שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך רומתה ונכבשה צרפת דרך הארדנים?
הזמן הוא אביב 1940, כשקבוצת ארמיות גרמניות תוקפת את בלגיה והולנד, ארצות השפלה, ומטעה את הכוחות הבריטיים והצרפתיים הניידים להגיע לחזית הזו ולרכז בה את הכוחות שלהם.
זו הייתה מלכודת והטעייה נוראה, כי מה שגרמניה תכננה בעצם זה להפתיע את כוחות צרפת ובריטניה על ידי מתקפה של כוחות שריון גדולים, באזור הארדנים.
המתקפה הזו היא חלק מתכנית "אבחת מגל" ("sickle cut"), שנקראת לעתים גם "תכנית מנשטיין" (Manstein Plan), על שם המפקד הגרמני שהגה אותה.
כי חבל הארדנים הוא אזור של יערות ולא מעט הרים, שנחשב בצד הצרפתי לבלתי עביר לטנקים. זו הייתה טעות נוראה. לא פחות מ-7 דיוויזיות של טנקי פנצר גרמניים, צלחו את הארדנים והגיעו תוך יומיים לנהר המז (Meuse).
יום אחרי זה כבר נאלצה ממשלת צרפת לנטוש את פריז והתבוסה הייתה מהירה.
אז איך זה הצליח כל כך? - מטרת הגרמנים הייתה ההטעיה. מטרתה לגרום לאויב הצרפתי והבריטי לחשוב שגרמניה תתקוף במלוא העוצמה מכיוון ארצות השפלה, הולנד ובלגיה, הצפוניות לצרפת. מה שהוורמכט, צבא גרמניה, עשה בשלב הראשון הוא מבצע ששם הקוד שלו היה "מקרה צהוב" ("Fall Gelb").
במסגרת ההטעיה הגרמנים שולחים כוח התקפי שנראה גדול, לכיוון הולנד ובלגיה. כך הם הצליחו למשוך אליהם צפונה את היחידות הניידות, הכוחות הכי מובחרים של הצבא הצרפתי ולצידם את כוח המשלוח הבריטי הענקי ששלח צ'רצ'יל לסייע לצרפת בהגנה מפלישת צבאו של היטלר.
כשההטעיה מצליחה, פולשת גרמניה לצרפת בהפתעה. היא עושה זאת מהמקום שנחשב בצרפת הכי פחות עביר וסביר למתקפה - חבל הארדנים ההררי והקשה למעבר של שריון. בניגוד למה שהצרפתים האמינו שלא ניתן לעשות - הארמיות הגרמניות צולחות את הארדנים, אל מעבר לנהר מז, ושוטפות את צרפת בסערה.
אחד ממפקדי התרמית הזו הוא גאון השריון היינץ גודריאן. בפלישה לצרפת הוא מפקדו של הקורפוס ה-19. כהוגה שיטת הבליצקריג, לכיבוש מהיר, גודריאן מדהיר את הטנקים שלו במהירות אדירה, לעומק השטח הצרפתי. הוא מוביל את הקורפוס בפיקודו, דרך גבול לוקסמבורג ועד לחופי האוקיינוס האטלנטי, ליד דנקרק. לצידו, דוויזיות הפנצרים ה-6 וה-8 בראשות גרד פון רונדשטדט.
הצבא הצרפתי מופתע לחלוטין. ההטעייה הזו מאפשרת לגרמניה לכבוש את צרפת בקלות מביכה וכמעט ללא התנגדות. המהלך האסטרטגי של גרמניה מנתק את העורף שבמרכז צרפת מהכוחות העצומים והחזקים של צרפת ובריטניה, שמרוכזים, שלא לומר "תקועים", בצפון צרפת, בבלגיה והולנד.
הגנרלים הצרפתים מבינים שאין להם סיכוי לנייד את הכוחות שלהם מצפון צרפת אל מרכזה ולא נותרה להם האפשרות ללוחמה נגד הגרמנים ששולטים עתה בעורף. זו תבוסה ברורה. צרפת שצבאה חזק נכנעת לגרמניה בתוך 6 שבועות. צבאה חסר ישע ולא מסוגל להגן עליה.
הפלישה הגרמנית הזו לצרפת היא אחת ההטעיות הגדולות בהיסטוריה. היא תיתן השראה לצבאות רבים להטעות כך, עוד במלחמת העולם השנייה שתימשך 5 שנים נוספות, אבל גם הרבה אחריה.
מעניין, אגב, שלקראת סוף מלחמת העולם השנייה, ינסה היטלר שוב, בניסיון נואש למנוע את התבוסה הגרמנית, לפרוץ לצרפת המשוחררת דרך הארדנים. הפעם הוא יובס, בזכות קרב גבורה עיקש שיזכה לשם "הקרב על הבליטה" (Battle of the Bulge). על אף נחיתות ברורה של הכוח האמריקאי, אל מול השריון הגרמני הגדול והחזק יותר, האמריקאים יגלו בקרב הזה אומץ ועמידות מדהימים וינצחו בקרב המכריע, שלגרמנים ברור היה שאסור להם להפסיד בו.
