שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהיכן מגיעה הנקודה הארכימדית?
"תנו לי נקודת משען ואניף את העולם!" - אמר פעם ארכימדס והתכוון לדבריו. מאז, לא פעם מדברים אנשים על הנקודה הארכימדית שסביבה מתנהל עולמם או זו שממנה יבוא השינוי. מהי אותה נקודה ומה מקור הדימוי הזה?
"נקודה ארכימדית" או "נקודת ארכימדס" (Archimedean point ובלטינית Punctum Archimedis), משמשת כמטאפורה, דימוי שנוגע בהקשרים תרבותיים מגוונים. המטפורה הזו נולדה מאותו משפט מפורסם של ארכימדס, "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם!"
ארכימדס, שעסק במנופים והתמחה במיוחד במדע, גאומטריה ומתמטיקה, התכוון לכוחות פיזיקליים ולנקודת מנוף, שממנה יוכל להרים כל חפץ שהוא, אפילו כוכב לכת. הוא ידע מה הוא מדבר. היום מניפים המנופים עצמים כבדים ביותר באמצעות אותן נקודות משען שהוא ביקש לעצמו.
אבל מהנקודה הארכימדית של ארכימדס נולד גם דימוי פופולארי, שמשתמשים בו בהקשרים חברתיים, פסיכולוגיים וענייני התנהלות ודרך חיים. בתחומים אלו מדובר בנקודת השינוי הנכונה והטובה ביותר, זו שיכולה לשנות את הסטטוס קוו ולאפשר מעבר אל מצב עניינים חדש ונכון, או לפחות כזה שמתאים יותר לדובר.
כך, משמש הדימוי לחיפוש או תיאור של נקודה חיצונית שתאפשר לאנשים להרים את עצמם מהמקום שבו הם נמצאים, למקום אחר, טוב יותר ומתאים יותר לשאיפותיהם.
הנה סיפור ארכימדס והנקודה הארכימדית (מתורגם):
https://youtu.be/YlYEi0PgG1g
איך אפשר לשנות מציאות על ידי הצבת יעדים?
רבים מאיתנו הם פטאליסטים, כלומר מאמינים שהשינויים בחיים קורים בשל איזו שהיא תבונה אלוהית, או גורל, או מקריות. יתכן שזה אולי קצת נכון, אבל הדברים שאנו עושים מגדילים את הסיכוי שדברים טובים יקרו לנו וישתנו לטובתנו, בדיוק כמו שמה שאנחנו לא עושים לטובת החלומות שלנו מקטין את הסיכוי הזה ומרחיק אותנו מהחלומות לשינוי.
זו בדיוק הסיבה שאנשים רציניים מציבים לעצמם יעדים לשינוי וחותרים אליהם בהתמדה. זה לא תמיד קל. לא פעם נשברים וצריכים להתחיל מהתחלה, אבל לא פעם אנו רואים ושומעים בתקשורת או בסביבתנו על אנשים שנקלעו למצבים בלתי נתפסים בקושי שבהם, נעשו נכים, איבדו יכולות תפקוד רבות ונעשו מוגבלים באופנים שונים - ובכל זאת התחילו בשיקום, מהתחלה כמעט לגמרי, וחזרו לחיים.
שיטה מעולה להצבת יעדים חכמה זכתה לראשי התיבות SMART. לפיה כדאי להתמקד בהצגת יעדים ספציפיים (S), שניתן להתחיל בהשגתם מיד, במקום יעדים כלליים ולא מחייבים שהמוח לא יכניס לטווח הקצר. חשוב שהיעדים שתציבו יהיו מדידים (M), כך שנדע האם וכמה התקדמנו בהשגתם, שהמטרות תהיינה ברות-השגה (A), משמעותיות ורלוונטיות לכם (R) ומעוגנות או מוגבלות בזמן (T), כי אחרת תמיד תקחו את הזמן ולא תתחייבו לתהליך באופן מלא.
אם תאמינו שמצבכם טוב מזה שאליו נקלעתם, תבינו שזה רק תירוץ. השינוי הוא בידיכם והוא לא יבוא בבת-אחת, כמו נס. הוא יבוא מהצבה של יעדים ותחנות בדרך להשלמת המשימה. הציבו יעדים, חיתרו אליהם בהתמדה ותגיעו בהדרגה למטרה השלימה שלכם ולחיים מלאים יותר, טובים הרבה יותר ומאושרים ממש.
