שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה שונה באיי סוקוטרה שבתימן?
איי סוקוטרה (Socotra islands) שבתימן נראים קצת כמו כוכב אחר, מקום שבו העצים והחיות נראים אחרת לגמרי מכל מה שמוכר לנו.
למעשה מדובר בארכיפלג (קבוצת איים) של 4 איים, שנקרא על שם האי הגדול ביותר - סוקוטרה.
החום השורר באיים והרוחות העזות גורמים לכך שהחי באיים הסתגל לתנאים הקשים בדרכו ובחזות שלו, החל מ"עצי פטריה" או "עצי מטריה" מוזרים ביותר.
האי כנראה ניתק מאפריקה בעידן הפלאוקן ותנאי האקלים הקשים בו גורמים לכך שהחיים בו נפרדים משאר העולם. הוכחה לכך היא שכשליש מתוך 800 מיני צמחים הנמצאים באי הם ייחודיים לסוקוטרה ולא ניתן למצוא אותם במקומות אחרים בעולם.
הנה בקצרה על האי סוקוטרה:
https://youtu.be/VN5EoMGb-xw
מראות מהאי הגדול סוקוטרה ומהעצים מסוג Dracaena Cinnabari או Dragon Trees:
http://youtu.be/wra5CAaoZe4
ותמונות רבות במצגת וידאו מאיי סוקוטרה המוזרים:
http://youtu.be/NHQd_qoYbDA
איפה נמצאת "מנהטן של המדבר", העיר שיבאם?
שיבאם היא עיירה בת כ-2,000 שנה שנמצאת באזור חצרמוות שבתימן. בעבר היתה שיבאם בירת ממלכת חצרמוות העתיקה. שטחה של העיר העתיקה הזו הוא פחות מחצי קמ"ר וצורתה מלבנית, כשמסביבה חומה. היא מונה כ-7,000 תושבים.
שיבאם חצרמוות היא אחת הדוגמאות הראשונות בהיסטוריה לתכנון עירוני הפונה לגובה. בנייה עירונית לגובה היא כל כך ברורה בשיבאם הקטנה ומכאן הכינוי שהוצמד לה "מנהטן של המדבר" (על שם האי עתיר גורדי השחקים של ניו-יורק).
על אף שבתי העיירה העתיקים עשויים כולם מלבני בוץ, שרדו כ-500 מהם עד היום ואנשים מתגוררים בהם מאות שנים. גובהם של הבניינים העתיקים הוא של 5-8 קומות. העיר עומדת על מקומה מאז המאה ה-3 ועד היום.
הנה סרטון על שיבאם, חצרמוות:
http://youtu.be/Qe5f7E7n4Hw?t=14s
שיבאם כשנכנסים לרחובות והבתים שבה:
http://youtu.be/OKNSAM6yERg
הנה מצגת תמונות שמראה את צורת הבניה בבוץ שמאפיינת את הבניה בשיבאם:
http://youtu.be/59OEY1DNESI
מהי המקינטה של המוקה?
מקינטה (macchinetta) היא סוג של קנקן או פינג'אן אם תרצו, שהומצא באיטליה ומשמש להכנת קפה כמו אספרסו, באמצעות אידוי בחליטה עדינה.
בקלות מפתיעה ודי מהר, מאפשרת המקינטה לחובבי הקפה להכין קפה נהדר. אין צורך במכונת אספרסו יקרה ובמחיר שהוא בדרך כלל שווה לכל נפש.
המקינטה עשוייה בדרך כלל מאלומיניום, או מפלדת אל חלד. לצד המקינטות המסורתיות, שמבשלות את הקפה על הגז, יש היום גם מקינטות חשמליות ויש גם מקינטות, מעט יקרות יותר, שמייצרות את הקרם האופייני לקפה אספרסו משובח.
באיטלקית, פירושה של המילה "מקינטה" הוא "מכונה קטנה". אצל האיטלקים הקפה של המקינטה נקרא מוקה. זה בא מההיסטוריה שבה עם פולי קפה "מוקה" למקינטה הגיעו מעיר נמל בשם זה בתימן.
המקינטה כמכשיר היא פתרון מצוין לרבים שאוהבים אספרסו ורוצים לשתות כזה גם בטיולים.
#מבנה המקינטה
המקינטה בנויה מ-3 חלקים עיקריים:
מיכל המים - החלק התחתון הוא מעין כוס, כלי קיבול שאותו ממלאים במים, עד לגובה השסתום שבו.
מסננת הקפה - החלק האמצעי הוא מסננת, שבה ממלאים את גרגירי הקפה, ללא דחיסה שלהם.
הכד - החלק העליון הוא הכד, חלקה העליון של המקינטה. בסוף תהליך ההרתחה, כשהמים ירתחו ויעברו דרך הקפה שבמסננת, יצטבר בו הקפה המוכן.
בגמר ההכנה של קפה המוקה במקינטה, ניתן לכבות את האש ולמזוג את הקפה המהביל אל הכוסות.
כך פועלת המקינטה:
https://youtu.be/1vr9ShzbFeY
ניתן להכין איתה קפה אספרסו מצוין מפולי קפה שטחנתם טריים:
https://youtu.be/BHkIOBJ2eQQ
כך מכינים קפה מעולה במקינטה וטיפ למניעת קפה מר:
https://youtu.be/rpyBYuu-wJI
סוג שונה של מקינטה:
https://youtu.be/UDAac3XNlfM
ועוד הסבר:
https://youtu.be/gPmrxOnvMz0
מי הילדה פורצת הדרך, שדרשה להתגרש בתימן?
