בזמן הכתיבה נחשבת המשוררת העבריה לאה גולדברג (Leah Goldberg) למשוררת הכי מולחנת בעולם.

היא נולדה ברוסיה, ב-1911. הייתה משוררת, סופרת (בעיקר לילדים) ומתרגמת עברית. לאה גולדברג למדה בנעוריה בגמנסיה העברית בקובנה, עיר הולדתה.

היא עלתה ארצה ב-1935 והצטרפה לחבורת היוצרים החדשנית, בראשות המשורר אברהם שלונסקי. הקבוצה הזו יצרה דרכי ביטוי חדשניות ופנתה עורף לסגנונו השולט של ביאליק בארץ.

עד מותה בגיל קרוב ל-60, מחוץ לכתיבת השירים הנפלאה שלה, גולדברג כיהנה גם כפרופסור לספרות באוניברסיטה העברית והייתה ראש החוג לספרות השוואתית באוניברסיטת תל אביב.


כך מקריאה לאה גולדברג את "משירי ארץ אהבתי" שכולם מכירים בתור "מכורה שלי" (עברית):

http://youtu.be/mUGDhkwZlVI


ואותו שיר בלחן שמושר על ידי חוה אלברשטיין (עברית):

https://youtu.be/i2Era-99yS0


עוד ביצוע מרגש (עברית):

http://youtu.be/aCYnlxLaY_M


האמנם - עוד שיר נפלא בביצוע יפה במיוחד (עברית):

https://youtu.be/ENVDrSao8hk


היום היא כבר דמות עם עצה לכולנו - בסדרה לנוער (עברית):

https://youtu.be/e3wf5vhbQlA


שיר נוסף שהיא מקריאה בקולה (עברית):

https://youtu.be/R7JYq_3Bfrk


סרט תיעודי על לאה גולדברג (עברית):

https://youtu.be/4sjtuQYOmWY?long=yes


ותכנית רצינית שעוסקת באישה ויצירתה (עברית):

https://youtu.be/gFf-hphhyCc?long=yes

המשוררת האגדית ויסלבה שימבורסקה (Wisława Szymborska) הספיקה לזכות בפרס נובל שנים מעטות לפני מותה, אבל מלכת הפואטיקה ושנינות לא הייתה צריכה את הפרס כדי להיות המלכה. כפולניה מהעיר הפולנית קרקוב, שעוד בנעוריה ניבאו לה חבריה שתזכה בפרס נובל, היא החלה לכתוב בגיל צעיר מאד. אביה, כך סיפרה, זיהה את כשרון הכתיבה שלה ונתן לה 50 גרושי על כל שיר שכתבה כילדה.

כנערה צעירה בימי מלחמת העולם השנייה, לא הפריעו לה הזוועות שמסביב, לפתח אישיות מלבבת ומלאת הומור. מי שוודי אלן עצמו אמר עליה שההומור המשובח שלה עלה על שלו הייתה למשוררת שכתבה על דברים קטנים, ממש "שטויות", בכתיבה גאונית. צניעותה הייתה לשם דבר והיא מעולם לא עברה מדירתה הקטנה בבית הדירות הענקי והסתמי שבעיר קרקוב. חבריה הקרובים של "מוצרט של השירה", כפי שכונתה בידי שופטי ועדת פרס נובל, היו בן זוגה, הגרוש שלה ואשת הגרוש, בעצמה משוררת פולנית חשובה.

עיתון איטלקי כינה אותה פעם "גרטה גרבו של שירת העולם", אבל ממש כמו גרבו היא שנאה להתראיין לעיתונות ונמנעה לחשוף את סודותיה בפני זרים. שימבורסקה תמיד ראתה את השאלות כמיותרות, מה עוד שהן עסקו לדבריה בפרטים תפלים ולא "ביעדים שאליהם אתה חותר או מי אתה באמת".. כך אמרה בפשטות את דעתה על העולם שמסביב, העולם שהוא כל כך עמוק שהוא תפל..

וזה לא ששירתה לא כללה עצב ורצינות, אלא שצדדיה הללו פחות נחשפו. שירתה, לדבריה, לא יועדה ולא נצרכה על ידי עשירים. "הקורא שלי הוא אחד שבקנותו ספר הוא בודק כמה כסף יישאר לו בארנק" סיכמה.


הנה השיר "כף היד" שבו שימבורסקה מסבירה מהי כף יד (עברית):

https://youtu.be/7oY3ag2i9dk


שיר שאומר שכל דבר הוא בעצם דבר פוליטי (עברית):

https://youtu.be/L0Wwi57x8L8?t=23s


ושיר מולחן ומרגש שלה - עדיין (עברית):

https://youtu.be/AXs0VyQmh84

שירה בציבור עדיין פופולארית בישראל, אך לעיתים נראה שימי השיא שלה הם בעבר. תכניות השירה בציבור שודרו בטלוויזיה וזכו לצפייה עצומה. מלכי השירה בציבור קיימו ערבי ענק שבהם התכנסו מאות אנשים לשירה משותפת, מעין מקהלה עממית ששרה בגרון ניחר ובהתלהבות אין קץ. קצת קשה לצעירים של היום, בעידן חדרי הקריוקי והיוטיוב המתנגן מהסמארטפון האישי, לדמיין את החוויה הזו כפעילות מגניבה, אבל פעם נהג רוב הציבור הישראלי לשיר כך.