הנה מבצע "אבחת מגל" עם הפלישה לצרפת מהארדנים (עברית):
https://youtu.be/Lat4MDmIE50?long=yes
כיבוש פריז על ידי הצבא הגרמני:
https://youtu.be/j_EuUcVD_pU
המשמעות האיומה של כיבוש צרפת עבור יהודי צרפת (עברית):
https://youtu.be/Mx56ML1SO7k
חלוקת צרפת לשני אזורים לא הקלה (עברית):
https://youtu.be/3UzBZu1I9gs
וסרט תיעודי על תבוסת צרפת המדהימה:
https://youtu.be/n59SIJNaNao?long=yes
מי היה הגנרל גודריאן?
הוא היה המפקד הצבאי היחיד שלא חשש להתעמת ולעמוד בפני היטלר. גאון צבאי, פורץ דרך, מוצרט של הלוחמה המודרנית ומפקד שלא הסכים להתעללות של חייליו בחפים מפשע.
מנגד, בואו בכל זאת לא נשכח, האיש הוא מצביא גרמני, בזמן במלחמת העולם השנייה.
קראו לו גודריאן, בשבילכם גנרל היינץ גודריאן (Heinz Guderian). הוא עמד בפני הפיהרר היטלר ללא חשש, מהשלב בו הפיהרר הגרמני היה בשיא כוחו ועד שנתן את ההוראה להשאיר אדמה חרוכה בגרמניה המובסת ולא להותיר דבר למנצחים.
היינץ וילהלם גודריאן היה גאון שריון, שבמלחמת העולם השנייה, בתור גנרל בצבא הגרמני, פיתח את שיטת "אגרוף השריון", שיטת לוחמה שעמדה בלב "מלחמת הבזק", הבליצקריג.
שיטת ה"בליצקריג", הייתה שיטת תקיפה מהירה, שבה שטף צבא גרמניה את אירופה, כבש אותה במהירות שאיש לא חווה לפני כן בהיסטוריה. קראו עליה אם תרצו בתגית "בליצקריג".
שיטת הבליצקריג התאפשרה בזכות העובדה שבניגוד לצרפת ובריטניה, פיתחה גרמניה סביב הטנקים את אסטרטגיות הלחימה העיקרית שלה, מה שהפך את הלחימה של הצבא הגרמני ליעילה הרבה יותר. וההמצאה האסטרטגית החדשנית הזו הייתה כולה גודריאן.
למעשה, כמעט כל מה שהוצג בתחילת המלחמה כגאונות הצבאית של הפיהרר ובתור "ניצחונותיו של היטלר" במלחמת העולם השנייה, הייתה פרי הגאונות ותוצאה של עבודתו המיומנת של גודריאן.
גם בכיבוש צרפת דרך הארדנים נוצלה גאוניותו של גאון השריון הגרמני והמפקד המבריק הזה, חובה לומר, לא היה רק הוגה צבאי מבריק, אלא גם מפקד שטח מעולה. בפלישה לצרפת גודריאן הוא מפקד הקורפוס ה-19 וכהוגה שיטת הבליצקריג לכיבוש מהיר, הוא מדהיר את הטנקים שלו במהירות אדירה לעומק השטח הצרפתי.
מבלי למצמץ הוא מוביל את הקורפוס בפיקודו, דרך גבול לוקסמבורג ועד לחופי האוקיינוס האטלנטי, ליד דנקרק, בדרך ללכידת כמעט כל הצבא הבריטי המרוכז שם. קראו על כך בתגית "דנקרק".
#דרכו וסופו
אלה השנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה, כשהטנק הוא כלי חדש במערכה והצבאות באירופה עדיין לא ממש מבינים איך להשתמש בו כמו שצריך. בשנת 1922, מקבל הקצין הצעיר היינץ גודריאן (Heinz Guderian) משימה בצבא הגרמני: לחקור איך אפשר לשלב טנקים בצבא.
גודריאן המבריק היה פתוח לרעיונות חדשים. הוא קרא בעיון את מה שכתבו הוגי צבא באנגליה וצרפת, קצינים שהבינו שהעולם אחרי המלחמה משתנה במהירות. הם כתבו שטנקים לא צריכים להיות סתם עזרה לחיילי הרגלים (הרגלים), אלא צריכים לפעול כיחידות עצמאיות. המטרה שהם קבעו להם הייתה להיכנס עמוק לשטח האויב ולעקוף אותו מהצדדים, תוך שהם מחליפים את "מלחמת חפירות", סוג הלוחמה הסטטית שקטלה רבים כל כך במלחמת העולם הראשונה (ראו בתגית "מלחמת החפירות").
צבאות בריטניה וצרפת לא ממש אימצו את הרעיונות האלה, למרות שהם באו מהן. אבל גודריאן הבין אותם ולחץ לאמץ אותם. הוא שילב את הידע החדש הזה עם הידע שלו על מכשירי קשר ויצר דרך לחימה חדשה לגמרי. תכניתו שילבה תנועה רבה של טנקים יחד, בשטח רחב, כשהם מתקשרים אחד עם השני ופועלים במהירות ובשיתוף פעולה עם כוחות אחרים, כמו רגלים וחיל אוויר. לדרך הזו יקראו בגרמניה מלחמת בזק או "בליצקריג" (Blitzkrieg).
זה לא היה קל. גודריאן נאלץ להילחם שנים ארוכות כדי לשכנע קצינים בכירים בגרמניה שטענו שטנקים לא חשובים. באמצע שנות ה-30, גודריאן נותן סקירה להיטלר והאחרון מתלהב מאוד ואומר: "זה בדיוק מה שאני צריך".
