שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היה הבְּלִיצְקְרִיג הגרמני במלחמת העולם השנייה?
הבְּלִיצְקְרִיג (Blitzkrieg) היא מלחמת בזק מתואמת ורחבת הקף, מדהימה במהירותה ובדורסנותה הצבאית, שנקטה גרמניה הנאצית, במהלך השלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה.
המטרה של הבליצקריג הייתה הכרעה מהירה של הקרב וכיבוש חסר מעצורים, גם מילולית. זה היה הכיבוש המהיר והנרחב ביותר בהיסטוריה, מערכה לכיבוש של שטחים עצומים, ללא תקדים וללא עצירה למנוחה או רענון לחיילים הכובשים של הצבא הגרמני.
בפיתוח גישת הבליצקריג לקראת המלחמה, פיתחה גרמניה, למעשה, את חיל השריון הראשון בעולם. אויבותיה, צרפת ובריטניה, הכינו את עצמם למלחמה הקודמת, בעוד שגרמניה הכינה את צבאה למלחמה מסוג חדש - מלחמה מהירה כברק ואכזרית בלי חשבון.
הבליצקריג הימם את פולין, צרפת, בלגיה ולוקסבורג. הוא התבסס על תנועה מהירה של כוחות שריון, מבוססת טכנולוגיות שריון חדשות, אמצעי קשר בין הכלים, כוח אש ענקי, תמיכה אווירית של מפציצי צלילה של חיל האוויר הגרמני וחיל רגלים תוקפני ובעל יכולות מטורפות, שמסייע לכוחות הממונעים.
בתוך שבוע כבשה גרמניה שטח גדול יותר מזה שכבשה בכל מלחמת העולם הראשונה. לוחמת הבליצקריג הייתה אחד האלמנטים הבולטים במלחמה הזו, או לפחות בחציה הראשון. פירושו מהירות, לחימה שמתבססת על תמרונים צבאיים, קרבות נחושים ומהירים, בדיוק ההיפך מהקרבות שלא נגמרו במלחמת העולם הראשונה, אלה שגבו אינספור חיים, בלי שמץ של התקדמות, להכרעה בשדה הקרב.
אם במלחמה העולמית הראשונה לא הייתה לטנק ולמטוס השפעה של ממש על תוצאות המלחמה, בשנייה הם הפכו לנשק הכרעה.
הנה סרטון על הבליצקריג (עברית):
https://youtu.be/HLIFpBE1SfU
כך עצר הצבא הרוסי את הבליצקריג:
https://youtu.be/HUgV8_meyo8?long=yes
מה סיפורו של הפסנתרן ולדיסלב שפילמן?
ולדיסלב שפילמן (Wladyslaw Szpilman) היה פסנתרן יהודי, שלפני מלחמת העולם השניה היה מבכירי הפסנתרנים בפולין והפסנתרן הראשי של הרדיו הפולני. בזכות יכולתו המוסיקלית וחשיבתו המקורית הוא הצליח לשרוד את השואה.
שפילמן התפרסם לאחר מותו, כשהבמאי הנודע רומן פולנסקי עשה סרט על הישרדותו בשואה. הסרט "הפסנתרן" שהתבסס על סיפורו האוטוביוגרפי של שפילמן זכה בפרסי אוסקר והפך את סיפורו למעורר השראה ותקווה, באנושיות של בני-האדם, גם בנסיבות הנוראות ביותר.
הצלתו הסופית של שפילמן הייתה כשנתפס על ידי קצין נאצי בבניין נטוש, כמה שבועות לפני סיום המלחמה. הקצין הנאצי שראה אותו ליד פסנתר, שמע ממנו שהוא פסנתרן, ביקש שינגן ויוכיח זאת והתפעל מנגינתו. מאותו הרגע ועד לנסיגת הצבא הנאצי מהעיר ורשה, שמר הקצין על שפילמן במחבואו בבניין, סיפק לו אוכל באופן קבוע וצייד אותו בבגד חם.
אותו קצין שהציל את שפילמן, וילהלם הוזנפלד שמו, היה אמנם קצין בצבא הגרמני, אבל הוא תעד ביומנו את הזוועות של הנאצים, שלהן התנגד. כגרמני הוא ציית לפקודות, אך כאדם הוא סרב להשלים עם המעשים הנוראים של צבאו ומדינתו.
בתום המלחמה הוזנפלד נתפס על ידי הצבא הרוסי. לאחר המלחמה ניסה שפילמן למצוא אותו כדי להצילו אבל נכשל. לבסוף, הוזנפלד מת בכלא הרוסי בשנת 1952. בשנת 2008 זכה הוזנפלד באות "חסיד אומות העולם", לבקשת ולדיסלב שפילמן ובאישורה של משפחת יהודי נוסף, שהוזנפלד הציל במהלך מלחמת העולם השנייה.
הנה שפילמן עצמו וסיפורו בשואה:
https://youtu.be/_vb9c1NxGdg
הקדימון לסרט "הפסנתרן" שנעשה על חייו של שפילמן בשואה:
https://youtu.be/BFwGqLa_oAo
הסצנה מהסרט "הפסנתרן" בה שפילמן מנגן לקצין הנאצי שיציל את חייו:
https://youtu.be/5WEsbOajRbE
סרטון תיעודי על ולדיסלב שפילמן:
https://youtu.be/zB2TLFJP3YA?long=yes
וסרט תיעודי על גורלו של הוזנפלד, שהציל את שפילמן ועוד עשרות יהודים (עברית):
https://youtu.be/9cqQowj1obo?long=yes
מתי טירת קשונז' הוחרמה כמפקדה להיטלר?
טירת קשונז' (Ksiaz Castle), המכונה "הפנינה של שלזיה", היא ללא ספק מקום מרהיב ומיוחד במינו, הטירה היפה בפולין ואחת היפות בעולם. הטירה המבוצרת שנבנתה בשלהי המאה ה-13 על ידי הנסיך בולקו הראשון משושלת פיאסט, כונתה "המפתח לשלזיה" וכבר בימי הביניים היה לה תפקיד חשוב בהגנה על האזור, בזכות מיקומה האסטרטגי, על דרכי המסחר בין שלזיה לבוהמיה.
300 שנה, מאז המאה ה-16, הייתה הטירה רכושה של שושלת הוכברג, שהפכה במשך השנים לאחת השושלות העשירות והחזקות בממלכת פרוסיה.
הסוד הנאצי מתחיל בשנת 1941, כשגזלו הנאצים את הטירה מידי שושלת הוכברג והחלו להתאים אותה להיות המפקדה והמקלט הסופי עבור הנהגת הרייך השלישי, במקרה של נפילת ברלין. התכנית הייתה שהיטלר יסתתר בה מהצבא הרוסי ואף יוכל להימלט, דרך מערכת מסועפת של מנהרות שנבנתה מתחת לטירה עצמה.
בהקפדה יתרה תוכננו בה שיפורים רבים. הם נעשו לכבוד הפיהרר הנסוג מפני הצבא האדום שהולך וכובש במהירות את פולין ומתקרב אל מאורת הזאב, המפקדה של הצורר בפולין. בסופו של דבר, מעולם לא דרכה כף רגלו של הפיהרר הגרמני בטירה, שהייתה אמורה להפוך למפקדה של היטלר.
