שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך ניצל הצבא הבריטי בפינוי דנקרק?
השנה היא 1940. הדיביזיות הגרמניות סיימו לכבוש את מרחבי צרפת, היכו את הצבא החזק שלה, שרבים ראו בו אז את הצבא החזק בעולם.
הצבא הגרמני מגיע אל חופי תעלת למנש ולראשונה בהיסטוריה הוא מאיים לפלוש אל האי האנגלי ולכבוש אותו. במקביל, הצבא הבריטי שהתכונן לסייע לצרפת כנגד הגרמנים יושב בעיר הצרפתית דנקרק.
צ'רצ'יל מבין שעליו להציל את צבאו ולהחזירו הביתה, כדי שיוכל להגן על בריטניה והממלכה תעמוד במתקפה הגרמנית המתקרבת. וכאן יוצא לדרך "מבצע דינמו", אחד האירועים המשמעותיים והמכריעים של מלחמת העולם השנייה.
המבצע נועד לבצע את מה שיזכה לימים לכינוי "פינוי דנקרק" (Dunkirk evacuation), להצלת הכוחות הלכודים, בין הים לצבא הגרמני המתקדם אליהם. יזם אותו ראש ממשלת בריטניה החדש שאך מונה, וינסטון צ'רצ'יל, כמוצא אחרון לחילוץ מדנקרק של כוחות בעלות הברית, בעיקר בריטים וצרפתים.
בהיעדר משחתות שיוכלו לאסוף כמעט 350 אלף חיילים ולהעבירם את התעלה, הכריז צ'רצ'יל על גיוס עממי של כלי שיט מכל סוג וגודל. מאוניות הצי המלכותי וספינות צבא ועד כ-700 כלי שיט אזרחיים קטנים, בתוכם סירות דיג ואפילו יכטות פרטיות.
כך הצליחו הבריטים לגייס למבצע כ-900 כלי שיט, למאמץ לאומי אדיר שלא היה כמותו בהיסטוריה והפגין את נחישותה של בריטניה לנצח ולא להיכנע.
התוצאה הייתה מדהימה. כמעט 340 אלף חיילים חולצו מהעיר דנקרק, מתוכם כמעט 200 אלף חיילים בריטים. זה היה הרבה יותר ממה שהמטכ"ל הבריטי תכנן והעריך בתחילה והמורל הבריטי זכה לזריקת עידוד משמעותית באחת משעותיו הקשות ביותר.
ואף שהצבא הבריטי מצליח, בקושי רב, להינצל ולשוב לאנגליה בפינוי דנקרק, הוא מותיר מאחור כמות עצומה של נשק כבד וציוד צבאי. כל הציוד הזה נפל כפרי בשל לידי הגרמנים ומדובר בהמון, אבל המון, ציוד ונשק.
כמה?
בדנקרק נשארו 6 משחתות ו-200 כלי שיט קטנים יותר של הצי המלכותי, כ-2,500 תותחים, 20 אלף אופנועים ו-65 אלף כלי רכב אחרים. חיל האוויר המלכותי איבד במהלך המבצע גם הוא 145 מטוסים, אף שהצליח להפיל כ-156 מטוסים לגרמנים.
ועדיין, פינוי דנקרק היה הצלחה אסטרטגית מסעירה, משולבת במזל עצום. כי הפיקוד הגרמני בראשות היטלר, יכול היה לפגוע בפינוי. אך הוא לא עשה זאת. איש לא יודע עד היום מדוע היטלר נמנע מפגיעה במפנים והמפונים. היסטוריונים ממשיכים עד היום להעלות השערות, אבל תשובה ברורה אין.
רבים כינו את הפינוי מדנקרק "נס ההצלה". בזכותו הצליחה בריטניה להמשיך במלחמה, לשקם את כוחותיה ולשמור על עמדת המפתח שלה במאבק נגד המפלצת הנאצית.
הפינוי גם הפך לסמל של אומץ לב ונחישות, מבצע מעורר השראה והפגנת סולידריות (אחווה), שהיה לו תפקיד מכריע בגיבוש הרוח הלאומית הבריטית, בשעתה הקשה ביותר ובפתח לימים הקשים שעוד יבואו - עד הניצחון.
הנה החילוץ הגדול והפינוי מדנקרק (מתורגם):
https://youtu.be/LC8h56uS7vs?long=yes
סיפור הפינוי מדנקרק בקצרה ובאנגלית:
https://youtu.be/ZOrx1WqgmUU
מצגת וידאו של פינוי דנקרק:
https://youtu.be/FYU6ju5r8lo
הסיפור "הנכון" של הפינוי הצבאי מהעיר דנקרק:
https://youtu.be/9RPviCT7SWU
וסרטןן תיעודי מפורט על כל תהליך הפינוי של דנקרק:
https://youtu.be/Xc_SzYNAAII?long=yes
איך נוצחה הארמדה הספרדית ונולדה אימפריה?