במהלך השנים היו כוהני שירה בציבור כמו אפי נצר, גבי ברלין ושרה'לה שרון, שזכו להצלחה גדולה. הם נהגו לעבור בקיבוצים, מושבים ומקומות עבודה ולארגן ערבי שירה. חלקם הדפיסו חוברות שירים וחלקם נהגו להקרין על מסך את השיקופיות שיצר בשבילם בנציון המיתולוגי, יזם שיצר אלפי שיקופיות לשירה בציבור.


הנה גבי ברלין, מלך השירה בציבור של שנות ה-80:

https://youtu.be/BzMd62jTfxE


זו הייתה מלכת השירה בציבור, שרה'לה שרון:

https://youtu.be/wpC6B3cOkXY


ובשירה בציבור עלו מדי פעם סולנים להוביל את הציבור:

https://youtu.be/ailK3zkasrM

פּוֹאֵטְרִי סְלֵאם (Poetry slam) הוא ז'אנר אמנותי, כינוי לאירוע בידורי בו משוררים קוראים או מדקלמים יצירות פרי עטם, בסגנון של "שירה מדוברת" או "שירת רחוב", כשהם מעמידים את הביצוע לשיפוט של נציגים אקראיים מהקהל.

זו סצינה צעירה שדי החזירה את שמחת החריזה לדור הצעיר ומצליחה להניב הברקות שירה ויצירות ליריות לא שגרתיות.

פואטרי סלאם קשורה באמנות בסגנון ה"ספוקן וורד", "שירה מדוברת", או "מילה מדוברת". סלאם פירושו "הטחה" ו"פואטרי סלאם" משמעותה "הטחת שירה".

נחזור לאירועי ה"פואטרי סלאם", בהם עולים משוררים על הבמה בתורם, עם קטעי ספוקן וורד, חלקם מונולוגים סרקסטיים, או נבואות זעם ומונולוגים פואטיים אחרים.

הקהל הוא שקובע מי הצליחו ויעלו לבצע עוד שיר פרי עטו. זה קורה על ידי שיטה נחמדה - במופעי הפואטרי סלאם יושבים בקהל מי שזכו להיות אנש"לטים, אנשי השלט האקראיים אך משמעותיים דווקא משום כך.

אלה אנשים שנבחרים בתחילת הערב, לגמרי אקראית. כל אחד מקבל לידיו שלט מחיק, שעליו ירשום את הדירוג לאיכות הכתיבה והביצוע של כל קטע בין 1 ל-10. אגב, לא נדיר שאנשל"ט יביע הערכה לשיר, באמצעות כתיבה על הלוח של דירוג כמו 1,000,005 וכאלה. הרעיון הוא שיהיו הבדלי דירוג משמעותיים מספיק, כדי לדעת מי הצליחו ומי פחות.

בתום הערב, כאמור, מוכרזים מנצחים, מי שיזכו לא רק בכבוד אלא גם יעלו ויתנו עוד קטע משלהם. ב"סלאם הגדול" שסוגר כל שנה, מעניקים למי שזכו בו הכי הרבה בערבי אותה שנה את "מיקרופון הזהב" השנתי.


הנה פואטרי סלאם לדוגמה:

https://youtu.be/10yGaNnNMa8


לוסי איוב שמתוודה בערב פואטרי סלאם:

https://youtu.be/6z7NL4Saasg


חוויות מהמרכז - של יונתן בלומנפלד:

https://youtu.be/r9fwfEHLhz0


ספוקן וורד על שירה בפואטרי סלאם:

https://youtu.be/FO34SszvOFo


והפואטרי סלאם פוגש את המציאות הישראלית (עברית):

https://youtu.be/w4W0sRUa_jY

יונה וולך היתה משוררת ישראלית, אחת היוצרות העבריות החשובות במאה ה-20. היא נולדה בכפר אונו, שיהפוך ברבות הזמן לקריית אונו. כאשר היתה בת ארבע, נהרג אביה של יונה בקרבות מלחמת העצמאות והרחוב שבו גדלה נקרא על שמו.

היא החלה כותבת שירה מגיל צעיר ובגיל 20 פרסמה את השירים הראשונים שלה בכתב העת "עכשיו" לשירה. בהמשך היא עצמה תהיה ממייסדי כתב העת פשיטא שבו עשו מאמץ להכניס אל השירה העברית את השפה היומיומית.

בגיל 21 התאשפזה וולך מרצון בבית חולים פסיכיאטרי וטופלה בין השאר בסמים הפסיכדליים דוגמת LSD, כשהיא מקפידה לתאר את החוויות משם בשיריה מאותו הזמן.

בהמשך חייה היא זכתה להצלחה רבה, שיריה זכו ללחנים מצוינים וספריה זכו בפרסים מחמיאים. היא עצמה המשיכה לכתוב שירה נועזת ולעורר מחלוקת בהופעתה החיצונית ובעצמאותה.

אבל בגיל 41 היא נפטרה מסרטן, בבית אימה שנפטרה כמה שבועות לפניה, ברחוב הקרוי על שם אביה שמת בילדותה במלחמה.


הנה סרטון על יונה וולך (עברית):

http://youtu.be/xoIq9518iGQ


השיר "יונתן" שיונה וולך מקריאה בקולה (עברית):

http://youtu.be/RIpOXw2BpQU


וולך מדברת (עברית):

https://youtu.be/tDmKrpvIHQ0


וסרט תיעודי על יונה וולך וחייה (עברית):

https://youtu.be/JWKd84JHkR8?long=yes

שירת יודל היא טכניקת קול שנפוצה בשירה עממית בשווייץ ואוסטריה ונמצאת בצורות שונות גם בתרבויות נוספות ברחבי העולם, כולל בסגנון הקאנטרי האמריקאי.