עם תום המלחמה, שחרר הצבא האדום את הטירה מידי הנאצים, הסב בעצמו נזק למבנה ואף בזז חלקים נרחבים מאוספי הספרייה של הטירה. מה שנועד להיות המפקדה האחרונה של היטלר ולמעשה המפקדה העליונה של הרייך הגרמני, ננטש לחלוטין.
בסוף שנות ה-50 החליטו לשפץ את הטירה. אך העבודות עצמן החלו רק כ-20 שנה לאחר מכן ומתחילת שנות ה-90 משמשת הטירה כאתר תיירות.
תת הקרקע של הטירה סקרן את הפולנים. בשלב מסוים חשבו שבמנהרות העצומות אשר מתחת לטירה הוסתרה רכבת הזהב הנאצית, זו עם הביזה העצומה ששווה מיליארדים והנאצים מיסו להסתיר. היו אפילו השערות שקירות מסוימים במנהרות המרתף שמתחתיה מחביאים מאחריהם סודות, אבל עדיין לא נמצא דבר.
בנושא רכבת הזהב, אגב, הוצגה בסופו של דבר לציבור הודעה שהכול היה מתיחה. לא שחייבים להאמין וייתכן בהחלט שלא מדובר במתיחה ובעתיד היא בכל זאת תתגלה. הרי בכל זאת, חלק משמעותי במנהרות לא נחקר לחלוטין.
מכל מקום, למרות שלא שימשה בפועל כמפקדתו האחרונה של היטלר, הטירה המרהיבה נותרה כעדות היסטורית מרתקת לתקופה סוערת ואיומה זו בהיסטוריה האירופית.
טירת קשונז' אמנם נשדדה כמעט מכל יצירת אמנות ואוצר שהיו בה לפני מלחמת העולם השנייה, אבל יסקרן אתכם לדעת שיש לה ואי אפשר לקחת ממנה את ההיסטוריה המסעירה והמרתקת שלה, מתקופת מלחמת העולם השנייה.
הנה סיפורה הנאצי של טירת קרונבורג:
https://youtu.be/T0opEYOySb0
ביקור במנהרות שבה:
https://youtu.be/oj-hPL321Is
כך היא הונצחה בעבר:
https://youtu.be/4HgUKVlBb8g
מהאוויר:
https://youtu.be/bDQNDc1fjF4
וסיור וידאו בטירה:
https://youtu.be/hVONISj9gxs?long=yes
מי הילדה שסיפרה את סיפור הגטו?
היא הייתה ילדה יהודיה בת 14, שחיה את הימים הקשים של גטו לודג' בשנת 1944. קראו לה רבקה ליפשיץ וכמו שאנה פרנק סיפרה ביומנה המפורסם על המסתור המשפחתי שבו שהתה, רבקה תיעדה בצורה גלויה וכואבת את חיי הגטו של העיר לודג'.
בגטו לודג' היא תיארה את סבלה עם משפחתה, את הסבל והרעב והמשלוחים שלקחו בכל יום עוד אנשים שהכירה ואהבה, את אובדן משפחתה הקרובה ומצד שני את גאוותה היהודית.
רבקה נלקחה ביחד עם בנות דודה למחנה הריכוז והצליחה לשרוד את השואה. היומן האבוד נמצא ליד המשרפות על ידי רופאה רוסית מהכוח המשחרר של אושוויץ. וכך, בתום המלחמה איבדו בנות הדוד, ששרדו גם הן, את הקשר איתה.
אחת מבנות הדוד שלה ביקרה אותה בבית החולים של מחנה הריכוז, ממש עם השחרור והסבירו לה שהיא גוססת. אלא שהיומן שלה ועדויות רוסיות העידו 60 שנה לאחר מכן, שאולי היא שרדה.
מכל מקום, כך הפך היומן של רבקה ליפשיץ למזכרת מהגטו והחיים הקשים בו ולעדות על נערה חכמה וחרוצה שתיעדה את חיי הגטו ושגורלה לא נודע מעולם - האם חיה או מתה?
הנה כתבה שנעשתה על החזרת היומן לקרובות משפחתה של רבקה (עברית):
https://youtu.be/AXloJFMRFTI
וסיפור היומן המופלא של רבקה ליפשיץ (מתורגם):
https://youtu.be/jmY6vA9hEh0?long=yes
מה קרה במחנה אושוויץ-בירקנאו?
הייתה זו הכתובת הצינית, "העבודה משחררת", שהתנוססה מעל לשער של המקום האיום ביותר בהיסטוריה האנושית ובתולדות האדם.
הכתובת הצינית הזו הייתה מבחינת האסירים והמועמדים להשמדה רק הפתיח להתעללות שטנית, בקנה מידה שעתיד להוות דוגמה איומה לאלפי מחנות ריכוז אחרים שהקימו הנאצים אחריו.
ואכן, מחנה הריכוז אַוּשְׁוִויץ (Auschwitz) היה מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שהקימו הנאצים בשואה. אבל המחנה, שהפך בהמשך לאושוויץ-בירקנאו, היה לא רק מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שבנו הנאצים, אלא גם מה שיהפוך לסמל של אכזריות הנאצים במלחמת העולם השנייה.
לתהליך ההשמדה הוסיף בהמשך גם מחנה בירקנאו שנבנה במהלך המלחמה ליד אושוויץ. אחריו נוספו לקומפלקס ההשמדה המזוויע שיצרו הנאצים עוד מחנות רבים, כשבשיאו כלל אושוויץ 45 מחנות ריכוז והשמדה.
במהלך כמעט 5 שנות קיומו של מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו נרצחו כאן יותר ממיליון יהודים, מתוך מיליון ושלוש מאות אלף נרצחים בסך הכל.
כך תכננו את מחנה הריכוז וההשמדה הגדול והאיום ביותר, אושוויץ בירקנאו (עברית):
https://youtu.be/_8qPIzlT1VM
סיפורו של המחנה:
https://youtu.be/9O5-4uCU3T4
מדוע כוחות הברית לא הפציצו את המחנה מהאוויר? (עברית):
https://youtu.be/RwIG2Yaw7SE
מבט מהאוויר על המחנה:
https://youtu.be/449ZOWbUkf0
ביקור במחנה אושוויץ בירקנאו - מחנה הריכוז הנאצי הגדול ביותר:
http://youtu.be/rjv6Mash7uM
ניצול שואה מספר על ההגעה לאושוויץ-בירקנאו, ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים (עברית):
https://youtu.be/Z1YpFs0cjQU
וסרטון מאושוויץ שמאחרי השער עם הכתובת "העבודה משחררת":
https://youtu.be/2cM7He0wydw
איך הצילו מנהל גן חיות ואשתו מאות יהודים בשואה?
אחת הפרשות המדהימות של הצלת יהודים בשואה היא זו שהתרחשה בגן החיות של ורשה. המקום, שנוסד בשנת 1928, מאחסן כיום אלפי בעלי חיים, מיותר מ-500 מינים שונים. אבל בתקופת מלחמת העולם השנייה, המקום הזה איחסן בתוכו בעיקר יהודים.