ההתרשמות הזו, בשילוב עם ההתעלמות של מההגבלות שהטילו עליהם אחרי המלחמה הראשונה, מביאה ב-1935 להקמה של שלוש דיוויזיות שריון ראשונות בגרמניה. גודריאן קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה השנייה. באותה תקופה הוא כתב ספר שנקרא "שריון, היכון!" ("אכטוּנג פאנצֶר!"). בספר הוא מציג לעולם את הרעיונות שלו ומראה כיצד הטנקים הגרמנים יכולים להיות טובים הרבה יותר משל האויב.
כשפורצת מלחמת העולם השנייה, עוזרת העבודה של גודריאן מאוד לגרמניה. בשלב הזה הוא מפקד בכיר של הקורפוס ה-19 ומוביל אותו בפלישה לפולין ובהמשך גם לצרפת.
בפלישה לצרפת, הוא הוביל את הטנקים שלו במהירות מדהימה עמוק לתוך שטח האויב, כשהוא מנתק את כוחות צרפת ובריטניה בצפון צרפת מהעורף שלהם. על ההצלחות האלה, הוא קיבל את אות הכבוד "צלב הברזל".
בהמשך המלחמה הוא מקבל פיקוד על כוח טנקים גדול יותר (קבוצת הפאנצר השנייה, שהפכה לארמיית הפאנצר השנייה). במבצע הפלישה לברית המועצות (ראו בתגית "מבצע ברברוסה"), הכוח שלו מתקדם רחוק מאוד, אבל נבלם לקראת מוסקבה. בשלב הזה הייתה לו מחלוקת קשה עם היטלר. גודריאן רצה להמשיך לכיוון מוסקבה כי חשב שזה היעד הכי חשוב, אבל היטלר התעקש לפנות דרומה, לעיר סטאלינגרד. בדיעבד יאמר גודריאן שההחלטה הזו של היטלר היא הסיבה העיקרית להפסד הגרמני במלחמה כולה.
בסוף שנת 1941, גודריאן נחשב בעיני היטלר לקצין שלא תמיד ציית לפקודותיו. בשלב מסוים הוא מורה לכוח שלו לסגת כדי שלא לאבד יותר מדי חיילים. זה מרגיז מאוד את היטלר וגודריאן מועבר מתפקיד פיקוד פעיל.
אחרי שהגרמנים הפסידו בקרב חשוב בסטלינגרד, גודריאן מוחזר לתפקידו. בפברואר 1943 הוא ממונה למפקח הכללי על כוחות השריון. אחר כך ביולי 1944 הוא כבר משמש כראש המטה הכללי של הצבא הגרמני. מםקד הצבא.
בספרו "זכרונותיו של חייל", הוא כתב שהוא לא ביצע פקודות אכזריות של הנאצים. לקראת סוף המלחמה והתקרבות הצבא האדום לניצחון הוא אף ניסה לעזור ולמנוע את מימוש הפקודה של היטלר להרוס את כל התעשייה והתשתיות של גרמניה.
במרץ 1945 ואחרי ויכוחים קשים נוספים עם היטלר, גודריאן סיים את תפקידו כראש המטה הכללי.
לאחר המלחמה, גודריאן נחקר בקשר למשפטי נירנברג, אך הוא עצמו, מעולם לא הועמד לדין פורמלי. למרות המחאות של צרפת וברית המועצות, הוא לא הואשם בפשעי מלחמה. ההתנהגות שלו במלחמה נחשבה ל"רגילה ומקובלת יחסית לחייל מקצועי".
גודריאן תרם המון לא רק לפיתוח השריון בגרמניה, אלא לפיתוח השריון בכל העולם. צבאות רבים, כולל צה"ל, ראו את רעיונותיו ואימצו אותם. הוא עצמו האשים את ההנהגה הפוליטית, ובעיקר את היטלר, בהפסד במלחמה ונפטר בגרמניה בשנת 1954.
הנה סיפורו של גודריאן:
https://youtu.be/kqY7nIIfFlI
תמונותיו בזמן המלחמה:
https://youtu.be/DNYSHOGkVwc
סרט תיעודי על הבליצקריג וטנקי הפנצר שתכנן:
https://youtu.be/QRDowR7xXc4?long=yes
וכמה מסודות ההצלחה של גודריאן, גנרל פנצר:
https://youtu.be/s1M1To0d08k?long=yes
מה היה "הקרב על הבליטה" בו הובס היטלר סופית?
"הקרב על הבליטה" (Battle of the Bulge) הוא הכינוי שניתן למתקפה הגרמנית האחרונה במלחמת העולם השנייה. זו הייתה מערכה קשה ומדממת, בין בעלות הברית לוורמכט, צבא גרמניה הנאצית. הוא התקיים על הארדנים - אזור גבעות ויערות, בגבול בלגיה-צרפת, אזור שקיבל את שמו מאלת הציד הגאלית, ארדואנה.
את המערכה הזו יוזם היטלר. האיש שקוע בהזיות ועדיין מאמין ביכולתו לנצח במלחמה. הוא מחליט להשקיע את מרב הכוח בהדיפת בעלות הברית, במקום להתרכז בחזית המזרחית נגד כוחותיו של סטאלין. הוא גם דוחה את אזהרות גודריאן, גאון צבאי גרמני שרואה הה שגיאה איומה ומזהיר ממתקפת הענק הרוסית שמתקרבת. היטלר מאמין שכמו פרידריך הגדול, הוא ינצח את המלחמה כולה, לאחר שיפרק את הברית שנלחמת בו, על ידי הניצחון כאן.