נישואי ילדות נהוגים בלא מעט מדינות העולם השלישי. בתימן משיאים ילדות אפילו מגיל 8 לבעלים מבוגרים. בשל העובדה שרבות מהן מתות בגיל צעיר בשל סיבכי הריון ולידה, הן זכו לכינוי "כלות המוות".
גם את נוג'וד עלי (Nojood ali) בת ה-8, בת למשפחה ענייה ומרובת ילדים, חיתן אביה בגיל 8. די מהר הסתבר לה שגילו של הבעל הוא החלק הטוב שבו, שכן הוא נהג להכות ולהשפיל אותה.
בית המשפט בתימן הפתיע ואישר את גירושיה של נֻג'וד. כך פרצה הילדה הקטנה שהוכרחה להינשא לגבר אלים ומבוגר את חומת השמרנות המוסלמית, שבה הגבר הוא השליט הבלעדי של האישה ושל גופה. יתכן שזו תחילתה של מהפכה אמיתית, בארץ שבה נגזר על ילדות בנות, להשתעבד ולהיות אסירות וכלואות על ידי האב, האח הבוגר ולאחר נישואין בגיל לא הגיוני - לבעל שהוכרחו להינשא לו.
ואכן, המקרה שלה זכה להד תקשורתי עצום. התקשורת הצמידה לו את הכינוי "מהפכת הבנות בתימן" והובלט בתקשורת בכל העולם, כולל העולם הערבי, שבו נישואי ילדות נפוצות יחסית. תעוזתה של הילדה הקטנה, שערערה על מרותם של אביה ובעלה, נגעה ללב כולם. אבל האומץ שלה היה כפול ומכופל מכיוון שהיא גם התנגדה ופנתה כנגד שיטה שנהוגה אלפי שנים במדינה מסורתית ופטריארכלית כתימן, שבה מילתו של הגבר היא סוף פסוק.
הנה סיפורה של נוג'וד עלי מפי ילדים:
https://youtu.be/rjPm7rp3uDQ
הילדה האמיצה שקמה אל מול הנוהג של המבוגרים ויכלה לו:
https://youtu.be/FzOVrfFtKcI
ועיתונאית שראיינה וצילמה אותה מספרת עליה:
https://youtu.be/auJeMPoOyQE
מאיפה בתימן בא הג'חנון?
על אף שאיננו ישראלי, הוא המלך של שבת בבוקר ואוכלים אותו כמעט כולם בישראל. יש רשתות מזון מהיר שמפיצות אותו במיוחד וכל פיצוציה בגוש דן חייבת שיהיה לה סיר שלו, בבוקר יום שבת, לטובת הבליינים שסיימו לילה שלם וחייבים משהו לאכול, בדרך הביתה.
זהו הג'חנון (Jachnun), מאכל תימני מסורתי, עשיר ושמנוני, המבוסס על בצק, וטעמו נע בין מתוק למלוח.
פירוש השם ג'חנון בערבית תימנית הוא "בצק קטן". בתימן הכינו אותו מקמח מלא, בהיות הקמח הלבן נדיר יחסית. מסורתית השאירו את הכנת הג'חנון לקראת ערב שבת, הוא היה אז מאכל מתוק שהוכנס לתנור ומאפה על אש קטנה, לאורך כל הלילה.
מקור הג'חנון הוא ביהודי העיר עדן שבתימן. אצלם נהגו להכין אותו בטעם מתקתק יחסית, ולאכול אותו עם סוכר או חלבה מתוקים... להכנתו השתמשו אז בסאמנה, מעין חמאה מזוקקת בטעמים מעושנים.
יש סברה שהג'חנון לא נולד בעדן, אלא הגיע אליה, כמאפה טורקי עות'מני עם בשר ותפוחי אדמה, שנקרא "גול". יש עוד מקורות אפשריים לג'חנון, כמו מאכלים הודי וספרדי כלשהם אבל באמת שזה לא ממש חשוב. נראה שבהיותה עיר נמל עם נגיעות בינלאומיות, עדן נחשפה ללא מעט מאכלים. אם הגול הטורקי תפס בה הוא עבר אצל היהודים התאמה, כשבדרך מהגול אל הג'חנון נשאר רק הבצק... בתחילה הוצא ממנו הבשר, אולי מסיבות של כשרות. את תפוחי האדמה שהוצאו גם הם אל הסיר ובהמשך ירדו לגמרי, החליפו דווקא ביצים. אלה הונחו לידו בסיר והבישול הארוך הופך אותן לביצים חומות וטעימות להפליא. אם כבר טורקיה אז רק נזכיר שגם הביצים של הבורקס הטורקי נאפות באותה צורה ובאותו טעם אלוהי.
העגבניות המרוסקות הוצמדו לג'חנון הרבה יותר מאוחר, ביחד עם הביצה הקשה והסחוג החריף, שהחליף ממתקים וריבות שהוגשו לידו בתימן. זה היה כנראה כשהוא הפך למאכל של שבת בבוקר וזה ודאי תודות למטבח הישראלי שיצר מיזוג מופלא של טעמים מעדות שונות.
בישראל נוהגים לאכול את הג'חנון בשבת בבוקר, לאחר שהוא התבשל לאיטו, במשך לילה שלם בתנור. מרבית התימנים, אלה שאינם מהעיר עדן, כלל לא הכירו את הג'חנון עד שעלו לארץ. בכל אזור בתימן אכלו היהודים מאכל אחר בשבת בבוקר. מכירים קובנה, לחוח?