היודלינג היא צורת זמרה שמערבת הארכת הצליל ומעברים מהירים בין צלילי שירה רגילים (שירת חזה) לצלילי ראש. כך נשמע הצליל כמתחלף ומקפץ מגבוה לנמוך ובחזרה, שוב ושוב.

מקור המילה "יודל" הוא מהביטוי הגרמני - "להגות את ההברה יוֹ".


הנה סרטון של שירת יודל בהרי שווייץ:

http://youtu.be/XJHn542lPok


הנה שירת יודל בתוך שיר שלם, של להקה משפחתית בשם "הפלמינג פולד":

http://youtu.be/zygRcD0GZ7w

הקריוקי, או קראוקה, הומצא ביפן של שנות ה-60 על ידי דאיסוקה אינואואה, ממציא מכונת הקריוקי.

הרעיון של דאיסוקה היה ליצור מכונה שתאפשר רקע מוסיקלי לשירה לפני חברים ובהשתתפותם. הנוכחים בבר או במועדון קריוקי עלו, כל אחד בתורו ושרו עם הפלייבק, המוסיקה של השיר ללא הזמר, ברקע.

היופי הוא שאנשים מהשורה, ביחידים או בקבוצות, שרים וממלאים את מקום הזמר, הלהקה או הזמרת המקוריים.

הקריוקי הפך תוך שנים אחדות לאחד מבילויי הפנאי הפופולאריים בעולם. בטוקיו בירת יפן היו אז מאות, יש אומרים אלפי אולמות קריוקי.

ותרבות הקריוקי רק הלכה ונעשתה משעשעת כשנוסף לה הווידאו. שם נולדה השפה הקולנועית המוזרה שלו, שכללה ברוב המקרים קטעי וידאו אקראיים ולא קשורים לשיר או לתוכן שלו, אבל מוצגים בזמן שהוא רץ, כרקע למילים וכאילו היו קליפ של ממש. איך הם הגיעו לשם? - חברות הקריוקי קנו קטעי וידאו בזול מ"בנקים של וידאו", חברות שמכרו קטעים כאלו לעורכי סרטים בכמויות ובזול.

כך או כך, הקריוקי המושר בזיופים ושגיאות הפך עם השנים מבילוי יפני כמעט אנתרופולוגי, לחלק מתרבות הבילוי העולמית. די מהר השתלט על העולם הקסם העממי שלו, כצורת בילוי שכוללת הרבה הומור וצחוק, אווירה כיפית וחוויה חברתית, שמחברת גם בין אנשים זרים.

והיה בו עוד דבר - בתקופה שבה כולם רוצים את 15 דקות התהילה שלהם, גם 3 דקות של זיופים ומחיאות כפיים שאדם מקבל - גם זו התחלה.

אגב, פירוש המילה קריוקי (או בהגייה הנכונה שלה "קראוקה") הוא ביפאנית "תזמורת ריקה".


כך שרים קריוקי בבר ביפאן, מולדת הקריוקי:

https://youtu.be/LJ2PiMkAdM4


ממציא הקריוקי, היפאני דאיסוקה אינואואה:

https://youtu.be/qrmBCirGN2I


קריוקי מהסרט "אבודים בטוקיו":

https://youtu.be/Fks66sPZkoQ


וברנש מוזר שהמציא קריוקי מקלחת:

https://youtu.be/Y6wOcXQ1ALQ

אומנות הביטבוקסינג היא מיומנות שבה הזמר מייצר קצב ומוסיקה באמצעות פיו וחלל הפה. זמרי ביטבוקס יכולים לבצע לבדם קטעים שנשמעים כאילו בוצעו בכמה קולות. יש כאלה שמוסיפים גם נגינה בכלי נשיפה, תוך כדי ביצוע מקצבי הביטבוקס שמחקים את כלי ההקשה.

המונח "ביטבוקס" לקוח מהביט-בוקס, מכונות התופים הראשונות של שנות ה-80 שאפשרו לתכנת מקצבים, אותם מקצבים שהיוו את ההשראה למקצבי הקול ושנשמעו דומים להם.

ביטבוקסינג היא אחד היסודות החשובים בתרבות ההיפ הופ, ביחד עם הראפ, הגרפיטי, הברייקדאנס ועוד.


הנה הדגמה מוסברת, מדהימה ומתורגמת של אחד הטובים בביט בוקס:

https://youtu.be/yyjuY9Yw5FM


שירת הביט בוקס:

http://youtu.be/g0_2vmkTmf0


הנה יורי ליין שמנגן במפוחית תוך כדי הוספת ליווי בביטבוקס:

http://youtu.be/7tda6i_bdlA


והנה תותח ביט בוקס מדהים:

http://youtu.be/jLN63bRcY5I


ועוד אחד:

http://youtu.be/rzfbaMnNXOI

ההד בטבע מתרחש כתוצאה מהחזרת הקול. בהופעות ובהקלטות שומעים הד שמיוצר באופן דומה, אבל במקום להחזיר את הקול על ידי קיר גדול, הוא מושמע שוב באמצעים אלקטרוניים. מכשיר הקלטה דיגיטלי מקליט את הקול ומשמיע אותו שוב, אחרי זמן קצר. אבל בניגוד לטבע, שם ההד חלש מהקור המקורי, המכשיר הדיגיטלי יכול להשמיע את הצליל בצורה כזו, מבלי שההד ייחלש והוא יכול להמשיך ולחזור שוב ושוב לעד..

בעולם המוסיקה נקרא מכשיר ההדהוד על שם המילה האנגלית "אקו".