בהחלטה פוליטית ולא צבאית, אין להיטלר קשב גם לאזהרות הגנרלים שניהול שתי חזיתות בו-זמנית נוגד את התפיסה האסטרטגית הגרמנית ומה שנקרא "תכנית שליפן". בניגוד לדעת מרבית מפקדי הוורמכט המנוסים, מטרתו היא לנצל את הבקיעים בין הבריטים לאמריקאים ולפצל את כוחות בעלות הברית, המתקדמים אל גרמניה, לכתר את הצבא הבריטי, כמו שעשה ב-1940 לפני מבצע דנקירק, לייאש את בנות הברית, לגרום להם לחתום איתו הסכם שלום ולאפשר לו להתרכז בחזית המזרחית ולבלום את צבאו של סטלין.
וכך, בפעולה מהירה ומפתיע ותוך אחד הכישלונות הקשים ביותר של מודיעין בעלות הברית במלחמה, באה המתקפה הגרמנית בבוקר של ה-16 בדצמבר 1944 יוצרת פריצה מהירה וכיבוש הבליטה בקווי ההגנה של האמריקאים.
מכאן מתנהל הקרב, מאמצע דצמבר 1944 ואמצע ינואר 1945. במערב קוראים לו "על הבליטה", על שום הניסיון האמריקאי ל"יישר" את הבליטה שיצרו הגרמנים בקו ההגנה של כוחות בעלות הברית.
בשלב הזה אין לבנות הברית יומינט, מודיעין אנושי ולא יכולת לאתר כוונות בתקשורת הצבאית של הצד השני. הגרמנים כבר לא משתמשים באלחוט, לאחר שבמפקדה של היטלר מבינים שבנות הברית פיצחו את צופן האניגמה והפיהרר מורה למפקדים הגרמנים לתקשר רק בקשר קווי של טלפוני שדה.
מאז מבצע אוברלורד, בו נחתו בעלות הברית בחופי צרפת ב-6 ביוני 1944, הם עדיין לא הצליחו לפרוץ לגרמניה ולהעביר לשטחה את המלחמה. אייזנהאואר גם מתח יותר מדי את קווי האספקה שלו ולא תמיד ניצל את הכוח האמריקאי כראוי. בנוסף, הוא הזניח את הארמיה השלישית של ג'ורג' פטון, שמצא את עצמו בקרב סטטי, באזור אלזס-לוריין.
וכך, במתקפה הגרמנית המוצלחת, גורמים הגרמנים לאבדות כבדות אצל האמריקאים. אבל אלה מתעשתים ובולמים אחרי 10 ימים את המתקפה. הגנרל פטון, המפקד הבולט ביותר של הכוחות האמריקאים, הוא שעולה על הדרך הנכונה לניצחון. הוא מציע הצעה נועזת ובלתי נתפסת במונחים צבאיים, לצאת למתקפת נגד תוך 3 ימים.
המצב מבחינת בעלות הברית לא מזהיר. אבל אייזנהאואר והפיקוד העליון שבראשו עמד השכילו לנהל את המערכה נכון, לבלום ולשבור את הגרמנים. בהחלטה מבריקה אייזנהאואר מעביר שתי ארמיות מנותקות יחסית לפיקודו של "מונטי", המנצח הגדול של אל-עלמיין והמתקפה יוצאת לדרך. מתקפת הנגד מנוהלת היטב, פטון עומד במשימה הלא הגיונית שלקח על עצמו וביחד עם גבורת החיילים האמריקאים והנחישות חסרת התקדים שלהם, הצבא הגרמני נבלם ומותקף בחזרה.
בתום חודש מתחילת המערכה שבים הגרמנים ומורחקים לקו שממנו התחילו אותה. הקרבות על הבליטה הפכו מאז לאחד הרגעים היפים בתולדות הצבא האמריקאי, כולל סירובו המפורסם של מפקד הדיוויזיה המוטסת ה-101, גנרל אנטוני מקאוליף, להיכנע ולא להתחסל על ידי הצבא הגרמני, שצר על כוחותיו בעיר בסטון ומאיים לחסלם.
מקאוליף ענה בכתב עם מילה בודדת שתהפוך למיתוס "Nuts", סלנג אמריקאי שאומר "לכו לכל הרוחות". התשובה העיפה לשמיים את מורל הלוחמים שלו והכניסה את תשובתו לספרי ההיסטוריה. 4 ימים אחר כך הגיעו כוחותיו של הגנרל פטון וביחד הם הסירו את המצור הגרמני והכניעו את הגרמנים שכתרו את העיר ואיימו להשמידה על כל יושביה.
הנה סיפורו של קרב הבליטה:
https://youtu.be/IgU5PRc9glw
מתוך סרט קולנוע על הקרב:
https://youtu.be/mdjau_yi5AY
סרטון תיעודי הסוקר את הקרב על הבליטה:
https://youtu.be/0THpux__SXA?long=yes
תיאור באנימציה על הקרב של הבליטה:
https://youtu.be/75APY0XhtCQ?long=yes
ופודקסט רדיו של ד"ר יצחק נוי על הקרב (עברית):
https://youtu.be/1sLnkOG2TrA?long=yes
הארדנים
הזמן הוא אביב 1940, כשקבוצת ארמיות גרמניות תוקפת את בלגיה והולנד, ארצות השפלה, ומטעה את הכוחות הבריטיים והצרפתיים הניידים להגיע לחזית הזו ולרכז בה את הכוחות שלהם.
