שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם חללי ה"אופן ספייס" ומהם ה"קיוביקלס"?
מרחבי אוֹפֶּן סְפֶּייס (Open Space) הם סביבת עבודה ללא קירות, הפרדות או מחיצות קבועות, שבה עובדים רבים חולקים אותו מרחב פתוח, או חצי-פתוח.
עקרון האופן ספייס הוא חלק מתפיסה רחבה יותר שתחילתה במאה ה-20, המכונה "אופן פלאן" (Open plan). עיקרה היה תכנון פתוח וגישה זו התפתחה לא רק במשרדים, אלא גם בתכנון של בתים פרטיים (למשל בביטול ההפרדה בין הסלון לפינת האוכל והמטבח) וגם בתכנון נוף (ביטול התיחום של גדרות או גדר חיה בין חצרות קדמיות בפרברים).
באדריכלות המשרדים המהפכה הזו תשפיע באופן דרמטי על צורת העבודה המודרנית, אבל כמו כל רעיון טוב שהלך רחוק מדי, לא תמיד התוצאות היו מה שהמתכננים ציפו אליהן.
כי עד האופן ספייס נבנו המשרדים בתור אוסף חדרים מקושרים במסדרונות, כשבכל חדר מעובד אחד ועד כמה עובדים. הקונספט הראשון של חלל עבודה פתוח נולד כשפרנק לויד רייט (Frank Lloyd Wright) תכנן את בניין לרקין (Larkin Administration Building) בעיר באפלו שנבנה בשנים 1904-1906. רייט יצר מרחב עבודה פתוח וענקי, עם שורות מסודרות של שולחנות שדמו לקו יצור של צווארונים לבנים. זה היה ניסיון להפיק יעילות מקסימלית מהעובדים, כמעט כמו ששרשרת הייצור עשתה לפועלי ייצור במפעלים.
המהפכה האמיתית הגיעה בשנות ה-50 מגרמניה. קבוצת יועצים גרמנית בשם קוויקבורנר (Quickborner Team) פיתחה ב-1958 גישה חדשה שקראו לה "בירולנדשאפט" (Bürolandschaft) שמשמעותה "נוף משרדי". היו אלה האחים וולפגנג ואברהרד שנלה (Wolfgang and Eberhard Schnelle) מהקבוצה שרצו ליצור סביבת עבודה דמוקרטית יותר. במקום שורות קשיחות, הם יצרו סידורים אורגניים עם רהיטים מפוזרים, כשביניהם מחיצות וצמחים שיצרו אזורים נפרדים עם מידה של פרטיות.
הרעיון חצה את האוקיינוס ובשנת 1964 חברת הרמן מילר (Herman Miller) האמריקאית השיקה את מערכת "אקשן אופיס" (Action Office). המעצב רוברט פרופסט (Robert Propst) פיתח אז את ה"קיוביקל" (cubical), תא עבודה מודולרי עם מחיצות נמוכות.
כך נולדו מרחבי ה"קיוביקלס" (cubicals) המשרדיים שפרושים באולם גדול, אותם תאי עבודה מפורסמים שרבים מכירים מסרטים ומתוכניות טלוויזיה.
מטרתם של תאי העבודה הללו הייתה לתת לעובדים גמישות, תוך שמירה על שיתוף ויעילות. זה נעשה באמצעות ביטול הקירות והדלתות במטרה להעלים את המחסומים שיוצרים חללים קטנים.
בשנות ה-60 וה-70 זכתה השיטה להצלחה מסחררת ובעיקר מסיבות כלכליות. מנהלים הבינו שאפשר לדחוס יותר עובדים בפחות מקום, לחסוך בעלויות ולשדר מסר של שוויון חברתי. לא יהיו יותר חדרי מנהלים מפוארים מול תאים צפופים לעובדים הפשוטים.
