שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי שפת גוף?
רובנו בטוחים שמה שאנו מתכוונים לשדר לסביבתנו הוא מה שאחרים אכן תופסים וחושבים אודותינו. אבל במידה רבה זו טעות. ההתנהגות המודעת, כמו גם התקשורת המילולית שלנו, הן רק חלק קטן ממה שאומר לאחרים מי אנחנו ואיך אנו מרגישים או מגיבים להם.
לא פחות מכך, גם שפת הגוף (Body language) שלנו היא משמעותית בתקשורת שלנו ובינינו. שפת גוף היא אוסף של תנועות, תנוחות והבעות פנים, שאותם יוצרים בני אדם בדרך כלל מבלי לדעת או להתכוון אליהם.
כל המחוות הללו משקפות לא פעם תחושות ורגשות היטב. לא פעם הם אפילו אפקטיביים ומשקפים יותר עלינו, מאשר הדברים המכוונים שאנו עושים ומסרים גופניים מפורשים, שנועדו להפחיד, להראות שאנו חזקים, רגועים, נפגעים, נעלבים וכדומה.
שפת הגוף, גם אם אנו לא מכוונים לכך, מעבירה מסרים. האמונה הרווחת היא שזו צורת הבעה שברובה אינה מודעת או רצונית. זה גם היתרון שמובטח בה למי שיודעים לפרש, להבין אותה וללמוד על אדם לפי התנהגותו הפחות מובהקת ולא רק על פי המסרים המילוליים או ההפגנתיים שהוא מעביר.
דוגמאות? - ראיתם פעם אדם שכוסס את ציפורניו, מתופף באצבע או דופק במהירות בידו על השולחן או נוקש על הארץ ברגלו? - גם אם הוא מנסה להיראות רגוע, די סביר שזה ביטוי ללחץ או לעצבנות שהוא או היא מסתירים.
בדומה לזה, מי שמבטו לא-ממוקד מבטא לא פעם בלבול ופיזור-דעת.
גם תכונות אופי עשויות לבוא לידי ביטוי בשפת הגוף של אדם. מי שהולך מהר יחסית וצעדיו קצובים מבטא החלטיות ונחישות. אדם שהליכתו ושפת גופו הפוך יכול להיות הססן ולא החלטי.
ניתן לרוב להבחין בקלות בשפת גוף שכזו, אם תשימו לב אליה ותהיו מצוידים בידע מסוים על המשמעויות של הדברים. אך חשוב לשים לב שלא להתייחס ולהסיק מסקנות ממעקב קצר של רגע. זה מפני שלכל אחד מאיתנו יש רגעים כאלה ואחרים, רק מעקב מפורט ומדויק יכול באמת לקבוע דברים שבביטחון רב יחסית הם אכן מדויקים.
בתחום מסוים רבים היינו רובנו שמחים לשלוט בשפת הגוף שמלווה את התוכן המילולי. מדובר ברושם ראשוני, בו לשפת הגוף יש משמעות רבה במיוחד. כי במפגש ראשון עם אדם שלא מכירים הרושם הראשוני יכול להעביר הרבה מידע, במיוחד אם הוא לא כל כך מודע לשפת הגוף שלו. במקרים של מסר לא-מילולי שהפרשנות בו עמומה, מרובת משמעות או אפילו נכלולית, שפת הגוף יכולה לסייע לזהות את האמת, או לפחות לחשוף את השקר.
היא אינה מדע או אמונה. שפת הגוף היא כלי, שכמו כל כלי יש בו יכולות ועוצמות ומנגד גם חוסרים ושגיאות אפשריוות. שימוש תבוני וזהיר בו עושים פלאים לאנשים מודעים.
הנה הסברים ודוגמאות של שפת הגוף האנושי (מתורגם):
http://youtu.be/a1VwNNYmLvI
מומחים עוסקים לא מעט בשפת הגוף של מנהיגים ופוליטיקאים (עברית):
https://youtu.be/HPXrwXC1Ccw?t=1m23s
שפת הגוף יכולה לסייע לנו לדעת מה בן שיחנו באמת אומר לנו (עברית):
https://youtu.be/NIDEyxSmEw8
שפת גוף לפעמים יורדת למיקרו-מסרים, רמזים נחבאים במיוחד שהגוף נותן (עברית):
https://youtu.be/ziFhY31b9lE
הרצאת טד על כמה ששפת הגוף שלכם עשויה לקבוע מי תהיו (מתורגם):
https://youtu.be/Ks-_Mh1QhMc?long=yes
מי היה האנס החכם, הסוס שידע חשבון?
זה היה בסוף המאה ה-19. בגרמניה התגלה אז "הַנְס החכם" (Clever Hans), סוס שידע לחשב ולענות על שאלות חשבוניות.