ב-28 במאי 1588 הפליגה מליסבון הצי הגדול ביותר שעד אז נראה באוקיינוסים - הארמדה הספרדית (Spanish Armada), צי ספרדי גדול יותר מבכל קרב אחר בהיסטוריה עד אז.
הארמדה הזו כונתה בספרדית "הצי הגדול ובר המזל", או באנגלית "הצי הבלתי מנוצחת" (Armada Invencible). עם 141 ספינות נושאות כ-31,000 איש, רובם חיילים, היא הפליגה מספרד בכוונה לכבוש את אנגליה, מסיבות דתיות.
הממד הפוליטי והדתי של התחרות בין אנגליה לספרד הוא פשוט. אנגליה היא פרוטסטנטית וספרד קתולית. באותן שנים, הדת היא גורם מרכזי באירופה ויוצרת לא פעם סכסוכים פוליטיים וצבאיים. זה המניע גם כאן.
מלך ספרד, פיליפ השני (Philip II), מנסה להגשים חלום גדול שלו. הוא רוצה להחזיר את הגלגל ולשוב לימים שבהם אנגליה היא נאמנה לרומא הקתולית, ולמחוק מהעולם את הכפירה הפרוטסטנטית של המלכה האנגלית אליזבת הראשונה (Elizabeth I).
הסיבות לפער הדתי, אגב, נעוצות בעשרות שנים של מתחים דתיים ופוליטיים. הכול התחיל בגירושין מלכותיים. אחיה של אליזבת, המלך הנרי השמיני (Henry VIII), נפרד מאשתו קתרין מאראגון (Catherine of Aragon) - שהייתה דודתו של פיליפ השני.
הנרי הכריז על עצמו אז כראש הכנסייה האנגלית ומאז הפכה אנגליה לכוח פרוטסטנטי מוביל. פיליפ השני, מי שכאמור רואה את עצמו כמגן הקתוליות, לא יכול לעכל את העלבון הזה.
הטריגר הישיר למתקפה הוא הוצאתה להורג של מרי מלכת סקוטלנד (Mary Queen of Scots) ב-8 בפברואר 1587. מרי הייתה קתולית ומלך ספרד טוען שיש לו זכויות ירושה על הכס האנגלי.
לכך נוספו גם הפשיטות המתמידות של הפיראטים האנגליים בהנהגת פרנסיס דרייק (Francis Drake) על אוצרות אמריקה הדרומית שנועדו לספרד. דרייק אפילו העז לפשוט על נמל קאדיס (Cadiz) באפריל 1587 ושרף עשרות ספינות ספרדיות שהוכנו למבצע.
המלכה אליזבת תמכה במורדים ההולנדים שנלחמו נגד השלטון הספרדי בהולנד ופיליפ ראה בה את מי שמסייעת לפיראטים האנגליים שתוקפים את ספינותיו.
נחזור לארמדה. מדובר במפגן מרשים של כוחה הימי של ספרד. הגלאונים (Galleons) של ספרד הן ספינות גדולות, נושאות תותחים כבדים ואלפי חיילים.
מפקד הארמדה היה דוכס מדינה-סידוניה (Duke of Medina-Sidonia), אלונסו פרז דה גוסמן (Alonso Pérez de Guzmán). האיש הוא אציל עשיר מאנדלוסיה שפיליפ השני ראה בו את המפקד הטוב ביותר במדינה. הוא מונה למפקד אחרי מותו ב-9 בפברואר 1588 של מרקיז סנטה קרוז (Marqués de Santa Cruz) שתכנן את המבצע.
תכנית הקרב הייתה להתקדם דרך התעלה האנגלית, להיפגש עם כוחות נוספים מהולנד, ולפלוש יחד לחוף האנגלי.
הצד האנגלי היה קטן יותר אך גם זריז יותר. לבריטים ספינות קטנות ומהירות, שנעות בגמישות בין הספינות הספרדיות הגדולות והמסורבלות.
האנגלים פיתחו טקטיקה יעילה ומנצחת. במקום להתקרב לקרב פנים אל פנים, הם התקיפו מרחוק בעזרת תותחים ארוכי טווח. גם הפגזים של התותחים הללו הם קומפקטיים, קלים ומהירים להטענה. בזמן שהספרדים נאבקים עם פגזים גדולים והם טוענים פגז, הבריטים מספיקים להפיל עליהם כמה משלהם.
