שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה רוף הכלב המתמטי?
קראו לו "רולף הכלב" (Rolf the Dog) והוא ידע חשבון, או לפחות לענות על שאלות בחשבון. סיפרו עליו שהטא יכול לבצע חישובים מתמטיים ולתקשר עם בני אדם ברמה אינטליגנטית גבוהה.
השאלה העיקרית הייתה איך זה בדיטק קורה והאם זו תקשורת מופלאה בין מינים או סתם הונאה מדעית?
רולף המתמטי היה כלב מגזע איירדייל טרייר (Airedale Terrier) שבראשית המאה ה-20, עורר בקהילה המדעית עניין יוצא דופן. זאת לאחר שבעליו, פאולה מואקל (Paula Moekel), טענה שהוא מסוגל לפתור תרגילי מתמטיקה מורכבים ולתקשר באמצעות שפה מקודדת.
אותה מוקל, אישה משכילה מהעיר הגרמנית מנהיים (Mannheim), פיתחה שיטת תקשורת מיוחדת עם רולף. היא הציגה לכולם את יכולתו המופלאה של הכלב לתקשר על ידי ביצוע טפיחות משתנות ברגלו, כשכל צירוף כזה מייצג אות אחרת. טפיחות מרובות ייצגו אותיות פחות שכיחות בשפה. מואקל טענה שכלבה הוא משורר, אוהב ספרים ומבין כמה שפות.
מה שברור היה שרולף הכלב למד להביע את עצמו באמצעות נקישות רגליים ושכל רצף נקישות מייצג אותיות לפי קוד מוסכם. השיטה הזו, שעתידה לזכות בכינוי "שיטת מנהיים" (Mannheim Method), משכה תשומת לב רבה מצד מדענים וחוקרים שונים בתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית.
בביוגרפיה שלה היא התעקשה שרולף מהרהר בבעיות פילוסופיות ותאולוגיות עמוקות ובעניינים דתיים שונים. ברחבי גרמניה נפוצו הסיפורים על רולף והספר שלה, כשהם מושכים תשומת לב רבה של מתעניינים בפסיכולוגיה של בעלי חיים.
הסיפורים על יכולותיו של רולף היו מדהימים. לפי התיעוד, הוא היה מסוגל לא רק לפתור בעיות מתמטיות פשוטות, אלא גם לנהל שיחות מורכבות על נושאים פילוסופיים ואף להביע דעות על מלחמת העולם הראשונה. חוקרים רבים, ביניהם הפסיכולוג המפורסם וויליאם מקנזי (William MacKenzie), באו לצפות ברולף ולתעד את "יכולותיו".
אולם, כמו במקרים רבים של "חיות חכמות" בהיסטוריה, גם במקרה של רולף התעוררו ספקות רבים. מבקרים טענו שבמקום לבצע חישובים או לתקשר, בסך הכל מדובר בבעל חיים המגיב לרמזים לא מודעים מצד בעליו. היה לכך תקדים בתופעת "הסוס החכם של אלברפלד" (Clever Hans Effect), תופעה שנקראת על שם סוס שנחשב למתמטיקאי מחונן בתחילת המאה ה-20 והפכה למושג מפתח בפסיכולוגיה ההתנהגותית.
פרופסור ידוע בשם זייגלר מאוניברסיטת שטוטגרט התרשם מיכולותיו. חוקרים אחרים גרסו שהכלב בסך הכל מגיב לסימנים לא-רצוניים בגופו של השואל.
לגבי סיפורו של רולף ידוע מאמר שפורסם במגזין "פסיכולוגיה היום". סופר בו שבעקבות המחקרים על רולף פתחו הנאצים תוכנית סודית לאילוף כלבים נבונים ו"מדברים", למטרות כמו ריגול ומודיעין.
למרות שכיום רוב החוקרים מסכימים שיכולותיו של רולף היו כנראה תוצאה של פרשנות מוטעית או אפילו הונאה מכוונת, סיפורו ממשיך לרתק את המדע. הוא מעלה שאלות מרתקות על טבע האינטליגנציה החייתית, על הקשר בין בני אדם לחיות ועל הדרך בה התשוקה שלנו למצוא תבונה אנושית בחיות - יכולה להוביל אותנו לראות דברים שלא באמת קיימים.
אין סרטונים על הכלב המתמטי רולף, אך דומה שהוא זכה להנצחה בצורת דמות בסדרת הטלוויזיה "החבובות":
https://youtu.be/_yaP_kc3y9w
יש גם כלבת ג'ק ראסל שמחשבת כיום חישובים אריתמטיים:
https://youtu.be/xGWAZtD3IsQ
וכך בודקים, ממש כמו אז, אם היא לא מקבלת סימנים:
https://youtu.be/Zfw1FXXhgRk
מה היו סוסי אלברפלד החכמים?
"הסוסים החכמים של אלברפלד" (The wise horses of Alberfeld) היא ביטוי שמתייחס לתופעה שהפכה מושג מפתח בפסיכולוגיה ההתנהגותית ונקראת על שם סוסים שנחשבו בתחילת המאה ה-20 לחכמים מאוד.
סוסים חכמים היו גם לפניהם (ראו בתגית "האנס החכם"), אבל סוסי אלברפלד הם תופעה מרתקת עוד יותר. סיפורם של סוסי אלברפלד (The Elberfeld Horses) הוא אחד הפרקים המרתקים בתולדות המחקר הפסיכולוגי והמדעי של תחילת המאה ה-20. זה התחיל בסקרנות אינטלקטואלית והוביל לתגליות מפתיעות על הקשר המורכב שבין בני אדם לבעלי חיים.
הסיפור מתחיל בשנת 1908, כשסוחר יהלומים אמיד ונלהב בשם קרל קראל (Karl Krall) מוצא את עצמו שבוי בקסמה של תעלומה מדעית מרתקת. לאחר שנחשף לסיפורו של הסוס "האנס החכם ", הסוס המפורסם מברלין שהדהים את העולם המדעי ביכולותיו המתמטיות, מחליט קארל להקדיש את חייו לחקר האינטליגנציה של סוסים. עם מותו של וילהלם פון אוסטן (Wilhelm von Osten), בעליו המקורי של הנס, הוא רוכש את הסוס מוהמד ומקים מרכז מחקר חדשני בעיר אלברפלד.
בשונה מקודמו, מאמין קראל שהמפתח להבנת האינטליגנציה של סוסים טמון בגישה הוליסטית ומקיפה. הוא מפתח שיטת למידה ייחודית שתתבסס על פיתוח החשיבה הכללית של הסוסים, במקום רק על תרגול מתמטי. במרכז שיטתו עמדה מערכת תקשורת מתוחכמת. לפי השיטה הסוסים למדו להקיש ברגליהם הימנית והשמאלית בקומבינציות שונות, כשכל רצף הקשות מייצג אות או מספר. שני הסוסים המובילים בקבוצה, מוהמד וזרף (Zarif), היו אלה שהפגינו יכולות מרשימות במיוחד בשימוש בשיטה זו.
קרל קראל מקדיש שעות ארוכות מדי יום לעבודה עם הסוסים, כשהוא מתעד בקפדנות, ביומניו המפורטים, כל התקדמות ותגלית שלו. התיעוד המדוקדק הזה יהפוך מאוחר יותר לבסיס ספרו המונומנטלי "סוסים חושבים" (Denkende Tiere), שהוא יפרסם ב-1912 ויהווה ציון דרך בחקר ההתנהגות של בעלי חיים.
הניסויים באלברפלד משכו תשומת לב עצומה מהקהילה המדעית האירופית. לא מעט פסיכולוגים וחוקרים מובילים, בראשם הפסיכולוג השוויצרי המפורסם אדוארד קלפרד (Édouard Claparède), מגיעים למעבדה שלו בכדי לצפות מקרוב בתופעה המרתקת של הסוסים שעושים חישובים.
קלפרד וחבריו פרסמו דוחות מפורטים על תצפיותיהם, שהציגו תמונה מורכבת: בניגוד למקרה של הנס החכם, שבו הוכח כי הסוס מגיב לרמזים לא מודעים של האנשים סביבו, הניסויים באלברפלד הניבו תוצאות מפתיעות גם כשהסוסים לא יכלו לראות את השואל.
אבל ההיסטוריה לא ממתינה לחוקרים. בצירוף מקרים לא משמח, הגיע סופו המרתק של הניסוי לסיומו הטרגי, בשל פריצתה של מלחמת העולם הראשונה. המחקר נעצר, כשהסוסים החכמים כל כך גויסו למאמץ המלחמתי, מילאו משימות פחות חכמות ויותר קטלניות. גם המעבדה עצמה נהרסה בהפצצה, ביחד עם חלק ניכר מהתיעוד המדעי היקר שצבר קראל החרוץ.
המחקר מעולם לא חודש ובשל אובדן התיעוד המדעי של הניסויים והתצפיות שלפני המלחמה, נמנעה גם האפשרות לשחזורו על ידי אחרים. אך השאלות שהעלו סוסי אלברפלד נותרו רלוונטיות עד ימינו: מהם גבולות התקשורת בין אדם לחיה? עד כמה מורכבת האינטליגנציה של בעלי החיים? - והאם ייתכן שבעלי חיים מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב?
הנה הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסיפורו של מוהמד, אחד הסוסים של אלברפלד:
https://youtu.be/hqM5sRvZnjc?long=yes
כמה הדולפינים נבונים?
הדולפין (Dolphin) נחשב לאחת החיות הנבונות ביותר בטבע. הדולפינים הם בעלי יכולת למידה גבוהה מאד. מדענים גילו שהם מסוגלים לפתח שיטות ציד שיש בהן דגש על עבודת צוות, מה שמגדיל את הסיכוי להצלחה בציד.
הדולפינים גם משוחחים ביניהם בעזרת נקישות ושריקות ואפילו חיקוי מהיר מאד של הדיבור האנושי. צלילי התקשורת של הדולפינים נעים למרחקים גדולים מאד מתחת למים. יש להם מערכת סונאר טבעית ויכולת שיתוף פעולה מדהימה ועוד (קראו על כך באאוריקה בתגית "דולפינים").
