שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי המציא את האוזניות מסננות הרעשים?
נראה שהתרגלנו די מהר לקיומן של האוזניות האלחוטיות הזעירות, עם ביטול הרעשים האקטיבי (Active Noise canceling ובקיצור ANC). העקרון ברור: צמצום רעשים מוגדרים, מבלי לפגוע בקולו של הדובר שבצדו השני של הטלפון, או במוסיקה.
השיטה מתבססת על מיקרופונים מיוחדים שמכניסים את הרעש, שמטופל על ידי מנגנון המשתיק בדיוק אותו ומשאיר את האוזניות לצליל הרצוי - מוסיקה או שיחה.
יש משהו באוזניות הללו שמאפשר לנו להנתק מהרעש שמקיף אותנו כל הזמן וליהנות מהשקט ובעיקר מהרעש שאנחנו אוהבים ושנקרא "המוסיקה שלנו". פשוט ממכר.
השחקנית העיקרית בשוק הזה הייתה, עד לפני כמה שנים, חברת Bose. זה ממש לא במקרה, כי Bose היא מי שהמציאה ופיתחה את הטכנולוגיה הזו ראשונה.
למעשה, האדם שעלה על הרעיון לייצר אוזניות המבטלות רעשים היה מנכ"ל חברת האודיו Bose והאיש החזק בה, ד"ר אמר בוז (Amar Bose).
בוז, מייסד החברה, טס בשנות ה-70 בטיסה מציריך לבוסטון. כמו בכל טיסותיו, הוא נוכח שוב עד כמה רעש הטיסה וליתר דיוק רעש המנועים ומערכות המטוס, מפריע לו להאזין למוסיקה. באותה טיסה הוא מחליט לפתח מערכת לביטול רעשים, שתשתיק את הרעש הזה.
הדרך תהיה ארוכה ויקרה, אבל בוז עומד בראש חברת אודיו מובילה והוא עצמו הראה בעבר גם תבונה עסקית וגם חושים מצוינים לפיתוח של טכנולוגיות קול משובחות. 50 מיליון דולר ועשר שנים אחר-כך, ב-1986, הושלם פיתוח הגרסה הראשונה של מערכת ביטול הרעשים שפיתחה Bose.
האוזניות הראשונות נרכשו עבור טייסים במטוסי נוסעים ובמטוסי קרב. פה ושם הוזמנו אזניות כאלה עבור הנוסעים במחלקות הראשונות ומחלקות העסקים במטוסים מסחריים.
השנים עברו ואם עד לא מזמן היה שוק האוזניות מבטלות הרעש שוק פרימיום, שהוא יקר מאוד, בשנים האחרונות הופכת טכנולוגיית ביטול הרעשים האקטיבי (ANC) לזולה ונגישה במיוחד.בשוק נמכרות כיום אוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי במחירים שמתחילים במאות שקלים בודדות.
וכך מופצים היום בשוק אינספור דגמים של אוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי. חלקן אוזניות גדולות וקלאסיות, בגודל מלא, היושבות על האוזניים, מכסות אותן ומצוידות במערכות ביטול רעשים מתוחכמות, אך נמכרים גם המוני דגמים של אוזניות אין-איר (In ear) קטנות, שעושות עבודה טובה, ברמות שונות של ניקוי או ביטול רעשים וגובות מחיר בהתאם.
אוזניות האין-איר הללו הן אוזניות זעירות ואלחוטיות, היושבות בתוך האוזן ומבטלות רעשים בגבורה. ההצלחה שלהן היא תודות לשבבים משוכללים, זולים וזעירים מאי פעם, של חברות שבבים כמו קוואלקום ומתחרותיה ומזעור של הרמקולים האיכותיים ומערכות האלקטרוניקה לביטול הרעשים, לגדלים שלא יאומנו.
וכך, עם דגמים היושבים מעל האוזן ומקיפים אותה, כמו דגם Sony WH-H900N המשובח של שנת 2021 ודומיו, ודגמים בתוך האוזן כמו אלה של חברת Jabra או אפילו באייר פודס של Apple, השוק הזה מתפוצץ ומגיע לכל כיס כמעט.
