים מלאכותיים או כימיקלים סינתטיים. במוצרים טבעיים כאלו הדרישה היא גם למוצרים שלא כוללים חמרים משמרים.
#טיפולים ותכשירים קוסמטיים
בין הטיפולים הקוסמטיים נכללים טיפולים לטיפוח העור בעזרת קרמים כמו קרם גוף, קרם לחות, קרם ידיים וקרם פנים.
טיפולי פילינג מציעים קילוף של העור, בדגש על תאי עור מתים. בהזרקות נוהגים להזריק לעור חומרים כמו קולגן ואלסטין המסייעים לבנייה תקינה של העור.
לשיער מציעים כאן את מוצרי טיפוח השיער וצביעת שיער, לצד הסרת שיער בשיטות שונות, כמו שעווה, אפילציה והסרת שיער בלייזר.
מניקור היא צורת טיפוח לכפות הידיים ופדיקור מטפל באופן דומה בכפות הרגליים. יש גם טיפוח ציפורניים וצביעה שלהן ב"לק", הכינוי העממי שניתן ללכה המיועדת לציפורניים, לרוב לכה שקופה או כזו שמוסיפה להן גם צבע.
איפור קבוע הוא שיטת טיפוח חדשה יותר, בה מחדירים צבע לשכבת העור המתחדשת ולכמה שנים אפשר לוותר על האיפור היומיומי.
ניתוחים קוסמטיים היא עוד טכנולוגיה חדישה המאפשרת לקבל מראה משופר באמצעות ניתוחים, כמו ניתוח אף, שפתיים ועוד כמיטב הטרנד והאופנות המשתנות.
הנה עולם הקוסמטיקה והמשמעויות הסביבתיות שלו (מתורגם):
https://youtu.be/pfq000AF1i8
כמה מתחומי הקוסמטיקה (עברית):
https://youtu.be/wM2IjqlAqzM
יש מי שמכינים מוצרים קוסמטיים בבית (עברית):
https://youtu.be/yoKY5wqoBNY
וקוסמטיקאית ירושלמית מספרת (עברית):
https://youtu.be/bSmAv6Bu4z0
מהי אבקת הכחל העתיקה ששימשה לעיניים?
אבקת הכָּחָל, בערבית כֻּחֻל (Kohl), היא אבקת מינרל שצבעהּ כחול. בימי קדם היא שימשה כאיפור לכחילה מסביב לעיניים, מעין צללית עיניים קדומה בגוון כחול, בדרך דומה לצלליות ולמסקרה של ימינו.
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. הוא מבוסס על מינרל הגאלנה (Galena), בעברית גלניט או נְצִיץ הָעוֹפֶרֶת.
להכנתו נהגו, במיוחד בתרבויות תימן והמזרח התיכון של ימי קדם, לעשות שימוש במכתש ידני קטן, עשוי אבן עגולה ועלי מברזל, כדי לכתוש ולטחון את הגאלנה, לערבב במים ובחומר טבעי כמו שמן, חלבון ביצים, שרף או קליפות שקדים. לאחר ייבוש קיבלו אבקה הכחולה ששימשה לאיפור העיניים.
אפילו הארכיאולוגיה מעידה על השימוש הקדום לאיפור נשים, כמו עדויות וממצאים שנחפרו במערת האיגרות במדבר יהודה, בה ישבו יהודים בימי מרד בר כוכבא נגד הרומאים.
אומרים שעיניים משוחות בכחל הן שובות לב ומעט מפחידות או מסתוריות, כמו מחביאות מאחריהן סוד או כישוף.
בעבר הכחל היה הרבה יותר פופולרי כאיפור, אבל גם היום עדיין אפשר לראות פה ושם נשים ערביות מבוגרות שעיניהן משוחות בכחל.
#בקבוקון הכסף הרקוע
חוץ מצבעי עיניים השתמשו בכחל בעת העתיקה גם לריפוי ולרקיחה של תרופות. אנשי המעמד הגבוה נהגו אז לשמור אותו בבקבוקון כסף רקוע שענדו על הצוואר. סגרו את הבקבוקון הקטן בפקק, עם מקלון כסף דק וארוך שבעזרתו משחו את הכוחול מסביב לעין. עד היום מוכרים בקבוקונים כאלה כמזכרות לקראת העלייה לרגל למכה.
#למה נטשו אותו?
אפילו רש"י כתב על החומר הזה, שעד היום הערבים והדרוזים קוראים לו "כוחול". האמונה אז הייתה שהכחל מסוכך על העיניים מאור השמש הבוהק, מגן על העפעפיים מהתייבשות ומרחיק את הזבובים שגורמים לדלקות בעיניים.
בימינו הכחל ננטש כמעט לחלוטין. כשיודעים שהמרכיב העיקרי במינרל הגאלנה, כ-98% מהחומר, הוא עופרת רעילה במיוחד, אין סיבה של ממש להמשיך ולשמור לו אמונים. משום כך לא תעשיית האיפור ולא רופאי העיניים מגלים בו עוד עניין.
בשלדים שנמצאו בארץ, במערת קבורה רומית באזור הר מירון, התגלו עקבות של הרעלת עופרת. החוקרים לא התפלאו למצוא באותן מערות קבורה גם בקבוקי כחל מהתקופה הרומית, עם מינרל הגאלנה עתיר העופרת הרעילה.
גם מחקר שנערך על נשים דרוזיות בישראל מצא שבעקבות השימוש בכחל הן סבלו מנזקים במערכת העצבים ונמצאה אף פגיעה בעוברים שלהם במהלך ההריון.
הנה אבקת הכחל ששימשה גם במרוקו לאיפור:
https://youtu.be/AtZ7RbuQlUc
הכחל באיפור ההודי:
https://youtu.be/deOc-rdyLo4
המוסלמים נוהגים לטהר את הגוף במשיחת כוחול סביב העיניים בחודש הרמדאן:
https://youtu.be/LIgqQrUnOzM
הנה הכחל המאפר נשים:
https://youtu.be/XaNdESvYElQ
מכינים אותו גם בבית:
https://youtu.be/Bl84h31297w
בקבוקונים עתיקים בהם נשמר כוחול:
https://youtu.be/cYJ8VLUaNwY
והאייליינר שהחליף אותו:
https://youtu.be/1MiMrFVj9No
מיהם הליצנים ואיך התפתח המקצוע הזה?
ליצן (Clown) הוא אחד המקצועות הוותיקים בעולם הבידור. מדובר בבדרנים שעוטים על פניהם מסכות או איפור כבד בצורות שונות, כשאלו נועדו לשעשע ולהקנות להם מראה עליז.
איפורם המודגש והכבד של הליצנים מחליף את המסכה. זה נעשה על ידי מחיקת והעלמת תווי פניהם ויצירה של קלסתרים חדשים ומוכרים היטב.
חברתית, הליצנים נעים בטווח העצום שבין הליצן הרפואי, המצחיקן שמשפר את מצב רוחם ואת בריאותם של החולים, ועד לליצן הרוצח - אותה תופעה חולנית של אנשים המשתמשים בתחפושת הליצן בכדי לפגוע באחרים.
הם אגב, לא ליצנים כלל ולשמחתנו הם גם מעטים הרבה יותר מההדהוד התקשורתי והתרבותי המוגזם לו הם זוכים בעשורים האחרונים.
בתולדות האנושות מקובלת דמות הליצן במשך מאות שנים. בדרך כלל היא בעלת סממני התנהגות המציגים דמות פורצת גבולות, המגלה את האמת החברתית, לא פעם כזו המנוגדת למוסכמות החברתיות ומשתמשת בהומור כדי למלא חיים באי-סדר ובכאוס החברתי.
#תולדות הליצנות
בצורה זו או אחרת, הליצן נולד כבר בחברות פרימיטיביות שהן נחלת העבר הרחוק. בימי קדם ובעיקר בימי הביניים נהגו לא מעט מלכים להחזיק בארמון ג'וקר,שהוא סוג של ליצן חצר. תפקידו של הג'וקר היה לשעשע ולבדר את המלך ואת סביבתו ובכך להפיג מעט את המתח וכובד האחריות שעל כתפי המלך ויועציו הקרובים.
ליצן החצר, למרות שמעמדו היה נחות, כמעמד כל שאר המשרתים ובעלי התפקידים בחצר המלכותית, היה מהאנשים הקרובים ביותר למלך.
