שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי הממבה השחורה, הנחש המהיר בעולם?
כששומעים את השריקה שלו זה עלול להיות מאוחר מדי. ממבה שחורה (Black Mamba) הוא נחש מאיים במיוחד ומהמסוכנים על פני כדור הארץ. אבל המסוכן מכל - זהו נחש שנע במהירות הכי הגדולה בעולם הנחשים והאינסטינקטים שלו מעולים.
הוא מסוכן מאד. עם מהירות תנועה של 5 מטרים בשנייה, הממבה השחור הוא הארוך והמהיר ביותר באפריקה.
הממבה השחור יכול להשיג אנשים במרוצה ולהדביק אותם במהירות. בנוסף, הוא יכול להזדקף באוויר עם מחצית גופו, שיכול להגיע לכמעט 5 מטרים!
גם מבחינת הארס שלו, זה אולי הנחש המסוכן בעולם. רק נסיוב ייעודי, כלומר תרופה הנוגדת את הארס המסוים של הממבה השחורה, רק היא תמנע את מותו של מי שחווה הכשה של ממבה שחורה.
ובכל מקרה - אם זה לא יקרה במהירות רבה אחרי ההכשה ומי שהוכש על ידי הנחש מטיל האימה הזה לא יקבל מיד את הנסיוב - גורלו, עצוב לומר, נחרץ למוות.
ממבות שחורות מצויות באזורי אתיופיה ונמיביה, אזורים הדרומיים למדבר הסהרה. הן אנדמיות לאזור זה, כלומר נמצאות רק בו.
על שם הממבה השחורה ומטילת האימה נקרא המתקן המפחיד בלונה פארק תל אביב ובאוסטרליה - סוג של רכבת הרים מהירה ומפחידה במיוחד.
הנה סיפורה של הממבה השחורה:
https://youtu.be/HHt0ZiaSXo4
כך צדה ממבה צעירה גוזלים, כהכנה להפיכתה לצייד מהמסוכנים בעולם:
https://youtu.be/knw5gTKiwkM
וסרטון תיעודי על הממבה השחורה והקטלנית:
https://youtu.be/yzz22RF9Su8?long=yes
מי המציא את המילה סביבון?
הסביבון (dreidel) הוא צעצוע יהודי שאנו חווים בעיקר בחג החנוכה. הידענית רחל ברלב מציינת כמה שמות עבריים שניתנו ל'דריידל' המזרח-אירופי (כינויו של הסביבון). ביניהם היא מונה הצעות כמו 'חזרזר' שנתן לו מנדלי מוכר ספרים, 'גַּלְגְּלוֹן' שקרא לו דוד ילין, 'עגלגל' כנו שכינה אותו מאיר סמילנסקי וביאליק שהצמיד לו את השם 'כִּרְכָּר', על שום הריקוד הסיבובי והמכרכר שלו.
אבל את המילה הכל כך מתאימה לו, "סביבון", לא קיבלנו מהמקורות. זו הייתה עוד אחת מהמילים החדשות שמישהו היה צריך להמציא, בעיקר בשל החידושים שבאו עם העברית החדשה.
אבל את המילה 'סביבון' לא המציא אליעזר בן-יהודה, מחייה השפה העברית, אלא לפי הדעה הרווחת מדובר דווקא בבנו בן ה-5, איתמר בן־אב"י.
לפי הסיפור שלו עצמו, איתמר הקטן הכין עם אימו סביבון, כיוון שחסר להם כסף לקנות צעצועים. הוא סיפר את זה בזיכרונותיו וטען שקרא לו כך מפני שהוא מסתובב. אמו המתפעלת שיבחה אותו והם סיפרו לאב הגאה שהכניס את המילה למילון שהכין. כך נולד שמו של הסביבון, שכל ילד עברי מכיר.
אלא שרחל ברלב מצאה שמקור השם "סביבון" הוא בכלל בסופר היהודי וינאי דוד ישעיהו זילברבוש. האיש, מטעימה רחל, פרסם ב-1897 רשימה בשם "שיחת חולין לחנוכה", בה הוא התאים את המילה העברית החדשה 'סביבון' למשקל 'שפיפון'.