אילוף דולפינים יכול להביא אותם לעשות תרגילים מרשימים ומשעשעים לצופים, אבל גם לסייע במילוי משימות צבאיות קשות בעומק האויב. הצבא האמריקני למשל, אילף דולפינים כדי שיטמינו מכשירי ריגול ומוקשים ימיים, נגד ספינות האויב.
המילה "דולפין" באה מיוונית קדומה, בה פירושה "דג עם רחם".
הנה סרטון על תבונתם של הדולפינים (עברית):
https://youtu.be/05PpTqtGhGU
על תבונתם של הדולפינים:
https://youtu.be/XZ4hZx6K85Y
הדולפין הוא מבעלי החיים היחידים שמבינים שהמראה מציגה את פניהם שלהם:
https://youtu.be/6M92OA-_5-Y
משום תבונתם, קל מאד לאלף את הדולפינים (עברית):
http://youtu.be/Rd7l12LgTBA
ודולפין שלמד לשחק כדורגל במים:
http://youtu.be/mxE3rUEqfhE
כיצד הקופים לומדים?
למידה אצל בעלי חיים היא לא כל כך נדירה כמו שחלק מאיתנו אולי חושב. למעשה, רבים מהמינים לומדים בצורה זו או אחרת, כשהלימוד הזה מסייע להם להשיג מזון, להגן על עצמם וכדומה. ברור שחיקוי הוא צורה טובה של בעלי חיים ללמוד, אבל גם התנסות וחוויות מלמדות ואצל קופים רואים את זה היטב.
השימפנזים, למשל, אוהבים לאכול טרמיטים, סוג של חרקים. הם משתמשים בענף קטן, תוחבים אותו לתוך קן של טרמיטים, ממתינים רגע שהטרמיטים יתקפו את הענף "הפולש" וייצמדו אליו בעזרת לסתותיהם. אז השימפנזה מושך את הענף החוצה וזולל את הטרמיטים שמכסים אותו. בתיאבון!
קופים אחרים למדו ליהנות ממשקאות מתוקים שבני אדם נוהגים לשתות. סוכר עבורם, בדיוק כמו אצלנו, הוא טעים וממכר. אז במקומות רבים בעולם הם מתגנבים אל מי שמשתזפים על החוף וממהרים "לפלח" להם את המשקה שלידם. מה שמעניין הוא שהם אפילו התחברו למשקאות אלכוהוליים וזורמים גם עם קוקטיילים וטקילות חריפות בברים חיצוניים בבריכות שחייה פתוחות ובבתי מלון.
ואם כבר גניבה אז למה לא חטיפה. הקופים למדו שבני אדם קשורים לדברים שלהם ומוכנים לתת כופר עבורם. אז קופים רעבים למדו לחטוף חפצי ערך מתיירים ולהחזירם רק אם קיבלו בתמורה את דברי המאכל שהם אוהבים לאכול.
המדהים הוא שהם לא יחזירו את החטיפה עבור סתם דברים שנותנים להם. הם למדו שעם בני אדם יש לנהלים משא ומתן. מכיוון שהם לא יודעים לדבר, הם מנהלים עם הקורבן "משא ומתן ללא מילים". רק אם יקבלו את מה שהם רוצים בו וטעים להם - רק אז ישיבו את הגניבה או ליתר דיוק את מה שחטפו לתייר או לתיירת המשועשעים בדרך כלל פחות.
כך לומדים הקופים להשתמש בחפצים כדי לבצע פעולות:
http://youtu.be/icd_ob8UWgQ
קופים שאולפו או למדו לקטוף קוקוס (עברית):
https://youtu.be/PzHov5PEnyU
אפילו לגנוב הקופים לומדים ואפילו אלכוהול:
https://youtu.be/pmnzIhbX2bg
והקופים החוטפים ש"מנהלים משא ומתן" ללא מילים על התנאים להחזרת המשקפיים או הכפכף החטוף:
https://youtu.be/ovpsuyRanw8
מי היה האנס החכם, הסוס שידע חשבון?
זה היה בסוף המאה ה-19. בגרמניה התגלה אז "הַנְס החכם" (Clever Hans), סוס שידע לחשב ולענות על שאלות חשבוניות.
התופעה הסעירה את גרמניה של אותם ימים. סוסים לא נחשבו לחיות אינטליגנטיות במיוחד וכאן הראה הסוס יכולת מרשימה. די מהר הוא זכה לכינוי "הַנְס החכם" (בגרמנית Der kluge Hans).
היה זה בעליו של הנס, וילהלם פון אוסטן, שאימן אותו להקיש בנקישות בפרסה שלו על הארץ, את התשובה הנכונה לשאלות החשבון ששאל אותו.
הוא לא למד לבד. היה זה בעליו, ברנש בשם וילהלם פון אוסטן, שאימן אותו לענות לשאלות חשבוניות ותרגילי אריתמטיקה, באמצעות הקשה בפרסתו. את התשובה המבוקשת נהג הסוס האנס להקיש ברגליו.
התדהמה שעורר הסוס הייתה גדולה. בכדי לבחון את הטענות בדבר כישוריו של הנס, כינס פילוסוף ופסיכולוג בשם קארל שטומפף ועדה של מדענים נחשבים. לאחר שהסוס עמד גם בבדיקות המדוקדקות זהוועדה ערכה לו, הועבר הנושא לפסיכולוג אוסקר פונגסט. הוא הוכיח שזה לא כישרון מתמטי שהנס ניחן בו, אלא יכולת להגיב לסימנים לא-רצוניים אצל השואלים, בשפת הגוף שלהם, שהם כמובן אינם מודעים לקיומם.
פונגסט שם לב שהסוס נוקש את המספר הנכון רק כשהשואל יודע מראש את התשובה הנכונה והסוס עצמו יכול לראותו. כשהחוקר בדק כיצד השואל מתנהג הוא שם לב שלקראת התשובה במספר ההקשות של הסוס, הבעת הפנים ויציבת גופו של השואל נעשו מתוחות יותר וכשהסוס הקיש את הנקישה האחרונה, ה"נכונה", הם התרפו.
ב-1907 פורסמו תוצאות המחקר לראשונה והתופעה זכתה לכינוי "אפקט האנס החכם" (Clever Hans Effect). לפיה הסתבר שהסימנים הלא-רצוניים של השואל ניתנים להבחנה שהתקשורת החברתית של סוסים ניחנים בה, להבחין בשינויים קלים בסימנים גופניים אצלנו, בני האדם. מה שככל הנראה אחראי אצל הסוסים ליכולת המיוחדת הזו היא התקשורת החברתית ביניהם, שתלויה ביכולות הללו.
כמו האפקט שבתגית "אפקט הות'ורן" (ראו שם) או בתגית "אפקט הפלצבו", גם "אפקט האנס החכם" הוא מקרה פרטי נוסף של השפעה של החוקר על ביצועי הנחקר. בעצם מדובר בבעיה במחקר המדעי, שקשורה ב"נבואה המגשימה את עצמה". זה מצב בעייתי במחקר, בו משפיעות ציפיותיו של החוקר או של גורם חיצוני אחר, על ביצועי הנחקר, מבלי שתהיה לחוקר מודעות להשפעה הזו.
במחקרים מדעיים הקשורים בבני אדם או בעלי חיים יש חשיבות רבה לנטרול תופעת "הנבואה המגשימה את עצמה". בין השיטות למניעתה במחקרים העוסקים בפסיכולוגיה חברתית, או קוגניטיבית, ברפואה ובחינוך, בולט השימוש במערכות ממוחשבות, כמו אלה, למשל, שמנחות את הנחקרים אך לא יכולות לתת להם "סימנים" לא מודעים. שיטה אחרת היא לבצע את הניסויים, כשגם החוקר וגם הנחקר לא יודעים, עד תום המבחנים, האם הנחקר הוא בקבוצת הניסוי או הביקורת.
הנה הנס החכם:
https://youtu.be/1kxCNcaL_1Y
מצגת על הסיפור:
https://youtu.be/sa62dBgxB90
כך הוא ידע:
https://youtu.be/oJBCq61cVIM
הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסקירה מלאה על כל הפרשה:
https://youtu.be/C0LKN2lFWI4?long=yes
על מה מצביע כלב הפוינטר?
כלבי פוינטר (Pointer) הם כלבי ציד שפותחו באנגליה, משילוב של כמה גזעי כלבים (אחת ההשערות היא שצירוף של כלבי בלאדהונד, גיירהאונד ופוקסהאונד). יש להם הרבה תתי גזעים, ביניהם הפוינטר הגרמני קצר השיער שפותח בגרמניה ואהוד מאד בישראל. כל הפוינטרים הם בעלי חוש ריח מפותח שמאפשר להם להיות כלבי ציד מצוינים וגם כלבי הצלה מעולים בחיפוש ניצולים בין ההריסות.
כלבי הפוינטר זכו לשמם בזכות התנהגותם בשעת הציד. במקום להסתער על הציד ולהביאו בפיו לאדוניו הציד, הפוינטר יעמוד דרוך ליד הניצוד ו"יצביע" עליו ברגלו הקדמית, עד לבוא הציידים. ההצבעה (Point) היא ההתנהגות המיוחדת שלו בציד.
הנה כלב הפוינטר:
https://youtu.be/v1stD0KbtvI
תיאור הגזע הזה:
https://youtu.be/K1aAknEoxMA
כך הפוינטר ממלא את תפקידו בציד:
https://youtu.be/SoRyv3rpB5Q
וכלבי הפוינטר הגרמני קצר השיער:
https://youtu.be/I4FHYHUhyU0
מהי הציפור החכמה בטבע?
התוכים ידועים כמי שמצטיינים בחיקוי מעולה של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי. ישנם מיני תוכים שמצטיינים בחיקוי יותר מאחרים. האפרור האפריקני (African grey parrot), שרבים מכירים בשם ג'אקו, הוא החקיין הטוב ביותר בין מיני התוכים.