ובדרך כלל, אגב, האושר הזה לא יהיה בכלל קשור לכסף. אל תתנו ל"עושר" לבלבל אתכם עם "אושר". הוא רק התחליף האומלל והמשמין לחיים המאושרים באמת.
צאו לדרך!
חשוב לרצות לשנות ולעבוד לשם כך בצורה חכמה (עברית):
https://youtu.be/6KbVwbDHLIc
יש אפילו כלים טכנולוגיים שיכולים לסייע בעמידה ביעדים שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/qnZZInDyrZo
מודל להצבת יעדים והגשמתם (עברית):
https://youtu.be/62H2Jn1eRuI
בחירת והצבת יעדים נכונים הם הסוד להצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/L4N1q4RNi9I?long=yes
מה קובע את האקלים באזורים שונים בעולם?
כאשר סוג מסוים של מזג אוויר משפיע על איזור בכדור הארץ לאורך זמן, זהו אקלים (Climate). אבל מה קובע את האקלים באזורי כדור הארץ השונים?
הגורם הכי משפיע על האקלים באזור מסוים בעולם הוא מיקומו של האזור על גבי כדור הארץ. המיקום שלנו על הכוכב משפיע על כמות החום שהאזור שלנו מקבל מהשמש.
אזורים שקרובים לקו המשווה, למשל, או רחוקים מהאוקיינוס, מציעים אקלים חם מאד. אזורים צפוניים מאוד כמו סקנדינביה והקטבים, הצפוני והדרומי, הם בעלי אקלים קר מאוד.
על האקלים משפיע גם מבנה הנוף של כל אזור. האם אזור הוא נמוך או הררי למשל. באזורים הרריים, כמו הרי האלפים או ההימלאיה, יהיה מאד קר, בעוד שבאזורים נמוכים הטמפרטורה תהיה בדרך כלל גבוהה ולכן חמה הרבה יותר.
ואכן, העולם מתחלק לאיזורים בעלי אקלים שונה. אז באיזה אקלים אנו חיים?
כ-40 אחוזים מאיתנו חיים באזורי אקלים ממוזג - בין הקור הקיצוני של הקטבים לחום הקיצוני של קו המשווה. באזורי אקלים ממוזג יורד גשם במהלך כל השנה, ומזג האוויר משתנה בהתאם לעונות.
בישראל, האקלים הוא ים-תיכוני, כלומר הקיץ חם ויבש והחורף מתון.
האקלים משפיע על הצמחייה ועל בעלי החיים באיזור, וגם על דברים חשובים נוספים, כמו סוג האדמה.
כך פועלת מערכת האקלים:
https://youtu.be/lrPS2HiYVp8
כך פועלים שינויי האקלים לאורך העידנים:
https://youtu.be/qKY7AN3tB_s
על אקלים ועל מזג האוויר (עברית):
https://youtu.be/7joNfy4Ru1E
ושינויי האקלים בעולם שמדאיגים כיום מאד (עברית):
https://youtu.be/P_-iQxI8QUA?long=yes
מהם אזורי האקלים בעולם?
כדור הארץ מכיל מגוון של אזורי אקלים, כשלכל אחד מהם יש מאפיינים ייחודיים המעצבים בו את הנוף, החי והצומח. הבנה של האקלימים השונים היא עוד הוכחה למורכבות המופלאה של כדור הארץ.
הנה אזורי האקלים בעולם:
אקלים טרופי - חם וגשום. באזור המשווני (Tropical Climate) השוכן משני צידי קו המשווה עד קו רוחב 20 מעלות, שוררת יציבות אקלימית מדהימה. כאן הטמפרטורות לעולם אינן צונחות מתחת ל-18 מעלות צלזיוס, כמות המשקעים גדולה עם תקופות גשומות יותר ופחות במהלך השנה. חסרה כאן חלוקה ברורה לעונות, והאזור מתברך בקרינת שמש נדיבה לאורך כל השנה. תנאי השגשוג יצרו כאן את יערות הגשם העבותים ומרובי הצמחיה המגוונת.
