מיני מסרק הן צדפות סימטריות וצבעוניות שניחנו בתכונה המבדילה אותם ממינים אחרים – הן מסוגלות לשחות במים באמצעות "מחיאות כפיים".

הצדפות הללו פותחות לרווחה את חללן, המתמלא במים וכאשר הן פולטות אותם במהירות הצדפה מקפצת במים ובכך נמלטת מהטורף הכי מסוכן שלה – כוכב הים. כדי להבחין בטורף הן מצוידות בעשרות עיניים צבעוניות בשולי הגלימה.

גם הצדפה ששילב הצייר בוטיצ'לי בציור המפורסם "הולדת ונוס" היא בעצם מסרק יעקב, מסרק-ים גדול ונפוץ למדי בים התיכון.


כך משתלבת הצדפה בנוף התת-ימי וכיצד היא בורחת מסכנות בשחיית "מחיאת כפיים":

http://youtu.be/a1xIQvx0i60


ועוד מצדפת המסרק:

http://youtu.be/KQHg6M7-Du0

הוא היה המפקד הצבאי היחיד שלא חשש להתעמת ולעמוד בפני היטלר. גאון צבאי, פורץ דרך, מוצרט של הלוחמה המודרנית ומפקד שלא הסכים להתעללות של חייליו בחפים מפשע.

מנגד, בואו בכל זאת לא נשכח, האיש הוא מצביא גרמני, בזמן במלחמת העולם השנייה.

קראו לו גודריאן, בשבילכם גנרל היינץ גודריאן (Heinz Guderian). הוא עמד בפני הפיהרר היטלר ללא חשש, מהשלב בו הפיהרר הגרמני היה בשיא כוחו ועד שנתן את ההוראה להשאיר אדמה חרוכה בגרמניה המובסת ולא להותיר דבר למנצחים.

היינץ וילהלם גודריאן היה גאון שריון, שבמלחמת העולם השנייה, בתור גנרל בצבא הגרמני, פיתח את שיטת "אגרוף השריון", שיטת לוחמה שעמדה בלב "מלחמת הבזק", הבליצקריג.

שיטת ה"בליצקריג", הייתה שיטת תקיפה מהירה, שבה שטף צבא גרמניה את אירופה, כבש אותה במהירות שאיש לא חווה לפני כן בהיסטוריה. קראו עליה אם תרצו בתגית "בליצקריג".

שיטת הבליצקריג התאפשרה בזכות העובדה שבניגוד לצרפת ובריטניה, פיתחה גרמניה סביב הטנקים את אסטרטגיות הלחימה העיקרית שלה, מה שהפך את הלחימה של הצבא הגרמני ליעילה הרבה יותר. וההמצאה האסטרטגית החדשנית הזו הייתה כולה גודריאן.

למעשה, כמעט כל מה שהוצג בתחילת המלחמה כגאונות הצבאית של הפיהרר ובתור "ניצחונותיו של היטלר" במלחמת העולם השנייה, הייתה פרי הגאונות ותוצאה של עבודתו המיומנת של גודריאן.

גם בכיבוש צרפת דרך הארדנים נוצלה גאוניותו של גאון השריון הגרמני והמפקד המבריק הזה, חובה לומר, לא היה רק הוגה צבאי מבריק, אלא גם מפקד שטח מעולה. בפלישה לצרפת גודריאן הוא מפקד הקורפוס ה-19 וכהוגה שיטת הבליצקריג לכיבוש מהיר, הוא מדהיר את הטנקים שלו במהירות אדירה לעומק השטח הצרפתי.

מבלי למצמץ הוא מוביל את הקורפוס בפיקודו, דרך גבול לוקסמבורג ועד לחופי האוקיינוס האטלנטי, ליד דנקרק, בדרך ללכידת כמעט כל הצבא הבריטי המרוכז שם. קראו על כך בתגית "דנקרק".


#דרכו וסופו
אלה השנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה, כשהטנק הוא כלי חדש במערכה והצבאות באירופה עדיין לא ממש מבינים איך להשתמש בו כמו שצריך. בשנת 1922, מקבל הקצין הצעיר היינץ גודריאן (Heinz Guderian) משימה בצבא הגרמני: לחקור איך אפשר לשלב טנקים בצבא.

גודריאן המבריק היה פתוח לרעיונות חדשים. הוא קרא בעיון את מה שכתבו הוגי צבא באנגליה וצרפת, קצינים שהבינו שהעולם אחרי המלחמה משתנה במהירות. הם כתבו שטנקים לא צריכים להיות סתם עזרה לחיילי הרגלים (הרגלים), אלא צריכים לפעול כיחידות עצמאיות. המטרה שהם קבעו להם הייתה להיכנס עמוק לשטח האויב ולעקוף אותו מהצדדים, תוך שהם מחליפים את "מלחמת חפירות", סוג הלוחמה הסטטית שקטלה רבים כל כך במלחמת העולם הראשונה (ראו בתגית "מלחמת החפירות").

צבאות בריטניה וצרפת לא ממש אימצו את הרעיונות האלה, למרות שהם באו מהן. אבל גודריאן הבין אותם ולחץ לאמץ אותם. הוא שילב את הידע החדש הזה עם הידע שלו על מכשירי קשר ויצר דרך לחימה חדשה לגמרי. תכניתו שילבה תנועה רבה של טנקים יחד, בשטח רחב, כשהם מתקשרים אחד עם השני ופועלים במהירות ובשיתוף פעולה עם כוחות אחרים, כמו רגלים וחיל אוויר. לדרך הזו יקראו בגרמניה מלחמת בזק או "בליצקריג" (Blitzkrieg).

זה לא היה קל. גודריאן נאלץ להילחם שנים ארוכות כדי לשכנע קצינים בכירים בגרמניה שטענו שטנקים לא חשובים. באמצע שנות ה-30, גודריאן נותן סקירה להיטלר והאחרון מתלהב מאוד ואומר: "זה בדיוק מה שאני צריך".