בהמשך ההיסטוריה נולדו הקרקסים ובהם החלו ליצנים לשעשע את ההמונים. מקומם של הליצנים בהופעות הקרקס הפך מרכזי יותר ויותר, במיוחד בשלב בו האילוף והשימוש בבעלי חיים בקרקס החל להתפס כהתעללות. ככל שהחלו מדינות לחוקק חוקים האוסרים על שימוש בבעלי חיים בקרקס, כך השעשוע וההומור של הליצנים הלך וקיבל מקום גדול יותר בקרקס.
החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל טרנד של פחד מליצנים, תופעה שבקצה שלה קיבלה את השם "קולרופוביה". התופעה הקיצונית כוללת את המילה "פוביה" ומתארת פחד חריג וקיצוני מליצנים, אבל היא איננה מונח מעולם הפסיכולוגיה. זו יותר תופעה תרבותית, שנולדה בסדרות טלוויזיה, סרטים וסדרות, שכללו דמויות של ליצנים מפחידים ומרושעים. תוכלו לקרוא על התופעה בתגית "הליצנים הרוצחים".
הנה תולדות הליצנים שהביאו גם קצת לפחד (עברית):
https://youtu.be/ZfWcyrPD6z0
ההיסטוריה של הליצנות באנימציה:
https://youtu.be/cIb7tnP755Q
ו"מי הליצן?" - מהשירים הידועים בעולם התיאטרון (עברית):
https://youtu.be/xgVNryCQxj0
מהו צמח הליפסטיק של דרום אמריקה?
רבים מכירים אותו בתור "צמח השפתון", אך שמו הוא "ביקסה אורלנה" (Bixa orellana). זהו עץ טרופי ירוק-עד מיערות האמזונס, בעל חופה מעוגלת של עלים ירוקים.
גווניו של צמח הליפסטיק נעים של בין צהוב לאדום וכבר שנים רבות הוא משמש לצביעת השפתיים והפנים בקרב הנשים המקומיות בדרום אמריקה.
עצי הביקסה מגיעים לגובה של כ-3.5 מטר ונושאים תרמילים ירוקים מכוסים בזיפים קוצניים. הם גדלים ביערות הטרופיים של דרום ומרכז אמריקה, באזורי ברזיל, מקסיקו, קולומביה, פרו ואקוודור.
תושבי האזור מכירים את הצמח הזה כבר אלפי שנים. הם גילו בפיגמנט האדום איכויות שונות, שהפכו אותו לחלק בלתי נפרד מחייהם היומיומיים ונתנו לו את השם המקומי "אנאטו" (Annatto) וגם "אחיוט".
הסוד של האנאטו מסתתר בזרעים של הצמח. כל זרע שלו עטוף בציפוי שעווה אדמדם, שכבה המכילה פיגמנטים שונים, בעיקר ביקסין ונורביקסין. הציפוי הזה של הזרע הוא שהפך אותו עם השנים למשאב תרבותי וכלכלי חשוב.
חקלאים בדרום אמריקה רואים בצמח השפתון משאב כלכלי המספק פרנסה לקהילות שלמות ביערות הטרופיים. תרבויות הילידים השתמשו בצבע שלו לצביעת בדים, קישוט גופים בטקסים מסורתיים ואפילו כאמצעי ריפוי.
במאה 20 התגלו שימושים חדשים לביקסה. בעולם התעשייתי הביקסה כבשה מקום משמעותי. היא משמשת בייצור תמרוקים, צבעי איפור טבעיים וצבעים לטקסטיל.
התעשייה הגלובלית גילתה את הפוטנציאל של הביקסה גם כצבע מאכל טבעי. אפשר למצוא אותו תחת הסימון E160b, במוצרי מזון רבים, החל מגבינות, רטבים ושמנים ועד חמאה, מרגרינה, ממרחי חלב, דגני בוקר, דגים מעושנים, נקניקיות, לצד חטיפים, פודינג, עוגות ומוצרי מאפה שונים.
המחקר המדעי גילה כי לביקסה תכונות בריאותיות מעניינות. היא מכילה קרוטנואידים, נוגדי חמצון חזקים הנותנים הגנה לתאי הגוף. אף כי נדרש מחקר נוסף להוכחת הטענות המלאות, מחקרים ראשוניים מצביעים על פוטנציאל תמיכה במערכת החיסונית ובריאות העיניים.
הנה הביקסה אורלנה:
https://youtu.be/jm8nvorl_2s
הסבר מפורט באנגלית:
https://youtu.be/e8lRDv8AK2M
והגוון הצהוב שלו:
https://youtu.be/nB8vTC_i_-0
מתי המציא מקס פקטור את האיפור המודרני?
חצי מדען, חצי אמן וחצי איש עסקים מבריק וכריזמטי, מקס פקטור (Max Factor) הוא המהפכן של עולם האיפור המקצועי והחלוץ של תעשיית האיפור המודרנית והקוסמטיקה של ימינו.
ב-1904, לאחר פוגרומים שהביאו לבריחתו מרוסיה הצארית, מקס מגיע לאמריקה ופוצח בדרך שתביא אותו להמצאת האיפור המודרני. מי שהחל כקוסמטיקאי בעיירה קטנה עלה כמטאור לדרגת אמן האיפור המועדף על כוכבות הראינוע ויתחיל את מסע החידושים שלו, שעתידים להותיר חותם ברור והיסטורי על עולם האיפור הקולנועי ותעשיית היופי כולה.
עם מוחו ההמצאתי, יפתח מקס הצעיר את האיפור לסרטי צבע, יהפוך את האיפור מכמעט טאבו (זכר תתקופה הוויקטוריאנית) לחיוני ויומיומי, ימציא את הגלוס, יחולל מהפכה בעולם היופי כולו וישפיע באופן מדהים על תרבות היופי של העולם המודרני.
וכך הפך מי שהתחיל כמאפר הנודע של שחקני הקולנוע בשנות ה-20 והמהפכן של עולם האיפור המקצועי, למי שיהפוך את האיפור עצמו מעניין מקומי לתעשייה אדירה, שהיא חלק מתופעה עולמית ובעלת משמעות תרבותית עמוקה.
מי ששמו הפך שם נרדף לאלגנטיות וזוהר בהוליווד, יטבע את המונח Makeup. מספר תרומות עיקריות וחידושים בולטים הוא תרם לתעשיית הקוסמטיקה:
ב-1914 הוא ימציא את "פאן-קייק", הפאונדיישן המסחרי הראשון, שיחולל מהפכה בעולם הקוסמטיקה. עד אז, נשים נאלצו להשתמש בתערובות אבקה וצבע שהעניקו להן מראה לא טבעי ונטו להימחק במהירות. פקטור הבין שלא כל עור זהה ופיתח סדרת מוצרים מותאמים למגוון טיפוסי עור וגוונים.
זו הייתה פריצת דרך חדשנית שעתידה להפוך את האיפור מגישה אחידה לחוויה אישית ומותאמת לכל אישה. ועדיין, המוצר החדשני של פקטור הציע לכל אחת מהן כיסוי יציב ואחיד, מה שיהפוך אותו במהירות לסטנדרט של כוכבות הוליווד.
פקטור היה החלוץ בשימוש באיפור ככלי להמרה ושינוי של דמויות. בשיתוף פעולה הדוק עם אולפני הוליווד, הוא פיתח טכניקות איפור מיוחדות לכל תפקיד ודמות בסרט. זו הייתה עבודה שעתידה להניח את היסודות לייצור פרוסטטיקה בקולנוע ואפקטים חסרי תקדים בעולם של האיפור.
אבל מקס פקטור לא עצר בהוליווד ואפילו לא באמריקה. חברת Max Factor & Company שהוא הקים, החלה לייצא מוצרים לאירופה, אסיה ודרום אמריקה. בכך היא יצרה למעשה שפה קוסמטית אוניברסלית.
וכך, בתקופה שבה נשים ברחבי העולם ראו באיפור טאבו חברתי או אביזר שולי, הפך פקטור את הקוסמטיקה לאמצעי העצמה והבעה עצמית עבורן. מוצריו ישנו מעתה לא רק את המראה החיצוני, אלא גם יתנו כלי מצוין להגדרה עצמית ולביטחון, עבור נשים בתרבויות שונות.
בחשיבה של בין של מדע להנדסה פקטור גם יצר את התיקנון, הסטנדרט הראשון בתעשיית הקוסמטיקה. הוא פיתח שיטות מדעיות למדידת גוון העור, לטכניקות ייצור מדויקות ולמערכות סיווג שהפכו את האיפור לתחום מקצועי ומדויק. עבודתו תניח בשנים הבאות את היסודות לתעשייה גלובלית שמאפשרת לכל אישה, ללא קשר למוצא, גוון עור או רקע, למצוא מוצרים המתאימים באופן מושלם לעורה.
