טפלון (Teflon) הוא חומר פלסטי עמיד לחום, שמונע חיכוך או הידבקות של שאריות המזון לכלי בישול שעליו הוא מותקן. זוהי תרכובת כימית שהוצגה כמוצר מסחרי בשנת 1946. היא התגלתה 8 שנים לפני כן על ידי עובד חברת "דופונט" בשם רוי פלנקט.

התכונה המוכרת ביותר של הטפלון היא השימוש הנפוץ שעושים בו, בייצור של כלי בישול שונים. על ידי ציפוי של מחבתות בטפלון, אולי השימוש הכי מוכר שלו, ניתן לטגן ללא שמן, כשהמזון המטוגן לא נדבק למחבת.

הטפלון נודע גם ברמת החיכוך הנמוכה במיוחד שלו, כמעט הכי נמוכה מכל המוצקים המוכרים לאדם, אחרי פחמן דמוי יהלום. כיום מצפים בטפלון גם קליעי רובה, על מנת שהקליעים יעברו בקנה, תוך חיכוך מזערי וכך יימנעו אסונות של רובים מתפוצצים.

היסטורית, הוכנס הטפלון לשימוש, בפעם הראשונה, ב"פרויקט מנהטן", לפיתוח פצצת הגרעין האמריקאית במלחמת העולם השנייה.

הטפלון כל כך הצליח עד שהוא הפך לסמל תרבותי ולמטאפורה של אנשים ששום דבר לא נדבק בהם ושוב ושוב הם מצליחים לחמוק מעונש ומפגיעה בשמם הטוב. לא פעם אומרים, על פוליטיקאים למשל, שהם טפלון. משפטים כמו "אינספור חקירות וכתבי אישום הוגשו נגדו ולא יצאה מהם אף לא הרשעה אחת..." נאמרים מעת לעת על פוליטיקאי כזה ואחר.


#משימת חשיבה:
הטפלון הוא חומר שדוחה מים מאד, מה שנקרא "חומר הידרופובי". ניתן לראות זאת כששופכים מעט מים למחבת או לסיר המצופה טפלון. שימו לב שהמים מתחברים לטיפות ולא נשארים פזורים על פני כל המישור. הסיבה לכך היא הנטייה של המים להקטין את שטח המגע שלהם עם הטפלון, עד כמה שאפשר. הטיפות הללו שומרות על מגע מינימלי עם משטח הטפלון.

האם תוכלו לחשוב על שימוש מעניין וחדשני בתכונה זו של הטפלון?


כך פועל הטפלון (מתורגם):

https://youtu.be/uXaP43Zbz7U

הסוכר (Sugar) הוא חומר גבישי ומתוק, נחשק עד כדי סוג של התמכרות, אך הוא בעצם שם למולקולות שנקראות פחמימות.

ישנם סוגים רבים של סוכרים בהמון מאכלים, כולל כאלה שאינם ממתקים או קינוחים. אבל מה גורם לנו לרצות כל כך את הסוכר?

הסוכר מפעיל את קולטני הטעם המתוק שבלשון ומשם נשלחים אותות עד לאזור בקליפת המוח האחראי על הטעם המתוק. הוא מפעיל את מערכת התגמול של המוח שגורמת לנו לרצות עוד מהמתוק הזה אבל גם לאובדן השליטה העצמית ותשוקה.

גם במעיים יש קולטני סוכר ששולחים למוח הודעות שגורמות לגוף לייצר עוד אינסולין, כדי לעמוד בתוספת הסוכר שהגוף קיבל.

גם הסוכר, כמו אלכוהול, ניקוטין והרואין, שולח דופמין להילוך יתר וגורם לנו לחפש עוד ממנו, אם כי הוא פחות ממכר מהם. אם רק מדי פעם נמתיק בפה - זה לגמרי בסדר, אבל אם נאכל באופן קבוע מזון לא מגוון ועתיר סוכר, הסוכר יתנהג קצת כמו סמים ויגרום להתמכרות מסוימת למזונות מתוקים.