ההתרשמות הזו, בשילוב עם ההתעלמות של מההגבלות שהטילו עליהם אחרי המלחמה הראשונה, מביאה ב-1935 להקמה של שלוש דיוויזיות שריון ראשונות בגרמניה. גודריאן קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה השנייה. באותה תקופה הוא כתב ספר שנקרא "שריון, היכון!" ("אכטוּנג פאנצֶר!"). בספר הוא מציג לעולם את הרעיונות שלו ומראה כיצד הטנקים הגרמנים יכולים להיות טובים הרבה יותר משל האויב.

כשפורצת מלחמת העולם השנייה, עוזרת העבודה של גודריאן מאוד לגרמניה. בשלב הזה הוא מפקד בכיר של הקורפוס ה-19 ומוביל אותו בפלישה לפולין ובהמשך גם לצרפת.

בפלישה לצרפת, הוא הוביל את הטנקים שלו במהירות מדהימה עמוק לתוך שטח האויב, כשהוא מנתק את כוחות צרפת ובריטניה בצפון צרפת מהעורף שלהם. על ההצלחות האלה, הוא קיבל את אות הכבוד "צלב הברזל".

בהמשך המלחמה הוא מקבל פיקוד על כוח טנקים גדול יותר (קבוצת הפאנצר השנייה, שהפכה לארמיית הפאנצר השנייה). במבצע הפלישה לברית המועצות (ראו בתגית "מבצע ברברוסה"), הכוח שלו מתקדם רחוק מאוד, אבל נבלם לקראת מוסקבה. בשלב הזה הייתה לו מחלוקת קשה עם היטלר. גודריאן רצה להמשיך לכיוון מוסקבה כי חשב שזה היעד הכי חשוב, אבל היטלר התעקש לפנות דרומה, לעיר סטאלינגרד. בדיעבד יאמר גודריאן שההחלטה הזו של היטלר היא הסיבה העיקרית להפסד הגרמני במלחמה כולה.

בסוף שנת 1941, גודריאן נחשב בעיני היטלר לקצין שלא תמיד ציית לפקודותיו. בשלב מסוים הוא מורה לכוח שלו לסגת כדי שלא לאבד יותר מדי חיילים. זה מרגיז מאוד את היטלר וגודריאן מועבר מתפקיד פיקוד פעיל.

אחרי שהגרמנים הפסידו בקרב חשוב בסטלינגרד, גודריאן מוחזר לתפקידו. בפברואר 1943 הוא ממונה למפקח הכללי על כוחות השריון. אחר כך ביולי 1944 הוא כבר משמש כראש המטה הכללי של הצבא הגרמני. מםקד הצבא.

בספרו "זכרונותיו של חייל", הוא כתב שהוא לא ביצע פקודות אכזריות של הנאצים. לקראת סוף המלחמה והתקרבות הצבא האדום לניצחון הוא אף ניסה לעזור ולמנוע את מימוש הפקודה של היטלר להרוס את כל התעשייה והתשתיות של גרמניה.

במרץ 1945 ואחרי ויכוחים קשים נוספים עם היטלר, גודריאן סיים את תפקידו כראש המטה הכללי.

לאחר המלחמה, גודריאן נחקר בקשר למשפטי נירנברג, אך הוא עצמו, מעולם לא הועמד לדין פורמלי. למרות המחאות של צרפת וברית המועצות, הוא לא הואשם בפשעי מלחמה. ההתנהגות שלו במלחמה נחשבה ל"רגילה ומקובלת יחסית לחייל מקצועי".

גודריאן תרם המון לא רק לפיתוח השריון בגרמניה, אלא לפיתוח השריון בכל העולם. צבאות רבים, כולל צה"ל, ראו את רעיונותיו ואימצו אותם. הוא עצמו האשים את ההנהגה הפוליטית, ובעיקר את היטלר, בהפסד במלחמה ונפטר בגרמניה בשנת 1954.


הנה סיפורו של גודריאן:

https://youtu.be/kqY7nIIfFlI


תמונותיו בזמן המלחמה:

https://youtu.be/DNYSHOGkVwc


סרט תיעודי על הבליצקריג וטנקי הפנצר שתכנן:

https://youtu.be/QRDowR7xXc4?long=yes


וכמה מסודות ההצלחה של גודריאן, גנרל פנצר:

https://youtu.be/s1M1To0d08k?long=yes

צדפת ענק היא צדפה שמוצאים בחוף האלמוגים של אילת. גודלה הוא כ-35 ס"מ בלבד. בפיליפינים ואוסטרליה מוצאים צדפת ענק ממש ענקית 120 ס"מ אורכה ומשקלה יכול להגיע ל-300- ק"ג ויותר, בגיל שמגיע ל-35 שנה.

המעניין הוא שהצדפה, למרות שבאנגלית היא נקראת KILLER CLAM, כלומר צדפה הורגת, איננה טורפת אלא ניזונה מחומר סוכרי שמייצרות אצות זעירות הנמצאות בתוך גופה ומקיימות פוטוסינתזה באור השמש. את הסוכר, תוצר המזון שלה, סופגת הצדפה וניזונה ממנו. מלבד זה וכדי לגוון את מזונה, היא מסננת פלנקטון זעיר מהים.


הנה צדפה בת 35 שנים, שגדלה לגודל של 120 ס"מ ומשקל של 200 ק"ג:

http://youtu.be/SVKMzLcSDis


וסרטון על צדפה במשקל של עד 500 פאונד, עם מאות עיניים, על כל גופה:

http://youtu.be/ZBfviWg7kKM

המטבעון, בשפת העם "פי כושי" ובשמו הרשמי "פי כושי מטבעי", הוא חילזון השוכן בים.

העובדה שהמטבעון כל כך נפוץ בים שמסביבם הובילה לכך שדורות רבים של ילידי אפריקה והמזרח הרחוק נהגו להשתמש בקונכיות שלו כמטבע עובר לסוחר.

פי-הכושי המטבעי, שהיה מצוי במספרים גדולים בכל האוקיינוס ההודי והשקט שימש גם כאמצעי קישוט. בנוסף לכך הוא נחשב כסגולה לפריון וכסמל פריון ואף שובץ בבגדי נערות צעירות שעמדו אז להינשא.