אבל האפרור האפריקני הוא גם ציפור חכמה ביותר. אנו בני האדם אומרים על מישהו שלא מבין, שהוא "חוזר כמו תוכי". ואכן, במחקרים על מיני תוכים נראה היה שהתוכים לומדים לחקות אבל לא מבינים את משמעות הדברים שהם אומרים. ממחקרים רבים נראה שזה אולי נכון אבל לא תמיד.
ממצאים שונים מראים שמיני תוכי נבונים במיוחד, כמו אפרור אפריקני (המוכר בשם ג'אקו) תופסים רעיונות מורכבים, כמו יחסי צבע, צורה וכמות ומסוגלים להשתמש בשפה באופן חכם. הם יודעים להבין את התוכי שהם "משוחחים" איתו, מסוגלים לבקש שיגרדו או יקלחו אותם, מסוגלים להבין ולפתור בעיות ולהשיג מזון באמצעות תקשורת.
הנה אפרור אפריקני המכונה גם ג'אקו ומדבר ועברית:
http://youtu.be/EI7Qcyw5CIk
זו הציפור החכמה בטבע:
http://youtu.be/QnnOx178Z64
בשבי:
http://youtu.be/xpgVL0hisCk
מנהל שיחה:
http://youtu.be/7rfGEtALHYs
ומדבר לעצמו:
http://youtu.be/CWSj02uIJW4
מהו הסלוקי - אלוף הריצה של הכלבים?
כלבי סלוקי (Saluki) הם כלבי רוח, שגופם הצר והרזה הופך אותם לאלופי ריצה של ממש. בזכות מהירותם וראייתם החדה הם ציידים מצוינים. ממש כמו רצי מרתון, הם יכולים לרוץ במהירות למרחקים גדולים מאד.
זהו גזע עתיק ממש ומגזעי הכלבים הראשונים בהיסטוריה שבויתו. כבר בתרבות שומר של האלף השישי לפני הספירה היו הסלוקים גזע שימושי של כלבים. גם במצרים העתיקה הם היו מאוד נפוצים ועל כך מעידים קברי פרעונים מצריים שבהם נמצאו כלבי סלוקים חנוטים. עוד הוכחה להיותם גזע שבוית בשלב מוקדם של ההיסטוריה נעוצה בדמותם המופיעה על קברים משנת 2134 לפני הספירה.
אפילו בעולם המוסלמי, שבו כלבים נחשבו לא נקיים, נחשבו הסלוקים מאז ומתמיד כלבים אציליים ומתנת אלוהים. הערבים קראו להם "אל חור", שפירושו "האצילי".
כבר בימי קדם סייעו כלבי הסלוקי לבני השבטים הבדואים בציד. עמידותם בתנאי המדבר, ריצתם המהירה והיכולת שלהם לצוד במדבר בשביל בעליהם, הקנתה להם מעמד חשוב בכלכלת השבט הבדואי.
גם ראייתם המצוינת סייעה להם לזהות את הטרף ממרחקים ואז מתבטאת יכולתם להשיגו בריצה ולמנוע ממנו לברוח, עד שיגיעו בעליהם. אלה הן תכונות מנצחות לכלבי ציד שכאלה והסלוקי הוא אכן גזע של כלבי ריצה המשמשים בהיסטוריה לציד.
הנה כלבי הסלוקי:
https://youtu.be/BBAW_AYqGHE
כבר אלפי שנים שמגדלים אותם לציד:
https://youtu.be/dmZTgSLdO6Y
שיתוף הפעולה והיכולות של הסלוקים במדבר, לטובת הציד הבדואי:
https://youtu.be/JiCkQ9WrpOM
כך כלב הסלוק מיילל:
https://youtu.be/qLh_S0nuJU4
וגורי סלוקי יונקים מהאם:
https://youtu.be/upjlB4XpKgI
איך הדולפינים מתקשרים ביניהם?
הדולפינים הם יונקים נבונים במיוחד, שמשוחחים ביניהם בעזרת מגע (ליטוף, חיזור במגע, מכות), שפת גוף ותנועה.
מגע, תזוזה מסונכרנת והפרחת בועות - כל אלה הן דרכים לביטוי של רגשות, כמו כעס או עצבנות למשל.
אבל הדרך המעניינת ביותר שבה דולפינים מתקשרים ביניהם היא של נקישות ושריקות ואפילו חיקוי מהיר מאד של הדיבור האנושי. התקתוקים שהם מפיקים, למשל, משמשים למעשה בתור מערכת אקו לוקיישן, או סונאר קולי. בעזרת צלילים אלה וההד שחוזר אליהם, הדולפינים מאתרים את המיקום של דגים אחרים ביחס למיקומם שלהם.
צלילי התקשורת של הדולפינים נעים למרחקים גדולים מאד מתחת למים.
הנה התקשורת של הדולפינים:
http://youtu.be/Q5JQ9ab2Cbg
שירת הדולפין היא לא מוסיקה אלא פעולה תקשורתית:
https://youtu.be/JJZVQ-rIiP0
תקתוקי אקו לוקיישן שהם הסונאר הקולי שלהם:
https://youtu.be/d6798extvoU
כך זה נשמע:
https://youtu.be/nTXG105QrWI?t=9s
והדולפינים בריף הדולפינים באילת:
http://youtu.be/h44mHuc8nZw
קראו לו "רולף הכלב" (Rolf the Dog) והוא ידע חשבון, או לפחות לענות על שאלות בחשבון. סיפרו עליו שהטא יכול לבצע חישובים מתמטיים ולתקשר עם בני אדם ברמה אינטליגנטית גבוהה.
השאלה העיקרית הייתה איך זה בדיטק קורה והאם זו תקשורת מופלאה בין מינים או סתם הונאה מדעית?
רולף המתמטי היה כלב מגזע איירדייל טרייר (Airedale Terrier) שבראשית המאה ה-20, עורר בקהילה המדעית עניין יוצא דופן. זאת לאחר שבעליו, פאולה מואקל (Paula Moekel), טענה שהוא מסוגל לפתור תרגילי מתמטיקה מורכבים ולתקשר באמצעות שפה מקודדת.
אותה מוקל, אישה משכילה מהעיר הגרמנית מנהיים (Mannheim), פיתחה שיטת תקשורת מיוחדת עם רולף. היא הציגה לכולם את יכולתו המופלאה של הכלב לתקשר על ידי ביצוע טפיחות משתנות ברגלו, כשכל צירוף כזה מייצג אות אחרת. טפיחות מרובות ייצגו אותיות פחות שכיחות בשפה. מואקל טענה שכלבה הוא משורר, אוהב ספרים ומבין כמה שפות.
מה שברור היה שרולף הכלב למד להביע את עצמו באמצעות נקישות רגליים ושכל רצף נקישות מייצג אותיות לפי קוד מוסכם. השיטה הזו, שעתידה לזכות בכינוי "שיטת מנהיים" (Mannheim Method), משכה תשומת לב רבה מצד מדענים וחוקרים שונים בתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית.
בביוגרפיה שלה היא התעקשה שרולף מהרהר בבעיות פילוסופיות ותאולוגיות עמוקות ובעניינים דתיים שונים. ברחבי גרמניה נפוצו הסיפורים על רולף והספר שלה, כשהם מושכים תשומת לב רבה של מתעניינים בפסיכולוגיה של בעלי חיים.
הסיפורים על יכולותיו של רולף היו מדהימים. לפי התיעוד, הוא היה מסוגל לא רק לפתור בעיות מתמטיות פשוטות, אלא גם לנהל שיחות מורכבות על נושאים פילוסופיים ואף להביע דעות על מלחמת העולם הראשונה. חוקרים רבים, ביניהם הפסיכולוג המפורסם וויליאם מקנזי (William MacKenzie), באו לצפות ברולף ולתעד את "יכולותיו".
אולם, כמו במקרים רבים של "חיות חכמות" בהיסטוריה, גם במקרה של רולף התעוררו ספקות רבים. מבקרים טענו שבמקום לבצע חישובים או לתקשר, בסך הכל מדובר בבעל חיים המגיב לרמזים לא מודעים מצד בעליו. היה לכך תקדים בתופעת "הסוס החכם של אלברפלד" (Clever Hans Effect), תופעה שנקראת על שם סוס שנחשב למתמטיקאי מחונן בתחילת המאה ה-20 והפכה למושג מפתח בפסיכולוגיה ההתנהגותית.
פרופסור ידוע בשם זייגלר מאוניברסיטת שטוטגרט התרשם מיכולותיו. חוקרים אחרים גרסו שהכלב בסך הכל מגיב לסימנים לא-רצוניים בגופו של השואל.
לגבי סיפורו של רולף ידוע מאמר שפורסם במגזין "פסיכולוגיה היום". סופר בו שבעקבות המחקרים על רולף פתחו הנאצים תוכנית סודית לאילוף כלבים נבונים ו"מדברים", למטרות כמו ריגול ומודיעין.
למרות שכיום רוב החוקרים מסכימים שיכולותיו של רולף היו כנראה תוצאה של פרשנות מוטעית או אפילו הונאה מכוונת, סיפורו ממשיך לרתק את המדע. הוא מעלה שאלות מרתקות על טבע האינטליגנציה החייתית, על הקשר בין בני אדם לחיות ועל הדרך בה התשוקה שלנו למצוא תבונה אנושית בחיות - יכולה להוביל אותנו לראות דברים שלא באמת קיימים.
אין סרטונים על הכלב המתמטי רולף, אך דומה שהוא זכה להנצחה בצורת דמות בסדרת הטלוויזיה "החבובות":
https://youtu.be/_yaP_kc3y9w
יש גם כלבת ג'ק ראסל שמחשבת כיום חישובים אריתמטיים:
https://youtu.be/xGWAZtD3IsQ
וכך בודקים, ממש כמו אז, אם היא לא מקבלת סימנים:
https://youtu.be/Zfw1FXXhgRk
"הסוסים החכמים של אלברפלד" (The wise horses of Alberfeld) היא ביטוי שמתייחס לתופעה שהפכה מושג מפתח בפסיכולוגיה ההתנהגותית ונקראת על שם סוסים שנחשבו בתחילת המאה ה-20 לחכמים מאוד.