המפקדים הבריטים פרנסיס דרייק ואחרים, כמו צ'ארלס הווארד (Charles Howard), הפעילו הטרדה מתמדת של ירי. כשהארמדה נצפתה ב-19 ביולי, דרייק כביכול סיים משחק כדורים (bowls) במחוזות פלימות' (Plymouth) לפני שיצא למלחמה - מעשה שהפך לאגדה על קור רוחו הבריטי.
הנקודה המכרעת מגיעה ב-7 באוגוסט בקאלה (Calais). הספרדים עוגנים שם כדי להיפגש עם התגבורת מהולנד, אך האנגלים שולחים אליהם ספינות אש - ספינות ישנות שמולאו בחומר נפץ, הוצתו והושטו לעבר האויב, כשהם גורמות לספינותיו לפיצוצים ושריפות.
ספינות האש הבהילו והעסיקו את הספרדים ולפתע מתחילה ליפול עליהם גם אש תותחים. הספינות הבריטיות, מסתבר, שטות מאחורי ספינות האש ומנצלות את ההמולה כדי להטביע את הגלאונים הספרדים בפגזים מדויקים.
הפאניקה שפרצה בין הספרדים הייתה איומה. הם ניתקו עוגן ונמלטו בבהלה, אך האנגלים היו מוכנים למרדף והם מבריקים בניצול הכוח והיתרונות שלהם.
הקרב המכריע התנהל ליד גרייבליינס (Gravelines) ב-8 באוגוסט 1588. הספרדים לא הצליחו להתקרב לקרב צמוד, שהיה החוזקה הגדולה שלהם והפגזים שלהם לא מגיעים אל האנגלים. מנגד, הספינות האנגליות הקטנות והזריזות יורות מכל הכיוונים על הגלאונים הכבדים.
האנגלים יורים פגזים קטנים יותר אך בעלי טווח גדול יותר. הם מטביעים ספינה אחת ומאלצים ספינות נוספות לעלות על שרטון. הארמדה שומרת על מסדרה ונסוגה צפונה, אך היא כבר לא יכולה לשוב ולנסות את הפלישה לאי האנגלי.
הקטל האמיתי יתחיל כשהארמדה תנסה לחזור הביתה, לספרד. הספרדים לא יוכלו לעבור חזרה דרך התעלה, ולכן ייאלצו להקיף את סקוטלנד ואירלנד. רוחות סתיו כבדות יטביעו עשרות ספינות על החופים הסלעיים. מחלות יפקדו את הצוותים הצפופים ועד סתיו 1588, כשהארמדה תגיע לספרד, היא תאבד עד 60 מתוך 141 ספינותיה. כ-15,000 מתוך 31,000 האנשים שהפליגו לא יזכו לשוב הביתה.
התוצאות איומות לספרד והן עתידות להשפיע על כל אירופה. באמצעות טקטיקה מהמבריקות בהיסטוריה הצבאית ניהלו האנגלים קרב ימי מדויק ואפקטיבי וזכו לניצחון מובהק על הצי הספרדי.
זהו נצחון במעמד צד אחד שיצר מאזן פוליטי ודתי חדש באירופה. ספרד איבדה את מעמדה כמעצמה ימית בלתי מעורערת, בעוד אנגליה הפכה לכוח ימי עולה. הניצחון חיזק את אליזבת ואת הפרוטסטנטיות ומאוחר יותר הוא אפשר לאנגליה להקים את האימפריה הבריטית ולהפוך את התעלה האנגלית והים שמסביבה מכביש מהיר לפלישה ספרדית לחומת הגנה טבעית שתגן על אנגליה.
העולם השתנה ב-1588, כשאנגליה הביסה את הארמדה הספרדית ויצאה למסע ההיסטורי בדרכה להפוך למעצמה שתשלוט בימים במשך 360 השנים הבאות, האימפריה שהשמש בה לא תשקע לעולם, כמו שאפשר להכיר בתגית "האימפריה הבריטית".
הנה אימת הארמדה הספרדית:
https://youtu.be/M9MoBZJY2O8
הארמדה הספרדית יוצאת לאי הבריטי:
https://youtu.be/IZNgV7PDBWs
על פיליפ השני, אחד המלכים החזקים ביותר בהיסטוריה האירופית:
https://youtu.be/wCGIftmV-gg
הניצחון המדהים על ספרד והארמדה שאיימה לפלוש:
https://youtu.be/Cki3npHjKSQ
מצגת וידאו קצרה:
https://youtu.be/2CFTbeuIRes
פרק פודקסט של פרופ' הר סגור על הארמדה הספרדית (עברית):
https://youtu.be/XIAtFeOqfto?long=yes
צלילה אל ספינה טרופה מול חופי מערב סקוטלנד שאולי הייתה חלק מהארמדה הספרדית:
https://youtu.be/OLhc7xtY3LM?long=yes
מהו נאום "נילחם" האיקוני של צ'רצ'יל?