הנה סיפור המצאת האוזניות מבטלות הרעשים של מייסד Bose:
https://youtu.be/zj33WAODsJg
אוזניות עם מערכת סינון רעשים אקטיבית מצליחות להשתיק את הרעש כמעט לחלוטין:
https://youtu.be/-1bVSz3hs4c
היום שוק האוזניות עם ביטול הרעשים האקטיבי, בקיצור ANC, הוא עצום (עברית):
https://youtu.be/LpTyBNRAFJM
סקירת אוזניות עם סינון רעשים אקטיבי (עברית):
https://youtu.be/tKdfnjRjMkM
ומערכת ביטול הרעשים המודרנית והחכמה לאוזניות האלחוטיות:
https://youtu.be/VIi04uD8LtY
מהם חללי ה"אופן ספייס" ומהם ה"קיוביקלס"?
מרחבי אוֹפֶּן סְפֶּייס (Open Space) הם סביבת עבודה ללא קירות, הפרדות או מחיצות קבועות, שבה עובדים רבים חולקים אותו מרחב פתוח, או חצי-פתוח.
עקרון האופן ספייס הוא חלק מתפיסה רחבה יותר שתחילתה במאה ה-20, המכונה "אופן פלאן" (Open plan). עיקרה היה תכנון פתוח וגישה זו התפתחה לא רק במשרדים, אלא גם בתכנון של בתים פרטיים (למשל בביטול ההפרדה בין הסלון לפינת האוכל והמטבח) וגם בתכנון נוף (ביטול התיחום של גדרות או גדר חיה בין חצרות קדמיות בפרברים).
באדריכלות המשרדים המהפכה הזו תשפיע באופן דרמטי על צורת העבודה המודרנית, אבל כמו כל רעיון טוב שהלך רחוק מדי, לא תמיד התוצאות היו מה שהמתכננים ציפו אליהן.
כי עד האופן ספייס נבנו המשרדים בתור אוסף חדרים מקושרים במסדרונות, כשבכל חדר מעובד אחד ועד כמה עובדים. הקונספט הראשון של חלל עבודה פתוח נולד כשפרנק לויד רייט (Frank Lloyd Wright) תכנן את בניין לרקין (Larkin Administration Building) בעיר באפלו שנבנה בשנים 1904-1906. רייט יצר מרחב עבודה פתוח וענקי, עם שורות מסודרות של שולחנות שדמו לקו יצור של צווארונים לבנים. זה היה ניסיון להפיק יעילות מקסימלית מהעובדים, כמעט כמו ששרשרת הייצור עשתה לפועלי ייצור במפעלים.
המהפכה האמיתית הגיעה בשנות ה-50 מגרמניה. קבוצת יועצים גרמנית בשם קוויקבורנר (Quickborner Team) פיתחה ב-1958 גישה חדשה שקראו לה "בירולנדשאפט" (Bürolandschaft) שמשמעותה "נוף משרדי". היו אלה האחים וולפגנג ואברהרד שנלה (Wolfgang and Eberhard Schnelle) מהקבוצה שרצו ליצור סביבת עבודה דמוקרטית יותר. במקום שורות קשיחות, הם יצרו סידורים אורגניים עם רהיטים מפוזרים, כשביניהם מחיצות וצמחים שיצרו אזורים נפרדים עם מידה של פרטיות.
הרעיון חצה את האוקיינוס ובשנת 1964 חברת הרמן מילר (Herman Miller) האמריקאית השיקה את מערכת "אקשן אופיס" (Action Office). המעצב רוברט פרופסט (Robert Propst) פיתח אז את ה"קיוביקל" (cubical), תא עבודה מודולרי עם מחיצות נמוכות.
כך נולדו מרחבי ה"קיוביקלס" (cubicals) המשרדיים שפרושים באולם גדול, אותם תאי עבודה מפורסמים שרבים מכירים מסרטים ומתוכניות טלוויזיה.
מטרתם של תאי העבודה הללו הייתה לתת לעובדים גמישות, תוך שמירה על שיתוף ויעילות. זה נעשה באמצעות ביטול הקירות והדלתות במטרה להעלים את המחסומים שיוצרים חללים קטנים.
בשנות ה-60 וה-70 זכתה השיטה להצלחה מסחררת ובעיקר מסיבות כלכליות. מנהלים הבינו שאפשר לדחוס יותר עובדים בפחות מקום, לחסוך בעלויות ולשדר מסר של שוויון חברתי. לא יהיו יותר חדרי מנהלים מפוארים מול תאים צפופים לעובדים הפשוטים.