אקלים מדברי - חם ויבש. אם נתקדם לקווי הרוחב 25-30 מעלות, נפגוש את אזורי האקלים המדברי (Desert Climate). כאן האוויר היורד עובר תהליך של דחיסה, התחממות והתייבשות, יוצר אזורי לחץ גבוה המכונים רמות סובטרופיות. המשקעים מועטים ביותר, פחות מ-200 מ"מ בשנה, והפרשי הטמפרטורות בין יום ללילה ובין עונות השנה דרמטיים. צמחיה מועטה, בעיקר קקטוסים.
אקלים סובטרופי - חם תמיד, עם עונה גשומה ועונה יבשה. בין המדבריות לאזורים הממוזגים, בקווי רוחב 30-40 מעלות, משתרע האקלים הסובטרופי (Subtropical Climate). זהו אזור מעבר מרתק המושפע הן מהרמות הברומטריות של האזור היבש והן מהמשקעים המגיעים משולי האזור הממוזג. האקלים הסובטרופי מתחלק לשניים: הים-תיכוני שבו החורף גשום והקיץ יבש, והסובטרופי הגשום שבו דווקא הקיץ מביא עמו משקעים. צמחיה מרובת עשב בסוואנה ובאחו, עם שיחים ועצים מועטים.
אקלים ממוזג - גשם ממוצע, קיץ מתון וחורף קר. האקלים הממוזג (Temperate Climate) שוכן בקווי רוחב 40-60 מעלות. כאן מתרחש מפגש דרמטי בין מסות אוויר חמות מהאזור המשווני לבין מסות אוויר קרות מהקטבים, הנישאות על גבי רוחות מערביות. המפגש יוצר מערכות של שקעים ורמות המובילות לתנודות תכופות במזג האוויר. הטמפרטורות הממוצעות נעות בין 3-18 מעלות צלזיוס, ארבע עונות השנה מובחנות היטב: חורף קר עם גשם ושלג, קיץ שעשוי להיות חמים ויבש או חמים וגשום (תלוי בתת-האקלים), אביב וסתיו כעונות מעבר. צמחיה של אחו ויערות עם עצים רחבי-עלים כמו עצי אלון.
אקלים קר - חורף קר וקיץ קצר. בקווי רוחב 60-66.5 מעלות פוגשים את האקלים הקר (Cold Climate) הסוב-ארקטי. גושי אוויר העולים מקו רוחב 60 נעים לכיוון הקטבים ויוצרים סביבה קרה עם משקעים לאורך כל השנה. הקיץ קצרצר, החורף ארוך להחריד. מספר שעות האור משתנה באופן קיצוני בין העונות - חורף עם שעות אור מעטות ולעתים חשכה כמעט מוחלטת, לעומת קיץ עם "שמש חצות" ושעות אור ארוכות מאוד. במהלך החורף הממושך האזור מכוסה שלג במשך חודשים, המים קופאים, והטמפרטורות צונחות לעשרות מעלות מתחת לאפס. צמחיה עיקרית של עצי מחט.
אקלים קוטבי - קור ויובש קיצוניים. מצפון ומדרום לקו רוחב 66.5 משתרע האקלים הקוטבי (Polar Climate), המתאפיין בקיץ קצר וחורף ארוך, טמפרטורות נמוכות כל השנה ומשקעים מועטים. השלגים הנדירים שיורדים באזור הופכים לקרחוני-עד. על הקרקע הקפואה כל השנה אין כל צמחיה.
#אקלימי משנה
מעבר לאקלימים העיקריים, קיימים גם אקלימי משנה מרתקים:
אקלים סוואנה (Savanna Climate) מציג טמפרטורה גבוהה לאורך השנה עם עונת גשמים אחת ועונת יובש אחת.
אקלים מונסון (Monsoon Climate) מתאפיין בעיקר בשינוי עונתי של כיוון הרוחות הגורם לעונת גשמים מובהקת ומשמעותית.
האקלים ערבתי (Steppe Climate) מהווה מעבר בין אזורים גשומים לצחיחים, עם טמפרטורות קיצוניות והפרשי חום יומיים ניכרים.
אקלים טונדרה (Tundra Climate) בשולי הקטבים מתאפיין בטמפרטורות נמוכות, רוחות עזות ומיעוט שעות אור. הצמחיה באדמה הקפואה מתאפיינת בשורשים שאינם עמוקים.
מגוון אזורי האקלים של כדור הארץ ממחיש את התופעה המרהיבה שהיא מערכת האקלים העולמית, מערכת מורכבת ודינמית המעצבת את עולמנו במגוון צורות מרתקות.