זו הייתה מלכודת והטעייה נוראה, כי מה שגרמניה תכננה בעצם זה להפתיע את כוחות צרפת ובריטניה על ידי מתקפה של כוחות שריון גדולים, באזור הארדנים.
המתקפה הזו היא חלק מתכנית "אבחת מגל" ("sickle cut"), שנקראת לעתים גם "תכנית מנשטיין" (Manstein Plan), על שם המפקד הגרמני שהגה אותה.
כי חבל הארדנים הוא אזור של יערות ולא מעט הרים, שנחשב בצד הצרפתי לבלתי עביר לטנקים. זו הייתה טעות נוראה. לא פחות מ-7 דיוויזיות של טנקי פנצר גרמניים, צלחו את הארדנים והגיעו תוך יומיים לנהר המז (Meuse).
יום אחרי זה כבר נאלצה ממשלת צרפת לנטוש את פריז והתבוסה הייתה מהירה.
אז איך זה הצליח כל כך? - מטרת הגרמנים הייתה ההטעיה. מטרתה לגרום לאויב הצרפתי והבריטי לחשוב שגרמניה תתקוף במלוא העוצמה מכיוון ארצות השפלה, הולנד ובלגיה, הצפוניות לצרפת. מה שהוורמכט, צבא גרמניה, עשה בשלב הראשון הוא מבצע ששם הקוד שלו היה "מקרה צהוב" ("Fall Gelb").
במסגרת ההטעיה הגרמנים שולחים כוח התקפי שנראה גדול, לכיוון הולנד ובלגיה. כך הם הצליחו למשוך אליהם צפונה את היחידות הניידות, הכוחות הכי מובחרים של הצבא הצרפתי ולצידם את כוח המשלוח הבריטי הענקי ששלח צ'רצ'יל לסייע לצרפת בהגנה מפלישת צבאו של היטלר.
כשההטעיה מצליחה, פולשת גרמניה לצרפת בהפתעה. היא עושה זאת מהמקום שנחשב בצרפת הכי פחות עביר וסביר למתקפה - חבל הארדנים ההררי והקשה למעבר של שריון. בניגוד למה שהצרפתים האמינו שלא ניתן לעשות - הארמיות הגרמניות צולחות את הארדנים, אל מעבר לנהר מז, ושוטפות את צרפת בסערה.
אחד ממפקדי התרמית הזו הוא גאון השריון היינץ גודריאן. בפלישה לצרפת הוא מפקדו של הקורפוס ה-19. כהוגה שיטת הבליצקריג, לכיבוש מהיר, גודריאן מדהיר את הטנקים שלו במהירות אדירה, לעומק השטח הצרפתי. הוא מוביל את הקורפוס בפיקודו, דרך גבול לוקסמבורג ועד לחופי האוקיינוס האטלנטי, ליד דנקרק. לצידו, דוויזיות הפנצרים ה-6 וה-8 בראשות גרד פון רונדשטדט.
הצבא הצרפתי מופתע לחלוטין. ההטעייה הזו מאפשרת לגרמניה לכבוש את צרפת בקלות מביכה וכמעט ללא התנגדות. המהלך האסטרטגי של גרמניה מנתק את העורף שבמרכז צרפת מהכוחות העצומים והחזקים של צרפת ובריטניה, שמרוכזים, שלא לומר "תקועים", בצפון צרפת, בבלגיה והולנד.
הגנרלים הצרפתים מבינים שאין להם סיכוי לנייד את הכוחות שלהם מצפון צרפת אל מרכזה ולא נותרה להם האפשרות ללוחמה נגד הגרמנים ששולטים עתה בעורף. זו תבוסה ברורה. צרפת שצבאה חזק נכנעת לגרמניה בתוך 6 שבועות. צבאה חסר ישע ולא מסוגל להגן עליה.
הפלישה הגרמנית הזו לצרפת היא אחת ההטעיות הגדולות בהיסטוריה. היא תיתן השראה לצבאות רבים להטעות כך, עוד במלחמת העולם השנייה שתימשך 5 שנים נוספות, אבל גם הרבה אחריה.
מעניין, אגב, שלקראת סוף מלחמת העולם השנייה, ינסה היטלר שוב, בניסיון נואש למנוע את התבוסה הגרמנית, לפרוץ לצרפת המשוחררת דרך הארדנים. הפעם הוא יובס, בזכות קרב גבורה עיקש שיזכה לשם "הקרב על הבליטה" (Battle of the Bulge). על אף נחיתות ברורה של הכוח האמריקאי, אל מול השריון הגרמני הגדול והחזק יותר, האמריקאים יגלו בקרב הזה אומץ ועמידות מדהימים וינצחו בקרב המכריע, שלגרמנים ברור היה שאסור להם להפסיד בו.