לדוגמה, כשחקר ב-1932 את נושא ההצללות, הוא פיתח מכשיר בשם "ביוטי מיקרומטר", שמטרתו הייתה למדוד אזורים בפנים ולסייע בכך לייצר הצללות באופן מושלם. קראו על ההמצאה המעניינת של מקס פקטור בתגית "מיקרומטר היופי".
החוש העסקי, הניסיון הרב והחשיבה החדשנית שלו הותירו מורשת שממשיכה להשפיע על הקוסמטיקה גם כיום. יצירותיו של מקס פקטור, ששיפרו את המראה של השחקניות המשיכו ושינו את הדרך בה ניגשות נשים בכל העולם לאיפור.
פריצות הדרך המהפכניות של מקס פקטור שינו את תעשיית הקוסמטיקה לתמיד. מטכניקה שולית ומקומית, הוא הפך את האיפור לאמנות מקצועית, מתוחכמת ומוערכת, תוך מתן כבוד לייחודיות של כל דמות קולנועית ועור אנושי.
הנה סיפורו של מקס פקטור:
https://youtu.be/7UnwNQ0LfWo
מצגת וידאו של פרסומות, מוצרים, כוכבים ומקס פקטור:
https://youtu.be/sqDeHvQAXwA
כיתת אמן שלו לאיפור בסרט אילם מ-1935:
https://youtu.be/FIIGbYuMadQ
פרסומת של חברת מקס פקטור משנות ה-60:
https://youtu.be/oH5IhhlD7uk
סטודיו האיפור המקורי של מקס פקטור מוצג היום במוזיאון הוליווד:
https://youtu.be/s44IPFKmxpU?t=3s
וסיפורו המלא של מקס פקטור, עם עובדות משמעותיות בסיפור שלו:
https://youtu.be/KxjNnfRKRog?long=yes
למה נועד מיקרומטר היופי?
למה נהגו פעם ביפן להשחיר את השיניים?
יפתיע אולי לגלות שבעוד נשות וגברי המערב עושים מאמצי על ומוציאים ממון כדי לזכות בשיניים צחורות ומבהיקות מלובן, ביפאן נהגו בעבר להיות יפים על ידי צביעת השיניים בשחור דווקא.
כן, ביפן של המאות ה-16 עד ה-19 נחשב מנהג השחרת השיניים (Teeth Blackening) למודל היופי המקובל אצל הנשים. זה היה נוהג נפוץ ונשים שלא נהגו על פיו נחשבו פחות מעניינות ומושכות עבור הגברים.
את הנוהג הזה, אגב, הן ירשו מהסמוראים. אצלם נולד המנהג להכהות את השיניים, בתור הפגנה של נאמנות לאדון.
את הגוון השחור לשיניים נהגו אז ליצור מסוג של דיו שחור, שהופק בדרך כלשהי מקליפות בוטנים. הגוון האפל של השן התקבל על ידי מריחת שכבות רבות של הדיו הזה על השיניים.
גם בימינו יש תרבויות מסוימות ברחבי אסיה ובמיוחד מזרח אסיה, שבהן נוהגים לצבוע כך את השיניים. שבט אחד במיאנמר, למשל, ממשיך גם היום לדבוק במודל היופי הכהה הזה. כדי להיחשב יפות ומושכות עבור הגברים שלהן, נוהגות נשות השבט, שמתגורר כולו באחד הכפרים במדינה, לצבוע את שיניהן בדיו השחור.
עם זאת ומבחינה רפואית, החומר השחור הזה די שנוי במחלוקת. אמנם יש בו תכונות המונעות עששת, אך מנגד הוא נוטה ליצור בעיות מעיים שיכולות להתגלות כחמורות למדי.
כך השחירו שיניים ביפאן של פעם:
https://youtu.be/DnSZ0TPxA8I
בלוגרים מתפעלים ממנהג השחרת השיניים:
https://youtu.be/oer9neSIAec
והיפנים לא לבד - שבטים מסוימים במיאנמר נוהגים בדיוק כך:
https://youtu.be/UF-Zag5jorE
מיהם הגותים פולשי רומי והיום נוער מאופר?
הגותים (Goths) היו שבטים גרמאנים שפלשו במאות הראשונות לספירה לתחומי האימפריה הרומית.
הגותים הם עם חצי נוודי, אמיץ, חזק ומעריך חופש, שהחמולות שלו מאוחדות באמונות האליליות העתיקות שלו, מה שנקרא "אמונות פגאניות".
מקורם במישורים סחופי הרוחות של מה שהוא כיום בצפון פולין והמדינות הבלטיות, בעיקר מהשטחים שם המיוערים בצפיפות.
בשנת 269 הביס קלאודיוס השני את הגותים וזכה לתואר 'גותיקוס מקסימוס'. על אף שהתאחדו הובסו הגותים במאה הרביעית לספירה גם על ידי ההונים וסבלו ממשבר.
במאה ה-4 הגותים התפצלו לאוסטרו-גותים, הגותים המזרחיים שהתיישבו בצפון הים השחור, ולוויזיגותים - הגותים המערביים, שהתיישבו באזור רומניה והונגריה של היום.
עם השנים, במהלך ימי הביניים, עתידים הגותים המפוצלים להתמזג עם המקומיים באזורים שנשלטו על ידי רומי ונעלמו כשבטים של ממש.
#גותים מודרניים
בתחילת המאה ה-21 הפציע הגותי שוב. אבל לא כשבט או עם, אלא כתרבות של צעירים מודרניים. אבל לצעירים המכונים "גותים", אין שום קשר של ממש לשבטים הקדומים הללו.
הלבוש והאיפור שלהם, המוסיקה שהם מאזינים לה ושאר המאפיינים המוכרים, הם בחירה תרבותית ואופנתית של הגותים המודרניים וחלק מהסגנון האישי שבחרו לעצמם.
ואגב, לא. עבודת השטן אן דיכאון הם ממש לא הכרחיים כדי להשתייך אליהם. יש גותים שמדוכאים בימינו אבל גם אחרים שלא. חלקם בוחרים סגנון חיים שמתאים להם וזו זכותם, אבל הוא לא בהכרח מתקשר עם מצבים נפשיים או מעשים קשים.
הנה סיפורם של הגותים הקדומים (מתורגם):
https://youtu.be/STOJftffOqs
מי היו הגותים?
https://youtu.be/o7FbaAXQEbI
מצגת וידאו על הגותים:
https://youtu.be/b8uvfchN8w8
והגותים של היום:
https://youtu.be/5U9bElamKwA
התפתחות האופנה הגותית הנשית:
https://youtu.be/6JXYLSbJ5FA
והגברית:
https://youtu.be/iti7HE1UBN8
מהי ציפור הכחל האקרובטית ואיך נפוליאון ואיפור קשורים לעניין?
ציפור. מושב. מעיין ואוצר קדום - על איזו כחל נתחיל לספר?
כָּחָל (European roller) היא ציפור אקרובטית של ממש, יפה להפליא ועוף טורף ממשפחת הכחלאים (Coraciidae). היא ידועה באקרובטיקה המעולה שהיא מבצעת, בהסוואה הצבעונית שלה ובצווחות החביבות שהיא משמיעה, מהתכונות של משפחת העופות הזו.
הכחלאים ידועים בתרגילי האירובטיקה המרהיבים שהם מבצעים בעונת החיזור. בהתקדמותם על הקרקע הם לא ממש הולכים, אלא מקפצים, אבל באוויר - הם מעופפים מצויינים.
יופיה הססגוני של ציפור הכחל הוא פונקציונלי. זהו יופי שיש לו תפקיד, מטרה הישרדותית ויתרון אבולוציוני. איך קשור הצבע לאבולוציה? - אז הסוד של עופות הכחל הוא בצבע התכול הדומיננטי שלהם - צבע שמיטיב להסוות את הכחל על רקע השמיים. באוויר שומר הצבע הזה על הכחל מעופות דורסים, המתקשים להבחין בו מרחוק.
על פני האדמה, צבע התכלת הזה גם מסווה את הכחל מהטרף שלה. בזכות גוון התכלת מתקשים להבחין בה חיפושיות, חרגולים, צרצרים, עקרבים, מכרסמים, חגבים ואפילו צפרדעים, המביטים מהקרקע כלפי מעלה. כשהם מפספסים את הכחל על רקע השמיים, יש לו יתרון ענק. הוא ממתין לשעת כושר ולפתע, כשהם רגועים ולא מודעים להימצאו שם, הכחל מזנק בתעופה מרהיבה, היישר מענף העץ אל הארוחה שלו.