הנה "Is there anybody out there" שיר ידוע של "פינק פלויד" עם הד ב-2:33 שיוצר בדידות:

https://youtu.be/WzluxfkYhrQ


שיר מרובה אקו יכול ליצור גם אווירת חלום:

https://youtu.be/WS2LCqF_PL0


זמרת ש"לא סומכת על האפקט" ומחקה בקולה שלה את האפקט:

http://youtu.be/AjEGTRIXv_I


היום מייצרים אקו ודיליי, שהם הד והדהוד, באופן דיגיטלי:

https://youtu.be/N8n1Mtcag4w


והאפקט הזה ואחרים בהופעה חיה:

https://youtu.be/S4ceye8_eus?qr=yes

לא רבים יודעים שהמוסיקה שלה אנו קוראים בדרך כלל "היפ הופ" היא בעצם שירת ראפ. ראפ (Rap) והפועל "ראפינג" שפירושו "לעשות ראפ", הם קריאה קצובה, מעין דקלום קצבי של מילים, שירה ללא מנגינה ובקצב ברור ומודגש.

אמנות הראפ ושירת הראפ קדמו לתרבות ההיפ-הופ בשנים רבות. הראפ מבוצע במהירות ובקצב מונוטוני, כשהתוכן שלו הוא לרוב של מוסיקת מחאה בועטת ולא מתפשרת במסרים, שלעיתים קרובות הם בוטים ואף קיצוניים וכוללים לא פעם קללות, גסויות והתרסה כנגד הממסד, האליטות והשלטון.

הסגנון נולד בארצות הברית וזוהה עם התרבות של שכונות העוני וכנופיות הפשע שם. לא מעט מהראפרים היו גאנגסטרים, חברים בכנופיות רחוב בשכונות, שמצאו בראפ דרך מחאה נוספת. רבים מהם היו מעורבים במעשי פשע, כולל כוכבים גדולים, כמו "סנופ דוג" שרצח, טופאק שעמד בראש כנופיית פשע ונרצח, הראפר "50 סנטס" שישב בכלא על סחר בסמים ורבים אחרים.

בשנות ה-90 זכו הפכו ההיפ הופ והראפ במיוחד להצלחה עולמית. לצד טופאק החלו להתפרסם ביגי, סנופ דוג, פיפטי סנט ו-NWA עם הגנגסטה ראפ המשובח שלהם שגם סיבך אותם לא מעט עם המשטרה, במיוחד עם הלהיט "F the police".

אז התפרסמו גם לא מעט ראפרים לבנים וכאלה שאינם אמריקאים. הביסטי בויז הייתה להקת היפ הופ מצליחה במיוחד. אמינם, ראפר לבן גם הוא, הפך לכוכב עולמי והיה לאחד הראפרים המשפיעים, בולטים ובוטים.

כמה מכל אלה בתגית "ראפרים".

במאה ה-21 הפך הראפ למיינסטרים החדש - מוסיקה מסחרית ומצליחה, כשרבים מהכוכבים החדשים הפסיקו למחות והחלו לשקוד על חשבונות בנק משמינים והולכים. שמות כמו קנדריק לאמאר, דרייק ו"דה וויקנד" מפוצצים את הכספות שלהם בסכומי עתק והפרודיוסר "דוקטור דרה", שצמח מהשכונות עם NWA והקים את חברת Beats שנמכרה במיליארדים ל-Apple - הוא בכלל הפך למיליארדר.


הנה סגנון הראפ של כנופיות הגנגסטרים בניו יורק והמחאה נגד ההתנשאות הלבנה:

https://youtu.be/WbFGdM3mryc


כך לימדו מה זה ראפ באירופה:

https://youtu.be/RPtcE49360U


מי שהפך את הראפ להצלחה עולמית וכונה "אלוהי הראפ" - הראפר אמינם:

https://youtu.be/gOMhN-hfMtY


הנה 27 סגנונות הראפ מודגמים על ידי ראפר מדהים:

https://youtu.be/izgsppAKtjE


כך עושים ראפ בעריכה חכמה מטקסטים של תכנית טלוויזיה עם מדענים:

https://youtu.be/Ws6HPTom2AY


לוג'יק, ראפר שפרש כדי לטפל בתינוק שנולד לו, משחרר שיר:

https://youtu.be/9u5w44l16eI


כך מייצרים היום ראפ באמצעות AI:

https://youtu.be/H-iTu0C3Bd8


ותכנית חינוכית על ראפ וראפרים (עברית):

https://youtu.be/3MkwVdsdy-k?long=yes

כולם שמעו על סוזן בויל שהדהימה את העולם בשירה מושלמת, עם מראה של סבתא זקנה שכולם ציפו שתזייף ותחרוק בקולה, אבל מי שמע על הילדה בת ה-9 מהולנד, שהדהימה את כל צופי תכנית הריאליטי בשירה נקיה ומושלמת של אריה מתוך אופרה של פוצ'יני?

אבל הכי מדהים שילדת הפלא הזו לא למדה מעולם שירה אצל מורה לפיתוח קול. את היכולת לשיר כך היא למדה מ.. צפיה בסרטוני יוטיוב של אריות מאופרות מפורסמות.. את האריה "הו, אבי היקר" היא למדה מצפיה ברשת!

ועל שום זה קוראים לתכנית הזו "להולנד יש כישרון!".. כישרון ענק!