התופעה הסעירה את גרמניה של אותם ימים. סוסים לא נחשבו לחיות אינטליגנטיות במיוחד וכאן הראה הסוס יכולת מרשימה. די מהר הוא זכה לכינוי "הַנְס החכם" (בגרמנית Der kluge Hans).
היה זה בעליו של הנס, וילהלם פון אוסטן, שאימן אותו להקיש בנקישות בפרסה שלו על הארץ, את התשובה הנכונה לשאלות החשבון ששאל אותו.
הוא לא למד לבד. היה זה בעליו, ברנש בשם וילהלם פון אוסטן, שאימן אותו לענות לשאלות חשבוניות ותרגילי אריתמטיקה, באמצעות הקשה בפרסתו. את התשובה המבוקשת נהג הסוס האנס להקיש ברגליו.
התדהמה שעורר הסוס הייתה גדולה. בכדי לבחון את הטענות בדבר כישוריו של הנס, כינס פילוסוף ופסיכולוג בשם קארל שטומפף ועדה של מדענים נחשבים. לאחר שהסוס עמד גם בבדיקות המדוקדקות זהוועדה ערכה לו, הועבר הנושא לפסיכולוג אוסקר פונגסט. הוא הוכיח שזה לא כישרון מתמטי שהנס ניחן בו, אלא יכולת להגיב לסימנים לא-רצוניים אצל השואלים, בשפת הגוף שלהם, שהם כמובן אינם מודעים לקיומם.
פונגסט שם לב שהסוס נוקש את המספר הנכון רק כשהשואל יודע מראש את התשובה הנכונה והסוס עצמו יכול לראותו. כשהחוקר בדק כיצד השואל מתנהג הוא שם לב שלקראת התשובה במספר ההקשות של הסוס, הבעת הפנים ויציבת גופו של השואל נעשו מתוחות יותר וכשהסוס הקיש את הנקישה האחרונה, ה"נכונה", הם התרפו.
ב-1907 פורסמו תוצאות המחקר לראשונה והתופעה זכתה לכינוי "אפקט האנס החכם" (Clever Hans Effect). לפיה הסתבר שהסימנים הלא-רצוניים של השואל ניתנים להבחנה שהתקשורת החברתית של סוסים ניחנים בה, להבחין בשינויים קלים בסימנים גופניים אצלנו, בני האדם. מה שככל הנראה אחראי אצל הסוסים ליכולת המיוחדת הזו היא התקשורת החברתית ביניהם, שתלויה ביכולות הללו.
כמו האפקט שבתגית "אפקט הות'ורן" (ראו שם) או בתגית "אפקט הפלצבו", גם "אפקט האנס החכם" הוא מקרה פרטי נוסף של השפעה של החוקר על ביצועי הנחקר. בעצם מדובר בבעיה במחקר המדעי, שקשורה ב"נבואה המגשימה את עצמה". זה מצב בעייתי במחקר, בו משפיעות ציפיותיו של החוקר או של גורם חיצוני אחר, על ביצועי הנחקר, מבלי שתהיה לחוקר מודעות להשפעה הזו.
במחקרים מדעיים הקשורים בבני אדם או בעלי חיים יש חשיבות רבה לנטרול תופעת "הנבואה המגשימה את עצמה". בין השיטות למניעתה במחקרים העוסקים בפסיכולוגיה חברתית, או קוגניטיבית, ברפואה ובחינוך, בולט השימוש במערכות ממוחשבות, כמו אלה, למשל, שמנחות את הנחקרים אך לא יכולות לתת להם "סימנים" לא מודעים. שיטה אחרת היא לבצע את הניסויים, כשגם החוקר וגם הנחקר לא יודעים, עד תום המבחנים, האם הנחקר הוא בקבוצת הניסוי או הביקורת.
הנה הנס החכם:
https://youtu.be/1kxCNcaL_1Y
מצגת על הסיפור:
https://youtu.be/sa62dBgxB90
כך הוא ידע:
https://youtu.be/oJBCq61cVIM
הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסקירה מלאה על כל הפרשה:
https://youtu.be/C0LKN2lFWI4?long=yes
מה פירוש הדברים שחתולים עושים?
מה היו סוסי אלברפלד החכמים?
"הסוסים החכמים של אלברפלד" (The wise horses of Alberfeld) היא ביטוי שמתייחס לתופעה שהפכה מושג מפתח בפסיכולוגיה ההתנהגותית ונקראת על שם סוסים שנחשבו בתחילת המאה ה-20 לחכמים מאוד.