נאום "We shall fight" של ווינסטון צ'רצ'יל הוא נאום קצרצר ודל במילים, אך עוצמתי ומרשים כל כך, שניתן לומר היום שהציל את בריטניה והעולם כולו מגייסותיו של היטלר במלחמת העולם השנייה.
את הנאום הזה נשא מנהיג בריטניה ב-4 ביוני 1940, רגע קריטי במיוחד במלחמה. על אף הכמעט אקראיות שלו, הנאום הזה נחשב לאחד הנאומים המפורסמים והחשובים ביותר במאה ה-20 ובהיסטוריה המודרנית בכלל.
את הנאום נשא ראש הממשלה הטרי צ'רצ'יל, כשהוא סוקר בפרלמנט בלונדון את מצב המלחמה ומצבה של בריטניה הוא לא טוב.
צ'רצ'יל מדבר אחרי כחודש של קרבות, בהם מביס הצבא הגרמני את הצבא הצרפתי, שרבים ראו בו עד אז את הצבא החזק בעולם. והוא בא אחרי שבריטניה מילטה בקושי את צבאה מצרפת הכבושה, רגע לפני שיושמד בידי הצבא הגרמני, תוך כדי שהיא משאירה מאחור את הנשק הכבד של בריטניה, שנפל עתה בידי הגרמנים (ראו בתגית "פינוי דנקרק").
לקראת סוף הסקירה שלו אומר צ'רצ'יל לפרלמנט, אך בעצם לעם הבריטי, את הדברים הבאים (בעריכה שלנו):
#"גם אם נפלו או יפלו חלקים גדולים של אירופה, בידי שלטון הגסטפו - לא נירתע ולא נכזיב. אנו נמשיך עד הסוף, נילחם בצרפת, נילחם בימים, נילחם בביטחון גובר ובכוח גדול באוויר, נגן על האי שלנו. אנו נילחם בחופים, אנו נילחם בשדות התעופה, נילחם בשדות, נילחם בהרים ולעולם לא ניכנע!"
הנאום כולו היה מסר של נחישות, בו מדגיש צ'רצ'יל את הנחישות של בריטניה להילחם נגד גרמניה הנאצית בכל מחיר. צ'רצ'יל מעוניין לחזק את רוח הלחימה של העם הבריטי ולאחד את האומה אל מול האיום הנאצי.
הנאום הזה נחשב לנקודת מפנה במלחמה ולרגע שיסמל ויחזק את עמידתה האיתנה של בריטניה, אל מול הצבא המאיים של היטלר. עד היום מצטטים חלקים ממנו בנאומים של פוליטיקאים, כשעיקר הציטוטים הם מהמשפטים האחרונים שלמעלה, משפטים שהפכו סמל לעמידה איתנה אל מול אויב, לעידוד וחיזוק המורל בציבור.
לימים יאמרו מומחים ומנהיגים שנאומיו של צ'רצ'יל באותם ימים היו שווי ערך לכמה דיביזיות. לסטאלין מיוחס הציטוט "צ'רצ'יל הוא הלוחם הטוב ביותר שיש לאנגליה. במצב העניינים הנוכחי, כל נאום שלו שווה לפחות 100 טנקים."
בעקבות הנאום הזה נישאו במהלך המלחמה עוד נאומים איקוניים של צ'רצ'יל, כולל נאום "דם, יזע ודמעות", שהוא נשא ב-13 במאי 1940, "זוהי שעתנו הגדולה ביותר" (18 ביוני 1940), ו"זה לא הסוף של ההתחלה", שהוא יישא ב-10 בנובמבר 1942.
ברור לכל שהיכולת הרטורית של צ'רצ'יל לעורר השראה ולחזק את המורל, היו אחד מכלי הנשק החשובים במאמץ המלחמתי הבריטי. הם גם חיזקו את המורל של העם הבריטי וחייליו ומנגד - הם גם סייעו לו בגיוס של תמיכה בינלאומית, שהייתה כה הכרחית לבריטניה באותם ימים.
כי מי יוכל לעמוד בפני מנהיג כל כך מדויק ומעורר השראה?