סוסים חכמים היו גם לפניהם (ראו בתגית "האנס החכם"), אבל סוסי אלברפלד הם תופעה מרתקת עוד יותר. סיפורם של סוסי אלברפלד (The Elberfeld Horses) הוא אחד הפרקים המרתקים בתולדות המחקר הפסיכולוגי והמדעי של תחילת המאה ה-20. זה התחיל בסקרנות אינטלקטואלית והוביל לתגליות מפתיעות על הקשר המורכב שבין בני אדם לבעלי חיים.
הסיפור מתחיל בשנת 1908, כשסוחר יהלומים אמיד ונלהב בשם קרל קראל (Karl Krall) מוצא את עצמו שבוי בקסמה של תעלומה מדעית מרתקת. לאחר שנחשף לסיפורו של הסוס "האנס החכם ", הסוס המפורסם מברלין שהדהים את העולם המדעי ביכולותיו המתמטיות, מחליט קארל להקדיש את חייו לחקר האינטליגנציה של סוסים. עם מותו של וילהלם פון אוסטן (Wilhelm von Osten), בעליו המקורי של הנס, הוא רוכש את הסוס מוהמד ומקים מרכז מחקר חדשני בעיר אלברפלד.
בשונה מקודמו, מאמין קראל שהמפתח להבנת האינטליגנציה של סוסים טמון בגישה הוליסטית ומקיפה. הוא מפתח שיטת למידה ייחודית שתתבסס על פיתוח החשיבה הכללית של הסוסים, במקום רק על תרגול מתמטי. במרכז שיטתו עמדה מערכת תקשורת מתוחכמת. לפי השיטה הסוסים למדו להקיש ברגליהם הימנית והשמאלית בקומבינציות שונות, כשכל רצף הקשות מייצג אות או מספר. שני הסוסים המובילים בקבוצה, מוהמד וזרף (Zarif), היו אלה שהפגינו יכולות מרשימות במיוחד בשימוש בשיטה זו.
קרל קראל מקדיש שעות ארוכות מדי יום לעבודה עם הסוסים, כשהוא מתעד בקפדנות, ביומניו המפורטים, כל התקדמות ותגלית שלו. התיעוד המדוקדק הזה יהפוך מאוחר יותר לבסיס ספרו המונומנטלי "סוסים חושבים" (Denkende Tiere), שהוא יפרסם ב-1912 ויהווה ציון דרך בחקר ההתנהגות של בעלי חיים.
הניסויים באלברפלד משכו תשומת לב עצומה מהקהילה המדעית האירופית. לא מעט פסיכולוגים וחוקרים מובילים, בראשם הפסיכולוג השוויצרי המפורסם אדוארד קלפרד (Édouard Claparède), מגיעים למעבדה שלו בכדי לצפות מקרוב בתופעה המרתקת של הסוסים שעושים חישובים.
קלפרד וחבריו פרסמו דוחות מפורטים על תצפיותיהם, שהציגו תמונה מורכבת: בניגוד למקרה של הנס החכם, שבו הוכח כי הסוס מגיב לרמזים לא מודעים של האנשים סביבו, הניסויים באלברפלד הניבו תוצאות מפתיעות גם כשהסוסים לא יכלו לראות את השואל.
אבל ההיסטוריה לא ממתינה לחוקרים. בצירוף מקרים לא משמח, הגיע סופו המרתק של הניסוי לסיומו הטרגי, בשל פריצתה של מלחמת העולם הראשונה. המחקר נעצר, כשהסוסים החכמים כל כך גויסו למאמץ המלחמתי, מילאו משימות פחות חכמות ויותר קטלניות. גם המעבדה עצמה נהרסה בהפצצה, ביחד עם חלק ניכר מהתיעוד המדעי היקר שצבר קראל החרוץ.
המחקר מעולם לא חודש ובשל אובדן התיעוד המדעי של הניסויים והתצפיות שלפני המלחמה, נמנעה גם האפשרות לשחזורו על ידי אחרים. אך השאלות שהעלו סוסי אלברפלד נותרו רלוונטיות עד ימינו: מהם גבולות התקשורת בין אדם לחיה? עד כמה מורכבת האינטליגנציה של בעלי החיים? - והאם ייתכן שבעלי חיים מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב?
הנה הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסיפורו של מוהמד, אחד הסוסים של אלברפלד:
https://youtu.be/hqM5sRvZnjc?long=yes
הדולפין (Dolphin) נחשב לאחת החיות הנבונות ביותר בטבע. הדולפינים הם בעלי יכולת למידה גבוהה מאד. מדענים גילו שהם מסוגלים לפתח שיטות ציד שיש בהן דגש על עבודת צוות, מה שמגדיל את הסיכוי להצלחה בציד.
הדולפינים גם משוחחים ביניהם בעזרת נקישות ושריקות ואפילו חיקוי מהיר מאד של הדיבור האנושי. צלילי התקשורת של הדולפינים נעים למרחקים גדולים מאד מתחת למים. יש להם מערכת סונאר טבעית ויכולת שיתוף פעולה מדהימה ועוד (קראו על כך באאוריקה בתגית "דולפינים").
אילוף דולפינים יכול להביא אותם לעשות תרגילים מרשימים ומשעשעים לצופים, אבל גם לסייע במילוי משימות צבאיות קשות בעומק האויב. הצבא האמריקני למשל, אילף דולפינים כדי שיטמינו מכשירי ריגול ומוקשים ימיים, נגד ספינות האויב.
המילה "דולפין" באה מיוונית קדומה, בה פירושה "דג עם רחם".
הנה סרטון על תבונתם של הדולפינים (עברית):
https://youtu.be/05PpTqtGhGU
על תבונתם של הדולפינים:
https://youtu.be/XZ4hZx6K85Y
הדולפין הוא מבעלי החיים היחידים שמבינים שהמראה מציגה את פניהם שלהם:
https://youtu.be/6M92OA-_5-Y
משום תבונתם, קל מאד לאלף את הדולפינים (עברית):
http://youtu.be/Rd7l12LgTBA
ודולפין שלמד לשחק כדורגל במים:
http://youtu.be/mxE3rUEqfhE
למידה אצל בעלי חיים היא לא כל כך נדירה כמו שחלק מאיתנו אולי חושב. למעשה, רבים מהמינים לומדים בצורה זו או אחרת, כשהלימוד הזה מסייע להם להשיג מזון, להגן על עצמם וכדומה. ברור שחיקוי הוא צורה טובה של בעלי חיים ללמוד, אבל גם התנסות וחוויות מלמדות ואצל קופים רואים את זה היטב.
השימפנזים, למשל, אוהבים לאכול טרמיטים, סוג של חרקים. הם משתמשים בענף קטן, תוחבים אותו לתוך קן של טרמיטים, ממתינים רגע שהטרמיטים יתקפו את הענף "הפולש" וייצמדו אליו בעזרת לסתותיהם. אז השימפנזה מושך את הענף החוצה וזולל את הטרמיטים שמכסים אותו. בתיאבון!
קופים אחרים למדו ליהנות ממשקאות מתוקים שבני אדם נוהגים לשתות. סוכר עבורם, בדיוק כמו אצלנו, הוא טעים וממכר. אז במקומות רבים בעולם הם מתגנבים אל מי שמשתזפים על החוף וממהרים "לפלח" להם את המשקה שלידם. מה שמעניין הוא שהם אפילו התחברו למשקאות אלכוהוליים וזורמים גם עם קוקטיילים וטקילות חריפות בברים חיצוניים בבריכות שחייה פתוחות ובבתי מלון.
ואם כבר גניבה אז למה לא חטיפה. הקופים למדו שבני אדם קשורים לדברים שלהם ומוכנים לתת כופר עבורם. אז קופים רעבים למדו לחטוף חפצי ערך מתיירים ולהחזירם רק אם קיבלו בתמורה את דברי המאכל שהם אוהבים לאכול.
המדהים הוא שהם לא יחזירו את החטיפה עבור סתם דברים שנותנים להם. הם למדו שעם בני אדם יש לנהלים משא ומתן. מכיוון שהם לא יודעים לדבר, הם מנהלים עם הקורבן "משא ומתן ללא מילים". רק אם יקבלו את מה שהם רוצים בו וטעים להם - רק אז ישיבו את הגניבה או ליתר דיוק את מה שחטפו לתייר או לתיירת המשועשעים בדרך כלל פחות.
כך לומדים הקופים להשתמש בחפצים כדי לבצע פעולות:
http://youtu.be/icd_ob8UWgQ
קופים שאולפו או למדו לקטוף קוקוס (עברית):
https://youtu.be/PzHov5PEnyU
אפילו לגנוב הקופים לומדים ואפילו אלכוהול:
https://youtu.be/pmnzIhbX2bg
והקופים החוטפים ש"מנהלים משא ומתן" ללא מילים על התנאים להחזרת המשקפיים או הכפכף החטוף:
https://youtu.be/ovpsuyRanw8
בעלי חיים נבונים
זה היה בסוף המאה ה-19. בגרמניה התגלה אז "הַנְס החכם" (Clever Hans), סוס שידע לחשב ולענות על שאלות חשבוניות.
התופעה הסעירה את גרמניה של אותם ימים. סוסים לא נחשבו לחיות אינטליגנטיות במיוחד וכאן הראה הסוס יכולת מרשימה. די מהר הוא זכה לכינוי "הַנְס החכם" (בגרמנית Der kluge Hans).
היה זה בעליו של הנס, וילהלם פון אוסטן, שאימן אותו להקיש בנקישות בפרסה שלו על הארץ, את התשובה הנכונה לשאלות החשבון ששאל אותו.
הוא לא למד לבד. היה זה בעליו, ברנש בשם וילהלם פון אוסטן, שאימן אותו לענות לשאלות חשבוניות ותרגילי אריתמטיקה, באמצעות הקשה בפרסתו. את התשובה המבוקשת נהג הסוס האנס להקיש ברגליו.