סוסים חכמים היו גם לפניהם (ראו בתגית "האנס החכם"), אבל סוסי אלברפלד הם תופעה מרתקת עוד יותר. סיפורם של סוסי אלברפלד (The Elberfeld Horses) הוא אחד הפרקים המרתקים בתולדות המחקר הפסיכולוגי והמדעי של תחילת המאה ה-20. זה התחיל בסקרנות אינטלקטואלית והוביל לתגליות מפתיעות על הקשר המורכב שבין בני אדם לבעלי חיים.
הסיפור מתחיל בשנת 1908, כשסוחר יהלומים אמיד ונלהב בשם קרל קראל (Karl Krall) מוצא את עצמו שבוי בקסמה של תעלומה מדעית מרתקת. לאחר שנחשף לסיפורו של הסוס "האנס החכם ", הסוס המפורסם מברלין שהדהים את העולם המדעי ביכולותיו המתמטיות, מחליט קארל להקדיש את חייו לחקר האינטליגנציה של סוסים. עם מותו של וילהלם פון אוסטן (Wilhelm von Osten), בעליו המקורי של הנס, הוא רוכש את הסוס מוהמד ומקים מרכז מחקר חדשני בעיר אלברפלד.
בשונה מקודמו, מאמין קראל שהמפתח להבנת האינטליגנציה של סוסים טמון בגישה הוליסטית ומקיפה. הוא מפתח שיטת למידה ייחודית שתתבסס על פיתוח החשיבה הכללית של הסוסים, במקום רק על תרגול מתמטי. במרכז שיטתו עמדה מערכת תקשורת מתוחכמת. לפי השיטה הסוסים למדו להקיש ברגליהם הימנית והשמאלית בקומבינציות שונות, כשכל רצף הקשות מייצג אות או מספר. שני הסוסים המובילים בקבוצה, מוהמד וזרף (Zarif), היו אלה שהפגינו יכולות מרשימות במיוחד בשימוש בשיטה זו.
קרל קראל מקדיש שעות ארוכות מדי יום לעבודה עם הסוסים, כשהוא מתעד בקפדנות, ביומניו המפורטים, כל התקדמות ותגלית שלו. התיעוד המדוקדק הזה יהפוך מאוחר יותר לבסיס ספרו המונומנטלי "סוסים חושבים" (Denkende Tiere), שהוא יפרסם ב-1912 ויהווה ציון דרך בחקר ההתנהגות של בעלי חיים.
הניסויים באלברפלד משכו תשומת לב עצומה מהקהילה המדעית האירופית. לא מעט פסיכולוגים וחוקרים מובילים, בראשם הפסיכולוג השוויצרי המפורסם אדוארד קלפרד (Édouard Claparède), מגיעים למעבדה שלו בכדי לצפות מקרוב בתופעה המרתקת של הסוסים שעושים חישובים.
קלפרד וחבריו פרסמו דוחות מפורטים על תצפיותיהם, שהציגו תמונה מורכבת: בניגוד למקרה של הנס החכם, שבו הוכח כי הסוס מגיב לרמזים לא מודעים של האנשים סביבו, הניסויים באלברפלד הניבו תוצאות מפתיעות גם כשהסוסים לא יכלו לראות את השואל.
אבל ההיסטוריה לא ממתינה לחוקרים. בצירוף מקרים לא משמח, הגיע סופו המרתק של הניסוי לסיומו הטרגי, בשל פריצתה של מלחמת העולם הראשונה. המחקר נעצר, כשהסוסים החכמים כל כך גויסו למאמץ המלחמתי, מילאו משימות פחות חכמות ויותר קטלניות. גם המעבדה עצמה נהרסה בהפצצה, ביחד עם חלק ניכר מהתיעוד המדעי היקר שצבר קראל החרוץ.
המחקר מעולם לא חודש ובשל אובדן התיעוד המדעי של הניסויים והתצפיות שלפני המלחמה, נמנעה גם האפשרות לשחזורו על ידי אחרים. אך השאלות שהעלו סוסי אלברפלד נותרו רלוונטיות עד ימינו: מהם גבולות התקשורת בין אדם לחיה? עד כמה מורכבת האינטליגנציה של בעלי החיים? - והאם ייתכן שבעלי חיים מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב?
הנה הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסיפורו של מוהמד, אחד הסוסים של אלברפלד:
https://youtu.be/hqM5sRvZnjc?long=yes
איך אשפי מסרים מדברים אל קהל?
נאום טוב, כולם יודעים, הוא המחשה מצוינת לכוחה של המילה המדוברת. הוא שמייצר את יכולתו של מנהיג, מנהל, או כל מוביל, להשפיע על מהלך ההיסטוריה ולתת השראה לציבור המאזין לו.