הנה אמירה וויליגאחן ההולנדית ושירת האופרה המדהימה שלה:

http://youtu.be/qDqTBlKU4CE?t=8s


כאן היא שרה את ה"אווה מריה" של גונו:

https://youtu.be/FUnrLMvpQLk?t=37s


לחן אחר שמוקדש למריה בשיר לקראת חג המולד:

https://youtu.be/f71JqZvzN2Y


אוסף שירים שלה מגיל 9 ועד 13:

https://youtu.be/PkrIgARK1Zw?long=yes


ובגיל 20 עם "אל תבכי לי ארגנטינה":

https://youtu.be/HKC6Y2kNpt8?long=yes

"גנגנם סטייל" הוקלט כשיר קצבי של זמר דרום-קוריאני ודי ג'יי לא-מוכר בעולם, אבל מוכר בארצו בכינוי Psy. הקצב המדליק שלו ותנועות הריקוד הייחודיות הסתירו תוכן מילולי לעגני נגד הסנוביות הנשית של העיר סיאול. מצד שני הקצב וההומור הפכו את השיר להצלחת הפופ הגדולה בכל הזמנים! - עובדה: מרגע שהועלה לאתר יוטיוב הוא זכה בתוך 5 חודשים למיליארד צפיות - שיא גינס ומספר צפיות יותר גדול מכל שיר אי-פעם! כיום הוא כבר בסביבות ה-2 מיליארד צפיות - בזמנו זה היה כפול מכל שיר או קליפ אחר באתר!

אבל זו לא הייתה רק הצלחה פופולרית אלא גם תופעה תרבותית. "גנגנם סטייל" זכה למגוון עצום של חיקויים, מחוות ופרודיות באינטרנט. מושר בשפה לא מובנת ועם זמר שאינו בעל קול מדהים או כריזמה בלתי נתפסת, בכל זאת השיר שהביס כל שיר במצעדי ההורדות ומצעדי הפזמונים בכל מקום בעולם, המשיך ושבר את שיא הלייקים של כל הזמנים של יוטיוב ונכנס לספר השיאים של גינס גם בשיא עולמי זה.


הנה הקליפ המקורי של גנגנם סטייל:

http://youtu.be/9bZkp7q19f0


והצילומים של מה שיהפוך לקליפ ההיסטורי הזה:

http://youtu.be/9HPiBJBCOq8

לווייתנים הם מחזרים רומנטיים במיוחד. הם שרים להן שירים שנשמעים ממרחק גדול מאד ומחזרים כך אחר הנקבות.

הלוויתן גדול הסנפיר הוא אחד הזמרים הידועים בטבע. בשירת הלוויתן שלו יש צלילים הנשמעים למרחקים של קילומטרים רבים. אלו קולות דמויי שריקה שמייצר לווייתן גדול סנפיר בתקופת החיזור בלבד. בנוסף ללווייתן גדול סנפיר, גם הלווייתן הכחול ידוע בשירתו.

למען האמת, זימרת החיזור אינה יחודית ללווייתנים. גם בעלי חיים קטנים יותר מזמרים לבנות זוג שירים בתקופת החיזור. למשל הקרקורים של הצפרדעים והקרפדות הם שירי חיזור ידועים, שניתן לשמוע במקומות רבים בארצנו.


הנה הסבר לשירתם של הלווייתנים (מתורגם):

https://youtu.be/7Xr9BYhlceA


האזינו לשירת הלווייתנים הגבנוניים מתחת למים:

https://youtu.be/WabT1L-nN-E


ושירת הלווייתן הכחול היא נמוכה יותר:

https://youtu.be/i8MTsgdWuU0

נראה שהמקור והשורשים של שירת הראפ נעוצים בטקסים שבטיים אפריקאים שקדמו לעבדות. בטקסי השבטים באפריקה נהגו משוררי השבט לספר סיפורים על גבורת הלוחמים ובני השבט. ממש כמו הראפרים של היום, נהגו המשוררים האפריקאים בשבט לספר אותם בקצב ובליווי של תופים.

אחרי שחרור העבדים באמריקה, התפתחו סגנונות שונים שתמכו בשירת הדיבור הקצבית שתהפוך לראפ. הבלוז של השחורים, אותה שירה יומיומית עתירת סבל ותסכול, הכילה לא פעם קטעי ראפ. זה היה כבר בתחילת המאה ה-20.

מאוחר יותר באי ג'מייקה, ערבבו מוסיקאים מקומיית בשנות ה-50 סגנונות מוסיקליים מקומיים כמו הקליפסו והמנטו, עם הג'אז והבלוז האמריקאים. הם יצרו את סגנון ה"סקא" ואת ה"רגאיי" שבא אחריו. באבולוציה הזו על הסגנונות עבר גם הראפ המקומי והיו אמנים שבסוף שנות ה-60 בצעו ראפ על מקצב הרגאיי. משם יוולד הראפ בגרסת השכונות הלא-נכונות של ניו-יורק, מעין שירת מחאה קצבית, ללא מנגינה, אך שנונה ומהירה מאד.

המילה "ראפ" עצמה הייתה בשימוש כבר באנגליה של המאה ה-16. אז הייתה משמעותה "לומר" (to say). בשנות השישים היא אומצה על ידי השחורים באמריקה. הם החלו להשתמש במונח "לעשות ראפ" כדי לתאר בסלנג את השיחה (אם תרצו, זה משהו כמו "הדיבור" של תל-אביב 2014). משם המילה נכנסה לדיבור של כנופיות הנערים והפשע מהשכונות.

הצעירים האלה הולידו את זרם ההיפ-הופ בניו-יורק ובערים של אמריקה. עם צמיחתה של תרבות ההיפ הופ וכניסתה למועדונים, הם שימשו כ-MC, קיצור של "מאסטר אוף דה סרמוני", או בקצרה - המנחים... תפקידם העיקרי היה אז להזמין אל הבמה את המלך של המועדון - הדי ג'יי. אבל בהמשך קרה משהו מדהים, כשהם הפכו למלכי הבמה והמסיבה. היה להם מה לומר והצעירים התאהבו במסרים ובגרוב שלהם. הראפר הפך מהמגיש למעדן. כך הפך הראפ לסגנון המוסיקלי הפופולארי כל כך, שאנו מכירים בתור היפ הופ.


