שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הצמחים מתקשרים ביניהם?
במחקרים בתחום הבוטניקה נמצא שככל הנראה יש לצמחים יכולת לחוש כאב. מסתבר שהם מגיבים לכאב שנגרם להם כשבעלי חיים לועסים אותם, קוטפים מהם ענפים או אפילו כשאנו קוצרים את הדשא בחצר. כשזה קורה, הם מגיבים בצורה כימית, בתגובה חשמלית או אפילו בצלילים. אבל פעמים רבות הצמחים עושים עוד משהו - הם מאותתים ומזהירים צמחים בסביבתם. מעין ערבות הדדית של צמחים או עצים.
לתקשורת הזו יש כמובן סיבות הישרדותיות. כשלועסים אותו, מגיב הצמח באופן ברור. צמד החוקרים אפל וקוקרופט מצא במחקר בשנת 2014 שכשזחל לועס אותם, מגיבים צמחי תודרנית לבנה לרעידות האוויר של רעש האכילה ומפרישים חומר רעל שמרתיע את הזחל.
אבל המעניין יותר הוא העניין החברתי. מסתבר שבעזרת "איתות כימי" מעבירים צמחים מסרים על סכנה וכאב לצמחים אחרים. אלו תגובות הישרדותיות שיש לכן אפילו משמעות חברתית ושיתופית. הצמח נפגע אבל מסייע לחבריו. כשהג'ירפות לועסות ומלחכות את ענפי העצים, משמיעים העצים הנפגעים קולות, שנקלטים על ידי עצי הסביבה. העצים הסובבים אותם ממהרים להזרים לענפיהם חומרים רעילים ובתוך דקות החומרים הללו עוברים בענפים. כשהג'ירפים מגיעים אליהם, הטעם של הרעל שהוזרם לענף דוחה אותם והם נרתעים ועוזבים. אגב, האבולוציה לימדה את הג'ירפים שאם הם אוכלים במהירות ועוברים לעץ הבא, הם לא יגיעו לשלב המריר של הרעל ויוכלו לסעוד את ליבם בכיף...
הנה הדרך בה צמחים מדברים זה עם זה (מתורגם):
https://youtu.be/xOXSqy05EO0
אז כן, עצים גם הם מתקשרים ביניהם:
https://youtu.be/7kHZ0a_6TxY
הדגמה מוגברת של הצלילים שמפיקים הצמחים בינם לבין עצמם:
http://youtu.be/MPpURDTTf8k
האם התקשורת בין הצמחים נעשית באמצעות רשת של פטריות:
https://youtu.be/dibKZHhij6k
חוקרים מפצחים בהדרגה את השפה של הצמחים ולומדים מהחיישנים הטבעיים שלהם על שינויים בסביבה:
https://youtu.be/2tgdCB3v7mE
והרצאת טד נהדרת על היכולות של צמחים לספור ולתקשר (מתורגם):
https://youtu.be/pvBlSFVmoaw?long=yes
מה הצמחים יודעים?
צמחים אולי לא נראים לנו חכמים במיוחד, אבל הם מצוידים במערכת עצבים שהולכת ומתבררת כבעלת יכולות מרשימות. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים שככל הנראה הצמחים חשים כשאוכלים אותם, הם גם מרגישים דברים ואף מתקשרים ביניהם באופן מסוים.
מחקרים אחרונים מראים שלצמחים יש גם אינטליגנציה, רק שבמקום מוח שהוא אחד ויחיד ובמידה שיאבד לצמח, הצמח לא ישרוד, יש לצמח המון תחליפי מוח. לא מדובר בעצבים. חשוב לדעת שבניגוד לבעלי חיים, דופן התא של הצמחים עשוי תאית, צלולוזה בלעז. אין לצמחים מערכות עצבים ואברי חישה שיש לבעלי חיים.
ובכל זאת מצא צוות חוקרים בראשות סטאפנו מאנקסו, נוירו-ביולוג צמחים שחוקר את הנושא, שקצה השורש של הצמח מכיל מיליוני חלקים שמעבירים לצמח אותות ומידע באופן עצמאי. כך יכול הצמח לשרוד גם אם הוא מאבד 90% ממנו. כך יכולים הצמחים לשרוד גם במקרה של אובדן של חלק גדול מהם ולהמשיך לתפקד כמעט בכל מצב.
ורגשות? - אמנם במשך שנים הסתובב הרעיון שלצמחים יש גם רגשות, אך עם הזמן התברר שהמחקר שקבע זאת לא נעשה על פי השיטה המדעית ואף מחקר אחר לא הצליח לאשר את ממצאיו.
הנה סרטון שמספר על האינטליגנציה של הצמחים:
http://youtu.be/KLhgtqd1M2g
עוד הסבר על החוכמה והלמידה של הצמחים:
http://youtu.be/Xm5i53eiMkU
והרצאת טד נהדרת על היכולות של צמחים לספור ולתקשר (מתורגם):
https://youtu.be/pvBlSFVmoaw?long=yes
האם לצמחים יש רגשות?