אבל מבין משתנים כמו תוכן, הופעה ואינטונציה בנאום ובהעברת מסר, מסתבר לא פעם, ולרבים זו הפתעה, שהתוכן תופס חלק קטן בהצלחת ההרצאה, בנאום או במסר שמעביר רק 10% מסך העניין.
שאר ה-90% הם ההופעה של הנואם או המרצה, שמקבל, החזיקו חזק, לא פחות מ-70%, והאינטונציה והקול, שתופסים את ה-20% הנותרים.
#כמה מילים על המרכיבים הללו:
הופעה - הקהל מאד תופס את הופעתו של המרצה או הנואם. ההופעה החיצונית, הלבוש, העמידה, שפת הגוף - כל אלה משפיעים מאד על הקהל.
אינטונציה - בטחון עצמי, שפה ברורה, העברת מסר קצר ופשוט. גובה הקול יקבע כמה סמכותיים נהיה וכמה וכיצד יעבור המסר שלנו אל הקהל.
העברת מסר - ממש לדבר עם הקהל, לספר סיפור ולא סתם להעביר נקודות, רצוי אפילו לשלב סיפור שממחיש את נושא הדיבור.
תקשורת - ליצור קשר עין ולהשתמש בהבעות פנים, לחייך, אפשר אפילו לשלב הומור, הכל כדי לחזק ולדייק את המסר ולגרום שירצו לשמוע.
דיבור מנגן ודינמי - אל תנסו דיבור מונוטוני. הוא עובד הכי גרוע שאפשר. השתמשו בעוצמה משתנה, חזקה כשתרצו להיות מכריעים ומאוד חלשה אבל מרוכזת, עם שפת גוף ובעיקר פנים - כשתרצו להעביר מסר מדויק וחד.
התוכן הוא, אגב, כמעט ולא חשוב. עד כמה שזה נשמע מוזר...
כך נואמים כדי להשיג את המטרות (מתורגם):
https://youtu.be/3klMM9BkW5o
מאחורי כל נואם בכיר יושבים לרוב כותבי נאומים (עברית):
https://youtu.be/Y8CZU1RPbGM
סטודנט שמיישם את הטיפים שקיבל ועומד נהדר מול כיתתו:
https://youtu.be/V8eLdbKXGzk
בחיוך - נואם מקומי (עברית):
https://youtu.be/AKkGRAkTYpE
הרצאה פנומנלית על דיבור ואיך לדבר בצורה אפקטיבית, מול קהל ומול העולם (מתורגם):
https://youtu.be/eIho2S0ZahI?long=yes
ושינוי בשפת הגוף שלנו ישנה משמעותית את התוצאות של הנאום (מתורגם):
https://youtu.be/Ks-_Mh1QhMc?t=221?long=yes
רובנו בטוחים שמה שאנו מתכוונים לשדר לסביבתנו הוא מה שאחרים אכן תופסים וחושבים אודותינו. אבל במידה רבה זו טעות. ההתנהגות המודעת, כמו גם התקשורת המילולית שלנו, הן רק חלק קטן ממה שאומר לאחרים מי אנחנו ואיך אנו מרגישים או מגיבים להם.
לא פחות מכך, גם שפת הגוף (Body language) שלנו היא משמעותית בתקשורת שלנו ובינינו. שפת גוף היא אוסף של תנועות, תנוחות והבעות פנים, שאותם יוצרים בני אדם בדרך כלל מבלי לדעת או להתכוון אליהם.
כל המחוות הללו משקפות לא פעם תחושות ורגשות היטב. לא פעם הם אפילו אפקטיביים ומשקפים יותר עלינו, מאשר הדברים המכוונים שאנו עושים ומסרים גופניים מפורשים, שנועדו להפחיד, להראות שאנו חזקים, רגועים, נפגעים, נעלבים וכדומה.
שפת הגוף, גם אם אנו לא מכוונים לכך, מעבירה מסרים. האמונה הרווחת היא שזו צורת הבעה שברובה אינה מודעת או רצונית. זה גם היתרון שמובטח בה למי שיודעים לפרש, להבין אותה וללמוד על אדם לפי התנהגותו הפחות מובהקת ולא רק על פי המסרים המילוליים או ההפגנתיים שהוא מעביר.
דוגמאות? - ראיתם פעם אדם שכוסס את ציפורניו, מתופף באצבע או דופק במהירות בידו על השולחן או נוקש על הארץ ברגלו? - גם אם הוא מנסה להיראות רגוע, די סביר שזה ביטוי ללחץ או לעצבנות שהוא או היא מסתירים.
בדומה לזה, מי שמבטו לא-ממוקד מבטא לא פעם בלבול ופיזור-דעת.