כיום נוהגים להגיש את הג'חנון, כשלצידו סחוג, רסק עגבניות וביצה קשה, עדיף חומה - לאחר שבושלה בסיר, עם הג'חנון.
הכנתו של הג'חנון די פשוטה. כל העניין מסתכם בהכנת הבצק, כמה קיפולים שלו, שיוצרים בצק עלים, גלגול לקוטר של כמה סנטימטרים ואפייה איטית בתנור, ביחד עם הביצים, בטמפרטורה נמוכה - של פחות מ-100 מעלות צלזיוס, למשך הלילה.
הנה תולדות הג'חנון (עברית):
https://youtu.be/s-W1UbFY9Vs
הסבר ג'חנונך לתייר:
https://youtu.be/zADFcgUEavs
כך מכינים את הג'חנון התימני:
https://youtu.be/gfzmBYD-yYg
באזורים אחרים בתימן הכינו לחוח (עברית):
https://youtu.be/LuNRsoJeGY0
או קובנה (עברית):
https://youtu.be/cFpYztBwjQU
ותחרות של ג'חנונים? - אתם רציניים עכשיו? (עברית):
https://youtu.be/cqWsXrgQudA
מהו עץ דם הדרקון?
עץ דם הדרקון (Dragon's Blood Tree) הוא עץ שגדל באי סוקוטרה, השייך לתימן. סוקוטרה הוא אי באוקיינוס ההודי, שנמצא כ-350 קילומטרים מדרום לתימן ויש בו לא מעט עצים ייחודיים לו (אנדמיים). עצי דם הדרקון וצורתם הייחודית, הם מהסיבות העיקריות למראהו המוזר, שלא מהעולם הזה, של האי הצחיח והמרוחק הזה.
עץ הדם של הדרקון נקרא בשם זה על שום השרף האדום בצבע דם שניגר מהגזע שלו. כבר מאות שנים שהמקומיים מפיקים מהשרף הזה צבע שהיה בשימוש קוסמטי וחומרי שטיפה לניקוי הפה והשיניים. התימנים גם מאמינים בכוחו של השרף האדום של העץ הזה להחזיר אהבות אבודות ולהביא כסף וממון לעושה בו שימוש.
משימת חיפוש
==========
האם תוכלו לאתר על האי העצום עצי דרקון בתצלומי הלוויין של הביקור הווירטואלי שלמטה?
הנה עץ דם הדרקון:
https://youtu.be/hnIBdNqx2So
סיור באי סוקוטרה ולקול צלילי תפילות התימנים:
https://youtu.be/Cid9azOHGFY
מצגת וידאו:
https://youtu.be/tyJU4e5Tyjo
צובעים את הפנים ב"דם" הדרקון:
https://youtu.be/2chLYk2o0O4
ועצים אנדמיים (יחודיים) נוספים לסוקוטרה:
https://youtu.be/4WGc4Mll31k
מהו צמח האלמוות אלוורה?
אלוורה (Aloe vera) הוא צמח מרתק המשלב יופי טבעי, שימושים מגוונים ומסורת רפואית עתיקה. הצמח בעל העלים הבשרניים והמוארכים משתייך למשפחת החצביים (Asphodelaceae) ומקורו באזורים צחיחים של דרום חצי האי ערב, בעיקר תימן ועומאן. למרות גדילתו במדבריות, האלוורה הפך לאחד הצמחים הפופולריים בעולם בזכות תכונותיו הרפואיות והקוסמטיות המרשימות.
העלים הייחודיים של האלוורה מאחסנים בתוכם ג'ל שקוף ודביק המכיל מאות חומרים פעילים, כולל ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, אנזימים ותרכובות אנטי-דלקתיות. מרקם זה שימש לרפואה מסורתית במצרים העתיקה כבר לפני 6000 שנה, עד כדי כך שכינו אותו "צמח האל-מוות" וכללו אותו בטקסי קבורה של פרעונים.
#היסטוריה
דיוסקורידס, מאבות רפואת הצמחים היוונית, הכיר כבר בשנת 78 לספירה את האלוורה.
לפי מסורות היסטוריות, כבר אריסטו המליץ לתלמידו אלכסנדר הגדול להשתלט על האי סוקוטרה, כדי להשיג אספקה של זן אלואה מיוחד (Aloe socotrina) לריפוי פצעי חייליו בשדה הקרב. קליאופטרה השתמשה בו כחלק משגרת הטיפוח שלה, ומסורות רפואיות בכל העולם – מסין העתיקה ועד לתרבויות אינדיאניות – אימצו את הצמח לשימושים מגוונים.
ברפואה האיורוודית בהודו, האלוורה מכונה "קומארי" (kumari) שמשמעותו "נערה צעירה", המסמלת את יכולות ההתחדשות והחיוניות של הצמח. האמונה המסורתית גורסת שקריאת מנטרות מיוחדות לצמח לפני קטיף העלים מגבירה את סגולותיו הרפואיות.
במאה ה-10 ומהתקופה האנגלו-סקסונית, מוצאים את הצמח בספרי רפואה של צפון אירופה. מניחים שאת דרכו לאירופה הוא מצא בנתיבי הסחר של מצרים ואפריקה.
