שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מציג אפקט הצופה את השפעת התצפית?
אפקט הצופה (Observer effect) הוא מונח מדעי המתאר את האופן שבו אדם המודד וצופה בהתרחשות או אירוע כלשהם, עשוי לשנותם. כלומר עצם התצפית בדבר מה - הוא שמשנה אותו.
את אפקט הצופה נראה בקלות הכי גדולה במחקרים חברתיים. כי במדעי החברה יודע כל חוקר שבדרך כלל אנשים לא מתנהגים רגיל, אם הם יודעים שהם נצפים על ידי החוקרים.
עצם העובדה שנבדק יודע שצופים בו, משנה את התנהגותו. מה שמצטרף לעובדה שאנשים נוטים לציין בראיונות דברים שנראים להם "נכונים" חברתית ולאו דווקא את האמת שהחוקר מחפש.
אך גם בפיזיקה, הראה עקרון אי הוודאות של הייזנברג שעצם פעולת המדידה משנה את העצם הנמדד. האיש הוכיח את הטענה שבלתי אפשרי למדוד בדייקנות את מצבו של חלקיק, או בעצם את מיקומו ואת המומנטום שלו, וזאת מכיוון שעצם פעולת המדידה משנה את הפרמטרים, או המשתנים הללו.
מה שמשמש לא פעם לצורך הסבר התופעה הוא הניסוי המחשבתי שבתגית "החתול של שרדינגר", בו החתול שבקופסה סגורה לא חי ולא מת, עד שהוא נצפה, אלא נמצא בסופרפוזיציה של המצבים חי ומת גם יחד. כלומר, עצם המדידה היא שמשפיעה על מצבו הפיזיקלי של החתול ולא המידע שצובר הצופה, או בלא צפייה. כל הפרטים שם - זה גאוני!
הייזנברג הראה, שאפילו תאורטית וגם עם כלי מדידה בעלי דיוק אינסופי, שום מדידה לא תגיע לדיוק מושלם, שיכלול גם את המיקום וגם את התנע של כל עצם פיזי שהוא. כתוצאה מכך, אגב, התמונה הדטרמיניסטית והרציונלית של הטבע מתערערת, הדברים הופכים סובייקטיביים תלויים במי שקוראים אותם ובכלים שעומדים לרשותם לצורך כך.
גם בעולם התעשייה והניהול הדגימו מחקרי הות'ורן המפורסמים את אפקט הצופה. עצם תשומת הלב שקיבלו פועלים במפעל, השפיע על התפוקה שלהם, גם כשתשומת הלב הייתה כנגדם. ראו תגית "ניסויי הות'ורן".
הנה אפקט הצופה:
https://youtu.be/Rqh6CH1Hlvo
הנה האפקט הזה במכניקה קוונטית:
https://youtu.be/wa21Z9skqd4
ביקום:
https://youtu.be/wxEFqbyF8ps
הסבר לעומק על אפקט הצופה:
https://youtu.be/Bq69-MI9TA0
וההסבר של הקשר בין זה לבין החתול של שרדינגר:
https://youtu.be/V9KnrVlpqoM
מהן התצפיות שגילו את מחלת הפרקינסון?
מחלת פרקינסון היא אחת ממחלות המוח הידועות והקשות הידועות לנו. זו מחלה ניוונית הפוגעת במערכת העצבים ומאופיינת בהפרעות מוטוריות שבראשן הרעידות, אותן רעידות הן שנתנו לה את שמה העברי שאיש לא משתמש בו, אך הוא אומר הכל: רטטת.
מעניין הסיפור על איך הגיע ג'יימס פרקינסון (James Parkinson) לתצפיותיו, שגילו ואבחנו, לראשונה, את המחלה שלימים תיקרא על שמו.
זה קרה ממש ברחוב. השנה היא 1817, כשפרקינסון שימש כרופא. האיש נהג לערוך הליכות ארוכות ברחובות לונדון, עירו. במהלך טיוליו היומיומיים, הוא שם לב לאנשים מסוימים שצעדו בצורה מאוד ייחודית - הם נטו להישען קדימה בזמן ההליכה, ידיהם רעדו גם כשהם עמדו במקום, והתנועה שלהם הייתה איטית ומוגבלת.