הנה מבצע "אבחת מגל" עם הפלישה לצרפת מהארדנים (עברית):
https://youtu.be/Lat4MDmIE50?long=yes
כיבוש פריז על ידי הצבא הגרמני:
https://youtu.be/j_EuUcVD_pU
המשמעות האיומה של כיבוש צרפת עבור יהודי צרפת (עברית):
https://youtu.be/Mx56ML1SO7k
חלוקת צרפת לשני אזורים לא הקלה (עברית):
https://youtu.be/3UzBZu1I9gs
וסרט תיעודי על תבוסת צרפת המדהימה:
https://youtu.be/n59SIJNaNao?long=yes
הוא היה המפקד הצבאי היחיד שלא חשש להתעמת ולעמוד בפני היטלר. גאון צבאי, פורץ דרך, מוצרט של הלוחמה המודרנית ומפקד שלא הסכים להתעללות של חייליו בחפים מפשע.
מנגד, בואו בכל זאת לא נשכח, האיש הוא מצביא גרמני, בזמן במלחמת העולם השנייה.
קראו לו גודריאן, בשבילכם גנרל היינץ גודריאן (Heinz Guderian). הוא עמד בפני הפיהרר היטלר ללא חשש, מהשלב בו הפיהרר הגרמני היה בשיא כוחו ועד שנתן את ההוראה להשאיר אדמה חרוכה בגרמניה המובסת ולא להותיר דבר למנצחים.
היינץ וילהלם גודריאן היה גאון שריון, שבמלחמת העולם השנייה, בתור גנרל בצבא הגרמני, פיתח את שיטת "אגרוף השריון", שיטת לוחמה שעמדה בלב "מלחמת הבזק", הבליצקריג.
שיטת ה"בליצקריג", הייתה שיטת תקיפה מהירה, שבה שטף צבא גרמניה את אירופה, כבש אותה במהירות שאיש לא חווה לפני כן בהיסטוריה. קראו עליה אם תרצו בתגית "בליצקריג".
שיטת הבליצקריג התאפשרה בזכות העובדה שבניגוד לצרפת ובריטניה, פיתחה גרמניה סביב הטנקים את אסטרטגיות הלחימה העיקרית שלה, מה שהפך את הלחימה של הצבא הגרמני ליעילה הרבה יותר. וההמצאה האסטרטגית החדשנית הזו הייתה כולה גודריאן.
למעשה, כמעט כל מה שהוצג בתחילת המלחמה כגאונות הצבאית של הפיהרר ובתור "ניצחונותיו של היטלר" במלחמת העולם השנייה, הייתה פרי הגאונות ותוצאה של עבודתו המיומנת של גודריאן.
גם בכיבוש צרפת דרך הארדנים נוצלה גאוניותו של גאון השריון הגרמני והמפקד המבריק הזה, חובה לומר, לא היה רק הוגה צבאי מבריק, אלא גם מפקד שטח מעולה. בפלישה לצרפת גודריאן הוא מפקד הקורפוס ה-19 וכהוגה שיטת הבליצקריג לכיבוש מהיר, הוא מדהיר את הטנקים שלו במהירות אדירה לעומק השטח הצרפתי.
מבלי למצמץ הוא מוביל את הקורפוס בפיקודו, דרך גבול לוקסמבורג ועד לחופי האוקיינוס האטלנטי, ליד דנקרק, בדרך ללכידת כמעט כל הצבא הבריטי המרוכז שם. קראו על כך בתגית "דנקרק".
#דרכו וסופו
אלה השנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה, כשהטנק הוא כלי חדש במערכה והצבאות באירופה עדיין לא ממש מבינים איך להשתמש בו כמו שצריך. בשנת 1922, מקבל הקצין הצעיר היינץ גודריאן (Heinz Guderian) משימה בצבא הגרמני: לחקור איך אפשר לשלב טנקים בצבא.
גודריאן המבריק היה פתוח לרעיונות חדשים. הוא קרא בעיון את מה שכתבו הוגי צבא באנגליה וצרפת, קצינים שהבינו שהעולם אחרי המלחמה משתנה במהירות. הם כתבו שטנקים לא צריכים להיות סתם עזרה לחיילי הרגלים (הרגלים), אלא צריכים לפעול כיחידות עצמאיות. המטרה שהם קבעו להם הייתה להיכנס עמוק לשטח האויב ולעקוף אותו מהצדדים, תוך שהם מחליפים את "מלחמת חפירות", סוג הלוחמה הסטטית שקטלה רבים כל כך במלחמת העולם הראשונה (ראו בתגית "מלחמת החפירות").
צבאות בריטניה וצרפת לא ממש אימצו את הרעיונות האלה, למרות שהם באו מהן. אבל גודריאן הבין אותם ולחץ לאמץ אותם. הוא שילב את הידע החדש הזה עם הידע שלו על מכשירי קשר ויצר דרך לחימה חדשה לגמרי. תכניתו שילבה תנועה רבה של טנקים יחד, בשטח רחב, כשהם מתקשרים אחד עם השני ופועלים במהירות ובשיתוף פעולה עם כוחות אחרים, כמו רגלים וחיל אוויר. לדרך הזו יקראו בגרמניה מלחמת בזק או "בליצקריג" (Blitzkrieg).
זה לא היה קל. גודריאן נאלץ להילחם שנים ארוכות כדי לשכנע קצינים בכירים בגרמניה שטענו שטנקים לא חשובים. באמצע שנות ה-30, גודריאן נותן סקירה להיטלר והאחרון מתלהב מאוד ואומר: "זה בדיוק מה שאני צריך".