במאה ה-17 הובאה האלוורה ממזרח ודרום אפריקה אל איי הודו המערבית. שם היא עדיין מעובדת בהרחבה. גם ברפואה הטבעית של ג'מייקה היא נחשבת למרכיב משמעותי.
ובאיים הקנרים גדל זן מיוחד של אלוורה שנחשב לאיכותי במיוחד בשל תנאי האקלים הייחודיים. כה חשוב היה הצמח בכלכלה המקומית, שבמאה ה-18 היה אסור לייצא שתילי אלוורה מהאיים ומי שעשה זאת הסתכן בעונש מוות. היום, מייצאים מהאיים הללו מוצרי אלוורה לכל העולם וגאים במסורת ארוכה של גידול הצמח האיכותי ביותר.
#גינון
האלוורה הוא צמח נהדר לגינון ביתי. עמידותו הגבוהה, דרישות המים המינימליות והיכולת לשרוד בתנאים קשים הופכים אותו לאידיאלי עבור גננים מתחילים או עסוקים. הצמח יכול לגדול בקלות בעציץ על אדן החלון, בחצר או בגינה, ומשמש כאלמנט דקורטיבי מרשים בזכות הצורה הגיאומטרית המרהיבה של עליו.
מה שהופך את האלוורה לנהדר במיוחד הוא שהוא מתרבה בקלות – הוא מייצר חוטרים (שתילים צעירים) סביב בסיס הצמח הבוגר, אותם אפשר להפריד ולשתול בעציצים חדשים. כך, בעל צמח אחד יכול להיות בעל משתלה שלמה תוך שנים ספורות. האלוורה גם משמש כמטהר אוויר טבעי, סופג רעלים ומשחרר חמצן בלילה, מה שהופך אותו לתוספת נהדרת לחדר השינה.
#מטבח
מלבד היותו צמח מרפא ונוי, האלוורה מצא את דרכו גם למטבח המודרני. הג'ל של האלוורה משמש במשקאות בריאות פופולריים, במיצים ובתוספי תזונה. טעמו נייטרלי יחסית מאפשר שילוב קל עם פירות ומרכיבים אחרים. ביפן, קוריאה ומקסיקו משתמשים בג'ל האלוורה כמרכיב בממתקים, סלטים ותבשילים.
מחקרים מראים כי צריכת אלוורה יכולה לסייע בהפחתת רמות סוכר בדם, בשיפור העיכול ובתמיכה במערכת החיסון. אולם יש להיזהר – האלואין (Aloin) הצהוב שנמצא בין העור החיצוני של העלה לבין הג'ל הפנימי הוא חומר משלשל חזק, ולכן יש להקפיד על הפרדה נכונה בין החלקים השונים של הצמח לפני השימוש במטבח.
#בריאות
האלוורה הרפואית היא רק זו שיש לה פריחה צהובה. כל השאר פחות יעילים מבחינה רפואית.
השימושים הרפואיים של האלוורה הרפואית הם המפורסמים ביותר ובהם בולטים הטיפול בכוויות ובעיות עור שונות והטיפול במערכת העיכול ובעיות מעיים, כמו קרון, קוליטיס ובעיות פרקים.
הג'ל משמש להרגעת כוויות שמש, פצעים וגירויי עור, ומחקרים מודרניים מאששים את יעילותו בזירוז תהליכי ריפוי, הפחתת דלקות והרגעת גירודים.
ברפואה הקונבנציונלית, האלוורה נמצא בשימוש בטיפול בפצעי לחץ, בכוויות קרינה אצל מטופלי סרטן, ובמשחות להקלה על יובש ואדמומיות בעור. המחקר המודרני מתמקד בפוטנציאל האנטי-אוקסידנטי של הצמח, ביכולתו לסייע בהפחתת רמות כולסטרול וסוכר, וביעילותו בטיפול במחלות מעי דלקתיות.
מה שמדהים הוא שלמרות אלפי שנות שימוש מסורתי, מדענים עדיין מגלים תועלות חדשות לצמח העתיק הזה. הקשר בין האלוורה לבין בריאות האדם הוא עדות חיה לחכמה העמוקה הטמונה בתרבויות המסורתיות ולפוטנציאל הריפוי העצום שקיים בעולם הצמחי, ממתין להתגלות מחדש בעידן המודרני.
כיום ניתן למצוא בארצות הברית אפילו חוות גידול ענקיות של אלוורה המשתרעות על פני אלפי דונמים, בעיקר בטקסס ומקסיקו, שם האקלים החם והיבש מספק תנאים אידיאליים לגידול הצמח. מעניין שהחקלאים באזורים אלה מדווחים שהצמח עצמו כמעט אינו סובל ממזיקים, ככל הנראה בשל החומרים האנטי-בקטריאליים והאנטי-פטרייתיים הטבעיים שהוא מכיל.
#טיפוח
בימינו, תעשיית הקוסמטיקה אימצה את האלוורה בהתלהבות. אפשר למצוא אותו כיום בתור מרכיב בקרמים, שמפו, מסכות פנים ומוצרי היגיינה אישית.
הנה האלוורה (עברית):
https://youtu.be/hX3QZ_E1iik
השימושים המסורתיים והרפואיים של האלוורה (עברית):
https://youtu.be/E0Jho0yfqN0
כך נשתול אלוורה בקלות (עברית):
https://youtu.be/mzexFOIdAs0
פרסומת למשקה אלוורה (עברית):
https://youtu.be/zlc5D5ox8qY
הצד הבריאותי של האלוורה (עברית):
https://youtu.be/5SnYUcpfzoo
והכנת משקה אלוורה טבעי (עברית):
https://youtu.be/8fofLVQk3ag
איי סוקוטרה (Socotra islands) שבתימן נראים קצת כמו כוכב אחר, מקום שבו העצים והחיות נראים אחרת לגמרי מכל מה שמוכר לנו.