זה כמה עשורים שנפוצה הטענה שצמחים מרגישים כאב ושיש להם רגשות. זה החל כשבחורף 1968 פרסם קליב באקסטר (Cleve Backster) שהוא מצא במחקרים שערך, שצמחים שנבדקו במכונת פוליגרף, מגיבים לאמת ולשקר. באקסטר, דוקטור לרפואה משלימה וסוג של מומחה לפוליגרף, טען שהצמחים חווים מגוון של תחושות ורגשות.
הטענה המקובלת הייתה תמיד שלצמחים אין מוח. אין להם גם מרכז עיבוד נתונים אחר, שיחליף את המוח בעיצוב תודעה ורגש. לפיכך, מחקרו של באקסטר היה עלול להיות פצצה בוטנית רבת עוצמה.
אבל במדע נוהגים החוקרים לחזור על מחקרים, כדי לוודא שהתוצאות חוזרות על עצמן ואינן פרי טעויות או תוצר חד-פעמי שהתקבל במקרה. כך יצא שדי מהר החליטו החוקרים הורוביץ, לואיס וגאשטייגר, לבדוק את ממצאיו. לאחר השחזור של המחקר שלו, תוך הפעלת הכלים המדעיים המקובלים, הסתבר שהממצאים המהפכניים שפרסם קליב לא התאמתו.
אבל בציבור היו מי שהתאהבו ברעיון המהפכני. כשיצא שנים מספר אחר כך הספר "החיים הסודיים של הצמחים" מאת עיתונאי בשם פיטר טומפקינס וגנן בשם כריסטופר בירד, התאהב הציבור ברעיון שצמחים הם סוג של בעלי חיים.
לא עזרו טענות המדענים שאין לצמחים רגשות של ממש. הסיפור תפס כמו שריפה בשדה צמחים. המוסיקאי הנערץ סטיבי וונדר הוציא אז אלבום כפול ומצליח של שירים שהוקדשו לספר ולאיש כבר לא היה אכפת מה אומרים החוקרים.
אבל לא. חישה אינה רגש ואין סימן לכך שלצמח יש רגשות. דארווין, הוגה תורת האבולוציה, כתב ששורשי הצמחים והעצים הם שמתפקדים בתור המוח שלהם. מחקרים מצאו שככל הנראה יש לצמחים יכולת לחוש כאב ואפילו יכולת "איתות כימי". באמצעותה הם מעבירים מסרים על סכנה וכאב לצמחים אחרים.
מחקר מ-2014 של צמד החוקרים אפל וקוקרופט גם מצא שכשזחל לועס אותם, צמחי תודרנית לבנה מגיבים לרעידות האוויר של רעש האכילה ומפרישים חומר רעיל שמרתיע אותו.
מחקר אחר הראה שצמחים מעבירים אותות חשמליים כשהם סובלים מכאב. הממצאים נערמים והצמחים חשים ומגיבים יותר משחשבנו, אבל אלו אינן רגשות, אלא תגובות הישרדותיות של אמצעי חישה. רגשות של ממש אין לצמח. עדיין.
הנה מחקרי הרגשות של הצמחים של קליב באקסטר:
http://youtu.be/fStmk7e9lJo
תקשורת בין העצים מתבצעת באמצעות פטריות שגדלות בין השורשים שלהם, מתחת לפני הקרקע, ומעבירות מידע המסייע להם לתקשר ולהזהיר זה את זה גם מהתקפות:
https://youtu.be/yWOqeyPIVRo
הדגמה של הצלילים שבעזרתם מתקשרים הצמחים בינם לבין עצמם:
http://youtu.be/MPpURDTTf8k
והרצאת טד על התקשורת העמית, כולל המשפחתית עם משלוחי המזון לצאצאים (מתורגם):
https://youtu.be/Un2yBgIAxYs?long=yes
מהן הפטריות?
הפטריות (Fungi) היו על כדור הארץ הרבה לפני המין האנושי וככל הנראה יישארו כאן אחרינו. בצד פטריות צעירות שאך נולדו, יש בעולם פטריות רבות שגילן אלפי שנים. כיום מוגדרים מדעית מעל 100 אלף מיני פטריות שקיימים בעולם.
הפטריות (Fungi) חיות על גבי חומר אורגני המשמש להן בית ומקום גידול, חומר שיכול להיות חי (עצים למשל) או מת. פטריות ניתן למצוא בכל מקום אפשרי. במים שאנו שותים, באוכל שעל שולחננו ובאוויר שאנחנו נושמים, אפילו במעיים, בתוך גופנו, יש לנו פטריות.
הפטריות אינן ירקות ואפילו לא צמחים. על אף שהן נראות כצמחים, הפטריות הן למעשה ממלכה נפרדת בעולם החי, בצד ממלכות בעלי החיים והצמחים.
לפטריות אין פה ואין מערכת עיכול. את החומרים האורגניים שמהם הן ניזונות הפטריות סופגות דרך שטח גופן. כלומר, בניגוד לבעלי חיים המעכלים את המזון בקיבתם, הפטריות מעכלות את האוכל מחוץ לגוף, על מצע הגידול שלהן ואחרי שמזונן עוכל הן סופגות את רכיבי המזון המפורקים היישר לתוך תאי גופן.
את הפטריות ניתן למצוא כמעט בכל מקום - באדמה, באוויר, במים ובדברי מזון. פטריות ה"כובע" הציוריות שעליהן גדלנו בספרים ובסרטים הן רק חלק זעיר מפטריות העולם. יש פטריות רעל ויש פטריות מאכל.