ההתרשמות הזו, בשילוב עם ההתעלמות של מההגבלות שהטילו עליהם אחרי המלחמה הראשונה, מביאה ב-1935 להקמה של שלוש דיוויזיות שריון ראשונות בגרמניה. גודריאן קיבל את הפיקוד על הדיוויזיה השנייה. באותה תקופה הוא כתב ספר שנקרא "שריון, היכון!" ("אכטוּנג פאנצֶר!"). בספר הוא מציג לעולם את הרעיונות שלו ומראה כיצד הטנקים הגרמנים יכולים להיות טובים הרבה יותר משל האויב.
כשפורצת מלחמת העולם השנייה, עוזרת העבודה של גודריאן מאוד לגרמניה. בשלב הזה הוא מפקד בכיר של הקורפוס ה-19 ומוביל אותו בפלישה לפולין ובהמשך גם לצרפת.
בפלישה לצרפת, הוא הוביל את הטנקים שלו במהירות מדהימה עמוק לתוך שטח האויב, כשהוא מנתק את כוחות צרפת ובריטניה בצפון צרפת מהעורף שלהם. על ההצלחות האלה, הוא קיבל את אות הכבוד "צלב הברזל".
בהמשך המלחמה הוא מקבל פיקוד על כוח טנקים גדול יותר (קבוצת הפאנצר השנייה, שהפכה לארמיית הפאנצר השנייה). במבצע הפלישה לברית המועצות (ראו בתגית "מבצע ברברוסה"), הכוח שלו מתקדם רחוק מאוד, אבל נבלם לקראת מוסקבה. בשלב הזה הייתה לו מחלוקת קשה עם היטלר. גודריאן רצה להמשיך לכיוון מוסקבה כי חשב שזה היעד הכי חשוב, אבל היטלר התעקש לפנות דרומה, לעיר סטאלינגרד. בדיעבד יאמר גודריאן שההחלטה הזו של היטלר היא הסיבה העיקרית להפסד הגרמני במלחמה כולה.
בסוף שנת 1941, גודריאן נחשב בעיני היטלר לקצין שלא תמיד ציית לפקודותיו. בשלב מסוים הוא מורה לכוח שלו לסגת כדי שלא לאבד יותר מדי חיילים. זה מרגיז מאוד את היטלר וגודריאן מועבר מתפקיד פיקוד פעיל.
אחרי שהגרמנים הפסידו בקרב חשוב בסטלינגרד, גודריאן מוחזר לתפקידו. בפברואר 1943 הוא ממונה למפקח הכללי על כוחות השריון. אחר כך ביולי 1944 הוא כבר משמש כראש המטה הכללי של הצבא הגרמני. מםקד הצבא.
בספרו "זכרונותיו של חייל", הוא כתב שהוא לא ביצע פקודות אכזריות של הנאצים. לקראת סוף המלחמה והתקרבות הצבא האדום לניצחון הוא אף ניסה לעזור ולמנוע את מימוש הפקודה של היטלר להרוס את כל התעשייה והתשתיות של גרמניה.
במרץ 1945 ואחרי ויכוחים קשים נוספים עם היטלר, גודריאן סיים את תפקידו כראש המטה הכללי.
לאחר המלחמה, גודריאן נחקר בקשר למשפטי נירנברג, אך הוא עצמו, מעולם לא הועמד לדין פורמלי. למרות המחאות של צרפת וברית המועצות, הוא לא הואשם בפשעי מלחמה. ההתנהגות שלו במלחמה נחשבה ל"רגילה ומקובלת יחסית לחייל מקצועי".
גודריאן תרם המון לא רק לפיתוח השריון בגרמניה, אלא לפיתוח השריון בכל העולם. צבאות רבים, כולל צה"ל, ראו את רעיונותיו ואימצו אותם. הוא עצמו האשים את ההנהגה הפוליטית, ובעיקר את היטלר, בהפסד במלחמה ונפטר בגרמניה בשנת 1954.
הנה סיפורו של גודריאן:
https://youtu.be/kqY7nIIfFlI
תמונותיו בזמן המלחמה:
https://youtu.be/DNYSHOGkVwc
סרט תיעודי על הבליצקריג וטנקי הפנצר שתכנן:
https://youtu.be/QRDowR7xXc4?long=yes
וכמה מסודות ההצלחה של גודריאן, גנרל פנצר:
https://youtu.be/s1M1To0d08k?long=yes
"הקרב על הבליטה" (Battle of the Bulge) הוא הכינוי שניתן למתקפה הגרמנית האחרונה במלחמת העולם השנייה. זו הייתה מערכה קשה ומדממת, בין בעלות הברית לוורמכט, צבא גרמניה הנאצית. הוא התקיים על הארדנים - אזור גבעות ויערות, בגבול בלגיה-צרפת, אזור שקיבל את שמו מאלת הציד הגאלית, ארדואנה.
את המערכה הזו יוזם היטלר. האיש שקוע בהזיות ועדיין מאמין ביכולתו לנצח במלחמה. הוא מחליט להשקיע את מרב הכוח בהדיפת בעלות הברית, במקום להתרכז בחזית המזרחית נגד כוחותיו של סטאלין. הוא גם דוחה את אזהרות גודריאן, גאון צבאי גרמני שרואה הה שגיאה איומה ומזהיר ממתקפת הענק הרוסית שמתקרבת. היטלר מאמין שכמו פרידריך הגדול, הוא ינצח את המלחמה כולה, לאחר שיפרק את הברית שנלחמת בו, על ידי הניצחון כאן.