למעשה מדובר בארכיפלג (קבוצת איים) של 4 איים, שנקרא על שם האי הגדול ביותר - סוקוטרה.
החום השורר באיים והרוחות העזות גורמים לכך שהחי באיים הסתגל לתנאים הקשים בדרכו ובחזות שלו, החל מ"עצי פטריה" או "עצי מטריה" מוזרים ביותר.
האי כנראה ניתק מאפריקה בעידן הפלאוקן ותנאי האקלים הקשים בו גורמים לכך שהחיים בו נפרדים משאר העולם. הוכחה לכך היא שכשליש מתוך 800 מיני צמחים הנמצאים באי הם ייחודיים לסוקוטרה ולא ניתן למצוא אותם במקומות אחרים בעולם.
הנה בקצרה על האי סוקוטרה:
https://youtu.be/VN5EoMGb-xw
מראות מהאי הגדול סוקוטרה ומהעצים מסוג Dracaena Cinnabari או Dragon Trees:
http://youtu.be/wra5CAaoZe4
ותמונות רבות במצגת וידאו מאיי סוקוטרה המוזרים:
http://youtu.be/NHQd_qoYbDA
שיבאם היא עיירה בת כ-2,000 שנה שנמצאת באזור חצרמוות שבתימן. בעבר היתה שיבאם בירת ממלכת חצרמוות העתיקה. שטחה של העיר העתיקה הזו הוא פחות מחצי קמ"ר וצורתה מלבנית, כשמסביבה חומה. היא מונה כ-7,000 תושבים.
שיבאם חצרמוות היא אחת הדוגמאות הראשונות בהיסטוריה לתכנון עירוני הפונה לגובה. בנייה עירונית לגובה היא כל כך ברורה בשיבאם הקטנה ומכאן הכינוי שהוצמד לה "מנהטן של המדבר" (על שם האי עתיר גורדי השחקים של ניו-יורק).
על אף שבתי העיירה העתיקים עשויים כולם מלבני בוץ, שרדו כ-500 מהם עד היום ואנשים מתגוררים בהם מאות שנים. גובהם של הבניינים העתיקים הוא של 5-8 קומות. העיר עומדת על מקומה מאז המאה ה-3 ועד היום.
הנה סרטון על שיבאם, חצרמוות:
http://youtu.be/Qe5f7E7n4Hw?t=14s
שיבאם כשנכנסים לרחובות והבתים שבה:
http://youtu.be/OKNSAM6yERg
הנה מצגת תמונות שמראה את צורת הבניה בבוץ שמאפיינת את הבניה בשיבאם:
http://youtu.be/59OEY1DNESI
מקינטה (macchinetta) היא סוג של קנקן או פינג'אן אם תרצו, שהומצא באיטליה ומשמש להכנת קפה כמו אספרסו, באמצעות אידוי בחליטה עדינה.
בקלות מפתיעה ודי מהר, מאפשרת המקינטה לחובבי הקפה להכין קפה נהדר. אין צורך במכונת אספרסו יקרה ובמחיר שהוא בדרך כלל שווה לכל נפש.
המקינטה עשוייה בדרך כלל מאלומיניום, או מפלדת אל חלד. לצד המקינטות המסורתיות, שמבשלות את הקפה על הגז, יש היום גם מקינטות חשמליות ויש גם מקינטות, מעט יקרות יותר, שמייצרות את הקרם האופייני לקפה אספרסו משובח.
באיטלקית, פירושה של המילה "מקינטה" הוא "מכונה קטנה". אצל האיטלקים הקפה של המקינטה נקרא מוקה. זה בא מההיסטוריה שבה עם פולי קפה "מוקה" למקינטה הגיעו מעיר נמל בשם זה בתימן.
המקינטה כמכשיר היא פתרון מצוין לרבים שאוהבים אספרסו ורוצים לשתות כזה גם בטיולים.
#מבנה המקינטה
המקינטה בנויה מ-3 חלקים עיקריים:
מיכל המים - החלק התחתון הוא מעין כוס, כלי קיבול שאותו ממלאים במים, עד לגובה השסתום שבו.
מסננת הקפה - החלק האמצעי הוא מסננת, שבה ממלאים את גרגירי הקפה, ללא דחיסה שלהם.
הכד - החלק העליון הוא הכד, חלקה העליון של המקינטה. בסוף תהליך ההרתחה, כשהמים ירתחו ויעברו דרך הקפה שבמסננת, יצטבר בו הקפה המוכן.
בגמר ההכנה של קפה המוקה במקינטה, ניתן לכבות את האש ולמזוג את הקפה המהביל אל הכוסות.
כך פועלת המקינטה:
https://youtu.be/1vr9ShzbFeY
ניתן להכין איתה קפה אספרסו מצוין מפולי קפה שטחנתם טריים:
https://youtu.be/BHkIOBJ2eQQ
כך מכינים קפה מעולה במקינטה וטיפ למניעת קפה מר:
https://youtu.be/rpyBYuu-wJI
סוג שונה של מקינטה:
https://youtu.be/UDAac3XNlfM
ועוד הסבר:
https://youtu.be/gPmrxOnvMz0
נישואי ילדות נהוגים בלא מעט מדינות העולם השלישי. בתימן משיאים ילדות אפילו מגיל 8 לבעלים מבוגרים. בשל העובדה שרבות מהן מתות בגיל צעיר בשל סיבכי הריון ולידה, הן זכו לכינוי "כלות המוות".