הנה המעבר מהמקורות של הראפ אל המרכזיות שלו בהיפ הופ:

https://youtu.be/OvxaALJRB7g


הנה תולדות הראפ ושורשיו:

https://youtu.be/RVL_gHjVn5w


אחר כך ד"ר דרה יגלה את אמינם בקלטת אקראית באולפן מבולגן, יאזין לה והראפ יעוף לחלל:

https://youtu.be/wgztAU7p-WM?long=yes


והנה ניתוח של תבניות ראפ מעולות ומה הופך אותן לכל כך טובות:

https://youtu.be/QWveXdj6oZU?long=yes

מקהלה היא קבוצת זמרים, ששרה יחד מוסיקה קולית. בין סוגי המקהלות בעולם ניתן למצוא את מקהלות הנערים, מקהלות נשים, השרות בשני קולות ומקהלות של נשים וגברים, השרות ב-4 קולות שונים.

שורשי המקהלה הם עתיקים וכבר בתקופה הקלאסית, של יוון העתיקה ורומי, היו המקהלות אמצעי בידור אהוד מאד. בימינו גם בבתי ספר רבים יש מקהלה ובה מבצעים הילדים שירים שהותאמו למקהלת ילדים.

מקהלות הן קבוצות של קולות ולא סולנים או יחידים המפליאים לשיר. צריך לזכור זאת כשמשתתפים במקהלה כזו. סולנים או בעלי קולות ייחודיים לא בהכרח מתאימים למקהלות.

פול מקרטני, חבר הביטלס המצליח ביותר וללא ספק אחד משני הקולות הטובים בלהקה המעולה הזו, לא התקבל למקהלת בית הספר בו למד בליברפול. אגב, בדיוק כמוהו לא זכה להתקבל למקהלת בית הספר שלו מי שהתפרסם בבגרותו כנהג המשאית שהקליט שיר לאימו, הלהיב את הטכנאי והתפרסם בכל העולם. קראו לו אלביס פרסלי והוא כנראה הזמר הסולן המפורסם ביותר במאה ה-20.


הנה מקהלת נערות מדרום אפריקה:

https://youtu.be/HBZWXlCDMo4


מקהלת בני נוער מרגשת:

https://youtu.be/nomxXk6Q1rk


מקהלה בליווי תזמורת מבצעת את הקנטטה מספר 147 של באך "ישו, שמחתי לעד":

https://youtu.be/WUo7tQOvapE


מקהלת ילדים:

https://youtu.be/0ysNcfFmELA


מקהלת נערים מטקסס בשיר של יוהן סבסטיאן באך:

https://youtu.be/IR02YZosUqU


מקהלה שרה חלק מהיצירה "כרמינה בורנה" של קרל אורף:

https://youtu.be/EJC-_j3SnXk


מקהלה מלווה את כוכבת הפופ דואה ליפה:

https://youtu.be/3DcoC8p9az8


ובימי סגר הקורונה - המקהלה והתזמורת התלמידים של תיכון תלמה ילין:

https://youtu.be/wq-YwxRBIQ8?long=yes

מהו קול הקונטרה טנור?


קונטרה-טנור הוא קול שירה של גברים, שנשמע כמו שירה נשית. הקול הזה נולד בכנסייה הנוצרית, בתקופת הרנסננס. הכנסייה הקתולית שאסרה על נשים לשיר בכנסיות, מצאה אז נערים וגברים ששרו במקום הקולות הנשיים במוסיקה הדתית.


הנה קטע מהפסיון למתיאוס של באך בביצוע של זמר קונטרה טנור:

http://youtu.be/UxNQlgsNa3A?t=1m12s

כן. בין שאר הכשרונות של מי שהיה מגדולי המדענים והחוקרים של תקופתו, מהנדס גאון וממציא, פסל, רושם וצייר בעל שיעור קומה אינסופי, אדריכל ורופא שעוסק באנטומיה - בין כל אלה הוא גם כתב שירה והלחין מוסיקה. לא נמצאו הרבה מכתביו בתחומים אלו, אבל ידוע שפעל גם בהם.

בין השאר המציא האמן הגאוני גם כלי נגינה שנקרא "ויולה אורגניסטה". זה היה מעין פסנתר שהציע צורה של כלי מקלדת וקלידי פסנתר, עם צלילי כלי קשת ומיתר. הכלי לא נבנה מעולם בימי חייו של לאונרדו מהעיר וינצ'י. רק בשנים האחרונות בנה אותו פסנתרן ובונה כלי נגינה מפולין בשם סלבומיר זובז'יצקי, שמעריץ את דה וינצ'י.

זובז'יצקי בנה את כלי הנגינה הרנסנסי תוך שהוא מסתמך על השרטוטים המקוריים של דה וינצ'י והרשימות שצירף אליהם. אלו נשמרו באוסף שלו, ה"קודקס אטלנטיקוס" הנודע של האמן. בעבר ניסו כבר לבנות את הכלי שתכנן לאונרדו, הן בגרמניה של המאה ה-16 והן בספרד של המאה ה-17. הדגם האחרון נוצר על ידי הנזיר הספרדי טרוחדו ריימונדו. הוא נמצא כיום במוזיאון בבריסל ובשל מצבו לא ניתן היה לשמוע את צליליו.