גם תכונות אופי עשויות לבוא לידי ביטוי בשפת הגוף של אדם. מי שהולך מהר יחסית וצעדיו קצובים מבטא החלטיות ונחישות. אדם שהליכתו ושפת גופו הפוך יכול להיות הססן ולא החלטי.
ניתן לרוב להבחין בקלות בשפת גוף שכזו, אם תשימו לב אליה ותהיו מצוידים בידע מסוים על המשמעויות של הדברים. אך חשוב לשים לב שלא להתייחס ולהסיק מסקנות ממעקב קצר של רגע. זה מפני שלכל אחד מאיתנו יש רגעים כאלה ואחרים, רק מעקב מפורט ומדויק יכול באמת לקבוע דברים שבביטחון רב יחסית הם אכן מדויקים.
בתחום מסוים רבים היינו רובנו שמחים לשלוט בשפת הגוף שמלווה את התוכן המילולי. מדובר ברושם ראשוני, בו לשפת הגוף יש משמעות רבה במיוחד. כי במפגש ראשון עם אדם שלא מכירים הרושם הראשוני יכול להעביר הרבה מידע, במיוחד אם הוא לא כל כך מודע לשפת הגוף שלו. במקרים של מסר לא-מילולי שהפרשנות בו עמומה, מרובת משמעות או אפילו נכלולית, שפת הגוף יכולה לסייע לזהות את האמת, או לפחות לחשוף את השקר.
היא אינה מדע או אמונה. שפת הגוף היא כלי, שכמו כל כלי יש בו יכולות ועוצמות ומנגד גם חוסרים ושגיאות אפשריוות. שימוש תבוני וזהיר בו עושים פלאים לאנשים מודעים.
הנה הסברים ודוגמאות של שפת הגוף האנושי (מתורגם):
http://youtu.be/a1VwNNYmLvI
מומחים עוסקים לא מעט בשפת הגוף של מנהיגים ופוליטיקאים (עברית):
https://youtu.be/HPXrwXC1Ccw?t=1m23s
שפת הגוף יכולה לסייע לנו לדעת מה בן שיחנו באמת אומר לנו (עברית):
https://youtu.be/NIDEyxSmEw8
שפת גוף לפעמים יורדת למיקרו-מסרים, רמזים נחבאים במיוחד שהגוף נותן (עברית):
https://youtu.be/ziFhY31b9lE
הרצאת טד על כמה ששפת הגוף שלכם עשויה לקבוע מי תהיו (מתורגם):
https://youtu.be/Ks-_Mh1QhMc?long=yes
זה היה בסוף המאה ה-19. בגרמניה התגלה אז "הַנְס החכם" (Clever Hans), סוס שידע לחשב ולענות על שאלות חשבוניות.
התופעה הסעירה את גרמניה של אותם ימים. סוסים לא נחשבו לחיות אינטליגנטיות במיוחד וכאן הראה הסוס יכולת מרשימה. די מהר הוא זכה לכינוי "הַנְס החכם" (בגרמנית Der kluge Hans).
היה זה בעליו של הנס, וילהלם פון אוסטן, שאימן אותו להקיש בנקישות בפרסה שלו על הארץ, את התשובה הנכונה לשאלות החשבון ששאל אותו.
הוא לא למד לבד. היה זה בעליו, ברנש בשם וילהלם פון אוסטן, שאימן אותו לענות לשאלות חשבוניות ותרגילי אריתמטיקה, באמצעות הקשה בפרסתו. את התשובה המבוקשת נהג הסוס האנס להקיש ברגליו.
התדהמה שעורר הסוס הייתה גדולה. בכדי לבחון את הטענות בדבר כישוריו של הנס, כינס פילוסוף ופסיכולוג בשם קארל שטומפף ועדה של מדענים נחשבים. לאחר שהסוס עמד גם בבדיקות המדוקדקות זהוועדה ערכה לו, הועבר הנושא לפסיכולוג אוסקר פונגסט. הוא הוכיח שזה לא כישרון מתמטי שהנס ניחן בו, אלא יכולת להגיב לסימנים לא-רצוניים אצל השואלים, בשפת הגוף שלהם, שהם כמובן אינם מודעים לקיומם.
פונגסט שם לב שהסוס נוקש את המספר הנכון רק כשהשואל יודע מראש את התשובה הנכונה והסוס עצמו יכול לראותו. כשהחוקר בדק כיצד השואל מתנהג הוא שם לב שלקראת התשובה במספר ההקשות של הסוס, הבעת הפנים ויציבת גופו של השואל נעשו מתוחות יותר וכשהסוס הקיש את הנקישה האחרונה, ה"נכונה", הם התרפו.