הנה החלזון בסביבתו הטבעית:

http://youtu.be/e8GLMTPuEPY


תולדות הכסף והתפקיד החשוב שיש למטבעון בהם (עברית):

https://youtu.be/PSKa8Y0jmQQ


וסרטון שמדגים שימושים נוספים במטבעון - בתכשיטים, חפצי קישוט וקמעות:

http://youtu.be/skdswhc1HwE

טנק השרמן (Sherman Tank) היה הלוחם הפגיע של הטנקים של הצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה. הוא היה טנק נחות לעומת הטנקים הגרמניים, הן בכוח האש שלו והן במיגון חחח.

אבל היו לו צדדים שפיצו על כך בגדול והוא גם טנק עם אחלה סיפור של מעצמה נבוכה, שנכנסה למלחמה בהפתעה, קלטה שאין לה מושג, למדה מהר והשתפרה ויצאה ממנה גם כמעצמת טנקים ועוד יותר כמנצחת גדולה.

כשארצות הברית הצטרפה, בלית ברירה, אל מלחמת העולם השנייה, היא מצאה את עצמה במצב מביך עבור מעצמה.בעוד הגרמנים שועטים וכובשים את אירופה עם צי טנקים מתקדם ואסטרטגיה מפחידה, האמריקאים היו מצוידים בעשרות בודדות של טנקים מיושנים.

אבל מה שקרה בשנים הבאות היה מהפך מדהים שהדגים את עוצמת התעשייה האמריקאית והנחישות שלה לנצח. היא מתחילה לייצר טנק בינוני, שיקבל את שמו של הגנרל ויליאם שרמן (William Tecumseh Sherman) ויהפוך תוך זמן קצר לסמל של השריון והתעוזה האמריקאים.

בתוך זמן קצר, הסבו האמריקאים את מפעלי המכוניות הענקיים של דטרויט לייצור של טנקים. בשיא הייצור, יצא כל 11 דקות טנק חדש מפס הייצור. זה היה הישג מדהים, כמעט בלתי נתפס, שמדגים עד היום את יכולת ההסתגלות של אמריקה ואת כוחה של כלכלת המלחמה שלה.

השרמן, שפותח באמריקה אחרי הבליצקריג של 1940, היה אחד מהדגמים שייצרו האמריקאים. הוא היה רחוק מלהיחשב לטנק החזק ביותר בשדה הקרב וסבל מנחיתות משמעותית למול הטנקים הגרמניים המתקדמים, מסוג הטיגר והפנתר.

בלטה במיוחד הפגיעות הגדולה מאוד שלו. עם שריון דק יחסית ונטייה להידלק בקלות לאחר פגיעה, הוא זכה לכינוי המעליב "רונסון", על שם מותג המצתים הפופולרי של אותם ימים...

אבל על מה שהשרמן חסר בעוצמה, הוא פיצה באמינות, בפשטות ובכמות. בין השנים 1942 ל-1945 נבנו כמעט 50 אלף טנקים ממנו והוא היה לעמוד השדרה של השריון האמריקאי במלחמת העולם השנייה. רבים מהם הועברו ליחידות שריון של בעלות הברית האחרות, בתכנית השאל-החכר, כשהבולט מביניהם הוא הצבא הבריטי ששיווע לציוד.

השרמן היה הפתרון הפשוט, האמין, המעולה מבחינה מכנית, שהוזרם לשדה הקרב בכמויות גדולות וניצח כלים מתוחכמים ומשוכללים ממנו. השרמנים הפשוטים והטנקיסטים שבתוכם הם שניצחו את השריון הנאצי בקרבות באירופה, את כוחותיו של רומל באל עלמיין שבצפון אפריקה ואת הצבא היפני בקרבות במזרח הרחוק.

היום, כשמביטים על טנק השרמן במוזיאונים צבאיים, קשה שלא להתרשם מהפשטות היחסית שלו. אבל הפשטות הזו, ביחד עם היכולת לייצר אותו בכמויות עצומות, הפכו את השרמן לאחד הכלים החשובים בתרומתם לניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. אבל זה היה ניצחון בכמות השרמנים ולא באיכות שלהם, אל מול טנקי הפנתר של היטלר.

כי המיגון הלא מוצלח של טנק השרמן, עם השריון הדק, דליקותו הרבה וסכנת התפוצצות לאחר פגיעה, הפכו אותו מסוכן. הגרמנים כינו אותו "תנור טומי", כינוי גרמני לחייל הבריטי.

מרבית השריפות בשרמן נגרמו מפגיעה של פגז במדפי התחמושת שהיו ממוגנים גרוע. הפתרון המבריק לכך היה אחסון של התחמושת בנקודות שמוגנו על ידי מים ואלה הקטינו את השריפות בפגיעה. הבריטים שדרגו את השרמנים שלהם בתותח משופר נגד טנקים ויצרו את גרסת הפיירפליי (FireFly - גחלילית) של השרמן, שהיה היחיד שהשמיד את הטיגר וה'פנתר', הטנקים הגרמניים החדשים שהפכו לאימת כוחות בעלות הברית.

וכך, בזכות פתרון בריטי של תותח מוצלח יותר הפך השרמן לקראת סוף המלחמה למכונת מלחמה חזקה במיוחד, כשעל הדרך הוא מספק את אחד הסיפורים המרתקים בהיסטוריה הצבאית המודרנית. בסך הכל הוא היה הטנק המיוצר ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית והטנק השלישי בתפוצתו בעולם כולו.

ואגב, גם בצה"ל המתהווה של ישראל הצעירה, תרמו טנקי השרמן שנרכשו מעודפי המלחמה באירופה ושודרגו באופן מרשים. הם הפכו לגרעין של חיל השריון הישראלי, כשגם כאן הותקנו עליהם תותחים צרפתיים משופרים. שיפורים אלה ואחרים הפכו אותם לטנקים מודרניים וקטלניים, שמותגו כ"סופר שרמן". הם שירתו בהצלחה את חיל השריון, במיוחד במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים.