גיבורי הסיפור הם מנהל גן החיות יאן זָ'בִּינסקי (Willa Żabińskich) ורעייתו אנטונינה. השניים, שביתם נמצא בשטח הגן, הסתירו במרתף ביתם מאות יהודים, שהגיעו אליהם בסתר מהגטו היהודי ההולך ומתרוקן במשלוחים העצומים שרוקנו את היהודים אל הרכבות, למחנות ההשמדה.
מנהל גן החיות יאן ז'בינסקי ורעייתו אנטונינה הסתירו את היהודים בביתם שלהם. הם החביאו חלק מהם במרתף ביתם. כשנגמר המקום, הם הסתירו את המצטרפים החדשים בכלובים של גן החיות עצמו. בסיום המלחמה הסתבר שלאורך שנות המלחמה הם הצליחו להציל מאות יהודים מידי הנאצים וממוות בטוח. הם עשו זאת באומץ בלתי נתפס, תוך סיכון מתמיד של חייהם וחיי ילדיהם.
לא פחות ממדהימה היא העובדה שאת המבצע ההירואי של הסתרת היהודים הם עשו ממש מתחת לאפם של הגרמנים. העניין הוא שיחידה צבאית של הצבא הגרמני הוצבה בתוך גן החיות עצמו וממש מתחת לאפם של עשרות חיילים, הגיעו כל אותם יהודים לבית מנהל גן החיות והוסתרו. בכל פעם שנאצים התקרבו אל הבית ועמדו להיכנס אליו, נהגה אשת המנהל לפרוט על הפסנתר שבסלון הבית והיהודים הסתתרו במהירות והשתתקו, בכדי שלא להיתפס. כשניגנה שוב, הם ידעו שהסכנה חלפה.
בשנים האחרונות נעשה על מבצע ההצלה הזה סרט הקולנוע מרגש בשם "אשתו של שומר גן החיות". הסרט נעשה על פי היומן שכתבה אשתו של מנהל גן החיות. בסרט מתוארים רגעי האימה והגבורה של בני הזוג ושל בנם, שעזר להאכיל את המסתתרים. אגב, לקראת סוף המלחמה השתתף מנהל גן החיות בקרבות המחתרת נגד הנאצים. בשלב מסוים הוא נתפס וישב בשבי הגרמני. למזלו הוא נשאר בחיים עד סוף המלחמה וכשחזר התברר לו שרעייתו ובנו השלימו את המשימה להגן על המסתתרים.
לאחר המלחמה קיבלו השניים את אות "חסידי אומות העולם", על הצלת 300 מיהודי ורשה.
מבט מקרוב על גן החיות בוורשה:
https://youtu.be/xD2na4OXzps
עדות של אחד הניצולים האחרונים מהיהודים שניצלו בגן החיות (עברית):
https://youtu.be/HemEPQO_Yqo
קדימון הסרט שנעשה על הסיפור "אשתו של שומר גן החיות" (מתורגם):
https://youtu.be/PLxGipcXB18
וסרט שבו יוצרי ושחקני הסרט מספרים על הפרשה המדהימה (מתורגם):
https://youtu.be/qJ-0ZH8cCfA?long=yes
כיצד שחזרו הנאצים חיות שנכחדו ביער?
יער ביאלובייזה (Białowieska) היה יער קדום ועצום שהיה המקום האחרון שבו נמצאו אחדות מהחיות שנכחדו באירופה.
האמונה הנאצית הייתה שהוא היה מהיערות הגדולים של גרמאניה העתיקה ושהשבטים הגרמאנים העתיקים, שהיו בעבר אנשי יער, צדו בו חיות קדומות.
הנאצים האמינו שכחלק מתהילת הרייך השלישי עליהם להחזיר אל העולם מינים שנכחדו לפני מאות שנים מן העולם. זה היה עוד אחד מהרעיונות של עיצוב העולם שיישלט בתום המלחמה, כך האמינו, בידי הנאצים.
הרמן גרינג, האיש השני בחשיבותו בממשל הגרמני, היה אחראי בין השאר על קידום הציד במדינה. הוא נעזר בזואולוג לוץ הק ובאחיו, משושלת של מנהלי גני חיות גרמניים. חלומם היה להחזיר לחיים חיות מיתולוגיות שהכירו וצדו אבות הרייך, בני השבטים הגרמאניים.
באמצעות הרבעה הם ניסו לשחזר את שור הבר הקדום שנכחד, האאורוקס, ואת סוס הטרפן, הגרסה הקדומה והפראית של הסוס המודרני.
באלימות אופיינית ואכזרית, גירשו הנאצים את כל בני הכפרים שישבו ביער העצום וניקו אותו מבני אדם, תוך שהם הורגים את כל מי שהתנגד. לאחר מכן הם שחררו בו את חיות הפרא שיצרו.
עד היום היער הענקי הוא שמורת טבע ענקית וחי בו "הבקר של הק", אותו גזע של שוורים מזויפים שפיתח הזואולוג הנאצי ויש המכנים אותו היום "הפרות של היטלר".
הנה הביזונים של יער ביאלובייזה, שזכו לכינוי "הפרות של היטלר":
https://youtu.be/BLbqEzx0p9E
ניסיונות דומים לשחזור בעלי חיים קדומים שנכחדו, נעשים כיום בעזרת טכנולוגיות חדשניות:
http://youtu.be/iB9cxjNsXvA?t=11s
וסיפור החזרתם של מינים שנכחדו לחיים בידי הנאצים:
https://youtu.be/6A3tdPSarFk
מי היה הגנרל גודריאן?
הוא היה המפקד הצבאי היחיד שלא חשש להתעמת ולעמוד בפני היטלר. גאון צבאי, פורץ דרך, מוצרט של הלוחמה המודרנית ומפקד שלא הסכים להתעללות של חייליו בחפים מפשע.
מנגד, בואו בכל זאת לא נשכח, האיש הוא מצביא גרמני, בזמן במלחמת העולם השנייה.
קראו לו גודריאן, בשבילכם גנרל היינץ גודריאן (Heinz Guderian). הוא עמד בפני הפיהרר היטלר ללא חשש, מהשלב בו הפיהרר הגרמני היה בשיא כוחו ועד שנתן את ההוראה להשאיר אדמה חרוכה בגרמניה המובסת ולא להותיר דבר למנצחים.
היינץ וילהלם גודריאן היה גאון שריון, שבמלחמת העולם השנייה, בתור גנרל בצבא הגרמני, פיתח את שיטת "אגרוף השריון", שיטת לוחמה שעמדה בלב "מלחמת הבזק", הבליצקריג.
שיטת ה"בליצקריג", הייתה שיטת תקיפה מהירה, שבה שטף צבא גרמניה את אירופה, כבש אותה במהירות שאיש לא חווה לפני כן בהיסטוריה. קראו עליה אם תרצו בתגית "בליצקריג".
שיטת הבליצקריג התאפשרה בזכות העובדה שבניגוד לצרפת ובריטניה, פיתחה גרמניה סביב הטנקים את אסטרטגיות הלחימה העיקרית שלה, מה שהפך את הלחימה של הצבא הגרמני ליעילה הרבה יותר. וההמצאה האסטרטגית החדשנית הזו הייתה כולה גודריאן.