הנה אזורי האקלים בעולם:
https://youtu.be/5tC8OOxOFEk
לילדים:
https://youtu.be/hY3sa68hpM8
משבר האקלים והשפעתו על אזורי האקלים בעולם:
https://youtu.be/ifkc_NNufT4
הסבר נוסף:
https://youtu.be/7yiqkOH1GTQ
הנה שינויי האקלים בעולם שמדאיגים כיום מאד (עברית):
https://youtu.be/P_-iQxI8QUA?long=yes
ואזורי האקלים העיקריים בעולם:
https://youtu.be/Kp7ZhvJXrMc?long=yes
מהו השינוי בלוח השנה של פירלי?
הכל התחיל כשחברת הצמיגים פירלי, שנוהגת להוציא לאור כבר שנים רבות את "לוח השנה של פירלי" (Pirelli calendar) החליטה לשנות כיוון.
בלוח השנה המושקע הזה משקיעה החברה המון כסף. בכל שנה מגיעים צלמי אופנה מהידועים והטובים בעולם ומצלמים דוגמניות על בלבוש מינימלי.
העירום היה אמנותי אמנם ולא בסגנון המפתה של לוחות שנה של מוסכים, אבל הוא בטח לא פרגן למצולמות, אלא לתכונותיהן החיצוניות והבולטות לעין.
השינוי הסתמן עם הזמן, כשצלמים ידועים מעולם העיתונות החלו גם הם לקבל את האפשרות להציע צילומים ללוח. אחד מהם היה סטיב מקורי, צלם הנשיונל ג'יאוגרפיק שידוע במיוחד בצילום הנערה היפה שלו מאפגניסטן.
אבל לקראת הלוח של 2015 הזמינו בפירלי את הצלמת הידועה אנני ליבוביץ' וביקשו ממנה לצלם את מה שבזכותו היא הפכה לצלמת המפורסמת בעולם - הדיוקנאות שלה. הם ביקשו שתעשה בדיוק את מה שהיא רוצה ועושה נהדר.
ליבוביץ', סלבריטאית בפני עצמה וצלמת-על ידועה בכל העולם, החליטה על הקו שהיא הכי אוהבת. היא צילמה ללוח השנה של פירלי שורה של נשים מצליחות ומוכשרות להפליא. ההבדל היה בצילומים - כל הנשים היו לבושות, רובן נשים מבוגרות יחסית, 180 מעלות מהדוגמניות הדקיקות והמושכות חיצונית שהוצגו בלוח הזה בכל שנה מחדש.
וכך הפך הלוח הנודע, לראשונה בתולדותיו, לבעל אג'נדה שונה. הוא פירגן לחשיבה, ליצירתיות, לחריצות והכישרון ושם הצידה, לפחות לשנה אחת, את היופי החיצוני והנתונים הגופניים.
הנה סיפורו של לוח השנה שהשתנה:
https://youtu.be/g-yEJsvmYYo?t=38s
לוח שנה אופייני של פירלי משנות ה-90:
הלוח משנת 2010:
https://youtu.be/SNblsrfvuNA
מתי העולם הפך שייך לצעירים?
צעירי שנות השישים הלכו ושינו את התפיסה החברתית, שהצעירים אינם חכמים דיים, בעוד המבוגרים יודעים היטב להוביל את החברה ולהנהיגה.
בעשור הזה, של שנות ה-60, חלו לא מעט שינויים, שהראו לצעירים שהדברים אינם כאלו ושהם יכולים ומוכרחים להיות מעורבים ולהשמיע את קולם.
בתחילת אותו עשור באה בחירתו של ג'ון קנדי הצעיר, לנשיא ארצות הברית. אם בתחילה נראה היה שמדובר במקרה קלאסי של צעיר יפה תואר שבלבל את הבוחרים, ודאי את הבוחרות, בהמשך הוא התגלה כמנהיג מבריק, בהחלטותיו במהלך משבר הטילים בקובה. הוא הסתבר גם כבעל תודעה חברתית ומוסרית נעלה, כולל בתמיכתו בתנועה לזכויות האזרח ובמרטין לותר קינג וגם במנהיגותו שבאה לידי ביטוי בהצבת חזון ראוי לאמריקה. חזון זה בא לידי ביטוי במיוחד בהכרזתו שעד תום העשור אמריקה תגיע לירח.