בעולם יש אפילו פטריות הזוהרות בחושך. בתנאים של לחות, ישנן גם פטריות שיכולות לגדול על גופנו, כמו ה"אקזמה", פטרייה שמתפתחת בין אצבעות הרגליים, בתנאי לחות ואיוורור לא מספיק.
#מדע
במדע הביולוגיה נקרא התחום העוסק בפטריות מיקולוגיה.
בצד הפטריות חד-תאיות, יש מינים רבים של פטריות רב-תאיות, שאת גופן מרכיבים תאים רבים. הם יוצרים קורים דקיקים וארוכים בגוף הפטריה.
המדע זיהה בעולם מעל 100,000 מינים של פטריות. המדענים מעריכים שיש בעולם מעל 2 מיליון פטריות ויש הגורסים שקיימים גם עד 4 מיליון מיני פטריות.
חלק גדול ממיני הפטריות הוא רעיל, בעוד שאת שאר מיני הפטריות ניתן לאכול.
#פטריות ידועות
בצד פטריות המאכל בצורת ה"כובע" יש רבות אחרות. בין הידועות בפטריות הללו נמצאים השמרים, שמהם מכינים אלכוהול ולחם על ידי התפחת בצק.
יש פטריות עובש, כמו אלה שצצות על אוכל שעמד זמן רב או מזון ישן. המפורסמת שבהן היא הפניציליום, שממנה הופקה תרופת הפניצילין, חלוצת התרופות האנטיביוטיות וזו שממנה נולדו התרופות ששינו את עולם הרפואה.
#פטריות מאכל
בניגוד לפטריות הרעל, יש פטריות מאכל שמקנות למאכלים טעם עשיר וטעים. ישנם סוגים רבים של פטריות מאכל, כולל שמפיניון, פורטבלו, שיטאקי וכמהין.
במטבח הישראלי נפוצות ופופולריות פטריות השמפיניון הלבנות וטעימות. גם פטריות פורטובלו הן מאוד טעימות. לפטריות השימג’י החומות או לבנות יש חיי מדף ארוכים, מרקם דומה לבשר וארומה נהדרת המתגלית רק אחרי בישול המוציא את מרירותן.
וכמובן יש את פטריית הכמהין, שחורה או לבנה, שמקורה בפיאמונטה שבאיטליה ורבים רואים בה את מלכת פטריות האכילה.
גם השמרים שמתפיחים את הלחם והמאפים שאנו כל כך אוהבים לאכול הן למעשה פטריות חד-תאיות.
ביוון ורומי הקדומות נהגו לאכול פטריות, במיוחד בני המעמד הגבוה. כדי לשמור על קיסרי רומא מפטריות רעל הועסקו אצלם טועמי מזון שטעמו את המנות עם הפטריות בכדי לוודא ולהבטיח שהפטריות שמוגשות לקיסר הן בטוחות למאכל.
הנה היופי של הפטריות וכיצד הן יכולות להציל את העולם:
https://youtu.be/EDkR2HIlEbc
לא מעט מהפטריות הן טפילות והיקרה ביותר בעולם היא אחת מהגרועות ביותר:
https://youtu.be/iV4WHFU2Id8
אילו פטריות מותר מאכול מהטבע? (עברית)
https://youtu.be/Qyg0q4akWCI
פטריות מאכל שמפתחים מנבגים שנאספו מהטבע (עברית):
https://youtu.be/XlL9013m1VM?si=5oncr72EeIcunlxI
פטריות הזייה שגורמות... ובכן הזיות (עברית):
https://youtu.be/lJz9U8IMXLI?si=NKwrqAU7h5ewh88b
ומסתבר שרשת של פטריות היא אמצעי תקשורת בטבע בין צמחים:
https://youtu.be/dibKZHhij6k
מהן פטריות הזיה?
פטריות ההזיה (Hallucinogenic Mushrooms) הן פטריות שאצל מי שצורך אותן נקשרים החומרים הפעילים שבהן לקולטני הסרוטונין במוח, מה שגורם לשינויים משמעותיים בתפיסה, בחשיבה וברגש.
מקורן של הפטריות הללו, שנודעו כ"פטריות הקסם", הוא בעיקר בתרבויות הילידיות של מרכז ודרום אמריקה, בהן שימש, במשך אלפי שנים, סם ההזיה הטבעי בטקסים דתיים ורפואיים.
את הפטריות הללו צרכו באכילה, כשהן טריות, מיובשות או בחליטות של תה. ההשפעות שלהן מתחילות כחצי שעה לאחר הצריכה ונמשכות כ-4 עד 6 שעות.
שמן המדעי של הפטריות הללו הוא פטריות פסילוציבין או פסילוסיבין (Psilocybin mushroom), על שם החומר הפעיל בהן. זו קבוצת פטריות המכילות חומרים פסיכואקטיביים, בעיקר פסילוציבין (Psilocybin) ופסילוצין (Psilocin). הסוגים הנפוצים ביותר כוללים את פטריות הקובנסיס (Psilocybe cubensis) והסמילנצאטה (Psilocybe semilanceata), שבשל השפעתן משנת התודעה הן מכונות גם "פטריות קסם" (Magic Mushrooms).