גם את נוג'וד עלי (Nojood ali) בת ה-8, בת למשפחה ענייה ומרובת ילדים, חיתן אביה בגיל 8. די מהר הסתבר לה שגילו של הבעל הוא החלק הטוב שבו, שכן הוא נהג להכות ולהשפיל אותה.
בית המשפט בתימן הפתיע ואישר את גירושיה של נֻג'וד. כך פרצה הילדה הקטנה שהוכרחה להינשא לגבר אלים ומבוגר את חומת השמרנות המוסלמית, שבה הגבר הוא השליט הבלעדי של האישה ושל גופה. יתכן שזו תחילתה של מהפכה אמיתית, בארץ שבה נגזר על ילדות בנות, להשתעבד ולהיות אסירות וכלואות על ידי האב, האח הבוגר ולאחר נישואין בגיל לא הגיוני - לבעל שהוכרחו להינשא לו.
ואכן, המקרה שלה זכה להד תקשורתי עצום. התקשורת הצמידה לו את הכינוי "מהפכת הבנות בתימן" והובלט בתקשורת בכל העולם, כולל העולם הערבי, שבו נישואי ילדות נפוצות יחסית. תעוזתה של הילדה הקטנה, שערערה על מרותם של אביה ובעלה, נגעה ללב כולם. אבל האומץ שלה היה כפול ומכופל מכיוון שהיא גם התנגדה ופנתה כנגד שיטה שנהוגה אלפי שנים במדינה מסורתית ופטריארכלית כתימן, שבה מילתו של הגבר היא סוף פסוק.
הנה סיפורה של נוג'וד עלי מפי ילדים:
https://youtu.be/rjPm7rp3uDQ
הילדה האמיצה שקמה אל מול הנוהג של המבוגרים ויכלה לו:
https://youtu.be/FzOVrfFtKcI
ועיתונאית שראיינה וצילמה אותה מספרת עליה:
https://youtu.be/auJeMPoOyQE
תימן
על אף שאיננו ישראלי, הוא המלך של שבת בבוקר ואוכלים אותו כמעט כולם בישראל. יש רשתות מזון מהיר שמפיצות אותו במיוחד וכל פיצוציה בגוש דן חייבת שיהיה לה סיר שלו, בבוקר יום שבת, לטובת הבליינים שסיימו לילה שלם וחייבים משהו לאכול, בדרך הביתה.
זהו הג'חנון (Jachnun), מאכל תימני מסורתי, עשיר ושמנוני, המבוסס על בצק, וטעמו נע בין מתוק למלוח.
פירוש השם ג'חנון בערבית תימנית הוא "בצק קטן". בתימן הכינו אותו מקמח מלא, בהיות הקמח הלבן נדיר יחסית. מסורתית השאירו את הכנת הג'חנון לקראת ערב שבת, הוא היה אז מאכל מתוק שהוכנס לתנור ומאפה על אש קטנה, לאורך כל הלילה.
מקור הג'חנון הוא ביהודי העיר עדן שבתימן. אצלם נהגו להכין אותו בטעם מתקתק יחסית, ולאכול אותו עם סוכר או חלבה מתוקים... להכנתו השתמשו אז בסאמנה, מעין חמאה מזוקקת בטעמים מעושנים.
יש סברה שהג'חנון לא נולד בעדן, אלא הגיע אליה, כמאפה טורקי עות'מני עם בשר ותפוחי אדמה, שנקרא "גול". יש עוד מקורות אפשריים לג'חנון, כמו מאכלים הודי וספרדי כלשהם אבל באמת שזה לא ממש חשוב. נראה שבהיותה עיר נמל עם נגיעות בינלאומיות, עדן נחשפה ללא מעט מאכלים. אם הגול הטורקי תפס בה הוא עבר אצל היהודים התאמה, כשבדרך מהגול אל הג'חנון נשאר רק הבצק... בתחילה הוצא ממנו הבשר, אולי מסיבות של כשרות. את תפוחי האדמה שהוצאו גם הם אל הסיר ובהמשך ירדו לגמרי, החליפו דווקא ביצים. אלה הונחו לידו בסיר והבישול הארוך הופך אותן לביצים חומות וטעימות להפליא. אם כבר טורקיה אז רק נזכיר שגם הביצים של הבורקס הטורקי נאפות באותה צורה ובאותו טעם אלוהי.
העגבניות המרוסקות הוצמדו לג'חנון הרבה יותר מאוחר, ביחד עם הביצה הקשה והסחוג החריף, שהחליף ממתקים וריבות שהוגשו לידו בתימן. זה היה כנראה כשהוא הפך למאכל של שבת בבוקר וזה ודאי תודות למטבח הישראלי שיצר מיזוג מופלא של טעמים מעדות שונות.
בישראל נוהגים לאכול את הג'חנון בשבת בבוקר, לאחר שהוא התבשל לאיטו, במשך לילה שלם בתנור. מרבית התימנים, אלה שאינם מהעיר עדן, כלל לא הכירו את הג'חנון עד שעלו לארץ. בכל אזור בתימן אכלו היהודים מאכל אחר בשבת בבוקר. מכירים קובנה, לחוח?