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה נאום "אנו נילחם" של צ'רצ'יל (מתורגם):
https://youtu.be/k8cBGoC6pzA
מתוך סרט על חייו:
https://youtu.be/CXIrnU7Y_RU
מערוץ ההיסטוריה:
https://youtu.be/taGgntNWFSE
והנאום המלא:
https://youtu.be/MkTw3_PmKtc
דנקירק
השנה היא 1940. הדיביזיות הגרמניות סיימו לכבוש את מרחבי צרפת, היכו את הצבא החזק שלה, שרבים ראו בו אז את הצבא החזק בעולם.
הצבא הגרמני מגיע אל חופי תעלת למנש ולראשונה בהיסטוריה הוא מאיים לפלוש אל האי האנגלי ולכבוש אותו. במקביל, הצבא הבריטי שהתכונן לסייע לצרפת כנגד הגרמנים יושב בעיר הצרפתית דנקרק.
צ'רצ'יל מבין שעליו להציל את צבאו ולהחזירו הביתה, כדי שיוכל להגן על בריטניה והממלכה תעמוד במתקפה הגרמנית המתקרבת. וכאן יוצא לדרך "מבצע דינמו", אחד האירועים המשמעותיים והמכריעים של מלחמת העולם השנייה.
המבצע נועד לבצע את מה שיזכה לימים לכינוי "פינוי דנקרק" (Dunkirk evacuation), להצלת הכוחות הלכודים, בין הים לצבא הגרמני המתקדם אליהם. יזם אותו ראש ממשלת בריטניה החדש שאך מונה, וינסטון צ'רצ'יל, כמוצא אחרון לחילוץ מדנקרק של כוחות בעלות הברית, בעיקר בריטים וצרפתים.
בהיעדר משחתות שיוכלו לאסוף כמעט 350 אלף חיילים ולהעבירם את התעלה, הכריז צ'רצ'יל על גיוס עממי של כלי שיט מכל סוג וגודל. מאוניות הצי המלכותי וספינות צבא ועד כ-700 כלי שיט אזרחיים קטנים, בתוכם סירות דיג ואפילו יכטות פרטיות.
כך הצליחו הבריטים לגייס למבצע כ-900 כלי שיט, למאמץ לאומי אדיר שלא היה כמותו בהיסטוריה והפגין את נחישותה של בריטניה לנצח ולא להיכנע.
התוצאה הייתה מדהימה. כמעט 340 אלף חיילים חולצו מהעיר דנקרק, מתוכם כמעט 200 אלף חיילים בריטים. זה היה הרבה יותר ממה שהמטכ"ל הבריטי תכנן והעריך בתחילה והמורל הבריטי זכה לזריקת עידוד משמעותית באחת משעותיו הקשות ביותר.
ואף שהצבא הבריטי מצליח, בקושי רב, להינצל ולשוב לאנגליה בפינוי דנקרק, הוא מותיר מאחור כמות עצומה של נשק כבד וציוד צבאי. כל הציוד הזה נפל כפרי בשל לידי הגרמנים ומדובר בהמון, אבל המון, ציוד ונשק.
כמה?
בדנקרק נשארו 6 משחתות ו-200 כלי שיט קטנים יותר של הצי המלכותי, כ-2,500 תותחים, 20 אלף אופנועים ו-65 אלף כלי רכב אחרים. חיל האוויר המלכותי איבד במהלך המבצע גם הוא 145 מטוסים, אף שהצליח להפיל כ-156 מטוסים לגרמנים.
ועדיין, פינוי דנקרק היה הצלחה אסטרטגית מסעירה, משולבת במזל עצום. כי הפיקוד הגרמני בראשות היטלר, יכול היה לפגוע בפינוי. אך הוא לא עשה זאת. איש לא יודע עד היום מדוע היטלר נמנע מפגיעה במפנים והמפונים. היסטוריונים ממשיכים עד היום להעלות השערות, אבל תשובה ברורה אין.
רבים כינו את הפינוי מדנקרק "נס ההצלה". בזכותו הצליחה בריטניה להמשיך במלחמה, לשקם את כוחותיה ולשמור על עמדת המפתח שלה במאבק נגד המפלצת הנאצית.
הפינוי גם הפך לסמל של אומץ לב ונחישות, מבצע מעורר השראה והפגנת סולידריות (אחווה), שהיה לו תפקיד מכריע בגיבוש הרוח הלאומית הבריטית, בשעתה הקשה ביותר ובפתח לימים הקשים שעוד יבואו - עד הניצחון.