למעשה, כמעט כל מה שהוצג בתחילת המלחמה כגאונות הצבאית של הפיהרר ובתור "ניצחונותיו של היטלר" במלחמת העולם השנייה, הייתה פרי הגאונות ותוצאה של עבודתו המיומנת של גודריאן.
גם בכיבוש צרפת דרך הארדנים נוצלה גאוניותו של גאון השריון הגרמני והמפקד המבריק הזה, חובה לומר, לא היה רק הוגה צבאי מבריק, אלא גם מפקד שטח מעולה. בפלישה לצרפת גודריאן הוא מפקד הקורפוס ה-19 וכהוגה שיטת הבליצקריג לכיבוש מהיר, הוא מדהיר את הטנקים שלו במהירות אדירה לעומק השטח הצרפתי.
מבלי למצמץ הוא מוביל את הקורפוס בפיקודו, דרך גבול לוקסמבורג ועד לחופי האוקיינוס האטלנטי, ליד דנקרק, בדרך ללכידת כמעט כל הצבא הבריטי המרוכז שם. קראו על כך בתגית "דנקרק".
#דרכו וסופו
אלה השנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה, כשהטנק הוא כלי חדש במערכה והצבאות באירופה עדיין לא ממש מבינים איך להשתמש בו כמו שצריך. בשנת 1922, מקבל הקצין הצעיר היינץ גודריאן (Heinz Guderian) משימה בצבא הגרמני: לחקור איך אפשר לשלב טנקים בצבא.
גודריאן המבריק היה פתוח לרעיונות חדשים. הוא קרא בעיון את מה שכתבו הוגי צבא באנגליה וצרפת, קצינים שהבינו שהעולם אחרי המלחמה משתנה במהירות. הם כתבו שטנקים לא צריכים להיות סתם עזרה לחיילי הרגלים (הרגלים), אלא צריכים לפעול כיחידות עצמאיות. המטרה שהם קבעו להם הייתה להיכנס עמוק לשטח האויב ולעקוף אותו מהצדדים, תוך שהם מחליפים את "מלחמת חפירות", סוג הלוחמה הסטטית שקטלה רבים כל כך במלחמת העולם הראשונה (ראו בתגית "מלחמת החפירות").
צבאות בריטניה וצרפת לא ממש אימצו את הרעיונות האלה, למרות שהם באו מהן. אבל גודריאן הבין אותם ולחץ לאמץ אותם. הוא שילב את הידע החדש הזה עם הידע שלו על מכשירי קשר ויצר דרך לחימה חדשה לגמרי. תכניתו שילבה תנועה רבה של טנקים יחד, בשטח רחב, כשהם מתקשרים אחד עם השני ופועלים במהירות ובשיתוף פעולה עם כוחות אחרים, כמו רגלים וחיל אוויר. לדרך הזו יקראו בגרמניה מלחמת בזק או "בליצקריג" (Blitzkrieg).
זה לא היה קל. גודריאן נאלץ להילחם שנים ארוכות כדי לשכנע קצינים בכירים בגרמניה שטענו שטנקים לא חשובים. באמצע שנות ה-30, גודריאן נותן סקירה להיטלר והאחרון מתלהב מאוד ואומר: "זה בדיוק מה שאני צריך".
ההתרשמות הזו, בשילוב עם ההתעלמות של מההגבלות שהטילו עליהם אחרי המלחמה הראשונה, מביאה ב-1935 להקמה של שלוש דיוויזיות שריון ראשונות בגרמניה. גודריאן קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה השנייה. באותה תקופה הוא כתב ספר שנקרא "שריון, היכון!" ("אכטוּנג פאנצֶר!"). בספר הוא מציג לעולם את הרעיונות שלו ומראה כיצד הטנקים הגרמנים יכולים להיות טובים הרבה יותר משל האויב.
כשפורצת מלחמת העולם השנייה, עוזרת העבודה של גודריאן מאוד לגרמניה. בשלב הזה הוא מפקד בכיר של הקורפוס ה-19 ומוביל אותו בפלישה לפולין ובהמשך גם לצרפת.
בפלישה לצרפת, הוא הוביל את הטנקים שלו במהירות מדהימה עמוק לתוך שטח האויב, כשהוא מנתק את כוחות צרפת ובריטניה בצפון צרפת מהעורף שלהם. על ההצלחות האלה, הוא קיבל את אות הכבוד "צלב הברזל".
בהמשך המלחמה הוא מקבל פיקוד על כוח טנקים גדול יותר (קבוצת הפאנצר השנייה, שהפכה לארמיית הפאנצר השנייה). במבצע הפלישה לברית המועצות (ראו בתגית "מבצע ברברוסה"), הכוח שלו מתקדם רחוק מאוד, אבל נבלם לקראת מוסקבה. בשלב הזה הייתה לו מחלוקת קשה עם היטלר. גודריאן רצה להמשיך לכיוון מוסקבה כי חשב שזה היעד הכי חשוב, אבל היטלר התעקש לפנות דרומה, לעיר סטאלינגרד. בדיעבד יאמר גודריאן שההחלטה הזו של היטלר היא הסיבה העיקרית להפסד הגרמני במלחמה כולה.
בסוף שנת 1941, גודריאן נחשב בעיני היטלר לקצין שלא תמיד ציית לפקודותיו. בשלב מסוים הוא מורה לכוח שלו לסגת כדי שלא לאבד יותר מדי חיילים. זה מרגיז מאוד את היטלר וגודריאן מועבר מתפקיד פיקוד פעיל.
אחרי שהגרמנים הפסידו בקרב חשוב בסטלינגרד, גודריאן מוחזר לתפקידו. בפברואר 1943 הוא ממונה למפקח הכללי על כוחות השריון. אחר כך ביולי 1944 הוא כבר משמש כראש המטה הכללי של הצבא הגרמני. מםקד הצבא.
בספרו "זכרונותיו של חייל", הוא כתב שהוא לא ביצע פקודות אכזריות של הנאצים. לקראת סוף המלחמה והתקרבות הצבא האדום לניצחון הוא אף ניסה לעזור ולמנוע את מימוש הפקודה של היטלר להרוס את כל התעשייה והתשתיות של גרמניה.
במרץ 1945 ואחרי ויכוחים קשים נוספים עם היטלר, גודריאן סיים את תפקידו כראש המטה הכללי.
לאחר המלחמה, גודריאן נחקר בקשר למשפטי נירנברג, אך הוא עצמו, מעולם לא הועמד לדין פורמלי. למרות המחאות של צרפת וברית המועצות, הוא לא הואשם בפשעי מלחמה. ההתנהגות שלו במלחמה נחשבה ל"רגילה ומקובלת יחסית לחייל מקצועי".
גודריאן תרם המון לא רק לפיתוח השריון בגרמניה, אלא לפיתוח השריון בכל העולם. צבאות רבים, כולל צה"ל, ראו את רעיונותיו ואימצו אותם. הוא עצמו האשים את ההנהגה הפוליטית, ובעיקר את היטלר, בהפסד במלחמה ונפטר בגרמניה בשנת 1954.