ב-1907 פורסמו תוצאות המחקר לראשונה והתופעה זכתה לכינוי "אפקט האנס החכם" (Clever Hans Effect). לפיה הסתבר שהסימנים הלא-רצוניים של השואל ניתנים להבחנה שהתקשורת החברתית של סוסים ניחנים בה, להבחין בשינויים קלים בסימנים גופניים אצלנו, בני האדם. מה שככל הנראה אחראי אצל הסוסים ליכולת המיוחדת הזו היא התקשורת החברתית ביניהם, שתלויה ביכולות הללו.
כמו האפקט שבתגית "אפקט הות'ורן" (ראו שם) או בתגית "אפקט הפלצבו", גם "אפקט האנס החכם" הוא מקרה פרטי נוסף של השפעה של החוקר על ביצועי הנחקר. בעצם מדובר בבעיה במחקר המדעי, שקשורה ב"נבואה המגשימה את עצמה". זה מצב בעייתי במחקר, בו משפיעות ציפיותיו של החוקר או של גורם חיצוני אחר, על ביצועי הנחקר, מבלי שתהיה לחוקר מודעות להשפעה הזו.
במחקרים מדעיים הקשורים בבני אדם או בעלי חיים יש חשיבות רבה לנטרול תופעת "הנבואה המגשימה את עצמה". בין השיטות למניעתה במחקרים העוסקים בפסיכולוגיה חברתית, או קוגניטיבית, ברפואה ובחינוך, בולט השימוש במערכות ממוחשבות, כמו אלה, למשל, שמנחות את הנחקרים אך לא יכולות לתת להם "סימנים" לא מודעים. שיטה אחרת היא לבצע את הניסויים, כשגם החוקר וגם הנחקר לא יודעים, עד תום המבחנים, האם הנחקר הוא בקבוצת הניסוי או הביקורת.
הנה הנס החכם:
https://youtu.be/1kxCNcaL_1Y
מצגת על הסיפור:
https://youtu.be/sa62dBgxB90
כך הוא ידע:
https://youtu.be/oJBCq61cVIM
הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסקירה מלאה על כל הפרשה:
https://youtu.be/C0LKN2lFWI4?long=yes
מה פשר הדברים שהחתולים עושים?
כל מי שמגדל חתול שם לב להתנהגויות ופעולות שהחתול או החתולה שלו נוהגים לעשות. אבל את המשמעות או הפשר של כל אלה לא תמיד יודעים. הנה כמה דברים עליהן.
למה חתולים שוכבים לפעמים על הגב?
למה החתול שוכב על גבו?
כשחתול שוכב על גבו ובטנו חשופה הוא מביע אמון וביטחון בבית שהוא נמצא בו. דווקא אז לא כדאי ללטף אותו בבטן כי זו הפרה של הביטחון הזה ולרוב הוא ישרוט. עדיף לחטפו בראש דווקא.
מהו המצמוץ של החתול ולמה חתולים ממצמצים לאט?
חתול הממצמץ לאיטו, סוגר ופותח את העיניים באיטיות, זה סימן שהוא רגוע ואינו מאוים. לפעמים קוראים לזה בעולם "נשיקת החתול" kitty kiss ואתם יכולים למצמץ אליו בחזרה, כדי להעניק לו נשיקה משלכם.
למה החתול לפעמים משטח את אוזניו?
כשהחתול מרגיש מאוים ומפחד, הוא משטח את האוזניים. במצב כזה של אוזניים מוטחות כדאי לתת לו מקום להתחבא והוא יירגע.
מהי הליכת החתול עם הזנב מורם?
ההליכה של החתול לעברכם, עם הזנב המורם, היא הדרך שלו לומר לכם שלום.
מדוע חיות מחמד צורחות מכאב ללא סיבה?
כשכלב או חתול מייללים או ממש צורחים בכאב ואנו לא מצליחים לראות סיבה הגיונית או נראית לעין, סביר בהחלט שהם סובלים מפגיעה פנימית שאינה נראית. במקרה כזה מומלץ לקחת אותם במהירות לווטרינר.
ראו מבחר של פעולות של חתול בית בהילוך איטי מאוד:
https://youtu.be/xJiyrbB8Qu0
והסבר לפעולות רבות נוספות שחתולים עושים:
https://youtu.be/35lcsFGu_I0?long=yes
כל מי שמגדל חתול שם לב להתנהגויות ופעולות שהחתול או החתולה שלו נוהגים לעשות. אבל את המשמעות או הפשר של כל אלה לא תמיד יודעים. הנה כמה דברים עליהן.
למה חתולים שוכבים לפעמים על הגב?
למה החתול שוכב על גבו?
כשחתול שוכב על גבו ובטנו חשופה הוא מביע אמון וביטחון בבית שהוא נמצא בו. דווקא אז לא כדאי ללטף אותו בבטן כי זו הפרה של הביטחון הזה ולרוב הוא ישרוט. עדיף לחטפו בראש דווקא.