#ההזיה של הפטריות
החוויה הפסיכדלית מפטריות הזייה יכולה להימשך בין 4 ל-6 שעות, ולכלול מגוון תופעות כמו הגברה של צבעים וצלילים, עיוות של צורות ומרחב, שינוי בתחושת הזמן, ולעיתים גם חוויות רוחניות עמוקות או תחושת התמזגות עם הסביבה.
רבים מתארים תובנות משמעותיות לגבי עצמם והעולם במהלך "טריפ" כזה. האנתרופולוג רוברט גורדון ווסון (Robert Gordon Wasson) היה הראשון שהציג את פטריות הקסם לציבור המערבי, לאחר שהשתתף בטקס שאמאני במקסיקו ב-1955. חוויותיו פורסמו במגזין "לייף" וגרמו לתשומת לב נרחבת.
הסכנות בשימוש בפטריות הזיה אינן מבוטלות. הסיכון הפיזי הישיר נמוך יחסית, שהרי אין כמעט מקרים של מוות מהרעלת פטריות פסיכדליות בלבד. אך הסכנה העיקרית בהן טמונה בהשפעות הפסיכולוגיות. המשתמשים עלולים לחוות "טריפ רע" הכולל חרדה קיצונית, פרנויה ומחשבות מטרידות.
אצל אנשים עם נטייה לבעיות נפשיות כמו סכיזופרניה, השימוש עלול לזרז את התפרצות המחלה. סכנה נוספת עלולה להיווצר בעת איסוף עצמאי בטבע, בבלבול שבין פטריות הזיה לפטריות רעילות.
#פוטנציאל רפואי
למרות הסיכונים, המחקר המדעי בשנים האחרונות חושף פוטנציאל רפואי מרשים. מחקרים קליניים באוניברסיטאות יוקרתיות כמו ג'ונס הופקינס (Johns Hopkins) ואימפריאל קולג' לונדון (Imperial College London) מראים תוצאות מבטיחות בטיפול בדיכאון עמיד, חרדה בקרב חולים סופניים, התמכרויות ותסמונת דחק פוסט-טראומטית.
מחקר חדשני משנת 2020 מצא שטיפול בודד בפסילוציבין הפחית תסמיני דיכאון אצל 71% מהמשתתפים למשך 4 שבועות לפחות. אלה תוצאות מרשימות, בהשוואה לתרופות אנטי-דיכאוניות מסורתיות. במינונים טיפוליים ובסביבה קלינית מבוקרת, עשויים החומרים הפעילים לסייע בשבירת דפוסי חשיבה שליליים ובפתיחת "חלון הזדמנויות" לשינוי פסיכולוגי.
#יצירה והזיה
רבים מגדולי המוסיקאים בשנות ה-60, כולל חברי להקת הביטלס, ג'ימי הנדריקס והפינק פלויד, הודו שפטריות הזיה השפיעו משמעותית על יצירתם האמנותית. השפעה זו ניכרת באלבומים איקוניים כמו "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band" של הביטלס ורבים אחרים.
#חוקים ומחקרים
במדינות רבות, כולל ישראל, פטריות ההזיה והחומרים הפעילים שבהן מוגדרים כסמים מסוכנים ואסורים לשימוש. המשתמשים בהם מדווחים על הזיות חזותיות, שינויים בתפיסת הזמן והמרחב ותחושות של אחדות עם הסביבה. רבים מהם עושים שימוש בפטריות ההזיות לחקירה עצמית, חוויות רוחניות או יצירתיות מוגברת.
אולם, מגמה עולמית של רפורמות בתחום הסמים הפסיכדליים מתחילה להתפתח, עם הקלות רגולטוריות בחלק ממדינות ארה"ב וקנדה לצרכי מחקר וטיפול.
בשנים האחרונות, יש עניין רב במחקר על השימוש בפסילוציבין לצורכי טיפול. הרנסנס הפסיכדלי המתגבר בעולם של ימינו זקוק לרפואה שתשפר ותוסיף כלים טבעיים לפסיכיאטריה הרגילה. חוקרים רבים מדגישים שהפוטנציאל הטיפולי של "פטריות הקסם" הללו קשור רק לשילוב של החומר הפסיכדלי עם פסיכותרפיה מקצועית ובשום אופן לא לשימוש עצמאי וחסר פיקוח.
הנה פטריות הזיה (עברית):
https://youtu.be/lJz9U8IMXLI
על הפוטנציאל שכיום רואים בסמים הפסיכדליים לריפוי הנפש:
https://youtu.be/A8SSpMAY5P4
זה ממש רנסנס פסיכדלי שבו יטפלו בצורה נבונה ואחראית בבעיות נפש עם סמי הזיה וחומרים פסיכדליים:
https://youtu.be/yS9FBB19Ws0
כשסמי ההזיה הופכים להבטחה הגדולה של הנפש החולה:
https://youtu.be/qJNpKaZmidU
בחיוך - פרסומת מצחיקה שמשתמשת בפטריות הזייה כדי לשכנע (עברית):
https://youtu.be/-CAn9aMjCeA
ופטריות הזיה וסמים הן דרך עתיקה לייצר הזיות:
https://youtu.be/DYTDwJuHJgM?long=yes
במחקרים בתחום הבוטניקה נמצא שככל הנראה יש לצמחים יכולת לחוש כאב. מסתבר שהם מגיבים לכאב שנגרם להם כשבעלי חיים לועסים אותם, קוטפים מהם ענפים או אפילו כשאנו קוצרים את הדשא בחצר. כשזה קורה, הם מגיבים בצורה כימית, בתגובה חשמלית או אפילו בצלילים. אבל פעמים רבות הצמחים עושים עוד משהו - הם מאותתים ומזהירים צמחים בסביבתם. מעין ערבות הדדית של צמחים או עצים.