התדהמה שעורר הסוס הייתה גדולה. בכדי לבחון את הטענות בדבר כישוריו של הנס, כינס פילוסוף ופסיכולוג בשם קארל שטומפף ועדה של מדענים נחשבים. לאחר שהסוס עמד גם בבדיקות המדוקדקות זהוועדה ערכה לו, הועבר הנושא לפסיכולוג אוסקר פונגסט. הוא הוכיח שזה לא כישרון מתמטי שהנס ניחן בו, אלא יכולת להגיב לסימנים לא-רצוניים אצל השואלים, בשפת הגוף שלהם, שהם כמובן אינם מודעים לקיומם.
פונגסט שם לב שהסוס נוקש את המספר הנכון רק כשהשואל יודע מראש את התשובה הנכונה והסוס עצמו יכול לראותו. כשהחוקר בדק כיצד השואל מתנהג הוא שם לב שלקראת התשובה במספר ההקשות של הסוס, הבעת הפנים ויציבת גופו של השואל נעשו מתוחות יותר וכשהסוס הקיש את הנקישה האחרונה, ה"נכונה", הם התרפו.
ב-1907 פורסמו תוצאות המחקר לראשונה והתופעה זכתה לכינוי "אפקט האנס החכם" (Clever Hans Effect). לפיה הסתבר שהסימנים הלא-רצוניים של השואל ניתנים להבחנה שהתקשורת החברתית של סוסים ניחנים בה, להבחין בשינויים קלים בסימנים גופניים אצלנו, בני האדם. מה שככל הנראה אחראי אצל הסוסים ליכולת המיוחדת הזו היא התקשורת החברתית ביניהם, שתלויה ביכולות הללו.
כמו האפקט שבתגית "אפקט הות'ורן" (ראו שם) או בתגית "אפקט הפלצבו", גם "אפקט האנס החכם" הוא מקרה פרטי נוסף של השפעה של החוקר על ביצועי הנחקר. בעצם מדובר בבעיה במחקר המדעי, שקשורה ב"נבואה המגשימה את עצמה". זה מצב בעייתי במחקר, בו משפיעות ציפיותיו של החוקר או של גורם חיצוני אחר, על ביצועי הנחקר, מבלי שתהיה לחוקר מודעות להשפעה הזו.
במחקרים מדעיים הקשורים בבני אדם או בעלי חיים יש חשיבות רבה לנטרול תופעת "הנבואה המגשימה את עצמה". בין השיטות למניעתה במחקרים העוסקים בפסיכולוגיה חברתית, או קוגניטיבית, ברפואה ובחינוך, בולט השימוש במערכות ממוחשבות, כמו אלה, למשל, שמנחות את הנחקרים אך לא יכולות לתת להם "סימנים" לא מודעים. שיטה אחרת היא לבצע את הניסויים, כשגם החוקר וגם הנחקר לא יודעים, עד תום המבחנים, האם הנחקר הוא בקבוצת הניסוי או הביקורת.
הנה הנס החכם:
https://youtu.be/1kxCNcaL_1Y
מצגת על הסיפור:
https://youtu.be/sa62dBgxB90
כך הוא ידע:
https://youtu.be/oJBCq61cVIM
הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסקירה מלאה על כל הפרשה:
https://youtu.be/C0LKN2lFWI4?long=yes
כלבי פוינטר (Pointer) הם כלבי ציד שפותחו באנגליה, משילוב של כמה גזעי כלבים (אחת ההשערות היא שצירוף של כלבי בלאדהונד, גיירהאונד ופוקסהאונד). יש להם הרבה תתי גזעים, ביניהם הפוינטר הגרמני קצר השיער שפותח בגרמניה ואהוד מאד בישראל. כל הפוינטרים הם בעלי חוש ריח מפותח שמאפשר להם להיות כלבי ציד מצוינים וגם כלבי הצלה מעולים בחיפוש ניצולים בין ההריסות.
כלבי הפוינטר זכו לשמם בזכות התנהגותם בשעת הציד. במקום להסתער על הציד ולהביאו בפיו לאדוניו הציד, הפוינטר יעמוד דרוך ליד הניצוד ו"יצביע" עליו ברגלו הקדמית, עד לבוא הציידים. ההצבעה (Point) היא ההתנהגות המיוחדת שלו בציד.
הנה כלב הפוינטר:
https://youtu.be/v1stD0KbtvI
תיאור הגזע הזה:
https://youtu.be/K1aAknEoxMA
כך הפוינטר ממלא את תפקידו בציד:
https://youtu.be/SoRyv3rpB5Q
וכלבי הפוינטר הגרמני קצר השיער:
https://youtu.be/I4FHYHUhyU0
התוכים ידועים כמי שמצטיינים בחיקוי מעולה של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי. ישנם מיני תוכים שמצטיינים בחיקוי יותר מאחרים. האפרור האפריקני (African grey parrot), שרבים מכירים בשם ג'אקו, הוא החקיין הטוב ביותר בין מיני התוכים.
אבל האפרור האפריקני הוא גם ציפור חכמה ביותר. אנו בני האדם אומרים על מישהו שלא מבין, שהוא "חוזר כמו תוכי". ואכן, במחקרים על מיני תוכים נראה היה שהתוכים לומדים לחקות אבל לא מבינים את משמעות הדברים שהם אומרים. ממחקרים רבים נראה שזה אולי נכון אבל לא תמיד.
ממצאים שונים מראים שמיני תוכי נבונים במיוחד, כמו אפרור אפריקני (המוכר בשם ג'אקו) תופסים רעיונות מורכבים, כמו יחסי צבע, צורה וכמות ומסוגלים להשתמש בשפה באופן חכם. הם יודעים להבין את התוכי שהם "משוחחים" איתו, מסוגלים לבקש שיגרדו או יקלחו אותם, מסוגלים להבין ולפתור בעיות ולהשיג מזון באמצעות תקשורת.
הנה אפרור אפריקני המכונה גם ג'אקו ומדבר ועברית:
http://youtu.be/EI7Qcyw5CIk
זו הציפור החכמה בטבע:
http://youtu.be/QnnOx178Z64
בשבי:
http://youtu.be/xpgVL0hisCk
מנהל שיחה:
http://youtu.be/7rfGEtALHYs
ומדבר לעצמו:
http://youtu.be/CWSj02uIJW4
כלבי סלוקי (Saluki) הם כלבי רוח, שגופם הצר והרזה הופך אותם לאלופי ריצה של ממש. בזכות מהירותם וראייתם החדה הם ציידים מצוינים. ממש כמו רצי מרתון, הם יכולים לרוץ במהירות למרחקים גדולים מאד.
זהו גזע עתיק ממש ומגזעי הכלבים הראשונים בהיסטוריה שבויתו. כבר בתרבות שומר של האלף השישי לפני הספירה היו הסלוקים גזע שימושי של כלבים. גם במצרים העתיקה הם היו מאוד נפוצים ועל כך מעידים קברי פרעונים מצריים שבהם נמצאו כלבי סלוקים חנוטים. עוד הוכחה להיותם גזע שבוית בשלב מוקדם של ההיסטוריה נעוצה בדמותם המופיעה על קברים משנת 2134 לפני הספירה.
אפילו בעולם המוסלמי, שבו כלבים נחשבו לא נקיים, נחשבו הסלוקים מאז ומתמיד כלבים אציליים ומתנת אלוהים. הערבים קראו להם "אל חור", שפירושו "האצילי".
כבר בימי קדם סייעו כלבי הסלוקי לבני השבטים הבדואים בציד. עמידותם בתנאי המדבר, ריצתם המהירה והיכולת שלהם לצוד במדבר בשביל בעליהם, הקנתה להם מעמד חשוב בכלכלת השבט הבדואי.
גם ראייתם המצוינת סייעה להם לזהות את הטרף ממרחקים ואז מתבטאת יכולתם להשיגו בריצה ולמנוע ממנו לברוח, עד שיגיעו בעליהם. אלה הן תכונות מנצחות לכלבי ציד שכאלה והסלוקי הוא אכן גזע של כלבי ריצה המשמשים בהיסטוריה לציד.
הנה כלבי הסלוקי:
https://youtu.be/BBAW_AYqGHE
כבר אלפי שנים שמגדלים אותם לציד:
https://youtu.be/dmZTgSLdO6Y
שיתוף הפעולה והיכולות של הסלוקים במדבר, לטובת הציד הבדואי:
https://youtu.be/JiCkQ9WrpOM
כך כלב הסלוק מיילל:
https://youtu.be/qLh_S0nuJU4
וגורי סלוקי יונקים מהאם:
https://youtu.be/upjlB4XpKgI
הדולפינים הם יונקים נבונים במיוחד, שמשוחחים ביניהם בעזרת מגע (ליטוף, חיזור במגע, מכות), שפת גוף ותנועה.
מגע, תזוזה מסונכרנת והפרחת בועות - כל אלה הן דרכים לביטוי של רגשות, כמו כעס או עצבנות למשל.
אבל הדרך המעניינת ביותר שבה דולפינים מתקשרים ביניהם היא של נקישות ושריקות ואפילו חיקוי מהיר מאד של הדיבור האנושי. התקתוקים שהם מפיקים, למשל, משמשים למעשה בתור מערכת אקו לוקיישן, או סונאר קולי. בעזרת צלילים אלה וההד שחוזר אליהם, הדולפינים מאתרים את המיקום של דגים אחרים ביחס למיקומם שלהם.
צלילי התקשורת של הדולפינים נעים למרחקים גדולים מאד מתחת למים.
הנה התקשורת של הדולפינים:
http://youtu.be/Q5JQ9ab2Cbg
שירת הדולפין היא לא מוסיקה אלא פעולה תקשורתית:
https://youtu.be/JJZVQ-rIiP0
תקתוקי אקו לוקיישן שהם הסונאר הקולי שלהם:
https://youtu.be/d6798extvoU
כך זה נשמע:
https://youtu.be/nTXG105QrWI?t=9s
והדולפינים בריף הדולפינים באילת:
http://youtu.be/h44mHuc8nZw
מה הנשר אוכל?