הנה צוות שרמן שנלחם בגבורה ועושה את הלא יאומן:

https://youtu.be/ggRv0eJwe5I


ההישג של הסנדלר שהיה לתותחן בשרמן והשמיד תוך דקות 3 טנקים, שעל אחד מהם פיקד "הברון השחור", בכיר הטנקיסטים הגרמנים:

https://youtu.be/abdtElwq5ss


כך הפך טנק השרמן למכונת מלחמה בסוף מלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/iBp4eWqXfno


וסרט תיעודי על השרמן:

https://youtu.be/074j-VscKaE?long=yes

הטנקים (Tanks) הם המצאה בת כ-100 שנים. זה היה במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1912, כשתכנן הבריטי דה-מול רכב זחלי אבל נדחה שוב ושוב. רק בשנים שלאחר מכן פיתח הצי הבריטי את הטנק, כשוינסטון צ'רצ'יל, מי שיהיה מנהיגה העתידי של בריטניה, היה מהדוחפים העיקריים לפיתוח הכלי שיוכל לדבריו להכריע את המלחמה.

וכך הוכנסו הטנקים למלחמה על ידי הבריטים, כשגם ארה"ב וגרמניה הבינו מיד שנפל דבר ומיהרו להתחיל בפיתוח של טנקים משלהן. אך הטנקים הוכנסו לקרבות בהיסוס וביחידים ולקח זמן עד שלמדו המפקדים להפעילם בצורה נכונה. משום כך לא הכריעו את הקרבות ולא נוצלה יכולתם להפתיע את הכוחות המיושנים של האויב.

יכולותיהם הצבאיות של הטנקים הובאו לידי ביטוי רק לקראת סוף המלחמה. היה זה בקרב קַמְבְּרֵה שבצפון צרפת, בשנת 1917, כשהצליחו הטנקים להבקיע את החזית הגרמנית ולפרוץ קדימה. הטנקים הללו תרמו לניצחון מדינות ההסכמה, בראשות בריטניה וארה"ב, במלחמה כולה.

למרבה הצער הם לא הצליחו להכריע את אותו הקרב. זאת מכיוון שהבריטים כבשו את השטח עם הטנקים, אבל חיילי הרגלים שלהם לא הצליחו לתפוס במהירות את השטח והגרמנים כבשו אותו בחזרה במהירות, כשהטנקים הבריטים זזו לאחור.


הנה תולדות הטנקים הראשונים בהיסטוריה:

https://youtu.be/7sUKGu3nFDo


סיפורו של טנק אחד ששינה את הדברים:

https://youtu.be/QXOWfvkhM3c


צילומים מקרבות השריון המבישים של ההתחלה:
http://youtu.be/iHIp-hyXKWc


מגוון סרטונים אותנטיים:

http://youtu.be/bbTvQOiGiWI


קטע קצר מסרט תעודה צרפתי שמציג טנקים במלחמת העולם הראשונה:

https://youtu.be/5bn2zCY9lis?t=10s


וסרט ארוך על ההיכרות עם הטנקים הראשונים במלחמה זו:

https://youtu.be/z5vdLarcfwY?long=yes

הבְּלִיצְקְרִיג (Blitzkrieg) היא מלחמת בזק מתואמת ורחבת הקף, מדהימה במהירותה ובדורסנותה הצבאית, שנקטה גרמניה הנאצית, במהלך השלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה.

המטרה של הבליצקריג הייתה הכרעה מהירה של הקרב וכיבוש חסר מעצורים, גם מילולית. זה היה הכיבוש המהיר והנרחב ביותר בהיסטוריה, מערכה לכיבוש של שטחים עצומים, ללא תקדים וללא עצירה למנוחה או רענון לחיילים הכובשים של הצבא הגרמני.

בפיתוח גישת הבליצקריג לקראת המלחמה, פיתחה גרמניה, למעשה, את חיל השריון הראשון בעולם. אויבותיה, צרפת ובריטניה, הכינו את עצמם למלחמה הקודמת, בעוד שגרמניה הכינה את צבאה למלחמה מסוג חדש - מלחמה מהירה כברק ואכזרית בלי חשבון.

הבליצקריג הימם את פולין, צרפת, בלגיה ולוקסבורג. הוא התבסס על תנועה מהירה של כוחות שריון, מבוססת טכנולוגיות שריון חדשות, אמצעי קשר בין הכלים, כוח אש ענקי, תמיכה אווירית של מפציצי צלילה של חיל האוויר הגרמני וחיל רגלים תוקפני ובעל יכולות מטורפות, שמסייע לכוחות הממונעים.

בתוך שבוע כבשה גרמניה שטח גדול יותר מזה שכבשה בכל מלחמת העולם הראשונה. לוחמת הבליצקריג הייתה אחד האלמנטים הבולטים במלחמה הזו, או לפחות בחציה הראשון. פירושו מהירות, לחימה שמתבססת על תמרונים צבאיים, קרבות נחושים ומהירים, בדיוק ההיפך מהקרבות שלא נגמרו במלחמת העולם הראשונה, אלה שגבו אינספור חיים, בלי שמץ של התקדמות, להכרעה בשדה הקרב.

אם במלחמה העולמית הראשונה לא הייתה לטנק ולמטוס השפעה של ממש על תוצאות המלחמה, בשנייה הם הפכו לנשק הכרעה.


הנה סרטון על הבליצקריג (עברית):

https://youtu.be/HLIFpBE1SfU


כך עצר הצבא הרוסי את הבליצקריג:

https://youtu.be/HUgV8_meyo8?long=yes

פעם, ברגע של כעס, אמר שארל דה גול (Charles de Gaulle), הגנרל הגבוה שהפך לנשיא צרפת "איך אפשר לשלוט בעם שיש לו 246 סוגי גבינה שונים?"

הגנרל הזה, שעוד כחייל מן השורה, במהלך מלחמת העולם הראשונה, גילה גבורה אישית,
הצליח להציל את העם הצרפתי, כנגד כל הסיכויים, מציפורני הנאצים. לא פלא שהוא מהדמויות המעניינות והמרשימות בהיסטוריה של צרפת ואירופה כולה, גם אם היה ונשאר שנוי במחלוקת.

שארל דה גול זינק להיסטוריה הצרפתית בנאום 18 ביוני ("L'Appel du 18 Juin"), אותו נאום שנשא מלונדון ביום 18 ביוני 1940. בנאומו ברדיו ה-BBC הוא הכריז שעל אף תבוסת צרפת שזה עתה ניגפה מפני הצבא הנאצי, הוא לא מתכוון להיכנע וימשיך את המאבק בנאצים, עד לניצחון הסופי עליהם.