לתקשורת הזו יש כמובן סיבות הישרדותיות. כשלועסים אותו, מגיב הצמח באופן ברור. צמד החוקרים אפל וקוקרופט מצא במחקר בשנת 2014 שכשזחל לועס אותם, מגיבים צמחי תודרנית לבנה לרעידות האוויר של רעש האכילה ומפרישים חומר רעל שמרתיע את הזחל.
אבל המעניין יותר הוא העניין החברתי. מסתבר שבעזרת "איתות כימי" מעבירים צמחים מסרים על סכנה וכאב לצמחים אחרים. אלו תגובות הישרדותיות שיש לכן אפילו משמעות חברתית ושיתופית. הצמח נפגע אבל מסייע לחבריו. כשהג'ירפות לועסות ומלחכות את ענפי העצים, משמיעים העצים הנפגעים קולות, שנקלטים על ידי עצי הסביבה. העצים הסובבים אותם ממהרים להזרים לענפיהם חומרים רעילים ובתוך דקות החומרים הללו עוברים בענפים. כשהג'ירפים מגיעים אליהם, הטעם של הרעל שהוזרם לענף דוחה אותם והם נרתעים ועוזבים. אגב, האבולוציה לימדה את הג'ירפים שאם הם אוכלים במהירות ועוברים לעץ הבא, הם לא יגיעו לשלב המריר של הרעל ויוכלו לסעוד את ליבם בכיף...
הנה הדרך בה צמחים מדברים זה עם זה (מתורגם):
https://youtu.be/xOXSqy05EO0
אז כן, עצים גם הם מתקשרים ביניהם:
https://youtu.be/7kHZ0a_6TxY
הדגמה מוגברת של הצלילים שמפיקים הצמחים בינם לבין עצמם:
http://youtu.be/MPpURDTTf8k
האם התקשורת בין הצמחים נעשית באמצעות רשת של פטריות:
https://youtu.be/dibKZHhij6k
חוקרים מפצחים בהדרגה את השפה של הצמחים ולומדים מהחיישנים הטבעיים שלהם על שינויים בסביבה:
https://youtu.be/2tgdCB3v7mE
והרצאת טד נהדרת על היכולות של צמחים לספור ולתקשר (מתורגם):
https://youtu.be/pvBlSFVmoaw?long=yes
צמחים אולי לא נראים לנו חכמים במיוחד, אבל הם מצוידים במערכת עצבים שהולכת ומתבררת כבעלת יכולות מרשימות. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים שככל הנראה הצמחים חשים כשאוכלים אותם, הם גם מרגישים דברים ואף מתקשרים ביניהם באופן מסוים.
מחקרים אחרונים מראים שלצמחים יש גם אינטליגנציה, רק שבמקום מוח שהוא אחד ויחיד ובמידה שיאבד לצמח, הצמח לא ישרוד, יש לצמח המון תחליפי מוח. לא מדובר בעצבים. חשוב לדעת שבניגוד לבעלי חיים, דופן התא של הצמחים עשוי תאית, צלולוזה בלעז. אין לצמחים מערכות עצבים ואברי חישה שיש לבעלי חיים.
ובכל זאת מצא צוות חוקרים בראשות סטאפנו מאנקסו, נוירו-ביולוג צמחים שחוקר את הנושא, שקצה השורש של הצמח מכיל מיליוני חלקים שמעבירים לצמח אותות ומידע באופן עצמאי. כך יכול הצמח לשרוד גם אם הוא מאבד 90% ממנו. כך יכולים הצמחים לשרוד גם במקרה של אובדן של חלק גדול מהם ולהמשיך לתפקד כמעט בכל מצב.
ורגשות? - אמנם במשך שנים הסתובב הרעיון שלצמחים יש גם רגשות, אך עם הזמן התברר שהמחקר שקבע זאת לא נעשה על פי השיטה המדעית ואף מחקר אחר לא הצליח לאשר את ממצאיו.
הנה סרטון שמספר על האינטליגנציה של הצמחים:
http://youtu.be/KLhgtqd1M2g
עוד הסבר על החוכמה והלמידה של הצמחים:
http://youtu.be/Xm5i53eiMkU
והרצאת טד נהדרת על היכולות של צמחים לספור ולתקשר (מתורגם):
https://youtu.be/pvBlSFVmoaw?long=yes
זה כמה עשורים שנפוצה הטענה שצמחים מרגישים כאב ושיש להם רגשות. זה החל כשבחורף 1968 פרסם קליב באקסטר (Cleve Backster) שהוא מצא במחקרים שערך, שצמחים שנבדקו במכונת פוליגרף, מגיבים לאמת ולשקר. באקסטר, דוקטור לרפואה משלימה וסוג של מומחה לפוליגרף, טען שהצמחים חווים מגוון של תחושות ורגשות.