כמו העורבני והשרקרק, הכחל מוכר בטבע גם כצווחן לא קטן. בריקוד החיזור שלו, למשל, הוא משלב את הצווחות שלו עם מעוף ראוותני, גלגולים באוויר, נסיקה למעלה וצלילת ספירלה למטה. אגב, הצלילה הזו מזכירה סיבוב של בורג ומכאן הכחל זכה לשמו הלועזי Roller. החיזור הזה מכיל גם מופע יכולת נחמד. זה קורה כשהזכר, כדי להראות לנקבה את יכולותיו המדהימות בתעופה, משליך לא פעם אבנים קטנות באוויר ואז ממהר לתפוס אותן בצלילה מדויקת למטה. כמובן שגם את המעוף האווירובטי הזה מלווה הכחל בצווחות של התלהבות...
#אגדת מטמון כחל
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. בתרבויות המזרח התיכון של ימי קדם ידועה אבקת הכחל התכולה, שנטחנה מאבן ושימשה לאיפור העיניים. חוץ מצבעי עיניים השתמשו בה אז גם לרקיחה של תרופות. עד היום הערבים והדרוזים קוראים לאבקה הזו "כוחול".
"עין-כחל" הוא היום שמו של מעיין גדול השוכן על אם הדרך מטבריה לצפת. הוא ממוקם צפונית-מערבית לכנרת. בסמוך לו יש גם מושב הנקרא על שמו, "כחל".
אבל המעיין הזה, "עין-כחל", הוא עתיק מאוד. בדיוק אליו, מספרים ההיסטוריונים, שלח נפוליאון את חייליו, עת ניסה לכבוש את ארץ ישראל, כדי שימצאו בו את המטמון העתיק שלפי האגדה הוסתר לידו.
הבסיס לסיפור המטמון הזה הוא ככל הנראה בסיפורי רבנים, מקובלים וסופרים יהודים. משהו על אוצר גנוז, שהוסתר בהר הגבוה שממזרח לעין-כחל. לפי האגדה אמור להיות בראש ההר שער חסום ומוסתר. מאחוריו גנוזים כלי הקודש הקדומים של בית המקדש היהודי.
יתכן שמקור הכתובים הללו באגדה שנלחשה פה ושם באירופה של ימי הביניים, אולי אף הגיעה בתקופת מסעי הצלב. האגדה דיברה על אוצרות בית המקדש הגנוזים שהוטמנו באזור זה. צריך לזכור שלא רחוק מכאן הובסו הצלבנים בקרב מכריע, בידי צבאו של המצביא המוסלמי צלח א-דין.
נחזור למטמון. לפי הספר "שערי ירושלים" של החוקר והכותב משה ריישר, חפרו חיילי נפוליאון כמעט את חצי ההר, אבל נכשלו ולא מצאו שם דבר. הכישלון, לפי ריישר, נובע מכך שהאוצר הקדוש הוסתר היטב ולא יוכל להתגלות לאיש, עד שיבוא משיח בן דוד.
זה היה ב-1799, שנה בה ניסה הקיסר הצרפתי לכבוש את צפון הארץ, אחרי שכבש את דרומה. בעכו המבוצרת היטב הוא נעצר. ניתן לשער שחולשתו בכיבוש העיר שנשלטה על ידי התורכים העות'מנים נבעה גם מפיצול הכוחות שכפה עליו חיפוש האוצר הזה בזמן שהוא וחייליו זקוקים לכל חייל ולוחם.
אז את אותו מטמון המקדש לא מצאו המחפשים, לא נפוליאון ולא אחרים. רבים חלמו וניסו לגלות אותו, אבל כלום. ליד המעיין שוכן היום מושב כחל. ציפורי הכחל מבקרות אותו בסתיו, במעופן לאפריקה, וישובו בכל אביב, בדרכן בחזרה. נפוליאון הפך גם הוא לאגדה ורק אוצר כלי המקדש האבודים, קיים או לא, טמון איפה שהוא, אולי בראשם, בדמיונם ובחלומותיהם של המחפשים, מבלי לגלות את סודו לאיש.
הנה הכחל בארוחה ובמעופו:
https://youtu.be/5ABZ5QK4Ezc
שיר המתאר את ציפור הכחל (עברית):
https://youtu.be/ByNuRXml63M
משחר לטרף:
https://youtu.be/dxfIKcE4bz0
מביא מתנה:
https://youtu.be/5aJT1U--5xg
גוזלי הכחל גדלים:
https://youtu.be/8Y3K65c3DuM?t=48
הכחל מקרוב:
https://youtu.be/hbnXdJP4igE
ומעט על נפוליאון שחיפש את האוצר בעין כחל:
https://youtu.be/V4QsRYVMuU0
קוסמטיקה (Cosmetics) הוא תחום מסחרי של מוצרים המשמשים לטיפוח הגוף, לניקויו ולשמירה עליו בתהליך ההזדקנות הטבעית שהוא עובר.
אמנם רובנו מחשיבים טיפולים קוסמטיים כמשרתים נשים, אך יש גם גברים המשתמשים במוצרים קוסמטיים ובטיפולים קוסמטיים המיועדים לגברים.
קוסמטיקה בעברית מתייחסת ל"תמרוקים". פעולת המירוק של הגוף נעשית או כטיפול אישי של אדם בגופו, או על ידי אחרים.
פעולות קוסמטיות עצמיות הן ניקוי הגוף, למשל בשימוש בשמפו, קונדישנר (מרכך) ומוצרי סבון, או טיפוח יומיומי, באמצעות מוצרי איפור וטיפוח שונים (ראו בתגית "איפור").
מי שמטפלים ומבצעים טיפולים קוסמטיים בבני אדם נקראים בדרך כלל קוסמטיקאים. זהו מקצועם ורובם עוברים הכשרה לביצועו המתאים.
עולם הקוסמטיקה כולל מגוון של מוצרים, כלים וטיפולים שנועדו לטיפוח של מראה הגוף האנושי, בדגש על טיפוח העור, השיער והציפורניים,לצד ניקויו וחידושו.
כמו תחומים אחרים בחיינו, גם עולם הקוסמטיקה עובר כיום לכיוון טבעי יותר. קוסמטיקה על בסיס טבעי, או קוסמטיקה טבעית מציעה מוצרים קוסמטיים שאינם מכילים חומרים מלאכותיים או כימיקלים סינתטיים. במוצרים טבעיים כאלו הדרישה היא גם למוצרים שלא כוללים חמרים משמרים.
#טיפולים ותכשירים קוסמטיים
בין הטיפולים הקוסמטיים נכללים טיפולים לטיפוח העור בעזרת קרמים כמו קרם גוף, קרם לחות, קרם ידיים וקרם פנים.
טיפולי פילינג מציעים קילוף של העור, בדגש על תאי עור מתים. בהזרקות נוהגים להזריק לעור חומרים כמו קולגן ואלסטין המסייעים לבנייה תקינה של העור.
לשיער מציעים כאן את מוצרי טיפוח השיער וצביעת שיער, לצד הסרת שיער בשיטות שונות, כמו שעווה, אפילציה והסרת שיער בלייזר.
מניקור היא צורת טיפוח לכפות הידיים ופדיקור מטפל באופן דומה בכפות הרגליים. יש גם טיפוח ציפורניים וצביעה שלהן ב"לק", הכינוי העממי שניתן ללכה המיועדת לציפורניים, לרוב לכה שקופה או כזו שמוסיפה להן גם צבע.
איפור קבוע הוא שיטת טיפוח חדשה יותר, בה מחדירים צבע לשכבת העור המתחדשת ולכמה שנים אפשר לוותר על האיפור היומיומי.
ניתוחים קוסמטיים היא עוד טכנולוגיה חדישה המאפשרת לקבל מראה משופר באמצעות ניתוחים, כמו ניתוח אף, שפתיים ועוד כמיטב הטרנד והאופנות המשתנות.
הנה עולם הקוסמטיקה והמשמעויות הסביבתיות שלו (מתורגם):
https://youtu.be/pfq000AF1i8
כמה מתחומי הקוסמטיקה (עברית):
https://youtu.be/wM2IjqlAqzM
יש מי שמכינים מוצרים קוסמטיים בבית (עברית):
https://youtu.be/yoKY5wqoBNY
וקוסמטיקאית ירושלמית מספרת (עברית):
https://youtu.be/bSmAv6Bu4z0
אבקת הכָּחָל, בערבית כֻּחֻל (Kohl), היא אבקת מינרל שצבעהּ כחול. בימי קדם היא שימשה כאיפור לכחילה מסביב לעיניים, מעין צללית עיניים קדומה בגוון כחול, בדרך דומה לצלליות ולמסקרה של ימינו.