הנאום הזה, שההיסטוריון אנטוני ביוור כינה "נאום מהפנט", הדליק את לפיד ההתנגדות והיה קריאת התעוררות לצרפת המובסת. הוא שימש בסיס חשוב למאבק על שחרור צרפת ונחשב לאחד הנאומים החשובים שנישאו במלחמת העולם השנייה.

נאום ה-18 ביוני, אף שהוא נישא במועד הלא נוח של יום השנה לקרב ווטרלו, הקרב בו הובס נפוליאון סופית, נתן כמעט מיד השראה ואומץ לצרפתים. הנועזים שבהם הקימו, מול פניהם של חיילי הוורמכט את מחתרת הרזיסטאנס. שאר הצרפתים בצרפת הכבושה, התמלאו תקווה וקיוו לטוב. מכאן גם החלה ההתארגנות מחוץ לצרפת, של לוחמי צרפת החופשית, בכוונה לשחרר אותה מציפורניו של היטלר.

כך זכה דה גול לתפקידו ההיסטורי, המכוון להצלת כבודה של צרפת המובסת במלחמת העולם השנייה. בשעה שמנהיגים צרפתים רבים נהגו בתבוסתנות ובשיתוף פעולה עם הנאצים, הוא הקים ופיקד על “צבא צרפת החופשית” ויזכה לכבוש אותה מחדש, עם המטרייה האדירה של בנות הברית כמובן.

ב-1958, שנים אחרי הניצחון וכיבוש צרפת מחדש, בבחירות שלאחר קריסת הרפובליקה הרביעית, הופך לנשיא צרפת ולאדם שעיצב את דמותה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה.

בנאום מלא בכפיות טובה, שנשא דה גול לאחר הניצחון, הוא התעלם כמעט לחלוטין מתפקידם של האמריקאים והקומוניסטים בשחרור צרפת.

הנאום הזה סימן את תדמיתו בעיני מנהיגים רבים בעולם. אם בצרפת הוא נחשב לדמות הרואית וגיבור עתיר זכויות, בארה"ב ראו בו נפיל. אך המנהיגים האמריקאים, שמוקירים צניעות, גמישות, פשטות וקשרים נוחים, לא התחברו לגינוני השלטון שלו ולהתנהגותו. דה גול נתפס בעיניהם כאדם מתנשא, יהיר ומי שקשה להסתדר איתו.

בישראל, שידעה לא פעם חיכוכים קשים עם דה גול, בן גוריון דווקא הפליג בשבחיו, בדברי הערכה "ללא ספק דה גול היה האיש שהציל את צרפת", הוא אמר "בישראל אפשר לזקוף דבר כזה רק לזכותו של צה"ל כולו".

שלטונו של דה גול כנשיא צרפת, לאחר המלחמה, היה שלטון חזק ובוטח בעצמו. הנשיא הגיבור, הגנרל דה גול, נבחר לתפקידו ומנהיג ביד רמה את האומה הצרפתית.

תדמיתו כמנהיג גדול, גם בגובהו וגם במעשיו, לא מנעה ממנו התנגדויות פוליטיות. גם בארצו היה דה גול שנוי במחלוקת. כמנהיג, הוא החליט בעצמו על מה שנכון בעיניו ולא שעה להתנגדויות.

ב-1958, עת שארל דה גול נבחר לנשיאות, מלחמת אלג'יריה היא בעיצומה. כאן הוא מוצא את עצמו בחילופי תפקידים, ככובש ומנהיג הצבא הצרפתי, אל מול המחתרת המקומית של אלג'יריה. ראשי הצבא הצרפתי סמכו עליו, בין השאר לאחר ביקורו באלג'יריה, כשקרא בדרמטיות מפיחת תקוות לקהל תומכי “אלג'יריה צרפתית” בנאום פומבי “הבנתי אתכם”.

בפועל, הוא פעל הפוך, כשהחל לנהל משא ומתן על מתן עצמאות לאלג'יריה מוסלמית. הוא לא נבהל מקריאות וגילויי מרד בחלקים מהצבא ואפילו מתאי מחתרת שניסו שוב ושוב להתנקש בחייו. רק בנס הוא ניצל מהם.

אף שהוא ויתר למרשל פטן, מנהיג משטר וישי שנכנע לגרמניה ונידון לאחר המלחמה למוות, לאחד ממתנקשיו, איש צבא עתיר זכויות ובעל עבר מפואר, הוא לא הושיט יד ואפשר את הוצאתו להורג.

סוף שלטונו הגיע כמעט כבדרך אגב. היה זה באפריל 1969, כשדה גול יוזם מישאל עם, על נושא שולי למדי ומודיע שאם לא תתקבל דעתו הוא יגיש את התפטרותו. התוצאה נגדה את דעתו והוא עזב את השלטון.

לאחר שסיים את הקריירה הפוליטית, התיישב דה גול בביתו וזמן קצר לאחר מכן מת, כשהוא ממתין לחדשות הערב ברדיו. כשמת דה גול, בגיל 79, הפסיקו תחנות הרדיו הצרפתיות את תוכניותיהן הרגילות ועברו לשדר מוסיקה קלאסית.

ז'ורז' פומפידו, הנשיא שחצי שנה לפני לכן החליף את דה גול בתפקיד, לאחר שהאחרון פרש, אמר בנאומו לאומה: "הגנרל דה גול מת - צרפת התאלמנה".

נאמר עליו אז שב-1940 הוא הציל את כבוד צרפת, ב-1944 הביאה לשחרור ולנצחון, וב-1958 הוא חסך לה את תלאות מלחמת האזרחים. מארו גם שדה גול היה מי שהעניק לצרפת המודרנית את מוסדותיה, עצמאותה ואת מקומה בעולם.