הטענה המקובלת הייתה תמיד שלצמחים אין מוח. אין להם גם מרכז עיבוד נתונים אחר, שיחליף את המוח בעיצוב תודעה ורגש. לפיכך, מחקרו של באקסטר היה עלול להיות פצצה בוטנית רבת עוצמה.
אבל במדע נוהגים החוקרים לחזור על מחקרים, כדי לוודא שהתוצאות חוזרות על עצמן ואינן פרי טעויות או תוצר חד-פעמי שהתקבל במקרה. כך יצא שדי מהר החליטו החוקרים הורוביץ, לואיס וגאשטייגר, לבדוק את ממצאיו. לאחר השחזור של המחקר שלו, תוך הפעלת הכלים המדעיים המקובלים, הסתבר שהממצאים המהפכניים שפרסם קליב לא התאמתו.
אבל בציבור היו מי שהתאהבו ברעיון המהפכני. כשיצא שנים מספר אחר כך הספר "החיים הסודיים של הצמחים" מאת עיתונאי בשם פיטר טומפקינס וגנן בשם כריסטופר בירד, התאהב הציבור ברעיון שצמחים הם סוג של בעלי חיים.
לא עזרו טענות המדענים שאין לצמחים רגשות של ממש. הסיפור תפס כמו שריפה בשדה צמחים. המוסיקאי הנערץ סטיבי וונדר הוציא אז אלבום כפול ומצליח של שירים שהוקדשו לספר ולאיש כבר לא היה אכפת מה אומרים החוקרים.
אבל לא. חישה אינה רגש ואין סימן לכך שלצמח יש רגשות. דארווין, הוגה תורת האבולוציה, כתב ששורשי הצמחים והעצים הם שמתפקדים בתור המוח שלהם. מחקרים מצאו שככל הנראה יש לצמחים יכולת לחוש כאב ואפילו יכולת "איתות כימי". באמצעותה הם מעבירים מסרים על סכנה וכאב לצמחים אחרים.
מחקר מ-2014 של צמד החוקרים אפל וקוקרופט גם מצא שכשזחל לועס אותם, צמחי תודרנית לבנה מגיבים לרעידות האוויר של רעש האכילה ומפרישים חומר רעיל שמרתיע אותו.
מחקר אחר הראה שצמחים מעבירים אותות חשמליים כשהם סובלים מכאב. הממצאים נערמים והצמחים חשים ומגיבים יותר משחשבנו, אבל אלו אינן רגשות, אלא תגובות הישרדותיות של אמצעי חישה. רגשות של ממש אין לצמח. עדיין.
הנה מחקרי הרגשות של הצמחים של קליב באקסטר:
http://youtu.be/fStmk7e9lJo
תקשורת בין העצים מתבצעת באמצעות פטריות שגדלות בין השורשים שלהם, מתחת לפני הקרקע, ומעבירות מידע המסייע להם לתקשר ולהזהיר זה את זה גם מהתקפות:
https://youtu.be/yWOqeyPIVRo
הדגמה של הצלילים שבעזרתם מתקשרים הצמחים בינם לבין עצמם:
http://youtu.be/MPpURDTTf8k
והרצאת טד על התקשורת העמית, כולל המשפחתית עם משלוחי המזון לצאצאים (מתורגם):
https://youtu.be/Un2yBgIAxYs?long=yes
הפטריות (Fungi) היו על כדור הארץ הרבה לפני המין האנושי וככל הנראה יישארו כאן אחרינו. בצד פטריות צעירות שאך נולדו, יש בעולם פטריות רבות שגילן אלפי שנים. כיום מוגדרים מדעית מעל 100 אלף מיני פטריות שקיימים בעולם.
הפטריות (Fungi) חיות על גבי חומר אורגני המשמש להן בית ומקום גידול, חומר שיכול להיות חי (עצים למשל) או מת. פטריות ניתן למצוא בכל מקום אפשרי. במים שאנו שותים, באוכל שעל שולחננו ובאוויר שאנחנו נושמים, אפילו במעיים, בתוך גופנו, יש לנו פטריות.
הפטריות אינן ירקות ואפילו לא צמחים. על אף שהן נראות כצמחים, הפטריות הן למעשה ממלכה נפרדת בעולם החי, בצד ממלכות בעלי החיים והצמחים.
לפטריות אין פה ואין מערכת עיכול. את החומרים האורגניים שמהם הן ניזונות הפטריות סופגות דרך שטח גופן. כלומר, בניגוד לבעלי חיים המעכלים את המזון בקיבתם, הפטריות מעכלות את האוכל מחוץ לגוף, על מצע הגידול שלהן ואחרי שמזונן עוכל הן סופגות את רכיבי המזון המפורקים היישר לתוך תאי גופן.
את הפטריות ניתן למצוא כמעט בכל מקום - באדמה, באוויר, במים ובדברי מזון. פטריות ה"כובע" הציוריות שעליהן גדלנו בספרים ובסרטים הן רק חלק זעיר מפטריות העולם. יש פטריות רעל ויש פטריות מאכל.