בהמשך הופיעו גם נביאים חדשים, דוברי דור, שאמרו את כל מה שהצעירים חשו ולא תמיד ידעו להסביר. ראשונים ואולי החשובים ביותר היו הביטלס, ששינו את החברה המערבית לחלוטין, הפכו את הדור הצעיר למגניב, שנון, מנוסח, חוקר ופתוח לעולם ולתרבויות שבו. הם הביאו עימם שינוי מסיבי במוסיקה, באופנה, בנושאים שבהם עסקו, בעמדות הפוליטיות של הצעירים ועוד.
אחריהם באו אנשים כמו בוב דילן וג'ואן באעז, שכתבו נגד זוועות המלחמה ובעד שלום. באו סופרים ומשוררים כמו אלן גינסברג, שכתבו על תחושות הצעירים בצורה עמוקה ובאיכות לא פחותה מזו של משוררים גדולים וזקנים. הם יצרו את התרבות הנהדרת של ההיפים וצעירי דור הפרחים.
בהמשך באו השחרור המיני והסמים של טימותי לירי, שהגדילו את המרד בחוקים הישנים. בהדרגה הלך והתחזק המאבק של ילדי הפרחים במלחמה בווייטנאם והראה שהצעירים יכולים להילחם על מה שחשוב להם ולהצליח לשנות את ההחלטות של הפוליטיקאים.
ב-1967 יצא האלבום "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר", מהטובים בתולדות הפופ. זה היה אלבום שהגדיר שוב עד כמה הביטלס הם התופעה התרבותית המובילה בעולם ומי שהפכו אותו לעולם של צעירים. הם לימדו ולמדו בחזרה מדור שלם שהמבוגרים לא תמיד צודקים. הם כתבו שירים שהמחישו עד כמה עמוקה יכולה להיות המחשבה הצעירה וכמה יופי יש באהבה ובשלום.
שני אלה הביאו את קיץ 1967, ה"קיץ של אהבה" (Summer Of Love), שהיה החזרה הגנרלית של וודסטוק. זה היה קיץ של שחרור ומרד בשמרנות ובכוח, קיץ של קריאה לעולם טוב יותר, של התייחסות והקשבה לתרבויות, למנהגים ולעמים אחרים, עמים שדור ההורים שלהם תפס כנחותים וחלשים.
בקיץ הזה הצעירים חיפשו ומצאו עולם פתוח וחופשי, של שוויון בין אנשים, עולם ללא גבולות והפרדות בין בני אדם, עולם של אהבה ושל שחרור ממחסומים, חוקים ועכבות.
אחר כך כבר אי אפשר היה לעצור אותם. משנות השבעים כבר ברור היה ש"העולם שייך לצעירים". חברות מסחריות, מפלגות פוליטיות, יזמים טכנולוגיים ותנועות חברתיות - כולם חיזרו אחריהם וידעו - אם הצעירים יאהבו, ההורים שלהם כבר יזחלו אחריהם גם הם...
הנה תיעוד מ"קיץ האהבה" של היפים, תקופה בה כבשו ילדי הפרחים את העולם:
http://youtu.be/YNQ3lQFJwvs
גם הפרסומות מכוונות לצעירים:
https://youtu.be/g0VJkUkeN0U
יזמיות צעירות שיזמו דברים גדולים:
https://youtu.be/Se7CbVmFWGw
כמה צעירים מיוחדים במינם:
https://youtu.be/-fC9rdruL4g
אפילו באהבה הצעירים הם המעניינים (עברית):
https://youtu.be/PgzBvU_VdUc
כך עסקים, כאן בנק שמדגים חיזור אחרי הצעירים (עברית):
https://youtu.be/IztaZCS_-vY
ותכנית חינוכית על העולם של הצעירים (עברית):
https://youtu.be/8hPCiXlZfKo?long=yes
"תנו לי נקודת משען ואניף את העולם!" - אמר פעם ארכימדס והתכוון לדבריו. מאז, לא פעם מדברים אנשים על הנקודה הארכימדית שסביבה מתנהל עולמם או זו שממנה יבוא השינוי. מהי אותה נקודה ומה מקור הדימוי הזה?