הנה סיפורו של דה גול:

https://youtu.be/Jj8sF7gTZmQ


דה גול חוזר לצרפת עם הניצחון וצ'רצ'יל בסביבה:

https://youtu.be/H1vqFwo1Y98


תכנית חינוכית על האיש והמנהיג (עברית):

https://youtu.be/VEui2VM5Oag?long=yes


הפודקסט של הפרופסור האגדי הרסגור (עברית):

https://youtu.be/8cKk8LvNoAc?long=yes


סרט תיעודי על המנהיג דה גול:

https://youtu.be/PsNJDWs9JYw?long=yes


ועוד אחד:

https://youtu.be/17mjfbXWW4g?long=yes

בין כל הישגיו המדהימים של גדול אנשי המדע המוקדם, לאונרדו דה וינצ'י, היו גם מספר כלי נשק. על אף שלאונרדו היה אחד ממתנגדי המלחמה, כך הוא שרת את פטרונו, הדוכס של מילאן ומי שהיה "שר הביטחון" של האזור. מדובר בפיתוחים שהקדימו את זמנם בהרבה.

הטנק של לאונרדו דה וינצ'י (Leonardo da Vinci's tank) היה אחד המרשימים שבהם. זה היה כלי רכב משוריין, שדומה בדרך מסוימת לטנק שאנו מכירים היום, דה וינצ'י המציא ותכנן את הטנק, כ-400 שנה לפני שייבנה הטנק הראשון, ערב מלחמת העולם הראשונה.

הטנק, או המכונה המשוריינת של לאונרדו, היה למעשה עגלה שהונעה על ידי בני-אדם, וכוסתה בשכבות של מתכת. הוא היה מסוגל לנוע לכל הכיוונים ותוכנן להיות מצויד במספר תותחים. אלה הציצו החוצה מבין חרכים, שתוכננו לשמור על החיילים מפגיעה. 3-4 לוחמים היו אמורים לשבת בתוכו. ממש כמו הצריח של הטנק המודרני, תותחי הטנק תוכננו להיות מסודרים על גבי מבנה עגול ומסתובב, שאפשר לטווח לכל הכיוונים ב-360 מעלות.


הנה סיפורו של הטנק של ליאונרדו דה וינצ'י:

https://youtu.be/cKdWkW2S7S0


אנימציה של הטנק הקדום הזה:

http://youtu.be/u3befMiZK7s


וטנק כזה מבפנים:

http://youtu.be/YdfEmJdkNz4

המפקד הגרמני ארווין רומל היה מהמפקדים הטובים של הנאצים. המצביא שכונה "שועל המדבר" זכה לתהילה על הקרבות שניהל ונראה היה שאיש לא יוכל לו. מלווה בהערצה של היטלר, ארווין רומל היה בדרך להשתלט על צפון אפריקה ולתפוס את המזרח התיכון, כולל היהודים של ארץ ישראל, שהיו מיועדים להשמדה.

אבל אז הגיע לזירה האפריקנית גנרל בריטי ביישן ושקט בשם ברנרד מונטגומרי. הוא הבין מיד שחייליו, שהובסו שוב ושוב על ידי רומל, העריצו ופחדו מהגרמני המוכשר רומל. כדי להכניס בהם גאווה ורוח קרב, הוא הגה רעיון גאוני. מונטגומרי החליט להפוך בשיטות פסיכולוגיות את חייליו למעריציו שלו. הוא יזם קמפיין שהקדים את בואו, שבו הקצינים יספרו לחיילים סיפורים על תחכומו וגאונותו הצבאית של המפקד שעומד להגיע. החיילים התרשמו שהם הולכים לקבל מנהיג ומפקד בשיעור קומה של רומל הגרמני והיו נרגשים. כולם הפכו למעריציו, עוד בטרם הגיע. כשהגיע הם היו כבר "בכיסו". הם קראו לו "מונטי" בהערצה ורשמו את שמו על הטנקים שלהם. הוא זקף את קומתם ומרגע זה פיקד עליהם והנהיג אותם לקרב בין שווים, כנגד רומל "הבלתי מנוצח".

התוצאות היו מדהימות. רומל שניצח בעבר ללא הפסקה, הובס בקרב שריון קשה ומתוחכם שניהלו נגדו חייליו וקציניו של מונטגומרי. הגרמנים החלו נסוגים לאורך חופי צפון אפריקה, עד שהכוחות הגרמניים והאיטלקיים נכנעו סופית שנה אחר כך.

ניצחונו של מונטגומרי המופנם על רומל השחצן היה השינוי שכוחות הברית כל כך נזקקו לו. ביחד עם התבוסה הגרמנית בסטלינגרד שברוסיה, חל סוף סוף המפנה שכל כך נזקקו לו. מעתה הם כבר לא יובסו בקרבות נגד הצבא הנאצי. להיפך, כוחות הברית יהיו מעתה אלה שירדפו את הצבא הגרמני והוא זה שיתגונן. מונטי הפך את הקערה על פיה!


הנה סרטון על הקרב באל עלמיין (עברית):

https://youtu.be/2PSU_hZcdfE


כך נוצח רומל "שועל המדבר" על ידי מונטגומרי הבריטי:

http://youtu.be/b0emiRkHBBw


סרטונים אמיתיים מקרב אל עלמיין עם שיר של ורה לין מאותה תקופה:

http://youtu.be/oL9NZP1goNI


על חייו של "מונטי" וכיצד הצעיד את בריטניה לנצחון על רומל והצבא הגרמני בצפון אפריקה:

https://youtu.be/ZZz-pPkbdko


כמה דברים שראוי לדעת על המנצח הגדול של אל-עלמיין:

https://youtu.be/Lx18Ly7VjxM


וסרט תיעודי מקיף על מונטגומרי וגדולתו:

https://youtu.be/WjxexZtPfkw?long=yes

טנק ה-T34 של הצבא הרוסי היה היחידי במלחמת העולם השנייה שהצליח לעמוד בפני טנקי הפנצר הגרמניים. למעשה, ה-T-34 שינה מקצה אל קצה את פני החזית המזרחית, כשבשיא המלחמה נוצרו 1300 טנקים כאלה בכל חודש.

בלב האדמה הקפואה של רוסיה התחולל אחד הקרבות המכריעים של מלחמת העולם השנייה, לא רק בין צבאות אלא גם בין מפלצות פלדה. שם ניצב הטנק הסובייטי T-34 (טי-34) מול פלאי ההנדסה הגרמניים מסדרת הפנצר (Panzer), במפגש שהכריע גורלות של אומות.