אבל המציאות התגלתה כמורכבת יותר. מחקרים החלו להראות שמרחבי האופן ספייס גורמים להשפעות פחות צפויות. במקום שיתוף ופתיחות, רבים מהעובדים הרגישו חשופים ולחוצים. הרעש הקבוע, חוסר הפרטיות והקושי להתרכז הפכו בעיות יומיומיות. במקום לעודד תקשורת, אנשים התחילו ללבוש אוזניות ולהימנע מקשר עין.
עם השנים החלו רבים ממשרדי ה"קיוביקלס", אותם תאים משרדיים עם מחיצות, להפתח לחלוטין ולבטל את ההפרדה ביניהם.
למרות הביקורת הגוברת, גם כיום מרחבי האופן ספייס עדיין נפוצים מאוד בעולם הארגוני. המנהלים אוהבים אותם כי הם חוסכים כסף ומאפשרים פיקוח קל יותר על העובדים. העובדים למדו להשתמש בחידושים שמקלים עליהם את הרעש ואת הסחות הדעת. אוזניות מבטלות רעשים מאפשרות לעובדים לעבוד ולהתרכז בחלל גדול וללא הפרדה, גם כשעמיתיהם מדברים לידם או משוחחים בטלפון.
השאלה אם זה באמת משפר את הפרודוקטיביות והרווחה של העובדים נותרת פתוחה, אבל דבר אחד ברור - מרחבי האופן ספייס שינו את פני חללי העבודה המודרניים ומראה שהם לא עומדים להיעלם משם.
הנה הסבר לאופן ספייס (עברית):
https://youtu.be/I-2gBik57tY
תולדות העבודה והמשרדים:
https://youtu.be/DiHfVbCUdwc
אופן ספייס להשכרה:
https://youtu.be/zlRkk-mrEak
בחיוך - האם זה ככה אצלכם במשרד? (עברית)
https://youtu.be/6N4i4vmEJkk
אופן ספייס נופי:
https://youtu.be/leJcX1MvZDQ
והמקום המפתיע בו אפשר למצוא אופן ספייס (עברית):
https://youtu.be/S7jdPS25DR0?long=yes
מהם חללי עבודה משותפים ומה הפך אותם להצלחה כל כך גדולה?
חללים משותפים (Collaborated spaces) ובעיקר חללי העבודה המשותפים (Co-working Space), היו לפני עשור הדבר החדש בתחום העבודה המשרדית, במיוחד בתחומי הסטארטאפים וההייטק. אם בעבר רבים העדיפו לעבוד מהבית, הרי שדברים מתחילים להשתנות.
אבל למה בעצם? מה רע בלעבוד בבית? - מה לא טוב בשעות גמישות, בעבודה בפיג'מה, בחסכון כשלא אוכלים בחוץ ובהפסקה בכל פעם שנמאס מהעבודה... ובכן, מי שניסו זאת לתקופה ארוכה יודעים שקשה מאד להעביר ימי עבודה שלמים בבית כשאתם לבד, ללא מישהו לדבר איתו. ואגב, גם כשבני הבית נמצאים, במיוחד הפעוטות והילדים, קשה מאד להתרכז ולעבוד בשקט.
כשנוסדה חברת WeWork' בשנת 2010 היא סחפה רבים אליה ומתחם העבודה השיתופי החליף עבור רבים את בתי הקפה שבהם הם נהגו לעבוד בעבר. הוא הציע סוג של שילוב בין מקום עבודה מסודר, ביחד עם אווירה נעימה וחברתית יותר של עצמאים ויזמים.
מתחמי העבודה המשותפים פתוחים 24 שעות ביממה ועושים ככל יכולתם להקל על היזמים. הם מציעים חללי עבודה משותפים, אך גם משרדים לצוותים קטנים, תאי שיחות טלפון סגורים שמאפשרים לדבר בקול, בלי להפריע לשאר העובדים, פינות הסבה שמאפשרות לעבוד על הספה (כמו בבית..), חדרי ישיבות, מרחב משותף למפגשים, מטבחים יוקרתיים, אינטרנט אלחוטי חופשי ושירותי משרד שונים, כולל מדפסות, מקרנים, לוחות חכמים ועוד. במרבית המתחמים הללו יש קפה ובירה ללא הגבלה, לעתים גם נשנושים וכדומה.