אבל המציאות התגלתה כמורכבת יותר. מחקרים החלו להראות שמרחבי האופן ספייס גורמים להשפעות פחות צפויות. במקום שיתוף ופתיחות, רבים מהעובדים הרגישו חשופים ולחוצים. הרעש הקבוע, חוסר הפרטיות והקושי להתרכז הפכו בעיות יומיומיות. במקום לעודד תקשורת, אנשים התחילו ללבוש אוזניות ולהימנע מקשר עין.
עם השנים החלו רבים ממשרדי ה"קיוביקלס", אותם תאים משרדיים עם מחיצות, להפתח לחלוטין ולבטל את ההפרדה ביניהם.
למרות הביקורת הגוברת, גם כיום מרחבי האופן ספייס עדיין נפוצים מאוד בעולם הארגוני. המנהלים אוהבים אותם כי הם חוסכים כסף ומאפשרים פיקוח קל יותר על העובדים. העובדים למדו להשתמש בחידושים שמקלים עליהם את הרעש ואת הסחות הדעת. אוזניות מבטלות רעשים מאפשרות לעובדים לעבוד ולהתרכז בחלל גדול וללא הפרדה, גם כשעמיתיהם מדברים לידם או משוחחים בטלפון.
השאלה אם זה באמת משפר את הפרודוקטיביות והרווחה של העובדים נותרת פתוחה, אבל דבר אחד ברור - מרחבי האופן ספייס שינו את פני חללי העבודה המודרניים ומראה שהם לא עומדים להיעלם משם.
הנה הסבר לאופן ספייס (עברית):
https://youtu.be/I-2gBik57tY
תולדות העבודה והמשרדים:
https://youtu.be/DiHfVbCUdwc
אופן ספייס להשכרה:
https://youtu.be/zlRkk-mrEak
בחיוך - האם זה ככה אצלכם במשרד? (עברית)
https://youtu.be/6N4i4vmEJkk
אופן ספייס נופי:
https://youtu.be/leJcX1MvZDQ
והמקום המפתיע בו אפשר למצוא אופן ספייס (עברית):
https://youtu.be/S7jdPS25DR0?long=yes
אוזניות מבטלות רעשים
נראה שהתרגלנו די מהר לקיומן של האוזניות האלחוטיות הזעירות, עם ביטול הרעשים האקטיבי (Active Noise canceling ובקיצור ANC). העקרון ברור: צמצום רעשים מוגדרים, מבלי לפגוע בקולו של הדובר שבצדו השני של הטלפון, או במוסיקה.
השיטה מתבססת על מיקרופונים מיוחדים שמכניסים את הרעש, שמטופל על ידי מנגנון המשתיק בדיוק אותו ומשאיר את האוזניות לצליל הרצוי - מוסיקה או שיחה.
יש משהו באוזניות הללו שמאפשר לנו להנתק מהרעש שמקיף אותנו כל הזמן וליהנות מהשקט ובעיקר מהרעש שאנחנו אוהבים ושנקרא "המוסיקה שלנו". פשוט ממכר.
השחקנית העיקרית בשוק הזה הייתה, עד לפני כמה שנים, חברת Bose. זה ממש לא במקרה, כי Bose היא מי שהמציאה ופיתחה את הטכנולוגיה הזו ראשונה.
למעשה, האדם שעלה על הרעיון לייצר אוזניות המבטלות רעשים היה מנכ"ל חברת האודיו Bose והאיש החזק בה, ד"ר אמר בוז (Amar Bose).
בוז, מייסד החברה, טס בשנות ה-70 בטיסה מציריך לבוסטון. כמו בכל טיסותיו, הוא נוכח שוב עד כמה רעש הטיסה וליתר דיוק רעש המנועים ומערכות המטוס, מפריע לו להאזין למוסיקה. באותה טיסה הוא מחליט לפתח מערכת לביטול רעשים, שתשתיק את הרעש הזה.
הדרך תהיה ארוכה ויקרה, אבל בוז עומד בראש חברת אודיו מובילה והוא עצמו הראה בעבר גם תבונה עסקית וגם חושים מצוינים לפיתוח של טכנולוגיות קול משובחות. 50 מיליון דולר ועשר שנים אחר-כך, ב-1986, הושלם פיתוח הגרסה הראשונה של מערכת ביטול הרעשים שפיתחה Bose.