"נקודה ארכימדית" או "נקודת ארכימדס" (Archimedean point ובלטינית Punctum Archimedis), משמשת כמטאפורה, דימוי שנוגע בהקשרים תרבותיים מגוונים. המטפורה הזו נולדה מאותו משפט מפורסם של ארכימדס, "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם!"
ארכימדס, שעסק במנופים והתמחה במיוחד במדע, גאומטריה ומתמטיקה, התכוון לכוחות פיזיקליים ולנקודת מנוף, שממנה יוכל להרים כל חפץ שהוא, אפילו כוכב לכת. הוא ידע מה הוא מדבר. היום מניפים המנופים עצמים כבדים ביותר באמצעות אותן נקודות משען שהוא ביקש לעצמו.
אבל מהנקודה הארכימדית של ארכימדס נולד גם דימוי פופולארי, שמשתמשים בו בהקשרים חברתיים, פסיכולוגיים וענייני התנהלות ודרך חיים. בתחומים אלו מדובר בנקודת השינוי הנכונה והטובה ביותר, זו שיכולה לשנות את הסטטוס קוו ולאפשר מעבר אל מצב עניינים חדש ונכון, או לפחות כזה שמתאים יותר לדובר.
כך, משמש הדימוי לחיפוש או תיאור של נקודה חיצונית שתאפשר לאנשים להרים את עצמם מהמקום שבו הם נמצאים, למקום אחר, טוב יותר ומתאים יותר לשאיפותיהם.
הנה סיפור ארכימדס והנקודה הארכימדית (מתורגם):
https://youtu.be/YlYEi0PgG1g
רבים מאיתנו הם פטאליסטים, כלומר מאמינים שהשינויים בחיים קורים בשל איזו שהיא תבונה אלוהית, או גורל, או מקריות. יתכן שזה אולי קצת נכון, אבל הדברים שאנו עושים מגדילים את הסיכוי שדברים טובים יקרו לנו וישתנו לטובתנו, בדיוק כמו שמה שאנחנו לא עושים לטובת החלומות שלנו מקטין את הסיכוי הזה ומרחיק אותנו מהחלומות לשינוי.
זו בדיוק הסיבה שאנשים רציניים מציבים לעצמם יעדים לשינוי וחותרים אליהם בהתמדה. זה לא תמיד קל. לא פעם נשברים וצריכים להתחיל מהתחלה, אבל לא פעם אנו רואים ושומעים בתקשורת או בסביבתנו על אנשים שנקלעו למצבים בלתי נתפסים בקושי שבהם, נעשו נכים, איבדו יכולות תפקוד רבות ונעשו מוגבלים באופנים שונים - ובכל זאת התחילו בשיקום, מהתחלה כמעט לגמרי, וחזרו לחיים.
שיטה מעולה להצבת יעדים חכמה זכתה לראשי התיבות SMART. לפיה כדאי להתמקד בהצגת יעדים ספציפיים (S), שניתן להתחיל בהשגתם מיד, במקום יעדים כלליים ולא מחייבים שהמוח לא יכניס לטווח הקצר. חשוב שהיעדים שתציבו יהיו מדידים (M), כך שנדע האם וכמה התקדמנו בהשגתם, שהמטרות תהיינה ברות-השגה (A), משמעותיות ורלוונטיות לכם (R) ומעוגנות או מוגבלות בזמן (T), כי אחרת תמיד תקחו את הזמן ולא תתחייבו לתהליך באופן מלא.
אם תאמינו שמצבכם טוב מזה שאליו נקלעתם, תבינו שזה רק תירוץ. השינוי הוא בידיכם והוא לא יבוא בבת-אחת, כמו נס. הוא יבוא מהצבה של יעדים ותחנות בדרך להשלמת המשימה. הציבו יעדים, חיתרו אליהם בהתמדה ותגיעו בהדרגה למטרה השלימה שלכם ולחיים מלאים יותר, טובים הרבה יותר ומאושרים ממש.
ובדרך כלל, אגב, האושר הזה לא יהיה בכלל קשור לכסף. אל תתנו ל"עושר" לבלבל אתכם עם "אושר". הוא רק התחליף האומלל והמשמין לחיים המאושרים באמת.
צאו לדרך!