הנה סיפורו של גודריאן:
https://youtu.be/kqY7nIIfFlI
תמונותיו בזמן המלחמה:
https://youtu.be/DNYSHOGkVwc
סרט תיעודי על הבליצקריג וטנקי הפנצר שתכנן:
https://youtu.be/QRDowR7xXc4?long=yes
וכמה מסודות ההצלחה של גודריאן, גנרל פנצר:
https://youtu.be/s1M1To0d08k?long=yes
הבְּלִיצְקְרִיג (Blitzkrieg) היא מלחמת בזק מתואמת ורחבת הקף, מדהימה במהירותה ובדורסנותה הצבאית, שנקטה גרמניה הנאצית, במהלך השלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה.
המטרה של הבליצקריג הייתה הכרעה מהירה של הקרב וכיבוש חסר מעצורים, גם מילולית. זה היה הכיבוש המהיר והנרחב ביותר בהיסטוריה, מערכה לכיבוש של שטחים עצומים, ללא תקדים וללא עצירה למנוחה או רענון לחיילים הכובשים של הצבא הגרמני.
בפיתוח גישת הבליצקריג לקראת המלחמה, פיתחה גרמניה, למעשה, את חיל השריון הראשון בעולם. אויבותיה, צרפת ובריטניה, הכינו את עצמם למלחמה הקודמת, בעוד שגרמניה הכינה את צבאה למלחמה מסוג חדש - מלחמה מהירה כברק ואכזרית בלי חשבון.
הבליצקריג הימם את פולין, צרפת, בלגיה ולוקסבורג. הוא התבסס על תנועה מהירה של כוחות שריון, מבוססת טכנולוגיות שריון חדשות, אמצעי קשר בין הכלים, כוח אש ענקי, תמיכה אווירית של מפציצי צלילה של חיל האוויר הגרמני וחיל רגלים תוקפני ובעל יכולות מטורפות, שמסייע לכוחות הממונעים.
בתוך שבוע כבשה גרמניה שטח גדול יותר מזה שכבשה בכל מלחמת העולם הראשונה. לוחמת הבליצקריג הייתה אחד האלמנטים הבולטים במלחמה הזו, או לפחות בחציה הראשון. פירושו מהירות, לחימה שמתבססת על תמרונים צבאיים, קרבות נחושים ומהירים, בדיוק ההיפך מהקרבות שלא נגמרו במלחמת העולם הראשונה, אלה שגבו אינספור חיים, בלי שמץ של התקדמות, להכרעה בשדה הקרב.
אם במלחמה העולמית הראשונה לא הייתה לטנק ולמטוס השפעה של ממש על תוצאות המלחמה, בשנייה הם הפכו לנשק הכרעה.
הנה סרטון על הבליצקריג (עברית):
https://youtu.be/HLIFpBE1SfU
כך עצר הצבא הרוסי את הבליצקריג:
https://youtu.be/HUgV8_meyo8?long=yes
ולדיסלב שפילמן (Wladyslaw Szpilman) היה פסנתרן יהודי, שלפני מלחמת העולם השניה היה מבכירי הפסנתרנים בפולין והפסנתרן הראשי של הרדיו הפולני. בזכות יכולתו המוסיקלית וחשיבתו המקורית הוא הצליח לשרוד את השואה.
שפילמן התפרסם לאחר מותו, כשהבמאי הנודע רומן פולנסקי עשה סרט על הישרדותו בשואה. הסרט "הפסנתרן" שהתבסס על סיפורו האוטוביוגרפי של שפילמן זכה בפרסי אוסקר והפך את סיפורו למעורר השראה ותקווה, באנושיות של בני-האדם, גם בנסיבות הנוראות ביותר.
הצלתו הסופית של שפילמן הייתה כשנתפס על ידי קצין נאצי בבניין נטוש, כמה שבועות לפני סיום המלחמה. הקצין הנאצי שראה אותו ליד פסנתר, שמע ממנו שהוא פסנתרן, ביקש שינגן ויוכיח זאת והתפעל מנגינתו. מאותו הרגע ועד לנסיגת הצבא הנאצי מהעיר ורשה, שמר הקצין על שפילמן במחבואו בבניין, סיפק לו אוכל באופן קבוע וצייד אותו בבגד חם.
אותו קצין שהציל את שפילמן, וילהלם הוזנפלד שמו, היה אמנם קצין בצבא הגרמני, אבל הוא תעד ביומנו את הזוועות של הנאצים, שלהן התנגד. כגרמני הוא ציית לפקודות, אך כאדם הוא סרב להשלים עם המעשים הנוראים של צבאו ומדינתו.
בתום המלחמה הוזנפלד נתפס על ידי הצבא הרוסי. לאחר המלחמה ניסה שפילמן למצוא אותו כדי להצילו אבל נכשל. לבסוף, הוזנפלד מת בכלא הרוסי בשנת 1952. בשנת 2008 זכה הוזנפלד באות "חסיד אומות העולם", לבקשת ולדיסלב שפילמן ובאישורה של משפחת יהודי נוסף, שהוזנפלד הציל במהלך מלחמת העולם השנייה.
הנה שפילמן עצמו וסיפורו בשואה:
https://youtu.be/_vb9c1NxGdg
הקדימון לסרט "הפסנתרן" שנעשה על חייו של שפילמן בשואה:
https://youtu.be/BFwGqLa_oAo
הסצנה מהסרט "הפסנתרן" בה שפילמן מנגן לקצין הנאצי שיציל את חייו:
https://youtu.be/5WEsbOajRbE
סרטון תיעודי על ולדיסלב שפילמן:
https://youtu.be/zB2TLFJP3YA?long=yes
וסרט תיעודי על גורלו של הוזנפלד, שהציל את שפילמן ועוד עשרות יהודים (עברית):
https://youtu.be/9cqQowj1obo?long=yes
טירת קשונז' (Ksiaz Castle), המכונה "הפנינה של שלזיה", היא ללא ספק מקום מרהיב ומיוחד במינו, הטירה היפה בפולין ואחת היפות בעולם. הטירה המבוצרת שנבנתה בשלהי המאה ה-13 על ידי הנסיך בולקו הראשון משושלת פיאסט, כונתה "המפתח לשלזיה" וכבר בימי הביניים היה לה תפקיד חשוב בהגנה על האזור, בזכות מיקומה האסטרטגי, על דרכי המסחר בין שלזיה לבוהמיה.
300 שנה, מאז המאה ה-16, הייתה הטירה רכושה של שושלת הוכברג, שהפכה במשך השנים לאחת השושלות העשירות והחזקות בממלכת פרוסיה.
הסוד הנאצי מתחיל בשנת 1941, כשגזלו הנאצים את הטירה מידי שושלת הוכברג והחלו להתאים אותה להיות המפקדה והמקלט הסופי עבור הנהגת הרייך השלישי, במקרה של נפילת ברלין. התכנית הייתה שהיטלר יסתתר בה מהצבא הרוסי ואף יוכל להימלט, דרך מערכת מסועפת של מנהרות שנבנתה מתחת לטירה עצמה.
בהקפדה יתרה תוכננו בה שיפורים רבים. הם נעשו לכבוד הפיהרר הנסוג מפני הצבא האדום שהולך וכובש במהירות את פולין ומתקרב אל מאורת הזאב, המפקדה של הצורר בפולין. בסופו של דבר, מעולם לא דרכה כף רגלו של הפיהרר הגרמני בטירה, שהייתה אמורה להפוך למפקדה של היטלר.