לעומת מיני העיט שאוכלים בעלי חיים, הנשר (Vulture) הוא עוף דורס שאוכל רק פגרים של בעלי חיים. בכך הוא גם תורם לסביבה ולבריאותם של בעלי חיים אחרים ומהווה מעין אחראי נקיון בטבע. רק לעתים רחוקות תוקפים הנשרים בעלי חיים בריאים ורק בלית ברירה, שכן הם יכולים לשרוד כמעט שבוע ללא מזון, אך אם לא יימצאו להם נבלות ופגרים, הם ייאלצו לבסוף לטרוף.
סעודת הנשרים מתבצעת כשהם חגים ברקיע. ברגע שהם מאתרים בעל חיים מת, הם יורדים אל הקרקע ומתקהלים סביבו לסעודה. אכילת הפגרים היא מראה לא נעים. זה נראה אכזרי וחייתי, אבל היי - מדובר בעופות טורפים.
גם תבונת הנשרים מרשימה מאוד. למשל כשהם מנפצים עצמות גדולות מהאוויר, על ידי הפלתן לקרקע מגובה רב, כדי לאכול את התוכן שלהן.
הנה הנשר אוכל פגרים ואף מפצח את העצמות הגדולות מהאוויר, כדי לאכול את המוך שבתוכן:
http://youtu.be/zxj9YO4Qtx0
נשר באפריקה:
http://youtu.be/SPXnFeB6ihA
ונשרון מלכותי בדרום אמריקה מסתער על חלקי פגר שנטרף:
http://youtu.be/_yllQwGMbi0
לעומת מיני העיט שאוכלים בעלי חיים, הנשר (Vulture) הוא עוף דורס שאוכל רק פגרים של בעלי חיים. בכך הוא גם תורם לסביבה ולבריאותם של בעלי חיים אחרים ומהווה מעין אחראי נקיון בטבע. רק לעתים רחוקות תוקפים הנשרים בעלי חיים בריאים ורק בלית ברירה, שכן הם יכולים לשרוד כמעט שבוע ללא מזון, אך אם לא יימצאו להם נבלות ופגרים, הם ייאלצו לבסוף לטרוף.
סעודת הנשרים מתבצעת כשהם חגים ברקיע. ברגע שהם מאתרים בעל חיים מת, הם יורדים אל הקרקע ומתקהלים סביבו לסעודה. אכילת הפגרים היא מראה לא נעים. זה נראה אכזרי וחייתי, אבל היי - מדובר בעופות טורפים.
גם תבונת הנשרים מרשימה מאוד. למשל כשהם מנפצים עצמות גדולות מהאוויר, על ידי הפלתן לקרקע מגובה רב, כדי לאכול את התוכן שלהן.
הנה הנשר אוכל פגרים ואף מפצח את העצמות הגדולות מהאוויר, כדי לאכול את המוך שבתוכן:
http://youtu.be/zxj9YO4Qtx0
נשר באפריקה:
http://youtu.be/SPXnFeB6ihA
ונשרון מלכותי בדרום אמריקה מסתער על חלקי פגר שנטרף:
http://youtu.be/_yllQwGMbi0
מהו בבון ולמה הכינוי בבונים הפך לעלבון?
בַּבּוּן (Baboons) הוא קוף, שוכן אדמה, שלא חי על עצים, ממשפחת הקופים שהם בעלי זנב.
ישנן אמנם של בבונים אוכלוסיות מבודדות חח גם לאורך חופי ים סוף, בחצי האי ערב ואפילו צפונית לסהרה, אבל בדרך כלל מדובר בקופים שחיים בעיקר בחלק הדרומי של יבשת אפריקה מדרום למדבר סהרה.
בשנים האחרונות נפוצה המילה בבונים ככינוי גנאי לבני-אדם. מדובר בכינוי לא ראוי לבני אדם. אבל הוא לא ראוי לא רק מפני שהוא פוגעני ומתנשא, אלא גם מפני שהוא מצביע על הבורות של מי שמכנה כך אדם אחר.
כי הבבונים הם מבעלי החיים האינטליגנטים יותר בטבע.
במצרים העתיקה הם נחשבו אלים. אבל אם נישאר רגע בעולם החשיבה הפחות מיתולוגי - הבבון, למשל, הוא בעל החיים היחידי בעולם החי שמסוגל להבחין בין זכר לנקבה בבני אדם.
הוא גם הפרימט הכי סתגלני אחרי האדם. מהערבות הצחיחות, דרך יערות צחיחים למחצה, דרך מישורי עשב ועד ליערות הגשם עתירי הלחות והמשקעים - ניתן למצוא את הבבונים במגוון של סביבות מחיה שונות לחלוטין זו מזו.
זה מעיד על יכולת הבבונים להסתגל ולהתאים את עצמם לתנאים השונים כל כך של סביבות מחיה שונות ואף מנוגדות. המין האנושי עשה מהסתגלנות הזו קריירה והשתלט על העולם כולו. אז זה הכי קרוב שיכול בעל חיים להתקרב ליכולת האנושית של האדם, על יתרונותיו ובעיקר על חסרונותיו.
הנה הבבונים בספארי (עברית):
https://youtu.be/QuWPtK0bxxk
החברה הבבונית שהיא גם לוחמת ומגינה על מה ששייך לה, כמו טריטוריה:
https://youtu.be/iXtc17ioUFk
יש מקומות בהם הבבונים ממש כובשים שטחים (עברית):
https://youtu.be/mrnuny7oZTg
ובבונים רעבים יכולים אפילו להפוך טורפים, במקרה הזה פלמינגו:
https://youtu.be/7Xx1jh6MmB8
בַּבּוּן (Baboons) הוא קוף, שוכן אדמה, שלא חי על עצים, ממשפחת הקופים שהם בעלי זנב.
ישנן אמנם של בבונים אוכלוסיות מבודדות חח גם לאורך חופי ים סוף, בחצי האי ערב ואפילו צפונית לסהרה, אבל בדרך כלל מדובר בקופים שחיים בעיקר בחלק הדרומי של יבשת אפריקה מדרום למדבר סהרה.
בשנים האחרונות נפוצה המילה בבונים ככינוי גנאי לבני-אדם. מדובר בכינוי לא ראוי לבני אדם. אבל הוא לא ראוי לא רק מפני שהוא פוגעני ומתנשא, אלא גם מפני שהוא מצביע על הבורות של מי שמכנה כך אדם אחר.
כי הבבונים הם מבעלי החיים האינטליגנטים יותר בטבע.
במצרים העתיקה הם נחשבו אלים. אבל אם נישאר רגע בעולם החשיבה הפחות מיתולוגי - הבבון, למשל, הוא בעל החיים היחידי בעולם החי שמסוגל להבחין בין זכר לנקבה בבני אדם.
הוא גם הפרימט הכי סתגלני אחרי האדם. מהערבות הצחיחות, דרך יערות צחיחים למחצה, דרך מישורי עשב ועד ליערות הגשם עתירי הלחות והמשקעים - ניתן למצוא את הבבונים במגוון של סביבות מחיה שונות לחלוטין זו מזו.
זה מעיד על יכולת הבבונים להסתגל ולהתאים את עצמם לתנאים השונים כל כך של סביבות מחיה שונות ואף מנוגדות. המין האנושי עשה מהסתגלנות הזו קריירה והשתלט על העולם כולו. אז זה הכי קרוב שיכול בעל חיים להתקרב ליכולת האנושית של האדם, על יתרונותיו ובעיקר על חסרונותיו.
הנה הבבונים בספארי (עברית):
https://youtu.be/QuWPtK0bxxk
החברה הבבונית שהיא גם לוחמת ומגינה על מה ששייך לה, כמו טריטוריה:
https://youtu.be/iXtc17ioUFk
יש מקומות בהם הבבונים ממש כובשים שטחים (עברית):
https://youtu.be/mrnuny7oZTg
ובבונים רעבים יכולים אפילו להפוך טורפים, במקרה הזה פלמינגו:
https://youtu.be/7Xx1jh6MmB8
מה סוד הזיכרון של הפיל?
הזיכרון של הפיל (Elephant's memory) הוא אחד הדברים המרשימים בטבע. משם גם נגזר הביטוי "זיכרון של פיל" שרבים מצמידים למי שזכרונו מצוין.
בספר "בין הפילים" של זוג חוקרי הפילים הנודעים דגלס המילטון התגלה לראשונה שכמו בחברה האנושית, מבוסס זיכרונם המצוין של הפילים על ניסיון חייהם, הלמידה וההתבוננות במעשי ושל הפילים המבוגרים.
ואכן, הפילים הם בעלי זיכרון מעולה. יש להם יכולת נדירה ומופלאה לדלות מזיכרונם פרטים קלושים מלפני שנים רבות. בעדר הפילים הנקבות הן המנהיגות. תופעה מדהימה שבה צפו חוקרי הפילים היא של פילה המובילה את העדר בחוליות של מדבר נמיב, עשרות שנים מאז שהייתה שם בפעם האחרונה.
לתדהמת החוקרים היא חופרת באדמה ומגלה בעומק של מטרים בודדים מים. אין לה כישורי גילוי מים, אלא פשוט זיכרון מדהים שנצרב בה בגיל צעיר, לפני עשרות שנים, כשהיא צעדה עם העדר אחרי המנהיגה, באותו נתיב בדיוק.
הנה סרטון על זיכרון הפיל (מתורגם):
https://youtu.be/lSXNqsOoURg
כך מסרבים פילים בוגרים לשוב למקום שבו טבחו את קרוביהם כשהיו גורים:
https://youtu.be/Oyp9WUE4zwU
ברוח היתולית, הנה שימוש בזיכרון של הפיל לפרסומת:
https://youtu.be/MfrqySjEDxs
וסרט ארוך על הזיכרון של פילים:
https://youtu.be/1d4gVUdLzZA?long=yes
הזיכרון של הפיל (Elephant's memory) הוא אחד הדברים המרשימים בטבע. משם גם נגזר הביטוי "זיכרון של פיל" שרבים מצמידים למי שזכרונו מצוין.