האוזניות הראשונות נרכשו עבור טייסים במטוסי נוסעים ובמטוסי קרב. פה ושם הוזמנו אזניות כאלה עבור הנוסעים במחלקות הראשונות ומחלקות העסקים במטוסים מסחריים.
השנים עברו ואם עד לא מזמן היה שוק האוזניות מבטלות הרעש שוק פרימיום, שהוא יקר מאוד, בשנים האחרונות הופכת טכנולוגיית ביטול הרעשים האקטיבי (ANC) לזולה ונגישה במיוחד.בשוק נמכרות כיום אוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי במחירים שמתחילים במאות שקלים בודדות.
וכך מופצים היום בשוק אינספור דגמים של אוזניות עם ביטול רעשים אקטיבי. חלקן אוזניות גדולות וקלאסיות, בגודל מלא, היושבות על האוזניים, מכסות אותן ומצוידות במערכות ביטול רעשים מתוחכמות, אך נמכרים גם המוני דגמים של אוזניות אין-איר (In ear) קטנות, שעושות עבודה טובה, ברמות שונות של ניקוי או ביטול רעשים וגובות מחיר בהתאם.
אוזניות האין-איר הללו הן אוזניות זעירות ואלחוטיות, היושבות בתוך האוזן ומבטלות רעשים בגבורה. ההצלחה שלהן היא תודות לשבבים משוכללים, זולים וזעירים מאי פעם, של חברות שבבים כמו קוואלקום ומתחרותיה ומזעור של הרמקולים האיכותיים ומערכות האלקטרוניקה לביטול הרעשים, לגדלים שלא יאומנו.
וכך, עם דגמים היושבים מעל האוזן ומקיפים אותה, כמו דגם Sony WH-H900N המשובח של שנת 2021 ודומיו, ודגמים בתוך האוזן כמו אלה של חברת Jabra או אפילו באייר פודס של Apple, השוק הזה מתפוצץ ומגיע לכל כיס כמעט.
הנה סיפור המצאת האוזניות מבטלות הרעשים של מייסד Bose:
https://youtu.be/zj33WAODsJg
אוזניות עם מערכת סינון רעשים אקטיבית מצליחות להשתיק את הרעש כמעט לחלוטין:
https://youtu.be/-1bVSz3hs4c
היום שוק האוזניות עם ביטול הרעשים האקטיבי, בקיצור ANC, הוא עצום (עברית):
https://youtu.be/LpTyBNRAFJM
סקירת אוזניות עם סינון רעשים אקטיבי (עברית):
https://youtu.be/tKdfnjRjMkM
ומערכת ביטול הרעשים המודרנית והחכמה לאוזניות האלחוטיות:
https://youtu.be/VIi04uD8LtY
מרחבי אוֹפֶּן סְפֶּייס (Open Space) הם סביבת עבודה ללא קירות, הפרדות או מחיצות קבועות, שבה עובדים רבים חולקים אותו מרחב פתוח, או חצי-פתוח.
עקרון האופן ספייס הוא חלק מתפיסה רחבה יותר שתחילתה במאה ה-20, המכונה "אופן פלאן" (Open plan). עיקרה היה תכנון פתוח וגישה זו התפתחה לא רק במשרדים, אלא גם בתכנון של בתים פרטיים (למשל בביטול ההפרדה בין הסלון לפינת האוכל והמטבח) וגם בתכנון נוף (ביטול התיחום של גדרות או גדר חיה בין חצרות קדמיות בפרברים).
באדריכלות המשרדים המהפכה הזו תשפיע באופן דרמטי על צורת העבודה המודרנית, אבל כמו כל רעיון טוב שהלך רחוק מדי, לא תמיד התוצאות היו מה שהמתכננים ציפו אליהן.
כי עד האופן ספייס נבנו המשרדים בתור אוסף חדרים מקושרים במסדרונות, כשבכל חדר מעובד אחד ועד כמה עובדים. הקונספט הראשון של חלל עבודה פתוח נולד כשפרנק לויד רייט (Frank Lloyd Wright) תכנן את בניין לרקין (Larkin Administration Building) בעיר באפלו שנבנה בשנים 1904-1906. רייט יצר מרחב עבודה פתוח וענקי, עם שורות מסודרות של שולחנות שדמו לקו יצור של צווארונים לבנים. זה היה ניסיון להפיק יעילות מקסימלית מהעובדים, כמעט כמו ששרשרת הייצור עשתה לפועלי ייצור במפעלים.