עם תום המלחמה, שחרר הצבא האדום את הטירה מידי הנאצים, הסב בעצמו נזק למבנה ואף בזז חלקים נרחבים מאוספי הספרייה של הטירה. מה שנועד להיות המפקדה האחרונה של היטלר ולמעשה המפקדה העליונה של הרייך הגרמני, ננטש לחלוטין.
בסוף שנות ה-50 החליטו לשפץ את הטירה. אך העבודות עצמן החלו רק כ-20 שנה לאחר מכן ומתחילת שנות ה-90 משמשת הטירה כאתר תיירות.
תת הקרקע של הטירה סקרן את הפולנים. בשלב מסוים חשבו שבמנהרות העצומות אשר מתחת לטירה הוסתרה רכבת הזהב הנאצית, זו עם הביזה העצומה ששווה מיליארדים והנאצים מיסו להסתיר. היו אפילו השערות שקירות מסוימים במנהרות המרתף שמתחתיה מחביאים מאחריהם סודות, אבל עדיין לא נמצא דבר.
בנושא רכבת הזהב, אגב, הוצגה בסופו של דבר לציבור הודעה שהכול היה מתיחה. לא שחייבים להאמין וייתכן בהחלט שלא מדובר במתיחה ובעתיד היא בכל זאת תתגלה. הרי בכל זאת, חלק משמעותי במנהרות לא נחקר לחלוטין.
מכל מקום, למרות שלא שימשה בפועל כמפקדתו האחרונה של היטלר, הטירה המרהיבה נותרה כעדות היסטורית מרתקת לתקופה סוערת ואיומה זו בהיסטוריה האירופית.
טירת קשונז' אמנם נשדדה כמעט מכל יצירת אמנות ואוצר שהיו בה לפני מלחמת העולם השנייה, אבל יסקרן אתכם לדעת שיש לה ואי אפשר לקחת ממנה את ההיסטוריה המסעירה והמרתקת שלה, מתקופת מלחמת העולם השנייה.
הנה סיפורה הנאצי של טירת קרונבורג:
https://youtu.be/T0opEYOySb0
ביקור במנהרות שבה:
https://youtu.be/oj-hPL321Is
כך היא הונצחה בעבר:
https://youtu.be/4HgUKVlBb8g
מהאוויר:
https://youtu.be/bDQNDc1fjF4
וסיור וידאו בטירה:
https://youtu.be/hVONISj9gxs?long=yes
היא הייתה ילדה יהודיה בת 14, שחיה את הימים הקשים של גטו לודג' בשנת 1944. קראו לה רבקה ליפשיץ וכמו שאנה פרנק סיפרה ביומנה המפורסם על המסתור המשפחתי שבו שהתה, רבקה תיעדה בצורה גלויה וכואבת את חיי הגטו של העיר לודג'.
בגטו לודג' היא תיארה את סבלה עם משפחתה, את הסבל והרעב והמשלוחים שלקחו בכל יום עוד אנשים שהכירה ואהבה, את אובדן משפחתה הקרובה ומצד שני את גאוותה היהודית.
רבקה נלקחה ביחד עם בנות דודה למחנה הריכוז והצליחה לשרוד את השואה. היומן האבוד נמצא ליד המשרפות על ידי רופאה רוסית מהכוח המשחרר של אושוויץ. וכך, בתום המלחמה איבדו בנות הדוד, ששרדו גם הן, את הקשר איתה.
אחת מבנות הדוד שלה ביקרה אותה בבית החולים של מחנה הריכוז, ממש עם השחרור והסבירו לה שהיא גוססת. אלא שהיומן שלה ועדויות רוסיות העידו 60 שנה לאחר מכן, שאולי היא שרדה.
מכל מקום, כך הפך היומן של רבקה ליפשיץ למזכרת מהגטו והחיים הקשים בו ולעדות על נערה חכמה וחרוצה שתיעדה את חיי הגטו ושגורלה לא נודע מעולם - האם חיה או מתה?
הנה כתבה שנעשתה על החזרת היומן לקרובות משפחתה של רבקה (עברית):
https://youtu.be/AXloJFMRFTI
וסיפור היומן המופלא של רבקה ליפשיץ (מתורגם):
https://youtu.be/jmY6vA9hEh0?long=yes
כיבוש פולין
הייתה זו הכתובת הצינית, "העבודה משחררת", שהתנוססה מעל לשער של המקום האיום ביותר בהיסטוריה האנושית ובתולדות האדם.
הכתובת הצינית הזו הייתה מבחינת האסירים והמועמדים להשמדה רק הפתיח להתעללות שטנית, בקנה מידה שעתיד להוות דוגמה איומה לאלפי מחנות ריכוז אחרים שהקימו הנאצים אחריו.
ואכן, מחנה הריכוז אַוּשְׁוִויץ (Auschwitz) היה מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שהקימו הנאצים בשואה. אבל המחנה, שהפך בהמשך לאושוויץ-בירקנאו, היה לא רק מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שבנו הנאצים, אלא גם מה שיהפוך לסמל של אכזריות הנאצים במלחמת העולם השנייה.
לתהליך ההשמדה הוסיף בהמשך גם מחנה בירקנאו שנבנה במהלך המלחמה ליד אושוויץ. אחריו נוספו לקומפלקס ההשמדה המזוויע שיצרו הנאצים עוד מחנות רבים, כשבשיאו כלל אושוויץ 45 מחנות ריכוז והשמדה.
במהלך כמעט 5 שנות קיומו של מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו נרצחו כאן יותר ממיליון יהודים, מתוך מיליון ושלוש מאות אלף נרצחים בסך הכל.
כך תכננו את מחנה הריכוז וההשמדה הגדול והאיום ביותר, אושוויץ בירקנאו (עברית):
https://youtu.be/_8qPIzlT1VM
סיפורו של המחנה:
https://youtu.be/9O5-4uCU3T4
מדוע כוחות הברית לא הפציצו את המחנה מהאוויר? (עברית):
https://youtu.be/RwIG2Yaw7SE
מבט מהאוויר על המחנה:
https://youtu.be/449ZOWbUkf0
ביקור במחנה אושוויץ בירקנאו - מחנה הריכוז הנאצי הגדול ביותר:
http://youtu.be/rjv6Mash7uM
ניצול שואה מספר על ההגעה לאושוויץ-בירקנאו, ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים (עברית):
https://youtu.be/Z1YpFs0cjQU
וסרטון מאושוויץ שמאחרי השער עם הכתובת "העבודה משחררת":
https://youtu.be/2cM7He0wydw
אחת הפרשות המדהימות של הצלת יהודים בשואה היא זו שהתרחשה בגן החיות של ורשה. המקום, שנוסד בשנת 1928, מאחסן כיום אלפי בעלי חיים, מיותר מ-500 מינים שונים. אבל בתקופת מלחמת העולם השנייה, המקום הזה איחסן בתוכו בעיקר יהודים.
גיבורי הסיפור הם מנהל גן החיות יאן זָ'בִּינסקי (Willa Żabińskich) ורעייתו אנטונינה. השניים, שביתם נמצא בשטח הגן, הסתירו במרתף ביתם מאות יהודים, שהגיעו אליהם בסתר מהגטו היהודי ההולך ומתרוקן במשלוחים העצומים שרוקנו את היהודים אל הרכבות, למחנות ההשמדה.