ואכן, מה שפנה במקור לסטארטאפים הפך עם הזמן למשוך גם חברות קטנות ובינוניות ורבות מהן מעדיפות כיום לשכור משרדים במתחמי העבודה המשותפים ולשכוח מכל ה"בלגן" שקשור בשכירת משרדים, תחזוקתם, הניקיון וניהול כל החשבונות הכרוכים בהם. כך יכולים היזמים, או המנהל ועובדיו, לתעל את האנרגיות שלהם לעבודה האמיתית, במקום לבזבז זמן ואנרגיה על ניהול משרד, חשוב ככל שיהיה.
למעשה, מתאימים החללים המשותפים את עצמם לסגנון העבודה הייחודי, לנוחות ולצרכים של כל אחד מהם - מי לעבודה בעמדה בחלל הפתוח ומי להשכרת משרד למספר שעות, או לשבועות וחודשים, מי בעמדת עבודה, במשרד או ב"אופן ספייס", מי לצורכי עבודה מתמשכת ומי לפגישות עסקיות מזדמנות.
כמובן שחללי עבודה כאלה יוצרים גם אווירה קהילתית מיוחדת, נטוורקינג קבוע ומתמשך היוצר קשרים, בין אנשים שמגיעים מתחומים מגוונים, יכולים להעשיר איש את רעהו, לסייע בפתרון בעיות, בשירותים מקצועיים זה לזה וכדומה.
אבל יש שם עוד משהו... בחללי העבודה המשותפים הללו מצליחים להעניק ליזמים הצעירים, לאנשים עם חלום להקים מיזם שישנה את העולם וינהיג את התחום שלו, את ההגשה של הדבר האמיתי. הנה הם עובדים במשרד, שמרגיש הייטק, נותן פינוקים ותנאים של הייטק והופך לא רק עניין חברתי ונוחות ניהולית, אלא גם הגשמה מוקדמת של החלום הסטארטאפיסטי שלהם.
זעזוע מסוים נרשם בתחום, כשבשנת 2019, לאחר התרחבותה וטרם היציאה שלה להנפקה, נחשפו חובותיה הגדולים של חברת WeWork. הנפקתה נדחתה לספטמבר 2021, עת התמזגה החברה במיזוג ספאק ונכנסה לבורסה של ניו יורק. המשבר הכלכלי שבא השנה שאחריה פגע בה גם הוא, הן בגלל עליית הריבית והן בשל ירידת ערך שטחי הנדל"ן בערים הגדולות. עוד גרם למשבר המשבר בהייטק, שהביא לקוחות רבים של WeWork לבטל חוזים. אדם נוימן, המייסד המרכזי שלה, הודח מהחברה, תוך שהוא מקבל חבילת פיצויים ששוויה מיליארד דולר. ב-2023 הכריזה מה שהייתה ענקית החללים המשותפים על פשיטת רגל, כשאותו נוימן מבקש לקנות את החברה בחזרה בכדי למנוע זאת ומסורב.
הנה עולם חללי העבודה המשותפים:
https://youtu.be/HYlwYjRPbPo
ביקור וירטואלי ב-360 מעלות VR:
https://youtu.be/CagEhBNN-AE
חללי העבודה המשותפים מתאימים למילניאלנס בול:
https://youtu.be/2QCySNv7cxA
ויש חללי עבודה משותפים גם למעצבים ואדריכלים (עברית):
https://youtu.be/C7uRfN7d-PM
מה הייתה בעצם Wework שהובילה את העולם הזה?
https://youtu.be/J98sYPOZWEs
על עלייתה ונפילתה של WeWork:
https://youtu.be/X2LwIiKhczo?long=yes
אופן ספייס

מרחבי אוֹפֶּן סְפֶּייס (Open Space) הם סביבת עבודה ללא קירות, הפרדות או מחיצות קבועות, שבה עובדים רבים חולקים אותו מרחב פתוח, או חצי-פתוח.