לסיפורו של איתמר בן אב"י, לעומת זאת, אין שום סימוכין נוספים למה שכתב בזכרונותיו. ברלב מציינת ומדגישה שאפילו במילון של האב, מילון אליעזר בן יהודה, היא אינה מופיעה.
קשה לנו לפסוק בין הטענות, כי חסר ידע מספק בנושא. אבל אנו מצרפים למטה את המאמר המרהיב והמפורט של הגברת רחל ברלב. קראו, תתרשמו ותחליטו אתם.
הנה סיפור הסביבון ומקור השם "סביבון", עם הסתייגות מתבקשת לגבי מקורו (עברית):
https://youtu.be/_AAucUJHsqM
גרסתו המזמרת של סבא טוביה לסיפורו של אליעזר בן יהודה (עברית):
http://youtu.be/B9NMHgJhbD8
תולדות הסביבון שאינו הסביבון היהודי אלא הפורפרה:
https://youtu.be/mK0n3_xUeFA
הסביבון (עברית):
http://youtu.be/Oh1xNFsrMoA
שיר על סביבון שובבון (עברית):
https://youtu.be/AN3NAyGpRaI
סביבון מכסף עם אור פנימי ושיר (עברית):
http://youtu.be/ZFJMLokfCAU
וכך מכינים סביבון מצוייר (עברית):
http://youtu.be/xMUJIUfOkAQ
מהו הזיכרון ומהו ההיפוקמפוס שאחראי לו?
הזיכרון האנושי (memory) הוא היכולת לשמור מידע על הסביבה, שנקלט מהחושים, לאגור אותו ולחזור ולהשתמש בו. לא רק היכולת נקראת זיכרון אלא גם המידע שאגרנו במוח נקרא באותו שם בדיוק - זיכרון.
הזיכרון חשוב מאד ליכולת הלמידה שלנו, מכיוון שבעזרתו ניתן לצבור ידע וניסיון מחוויות העבר שלנו. כמו כן הוא משמש לכל פעילות קוגניטיבית, כלומר פעילות הקשורה לחשיבה.
חשיבות הזיכרון ליכולת ההישרדות שלנו היא קריטית. זאת מפני שהזיכרון חיוני ליכולת הלמידה שלנו. זה קורה דרך הניסיון והידע מחוויות העבר, שאנו הולכים וצוברים. כך מאפשר הזיכרון לפרש חוויות חדשות וללמוד עליהן לעתיד.
מבחינת המוח, הזיכרון הוא היכולת שלו לקודד את המידע, לאחסן אותו ולשלוף אותו ממאגר זיכרון, כשהוא נדרש. זה ממש כמו זיכרון של מחשב, שמאחסן מידע בכונן או בתאי זיכרון ושולף את המידע המאוחסן, על פי הצורך.
האיבר האחראי על ניהול הזיכרון במוח הוא ההיפוקמפוס (Hippocampus). בו נאספים הזיכרונות שנכנסו והועברו מהזיכרון לטווח קצר וממנו הם מועברים היישר אל אזורי האחסון לטווח ארוך של המוח, בהם הם יישמרו כזיכרון לטווח ארוך.
איך נאגרים הזיכרונות במוח? - ראו בתגית "זיכרון, איך דברים קורים".
כך עובד הזיכרון שלנו מבחינת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/yOgAbKJGrTA
הזיכרון משתנה לאורך חיינו:
https://youtu.be/grZuwo_YlY0
זה מה שמתרחש במוח עם הזיכרון:
https://youtu.be/4V57saJT698
יש את הזיכרון לטווח הקצר ויש את זה שזוכר לטווח הארוך:
https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y
וכך פועל הזיכרון שהוא גם מפעל וגם מחסן (עברית):
https://youtu.be/81xf6YOMpT8?long=yes
איך אנו זוכרים דברים שקרו מקרוב ומזמן?
איך פועלות פצצות עומק?
פצצות עומק (Depth charge), או מטעני עומק, הן פצצות המיועדות לפעול כנגד צוללות.
הן פותחו בתחילת המאה העשרים, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשספינות מערכה בריטיות ניהלו מאבק בצוללות הגרמניות.