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. הוא מבוסס על מינרל הגאלנה (Galena), בעברית גלניט או נְצִיץ הָעוֹפֶרֶת.
להכנתו נהגו, במיוחד בתרבויות תימן והמזרח התיכון של ימי קדם, לעשות שימוש במכתש ידני קטן, עשוי אבן עגולה ועלי מברזל, כדי לכתוש ולטחון את הגאלנה, לערבב במים ובחומר טבעי כמו שמן, חלבון ביצים, שרף או קליפות שקדים. לאחר ייבוש קיבלו אבקה הכחולה ששימשה לאיפור העיניים.
אפילו הארכיאולוגיה מעידה על השימוש הקדום לאיפור נשים, כמו עדויות וממצאים שנחפרו במערת האיגרות במדבר יהודה, בה ישבו יהודים בימי מרד בר כוכבא נגד הרומאים.
אומרים שעיניים משוחות בכחל הן שובות לב ומעט מפחידות או מסתוריות, כמו מחביאות מאחריהן סוד או כישוף.
בעבר הכחל היה הרבה יותר פופולרי כאיפור, אבל גם היום עדיין אפשר לראות פה ושם נשים ערביות מבוגרות שעיניהן משוחות בכחל.
#בקבוקון הכסף הרקוע
חוץ מצבעי עיניים השתמשו בכחל בעת העתיקה גם לריפוי ולרקיחה של תרופות. אנשי המעמד הגבוה נהגו אז לשמור אותו בבקבוקון כסף רקוע שענדו על הצוואר. סגרו את הבקבוקון הקטן בפקק, עם מקלון כסף דק וארוך שבעזרתו משחו את הכוחול מסביב לעין. עד היום מוכרים בקבוקונים כאלה כמזכרות לקראת העלייה לרגל למכה.
#למה נטשו אותו?
אפילו רש"י כתב על החומר הזה, שעד היום הערבים והדרוזים קוראים לו "כוחול". האמונה אז הייתה שהכחל מסוכך על העיניים מאור השמש הבוהק, מגן על העפעפיים מהתייבשות ומרחיק את הזבובים שגורמים לדלקות בעיניים.
בימינו הכחל ננטש כמעט לחלוטין. כשיודעים שהמרכיב העיקרי במינרל הגאלנה, כ-98% מהחומר, הוא עופרת רעילה במיוחד, אין סיבה של ממש להמשיך ולשמור לו אמונים. משום כך לא תעשיית האיפור ולא רופאי העיניים מגלים בו עוד עניין.
בשלדים שנמצאו בארץ, במערת קבורה רומית באזור הר מירון, התגלו עקבות של הרעלת עופרת. החוקרים לא התפלאו למצוא באותן מערות קבורה גם בקבוקי כחל מהתקופה הרומית, עם מינרל הגאלנה עתיר העופרת הרעילה.
גם מחקר שנערך על נשים דרוזיות בישראל מצא שבעקבות השימוש בכחל הן סבלו מנזקים במערכת העצבים ונמצאה אף פגיעה בעוברים שלהם במהלך ההריון.
הנה אבקת הכחל ששימשה גם במרוקו לאיפור:
https://youtu.be/AtZ7RbuQlUc
הכחל באיפור ההודי:
https://youtu.be/deOc-rdyLo4
המוסלמים נוהגים לטהר את הגוף במשיחת כוחול סביב העיניים בחודש הרמדאן:
https://youtu.be/LIgqQrUnOzM
הנה הכחל המאפר נשים:
https://youtu.be/XaNdESvYElQ
מכינים אותו גם בבית:
https://youtu.be/Bl84h31297w
בקבוקונים עתיקים בהם נשמר כוחול:
https://youtu.be/cYJ8VLUaNwY
והאייליינר שהחליף אותו:
https://youtu.be/1MiMrFVj9No
ליצן (Clown) הוא אחד המקצועות הוותיקים בעולם הבידור. מדובר בבדרנים שעוטים על פניהם מסכות או איפור כבד בצורות שונות, כשאלו נועדו לשעשע ולהקנות להם מראה עליז.
איפורם המודגש והכבד של הליצנים מחליף את המסכה. זה נעשה על ידי מחיקת והעלמת תווי פניהם ויצירה של קלסתרים חדשים ומוכרים היטב.
חברתית, הליצנים נעים בטווח העצום שבין הליצן הרפואי, המצחיקן שמשפר את מצב רוחם ואת בריאותם של החולים, ועד לליצן הרוצח - אותה תופעה חולנית של אנשים המשתמשים בתחפושת הליצן בכדי לפגוע באחרים.
הם אגב, לא ליצנים כלל ולשמחתנו הם גם מעטים הרבה יותר מההדהוד התקשורתי והתרבותי המוגזם לו הם זוכים בעשורים האחרונים.
בתולדות האנושות מקובלת דמות הליצן במשך מאות שנים. בדרך כלל היא בעלת סממני התנהגות המציגים דמות פורצת גבולות, המגלה את האמת החברתית, לא פעם כזו המנוגדת למוסכמות החברתיות ומשתמשת בהומור כדי למלא חיים באי-סדר ובכאוס החברתי.
#תולדות הליצנות
בצורה זו או אחרת, הליצן נולד כבר בחברות פרימיטיביות שהן נחלת העבר הרחוק. בימי קדם ובעיקר בימי הביניים נהגו לא מעט מלכים להחזיק בארמון ג'וקר,שהוא סוג של ליצן חצר. תפקידו של הג'וקר היה לשעשע ולבדר את המלך ואת סביבתו ובכך להפיג מעט את המתח וכובד האחריות שעל כתפי המלך ויועציו הקרובים.
ליצן החצר, למרות שמעמדו היה נחות, כמעמד כל שאר המשרתים ובעלי התפקידים בחצר המלכותית, היה מהאנשים הקרובים ביותר למלך.
בהמשך ההיסטוריה נולדו הקרקסים ובהם החלו ליצנים לשעשע את ההמונים. מקומם של הליצנים בהופעות הקרקס הפך מרכזי יותר ויותר, במיוחד בשלב בו האילוף והשימוש בבעלי חיים בקרקס החל להתפס כהתעללות. ככל שהחלו מדינות לחוקק חוקים האוסרים על שימוש בבעלי חיים בקרקס, כך השעשוע וההומור של הליצנים הלך וקיבל מקום גדול יותר בקרקס.
החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל טרנד של פחד מליצנים, תופעה שבקצה שלה קיבלה את השם "קולרופוביה". התופעה הקיצונית כוללת את המילה "פוביה" ומתארת פחד חריג וקיצוני מליצנים, אבל היא איננה מונח מעולם הפסיכולוגיה. זו יותר תופעה תרבותית, שנולדה בסדרות טלוויזיה, סרטים וסדרות, שכללו דמויות של ליצנים מפחידים ומרושעים. תוכלו לקרוא על התופעה בתגית "הליצנים הרוצחים".
הנה תולדות הליצנים שהביאו גם קצת לפחד (עברית):
https://youtu.be/ZfWcyrPD6z0
ההיסטוריה של הליצנות באנימציה:
https://youtu.be/cIb7tnP755Q
ו"מי הליצן?" - מהשירים הידועים בעולם התיאטרון (עברית):
https://youtu.be/xgVNryCQxj0
רבים מכירים אותו בתור "צמח השפתון", אך שמו הוא "ביקסה אורלנה" (Bixa orellana). זהו עץ טרופי ירוק-עד מיערות האמזונס, בעל חופה מעוגלת של עלים ירוקים.
גווניו של צמח הליפסטיק נעים של בין צהוב לאדום וכבר שנים רבות הוא משמש לצביעת השפתיים והפנים בקרב הנשים המקומיות בדרום אמריקה.
עצי הביקסה מגיעים לגובה של כ-3.5 מטר ונושאים תרמילים ירוקים מכוסים בזיפים קוצניים. הם גדלים ביערות הטרופיים של דרום ומרכז אמריקה, באזורי ברזיל, מקסיקו, קולומביה, פרו ואקוודור.
תושבי האזור מכירים את הצמח הזה כבר אלפי שנים. הם גילו בפיגמנט האדום איכויות שונות, שהפכו אותו לחלק בלתי נפרד מחייהם היומיומיים ונתנו לו את השם המקומי "אנאטו" (Annatto) וגם "אחיוט".