עקרון האופן ספייס הוא חלק מתפיסה רחבה יותר שתחילתה במאה ה-20, המכונה "אופן פלאן" (Open plan). עיקרה היה תכנון פתוח וגישה זו התפתחה לא רק במשרדים, אלא גם בתכנון של בתים פרטיים (למשל בביטול ההפרדה בין הסלון לפינת האוכל והמטבח) וגם בתכנון נוף (ביטול התיחום של גדרות או גדר חיה בין חצרות קדמיות בפרברים).
באדריכלות המשרדים המהפכה הזו תשפיע באופן דרמטי על צורת העבודה המודרנית, אבל כמו כל רעיון טוב שהלך רחוק מדי, לא תמיד התוצאות היו מה שהמתכננים ציפו אליהן.
כי עד האופן ספייס נבנו המשרדים בתור אוסף חדרים מקושרים במסדרונות, כשבכל חדר מעובד אחד ועד כמה עובדים. הקונספט הראשון של חלל עבודה פתוח נולד כשפרנק לויד רייט (Frank Lloyd Wright) תכנן את בניין לרקין (Larkin Administration Building) בעיר באפלו שנבנה בשנים 1904-1906. רייט יצר מרחב עבודה פתוח וענקי, עם שורות מסודרות של שולחנות שדמו לקו יצור של צווארונים לבנים. זה היה ניסיון להפיק יעילות מקסימלית מהעובדים, כמעט כמו ששרשרת הייצור עשתה לפועלי ייצור במפעלים.
המהפכה האמיתית הגיעה בשנות ה-50 מגרמניה. קבוצת יועצים גרמנית בשם קוויקבורנר (Quickborner Team) פיתחה ב-1958 גישה חדשה שקראו לה "בירולנדשאפט" (Bürolandschaft) שמשמעותה "נוף משרדי". היו אלה האחים וולפגנג ואברהרד שנלה (Wolfgang and Eberhard Schnelle) מהקבוצה שרצו ליצור סביבת עבודה דמוקרטית יותר. במקום שורות קשיחות, הם יצרו סידורים אורגניים עם רהיטים מפוזרים, כשביניהם מחיצות וצמחים שיצרו אזורים נפרדים עם מידה של פרטיות.
הרעיון חצה את האוקיינוס ובשנת 1964 חברת הרמן מילר (Herman Miller) האמריקאית השיקה את מערכת "אקשן אופיס" (Action Office). המעצב רוברט פרופסט (Robert Propst) פיתח אז את ה"קיוביקל" (cubical), תא עבודה מודולרי עם מחיצות נמוכות.
כך נולדו מרחבי ה"קיוביקלס" (cubicals) המשרדיים שפרושים באולם גדול, אותם תאי עבודה מפורסמים שרבים מכירים מסרטים ומתוכניות טלוויזיה.
מטרתם של תאי העבודה הללו הייתה לתת לעובדים גמישות, תוך שמירה על שיתוף ויעילות. זה נעשה באמצעות ביטול הקירות והדלתות במטרה להעלים את המחסומים שיוצרים חללים קטנים.
בשנות ה-60 וה-70 זכתה השיטה להצלחה מסחררת ובעיקר מסיבות כלכליות. מנהלים הבינו שאפשר לדחוס יותר עובדים בפחות מקום, לחסוך בעלויות ולשדר מסר של שוויון חברתי. לא יהיו יותר חדרי מנהלים מפוארים מול תאים צפופים לעובדים הפשוטים.