למרות שהוא נראה כאבקה פשוטה, הסוכר הוא פלא בוטני שמקורו בצומח. הסוכר השולחני המוכר לנו הוא פחמימה המורכבת מגלוקוז ופרוקטוז ונקראת סוכרוז (Sucrose). ישנם סוגים רבים של סוכרים - בפירות, מאכלים, ממתקים, קינוחים וכדומה. רבים צורכים אותו בקפה ובתה ואין עוגת יום הולדת שלא תכלול סוכר בכמות מוגזמת. על כל אלה קראו בתגית "סוכר".


#תולדות הסוכר
לסוכר היסטוריה עשירה. במהלכה הפך החומר המתוק והטבעי שהוא, מסחורה יקרה לאחד המרכיבים הנפוצים ביותר בתזונה המערבית.

דרכו אל התזונה האנושית החלה לפני אלפי שנים באזור דרום-מזרח אסיה, בעיקר בנגל, שם גידלו אנשים קנה סוכר (Saccharum officinarum) כצמח מאכל, לפני שהתפשט לאזורים כמו פפואה גינאה החדשה. המיצוי של קנה הסוכר — המיץ המתוק שנמצא בגבעול — היה בתחילה לעיסה פשוטה, הרחק מהגרגרים הלבנים שאנחנו מכירים היום.

המהפכה האמיתית התחילה בהודו העתיקה, שם פיתחו תהליך להפיכת מיץ קנה הסוכר לגרגרים מוצקים. הידע הזה נדד עם הסוחרים לפרס ומשם לאימפריה הערבית שהפכה את הסוכר למצרך יוקרתי. באירופה של ימי הביניים, סוכר היה כה יקר שרק אצילים יכלו להרשות לעצמם להשתמש בו, והוא הוצג בארוחות מפוארות כסמל סטטוס.

הכל השתנה בעקבות מסעות קולומבוס. הסוכר החל להיות מיוצר בהמוניו במטעים ענקיים בעולם החדש, בעיקר באיים הקריביים, תוך שימוש בעבודת עבדים. זהו פרק אפל בהיסטוריה של הסוכר — המתיקות שנהנו ממנה האירופאים הגיעה במחיר נורא של סבל אנושי.


#תזונתית
מבחינה תזונתית, סוכר הוא מקור לקלוריות ריקות — אנרגיה ללא ערכים תזונתיים נוספים. הגוף מפרק אותו במהירות, מה שגורם לעלייה חדה ברמות הסוכר בדם ואחריה לירידה מהירה. המחקר העכשווי מצביע על קשר בין צריכת סוכר מוגזמת לבין השמנה, סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, בעיות שיניים ואפילו דלקות כרוניות.


#התמכרות
השאלה אם סוכר ממכר נותרה שנויה במחלוקת בקהילה המדעית. מחקרים במכרסמים הראו דפוסי התנהגות דומים לאלו שנראים בהתמכרות לסמים. החיות הראו העדפה עזה לסוכר, חיפשו אותו בצורה אובססיבית והראו תסמיני גמילה כשהוא נלקח מהן.

אצל בני אדם, רבים מדווחים על "תשוקה" לסוכר ועל קושי להפסיק לצרוך אותו. חשוב לציין שמבחינה רפואית-קלינית, סוכר אינו מוגדר כחומר ממכר בספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM-5).

הנוירוביולוג ד"ר ניקול אווינה (Nicole Avena) מאוניברסיטת מאונט סיני בניו יורק הסבירה שצריכת סוכר משחררת דופמין במוח באופן דומה לסמים, אם כי בעוצמה נמוכה יותר. עם זאת, חוקרים אחרים טוענים שהדמיון בין התגובה לסוכר לבין התמכרות אמיתית הוא שטחי וההשפעות שלו על המוח הן חלשות מדי מכדי לעמוד בקריטריונים הרפואיים של התמכרות.

כיום, האמריקאי הממוצע צורך כ-22 כפיות של סוכרים מוספים מדי יום, שזה פי 4 מההמלצה של ארגון הבריאות העולמי. הסוכר מסתתר בכל מקום: ממשקאות קלים, דרך ארוחות של רשתות מזון מהיר ועד לרטבים לסלט ולחם. יצרני המזון גילו שהוספת סוכר מגבירה את הקניות החוזרות של המוצרים שלהם, ועובדה זו מעוררת שאלות רבות על סחר הוגן ואחריות תאגידית.