הנה החילוץ הגדול והפינוי מדנקרק (מתורגם):
https://youtu.be/LC8h56uS7vs?long=yes
סיפור הפינוי מדנקרק בקצרה ובאנגלית:
https://youtu.be/ZOrx1WqgmUU
מצגת וידאו של פינוי דנקרק:
https://youtu.be/FYU6ju5r8lo
הסיפור "הנכון" של הפינוי הצבאי מהעיר דנקרק:
https://youtu.be/9RPviCT7SWU
וסרטןן תיעודי מפורט על כל תהליך הפינוי של דנקרק:
https://youtu.be/Xc_SzYNAAII?long=yes
ב-28 במאי 1588 הפליגה מליסבון הצי הגדול ביותר שעד אז נראה באוקיינוסים - הארמדה הספרדית (Spanish Armada), צי ספרדי גדול יותר מבכל קרב אחר בהיסטוריה עד אז.
הארמדה הזו כונתה בספרדית "הצי הגדול ובר המזל", או באנגלית "הצי הבלתי מנוצחת" (Armada Invencible). עם 141 ספינות נושאות כ-31,000 איש, רובם חיילים, היא הפליגה מספרד בכוונה לכבוש את אנגליה, מסיבות דתיות.
הממד הפוליטי והדתי של התחרות בין אנגליה לספרד הוא פשוט. אנגליה היא פרוטסטנטית וספרד קתולית. באותן שנים, הדת היא גורם מרכזי באירופה ויוצרת לא פעם סכסוכים פוליטיים וצבאיים. זה המניע גם כאן.
מלך ספרד, פיליפ השני (Philip II), מנסה להגשים חלום גדול שלו. הוא רוצה להחזיר את הגלגל ולשוב לימים שבהם אנגליה היא נאמנה לרומא הקתולית, ולמחוק מהעולם את הכפירה הפרוטסטנטית של המלכה האנגלית אליזבת הראשונה (Elizabeth I).
הסיבות לפער הדתי, אגב, נעוצות בעשרות שנים של מתחים דתיים ופוליטיים. הכול התחיל בגירושין מלכותיים. אחיה של אליזבת, המלך הנרי השמיני (Henry VIII), נפרד מאשתו קתרין מאראגון (Catherine of Aragon) - שהייתה דודתו של פיליפ השני.
הנרי הכריז על עצמו אז כראש הכנסייה האנגלית ומאז הפכה אנגליה לכוח פרוטסטנטי מוביל. פיליפ השני, מי שכאמור רואה את עצמו כמגן הקתוליות, לא יכול לעכל את העלבון הזה.
הטריגר הישיר למתקפה הוא הוצאתה להורג של מרי מלכת סקוטלנד (Mary Queen of Scots) ב-8 בפברואר 1587. מרי הייתה קתולית ומלך ספרד טוען שיש לו זכויות ירושה על הכס האנגלי.
לכך נוספו גם הפשיטות המתמידות של הפיראטים האנגליים בהנהגת פרנסיס דרייק (Francis Drake) על אוצרות אמריקה הדרומית שנועדו לספרד. דרייק אפילו העז לפשוט על נמל קאדיס (Cadiz) באפריל 1587 ושרף עשרות ספינות ספרדיות שהוכנו למבצע.
המלכה אליזבת תמכה במורדים ההולנדים שנלחמו נגד השלטון הספרדי בהולנד ופיליפ ראה בה את מי שמסייעת לפיראטים האנגליים שתוקפים את ספינותיו.
נחזור לארמדה. מדובר במפגן מרשים של כוחה הימי של ספרד. הגלאונים (Galleons) של ספרד הן ספינות גדולות, נושאות תותחים כבדים ואלפי חיילים.
מפקד הארמדה היה דוכס מדינה-סידוניה (Duke of Medina-Sidonia), אלונסו פרז דה גוסמן (Alonso Pérez de Guzmán). האיש הוא אציל עשיר מאנדלוסיה שפיליפ השני ראה בו את המפקד הטוב ביותר במדינה. הוא מונה למפקד אחרי מותו ב-9 בפברואר 1588 של מרקיז סנטה קרוז (Marqués de Santa Cruz) שתכנן את המבצע.
תכנית הקרב הייתה להתקדם דרך התעלה האנגלית, להיפגש עם כוחות נוספים מהולנד, ולפלוש יחד לחוף האנגלי.
הצד האנגלי היה קטן יותר אך גם זריז יותר. לבריטים ספינות קטנות ומהירות, שנעות בגמישות בין הספינות הספרדיות הגדולות והמסורבלות.
האנגלים פיתחו טקטיקה יעילה ומנצחת. במקום להתקרב לקרב פנים אל פנים, הם התקיפו מרחוק בעזרת תותחים ארוכי טווח. גם הפגזים של התותחים הללו הם קומפקטיים, קלים ומהירים להטענה. בזמן שהספרדים נאבקים עם פגזים גדולים והם טוענים פגז, הבריטים מספיקים להפיל עליהם כמה משלהם.