הסוד של האנאטו מסתתר בזרעים של הצמח. כל זרע שלו עטוף בציפוי שעווה אדמדם, שכבה המכילה פיגמנטים שונים, בעיקר ביקסין ונורביקסין. הציפוי הזה של הזרע הוא שהפך אותו עם השנים למשאב תרבותי וכלכלי חשוב.
חקלאים בדרום אמריקה רואים בצמח השפתון משאב כלכלי המספק פרנסה לקהילות שלמות ביערות הטרופיים. תרבויות הילידים השתמשו בצבע שלו לצביעת בדים, קישוט גופים בטקסים מסורתיים ואפילו כאמצעי ריפוי.
במאה 20 התגלו שימושים חדשים לביקסה. בעולם התעשייתי הביקסה כבשה מקום משמעותי. היא משמשת בייצור תמרוקים, צבעי איפור טבעיים וצבעים לטקסטיל.
התעשייה הגלובלית גילתה את הפוטנציאל של הביקסה גם כצבע מאכל טבעי. אפשר למצוא אותו תחת הסימון E160b, במוצרי מזון רבים, החל מגבינות, רטבים ושמנים ועד חמאה, מרגרינה, ממרחי חלב, דגני בוקר, דגים מעושנים, נקניקיות, לצד חטיפים, פודינג, עוגות ומוצרי מאפה שונים.
המחקר המדעי גילה כי לביקסה תכונות בריאותיות מעניינות. היא מכילה קרוטנואידים, נוגדי חמצון חזקים הנותנים הגנה לתאי הגוף. אף כי נדרש מחקר נוסף להוכחת הטענות המלאות, מחקרים ראשוניים מצביעים על פוטנציאל תמיכה במערכת החיסונית ובריאות העיניים.
הנה הביקסה אורלנה:
https://youtu.be/jm8nvorl_2s
הסבר מפורט באנגלית:
https://youtu.be/e8lRDv8AK2M
והגוון הצהוב שלו:
https://youtu.be/nB8vTC_i_-0
תולדות האיפור
חצי מדען, חצי אמן וחצי איש עסקים מבריק וכריזמטי, מקס פקטור (Max Factor) הוא המהפכן של עולם האיפור המקצועי והחלוץ של תעשיית האיפור המודרנית והקוסמטיקה של ימינו.
ב-1904, לאחר פוגרומים שהביאו לבריחתו מרוסיה הצארית, מקס מגיע לאמריקה ופוצח בדרך שתביא אותו להמצאת האיפור המודרני. מי שהחל כקוסמטיקאי בעיירה קטנה עלה כמטאור לדרגת אמן האיפור המועדף על כוכבות הראינוע ויתחיל את מסע החידושים שלו, שעתידים להותיר חותם ברור והיסטורי על עולם האיפור הקולנועי ותעשיית היופי כולה.
עם מוחו ההמצאתי, יפתח מקס הצעיר את האיפור לסרטי צבע, יהפוך את האיפור מכמעט טאבו (זכר תתקופה הוויקטוריאנית) לחיוני ויומיומי, ימציא את הגלוס, יחולל מהפכה בעולם היופי כולו וישפיע באופן מדהים על תרבות היופי של העולם המודרני.
וכך הפך מי שהתחיל כמאפר הנודע של שחקני הקולנוע בשנות ה-20 והמהפכן של עולם האיפור המקצועי, למי שיהפוך את האיפור עצמו מעניין מקומי לתעשייה אדירה, שהיא חלק מתופעה עולמית ובעלת משמעות תרבותית עמוקה.
מי ששמו הפך שם נרדף לאלגנטיות וזוהר בהוליווד, יטבע את המונח Makeup. מספר תרומות עיקריות וחידושים בולטים הוא תרם לתעשיית הקוסמטיקה:
ב-1914 הוא ימציא את "פאן-קייק", הפאונדיישן המסחרי הראשון, שיחולל מהפכה בעולם הקוסמטיקה. עד אז, נשים נאלצו להשתמש בתערובות אבקה וצבע שהעניקו להן מראה לא טבעי ונטו להימחק במהירות. פקטור הבין שלא כל עור זהה ופיתח סדרת מוצרים מותאמים למגוון טיפוסי עור וגוונים.
זו הייתה פריצת דרך חדשנית שעתידה להפוך את האיפור מגישה אחידה לחוויה אישית ומותאמת לכל אישה. ועדיין, המוצר החדשני של פקטור הציע לכל אחת מהן כיסוי יציב ואחיד, מה שיהפוך אותו במהירות לסטנדרט של כוכבות הוליווד.
פקטור היה החלוץ בשימוש באיפור ככלי להמרה ושינוי של דמויות. בשיתוף פעולה הדוק עם אולפני הוליווד, הוא פיתח טכניקות איפור מיוחדות לכל תפקיד ודמות בסרט. זו הייתה עבודה שעתידה להניח את היסודות לייצור פרוסטטיקה בקולנוע ואפקטים חסרי תקדים בעולם של האיפור.
אבל מקס פקטור לא עצר בהוליווד ואפילו לא באמריקה. חברת Max Factor & Company שהוא הקים, החלה לייצא מוצרים לאירופה, אסיה ודרום אמריקה. בכך היא יצרה למעשה שפה קוסמטית אוניברסלית.
וכך, בתקופה שבה נשים ברחבי העולם ראו באיפור טאבו חברתי או אביזר שולי, הפך פקטור את הקוסמטיקה לאמצעי העצמה והבעה עצמית עבורן. מוצריו ישנו מעתה לא רק את המראה החיצוני, אלא גם יתנו כלי מצוין להגדרה עצמית ולביטחון, עבור נשים בתרבויות שונות.
בחשיבה של בין של מדע להנדסה פקטור גם יצר את התיקנון, הסטנדרט הראשון בתעשיית הקוסמטיקה. הוא פיתח שיטות מדעיות למדידת גוון העור, לטכניקות ייצור מדויקות ולמערכות סיווג שהפכו את האיפור לתחום מקצועי ומדויק. עבודתו תניח בשנים הבאות את היסודות לתעשייה גלובלית שמאפשרת לכל אישה, ללא קשר למוצא, גוון עור או רקע, למצוא מוצרים המתאימים באופן מושלם לעורה.
לדוגמה, כשחקר ב-1932 את נושא ההצללות, הוא פיתח מכשיר בשם "ביוטי מיקרומטר", שמטרתו הייתה למדוד אזורים בפנים ולסייע בכך לייצר הצללות באופן מושלם. קראו על ההמצאה המעניינת של מקס פקטור בתגית "מיקרומטר היופי".
החוש העסקי, הניסיון הרב והחשיבה החדשנית שלו הותירו מורשת שממשיכה להשפיע על הקוסמטיקה גם כיום. יצירותיו של מקס פקטור, ששיפרו את המראה של השחקניות המשיכו ושינו את הדרך בה ניגשות נשים בכל העולם לאיפור.
פריצות הדרך המהפכניות של מקס פקטור שינו את תעשיית הקוסמטיקה לתמיד. מטכניקה שולית ומקומית, הוא הפך את האיפור לאמנות מקצועית, מתוחכמת ומוערכת, תוך מתן כבוד לייחודיות של כל דמות קולנועית ועור אנושי.
הנה סיפורו של מקס פקטור:
https://youtu.be/7UnwNQ0LfWo
מצגת וידאו של פרסומות, מוצרים, כוכבים ומקס פקטור:
https://youtu.be/sqDeHvQAXwA
כיתת אמן שלו לאיפור בסרט אילם מ-1935:
https://youtu.be/FIIGbYuMadQ
פרסומת של חברת מקס פקטור משנות ה-60:
https://youtu.be/oH5IhhlD7uk
סטודיו האיפור המקורי של מקס פקטור מוצג היום במוזיאון הוליווד:
https://youtu.be/s44IPFKmxpU?t=3s
וסיפורו המלא של מקס פקטור, עם עובדות משמעותיות בסיפור שלו:
https://youtu.be/KxjNnfRKRog?long=yes
מה היה מיקרומטר היופי?
האם יצא לכם לראות את קסדת היופי מימים עברו, זו שמזכירה ונראית יותר כמו מכשיר עינויים מפלצתי? - מדובר במכשיר שזכה לשם "ביוטי מיקרומטר" ויש מאחוריו סיפור של יזמות מעניינת, שלא לומר יפה (ליטרלי), שנועדה לפנק את האיפור של השחקניות היפות של הוליווד.