כיום נוהגים להגיש את הג'חנון, כשלצידו סחוג, רסק עגבניות וביצה קשה, עדיף חומה - לאחר שבושלה בסיר, עם הג'חנון.
הכנתו של הג'חנון די פשוטה. כל העניין מסתכם בהכנת הבצק, כמה קיפולים שלו, שיוצרים בצק עלים, גלגול לקוטר של כמה סנטימטרים ואפייה איטית בתנור, ביחד עם הביצים, בטמפרטורה נמוכה - של פחות מ-100 מעלות צלזיוס, למשך הלילה.
הנה תולדות הג'חנון (עברית):
https://youtu.be/s-W1UbFY9Vs
הסבר ג'חנונך לתייר:
https://youtu.be/zADFcgUEavs
כך מכינים את הג'חנון התימני:
https://youtu.be/gfzmBYD-yYg
באזורים אחרים בתימן הכינו לחוח (עברית):
https://youtu.be/LuNRsoJeGY0
או קובנה (עברית):
https://youtu.be/cFpYztBwjQU
ותחרות של ג'חנונים? - אתם רציניים עכשיו? (עברית):
https://youtu.be/cqWsXrgQudA
עץ דם הדרקון (Dragon's Blood Tree) הוא עץ שגדל באי סוקוטרה, השייך לתימן. סוקוטרה הוא אי באוקיינוס ההודי, שנמצא כ-350 קילומטרים מדרום לתימן ויש בו לא מעט עצים ייחודיים לו (אנדמיים). עצי דם הדרקון וצורתם הייחודית, הם מהסיבות העיקריות למראהו המוזר, שלא מהעולם הזה, של האי הצחיח והמרוחק הזה.
עץ הדם של הדרקון נקרא בשם זה על שום השרף האדום בצבע דם שניגר מהגזע שלו. כבר מאות שנים שהמקומיים מפיקים מהשרף הזה צבע שהיה בשימוש קוסמטי וחומרי שטיפה לניקוי הפה והשיניים. התימנים גם מאמינים בכוחו של השרף האדום של העץ הזה להחזיר אהבות אבודות ולהביא כסף וממון לעושה בו שימוש.
משימת חיפוש
==========
האם תוכלו לאתר על האי העצום עצי דרקון בתצלומי הלוויין של הביקור הווירטואלי שלמטה?
הנה עץ דם הדרקון:
https://youtu.be/hnIBdNqx2So
סיור באי סוקוטרה ולקול צלילי תפילות התימנים:
https://youtu.be/Cid9azOHGFY
מצגת וידאו:
https://youtu.be/tyJU4e5Tyjo
צובעים את הפנים ב"דם" הדרקון:
https://youtu.be/2chLYk2o0O4
ועצים אנדמיים (יחודיים) נוספים לסוקוטרה:
https://youtu.be/4WGc4Mll31k
אלוורה (Aloe vera) הוא צמח מרתק המשלב יופי טבעי, שימושים מגוונים ומסורת רפואית עתיקה. הצמח בעל העלים הבשרניים והמוארכים משתייך למשפחת החצביים (Asphodelaceae) ומקורו באזורים צחיחים של דרום חצי האי ערב, בעיקר תימן ועומאן. למרות גדילתו במדבריות, האלוורה הפך לאחד הצמחים הפופולריים בעולם בזכות תכונותיו הרפואיות והקוסמטיות המרשימות.
העלים הייחודיים של האלוורה מאחסנים בתוכם ג'ל שקוף ודביק המכיל מאות חומרים פעילים, כולל ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, אנזימים ותרכובות אנטי-דלקתיות. מרקם זה שימש לרפואה מסורתית במצרים העתיקה כבר לפני 6000 שנה, עד כדי כך שכינו אותו "צמח האל-מוות" וכללו אותו בטקסי קבורה של פרעונים.
#היסטוריה
דיוסקורידס, מאבות רפואת הצמחים היוונית, הכיר כבר בשנת 78 לספירה את האלוורה.
לפי מסורות היסטוריות, כבר אריסטו המליץ לתלמידו אלכסנדר הגדול להשתלט על האי סוקוטרה, כדי להשיג אספקה של זן אלואה מיוחד (Aloe socotrina) לריפוי פצעי חייליו בשדה הקרב. קליאופטרה השתמשה בו כחלק משגרת הטיפוח שלה, ומסורות רפואיות בכל העולם – מסין העתיקה ועד לתרבויות אינדיאניות – אימצו את הצמח לשימושים מגוונים.
ברפואה האיורוודית בהודו, האלוורה מכונה "קומארי" (kumari) שמשמעותו "נערה צעירה", המסמלת את יכולות ההתחדשות והחיוניות של הצמח. האמונה המסורתית גורסת שקריאת מנטרות מיוחדות לצמח לפני קטיף העלים מגבירה את סגולותיו הרפואיות.
במאה ה-10 ומהתקופה האנגלו-סקסונית, מוצאים את הצמח בספרי רפואה של צפון אירופה. מניחים שאת דרכו לאירופה הוא מצא בנתיבי הסחר של מצרים ואפריקה.
במאה ה-17 הובאה האלוורה ממזרח ודרום אפריקה אל איי הודו המערבית. שם היא עדיין מעובדת בהרחבה. גם ברפואה הטבעית של ג'מייקה היא נחשבת למרכיב משמעותי.