במקום להזמין אותם למרפאה שלו, ג'יימס בחר בגישה מעניינת - הוא עקב אחריהם ברחובות לונדון, בסודיות של סטוקרים, תוך שהוא מתעד את התנהגותם. דרך התצפיות הללו, הוא זיהה שישה אנשים שסבלו ממה שהוא כינה "שיתוק רועד" (Shaking Palsy). מה שמעניין הוא שהוא מעולם לא בדק אותם באופן רשמי - כל התובנות שלו הגיעו מהתצפיות הללו ברחוב.
הגישה הזו של פרקינסון - להיות מעין סטוקר מדעי ולהתבונן באנשים בסביבתם הטבעית במקום במרפאה - הייתה מאוד חדשנית לתקופתו. היא אפשרה לו לראות איך המחלה משפיעה על חיי היומיום של האנשים, ולא רק על הסימפטומים הרפואיים שלהם. זו הייתה דוגמה מוקדמת למה שהיום היינו מכנים מחקר אתנוגרפי בתחום הרפואה.
מעניין שלמרות שהתצפיות שלו היו מדויקות להפליא, לקח כמעט 60 שנה עד שהקהילה הרפואית התחילה להתייחס ברצינות לתיאור שלו את המחלה. רק כשהנוירולוג הצרפתי המפורסם ז'אן-מרטן שארקו (Jean-Martin Charcot) קרא למחלה על שמו של פרקינסון, היא התחילה לקבל את ההכרה המדעית שהגיעה לה.
קראו על הרטטת בתגית "מחלת פרקינסון".
הנה סיפורו של פרקינסון:
https://youtu.be/HMe2Xw4Vk-8?
המחלה, גורמיה, מאפייניה וכמה היא נפוצה (עברית):
https://youtu.be/6dvRVHQs9SQ
על סימנים וסימפטומים של פרקינסון, שיכולים להופיע עשרות שנים לפני שחולים בה (עברית):
https://youtu.be/y1ldOUE9l_w
תכנית על מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/4PiVYR58108?long=yes
והחוקר מהתגלית והאבחון של הפרקינסון:
https://youtu.be/YLeSNtt7-h4?long=yes
תצפית
אפקט הצופה (Observer effect) הוא מונח מדעי המתאר את האופן שבו אדם המודד וצופה בהתרחשות או אירוע כלשהם, עשוי לשנותם. כלומר עצם התצפית בדבר מה - הוא שמשנה אותו.
את אפקט הצופה נראה בקלות הכי גדולה במחקרים חברתיים. כי במדעי החברה יודע כל חוקר שבדרך כלל אנשים לא מתנהגים רגיל, אם הם יודעים שהם נצפים על ידי החוקרים.
עצם העובדה שנבדק יודע שצופים בו, משנה את התנהגותו. מה שמצטרף לעובדה שאנשים נוטים לציין בראיונות דברים שנראים להם "נכונים" חברתית ולאו דווקא את האמת שהחוקר מחפש.
אך גם בפיזיקה, הראה עקרון אי הוודאות של הייזנברג שעצם פעולת המדידה משנה את העצם הנמדד. האיש הוכיח את הטענה שבלתי אפשרי למדוד בדייקנות את מצבו של חלקיק, או בעצם את מיקומו ואת המומנטום שלו, וזאת מכיוון שעצם פעולת המדידה משנה את הפרמטרים, או המשתנים הללו.
מה שמשמש לא פעם לצורך הסבר התופעה הוא הניסוי המחשבתי שבתגית "החתול של שרדינגר", בו החתול שבקופסה סגורה לא חי ולא מת, עד שהוא נצפה, אלא נמצא בסופרפוזיציה של המצבים חי ומת גם יחד. כלומר, עצם המדידה היא שמשפיעה על מצבו הפיזיקלי של החתול ולא המידע שצובר הצופה, או בלא צפייה. כל הפרטים שם - זה גאוני!
הייזנברג הראה, שאפילו תאורטית וגם עם כלי מדידה בעלי דיוק אינסופי, שום מדידה לא תגיע לדיוק מושלם, שיכלול גם את המיקום וגם את התנע של כל עצם פיזי שהוא. כתוצאה מכך, אגב, התמונה הדטרמיניסטית והרציונלית של הטבע מתערערת, הדברים הופכים סובייקטיביים תלויים במי שקוראים אותם ובכלים שעומדים לרשותם לצורך כך.