בספר "בין הפילים" של זוג חוקרי הפילים הנודעים דגלס המילטון התגלה לראשונה שכמו בחברה האנושית, מבוסס זיכרונם המצוין של הפילים על ניסיון חייהם, הלמידה וההתבוננות במעשי ושל הפילים המבוגרים.
ואכן, הפילים הם בעלי זיכרון מעולה. יש להם יכולת נדירה ומופלאה לדלות מזיכרונם פרטים קלושים מלפני שנים רבות. בעדר הפילים הנקבות הן המנהיגות. תופעה מדהימה שבה צפו חוקרי הפילים היא של פילה המובילה את העדר בחוליות של מדבר נמיב, עשרות שנים מאז שהייתה שם בפעם האחרונה.
לתדהמת החוקרים היא חופרת באדמה ומגלה בעומק של מטרים בודדים מים. אין לה כישורי גילוי מים, אלא פשוט זיכרון מדהים שנצרב בה בגיל צעיר, לפני עשרות שנים, כשהיא צעדה עם העדר אחרי המנהיגה, באותו נתיב בדיוק.
הנה סרטון על זיכרון הפיל (מתורגם):
https://youtu.be/lSXNqsOoURg
כך מסרבים פילים בוגרים לשוב למקום שבו טבחו את קרוביהם כשהיו גורים:
https://youtu.be/Oyp9WUE4zwU
ברוח היתולית, הנה שימוש בזיכרון של הפיל לפרסומת:
https://youtu.be/MfrqySjEDxs
וסרט ארוך על הזיכרון של פילים:
https://youtu.be/1d4gVUdLzZA?long=yes
כיצד מצילים הדולפינים בני אדם?
זה קרה בנובמבר שנת 1988. שני ימאים הצליחו לשרוד את טביעתה של הספינה שלהם לא רחוק מחופי אינדונזיה. הם החלו לשחות במים לכיוון החוף. האימה לא איחרה להתגנב אליהם, כשלפתע הם חשו את הכרישים הטורפים מקיפים אותם. אבל אז התרחש נס של ממש, כשלפתע הגיחה קבוצת דולפינים שסוככה והגנה על שניהם. הדולפינים ליוו אותם לאורך כל הלילה הארוך ההוא, עד שהניצולים הגיעו ללא פגע לחוף מבטחים.
את העובדה שהדולפינים הם נבונים כולם אולי יודעים. אבל על יכולת ההצלה שלהם והעזרה שהם מושיטים לבני אדם במצוקה, לא כולם שמעו. יתכן שאם מישהו יבדוק פעם, הוא יגלה שידידו הטוב של האדם הוא דווקא הדולפין מציל החיים, אבל ברור שבכל מקרה ניתן להכתירם בקלות כידידיו הימיים הטובים ביותר של האדם.
יש דוגמאות נוספות להצלת הדולפינים אנשים וילדים במצוקה. אנשים שכמעט טבעו סיפרו לא פעם שדולפין הגיח לפתע ונשא אותם על גבו לגובה המים. אנשים רבים שמצאו עצמם נאלצים לשרוד במים, בשל טביעה של כלי השיט שלהם, העידו גם הם על ההגנה מכרישים וטורפים ימיים אחרים, שהעניקו להם הדולפינים. יורדי הים יודעים כבר מזמן שטורפים ימיים מתרחקים בעקביות מאנשים ששוחים במים ולידם דולפינים.
הנה דולפינים מצילים צוללן מכרישים:
http://youtu.be/T3pXhU5vzas
ואחרים מצילים צוללנית שנקלעה למצוקה במעמקי בריכה:
http://youtu.be/K73Yzw3Mg7Y
זה קרה בנובמבר שנת 1988. שני ימאים הצליחו לשרוד את טביעתה של הספינה שלהם לא רחוק מחופי אינדונזיה. הם החלו לשחות במים לכיוון החוף. האימה לא איחרה להתגנב אליהם, כשלפתע הם חשו את הכרישים הטורפים מקיפים אותם. אבל אז התרחש נס של ממש, כשלפתע הגיחה קבוצת דולפינים שסוככה והגנה על שניהם. הדולפינים ליוו אותם לאורך כל הלילה הארוך ההוא, עד שהניצולים הגיעו ללא פגע לחוף מבטחים.
את העובדה שהדולפינים הם נבונים כולם אולי יודעים. אבל על יכולת ההצלה שלהם והעזרה שהם מושיטים לבני אדם במצוקה, לא כולם שמעו. יתכן שאם מישהו יבדוק פעם, הוא יגלה שידידו הטוב של האדם הוא דווקא הדולפין מציל החיים, אבל ברור שבכל מקרה ניתן להכתירם בקלות כידידיו הימיים הטובים ביותר של האדם.
יש דוגמאות נוספות להצלת הדולפינים אנשים וילדים במצוקה. אנשים שכמעט טבעו סיפרו לא פעם שדולפין הגיח לפתע ונשא אותם על גבו לגובה המים. אנשים רבים שמצאו עצמם נאלצים לשרוד במים, בשל טביעה של כלי השיט שלהם, העידו גם הם על ההגנה מכרישים וטורפים ימיים אחרים, שהעניקו להם הדולפינים. יורדי הים יודעים כבר מזמן שטורפים ימיים מתרחקים בעקביות מאנשים ששוחים במים ולידם דולפינים.
הנה דולפינים מצילים צוללן מכרישים:
http://youtu.be/T3pXhU5vzas
ואחרים מצילים צוללנית שנקלעה למצוקה במעמקי בריכה:
http://youtu.be/K73Yzw3Mg7Y
כמה השימפנזים חכמים ואיך הם משוחחים?
השימפנזים הם מבעלי החיים הנבונים ביותר. הם גם אחד משני המינים היחידים שנחשבים לקוף-אדם.
בין המרכיבים התבוניים המרתקים שהשימפנזים יודעים לבצע ניתן למצוא את יכולת השיתוף שלהם במזון, השימוש בכלי ציד פשוטים ובכלים שמצאו או סיגלו לביצוע משימות, המודעות העצמית, הציד המשותף שלהם, וניהול קהילה חברתית ופוליטיקה פשוטה, כולל היכולת להתאפק.
#דוגמאות לתבונה של השימפנזים?
הם למשל, אוהבים לאכול טרמיטים, סוג של נמלים. הם מצאו לעצמם שיטת ציד יעילה ופשוטה להפליא. השימפנזים משתמשים בענף קטן, אותו הם תוחבים לתוך קן של טרמיטים. הם ממתינים רגע, כדי שהטרמיטים יתקפו את הענף "הפולש" וייצמדו אליו בעזרת לסתותיהם. אז השימפנזים נוהגים למשוך את הענף החוצה ולזלול בהנאה את הטרמיטים שמכסים אותו.
לאחר התנסות קצרה עם מראות, השימפנזים גם ידועים כקופים היחידים שעוברים את המבחן של היכולת לזהות את עצמם במראה. את המבחן הזה יש חוקרים המחשיבים כראייה לקיום מודעות עצמית.
אבל מעניין הרבה יותר הוא הצד החברתי שלהם. לא רק ששימפנזים הם בעלי חיים חברותיים, רגשיים ופעילים מאד, הם גם סיגלו לעצמם תקשורת שבה משמשים פרצופים, מחוות, תנועות ידיים והבעות פנים חרישיות או מלוות בקולות, כדי להעביר ביניהם מסרים ולנהל משא ומתן.
כך למשל יכולה שימפנזה להתחבק ולהתנשק כדרך להביע פיוס או קרבה לשימפנזה אחרת. השימפנזה יכולה גם לבקש אוכל על ידי מחווה "אנושית" של הגשת יד בתחינה למי שאוחז במזון. אם היא אינה מקבלת, היא תוסיף פעמים רבות בכי או יבבה, כדי לרגש את האוחז במזון ולגרום לו לתת מעט משלו.
אצל השימפנזים הילדים מוכרות גם התפרצויות הזעם הקולניות, כשאימם גומלת אותם מיניקה של חלב אם.
החוקרים הצליחו שוב ושוב להדריך שימפנזים לתקשר בשפות סימנים ולהעביר מסרים מתוכנתים שלמדו.
הנה התקשורת והדיבור של השימפנזים זה עם זה, במחוות ותנועות:
http://youtu.be/NBFBbFcixRY
תינוקת שימפנזי, שלומדת לומר מילים כמו אמא ואבא ולהשתמש בהם נכון:
http://youtu.be/1-_LsVQb3t0
ושימפנזה שמדליק אש מזרדים ואז מבשל מרשמלו על המדורה:
https://youtu.be/GQcN7lHSD5Y
השימפנזים הם מבעלי החיים הנבונים ביותר. הם גם אחד משני המינים היחידים שנחשבים לקוף-אדם.
בין המרכיבים התבוניים המרתקים שהשימפנזים יודעים לבצע ניתן למצוא את יכולת השיתוף שלהם במזון, השימוש בכלי ציד פשוטים ובכלים שמצאו או סיגלו לביצוע משימות, המודעות העצמית, הציד המשותף שלהם, וניהול קהילה חברתית ופוליטיקה פשוטה, כולל היכולת להתאפק.
#דוגמאות לתבונה של השימפנזים?
הם למשל, אוהבים לאכול טרמיטים, סוג של נמלים. הם מצאו לעצמם שיטת ציד יעילה ופשוטה להפליא. השימפנזים משתמשים בענף קטן, אותו הם תוחבים לתוך קן של טרמיטים. הם ממתינים רגע, כדי שהטרמיטים יתקפו את הענף "הפולש" וייצמדו אליו בעזרת לסתותיהם. אז השימפנזים נוהגים למשוך את הענף החוצה ולזלול בהנאה את הטרמיטים שמכסים אותו.
לאחר התנסות קצרה עם מראות, השימפנזים גם ידועים כקופים היחידים שעוברים את המבחן של היכולת לזהות את עצמם במראה. את המבחן הזה יש חוקרים המחשיבים כראייה לקיום מודעות עצמית.