בעולם יש אפילו פטריות הזוהרות בחושך. בתנאים של לחות, ישנן גם פטריות שיכולות לגדול על גופנו, כמו ה"אקזמה", פטרייה שמתפתחת בין אצבעות הרגליים, בתנאי לחות ואיוורור לא מספיק.
#מדע
במדע הביולוגיה נקרא התחום העוסק בפטריות מיקולוגיה.
בצד הפטריות חד-תאיות, יש מינים רבים של פטריות רב-תאיות, שאת גופן מרכיבים תאים רבים. הם יוצרים קורים דקיקים וארוכים בגוף הפטריה.
המדע זיהה בעולם מעל 100,000 מינים של פטריות. המדענים מעריכים שיש בעולם מעל 2 מיליון פטריות ויש הגורסים שקיימים גם עד 4 מיליון מיני פטריות.
חלק גדול ממיני הפטריות הוא רעיל, בעוד שאת שאר מיני הפטריות ניתן לאכול.
#פטריות ידועות
בצד פטריות המאכל בצורת ה"כובע" יש רבות אחרות. בין הידועות בפטריות הללו נמצאים השמרים, שמהם מכינים אלכוהול ולחם על ידי התפחת בצק.
יש פטריות עובש, כמו אלה שצצות על אוכל שעמד זמן רב או מזון ישן. המפורסמת שבהן היא הפניציליום, שממנה הופקה תרופת הפניצילין, חלוצת התרופות האנטיביוטיות וזו שממנה נולדו התרופות ששינו את עולם הרפואה.
#פטריות מאכל
בניגוד לפטריות הרעל, יש פטריות מאכל שמקנות למאכלים טעם עשיר וטעים. ישנם סוגים רבים של פטריות מאכל, כולל שמפיניון, פורטבלו, שיטאקי וכמהין.
במטבח הישראלי נפוצות ופופולריות פטריות השמפיניון הלבנות וטעימות. גם פטריות פורטובלו הן מאוד טעימות. לפטריות השימג’י החומות או לבנות יש חיי מדף ארוכים, מרקם דומה לבשר וארומה נהדרת המתגלית רק אחרי בישול המוציא את מרירותן.
וכמובן יש את פטריית הכמהין, שחורה או לבנה, שמקורה בפיאמונטה שבאיטליה ורבים רואים בה את מלכת פטריות האכילה.
גם השמרים שמתפיחים את הלחם והמאפים שאנו כל כך אוהבים לאכול הן למעשה פטריות חד-תאיות.
ביוון ורומי הקדומות נהגו לאכול פטריות, במיוחד בני המעמד הגבוה. כדי לשמור על קיסרי רומא מפטריות רעל הועסקו אצלם טועמי מזון שטעמו את המנות עם הפטריות בכדי לוודא ולהבטיח שהפטריות שמוגשות לקיסר הן בטוחות למאכל.
הנה היופי של הפטריות וכיצד הן יכולות להציל את העולם:
https://youtu.be/EDkR2HIlEbc
לא מעט מהפטריות הן טפילות והיקרה ביותר בעולם היא אחת מהגרועות ביותר:
https://youtu.be/iV4WHFU2Id8
אילו פטריות מותר מאכול מהטבע? (עברית)
https://youtu.be/Qyg0q4akWCI
פטריות מאכל שמפתחים מנבגים שנאספו מהטבע (עברית):
https://youtu.be/XlL9013m1VM?si=5oncr72EeIcunlxI
פטריות הזייה שגורמות... ובכן הזיות (עברית):
https://youtu.be/lJz9U8IMXLI?si=NKwrqAU7h5ewh88b
ומסתבר שרשת של פטריות היא אמצעי תקשורת בטבע בין צמחים:
https://youtu.be/dibKZHhij6k
תקשורת בין צמחים
פטריות ההזיה (Hallucinogenic Mushrooms) הן פטריות שאצל מי שצורך אותן נקשרים החומרים הפעילים שבהן לקולטני הסרוטונין במוח, מה שגורם לשינויים משמעותיים בתפיסה, בחשיבה וברגש.
מקורן של הפטריות הללו, שנודעו כ"פטריות הקסם", הוא בעיקר בתרבויות הילידיות של מרכז ודרום אמריקה, בהן שימש, במשך אלפי שנים, סם ההזיה הטבעי בטקסים דתיים ורפואיים.
את הפטריות הללו צרכו באכילה, כשהן טריות, מיובשות או בחליטות של תה. ההשפעות שלהן מתחילות כחצי שעה לאחר הצריכה ונמשכות כ-4 עד 6 שעות.
שמן המדעי של הפטריות הללו הוא פטריות פסילוציבין או פסילוסיבין (Psilocybin mushroom), על שם החומר הפעיל בהן. זו קבוצת פטריות המכילות חומרים פסיכואקטיביים, בעיקר פסילוציבין (Psilocybin) ופסילוצין (Psilocin). הסוגים הנפוצים ביותר כוללים את פטריות הקובנסיס (Psilocybe cubensis) והסמילנצאטה (Psilocybe semilanceata), שבשל השפעתן משנת התודעה הן מכונות גם "פטריות קסם" (Magic Mushrooms).