גם בעולם התעשייה והניהול הדגימו מחקרי הות'ורן המפורסמים את אפקט הצופה. עצם תשומת הלב שקיבלו פועלים במפעל, השפיע על התפוקה שלהם, גם כשתשומת הלב הייתה כנגדם. ראו תגית "ניסויי הות'ורן".
הנה אפקט הצופה:
https://youtu.be/Rqh6CH1Hlvo
הנה האפקט הזה במכניקה קוונטית:
https://youtu.be/wa21Z9skqd4
ביקום:
https://youtu.be/wxEFqbyF8ps
הסבר לעומק על אפקט הצופה:
https://youtu.be/Bq69-MI9TA0
וההסבר של הקשר בין זה לבין החתול של שרדינגר:
https://youtu.be/V9KnrVlpqoM
מחלת פרקינסון היא אחת ממחלות המוח הידועות והקשות הידועות לנו. זו מחלה ניוונית הפוגעת במערכת העצבים ומאופיינת בהפרעות מוטוריות שבראשן הרעידות, אותן רעידות הן שנתנו לה את שמה העברי שאיש לא משתמש בו, אך הוא אומר הכל: רטטת.
מעניין הסיפור על איך הגיע ג'יימס פרקינסון (James Parkinson) לתצפיותיו, שגילו ואבחנו, לראשונה, את המחלה שלימים תיקרא על שמו.
זה קרה ממש ברחוב. השנה היא 1817, כשפרקינסון שימש כרופא. האיש נהג לערוך הליכות ארוכות ברחובות לונדון, עירו. במהלך טיוליו היומיומיים, הוא שם לב לאנשים מסוימים שצעדו בצורה מאוד ייחודית - הם נטו להישען קדימה בזמן ההליכה, ידיהם רעדו גם כשהם עמדו במקום, והתנועה שלהם הייתה איטית ומוגבלת.
במקום להזמין אותם למרפאה שלו, ג'יימס בחר בגישה מעניינת - הוא עקב אחריהם ברחובות לונדון, בסודיות של סטוקרים, תוך שהוא מתעד את התנהגותם. דרך התצפיות הללו, הוא זיהה שישה אנשים שסבלו ממה שהוא כינה "שיתוק רועד" (Shaking Palsy). מה שמעניין הוא שהוא מעולם לא בדק אותם באופן רשמי - כל התובנות שלו הגיעו מהתצפיות הללו ברחוב.
הגישה הזו של פרקינסון - להיות מעין סטוקר מדעי ולהתבונן באנשים בסביבתם הטבעית במקום במרפאה - הייתה מאוד חדשנית לתקופתו. היא אפשרה לו לראות איך המחלה משפיעה על חיי היומיום של האנשים, ולא רק על הסימפטומים הרפואיים שלהם. זו הייתה דוגמה מוקדמת למה שהיום היינו מכנים מחקר אתנוגרפי בתחום הרפואה.
מעניין שלמרות שהתצפיות שלו היו מדויקות להפליא, לקח כמעט 60 שנה עד שהקהילה הרפואית התחילה להתייחס ברצינות לתיאור שלו את המחלה. רק כשהנוירולוג הצרפתי המפורסם ז'אן-מרטן שארקו (Jean-Martin Charcot) קרא למחלה על שמו של פרקינסון, היא התחילה לקבל את ההכרה המדעית שהגיעה לה.
קראו על הרטטת בתגית "מחלת פרקינסון".
הנה סיפורו של פרקינסון:
https://youtu.be/HMe2Xw4Vk-8?
המחלה, גורמיה, מאפייניה וכמה היא נפוצה (עברית):
https://youtu.be/6dvRVHQs9SQ
על סימנים וסימפטומים של פרקינסון, שיכולים להופיע עשרות שנים לפני שחולים בה (עברית):
https://youtu.be/y1ldOUE9l_w
תכנית על מחלת הפרקינסון (עברית):
https://youtu.be/4PiVYR58108?long=yes
והחוקר מהתגלית והאבחון של הפרקינסון:
https://youtu.be/YLeSNtt7-h4?long=yes