המפקדים הבריטים פרנסיס דרייק ואחרים, כמו צ'ארלס הווארד (Charles Howard), הפעילו הטרדה מתמדת של ירי. כשהארמדה נצפתה ב-19 ביולי, דרייק כביכול סיים משחק כדורים (bowls) במחוזות פלימות' (Plymouth) לפני שיצא למלחמה - מעשה שהפך לאגדה על קור רוחו הבריטי.
הנקודה המכרעת מגיעה ב-7 באוגוסט בקאלה (Calais). הספרדים עוגנים שם כדי להיפגש עם התגבורת מהולנד, אך האנגלים שולחים אליהם ספינות אש - ספינות ישנות שמולאו בחומר נפץ, הוצתו והושטו לעבר האויב, כשהם גורמות לספינותיו לפיצוצים ושריפות.
ספינות האש הבהילו והעסיקו את הספרדים ולפתע מתחילה ליפול עליהם גם אש תותחים. הספינות הבריטיות, מסתבר, שטות מאחורי ספינות האש ומנצלות את ההמולה כדי להטביע את הגלאונים הספרדים בפגזים מדויקים.
הפאניקה שפרצה בין הספרדים הייתה איומה. הם ניתקו עוגן ונמלטו בבהלה, אך האנגלים היו מוכנים למרדף והם מבריקים בניצול הכוח והיתרונות שלהם.
הקרב המכריע התנהל ליד גרייבליינס (Gravelines) ב-8 באוגוסט 1588. הספרדים לא הצליחו להתקרב לקרב צמוד, שהיה החוזקה הגדולה שלהם והפגזים שלהם לא מגיעים אל האנגלים. מנגד, הספינות האנגליות הקטנות והזריזות יורות מכל הכיוונים על הגלאונים הכבדים.
האנגלים יורים פגזים קטנים יותר אך בעלי טווח גדול יותר. הם מטביעים ספינה אחת ומאלצים ספינות נוספות לעלות על שרטון. הארמדה שומרת על מסדרה ונסוגה צפונה, אך היא כבר לא יכולה לשוב ולנסות את הפלישה לאי האנגלי.
הקטל האמיתי יתחיל כשהארמדה תנסה לחזור הביתה, לספרד. הספרדים לא יוכלו לעבור חזרה דרך התעלה, ולכן ייאלצו להקיף את סקוטלנד ואירלנד. רוחות סתיו כבדות יטביעו עשרות ספינות על החופים הסלעיים. מחלות יפקדו את הצוותים הצפופים ועד סתיו 1588, כשהארמדה תגיע לספרד, היא תאבד עד 60 מתוך 141 ספינותיה. כ-15,000 מתוך 31,000 האנשים שהפליגו לא יזכו לשוב הביתה.
התוצאות איומות לספרד והן עתידות להשפיע על כל אירופה. באמצעות טקטיקה מהמבריקות בהיסטוריה הצבאית ניהלו האנגלים קרב ימי מדויק ואפקטיבי וזכו לניצחון מובהק על הצי הספרדי.
זהו נצחון במעמד צד אחד שיצר מאזן פוליטי ודתי חדש באירופה. ספרד איבדה את מעמדה כמעצמה ימית בלתי מעורערת, בעוד אנגליה הפכה לכוח ימי עולה. הניצחון חיזק את אליזבת ואת הפרוטסטנטיות ומאוחר יותר הוא אפשר לאנגליה להקים את האימפריה הבריטית ולהפוך את התעלה האנגלית והים שמסביבה מכביש מהיר לפלישה ספרדית לחומת הגנה טבעית שתגן על אנגליה.
העולם השתנה ב-1588, כשאנגליה הביסה את הארמדה הספרדית ויצאה למסע ההיסטורי בדרכה להפוך למעצמה שתשלוט בימים במשך 360 השנים הבאות, האימפריה שהשמש בה לא תשקע לעולם, כמו שאפשר להכיר בתגית "האימפריה הבריטית".
הנה אימת הארמדה הספרדית:
https://youtu.be/M9MoBZJY2O8
הארמדה הספרדית יוצאת לאי הבריטי:
https://youtu.be/IZNgV7PDBWs
על פיליפ השני, אחד המלכים החזקים ביותר בהיסטוריה האירופית:
https://youtu.be/wCGIftmV-gg
הניצחון המדהים על ספרד והארמדה שאיימה לפלוש:
https://youtu.be/Cki3npHjKSQ
מצגת וידאו קצרה:
https://youtu.be/2CFTbeuIRes
פרק פודקסט של פרופ' הר סגור על הארמדה הספרדית (עברית):
https://youtu.be/XIAtFeOqfto?long=yes
צלילה אל ספינה טרופה מול חופי מערב סקוטלנד שאולי הייתה חלק מהארמדה הספרדית:
https://youtu.be/OLhc7xtY3LM?long=yes
נאום "We shall fight" של ווינסטון צ'רצ'יל הוא נאום קצרצר ודל במילים, אך עוצמתי ומרשים כל כך, שניתן לומר היום שהציל את בריטניה והעולם כולו מגייסותיו של היטלר במלחמת העולם השנייה.