פצצות העומק היו אז מעין חבית, שגולגלה על ידי המלחים מהסיפון בעת שהספינה הייתה מעל הצוללת. בהמשך הן השתנו לצורות שונות ובחיילות הים למדו להטיל אותן על צוללות בעזרת מתקנים מיוחדים ואף להטילן ישר ממטוסים והליקופטרים שאיתרו צוללות.
פצצות עומק לא חייבות לפגוע בגוף הצוללת. הן מושלכות מהמשחתות לסביבתה ומתוכננות להתפוצץ בעומק דומה לזה שבו הצוללת הגרמנית שוהה, בין 30 ל-50 מטרים. לצוללות אז היו מגבלות ממשיות לצלול עמוק, גם מסיבות הנדסיות וגם כדי שיוכלו לשמור על קשר רדיו עם בסיס האם שלהם.
מכל מקום, הפיצוץ של פצצת העומק בסמוך לצוללת יוצר גל הדף שיכול לגרום לחורים ולדליפה או לשבש ולפגוע במערכת החשמל של הצוללת ובכל מקרה להביא אותה לטביעה די מהירה.
במלחמת העולם הראשונה הצליחו פצצות העומק הללו, שהושלכו על ידי המשחתות הבריטיות, לחסל צוללות גרמניות רבות ולשנות את מאזן השליטה באוקיינוס לרעת הגרמנים.
הנה פצצת העומק:
https://youtu.be/1CYDhh8XW4c
ניסיון להטביע צוללת בפצצות עומק:
https://youtu.be/Gc7dCJfb2L8
פצצת עומק מתפוצצת:
https://youtu.be/izk3aYS9FIA
הדגמה של פיצוץ פצצת עומק על צוללת ב-1946:
https://youtu.be/D9pRBb5yF-E
והאפקט שיוצרות פצצות עומק על דגם של צוללת:
https://youtu.be/M5lMRDBseac
כששומעים את השריקה שלו זה עלול להיות מאוחר מדי. ממבה שחורה (Black Mamba) הוא נחש מאיים במיוחד ומהמסוכנים על פני כדור הארץ. אבל המסוכן מכל - זהו נחש שנע במהירות הכי הגדולה בעולם הנחשים והאינסטינקטים שלו מעולים.
הוא מסוכן מאד. עם מהירות תנועה של 5 מטרים בשנייה, הממבה השחור הוא הארוך והמהיר ביותר באפריקה.
הממבה השחור יכול להשיג אנשים במרוצה ולהדביק אותם במהירות. בנוסף, הוא יכול להזדקף באוויר עם מחצית גופו, שיכול להגיע לכמעט 5 מטרים!
גם מבחינת הארס שלו, זה אולי הנחש המסוכן בעולם. רק נסיוב ייעודי, כלומר תרופה הנוגדת את הארס המסוים של הממבה השחורה, רק היא תמנע את מותו של מי שחווה הכשה של ממבה שחורה.
ובכל מקרה - אם זה לא יקרה במהירות רבה אחרי ההכשה ומי שהוכש על ידי הנחש מטיל האימה הזה לא יקבל מיד את הנסיוב - גורלו, עצוב לומר, נחרץ למוות.
ממבות שחורות מצויות באזורי אתיופיה ונמיביה, אזורים הדרומיים למדבר הסהרה. הן אנדמיות לאזור זה, כלומר נמצאות רק בו.
על שם הממבה השחורה ומטילת האימה נקרא המתקן המפחיד בלונה פארק תל אביב ובאוסטרליה - סוג של רכבת הרים מהירה ומפחידה במיוחד.
הנה סיפורה של הממבה השחורה:
https://youtu.be/HHt0ZiaSXo4
כך צדה ממבה צעירה גוזלים, כהכנה להפיכתה לצייד מהמסוכנים בעולם:
https://youtu.be/knw5gTKiwkM
וסרטון תיעודי על הממבה השחורה והקטלנית:
https://youtu.be/yzz22RF9Su8?long=yes
הסביבון (dreidel) הוא צעצוע יהודי שאנו חווים בעיקר בחג החנוכה. הידענית רחל ברלב מציינת כמה שמות עבריים שניתנו ל'דריידל' המזרח-אירופי (כינויו של הסביבון). ביניהם היא מונה הצעות כמו 'חזרזר' שנתן לו מנדלי מוכר ספרים, 'גַּלְגְּלוֹן' שקרא לו דוד ילין, 'עגלגל' כנו שכינה אותו מאיר סמילנסקי וביאליק שהצמיד לו את השם 'כִּרְכָּר', על שום הריקוד הסיבובי והמכרכר שלו.