מהו המצמוץ של החתול ולמה חתולים ממצמצים לאט?
חתול הממצמץ לאיטו, סוגר ופותח את העיניים באיטיות, זה סימן שהוא רגוע ואינו מאוים. לפעמים קוראים לזה בעולם "נשיקת החתול" kitty kiss ואתם יכולים למצמץ אליו בחזרה, כדי להעניק לו נשיקה משלכם.
למה החתול לפעמים משטח את אוזניו?
כשהחתול מרגיש מאוים ומפחד, הוא משטח את האוזניים. במצב כזה של אוזניים מוטחות כדאי לתת לו מקום להתחבא והוא יירגע.
מהי הליכת החתול עם הזנב מורם?
ההליכה של החתול לעברכם, עם הזנב המורם, היא הדרך שלו לומר לכם שלום.
מדוע חיות מחמד צורחות מכאב ללא סיבה?
כשכלב או חתול מייללים או ממש צורחים בכאב ואנו לא מצליחים לראות סיבה הגיונית או נראית לעין, סביר בהחלט שהם סובלים מפגיעה פנימית שאינה נראית. במקרה כזה מומלץ לקחת אותם במהירות לווטרינר.
ראו מבחר של פעולות של חתול בית בהילוך איטי מאוד:
https://youtu.be/xJiyrbB8Qu0
והסבר לפעולות רבות נוספות שחתולים עושים:
https://youtu.be/35lcsFGu_I0?long=yes
"הסוסים החכמים של אלברפלד" (The wise horses of Alberfeld) היא ביטוי שמתייחס לתופעה שהפכה מושג מפתח בפסיכולוגיה ההתנהגותית ונקראת על שם סוסים שנחשבו בתחילת המאה ה-20 לחכמים מאוד.
סוסים חכמים היו גם לפניהם (ראו בתגית "האנס החכם"), אבל סוסי אלברפלד הם תופעה מרתקת עוד יותר. סיפורם של סוסי אלברפלד (The Elberfeld Horses) הוא אחד הפרקים המרתקים בתולדות המחקר הפסיכולוגי והמדעי של תחילת המאה ה-20. זה התחיל בסקרנות אינטלקטואלית והוביל לתגליות מפתיעות על הקשר המורכב שבין בני אדם לבעלי חיים.
הסיפור מתחיל בשנת 1908, כשסוחר יהלומים אמיד ונלהב בשם קרל קראל (Karl Krall) מוצא את עצמו שבוי בקסמה של תעלומה מדעית מרתקת. לאחר שנחשף לסיפורו של הסוס "האנס החכם ", הסוס המפורסם מברלין שהדהים את העולם המדעי ביכולותיו המתמטיות, מחליט קארל להקדיש את חייו לחקר האינטליגנציה של סוסים. עם מותו של וילהלם פון אוסטן (Wilhelm von Osten), בעליו המקורי של הנס, הוא רוכש את הסוס מוהמד ומקים מרכז מחקר חדשני בעיר אלברפלד.
בשונה מקודמו, מאמין קראל שהמפתח להבנת האינטליגנציה של סוסים טמון בגישה הוליסטית ומקיפה. הוא מפתח שיטת למידה ייחודית שתתבסס על פיתוח החשיבה הכללית של הסוסים, במקום רק על תרגול מתמטי. במרכז שיטתו עמדה מערכת תקשורת מתוחכמת. לפי השיטה הסוסים למדו להקיש ברגליהם הימנית והשמאלית בקומבינציות שונות, כשכל רצף הקשות מייצג אות או מספר. שני הסוסים המובילים בקבוצה, מוהמד וזרף (Zarif), היו אלה שהפגינו יכולות מרשימות במיוחד בשימוש בשיטה זו.
קרל קראל מקדיש שעות ארוכות מדי יום לעבודה עם הסוסים, כשהוא מתעד בקפדנות, ביומניו המפורטים, כל התקדמות ותגלית שלו. התיעוד המדוקדק הזה יהפוך מאוחר יותר לבסיס ספרו המונומנטלי "סוסים חושבים" (Denkende Tiere), שהוא יפרסם ב-1912 ויהווה ציון דרך בחקר ההתנהגות של בעלי חיים.
הניסויים באלברפלד משכו תשומת לב עצומה מהקהילה המדעית האירופית. לא מעט פסיכולוגים וחוקרים מובילים, בראשם הפסיכולוג השוויצרי המפורסם אדוארד קלפרד (Édouard Claparède), מגיעים למעבדה שלו בכדי לצפות מקרוב בתופעה המרתקת של הסוסים שעושים חישובים.