חשוב לרצות לשנות ולעבוד לשם כך בצורה חכמה (עברית):
https://youtu.be/6KbVwbDHLIc
יש אפילו כלים טכנולוגיים שיכולים לסייע בעמידה ביעדים שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/qnZZInDyrZo
מודל להצבת יעדים והגשמתם (עברית):
https://youtu.be/62H2Jn1eRuI
בחירת והצבת יעדים נכונים הם הסוד להצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/L4N1q4RNi9I?long=yes
כאשר סוג מסוים של מזג אוויר משפיע על איזור בכדור הארץ לאורך זמן, זהו אקלים (Climate). אבל מה קובע את האקלים באזורי כדור הארץ השונים?
הגורם הכי משפיע על האקלים באזור מסוים בעולם הוא מיקומו של האזור על גבי כדור הארץ. המיקום שלנו על הכוכב משפיע על כמות החום שהאזור שלנו מקבל מהשמש.
אזורים שקרובים לקו המשווה, למשל, או רחוקים מהאוקיינוס, מציעים אקלים חם מאד. אזורים צפוניים מאוד כמו סקנדינביה והקטבים, הצפוני והדרומי, הם בעלי אקלים קר מאוד.
על האקלים משפיע גם מבנה הנוף של כל אזור. האם אזור הוא נמוך או הררי למשל. באזורים הרריים, כמו הרי האלפים או ההימלאיה, יהיה מאד קר, בעוד שבאזורים נמוכים הטמפרטורה תהיה בדרך כלל גבוהה ולכן חמה הרבה יותר.
ואכן, העולם מתחלק לאיזורים בעלי אקלים שונה. אז באיזה אקלים אנו חיים?
כ-40 אחוזים מאיתנו חיים באזורי אקלים ממוזג - בין הקור הקיצוני של הקטבים לחום הקיצוני של קו המשווה. באזורי אקלים ממוזג יורד גשם במהלך כל השנה, ומזג האוויר משתנה בהתאם לעונות.
בישראל, האקלים הוא ים-תיכוני, כלומר הקיץ חם ויבש והחורף מתון.
האקלים משפיע על הצמחייה ועל בעלי החיים באיזור, וגם על דברים חשובים נוספים, כמו סוג האדמה.
כך פועלת מערכת האקלים:
https://youtu.be/lrPS2HiYVp8
כך פועלים שינויי האקלים לאורך העידנים:
https://youtu.be/qKY7AN3tB_s
על אקלים ועל מזג האוויר (עברית):
https://youtu.be/7joNfy4Ru1E
ושינויי האקלים בעולם שמדאיגים כיום מאד (עברית):
https://youtu.be/P_-iQxI8QUA?long=yes
כדור הארץ מכיל מגוון של אזורי אקלים, כשלכל אחד מהם יש מאפיינים ייחודיים המעצבים בו את הנוף, החי והצומח. הבנה של האקלימים השונים היא עוד הוכחה למורכבות המופלאה של כדור הארץ.
הנה אזורי האקלים בעולם:
אקלים טרופי - חם וגשום. באזור המשווני (Tropical Climate) השוכן משני צידי קו המשווה עד קו רוחב 20 מעלות, שוררת יציבות אקלימית מדהימה. כאן הטמפרטורות לעולם אינן צונחות מתחת ל-18 מעלות צלזיוס, כמות המשקעים גדולה עם תקופות גשומות יותר ופחות במהלך השנה. חסרה כאן חלוקה ברורה לעונות, והאזור מתברך בקרינת שמש נדיבה לאורך כל השנה. תנאי השגשוג יצרו כאן את יערות הגשם העבותים ומרובי הצמחיה המגוונת.
אקלים מדברי - חם ויבש. אם נתקדם לקווי הרוחב 25-30 מעלות, נפגוש את אזורי האקלים המדברי (Desert Climate). כאן האוויר היורד עובר תהליך של דחיסה, התחממות והתייבשות, יוצר אזורי לחץ גבוה המכונים רמות סובטרופיות. המשקעים מועטים ביותר, פחות מ-200 מ"מ בשנה, והפרשי הטמפרטורות בין יום ללילה ובין עונות השנה דרמטיים. צמחיה מועטה, בעיקר קקטוסים.
אקלים סובטרופי - חם תמיד, עם עונה גשומה ועונה יבשה. בין המדבריות לאזורים הממוזגים, בקווי רוחב 30-40 מעלות, משתרע האקלים הסובטרופי (Subtropical Climate). זהו אזור מעבר מרתק המושפע הן מהרמות הברומטריות של האזור היבש והן מהמשקעים המגיעים משולי האזור הממוזג. האקלים הסובטרופי מתחלק לשניים: הים-תיכוני שבו החורף גשום והקיץ יבש, והסובטרופי הגשום שבו דווקא הקיץ מביא עמו משקעים. צמחיה מרובת עשב בסוואנה ובאחו, עם שיחים ועצים מועטים.