כאשר חיילי הוורמאכט (Wehrmacht) ראו לראשונה את ה-T-34 בקיץ 1941, הם חוו מה שכונה "הלם הטנק". היינץ גודריאן (Heinz Guderian), מאבות לוחמת השריון הגרמנית, כתב ביומנו אז בתדהמה על העליונות הטכנולוגית של היריב שעד אז הוא נהג לבוז לו.

אבל מה הפך את טנקי T-34 למהפכנים כל כך?

הסוד של הטנק הרוסי טמון בתכנון מבריק שאיזן בין פשטות לחדשנות. מיכאיל קושקין (Mikhail Koshkin), ההוגה ואבי ה-T-34, בחר לתת לו את השם הזה, על שם השנה בה עלה בראשו הרעיון לפיתוח הטנק החדשני.

כי שריונו המשופע של ה-T-34 סיפק לו הגנה משופרת וזאת תוך שימוש בפחות פלדה. מנוע הדיזל שלו נחשב אמין יותר ממנוע הבנזין הגרמני גם הזחלים הרחבים שלו אפשרו ל-T-34 תמרון מצוין, אפילו בבוץ החורפי ובשלג של רוסיה, שם שקעו הטנקים הגרמנים בהמוניהם.

הופעת ה-T-34 בתחילת מבצע ברברוסה הפתיעה והיממה את המודיעין הגרמני. שריונו העבה הפך את ייצורו לאתגר של ממש לתעשייה הסובייטית. עליונותו ועדיפותו הברורה כה הדהימו את הגרמנים שהם מיהרו להאיץ את פיתוח טנקי הפנתר (Panther) והטיגר (Tiger).
הטנקים הגרמנים הללו יהיו משוכללים ויקרים ויבטיחו להתמודד עם האיום הסובייטי, אך בעוד שהם היו מרשימים מבחינה טכנית, ה-T-34 ניצח בשדה הקרב ובמבחן המציאות.

גם המספרים מספרים את הסיפור: בעוד שגרמניה ייצרה כ-1,350 טנקי טיגר לאורך המלחמה, ברית המועצות הוציאה מפסי הייצור שלה מעל 84,000 טנקי T-34, מספר כה גבוה של דגם אחד שהיחיד בהיסטוריה שעבר אותו היה מחליפו, ה-T54/55.

לשם ייצורם וכדי לייצר את הטנקים הללו 24 שעות ביממה, העבירה גרמניה מפעלי טנקים שלמים מזרחה, אל מעבר להרי האורל, הרחק מטווח המפציצים הגרמניים.

יעניין אתכם ודאי לדעת שמהנדסי ה-T-34 מיכאיל קושקין (Mikhail Koshkin) ואלכסנדר מורוזוב (Alexander Morozov) כמעט והוצאו להורג בתקופת הטיהורים של סטלין. זה היה כמובן לפני שגילו ברוסיה את ערכם ויכולותיהם בפיתוח טנקים.

קושקין, שנחשב לאבי ה-T-34, נהג בעצמו בטנק במסע של 2,000 ק"מ ממוסקבה לחרקוב להוכחת יכולותיו. לצערו, הוא חלה בדלקת ריאות ומת לפני שזכה לראות את יצירתו משנה את מהלך המלחמה בשריון של היטלר.

בנוסף להיותו כלי נשק יעיל שעוד יילך ויתפתח בהמשך השנים לדגמים מתקדמים, ה-T-34 היה גם סמל לתעשייה הסובייטית המתעוררת במלחמת העולם השנייה ולרוח הלחימה של העם הרוסי.

הוא היה גם הוכחה ניצחת לכך שלעתים חשובים פשטות, אמינות וכמות לא פחות מתחכום טכני או חדשנות. זה שיעור שיילמד מאז שוב ושוב בשדות הקרב של ההיסטוריה. ואגב, השריונאים של צה"ל נלחמו שוב ושוב בדגמי ה-T הללו ועשו בהם שפטים. כי בשריון הישראלי נוהגים לומר ש"האדם שבטנק ינצח" ולכן ברור שלא דגם טנק אחד מנצח טנק אחר, אבל עדיין - קידמה ויכולות טכנולוגיות מאפשרות ללוחמים לעשות את העבודה טוב יותר והשאר - בידיהם שלהם.


הנה טנק ה-T34:

https://youtu.be/fVg6gFmuRlE


חיילים גרמנים נלחמים בטנקי ה-T34 - קטע מסרט קולנוע:

https://youtu.be/OVvoo1qFPDo


וסרט עלילתי על מלחמת -T34 בפנצרים הגרמנים:

https://youtu.be/k1raMZBga4A?long=yes

הנשק הסודי של חניבעל היה חיל השריון שלו. ולא מדובר בטנקים, אלא בפילים! - אמנם איש לא יכול להיכנס לתוכם כמו לתוך טנק והם גם לא יורים פגזים כמו תותחים, אבל הפילים של חניבעל הם הדוגמה הקדומה של שימוש במפלצות ענק מאיימות ומרתיעות בקרב. הפחד והרתיעה שהטילו הפילים הללו של צבא קרתגו בפיקודו של חניבעל, היו עצומים.

פילי ענק במשקל של 5 טון, אולפו כבהמות רכיבה ללוחמים וכשריון שמאפשר ללוחם לתקוף, כשהוא מוגן יחסית מלמעלה. החוקרים משערים שבאמצעות אלכוהול הצליחו הפיניקים של חניבעל להפוך את הפילים לבהמות משא קרביות ומאיימות.

ההשפעה של הפילים התוקפים על החיילים הרומיים שמנגד הייתה מהממת. לא מעט בזכותם, הצליח חניבעל לזכות בניצחונות מדהימים על הצבא החזק בעולם בתקופתו. לקח לרומאים זמן רב עד שסיגלו את שיטות הלוחמה שאפשרו להלחם בהם באופן יעיל ולנצח אותם בקרב. בינתיים השפיל צבא קרתגו בפיקודו, שוב ושוב, את הצבא של האימפריה הרומית.