אבל את המילה הכל כך מתאימה לו, "סביבון", לא קיבלנו מהמקורות. זו הייתה עוד אחת מהמילים החדשות שמישהו היה צריך להמציא, בעיקר בשל החידושים שבאו עם העברית החדשה.
אבל את המילה 'סביבון' לא המציא אליעזר בן-יהודה, מחייה השפה העברית, אלא לפי הדעה הרווחת מדובר דווקא בבנו בן ה-5, איתמר בן־אב"י.
לפי הסיפור שלו עצמו, איתמר הקטן הכין עם אימו סביבון, כיוון שחסר להם כסף לקנות צעצועים. הוא סיפר את זה בזיכרונותיו וטען שקרא לו כך מפני שהוא מסתובב. אמו המתפעלת שיבחה אותו והם סיפרו לאב הגאה שהכניס את המילה למילון שהכין. כך נולד שמו של הסביבון, שכל ילד עברי מכיר.
אלא שרחל ברלב מצאה שמקור השם "סביבון" הוא בכלל בסופר היהודי וינאי דוד ישעיהו זילברבוש. האיש, מטעימה רחל, פרסם ב-1897 רשימה בשם "שיחת חולין לחנוכה", בה הוא התאים את המילה העברית החדשה 'סביבון' למשקל 'שפיפון'.
לסיפורו של איתמר בן אב"י, לעומת זאת, אין שום סימוכין נוספים למה שכתב בזכרונותיו. ברלב מציינת ומדגישה שאפילו במילון של האב, מילון אליעזר בן יהודה, היא אינה מופיעה.
קשה לנו לפסוק בין הטענות, כי חסר ידע מספק בנושא. אבל אנו מצרפים למטה את המאמר המרהיב והמפורט של הגברת רחל ברלב. קראו, תתרשמו ותחליטו אתם.
הנה סיפור הסביבון ומקור השם "סביבון", עם הסתייגות מתבקשת לגבי מקורו (עברית):
https://youtu.be/_AAucUJHsqM
גרסתו המזמרת של סבא טוביה לסיפורו של אליעזר בן יהודה (עברית):
http://youtu.be/B9NMHgJhbD8
תולדות הסביבון שאינו הסביבון היהודי אלא הפורפרה:
https://youtu.be/mK0n3_xUeFA
הסביבון (עברית):
http://youtu.be/Oh1xNFsrMoA
שיר על סביבון שובבון (עברית):
https://youtu.be/AN3NAyGpRaI
סביבון מכסף עם אור פנימי ושיר (עברית):
http://youtu.be/ZFJMLokfCAU
וכך מכינים סביבון מצוייר (עברית):
http://youtu.be/xMUJIUfOkAQ
הזיכרון האנושי (memory) הוא היכולת לשמור מידע על הסביבה, שנקלט מהחושים, לאגור אותו ולחזור ולהשתמש בו. לא רק היכולת נקראת זיכרון אלא גם המידע שאגרנו במוח נקרא באותו שם בדיוק - זיכרון.
הזיכרון חשוב מאד ליכולת הלמידה שלנו, מכיוון שבעזרתו ניתן לצבור ידע וניסיון מחוויות העבר שלנו. כמו כן הוא משמש לכל פעילות קוגניטיבית, כלומר פעילות הקשורה לחשיבה.
חשיבות הזיכרון ליכולת ההישרדות שלנו היא קריטית. זאת מפני שהזיכרון חיוני ליכולת הלמידה שלנו. זה קורה דרך הניסיון והידע מחוויות העבר, שאנו הולכים וצוברים. כך מאפשר הזיכרון לפרש חוויות חדשות וללמוד עליהן לעתיד.
מבחינת המוח, הזיכרון הוא היכולת שלו לקודד את המידע, לאחסן אותו ולשלוף אותו ממאגר זיכרון, כשהוא נדרש. זה ממש כמו זיכרון של מחשב, שמאחסן מידע בכונן או בתאי זיכרון ושולף את המידע המאוחסן, על פי הצורך.