#ההזיה של הפטריות
החוויה הפסיכדלית מפטריות הזייה יכולה להימשך בין 4 ל-6 שעות, ולכלול מגוון תופעות כמו הגברה של צבעים וצלילים, עיוות של צורות ומרחב, שינוי בתחושת הזמן, ולעיתים גם חוויות רוחניות עמוקות או תחושת התמזגות עם הסביבה.
רבים מתארים תובנות משמעותיות לגבי עצמם והעולם במהלך "טריפ" כזה. האנתרופולוג רוברט גורדון ווסון (Robert Gordon Wasson) היה הראשון שהציג את פטריות הקסם לציבור המערבי, לאחר שהשתתף בטקס שאמאני במקסיקו ב-1955. חוויותיו פורסמו במגזין "לייף" וגרמו לתשומת לב נרחבת.
הסכנות בשימוש בפטריות הזיה אינן מבוטלות. הסיכון הפיזי הישיר נמוך יחסית, שהרי אין כמעט מקרים של מוות מהרעלת פטריות פסיכדליות בלבד. אך הסכנה העיקרית בהן טמונה בהשפעות הפסיכולוגיות. המשתמשים עלולים לחוות "טריפ רע" הכולל חרדה קיצונית, פרנויה ומחשבות מטרידות.
אצל אנשים עם נטייה לבעיות נפשיות כמו סכיזופרניה, השימוש עלול לזרז את התפרצות המחלה. סכנה נוספת עלולה להיווצר בעת איסוף עצמאי בטבע, בבלבול שבין פטריות הזיה לפטריות רעילות.
#פוטנציאל רפואי
למרות הסיכונים, המחקר המדעי בשנים האחרונות חושף פוטנציאל רפואי מרשים. מחקרים קליניים באוניברסיטאות יוקרתיות כמו ג'ונס הופקינס (Johns Hopkins) ואימפריאל קולג' לונדון (Imperial College London) מראים תוצאות מבטיחות בטיפול בדיכאון עמיד, חרדה בקרב חולים סופניים, התמכרויות ותסמונת דחק פוסט-טראומטית.
מחקר חדשני משנת 2020 מצא שטיפול בודד בפסילוציבין הפחית תסמיני דיכאון אצל 71% מהמשתתפים למשך 4 שבועות לפחות. אלה תוצאות מרשימות, בהשוואה לתרופות אנטי-דיכאוניות מסורתיות. במינונים טיפוליים ובסביבה קלינית מבוקרת, עשויים החומרים הפעילים לסייע בשבירת דפוסי חשיבה שליליים ובפתיחת "חלון הזדמנויות" לשינוי פסיכולוגי.
#יצירה והזיה
רבים מגדולי המוסיקאים בשנות ה-60, כולל חברי להקת הביטלס, ג'ימי הנדריקס והפינק פלויד, הודו שפטריות הזיה השפיעו משמעותית על יצירתם האמנותית. השפעה זו ניכרת באלבומים איקוניים כמו "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band" של הביטלס ורבים אחרים.
#חוקים ומחקרים
במדינות רבות, כולל ישראל, פטריות ההזיה והחומרים הפעילים שבהן מוגדרים כסמים מסוכנים ואסורים לשימוש. המשתמשים בהם מדווחים על הזיות חזותיות, שינויים בתפיסת הזמן והמרחב ותחושות של אחדות עם הסביבה. רבים מהם עושים שימוש בפטריות ההזיות לחקירה עצמית, חוויות רוחניות או יצירתיות מוגברת.
אולם, מגמה עולמית של רפורמות בתחום הסמים הפסיכדליים מתחילה להתפתח, עם הקלות רגולטוריות בחלק ממדינות ארה"ב וקנדה לצרכי מחקר וטיפול.
בשנים האחרונות, יש עניין רב במחקר על השימוש בפסילוציבין לצורכי טיפול. הרנסנס הפסיכדלי המתגבר בעולם של ימינו זקוק לרפואה שתשפר ותוסיף כלים טבעיים לפסיכיאטריה הרגילה. חוקרים רבים מדגישים שהפוטנציאל הטיפולי של "פטריות הקסם" הללו קשור רק לשילוב של החומר הפסיכדלי עם פסיכותרפיה מקצועית ובשום אופן לא לשימוש עצמאי וחסר פיקוח.
הנה פטריות הזיה (עברית):
https://youtu.be/lJz9U8IMXLI
על הפוטנציאל שכיום רואים בסמים הפסיכדליים לריפוי הנפש:
https://youtu.be/A8SSpMAY5P4
זה ממש רנסנס פסיכדלי שבו יטפלו בצורה נבונה ואחראית בבעיות נפש עם סמי הזיה וחומרים פסיכדליים:
https://youtu.be/yS9FBB19Ws0
כשסמי ההזיה הופכים להבטחה הגדולה של הנפש החולה:
https://youtu.be/qJNpKaZmidU
בחיוך - פרסומת מצחיקה שמשתמשת בפטריות הזייה כדי לשכנע (עברית):
https://youtu.be/-CAn9aMjCeA
ופטריות הזיה וסמים הן דרך עתיקה לייצר הזיות:
https://youtu.be/DYTDwJuHJgM?long=yes