הנה פילי הקרב של חניבעל:

http://youtu.be/nuVb51MGERY


קדימון של משחק מחשב העוסק במלחמות של חניבעל ברומאים:

http://youtu.be/-QjzH3hqztk


סרט תיעודי על מלחמות חניבעל, צבאו והפילים שלהם:

https://youtu.be/uFhuWHMkUQo?long=yes

זו הייתה מלחמה שבאה לאחר 6 שנים של יוהרה, שחצנות וביטחון עצמי שצה"ל הוא הצבא החזק במזרח התיכון ושישראל היא מעצמה בלתי מנוצחת.

כשלושה שבועות לפני יום הכיפורים 1973 הגיע מסר סודי ומוצפן למטה המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בתל אביב. דווח בו שהצי המצרי עזב את נמל אלכסנדריה, תנועה חריגה שהעידה על סבירות גבוהה שפניו של הצבא המצרי למלחמה. היא הועברה למעלה ונוספה לשורת ידיעות נוספות שהעידו על מלחמה מתקרבת.

כמה ימים אחר כך, 10 ימים לפני המלחמה, נפגש חוסיין מלך ירדן עם ראש הממשלה גולדה מאיר והודיע לה שפני הסורים למלחמה בישראל. הוא עצמו לא הצטרף למלחמה, מחשש שיחזור על עצמו תקדים מלחמת ששת הימים, בה הובס הצבא הירדני קשות וירדן עצמה איבדה שטחים גדולים, כולל את השליטה בעיר העתיקה בירושלים, כולל ברובע היהודי והמוסלמי.

הכתובת הייתה על הקיר. אבל אמ"ן, אגף המודיעין של צה"ל, שבראשו עמד האלוף אלי זעירא, לא קיבל את הסימנים כפשוטם. אפילו מרגל מצרי בכיר שהעביר ידיעות מוצקות ל"מוסד" לא שינה לו. הוא קבע שסוריה ומצרים אינן מכוונות למלחמה ושכנע בכך את הממשלה.

כך פרצה בהפתעה מלחמת יום הכיפורים. זה היה ביום הכי קדוש ליהודים - שבת, יום הכיפורים, ה-6 באוקטובר 1973.

המלחמה נפתחה במפתיע, בהתקפות רבות עוצמה, מצד הסורים ברמת הגולן ומצד המצרים בחצי-האי סיני. היא עתידה להימשך 18 יום. במהלכם תיקלע ישראל למצב שלא הכירה מאז קום המדינה, מצב שהוגדר על ידי רבים כ"חשש מחורבן בית שלישי".

בסיני הצליחו המצרים לצלוח את תעלת סואץ ע"י חיל רגלים ולכבוש את קו המעוזים הישראליים שעל התעלה. הם החלו בהקמת גשרי מעבר גדולים לכוחות השריון והארטילריה המצריים.

ברמת הגולן הצליחו הסורים לכבוש את מוצב צה"ל בחרמון ולחדור אל דרום רמת הגולן ואל העורף של מרכז הגולן הישראלי. כל היישובים העבריים פונו מרמת הגולן.

המחדל של אי זיהוי המלחמה כמעט והביא לתבוסת ישראל. היינו מאוד קרובים לחיסול בידי צבאות ערוכים למלחמה, מצוידים ונחושים לחסל את ישראל.

אבל צה"ל התעשת. לאחר בלימה ישראלית רבת תעוזה של החיילים בחזית וחרף התקפות איומות ופגיעות קשות בצה"ל, החלו התקפות-נגד ישראליות שהעבירו את הלחימה לשטחי האויב.

בהנהגתו של האלוף אריאל שרון שפעל בניגוד להוראות וחצה את תעלת סואץ הצליח צה"ל לאלץ את המצרים, לקבל הסדר הפסקת-אש חדש. בעקבותיהם נאלצו גם הסורים לחתום על הסדר דומה, בעקבות ניצחון צה"לי כנגד כל הסיכויים, למול מתקפה סורית קשה והרסנית במיוחד.

המלחמה הוכרעה לטובת ישראל, אבל סדקה את הביטחון העצמי המופרז של צה"ל. בעקבות המחדל העצום של מלחמת ההפתעה מרובת ההרוגים, החלו מחאות נרחבות והוקמה ועדת חקירה, ועדת אגרנט.

לאחר דיונים ממושכים ושמיעת עדויות רבות הטילה ועדת אגרנט את האחריות למלחמה על הרמטכ"ל ופטרה את הממשלה מאחריות ל"מחדל". אבל הציבור לא הירפה ולבסוף הממשלה נאלצה להתפטר. גולדה ודיין, האחראים לכישלון, הלכו גם הם הביתה.

בזכות ההפתעה והעובדה שהצליח לכבוש בתחילת המלחמה את קו המעוזים, הרגיש גם הצד המצרי מנצח. בדיעבד זה אפשר לנשיא המצרי שביקש עוד קודם למלחמה לדבר שלום, אך נתקבל בסירוב של ראשת הממשלה גולדה מאיר, ליזום צעדי שלום חוזרים ולעשות שלום עם ראש הממשלה מנחם בגין.


על המלחמה שנפתחה ביום הכיפורים של 1973 (עברית):

https://youtu.be/6O1KVqdwUrI


שני מטוסים עמדו לבדם בגבורה מול טייסת שלמה של המצרים (עברית):

https://youtu.be/QFR94rHMLqc


ברמת הגולן הגן כוח צביקה בגבורה כנגד הסורים (עברית):

https://youtu.be/LVncsjNI4iA


מלחמת יום הכיפורים (עברית):

https://youtu.be/CkOn6Im3fgU


"לו יהי" של נעמי שמר - שיר המלחמה ההיא (עברית):

https://youtu.be/FDD19O2CreI


תכנית חינוכית על המלחמה בהפתעה (עברית):

https://youtu.be/Q0fZ6wjWe80?long=yes


כל השתלשלות אירועי מלחמת ההפתעה שנפתחה ביום הקדוש ליהודים (מתורגם):

https://youtu.be/IHypjF9z8Ko?long=yes


וכך היא החלה (עברית):

https://youtu.be/mqkqcKbqp38?long=yes