מנהל גן החיות יאן ז'בינסקי ורעייתו אנטונינה הסתירו את היהודים בביתם שלהם. הם החביאו חלק מהם במרתף ביתם. כשנגמר המקום, הם הסתירו את המצטרפים החדשים בכלובים של גן החיות עצמו. בסיום המלחמה הסתבר שלאורך שנות המלחמה הם הצליחו להציל מאות יהודים מידי הנאצים וממוות בטוח. הם עשו זאת באומץ בלתי נתפס, תוך סיכון מתמיד של חייהם וחיי ילדיהם.
לא פחות ממדהימה היא העובדה שאת המבצע ההירואי של הסתרת היהודים הם עשו ממש מתחת לאפם של הגרמנים. העניין הוא שיחידה צבאית של הצבא הגרמני הוצבה בתוך גן החיות עצמו וממש מתחת לאפם של עשרות חיילים, הגיעו כל אותם יהודים לבית מנהל גן החיות והוסתרו. בכל פעם שנאצים התקרבו אל הבית ועמדו להיכנס אליו, נהגה אשת המנהל לפרוט על הפסנתר שבסלון הבית והיהודים הסתתרו במהירות והשתתקו, בכדי שלא להיתפס. כשניגנה שוב, הם ידעו שהסכנה חלפה.
בשנים האחרונות נעשה על מבצע ההצלה הזה סרט הקולנוע מרגש בשם "אשתו של שומר גן החיות". הסרט נעשה על פי היומן שכתבה אשתו של מנהל גן החיות. בסרט מתוארים רגעי האימה והגבורה של בני הזוג ושל בנם, שעזר להאכיל את המסתתרים. אגב, לקראת סוף המלחמה השתתף מנהל גן החיות בקרבות המחתרת נגד הנאצים. בשלב מסוים הוא נתפס וישב בשבי הגרמני. למזלו הוא נשאר בחיים עד סוף המלחמה וכשחזר התברר לו שרעייתו ובנו השלימו את המשימה להגן על המסתתרים.
לאחר המלחמה קיבלו השניים את אות "חסידי אומות העולם", על הצלת 300 מיהודי ורשה.
מבט מקרוב על גן החיות בוורשה:
https://youtu.be/xD2na4OXzps
עדות של אחד הניצולים האחרונים מהיהודים שניצלו בגן החיות (עברית):
https://youtu.be/HemEPQO_Yqo
קדימון הסרט שנעשה על הסיפור "אשתו של שומר גן החיות" (מתורגם):
https://youtu.be/PLxGipcXB18
וסרט שבו יוצרי ושחקני הסרט מספרים על הפרשה המדהימה (מתורגם):
https://youtu.be/qJ-0ZH8cCfA?long=yes
יער ביאלובייזה (Białowieska) היה יער קדום ועצום שהיה המקום האחרון שבו נמצאו אחדות מהחיות שנכחדו באירופה.
האמונה הנאצית הייתה שהוא היה מהיערות הגדולים של גרמאניה העתיקה ושהשבטים הגרמאנים העתיקים, שהיו בעבר אנשי יער, צדו בו חיות קדומות.
הנאצים האמינו שכחלק מתהילת הרייך השלישי עליהם להחזיר אל העולם מינים שנכחדו לפני מאות שנים מן העולם. זה היה עוד אחד מהרעיונות של עיצוב העולם שיישלט בתום המלחמה, כך האמינו, בידי הנאצים.
הרמן גרינג, האיש השני בחשיבותו בממשל הגרמני, היה אחראי בין השאר על קידום הציד במדינה. הוא נעזר בזואולוג לוץ הק ובאחיו, משושלת של מנהלי גני חיות גרמניים. חלומם היה להחזיר לחיים חיות מיתולוגיות שהכירו וצדו אבות הרייך, בני השבטים הגרמאניים.
באמצעות הרבעה הם ניסו לשחזר את שור הבר הקדום שנכחד, האאורוקס, ואת סוס הטרפן, הגרסה הקדומה והפראית של הסוס המודרני.
באלימות אופיינית ואכזרית, גירשו הנאצים את כל בני הכפרים שישבו ביער העצום וניקו אותו מבני אדם, תוך שהם הורגים את כל מי שהתנגד. לאחר מכן הם שחררו בו את חיות הפרא שיצרו.
עד היום היער הענקי הוא שמורת טבע ענקית וחי בו "הבקר של הק", אותו גזע של שוורים מזויפים שפיתח הזואולוג הנאצי ויש המכנים אותו היום "הפרות של היטלר".
הנה הביזונים של יער ביאלובייזה, שזכו לכינוי "הפרות של היטלר":
https://youtu.be/BLbqEzx0p9E
ניסיונות דומים לשחזור בעלי חיים קדומים שנכחדו, נעשים כיום בעזרת טכנולוגיות חדשניות:
http://youtu.be/iB9cxjNsXvA?t=11s
וסיפור החזרתם של מינים שנכחדו לחיים בידי הנאצים:
https://youtu.be/6A3tdPSarFk
הוא היה המפקד הצבאי היחיד שלא חשש להתעמת ולעמוד בפני היטלר. גאון צבאי, פורץ דרך, מוצרט של הלוחמה המודרנית ומפקד שלא הסכים להתעללות של חייליו בחפים מפשע.
מנגד, בואו בכל זאת לא נשכח, האיש הוא מצביא גרמני, בזמן במלחמת העולם השנייה.
קראו לו גודריאן, בשבילכם גנרל היינץ גודריאן (Heinz Guderian). הוא עמד בפני הפיהרר היטלר ללא חשש, מהשלב בו הפיהרר הגרמני היה בשיא כוחו ועד שנתן את ההוראה להשאיר אדמה חרוכה בגרמניה המובסת ולא להותיר דבר למנצחים.
היינץ וילהלם גודריאן היה גאון שריון, שבמלחמת העולם השנייה, בתור גנרל בצבא הגרמני, פיתח את שיטת "אגרוף השריון", שיטת לוחמה שעמדה בלב "מלחמת הבזק", הבליצקריג.
שיטת ה"בליצקריג", הייתה שיטת תקיפה מהירה, שבה שטף צבא גרמניה את אירופה, כבש אותה במהירות שאיש לא חווה לפני כן בהיסטוריה. קראו עליה אם תרצו בתגית "בליצקריג".
שיטת הבליצקריג התאפשרה בזכות העובדה שבניגוד לצרפת ובריטניה, פיתחה גרמניה סביב הטנקים את אסטרטגיות הלחימה העיקרית שלה, מה שהפך את הלחימה של הצבא הגרמני ליעילה הרבה יותר. וההמצאה האסטרטגית החדשנית הזו הייתה כולה גודריאן.
למעשה, כמעט כל מה שהוצג בתחילת המלחמה כגאונות הצבאית של הפיהרר ובתור "ניצחונותיו של היטלר" במלחמת העולם השנייה, הייתה פרי הגאונות ותוצאה של עבודתו המיומנת של גודריאן.