המהפכה האמיתית הגיעה בשנות ה-50 מגרמניה. קבוצת יועצים גרמנית בשם קוויקבורנר (Quickborner Team) פיתחה ב-1958 גישה חדשה שקראו לה "בירולנדשאפט" (Bürolandschaft) שמשמעותה "נוף משרדי". היו אלה האחים וולפגנג ואברהרד שנלה (Wolfgang and Eberhard Schnelle) מהקבוצה שרצו ליצור סביבת עבודה דמוקרטית יותר. במקום שורות קשיחות, הם יצרו סידורים אורגניים עם רהיטים מפוזרים, כשביניהם מחיצות וצמחים שיצרו אזורים נפרדים עם מידה של פרטיות.
הרעיון חצה את האוקיינוס ובשנת 1964 חברת הרמן מילר (Herman Miller) האמריקאית השיקה את מערכת "אקשן אופיס" (Action Office). המעצב רוברט פרופסט (Robert Propst) פיתח אז את ה"קיוביקל" (cubical), תא עבודה מודולרי עם מחיצות נמוכות.
כך נולדו מרחבי ה"קיוביקלס" (cubicals) המשרדיים שפרושים באולם גדול, אותם תאי עבודה מפורסמים שרבים מכירים מסרטים ומתוכניות טלוויזיה.
מטרתם של תאי העבודה הללו הייתה לתת לעובדים גמישות, תוך שמירה על שיתוף ויעילות. זה נעשה באמצעות ביטול הקירות והדלתות במטרה להעלים את המחסומים שיוצרים חללים קטנים.
בשנות ה-60 וה-70 זכתה השיטה להצלחה מסחררת ובעיקר מסיבות כלכליות. מנהלים הבינו שאפשר לדחוס יותר עובדים בפחות מקום, לחסוך בעלויות ולשדר מסר של שוויון חברתי. לא יהיו יותר חדרי מנהלים מפוארים מול תאים צפופים לעובדים הפשוטים.
אבל המציאות התגלתה כמורכבת יותר. מחקרים החלו להראות שמרחבי האופן ספייס גורמים להשפעות פחות צפויות. במקום שיתוף ופתיחות, רבים מהעובדים הרגישו חשופים ולחוצים. הרעש הקבוע, חוסר הפרטיות והקושי להתרכז הפכו בעיות יומיומיות. במקום לעודד תקשורת, אנשים התחילו ללבוש אוזניות ולהימנע מקשר עין.
עם השנים החלו רבים ממשרדי ה"קיוביקלס", אותם תאים משרדיים עם מחיצות, להפתח לחלוטין ולבטל את ההפרדה ביניהם.
למרות הביקורת הגוברת, גם כיום מרחבי האופן ספייס עדיין נפוצים מאוד בעולם הארגוני. המנהלים אוהבים אותם כי הם חוסכים כסף ומאפשרים פיקוח קל יותר על העובדים. העובדים למדו להשתמש בחידושים שמקלים עליהם את הרעש ואת הסחות הדעת. אוזניות מבטלות רעשים מאפשרות לעובדים לעבוד ולהתרכז בחלל גדול וללא הפרדה, גם כשעמיתיהם מדברים לידם או משוחחים בטלפון.
השאלה אם זה באמת משפר את הפרודוקטיביות והרווחה של העובדים נותרת פתוחה, אבל דבר אחד ברור - מרחבי האופן ספייס שינו את פני חללי העבודה המודרניים ומראה שהם לא עומדים להיעלם משם.
הנה הסבר לאופן ספייס (עברית):
https://youtu.be/I-2gBik57tY
תולדות העבודה והמשרדים:
https://youtu.be/DiHfVbCUdwc
אופן ספייס להשכרה:
https://youtu.be/zlRkk-mrEak
בחיוך - האם זה ככה אצלכם במשרד? (עברית)
https://youtu.be/6N4i4vmEJkk
אופן ספייס נופי:
https://youtu.be/leJcX1MvZDQ
והמקום המפתיע בו אפשר למצוא אופן ספייס (עברית):
https://youtu.be/S7jdPS25DR0?long=yes