אז האם הסוכר הוא האויב? כמו רבים מיחסי האנושות עם המזון, התשובה מורכבת. סוכר בכמויות מתונות, כחלק מתזונה מאוזנת, אינו בהכרח מזיק. הבעיה מתחילה כשהוא הופך למרכיב דומיננטי בתפריט היומי — תופעה שהפכה נפוצה מדי בעידן המזון המתועש.


כך הסוכר משפיע על המוח (מתורגם):

http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s


הסוכר מסתתר במקומות לא צפויים (מתורגם):

https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw


האם הסוכר הוא הצרה הבריאותית של העולם השבע:

https://youtu.be/o6W-wKrb4t0


מפת הטעמים שזיהתה, מעט אחרת ממה שחושבים, את אזורי הטעם שעל לשוננו (מתורגם):

https://youtu.be/hz6GULbowAk


בעיות הבריאות שבסוכר:

https://youtu.be/EFlnlGx0B5U


וסרט תיעודי שחושף את הסכנות שיש בסוכר המתוק כל כך:

https://youtu.be/K3ksKkCOgTw?long=yes

בטון (Concrete ובצרפתית Béton) הוא חומר בנייה נפוץ במיוחד, שמאפשר בנייה חזקה ויציבה מאוד. הבטון מאפשר יכולת עיצוב גבוהה במיוחד, חוזק עצום ואטימות טובה מאוד.

קיימות מעל ל-100 תערובות שונות ליצירת בטון. לרוב הן יכללו בבטון המודרני תערובת של צמנט, חול, חצץ ומים. במצב הטבעי מתקשה תערובת הבטון, מתחזקת ומתמצקת, כלומר הופכת לבטון מוצק, בתוך 10 שעות.

מרבית הבטון בימינו מיוצר במפעלי בטון. מהמפעל נלקח הבטון אל אתרי הבנייה, באמצעות מערבל בטון, ששומר על הבטון מלהתייבש ולהפוך מוצק, על ידי עירבולו המתמיד ושמירתו בכך במצב נוזלי.

בפרויקטים גדולים, חלק גדול מהבטון לא מובא אל אתר הבנייה, אלא משמש ליציקת חלקי בניין במפעל עצמו. מרכיבים כאלו יועברו מהמפעל, כשהם בנויים לגמרי, בשלמותם או כחלקים שיורכבו באתר הבנייה עצמו.

היסטורית, אפשר הבטון עוד בימי האימפריה הרומית לבנות ערים גדולות. עוד כשפותח, בימי הרומאים, הצליחו להשתמש בו לבניה של מקדשים ובנייני פאר ענקיים. חלקם שרדו עד ימינו, כשהידועים שבהם הם הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום - הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. כבר אז נבנו מבטון מובילי מי הידועים כאקוודוקטים, גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.

בשנת 1756 הומצא הבטון המודרני, מערבוב של מלט, חלוקים ולבנים מפוררות. הממציא היה מהנדס בריטי בשם ג'ון סמיטון (John Smeaton). השיפור הזה הוביל עם הזמן ליכולת לבנות מבנים רבי קומות, מגדלי ענק וגורדי שחקים בגבהים מטורפים.

בימינו התווסף לבטון שימוש בחומרים ממוחזרים, כמו אפר שנכתש מתוצרי הלוואי של תחנות הכוח הפחמיות. כך חוצבים פחות, מצד אחד ומצד שני חוסכים באזורי פסולת מיותרים.


הנה הבטון וכיצד ניתן לשפרו בימינו (מתורגם):

https://youtu.be/znSeL66e8qE


תולדות השימוש בבטון:

https://youtu.be/0ZY4jx0m_Qg


כך השתמשו הרומים בבטון, בנו בעזרתו והגיעו לרמת חוזק ועמידות שלא תאומן:

https://youtu.be/_OvyEbsPLUU


ומצגת וידאו קצרה על הבטון הרומי המקורי:

https://youtu.be/_V1-7gxtT10

החומרים בעולם מגוונים ושונים זה מזה, בתכונות, במרקם וכדומה. אבל בואו נציץ בסיבות שהם שונים, באבני היסוד הבסיסיות ביותר של החומר ובחלקיקים הזעירים ביותר שהמדע מכיר. נביט למרכיבים של האטומים ושל המולקולות.