גם בכיבוש צרפת דרך הארדנים נוצלה גאוניותו של גאון השריון הגרמני והמפקד המבריק הזה, חובה לומר, לא היה רק הוגה צבאי מבריק, אלא גם מפקד שטח מעולה. בפלישה לצרפת גודריאן הוא מפקד הקורפוס ה-19 וכהוגה שיטת הבליצקריג לכיבוש מהיר, הוא מדהיר את הטנקים שלו במהירות אדירה לעומק השטח הצרפתי.
מבלי למצמץ הוא מוביל את הקורפוס בפיקודו, דרך גבול לוקסמבורג ועד לחופי האוקיינוס האטלנטי, ליד דנקרק, בדרך ללכידת כמעט כל הצבא הבריטי המרוכז שם. קראו על כך בתגית "דנקרק".
#דרכו וסופו
אלה השנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה, כשהטנק הוא כלי חדש במערכה והצבאות באירופה עדיין לא ממש מבינים איך להשתמש בו כמו שצריך. בשנת 1922, מקבל הקצין הצעיר היינץ גודריאן (Heinz Guderian) משימה בצבא הגרמני: לחקור איך אפשר לשלב טנקים בצבא.
גודריאן המבריק היה פתוח לרעיונות חדשים. הוא קרא בעיון את מה שכתבו הוגי צבא באנגליה וצרפת, קצינים שהבינו שהעולם אחרי המלחמה משתנה במהירות. הם כתבו שטנקים לא צריכים להיות סתם עזרה לחיילי הרגלים (הרגלים), אלא צריכים לפעול כיחידות עצמאיות. המטרה שהם קבעו להם הייתה להיכנס עמוק לשטח האויב ולעקוף אותו מהצדדים, תוך שהם מחליפים את "מלחמת חפירות", סוג הלוחמה הסטטית שקטלה רבים כל כך במלחמת העולם הראשונה (ראו בתגית "מלחמת החפירות").
צבאות בריטניה וצרפת לא ממש אימצו את הרעיונות האלה, למרות שהם באו מהן. אבל גודריאן הבין אותם ולחץ לאמץ אותם. הוא שילב את הידע החדש הזה עם הידע שלו על מכשירי קשר ויצר דרך לחימה חדשה לגמרי. תכניתו שילבה תנועה רבה של טנקים יחד, בשטח רחב, כשהם מתקשרים אחד עם השני ופועלים במהירות ובשיתוף פעולה עם כוחות אחרים, כמו רגלים וחיל אוויר. לדרך הזו יקראו בגרמניה מלחמת בזק או "בליצקריג" (Blitzkrieg).
זה לא היה קל. גודריאן נאלץ להילחם שנים ארוכות כדי לשכנע קצינים בכירים בגרמניה שטענו שטנקים לא חשובים. באמצע שנות ה-30, גודריאן נותן סקירה להיטלר והאחרון מתלהב מאוד ואומר: "זה בדיוק מה שאני צריך".
ההתרשמות הזו, בשילוב עם ההתעלמות של מההגבלות שהטילו עליהם אחרי המלחמה הראשונה, מביאה ב-1935 להקמה של שלוש דיוויזיות שריון ראשונות בגרמניה. גודריאן קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה השנייה. באותה תקופה הוא כתב ספר שנקרא "שריון, היכון!" ("אכטוּנג פאנצֶר!"). בספר הוא מציג לעולם את הרעיונות שלו ומראה כיצד הטנקים הגרמנים יכולים להיות טובים הרבה יותר משל האויב.
כשפורצת מלחמת העולם השנייה, עוזרת העבודה של גודריאן מאוד לגרמניה. בשלב הזה הוא מפקד בכיר של הקורפוס ה-19 ומוביל אותו בפלישה לפולין ובהמשך גם לצרפת.
בפלישה לצרפת, הוא הוביל את הטנקים שלו במהירות מדהימה עמוק לתוך שטח האויב, כשהוא מנתק את כוחות צרפת ובריטניה בצפון צרפת מהעורף שלהם. על ההצלחות האלה, הוא קיבל את אות הכבוד "צלב הברזל".
בהמשך המלחמה הוא מקבל פיקוד על כוח טנקים גדול יותר (קבוצת הפאנצר השנייה, שהפכה לארמיית הפאנצר השנייה). במבצע הפלישה לברית המועצות (ראו בתגית "מבצע ברברוסה"), הכוח שלו מתקדם רחוק מאוד, אבל נבלם לקראת מוסקבה. בשלב הזה הייתה לו מחלוקת קשה עם היטלר. גודריאן רצה להמשיך לכיוון מוסקבה כי חשב שזה היעד הכי חשוב, אבל היטלר התעקש לפנות דרומה, לעיר סטאלינגרד. בדיעבד יאמר גודריאן שההחלטה הזו של היטלר היא הסיבה העיקרית להפסד הגרמני במלחמה כולה.
בסוף שנת 1941, גודריאן נחשב בעיני היטלר לקצין שלא תמיד ציית לפקודותיו. בשלב מסוים הוא מורה לכוח שלו לסגת כדי שלא לאבד יותר מדי חיילים. זה מרגיז מאוד את היטלר וגודריאן מועבר מתפקיד פיקוד פעיל.
אחרי שהגרמנים הפסידו בקרב חשוב בסטלינגרד, גודריאן מוחזר לתפקידו. בפברואר 1943 הוא ממונה למפקח הכללי על כוחות השריון. אחר כך ביולי 1944 הוא כבר משמש כראש המטה הכללי של הצבא הגרמני. מםקד הצבא.
בספרו "זכרונותיו של חייל", הוא כתב שהוא לא ביצע פקודות אכזריות של הנאצים. לקראת סוף המלחמה והתקרבות הצבא האדום לניצחון הוא אף ניסה לעזור ולמנוע את מימוש הפקודה של היטלר להרוס את כל התעשייה והתשתיות של גרמניה.
במרץ 1945 ואחרי ויכוחים קשים נוספים עם היטלר, גודריאן סיים את תפקידו כראש המטה הכללי.
לאחר המלחמה, גודריאן נחקר בקשר למשפטי נירנברג, אך הוא עצמו, מעולם לא הועמד לדין פורמלי. למרות המחאות של צרפת וברית המועצות, הוא לא הואשם בפשעי מלחמה. ההתנהגות שלו במלחמה נחשבה ל"רגילה ומקובלת יחסית לחייל מקצועי".
גודריאן תרם המון לא רק לפיתוח השריון בגרמניה, אלא לפיתוח השריון בכל העולם. צבאות רבים, כולל צה"ל, ראו את רעיונותיו ואימצו אותם. הוא עצמו האשים את ההנהגה הפוליטית, ובעיקר את היטלר, בהפסד במלחמה ונפטר בגרמניה בשנת 1954.
הנה סיפורו של גודריאן:
https://youtu.be/kqY7nIIfFlI
תמונותיו בזמן המלחמה:
https://youtu.be/DNYSHOGkVwc
סרט תיעודי על הבליצקריג וטנקי הפנצר שתכנן:
https://youtu.be/QRDowR7xXc4?long=yes
וכמה מסודות ההצלחה של גודריאן, גנרל פנצר:
https://youtu.be/s1M1To0d08k?long=yes