אבל מעניין הרבה יותר הוא הצד החברתי שלהם. לא רק ששימפנזים הם בעלי חיים חברותיים, רגשיים ופעילים מאד, הם גם סיגלו לעצמם תקשורת שבה משמשים פרצופים, מחוות, תנועות ידיים והבעות פנים חרישיות או מלוות בקולות, כדי להעביר ביניהם מסרים ולנהל משא ומתן.
כך למשל יכולה שימפנזה להתחבק ולהתנשק כדרך להביע פיוס או קרבה לשימפנזה אחרת. השימפנזה יכולה גם לבקש אוכל על ידי מחווה "אנושית" של הגשת יד בתחינה למי שאוחז במזון. אם היא אינה מקבלת, היא תוסיף פעמים רבות בכי או יבבה, כדי לרגש את האוחז במזון ולגרום לו לתת מעט משלו.
אצל השימפנזים הילדים מוכרות גם התפרצויות הזעם הקולניות, כשאימם גומלת אותם מיניקה של חלב אם.
החוקרים הצליחו שוב ושוב להדריך שימפנזים לתקשר בשפות סימנים ולהעביר מסרים מתוכנתים שלמדו.
הנה התקשורת והדיבור של השימפנזים זה עם זה, במחוות ותנועות:
http://youtu.be/NBFBbFcixRY
תינוקת שימפנזי, שלומדת לומר מילים כמו אמא ואבא ולהשתמש בהם נכון:
http://youtu.be/1-_LsVQb3t0
ושימפנזה שמדליק אש מזרדים ואז מבשל מרשמלו על המדורה:
https://youtu.be/GQcN7lHSD5Y
מה פשר החיבוקים והנשיקות של השימפנזים?
השימפנזים חיים רוב הזמן על העצים ונעים ביניהם בקפיצות גדולות, כשהם נאחזים בענפים בזרועותיהם החזקות.
הקשר בין השימפנזים מאד דומה לקשר בין בני-אדם. גם הם מברכים אחד את השני בחיבוק ונשיקה וגם הם "משוחחים" ביניהם. אבל השיחה של השימפנזים היא בעזרת נשיפות, שריקות, נחירות ונביחות.
כששימפנזים רוצים להזהיר אחד את השני מפני איום או אויב מפחיד, הם חובטים על גזע העץ ושורקים ברעש גדול.
הנה צורת התקשורת של השימפנזים:
http://youtu.be/NBFBbFcixRY
וחיבוקים לחוקרים:
http://youtu.be/EsUP2dftN9w
השימפנזים חיים רוב הזמן על העצים ונעים ביניהם בקפיצות גדולות, כשהם נאחזים בענפים בזרועותיהם החזקות.
הקשר בין השימפנזים מאד דומה לקשר בין בני-אדם. גם הם מברכים אחד את השני בחיבוק ונשיקה וגם הם "משוחחים" ביניהם. אבל השיחה של השימפנזים היא בעזרת נשיפות, שריקות, נחירות ונביחות.
כששימפנזים רוצים להזהיר אחד את השני מפני איום או אויב מפחיד, הם חובטים על גזע העץ ושורקים ברעש גדול.
הנה צורת התקשורת של השימפנזים:
http://youtu.be/NBFBbFcixRY
וחיבוקים לחוקרים:
http://youtu.be/EsUP2dftN9w
איך התוכים מחקים אנשים?
התוכי הוא אחד העופות המרשימים בטבע, גם בתבונה שלו וגם ביכולת החיקוי המדהימה שהוא מפגין. וזה לא רק החיקוי המופלא שמאפיין את התבונה שלהם. כשמאמנים אותם נכון, התוכים יכולים להבין רעיונות שונים, לענות על שאלות מדויקות בתשובות תואמות ולעשות המון דברים תבוניים שהם למדו.
מבנה גופם של התוכים כולל תיבת תהודה שמאפשרת להם להפיק הרבה סוגי קולות וכך הם מסוגלים להיות חקיינים טובים כל כך. הם מסוגלים לחקות מגוון רחב של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי.
מחקרים מצאו שכישרון החיקוי של התוכי הוא כלי חברתי חשוב. החיקוי מאפשר לתוכי לתקשר ביעילות עם תוכים אחרים בלהקה ובכך לשפר את מעמדם החברתי. יותר מזה, כנראה שהתוכי משתמש בחיקוי כדי לתקשר עם תוכים ספציפיים, לנהל איתם סוג של שיחה.
מיני התוכים השונים יודעים לחקות ברמות שונות. יש מיני תוכים שמצטיינים בחיקוי יותר מאחרים. חוץ מהיותו ציפור חכמה במיוחד, האפרור האפריקני, שרבים מכירים בשם ג'אקו, הוא החקיין הטוב ביותר בין מיני התוכים וגם אחת הציפורים החכמות בטבע.
הנה תוכי מבריק בשם איינשטיין שיודע לחקות כל דבר ואפילו לשיר:
http://youtu.be/nbrTOcUnjNY
כך תוכים יכולים לדבר:
https://youtu.be/dBGw7uXc0eo
השוואה בין איינשטיין ותוכי נבון נוסף בשם גריפין:
http://youtu.be/ozgcKw4MyvY
ותוכים נוספים שמפגינים כישורי חיקוי ודיבור מדהימים:
https://youtu.be/vLxOsPcRK2Q
התוכי הוא אחד העופות המרשימים בטבע, גם בתבונה שלו וגם ביכולת החיקוי המדהימה שהוא מפגין. וזה לא רק החיקוי המופלא שמאפיין את התבונה שלהם. כשמאמנים אותם נכון, התוכים יכולים להבין רעיונות שונים, לענות על שאלות מדויקות בתשובות תואמות ולעשות המון דברים תבוניים שהם למדו.
מבנה גופם של התוכים כולל תיבת תהודה שמאפשרת להם להפיק הרבה סוגי קולות וכך הם מסוגלים להיות חקיינים טובים כל כך. הם מסוגלים לחקות מגוון רחב של צלילים וקולות, כולל דיבור אנושי.
מחקרים מצאו שכישרון החיקוי של התוכי הוא כלי חברתי חשוב. החיקוי מאפשר לתוכי לתקשר ביעילות עם תוכים אחרים בלהקה ובכך לשפר את מעמדם החברתי. יותר מזה, כנראה שהתוכי משתמש בחיקוי כדי לתקשר עם תוכים ספציפיים, לנהל איתם סוג של שיחה.
מיני התוכים השונים יודעים לחקות ברמות שונות. יש מיני תוכים שמצטיינים בחיקוי יותר מאחרים. חוץ מהיותו ציפור חכמה במיוחד, האפרור האפריקני, שרבים מכירים בשם ג'אקו, הוא החקיין הטוב ביותר בין מיני התוכים וגם אחת הציפורים החכמות בטבע.
הנה תוכי מבריק בשם איינשטיין שיודע לחקות כל דבר ואפילו לשיר:
http://youtu.be/nbrTOcUnjNY
כך תוכים יכולים לדבר:
https://youtu.be/dBGw7uXc0eo
השוואה בין איינשטיין ותוכי נבון נוסף בשם גריפין:
http://youtu.be/ozgcKw4MyvY
ותוכים נוספים שמפגינים כישורי חיקוי ודיבור מדהימים:
https://youtu.be/vLxOsPcRK2Q
איך הדולפינים פועלים ביחד?
הדולפינים ידועים בשיתוף הפעולה שלהם עם דייגים ברחבי העולם, לצורך ציד ותמורת חלקם בדגה. אבל שיתוף הפעולה אצלם הוא הרבה יותר מפותח משהיה ידוע. מסתבר שדולפינים צדים באופן קבוצתי תמיד. הם פועלים ביחד כדי לצוד דגים והתיאום שלהם מפותח מאד.
מבנה מוחם וגודלו, יכולת הסונאר שלהם ליצור תמונה תלת-ממדית של מה שמסביבם והתפיסה המהירה שלהם - כל אלה מסייעים להם לגבש שיטות עבודה קבוצתיות, שבהן לכל אחד יש תפקיד שתורם לפעולה הקבוצתית.
ביחד צדים הדולפינים מזון וביחד הם ממלאים משימות כמו הצלת חיים של בני אדם ובעלי חיים, סיוע לדייגים בתמורה לחלק משלל הדיג ועוד.
הנה שיתוף פעולה של הדולפינים כדי לצוד דגים באמצעות מלכודות חול שהם יוצרים:
http://youtu.be/-xm9PjKdf00
כאן הם צדים אפילו על החוף:
https://youtu.be/FE49xEU_z7g
והם גם מצילים בני אדם ביחד. כאן דולפיני האורקה מצילים טובעים ומגינים עליהם מהכרישים שמגיעים לטרוף:
http://youtu.be/r1ZkkHesyjg
הדולפינים ידועים בשיתוף הפעולה שלהם עם דייגים ברחבי העולם, לצורך ציד ותמורת חלקם בדגה. אבל שיתוף הפעולה אצלם הוא הרבה יותר מפותח משהיה ידוע. מסתבר שדולפינים צדים באופן קבוצתי תמיד. הם פועלים ביחד כדי לצוד דגים והתיאום שלהם מפותח מאד.
מבנה מוחם וגודלו, יכולת הסונאר שלהם ליצור תמונה תלת-ממדית של מה שמסביבם והתפיסה המהירה שלהם - כל אלה מסייעים להם לגבש שיטות עבודה קבוצתיות, שבהן לכל אחד יש תפקיד שתורם לפעולה הקבוצתית.
ביחד צדים הדולפינים מזון וביחד הם ממלאים משימות כמו הצלת חיים של בני אדם ובעלי חיים, סיוע לדייגים בתמורה לחלק משלל הדיג ועוד.
הנה שיתוף פעולה של הדולפינים כדי לצוד דגים באמצעות מלכודות חול שהם יוצרים:
http://youtu.be/-xm9PjKdf00
כאן הם צדים אפילו על החוף:
https://youtu.be/FE49xEU_z7g
והם גם מצילים בני אדם ביחד. כאן דולפיני האורקה מצילים טובעים ומגינים עליהם מהכרישים שמגיעים לטרוף:
http://youtu.be/r1ZkkHesyjg