אבל המציאות התגלתה כמורכבת יותר. מחקרים החלו להראות שמרחבי האופן ספייס גורמים להשפעות פחות צפויות. במקום שיתוף ופתיחות, רבים מהעובדים הרגישו חשופים ולחוצים. הרעש הקבוע, חוסר הפרטיות והקושי להתרכז הפכו בעיות יומיומיות. במקום לעודד תקשורת, אנשים התחילו ללבוש אוזניות ולהימנע מקשר עין.
עם השנים החלו רבים ממשרדי ה"קיוביקלס", אותם תאים משרדיים עם מחיצות, להפתח לחלוטין ולבטל את ההפרדה ביניהם.
למרות הביקורת הגוברת, גם כיום מרחבי האופן ספייס עדיין נפוצים מאוד בעולם הארגוני. המנהלים אוהבים אותם כי הם חוסכים כסף ומאפשרים פיקוח קל יותר על העובדים. העובדים למדו להשתמש בחידושים שמקלים עליהם את הרעש ואת הסחות הדעת. אוזניות מבטלות רעשים מאפשרות לעובדים לעבוד ולהתרכז בחלל גדול וללא הפרדה, גם כשעמיתיהם מדברים לידם או משוחחים בטלפון.
השאלה אם זה באמת משפר את הפרודוקטיביות והרווחה של העובדים נותרת פתוחה, אבל דבר אחד ברור - מרחבי האופן ספייס שינו את פני חללי העבודה המודרניים ומראה שהם לא עומדים להיעלם משם.
הנה הסבר לאופן ספייס (עברית):
https://youtu.be/I-2gBik57tY
תולדות העבודה והמשרדים:
https://youtu.be/DiHfVbCUdwc
אופן ספייס להשכרה:
https://youtu.be/zlRkk-mrEak
בחיוך - האם זה ככה אצלכם במשרד? (עברית)
https://youtu.be/6N4i4vmEJkk
אופן ספייס נופי:
https://youtu.be/leJcX1MvZDQ
והמקום המפתיע בו אפשר למצוא אופן ספייס (עברית):
https://youtu.be/S7jdPS25DR0?long=yes

חללים משותפים (Collaborated spaces) ובעיקר חללי העבודה המשותפים (Co-working Space), היו לפני עשור הדבר החדש בתחום העבודה המשרדית, במיוחד בתחומי הסטארטאפים וההייטק. אם בעבר רבים העדיפו לעבוד מהבית, הרי שדברים מתחילים להשתנות.
אבל למה בעצם? מה רע בלעבוד בבית? - מה לא טוב בשעות גמישות, בעבודה בפיג'מה, בחסכון כשלא אוכלים בחוץ ובהפסקה בכל פעם שנמאס מהעבודה... ובכן, מי שניסו זאת לתקופה ארוכה יודעים שקשה מאד להעביר ימי עבודה שלמים בבית כשאתם לבד, ללא מישהו לדבר איתו. ואגב, גם כשבני הבית נמצאים, במיוחד הפעוטות והילדים, קשה מאד להתרכז ולעבוד בשקט.
כשנוסדה חברת WeWork' בשנת 2010 היא סחפה רבים אליה ומתחם העבודה השיתופי החליף עבור רבים את בתי הקפה שבהם הם נהגו לעבוד בעבר. הוא הציע סוג של שילוב בין מקום עבודה מסודר, ביחד עם אווירה נעימה וחברתית יותר של עצמאים ויזמים.
מתחמי העבודה המשותפים פתוחים 24 שעות ביממה ועושים ככל יכולתם להקל על היזמים. הם מציעים חללי עבודה משותפים, אך גם משרדים לצוותים קטנים, תאי שיחות טלפון סגורים שמאפשרים לדבר בקול, בלי להפריע לשאר העובדים, פינות הסבה שמאפשרות לעבוד על הספה (כמו בבית..), חדרי ישיבות, מרחב משותף למפגשים, מטבחים יוקרתיים, אינטרנט אלחוטי חופשי ושירותי משרד שונים, כולל מדפסות, מקרנים, לוחות חכמים ועוד. במרבית המתחמים הללו יש קפה ובירה ללא הגבלה, לעתים גם נשנושים וכדומה.