על מה מדובר?

כל החומרים בעולם מורכבים ממולקולות. המולקולות הללו בנויות מאטומים. את האטומים עצמם מרכיבים פרוטונים, נייטרונים וענן של אלקטרונים מסביבם.

לרוב לא מזכירים את זה אבל גם הפרוטונים והנויטרונים מורכבים מחלקיקים זעירים יותר שנקראים קוורקים, או קווארקים. נכון להיום, הקוורקים הם החלקיקים הקטנים ביותר שהמדע מכיר.

בניגוד לחלקיקים שיכולים להיות לבד בטבע, כמו האלקטרונים, הנויטרונים והפרוטונים, הקוורקים באים תמיד בזוגות או בשלשות. ככל הידוע לא ניתן למצוא קוורק בודד בטבע, או להפרידו. החשוב לעניין מבנה החומר הוא שהקווארקים נמשכים זה לזה ויוצרים את הפרוטונים והנויטרונים,

האחרונים מתחברים במינונים שונים ובכל הרכב של ניוטרונים ופרוטונים הם יוצרים גרעין של אחד מהיסודות הכימיים, אלו שמוצגים כל כך יפה בטבלה המחזורית. לכל יסוד בה יש מספר אטומי משלו.

דוגמאות? - בואו נראה: מימן למשל מכיל פרוטון אחד (מה שאומר שמספרו האטומי יהיה גם הוא 1). אם יהיו שני פרוטונים אז זה כבר גרעין של הליום ואתה כבר יודעים מה מספרו האטומי, נכון? (צודקים - התשובה היא 2). נמשיך ב-6 פרוטונים שיש לגרעין הפחמן ושמונה לחמצן וכן הלאה.

אגב, לא פעם בגרעין האטום משתנה המספר של הנויטרונים. למשל באטום פחמן יכולים להיות מספרים שונים של נויטרונים. ההבדלים הללו יוצרים איזוטופים - כולם פחמן אבל בעוד שהפעילות הכימית שלהם זהה, המאפיינים הפיזיקליים שלהם הם לא פעם שונים.

כך יש איזוטופים של פחמן שהם יציבים, בעוד שאחרים הם רדיואקטיביים. התכונות הללו שימושיות לא פעם, כמו במקרה של פחמן 14, שבזכותו ניתן לתארך את גילם של מאובנים וממצאים ארכיאולוגיים. יש כמובן איזוטופים אחרים, לא רק לפחמן. ביניהם כלור 35, כלור 37 ועוד.

נחזור לגרעין. יש בו לרוב מספר דומה של פרוטונים ונויטרונים. אבל מה בדיוק תפקידם של הנויטרונים?

ובכן, הנויטרונים מסייעים לפרוטונים להיצמד אלו לאלו, בניגוד לנטייה הבסיסית שלהם לדחות זה את זה, בשל המטען החשמלי השונה של פרוטונים שונים.

האטום נוצר מחיבור של פרוטונים בעלי מטען חשמלי חיובי לאלקטרונים בעלי מטען שלישי. באטומים נייטרליים מבחינה חשמלית יש מספר שווה של פרוטונים ואלקטרונים. כלומר, באטומים כאלה ייקשר אלקטרון שלילי אחד עם כל פרוטון חיובי. לכן יהיו בכל יסוד מספר דומה של אלקטרונים ופרוטונים והאטום שלו יהיה נייטרלי.

מדע הכימיה מכיר בכ-90 יסודות יציבים.


הנה תיאור מבנה החומר (מתורגם):

https://youtu.be/LE9Rmij-avM


סקירה על מבנה האטום (מתורגם):

https://youtu.be/mY1AMxUPhB8


כך נקשרים ביניהם אטומים לחלקיקים (מתורגם):

http://youtu.be/NgD9yHSJ29I?t=6s


תכנית חינוכית על מבנה החומר עם פרופסור דן שכטמן:

https://youtu.be/D2knuNloXH8?long=yes


וד"ר שקמה ברסלר שוורצמן מסבירה את החומר בצורה יפה ומקורית - בעזרת מוסיקה:

https://youtu.be/m5GKw93EL9M?long=yes

הגראפין (Graphene) הוא חומר כימי חדש שיוכל בקלות להוביל את המהפכה הטכנולוגית הבאה.