צליליו של כלי הנגינה, שלבנייתו נדרשו מעל 5,000 שעות, הם צלילים חמימים ונמשכים, המזכירים כלי קשת ממשפחת כלי הקשת, במיוחד את צלילי הצ'לו.


הנה קינה שאת מילותיה כתב לאונרדו דה וינצ'י. המוסיקה של מלחין בשם רומן ולאד:

https://youtu.be/rgx6t_IrVNs?t=51s


מוסיקה שכתב לאונרדו דה וינצ'י:

http://youtu.be/JX3X_TQf2sA


"ויולה אורגניסטה" - כלי הנגינה המשלב בין פסנתר לכינור ונבנה רק בשנים האחרונות:

http://youtu.be/WIFocw29a-I


וגירסה נוספת של הויולה אורגניסטה ומעט הסברים עליה:

http://youtu.be/yiCaMAj2DD8

שירה בקולות היא דרך מיוחדת ליצור הַרְמוֹנְיָה, מה שתורגם לעברית כ"תֹּאַם". שירה כזו יוצרת הרמוניה, שנוצרת במוסיקה כשיש צירוף בין צלילים בעלי גובה שונה, הנשמעים טוב ביחד, באותו זמן. מבחינה אקוסטית, או פיזיקלית, ההרמוניה היא יחס תדירויות מסוים שנוצר בין התדירויות צליל, מה שבמוסיקה הוא הגובה של הצלילים הללו.

בשירה בקולות משלימים הקולות השונים זה את זה ויוצרים את היופי המוסיקלי הקולי. הקולות הראשיים הם סופרן, אלט, טנור ובס. בנוסף להם, יש קולות משניים - מצו סופרן, שהוא הקול שנמצא בין הסופרן לאלט, והבריטון, שהוא הקול שבין קול הטנור לבס.


זה אולי שיר הפופ הידוע ביותר בקולות שבו (מתורגם):

https://youtu.be/N-aK6JnyFmk


חבורה קולית ששרה בקולות בהרמוניה יפהפיה:

https://youtu.be/Mjlsmets--0


מקהלת גברים מרטיטה בקולות מרטיטים:

https://youtu.be/WyxXGdG3-Io


רביעיית בנות ששרה בקולות, תוך כדי...

https://youtu.be/ouXHy21z73I


מיסטר סאנדמן - אחד השירים הווקליים הכי פופולריים בשנות ה-50:

https://youtu.be/VNUgsbKisp8


ומישהו שעלה לרכבת ושר עם הנוסעים כדי לשמח ואנשים "עושים קולות":

https://youtu.be/xctzp0dp9uc

היא הייתה הראשונה להעלות בכתב רעיונות ורגשות שאינם פרקטיים. קראו לה אנהדואנה (Enheduanna) והיא הייתה פורצת דרך בהיסטוריה האנושית, למעשה המשוררת ובעצם גם המשורר הראשון בתולדות האנושות.

מי שתהיה המשוררת הראשונה בהיסטוריה, או לפחות הראשונה שידועה בשמה, היא אישה שומרית שלומדת לקרוא ולכתוב, דבר נדיר בתקופתה ולא רק בשומר אלא בכלל בעולם העתיק.

ההסבר לדבר הלא מובן מאליו הזה הוא שהילדה-נסיכה האכדית אנהדואנה הייתה בתו של סרגון הגדול, מלך אכד ומי שיכבוש את השלטון בשומר ויקים את האימפריה הראשונה בהיסטוריה.

היא מונתה על ידו ככוהנת לאל הירח הקדישה את עצמה לאל הזה. היא כתבה לו פואמה וגם לאלה עישתר ולעיר מולדתה.

אנהדואנאה התפרסמה בעולם בשנות ה-40 כשהתפרסם סיפור שנכתב עליה, לאחר שהארכיאולוג ליאונרד וולי חשף ופרסם בחוגים המדעיים כבר ב-1928 את דבר קיומה ההיסטורי.

מאז היא היא נחשבת לדמות נערצת בחוגים פמיניסטיים ואצל חוקרי ספרות קדומה. רק חשבו על זה - היא המשוררת הקדומה מכולם והיא אישה. כל כך מעט נשים הקדימו גברים בהיסטוריה שאנו מכירים.

מאז הפכה המשוררת הראשונה שאני מכירים בשמה, שהיא במקרה גם בתו של השליט הראשון הידוע בשמו, לגיבורה פמיניסטית ידועה מאוד. ספרים, מאמרים וסרטים תיעודיים נכתבו ונעשו עליה. היא דמות וסמל לאישה חזקה ומיוחדת שכמעט ואיננו יודעים עליה דבר.


כך כתבה המשוררת והסופרת הראשונה בהיסטוריה את דבריה בכתב יתדות (מתורגם):

https://youtu.be/XhNw1BhV6sw


שיר של אנהדואנה בתרגום לאנגלית:

https://youtu.be/q_Y_F9a-YTI


כאן היא מופיעה בסדרת "קוסמוס - המסע לחלל":

https://youtu.be/WDiI0b4dOT4


כוהנת, משוררת ואפילו פוליטיקאית של אותם ימים:

https://youtu.be/Y3sgRvGpHKA?long=yes

אקרוסטיכון (Acrostic) היא שיטת כתיבה של שירים, שבה האותיות הראשונות של כל שורה יוצרות ביחד מילה, שם, צירוף מילים, משפט או את אותיות האלף-בית. בכל מקרה יוצר האקרוסטיכון צירוף בעל משמעות, שרצה המחבר להעביר. לעיתים הוא נועד כדי למנוע גניבה של הפיוט, מעין צורה קדומה של סימון זכויות היוצרים, לעיתים אחרות כדי להאדיר את שם האל, לסייע לזכור טקסטים ארוכים, למנוע קיצור של השיר ועוד.