האיבר האחראי על ניהול הזיכרון במוח הוא ההיפוקמפוס (Hippocampus). בו נאספים הזיכרונות שנכנסו והועברו מהזיכרון לטווח קצר וממנו הם מועברים היישר אל אזורי האחסון לטווח ארוך של המוח, בהם הם יישמרו כזיכרון לטווח ארוך.
איך נאגרים הזיכרונות במוח? - ראו בתגית "זיכרון, איך דברים קורים".
כך עובד הזיכרון שלנו מבחינת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/yOgAbKJGrTA
הזיכרון משתנה לאורך חיינו:
https://youtu.be/grZuwo_YlY0
זה מה שמתרחש במוח עם הזיכרון:
https://youtu.be/4V57saJT698
יש את הזיכרון לטווח הקצר ויש את זה שזוכר לטווח הארוך:
https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y
וכך פועל הזיכרון שהוא גם מפעל וגם מחסן (עברית):
https://youtu.be/81xf6YOMpT8?long=yes
איך עובד הזיכרון שלנו וזוכר שנים רבות?
ואיך נאגרים הזיכרונות במוח?
כשקורה לנו משהו, הזיכרון לטווח קצר מחזיק את הזיכרונות לשניות עד דקות אחדות. משם עוברים הזיכרונות, דרך ההיפוקמפוס ואזורים נוספים, אל הזיכרון לטווח ארוך. מעתה הם יאחסנו באזורי האחסון לטווח ארוך של המוח.
המעניין הוא שיעילות תפקודית בין כל קבוצת נוירונים, כאלה שמתקשרים שוב ושוב ביניהם במוח, מביאה לכך שנוצר "פוטנציאל לטווח ארוך". זהו תהליך שבו נאגרים הזיכרונות לטווח ארוך במוח ומשמשים אותנו בעתיד.
היעילות הזו היא מאוד חשובה והשכחה היא אמנם אנושית, אבל היא ביטוי לפגיעה בה. מי שלא ישנים מספיק או ישנים לא טוב, פוגעים בתפקוד המוח וזה מתבטא במיוחד בזיכרון שלהם.
גם מי שלא מפעילים את המוח מספיק, זיכרונם נפגע. במיוחד זה בולט אצל אנשים מבוגרים, שפחות מאמצים אותו ומתחילים לשכוח דברים.
כשהזיכרון שלנו נפגע, אנו מאבדים את הזיכרונות שלנו, או פשוט "שוכחים" דברים.
מכירים מישהו שככל שהוא מתבגר ומזדקן זיכרונו הולך ודועך? - לא תמיד זו מחלה, כי יש אובדן זיכרון מסוים לכל אחד. אבל לעתים יתכן שמדובר ב"דמנציה", מחלה, או ליתר דיוק קבוצת מחלות, שהמאפיין הכי בולט שלהן הוא אובדן הזיכרון. הכירו אותה בתגית "דמנציה".
כך עובד הזיכרון שלנו מבחינת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/yOgAbKJGrTA
זה מה שמתרחש במוח עם הזיכרון:
https://youtu.be/4V57saJT698
לא פעם אנו שוכחים מילים שנמצאות לנו על קצה הלשון, מה שנקרא Tot (עברית):
https://youtu.be/nsNprZIomq0
אבחנה בין הזיכרון לטווח הקצר והזיכרון לטווח הארוך:
https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y
שיר שמבקש מאיתנו לזכור (עברית):
https://youtu.be/0DYLaPpatdk
וכך פועל הזיכרון שהוא גם מפעל וגם מחסן (עברית):
https://youtu.be/81xf6YOMpT8?long=yes
ואיך נאגרים הזיכרונות במוח?
כשקורה לנו משהו, הזיכרון לטווח קצר מחזיק את הזיכרונות לשניות עד דקות אחדות. משם עוברים הזיכרונות, דרך ההיפוקמפוס ואזורים נוספים, אל הזיכרון לטווח ארוך. מעתה הם יאחסנו באזורי האחסון לטווח ארוך של המוח.