קלפרד וחבריו פרסמו דוחות מפורטים על תצפיותיהם, שהציגו תמונה מורכבת: בניגוד למקרה של הנס החכם, שבו הוכח כי הסוס מגיב לרמזים לא מודעים של האנשים סביבו, הניסויים באלברפלד הניבו תוצאות מפתיעות גם כשהסוסים לא יכלו לראות את השואל.
אבל ההיסטוריה לא ממתינה לחוקרים. בצירוף מקרים לא משמח, הגיע סופו המרתק של הניסוי לסיומו הטרגי, בשל פריצתה של מלחמת העולם הראשונה. המחקר נעצר, כשהסוסים החכמים כל כך גויסו למאמץ המלחמתי, מילאו משימות פחות חכמות ויותר קטלניות. גם המעבדה עצמה נהרסה בהפצצה, ביחד עם חלק ניכר מהתיעוד המדעי היקר שצבר קראל החרוץ.
המחקר מעולם לא חודש ובשל אובדן התיעוד המדעי של הניסויים והתצפיות שלפני המלחמה, נמנעה גם האפשרות לשחזורו על ידי אחרים. אך השאלות שהעלו סוסי אלברפלד נותרו רלוונטיות עד ימינו: מהם גבולות התקשורת בין אדם לחיה? עד כמה מורכבת האינטליגנציה של בעלי החיים? - והאם ייתכן שבעלי חיים מבינים הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב?
הנה הרצאת וידאו קצרה על סיפורו של האנס החכם:
https://youtu.be/6QqaHh4j3io?long=yes?t=1m12s
וסיפורו של מוהמד, אחד הסוסים של אלברפלד:
https://youtu.be/hqM5sRvZnjc?long=yes
שפת גוף
נאום טוב, כולם יודעים, הוא המחשה מצוינת לכוחה של המילה המדוברת. הוא שמייצר את יכולתו של מנהיג, מנהל, או כל מוביל, להשפיע על מהלך ההיסטוריה ולתת השראה לציבור המאזין לו.
אבל מבין משתנים כמו תוכן, הופעה ואינטונציה בנאום ובהעברת מסר, מסתבר לא פעם, ולרבים זו הפתעה, שהתוכן תופס חלק קטן בהצלחת ההרצאה, בנאום או במסר שמעביר רק 10% מסך העניין.
שאר ה-90% הם ההופעה של הנואם או המרצה, שמקבל, החזיקו חזק, לא פחות מ-70%, והאינטונציה והקול, שתופסים את ה-20% הנותרים.
#כמה מילים על המרכיבים הללו:
הופעה - הקהל מאד תופס את הופעתו של המרצה או הנואם. ההופעה החיצונית, הלבוש, העמידה, שפת הגוף - כל אלה משפיעים מאד על הקהל.
אינטונציה - בטחון עצמי, שפה ברורה, העברת מסר קצר ופשוט. גובה הקול יקבע כמה סמכותיים נהיה וכמה וכיצד יעבור המסר שלנו אל הקהל.
העברת מסר - ממש לדבר עם הקהל, לספר סיפור ולא סתם להעביר נקודות, רצוי אפילו לשלב סיפור שממחיש את נושא הדיבור.
תקשורת - ליצור קשר עין ולהשתמש בהבעות פנים, לחייך, אפשר אפילו לשלב הומור, הכל כדי לחזק ולדייק את המסר ולגרום שירצו לשמוע.
דיבור מנגן ודינמי - אל תנסו דיבור מונוטוני. הוא עובד הכי גרוע שאפשר. השתמשו בעוצמה משתנה, חזקה כשתרצו להיות מכריעים ומאוד חלשה אבל מרוכזת, עם שפת גוף ובעיקר פנים - כשתרצו להעביר מסר מדויק וחד.
התוכן הוא, אגב, כמעט ולא חשוב. עד כמה שזה נשמע מוזר...
כך נואמים כדי להשיג את המטרות (מתורגם):
https://youtu.be/3klMM9BkW5o
מאחורי כל נואם בכיר יושבים לרוב כותבי נאומים (עברית):
https://youtu.be/Y8CZU1RPbGM
סטודנט שמיישם את הטיפים שקיבל ועומד נהדר מול כיתתו:
https://youtu.be/V8eLdbKXGzk
בחיוך - נואם מקומי (עברית):
https://youtu.be/AKkGRAkTYpE
הרצאה פנומנלית על דיבור ואיך לדבר בצורה אפקטיבית, מול קהל ומול העולם (מתורגם):
https://youtu.be/eIho2S0ZahI?long=yes
ושינוי בשפת הגוף שלנו ישנה משמעותית את התוצאות של הנאום (מתורגם):
https://youtu.be/Ks-_Mh1QhMc?t=221?long=yes