בהחלטה פוליטית ולא צבאית, אין להיטלר קשב גם לאזהרות הגנרלים שניהול שתי חזיתות בו-זמנית נוגד את התפיסה האסטרטגית הגרמנית ומה שנקרא "תכנית שליפן". בניגוד לדעת מרבית מפקדי הוורמכט המנוסים, מטרתו היא לנצל את הבקיעים בין הבריטים לאמריקאים ולפצל את כוחות בעלות הברית, המתקדמים אל גרמניה, לכתר את הצבא הבריטי, כמו שעשה ב-1940 לפני מבצע דנקירק, לייאש את בנות הברית, לגרום להם לחתום איתו הסכם שלום ולאפשר לו להתרכז בחזית המזרחית ולבלום את צבאו של סטלין.
וכך, בפעולה מהירה ומפתיע ותוך אחד הכישלונות הקשים ביותר של מודיעין בעלות הברית במלחמה, באה המתקפה הגרמנית בבוקר של ה-16 בדצמבר 1944 יוצרת פריצה מהירה וכיבוש הבליטה בקווי ההגנה של האמריקאים.
מכאן מתנהל הקרב, מאמצע דצמבר 1944 ואמצע ינואר 1945. במערב קוראים לו "על הבליטה", על שום הניסיון האמריקאי ל"יישר" את הבליטה שיצרו הגרמנים בקו ההגנה של כוחות בעלות הברית.
בשלב הזה אין לבנות הברית יומינט, מודיעין אנושי ולא יכולת לאתר כוונות בתקשורת הצבאית של הצד השני. הגרמנים כבר לא משתמשים באלחוט, לאחר שבמפקדה של היטלר מבינים שבנות הברית פיצחו את צופן האניגמה והפיהרר מורה למפקדים הגרמנים לתקשר רק בקשר קווי של טלפוני שדה.
מאז מבצע אוברלורד, בו נחתו בעלות הברית בחופי צרפת ב-6 ביוני 1944, הם עדיין לא הצליחו לפרוץ לגרמניה ולהעביר לשטחה את המלחמה. אייזנהאואר גם מתח יותר מדי את קווי האספקה שלו ולא תמיד ניצל את הכוח האמריקאי כראוי. בנוסף, הוא הזניח את הארמיה השלישית של ג'ורג' פטון, שמצא את עצמו בקרב סטטי, באזור אלזס-לוריין.
וכך, במתקפה הגרמנית המוצלחת, גורמים הגרמנים לאבדות כבדות אצל האמריקאים. אבל אלה מתעשתים ובולמים אחרי 10 ימים את המתקפה. הגנרל פטון, המפקד הבולט ביותר של הכוחות האמריקאים, הוא שעולה על הדרך הנכונה לניצחון. הוא מציע הצעה נועזת ובלתי נתפסת במונחים צבאיים, לצאת למתקפת נגד תוך 3 ימים.
המצב מבחינת בעלות הברית לא מזהיר. אבל אייזנהאואר והפיקוד העליון שבראשו עמד השכילו לנהל את המערכה נכון, לבלום ולשבור את הגרמנים. בהחלטה מבריקה אייזנהאואר מעביר שתי ארמיות מנותקות יחסית לפיקודו של "מונטי", המנצח הגדול של אל-עלמיין והמתקפה יוצאת לדרך. מתקפת הנגד מנוהלת היטב, פטון עומד במשימה הלא הגיונית שלקח על עצמו וביחד עם גבורת החיילים האמריקאים והנחישות חסרת התקדים שלהם, הצבא הגרמני נבלם ומותקף בחזרה.
בתום חודש מתחילת המערכה שבים הגרמנים ומורחקים לקו שממנו התחילו אותה. הקרבות על הבליטה הפכו מאז לאחד הרגעים היפים בתולדות הצבא האמריקאי, כולל סירובו המפורסם של מפקד הדיוויזיה המוטסת ה-101, גנרל אנטוני מקאוליף, להיכנע ולא להתחסל על ידי הצבא הגרמני, שצר על כוחותיו בעיר בסטון ומאיים לחסלם.
מקאוליף ענה בכתב עם מילה בודדת שתהפוך למיתוס "Nuts", סלנג אמריקאי שאומר "לכו לכל הרוחות". התשובה העיפה לשמיים את מורל הלוחמים שלו והכניסה את תשובתו לספרי ההיסטוריה. 4 ימים אחר כך הגיעו כוחותיו של הגנרל פטון וביחד הם הסירו את המצור הגרמני והכניעו את הגרמנים שכתרו את העיר ואיימו להשמידה על כל יושביה.
הנה סיפורו של קרב הבליטה:
https://youtu.be/IgU5PRc9glw
מתוך סרט קולנוע על הקרב:
https://youtu.be/mdjau_yi5AY
סרטון תיעודי הסוקר את הקרב על הבליטה:
https://youtu.be/0THpux__SXA?long=yes
תיאור באנימציה על הקרב של הבליטה:
https://youtu.be/75APY0XhtCQ?long=yes
ופודקסט רדיו של ד"ר יצחק נוי על הקרב (עברית):
https://youtu.be/1sLnkOG2TrA?long=yes