המעניין הוא שיעילות תפקודית בין כל קבוצת נוירונים, כאלה שמתקשרים שוב ושוב ביניהם במוח, מביאה לכך שנוצר "פוטנציאל לטווח ארוך". זהו תהליך שבו נאגרים הזיכרונות לטווח ארוך במוח ומשמשים אותנו בעתיד.
היעילות הזו היא מאוד חשובה והשכחה היא אמנם אנושית, אבל היא ביטוי לפגיעה בה. מי שלא ישנים מספיק או ישנים לא טוב, פוגעים בתפקוד המוח וזה מתבטא במיוחד בזיכרון שלהם.
גם מי שלא מפעילים את המוח מספיק, זיכרונם נפגע. במיוחד זה בולט אצל אנשים מבוגרים, שפחות מאמצים אותו ומתחילים לשכוח דברים.
כשהזיכרון שלנו נפגע, אנו מאבדים את הזיכרונות שלנו, או פשוט "שוכחים" דברים.
מכירים מישהו שככל שהוא מתבגר ומזדקן זיכרונו הולך ודועך? - לא תמיד זו מחלה, כי יש אובדן זיכרון מסוים לכל אחד. אבל לעתים יתכן שמדובר ב"דמנציה", מחלה, או ליתר דיוק קבוצת מחלות, שהמאפיין הכי בולט שלהן הוא אובדן הזיכרון. הכירו אותה בתגית "דמנציה".
כך עובד הזיכרון שלנו מבחינת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/yOgAbKJGrTA
זה מה שמתרחש במוח עם הזיכרון:
https://youtu.be/4V57saJT698
לא פעם אנו שוכחים מילים שנמצאות לנו על קצה הלשון, מה שנקרא Tot (עברית):
https://youtu.be/nsNprZIomq0
אבחנה בין הזיכרון לטווח הקצר והזיכרון לטווח הארוך:
https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y
שיר שמבקש מאיתנו לזכור (עברית):
https://youtu.be/0DYLaPpatdk
וכך פועל הזיכרון שהוא גם מפעל וגם מחסן (עברית):
https://youtu.be/81xf6YOMpT8?long=yes
לשחק עכשיו
פצצות עומק (Depth charge), או מטעני עומק, הן פצצות המיועדות לפעול כנגד צוללות.
הן פותחו בתחילת המאה העשרים, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשספינות מערכה בריטיות ניהלו מאבק בצוללות הגרמניות.
פצצות העומק היו אז מעין חבית, שגולגלה על ידי המלחים מהסיפון בעת שהספינה הייתה מעל הצוללת. בהמשך הן השתנו לצורות שונות ובחיילות הים למדו להטיל אותן על צוללות בעזרת מתקנים מיוחדים ואף להטילן ישר ממטוסים והליקופטרים שאיתרו צוללות.
פצצות עומק לא חייבות לפגוע בגוף הצוללת. הן מושלכות מהמשחתות לסביבתה ומתוכננות להתפוצץ בעומק דומה לזה שבו הצוללת הגרמנית שוהה, בין 30 ל-50 מטרים. לצוללות אז היו מגבלות ממשיות לצלול עמוק, גם מסיבות הנדסיות וגם כדי שיוכלו לשמור על קשר רדיו עם בסיס האם שלהם.
מכל מקום, הפיצוץ של פצצת העומק בסמוך לצוללת יוצר גל הדף שיכול לגרום לחורים ולדליפה או לשבש ולפגוע במערכת החשמל של הצוללת ובכל מקרה להביא אותה לטביעה די מהירה.
במלחמת העולם הראשונה הצליחו פצצות העומק הללו, שהושלכו על ידי המשחתות הבריטיות, לחסל צוללות גרמניות רבות ולשנות את מאזן השליטה באוקיינוס לרעת הגרמנים.
הנה פצצת העומק:
https://youtu.be/1CYDhh8XW4c
ניסיון להטביע צוללת בפצצות עומק:
https://youtu.be/Gc7dCJfb2L8
פצצת עומק מתפוצצת:
https://youtu.be/izk3aYS9FIA
הדגמה של פיצוץ פצצת עומק על צוללת ב-1946:
https://youtu.be/D9pRBb5yF-E
והאפקט שיוצרות פצצות עומק על דגם של צוללת:
https://youtu.be/M5lMRDBseac