הכל מתחיל ממקס פקטור, מי שהחל את דרכו בתור מאפר של שחקני ושחקניות קולנוע בשנות ה-20 של המאה הקודמת. חדשן יצירתי וידען, פקטור הפך עם הזמן ליצרן של תכשירי איפור. האיש היה נחוש לסייע לשחקניות להיות יפות יותר ובד בבד גם לעזור לעצמו ולהציב את החברה שהקים בפסגת תעשיית היופי העולמית.
וכך, בשנת 1932, ממציא מקס פקטור את אותו "מיקרומטר היופי" (Beauty micrometer). זה היה מכשיר מדידה, בצורת כלוב שהולבש סביב הראש. הוא הכיל 325 ברגי התאמה, שאפשרו לבצע מדידה עדינה של חלקים רבים בפרצופיהם של השחקנים והשחקניות.
מטרת "המיקרומטר של היופי" הייתה לזהות בעין בלתי מזוינת את הפגמים הבלתי-נראים בפנים הנשיות, ולאפשר את "תיקונם" באמצעות איפור והצללות.
זה היה בתקופה שבה חקר פקטור את נושא ההצללות והרעיון במכשיר הזה היה למדוד אזורים רבים בפני האישה ולהביא את איפור ההצללות למצב מושלם. כך ניתן היה להקטין ולהגדיל את השפתיים, את האף, "לשפר" את המרחק בין העיניים, לשנות את גובה עצמות הלחיים וכדומה.
צריך להזכיר שמדובר בתקופה בה הסרטים הם בשחור-לבן וצלליות בגוונים שונים היו אמצעי חשוב לשיפור המראה. כך ניתן היה למנוע פגיעה ביופי ובמראה של השחקניות המצודדות והשחקנים היפים של התקופה.
על אף המראה האימתני שלו, המכשיר התקבל בהתלהבות בהוליווד. שחקנים ושחקניות בשנות ה-30 רצו מאוד לתקן בפניהם המצולמות את הפגמים הזעירים, שאולי לא נראים בעין רגילה, אבל על המסך הגדול פגעו ביופיים והבליטו חוסר שלמות מטריד.
הנה מיקרומטר היופי, לצד עוד מכשירי יופי שהיום נראים כמו מתקני עינויים שטניים:
https://youtu.be/5-6DJPgtxAM?end3m25s
דיווח ביומן קולנוע מהתקופה:
https://youtu.be/f_VKpoBEdlo
גרסאות של המכשיר בצילומים מהתקופה:
פרסומת עכשווית של מקס פקטור:
https://youtu.be/eAKZvzo9AF8
הרצאה שמספרת על המיקרומטר של הממציא מקס פקטור:
https://youtu.be/Ey676A6Xmlo
ומיקרומטר היופי שהיה רק אחד משלל מתקני יופי מפחידים:
https://youtu.be/JHdHG4xmhEQ?long=yes
האם יצא לכם לראות את קסדת היופי מימים עברו, זו שמזכירה ונראית יותר כמו מכשיר עינויים מפלצתי? - מדובר במכשיר שזכה לשם "ביוטי מיקרומטר" ויש מאחוריו סיפור של יזמות מעניינת, שלא לומר יפה (ליטרלי), שנועדה לפנק את האיפור של השחקניות היפות של הוליווד.
הכל מתחיל ממקס פקטור, מי שהחל את דרכו בתור מאפר של שחקני ושחקניות קולנוע בשנות ה-20 של המאה הקודמת. חדשן יצירתי וידען, פקטור הפך עם הזמן ליצרן של תכשירי איפור. האיש היה נחוש לסייע לשחקניות להיות יפות יותר ובד בבד גם לעזור לעצמו ולהציב את החברה שהקים בפסגת תעשיית היופי העולמית.
וכך, בשנת 1932, ממציא מקס פקטור את אותו "מיקרומטר היופי" (Beauty micrometer). זה היה מכשיר מדידה, בצורת כלוב שהולבש סביב הראש. הוא הכיל 325 ברגי התאמה, שאפשרו לבצע מדידה עדינה של חלקים רבים בפרצופיהם של השחקנים והשחקניות.
מטרת "המיקרומטר של היופי" הייתה לזהות בעין בלתי מזוינת את הפגמים הבלתי-נראים בפנים הנשיות, ולאפשר את "תיקונם" באמצעות איפור והצללות.
זה היה בתקופה שבה חקר פקטור את נושא ההצללות והרעיון במכשיר הזה היה למדוד אזורים רבים בפני האישה ולהביא את איפור ההצללות למצב מושלם. כך ניתן היה להקטין ולהגדיל את השפתיים, את האף, "לשפר" את המרחק בין העיניים, לשנות את גובה עצמות הלחיים וכדומה.
צריך להזכיר שמדובר בתקופה בה הסרטים הם בשחור-לבן וצלליות בגוונים שונים היו אמצעי חשוב לשיפור המראה. כך ניתן היה למנוע פגיעה ביופי ובמראה של השחקניות המצודדות והשחקנים היפים של התקופה.
על אף המראה האימתני שלו, המכשיר התקבל בהתלהבות בהוליווד. שחקנים ושחקניות בשנות ה-30 רצו מאוד לתקן בפניהם המצולמות את הפגמים הזעירים, שאולי לא נראים בעין רגילה, אבל על המסך הגדול פגעו ביופיים והבליטו חוסר שלמות מטריד.
הנה מיקרומטר היופי, לצד עוד מכשירי יופי שהיום נראים כמו מתקני עינויים שטניים:
https://youtu.be/5-6DJPgtxAM?end3m25s
דיווח ביומן קולנוע מהתקופה:
https://youtu.be/f_VKpoBEdlo
גרסאות של המכשיר בצילומים מהתקופה:
פרסומת עכשווית של מקס פקטור:
https://youtu.be/eAKZvzo9AF8
הרצאה שמספרת על המיקרומטר של הממציא מקס פקטור:
https://youtu.be/Ey676A6Xmlo
ומיקרומטר היופי שהיה רק אחד משלל מתקני יופי מפחידים:
https://youtu.be/JHdHG4xmhEQ?long=yes
יפתיע אולי לגלות שבעוד נשות וגברי המערב עושים מאמצי על ומוציאים ממון כדי לזכות בשיניים צחורות ומבהיקות מלובן, ביפאן נהגו בעבר להיות יפים על ידי צביעת השיניים בשחור דווקא.
כן, ביפן של המאות ה-16 עד ה-19 נחשב מנהג השחרת השיניים (Teeth Blackening) למודל היופי המקובל אצל הנשים. זה היה נוהג נפוץ ונשים שלא נהגו על פיו נחשבו פחות מעניינות ומושכות עבור הגברים.
את הנוהג הזה, אגב, הן ירשו מהסמוראים. אצלם נולד המנהג להכהות את השיניים, בתור הפגנה של נאמנות לאדון.
את הגוון השחור לשיניים נהגו אז ליצור מסוג של דיו שחור, שהופק בדרך כלשהי מקליפות בוטנים. הגוון האפל של השן התקבל על ידי מריחת שכבות רבות של הדיו הזה על השיניים.
גם בימינו יש תרבויות מסוימות ברחבי אסיה ובמיוחד מזרח אסיה, שבהן נוהגים לצבוע כך את השיניים. שבט אחד במיאנמר, למשל, ממשיך גם היום לדבוק במודל היופי הכהה הזה. כדי להיחשב יפות ומושכות עבור הגברים שלהן, נוהגות נשות השבט, שמתגורר כולו באחד הכפרים במדינה, לצבוע את שיניהן בדיו השחור.
עם זאת ומבחינה רפואית, החומר השחור הזה די שנוי במחלוקת. אמנם יש בו תכונות המונעות עששת, אך מנגד הוא נוטה ליצור בעיות מעיים שיכולות להתגלות כחמורות למדי.
כך השחירו שיניים ביפאן של פעם:
https://youtu.be/DnSZ0TPxA8I
בלוגרים מתפעלים ממנהג השחרת השיניים:
https://youtu.be/oer9neSIAec
והיפנים לא לבד - שבטים מסוימים במיאנמר נוהגים בדיוק כך:
https://youtu.be/UF-Zag5jorE
הגותים (Goths) היו שבטים גרמאנים שפלשו במאות הראשונות לספירה לתחומי האימפריה הרומית.
הגותים הם עם חצי נוודי, אמיץ, חזק ומעריך חופש, שהחמולות שלו מאוחדות באמונות האליליות העתיקות שלו, מה שנקרא "אמונות פגאניות".
מקורם במישורים סחופי הרוחות של מה שהוא כיום בצפון פולין והמדינות הבלטיות, בעיקר מהשטחים שם המיוערים בצפיפות.