ובאיים הקנרים גדל זן מיוחד של אלוורה שנחשב לאיכותי במיוחד בשל תנאי האקלים הייחודיים. כה חשוב היה הצמח בכלכלה המקומית, שבמאה ה-18 היה אסור לייצא שתילי אלוורה מהאיים ומי שעשה זאת הסתכן בעונש מוות. היום, מייצאים מהאיים הללו מוצרי אלוורה לכל העולם וגאים במסורת ארוכה של גידול הצמח האיכותי ביותר.
#גינון
האלוורה הוא צמח נהדר לגינון ביתי. עמידותו הגבוהה, דרישות המים המינימליות והיכולת לשרוד בתנאים קשים הופכים אותו לאידיאלי עבור גננים מתחילים או עסוקים. הצמח יכול לגדול בקלות בעציץ על אדן החלון, בחצר או בגינה, ומשמש כאלמנט דקורטיבי מרשים בזכות הצורה הגיאומטרית המרהיבה של עליו.
מה שהופך את האלוורה לנהדר במיוחד הוא שהוא מתרבה בקלות – הוא מייצר חוטרים (שתילים צעירים) סביב בסיס הצמח הבוגר, אותם אפשר להפריד ולשתול בעציצים חדשים. כך, בעל צמח אחד יכול להיות בעל משתלה שלמה תוך שנים ספורות. האלוורה גם משמש כמטהר אוויר טבעי, סופג רעלים ומשחרר חמצן בלילה, מה שהופך אותו לתוספת נהדרת לחדר השינה.
#מטבח
מלבד היותו צמח מרפא ונוי, האלוורה מצא את דרכו גם למטבח המודרני. הג'ל של האלוורה משמש במשקאות בריאות פופולריים, במיצים ובתוספי תזונה. טעמו נייטרלי יחסית מאפשר שילוב קל עם פירות ומרכיבים אחרים. ביפן, קוריאה ומקסיקו משתמשים בג'ל האלוורה כמרכיב בממתקים, סלטים ותבשילים.
מחקרים מראים כי צריכת אלוורה יכולה לסייע בהפחתת רמות סוכר בדם, בשיפור העיכול ובתמיכה במערכת החיסון. אולם יש להיזהר – האלואין (Aloin) הצהוב שנמצא בין העור החיצוני של העלה לבין הג'ל הפנימי הוא חומר משלשל חזק, ולכן יש להקפיד על הפרדה נכונה בין החלקים השונים של הצמח לפני השימוש במטבח.
#בריאות
האלוורה הרפואית היא רק זו שיש לה פריחה צהובה. כל השאר פחות יעילים מבחינה רפואית.
השימושים הרפואיים של האלוורה הרפואית הם המפורסמים ביותר ובהם בולטים הטיפול בכוויות ובעיות עור שונות והטיפול במערכת העיכול ובעיות מעיים, כמו קרון, קוליטיס ובעיות פרקים.
הג'ל משמש להרגעת כוויות שמש, פצעים וגירויי עור, ומחקרים מודרניים מאששים את יעילותו בזירוז תהליכי ריפוי, הפחתת דלקות והרגעת גירודים.
ברפואה הקונבנציונלית, האלוורה נמצא בשימוש בטיפול בפצעי לחץ, בכוויות קרינה אצל מטופלי סרטן, ובמשחות להקלה על יובש ואדמומיות בעור. המחקר המודרני מתמקד בפוטנציאל האנטי-אוקסידנטי של הצמח, ביכולתו לסייע בהפחתת רמות כולסטרול וסוכר, וביעילותו בטיפול במחלות מעי דלקתיות.
מה שמדהים הוא שלמרות אלפי שנות שימוש מסורתי, מדענים עדיין מגלים תועלות חדשות לצמח העתיק הזה. הקשר בין האלוורה לבין בריאות האדם הוא עדות חיה לחכמה העמוקה הטמונה בתרבויות המסורתיות ולפוטנציאל הריפוי העצום שקיים בעולם הצמחי, ממתין להתגלות מחדש בעידן המודרני.
כיום ניתן למצוא בארצות הברית אפילו חוות גידול ענקיות של אלוורה המשתרעות על פני אלפי דונמים, בעיקר בטקסס ומקסיקו, שם האקלים החם והיבש מספק תנאים אידיאליים לגידול הצמח. מעניין שהחקלאים באזורים אלה מדווחים שהצמח עצמו כמעט אינו סובל ממזיקים, ככל הנראה בשל החומרים האנטי-בקטריאליים והאנטי-פטרייתיים הטבעיים שהוא מכיל.
#טיפוח
בימינו, תעשיית הקוסמטיקה אימצה את האלוורה בהתלהבות. אפשר למצוא אותו כיום בתור מרכיב בקרמים, שמפו, מסכות פנים ומוצרי היגיינה אישית.
הנה האלוורה (עברית):
https://youtu.be/hX3QZ_E1iik
השימושים המסורתיים והרפואיים של האלוורה (עברית):
https://youtu.be/E0Jho0yfqN0
כך נשתול אלוורה בקלות (עברית):
https://youtu.be/mzexFOIdAs0
פרסומת למשקה אלוורה (עברית):
https://youtu.be/zlc5D5ox8qY
הצד הבריאותי של האלוורה (עברית):
https://youtu.be/5SnYUcpfzoo
והכנת משקה אלוורה טבעי (עברית):
https://youtu.be/8fofLVQk3ag