את הנאום הזה נשא מנהיג בריטניה ב-4 ביוני 1940, רגע קריטי במיוחד במלחמה. על אף הכמעט אקראיות שלו, הנאום הזה נחשב לאחד הנאומים המפורסמים והחשובים ביותר במאה ה-20 ובהיסטוריה המודרנית בכלל.
את הנאום נשא ראש הממשלה הטרי צ'רצ'יל, כשהוא סוקר בפרלמנט בלונדון את מצב המלחמה ומצבה של בריטניה הוא לא טוב.
צ'רצ'יל מדבר אחרי כחודש של קרבות, בהם מביס הצבא הגרמני את הצבא הצרפתי, שרבים ראו בו עד אז את הצבא החזק בעולם. והוא בא אחרי שבריטניה מילטה בקושי את צבאה מצרפת הכבושה, רגע לפני שיושמד בידי הצבא הגרמני, תוך כדי שהיא משאירה מאחור את הנשק הכבד של בריטניה, שנפל עתה בידי הגרמנים (ראו בתגית "פינוי דנקרק").
לקראת סוף הסקירה שלו אומר צ'רצ'יל לפרלמנט, אך בעצם לעם הבריטי, את הדברים הבאים (בעריכה שלנו):
#"גם אם נפלו או יפלו חלקים גדולים של אירופה, בידי שלטון הגסטפו - לא נירתע ולא נכזיב. אנו נמשיך עד הסוף, נילחם בצרפת, נילחם בימים, נילחם בביטחון גובר ובכוח גדול באוויר, נגן על האי שלנו. אנו נילחם בחופים, אנו נילחם בשדות התעופה, נילחם בשדות, נילחם בהרים ולעולם לא ניכנע!"
הנאום כולו היה מסר של נחישות, בו מדגיש צ'רצ'יל את הנחישות של בריטניה להילחם נגד גרמניה הנאצית בכל מחיר. צ'רצ'יל מעוניין לחזק את רוח הלחימה של העם הבריטי ולאחד את האומה אל מול האיום הנאצי.
הנאום הזה נחשב לנקודת מפנה במלחמה ולרגע שיסמל ויחזק את עמידתה האיתנה של בריטניה, אל מול הצבא המאיים של היטלר. עד היום מצטטים חלקים ממנו בנאומים של פוליטיקאים, כשעיקר הציטוטים הם מהמשפטים האחרונים שלמעלה, משפטים שהפכו סמל לעמידה איתנה אל מול אויב, לעידוד וחיזוק המורל בציבור.
לימים יאמרו מומחים ומנהיגים שנאומיו של צ'רצ'יל באותם ימים היו שווי ערך לכמה דיביזיות. לסטאלין מיוחס הציטוט "צ'רצ'יל הוא הלוחם הטוב ביותר שיש לאנגליה. במצב העניינים הנוכחי, כל נאום שלו שווה לפחות 100 טנקים."
בעקבות הנאום הזה נישאו במהלך המלחמה עוד נאומים איקוניים של צ'רצ'יל, כולל נאום "דם, יזע ודמעות", שהוא נשא ב-13 במאי 1940, "זוהי שעתנו הגדולה ביותר" (18 ביוני 1940), ו"זה לא הסוף של ההתחלה", שהוא יישא ב-10 בנובמבר 1942.
ברור לכל שהיכולת הרטורית של צ'רצ'יל לעורר השראה ולחזק את המורל, היו אחד מכלי הנשק החשובים במאמץ המלחמתי הבריטי. הם גם חיזקו את המורל של העם הבריטי וחייליו ומנגד - הם גם סייעו לו בגיוס של תמיכה בינלאומית, שהייתה כה הכרחית לבריטניה באותם ימים.
כי מי יוכל לעמוד בפני מנהיג כל כך מדויק ומעורר השראה?
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה נאום "אנו נילחם" של צ'רצ'יל (מתורגם):
https://youtu.be/k8cBGoC6pzA
מתוך סרט על חייו:
https://youtu.be/CXIrnU7Y_RU
מערוץ ההיסטוריה:
https://youtu.be/taGgntNWFSE
והנאום המלא:
https://youtu.be/MkTw3_PmKtc