בימי הביניים היה האקרוסטיכון קישוט שירי מקובל ומוערך והיוקרה של מי שכתבו אקרוסטיכונים מורכבים הייתה רבה. גם ביהדות השתמשו בו רבות, מהתנ"ך ועד לספרד של ימי הביניים, למשל באחד הפיוטים היהודיים הידועים, הפיוט לשבת "דְּרוֹר יִקְרָא", שבו שילב המחבר דונש בן לברט את שמו "דונש" באקרוסטיכון, ב-4 מהבתים בפיוט.

בימינו השעשוע נחשב מיושן יותר ומשמש בעיקר כדי לברך באירועים שמחים, כמו ימי הולדת, בר מצווה, בת מצווה וכדומה.

אך לא רבים יודעים שאקרוסטיכונים שימשו בעבר לא פעם כאמצעים להצפנה של מסרים וסודות. רבים השתמשו בשיטת האקרוסטיכון כדי להעביר מסר סודי פשוט בתוך שיר תמים לכאורה. כך הועברו מסרים מוצפנים לאהובים נסתרים, אל חברים ואפילו אל מחוץ ולתוך הכלא. שריד לכך אפשר למצוא לא פעם גם בטוקבקים באינטרנט, כשהטוקבקיסט מסתיר מסר פוגעני מעיני המודרטור שמבקר את התגובות ומחליט האם יפורסמו או לא. כך שימש אקרוסטיכון גם בספר "מסעות גוליבר".

פירוש המילה "אקרוסטיכון" הוא ביוונית "ראשי השורות". המקור מהמילים היווניות "אקרוס" (akros) שפירושה קיצוני ו"סטיכון" (stichos) שהיא שורה.



משימת יצירה
=========
כתבו שיר קצר שבו אקרוסטיכון של שמכם הפרטי.


הנה הסבר של האקרוסתיכון:

http://youtu.be/bCjMClh2opY


לדוגמה, כך כותבים אקרוסטיכון באנגלית למילה Cat:

http://youtu.be/B5dy7qWDrV0


ושיר מקסים שכתב בעל לאשתו הטריה שירה ושיבץ את שמה באקרוסטיכון:

http://youtu.be/JNBMfKqtH4s

ה"שיר לסירנה" (Song to the Siren), מתוך "Starsailor", אלבומו השישי מ-1970 של טים באקלי, הוא אחד השירים העצובים והמרים ביותר בתולדות הפופ.

כתיבת השיר לא רמזה על הדרמה הגדולה שהוא יתרום לעולם. איך שבאקלי קיבל את מילות השיר החדש מלארי בקט, שותפו הנאמן לכתיבה, הוא התיישב ליד שולחן במטבח והלחין אותו.

השיר הזה מפוצץ בכאב, סבל וכמיהה. זו קינת אהבה נואשת ועצובה, שיופיה מתעתע ומתחרה רק באפילתה. זו הגאונות של בקט, בדמותו את האהבה הנואשת להתרסקות ספינת המלחים מהמיתולוגיה היוונית, כשהם מתקרבים אל האי שעליו יושבות הסירנות המיתולוגיות ושרות. למדו על הסיפור בתגית "סירנה, האודיסיאה היוונית".

אגב, מסכנת אותן סירנות נולד שמה של הצפירה בתרבות המערבית, "סירנה" - לאותה קריאת אזהרה ממשהו מסוכן מאוד.

נחזור לשיר עצמו.

האהובה הטרופה, כמו הספינה הטרופה במיתולוגיה, היא דימוי מרתק שהופך את השיר היפה הזה לעמוק ודרמתי במיוחד. באקלי מוסיף על הטקסט הנהדר של בקט את המלודיה המלנכולית שלו וזועק לשמיים כאב.

טים באקלי היה רק בן 28, כשמת ממנת יתר של סם ההירואין. בלילה אחד איבד העולם מוסיקאי ומבצע מצוין שהקליט 9 תקליטים משמעותיים ואף חלוציים מבחינה אמנותית. המיתוס שלו נשאר, אבל אתם - הייו חכמים ואל תעשו סמים!

אחרי זה בא גם הביצוע של להקת "This Mortal coil", שיצא 10 שנים אחרי מותו של היוצר. שם הלהקה באנגלית לקוח משייקספיר. פירושו המילולי של הביטוי "This Mortal coil" הוא "הפתיל בן האלמוות". אבל משמעותו היא בעצם "עול החיים הזה", הקשיים האינסופיים שביום יום ואתגריו...

הביצוע של הלהקה הזו נפלא, בדרכו המסתורית ובשירה המצמררת והקסומה של הסולנית אליזבת פרייזר. ובדיוק את הגרסה הזו של "דיס מורטל קויל" בחר גאון הקולנוע דיוויד לינץ' לסרטו "כביש אבוד".

במשך השנים יצאו עוד גרסאות רבות של "השיר לסירנה". עוד מהמיוחדות שבהן היא זו של רוברט פלנט, סולנה של להקת "לד זפלין" עליה השלום. האזינו גם לו. הוא נהדר.


הנה טים באקלי שר את "שיר לסירנה" בביצוע מרטיט:

https://youtu.be/vMTEtDBHGY4


הביצוע של This Mortal Coil בהופעה חיה:

https://youtu.be/SuwfsS5-iM8


והביצוע המרטיט של רוברט פלנט ל"6666":

https://youtu.be/sqOHGXyajxM