הגראפין הוא חזק פי 200 יותר מפלדה, קל יותר מנוצה וגמיש כמו גומי. הסוללות החדשות עשויות הגראפין נטענות פי 20 יותר מהר ואורך חייהן פי 7 מהסוללות המוכרות לנו.

חומר הגראפין מפותח בהשקעות אדירות ואם יצליח הפיתוח נוכל לקבל בעתיד מכשירים שלא היכרנו כמותם.

דוגמאות? - כלי רכב ומטוסים קלים ובטיחותיים אך בעלי צריכת דלק זעירה, טלוויזיות שניתן להדביק על הקיר כמו טפטים ולגלגל כדי לקחת להרצאות, סמארטפונים ומחשבים גמישים וחזקים מפלדה, סוללות קלות ובעלות חיים ארוכים מאד, עיתונים אלקטרוניים שמחוברים לאינטרנט ומעודכנים בזמן הקריאה, חסרי משקל כמעט ושניתן לקפלם כרצוננו ועוד.

את פיתוח הגראפין מובילים צמד הפיזיקאים מאוניברסיטת מנצ’סטר באנגליה, זוכי פרס נובל בפיזיקה ב-2010, אנדרה גיים וקונסטנטין נובוסלוב. אם יצליח הפיתוח ניתן יהיה לייצר מהגרפן אפילו שרירים מלאכותיים שיחליפו את שרירי הגוף הפגועים של פצועים או את האיברים העייפים שלנו.

את ההמצאה המופלאה שלהם ביססו הממציאים על ערבוב של המינרל גרפיט, אותו גרפיט שאנו מכירים מהעפרונות שלנו, עם פיסות של סרטים דביקים!

אמנם לא הכל פתור בפיתוח הגראפין אבל השקעות של מיליארדים בפיתוחו מבטיחות שאם הוא יצליח, יהיה הגראפין לא פחות מאשר "הפלסטיק של המאה ה-21".


הנה החומר החזק מיהלום - גראפין:

https://youtu.be/fs1-9xRsGCQ


הפוטנציאל שלו לשינוי עולם המוצרים וחיי האדם:

https://youtu.be/Q_eTLPKdrHs


עוד על הגראפין:

http://youtu.be/WFacA6OwCjA


ההכנה של הגראפין ותולדות התגלית המדהימה:

http://youtu.be/PifL8bAybyc


סרטון הדרכה להכנת גראפין בבית:

http://youtu.be/Irg3kbnTN4o


נאנו-חומרים חדשים כבר נוצרו בעקבותיו:

https://youtu.be/jkAXhJWixJ8

אם בעבר נהגו לייצר את פחיות המשקה (Cans) מפלדה, החלו עם הזמן לעבור לייצור של פחיות משקה מאלומיניום

כיום מיוצרות מרבית פחיות השתייה בעולם מאלומיניום. היתרון הגדול של האלומיניום כחומר לייצור של פחיות משקה נעוץ בכך שלא נוצרת בו קורוזיה או חלודה. הוא גם לא משרה טעם במשקאות, מה שמבטיח ליצרנים חומר קלאסי למשקאות שלהם.

יתרונות אלו הפכו את האלומיניום לחומר השימושי והנפוץ ביותר בעולם, לייצור של אריזות מזון ומשקאות. כיום מעריכים את מספר פחיות המשקה המיוצרות בכל שנה בעולם, בכמעט 300 מיליארד פחיות משקה.

אבל יתרונו הנוסף של האלומיניום הוא במיחזור הנוח והפשוט שלו. שוב ושוב ממחזרת התעשייה את אותו חומר ומייצרת פחיות משקה חדשות, שהן קלות לשינוע וחזקות מאד. מעריכים שבכל דקה ממוחזרות כיום מעל 100,000 פחיות שתייה בעולם.


כך מייצרים פחיות של משקאות:

http://youtu.be/V4TVDSWuR5E


וכך ממחזרים את האלומיניום של פחיות המשקה:

https://youtu.be/KmMP67eC2tg

סידן (Calcium) הוא החומר ההכרחי ביותר לבריאות העצמות בגופנו. בנוסף, הוא גם מווסת ומזרז תהליכים חשובים נוספים בגופנו.