בשנת 269 הביס קלאודיוס השני את הגותים וזכה לתואר 'גותיקוס מקסימוס'. על אף שהתאחדו הובסו הגותים במאה הרביעית לספירה גם על ידי ההונים וסבלו ממשבר.
במאה ה-4 הגותים התפצלו לאוסטרו-גותים, הגותים המזרחיים שהתיישבו בצפון הים השחור, ולוויזיגותים - הגותים המערביים, שהתיישבו באזור רומניה והונגריה של היום.
עם השנים, במהלך ימי הביניים, עתידים הגותים המפוצלים להתמזג עם המקומיים באזורים שנשלטו על ידי רומי ונעלמו כשבטים של ממש.
#גותים מודרניים
בתחילת המאה ה-21 הפציע הגותי שוב. אבל לא כשבט או עם, אלא כתרבות של צעירים מודרניים. אבל לצעירים המכונים "גותים", אין שום קשר של ממש לשבטים הקדומים הללו.
הלבוש והאיפור שלהם, המוסיקה שהם מאזינים לה ושאר המאפיינים המוכרים, הם בחירה תרבותית ואופנתית של הגותים המודרניים וחלק מהסגנון האישי שבחרו לעצמם.
ואגב, לא. עבודת השטן אן דיכאון הם ממש לא הכרחיים כדי להשתייך אליהם. יש גותים שמדוכאים בימינו אבל גם אחרים שלא. חלקם בוחרים סגנון חיים שמתאים להם וזו זכותם, אבל הוא לא בהכרח מתקשר עם מצבים נפשיים או מעשים קשים.
הנה סיפורם של הגותים הקדומים (מתורגם):
https://youtu.be/STOJftffOqs
מי היו הגותים?
https://youtu.be/o7FbaAXQEbI
מצגת וידאו על הגותים:
https://youtu.be/b8uvfchN8w8
והגותים של היום:
https://youtu.be/5U9bElamKwA
התפתחות האופנה הגותית הנשית:
https://youtu.be/6JXYLSbJ5FA
והגברית:
https://youtu.be/iti7HE1UBN8
ציפור. מושב. מעיין ואוצר קדום - על איזו כחל נתחיל לספר?
כָּחָל (European roller) היא ציפור אקרובטית של ממש, יפה להפליא ועוף טורף ממשפחת הכחלאים (Coraciidae). היא ידועה באקרובטיקה המעולה שהיא מבצעת, בהסוואה הצבעונית שלה ובצווחות החביבות שהיא משמיעה, מהתכונות של משפחת העופות הזו.
הכחלאים ידועים בתרגילי האירובטיקה המרהיבים שהם מבצעים בעונת החיזור. בהתקדמותם על הקרקע הם לא ממש הולכים, אלא מקפצים, אבל באוויר - הם מעופפים מצויינים.
יופיה הססגוני של ציפור הכחל הוא פונקציונלי. זהו יופי שיש לו תפקיד, מטרה הישרדותית ויתרון אבולוציוני. איך קשור הצבע לאבולוציה? - אז הסוד של עופות הכחל הוא בצבע התכול הדומיננטי שלהם - צבע שמיטיב להסוות את הכחל על רקע השמיים. באוויר שומר הצבע הזה על הכחל מעופות דורסים, המתקשים להבחין בו מרחוק.
על פני האדמה, צבע התכלת הזה גם מסווה את הכחל מהטרף שלה. בזכות גוון התכלת מתקשים להבחין בה חיפושיות, חרגולים, צרצרים, עקרבים, מכרסמים, חגבים ואפילו צפרדעים, המביטים מהקרקע כלפי מעלה. כשהם מפספסים את הכחל על רקע השמיים, יש לו יתרון ענק. הוא ממתין לשעת כושר ולפתע, כשהם רגועים ולא מודעים להימצאו שם, הכחל מזנק בתעופה מרהיבה, היישר מענף העץ אל הארוחה שלו.
כמו העורבני והשרקרק, הכחל מוכר בטבע גם כצווחן לא קטן. בריקוד החיזור שלו, למשל, הוא משלב את הצווחות שלו עם מעוף ראוותני, גלגולים באוויר, נסיקה למעלה וצלילת ספירלה למטה. אגב, הצלילה הזו מזכירה סיבוב של בורג ומכאן הכחל זכה לשמו הלועזי Roller. החיזור הזה מכיל גם מופע יכולת נחמד. זה קורה כשהזכר, כדי להראות לנקבה את יכולותיו המדהימות בתעופה, משליך לא פעם אבנים קטנות באוויר ואז ממהר לתפוס אותן בצלילה מדויקת למטה. כמובן שגם את המעוף האווירובטי הזה מלווה הכחל בצווחות של התלהבות...
#אגדת מטמון כחל
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. בתרבויות המזרח התיכון של ימי קדם ידועה אבקת הכחל התכולה, שנטחנה מאבן ושימשה לאיפור העיניים. חוץ מצבעי עיניים השתמשו בה אז גם לרקיחה של תרופות. עד היום הערבים והדרוזים קוראים לאבקה הזו "כוחול".
"עין-כחל" הוא היום שמו של מעיין גדול השוכן על אם הדרך מטבריה לצפת. הוא ממוקם צפונית-מערבית לכנרת. בסמוך לו יש גם מושב הנקרא על שמו, "כחל".
אבל המעיין הזה, "עין-כחל", הוא עתיק מאוד. בדיוק אליו, מספרים ההיסטוריונים, שלח נפוליאון את חייליו, עת ניסה לכבוש את ארץ ישראל, כדי שימצאו בו את המטמון העתיק שלפי האגדה הוסתר לידו.
הבסיס לסיפור המטמון הזה הוא ככל הנראה בסיפורי רבנים, מקובלים וסופרים יהודים. משהו על אוצר גנוז, שהוסתר בהר הגבוה שממזרח לעין-כחל. לפי האגדה אמור להיות בראש ההר שער חסום ומוסתר. מאחוריו גנוזים כלי הקודש הקדומים של בית המקדש היהודי.
יתכן שמקור הכתובים הללו באגדה שנלחשה פה ושם באירופה של ימי הביניים, אולי אף הגיעה בתקופת מסעי הצלב. האגדה דיברה על אוצרות בית המקדש הגנוזים שהוטמנו באזור זה. צריך לזכור שלא רחוק מכאן הובסו הצלבנים בקרב מכריע, בידי צבאו של המצביא המוסלמי צלח א-דין.
נחזור למטמון. לפי הספר "שערי ירושלים" של החוקר והכותב משה ריישר, חפרו חיילי נפוליאון כמעט את חצי ההר, אבל נכשלו ולא מצאו שם דבר. הכישלון, לפי ריישר, נובע מכך שהאוצר הקדוש הוסתר היטב ולא יוכל להתגלות לאיש, עד שיבוא משיח בן דוד.
זה היה ב-1799, שנה בה ניסה הקיסר הצרפתי לכבוש את צפון הארץ, אחרי שכבש את דרומה. בעכו המבוצרת היטב הוא נעצר. ניתן לשער שחולשתו בכיבוש העיר שנשלטה על ידי התורכים העות'מנים נבעה גם מפיצול הכוחות שכפה עליו חיפוש האוצר הזה בזמן שהוא וחייליו זקוקים לכל חייל ולוחם.
אז את אותו מטמון המקדש לא מצאו המחפשים, לא נפוליאון ולא אחרים. רבים חלמו וניסו לגלות אותו, אבל כלום. ליד המעיין שוכן היום מושב כחל. ציפורי הכחל מבקרות אותו בסתיו, במעופן לאפריקה, וישובו בכל אביב, בדרכן בחזרה. נפוליאון הפך גם הוא לאגדה ורק אוצר כלי המקדש האבודים, קיים או לא, טמון איפה שהוא, אולי בראשם, בדמיונם ובחלומותיהם של המחפשים, מבלי לגלות את סודו לאיש.
הנה הכחל בארוחה ובמעופו:
https://youtu.be/5ABZ5QK4Ezc
שיר המתאר את ציפור הכחל (עברית):
https://youtu.be/ByNuRXml63M
משחר לטרף:
https://youtu.be/dxfIKcE4bz0
מביא מתנה:
https://youtu.be/5aJT1U--5xg
גוזלי הכחל גדלים:
https://youtu.be/8Y3K65c3DuM?t=48
הכחל מקרוב:
https://youtu.be/hbnXdJP4igE
ומעט על נפוליאון שחיפש את האוצר בעין כחל:
https://youtu.be/V4QsRYVMuU0