ואכן, מה שפנה במקור לסטארטאפים הפך עם הזמן למשוך גם חברות קטנות ובינוניות ורבות מהן מעדיפות כיום לשכור משרדים במתחמי העבודה המשותפים ולשכוח מכל ה"בלגן" שקשור בשכירת משרדים, תחזוקתם, הניקיון וניהול כל החשבונות הכרוכים בהם. כך יכולים היזמים, או המנהל ועובדיו, לתעל את האנרגיות שלהם לעבודה האמיתית, במקום לבזבז זמן ואנרגיה על ניהול משרד, חשוב ככל שיהיה.
למעשה, מתאימים החללים המשותפים את עצמם לסגנון העבודה הייחודי, לנוחות ולצרכים של כל אחד מהם - מי לעבודה בעמדה בחלל הפתוח ומי להשכרת משרד למספר שעות, או לשבועות וחודשים, מי בעמדת עבודה, במשרד או ב"אופן ספייס", מי לצורכי עבודה מתמשכת ומי לפגישות עסקיות מזדמנות.
כמובן שחללי עבודה כאלה יוצרים גם אווירה קהילתית מיוחדת, נטוורקינג קבוע ומתמשך היוצר קשרים, בין אנשים שמגיעים מתחומים מגוונים, יכולים להעשיר איש את רעהו, לסייע בפתרון בעיות, בשירותים מקצועיים זה לזה וכדומה.
אבל יש שם עוד משהו... בחללי העבודה המשותפים הללו מצליחים להעניק ליזמים הצעירים, לאנשים עם חלום להקים מיזם שישנה את העולם וינהיג את התחום שלו, את ההגשה של הדבר האמיתי. הנה הם עובדים במשרד, שמרגיש הייטק, נותן פינוקים ותנאים של הייטק והופך לא רק עניין חברתי ונוחות ניהולית, אלא גם הגשמה מוקדמת של החלום הסטארטאפיסטי שלהם.
זעזוע מסוים נרשם בתחום, כשבשנת 2019, לאחר התרחבותה וטרם היציאה שלה להנפקה, נחשפו חובותיה הגדולים של חברת WeWork. הנפקתה נדחתה לספטמבר 2021, עת התמזגה החברה במיזוג ספאק ונכנסה לבורסה של ניו יורק. המשבר הכלכלי שבא השנה שאחריה פגע בה גם הוא, הן בגלל עליית הריבית והן בשל ירידת ערך שטחי הנדל"ן בערים הגדולות. עוד גרם למשבר המשבר בהייטק, שהביא לקוחות רבים של WeWork לבטל חוזים. אדם נוימן, המייסד המרכזי שלה, הודח מהחברה, תוך שהוא מקבל חבילת פיצויים ששוויה מיליארד דולר. ב-2023 הכריזה מה שהייתה ענקית החללים המשותפים על פשיטת רגל, כשאותו נוימן מבקש לקנות את החברה בחזרה בכדי למנוע זאת ומסורב.
הנה עולם חללי העבודה המשותפים:
https://youtu.be/HYlwYjRPbPo
ביקור וירטואלי ב-360 מעלות VR:
https://youtu.be/CagEhBNN-AE
חללי העבודה המשותפים מתאימים למילניאלנס בול:
https://youtu.be/2QCySNv7cxA
ויש חללי עבודה משותפים גם למעצבים ואדריכלים (עברית):
https://youtu.be/C7uRfN7d-PM
מה הייתה בעצם Wework שהובילה את העולם הזה?
https://youtu.be/J98sYPOZWEs
על עלייתה ונפילתה של WeWork:
https://youtu.be/X2LwIiKhczo?long=yes