הסידן מסייע ומחזק את העצמות שלנו. אם נאכל ממנו יתחזקו העצמות שלנו ונהיה יציבים ובריאים יותר. הסידן שומר גם על העצמות וגם על מבנה וחוזק השיניים שלנו.

העצמות אמנם זקוקות לעוד מרכיב חיוני כדי להיות חזקות, שהוא בוויטמין D. חשיבותו היא מעצם העובדה שהוא מסייע בספיגת הסידן ובבניית העצמות.

החלב מכיל סידן רב והרבה ממנו נספג בגוף כשאוכלים מוצרי חלב. אכילת מוצרי חלב תורמת הרבה סידן, שחסר פעמים רבות לגופנו. מומלץ לאכול מוצרי חלב, רצויים אף יותר מוצרי חלב מועשרים בסידן וגבינות קשות.

סידן וויטמין D נכללים במאכלים כמו חלב, יוגורט, טחינה, דגים כמו סלמון, טונה וסרדינים ובירקות ירוקים, דוגמת תרד, פטרוזיליה ועלי רוקט.

גם דגנים מועשרים מצויינים לבניית עצם וכך גם ביצים. אפילו מיץ תפוזים שידוע בוויטמין C שבו, נמכר כיום כשהוא מועשר בוויטמין D ובסידן.

מי שאינו צורך חלב מסיבות בריאות נוהגים לקבל את הסידן ממקורות אחרים, כמו כרוב וברוקולי, שיש בהם הרבה סידן.


כך תורם הסידן להתפתחות העצמות שלנו ולגדילה (מתורגם):

https://youtu.be/yJoQj5-TIvE


על הסידן ותפקידו בגוף:

https://youtu.be/9f_-AxN5JPc


החשיבות שבצריכת מוצרים עתירי קלציום:

https://youtu.be/xgtMaz9r2QE


ובחיוך על מוצרי החלב שמציעים את הסידן בשפע אבל לא פעם הופכים פגי תוקף (עברית):

http://youtu.be/1TMSF9-4pEE

סמים (Drugs) הם מוצרים מהטבע או שפותחו במעבדה ומשנים את מצבם הפיזיולוגי של בני אדם ובעלי חיים אחרים.

בין אם מסניפים, שותים או מעשנים אותם, לעתים אוכלים או מזריקים במזרק אל הגוף, הסמים ידועים ככאלו שמשנים את התודעה של המשתמש, גורמים לו לתופעות כמו עונג קצר והזיות ובמקרים רבים עלולה ליצור תלות בסם ואף התמכרות לו.

אנשים עצובים עלולים להשתמש בסמים כדי לזכות בתחושת אושר רגעית וכוזבת. אבל זה ממש לא זה ולעולם לא ממש עובד, ודאי לא לטווח ארוך. כי סמים, במיוחד סמים קשים כמו הירואין וקוקאין, מרימים את המכור (ולהתמכר להם זה עניין מהיר וודאי) למצב של שמחה ואושר מזויפים. כי תמיד, כשהשפעת הסם מתפוגגת, הם צונחים למצב נמוך מאשר קודם ונזקקים לעוד סמים ובכמות גדולה יותר, כדי להשיג את האפקט המוקדם.

המשתמשים בסמים שחשבו בתחילה שתהיה להם שליטה על חייהם, מצאו את עצמם כשבהדרגה חייהם הולכים ונהרסים. היום יום שלהם סובב סביב דבר אחד בלבד: איך להשיג כסף למנה הבאה של הסם.

רבים מהם מנתקים קשרים עם חברים שאינם משתמשים בסמים וממשפחותיהם ונותרים רק עם חברים שמכורים בעצמם לסמים. כולם עסוקים בדבר היחיד בחייהם - השגת הסם שהם חייבים כדי להרגיע לשעות אחדות את ההתמכרות.

אחד השקרים והבלבולים של הסמים הוא שאפשר להפסיק מתי שרוצים. בסמים הקשים, כמו הרואין או קוקאין כבר יודעים שנים רבות שזה לא המצב, אבל במריחואנה, חשיש וכל מה שקרוי "הסמים הקלים", יש הרבה פנטזיות על שליטה בסם ובהדרגה יותר ויותר מהם לומדים על בשרם עד כמה הגמילה לא קלה.


#סוגים
ישנם סמים, כמו מורפיום, המשמשים לשיכוך כאבים עזים. אחרים נועד לטיפול במחלות.

יש אנשים הצורכים "סמים רכים", כגון וויד, קנאביס, מריחואנה, חשיש, אקסטזי או פופרס. אחרים צורכים "סמים קשים", שמהם קשה הרבה יותר להגמל, ביניהם הרואין, קוקאין, מורפיום, אופיום ועוד.

יש חלוקת של סמים לפי מה שהם גורמים. סמי מרץ, כגון קוקאין, הם ממריצים מאוד ונותנים אנרגיה ותחושת מסוגלות.

יש סמים נרקוטיים, ביניהם אופיום, אתר, אצטט ונילין שמצוי בדבק ועוד. יש את סמי ההזיה, כגון אל-אס-די (LSD) ומריחואנה.

וישנם סמי שינה, כמו גם אלכוהול וטבק שמוגדרים כסמים, אך הם חוקיים.

הכירו את הסמים השונים בתגית "סמים".


#איך הם משפיעים?
הסמים פועלים ומעוררים בעוצמה את הכימיה של מסלול הגמול וההנאה במוח. הם משנים לחלוטין את תפקוד המוח וצריכתם עושה זאת שוב ושוב, באופן חוזר ונשנה, תוך שהשפעת הסמים משבשת את טווח פעילותו הביולוגית של המוח.

מכאן מתרחשים במוחו של המכור לסמים שינויים והתאמות, המתבטאים בשינויים כימיים ומבניים בתאי העצב שבו ובקשרים ביניהם. זה קורה כחלק ממנגנון ביולוגי טבעי שקיים במוחנו ומאפשר לו להגיב ולהתאים את עצמו לשינויים.

ובעוד חלק מהשינויים הללו עוברים וחולפים, חלקם האחר מטביע את רישומו במוח, באופן בלתי הפיך. השינויים הללו יוצרים הרס תפקודי מתמשך וקשה לתיקון. חלק מהשפעת הסם ימשיך להכתיב את התנהגותו של משתמש הסמים המכור ולשמר את השינויים באישיותו למשך שארית חייו.

לפיכך, חשוב לדעת שהשינויים הכימיים והמבניים שיוצרים בנו הסמים דומים לאלו שמתרחשים בלמידה ובזיכרון. לעתים קרובות השפעתם תתמיד ותיוותר לאורך זמן ואפילו שנים רבות אחרי שהחומר כבר יצא לחלוטין מהגוף והמשתמש כבר שכח שבעבר הוא צרך את הסם.


#נזקים
הסמים נוטים לטשטוש של הזיכרון ולהקטין את הסיכוי לקלוט מידע כשאנו עמוסי שכחה ותחושת אסון. כמעט תמיד הסמים גורמים לאדם לחוש איטי, מעט טיפש ולגרום לו כישלונות בחיים. וככל שיש לנו יותר כישלונות והחיים נעשים קשים יותר, נאלצים המכורים לסמים לקחת עוד ועוד סמים, כדי לנסות ולהתמודד עם הבעיה - מה שלעולם לא יצליח לקרות.


הנה הסמים:

https://youtu.be/Up_qu1lT_UA


כך מבריחים סמים (עברית):

https://youtu.be/FILmzH_sugA


כך מגדלים את הסמים (עברית):

https://youtu.be/4KT5KwJyBno


וכך עושים מיליונים מהם (עברית):

https://youtu.be/tgFiYspr7ng


נגמל סמים מספר על סם ה-LSD (עברית):

https://youtu.be/TvBXH3VvcT8


ההשפעה של הקוקאין (עברית):

https://youtu.be/i1Ch967aa8o


על מבריחי סמים שהם כמוני וכמוך (עברית):

https://youtu.be/v6kEnj7gCGw?long=yes


דברים ששווה לדעת על כל סם וסם (מתורגם):

https://youtu.be/fAigPJVbagY?long=yes


על הכישלון של המאבק בסמים (מתורגם):

https://youtu.be/wJUXLqNHCaI?long=yes


והסמים ש"דופקים" את המוח אך חלקם יכולים לסייע בריפוי (עברית):

https://youtu.be/yS9FBB19Ws0?long=yes