אקלים ממוזג - גשם ממוצע, קיץ מתון וחורף קר. האקלים הממוזג (Temperate Climate) שוכן בקווי רוחב 40-60 מעלות. כאן מתרחש מפגש דרמטי בין מסות אוויר חמות מהאזור המשווני לבין מסות אוויר קרות מהקטבים, הנישאות על גבי רוחות מערביות. המפגש יוצר מערכות של שקעים ורמות המובילות לתנודות תכופות במזג האוויר. הטמפרטורות הממוצעות נעות בין 3-18 מעלות צלזיוס, ארבע עונות השנה מובחנות היטב: חורף קר עם גשם ושלג, קיץ שעשוי להיות חמים ויבש או חמים וגשום (תלוי בתת-האקלים), אביב וסתיו כעונות מעבר. צמחיה של אחו ויערות עם עצים רחבי-עלים כמו עצי אלון.
אקלים קר - חורף קר וקיץ קצר. בקווי רוחב 60-66.5 מעלות פוגשים את האקלים הקר (Cold Climate) הסוב-ארקטי. גושי אוויר העולים מקו רוחב 60 נעים לכיוון הקטבים ויוצרים סביבה קרה עם משקעים לאורך כל השנה. הקיץ קצרצר, החורף ארוך להחריד. מספר שעות האור משתנה באופן קיצוני בין העונות - חורף עם שעות אור מעטות ולעתים חשכה כמעט מוחלטת, לעומת קיץ עם "שמש חצות" ושעות אור ארוכות מאוד. במהלך החורף הממושך האזור מכוסה שלג במשך חודשים, המים קופאים, והטמפרטורות צונחות לעשרות מעלות מתחת לאפס. צמחיה עיקרית של עצי מחט.
אקלים קוטבי - קור ויובש קיצוניים. מצפון ומדרום לקו רוחב 66.5 משתרע האקלים הקוטבי (Polar Climate), המתאפיין בקיץ קצר וחורף ארוך, טמפרטורות נמוכות כל השנה ומשקעים מועטים. השלגים הנדירים שיורדים באזור הופכים לקרחוני-עד. על הקרקע הקפואה כל השנה אין כל צמחיה.
#אקלימי משנה
מעבר לאקלימים העיקריים, קיימים גם אקלימי משנה מרתקים:
אקלים סוואנה (Savanna Climate) מציג טמפרטורה גבוהה לאורך השנה עם עונת גשמים אחת ועונת יובש אחת.
אקלים מונסון (Monsoon Climate) מתאפיין בעיקר בשינוי עונתי של כיוון הרוחות הגורם לעונת גשמים מובהקת ומשמעותית.
האקלים ערבתי (Steppe Climate) מהווה מעבר בין אזורים גשומים לצחיחים, עם טמפרטורות קיצוניות והפרשי חום יומיים ניכרים.
אקלים טונדרה (Tundra Climate) בשולי הקטבים מתאפיין בטמפרטורות נמוכות, רוחות עזות ומיעוט שעות אור. הצמחיה באדמה הקפואה מתאפיינת בשורשים שאינם עמוקים.
מגוון אזורי האקלים של כדור הארץ ממחיש את התופעה המרהיבה שהיא מערכת האקלים העולמית, מערכת מורכבת ודינמית המעצבת את עולמנו במגוון צורות מרתקות.
הנה אזורי האקלים בעולם:
https://youtu.be/5tC8OOxOFEk
לילדים:
https://youtu.be/hY3sa68hpM8
משבר האקלים והשפעתו על אזורי האקלים בעולם:
https://youtu.be/ifkc_NNufT4
הסבר נוסף:
https://youtu.be/7yiqkOH1GTQ
הנה שינויי האקלים בעולם שמדאיגים כיום מאד (עברית):
https://youtu.be/P_-iQxI8QUA?long=yes
ואזורי האקלים העיקריים בעולם:
https://youtu.be/Kp7ZhvJXrMc?long=yes
שינוי
הכל התחיל כשחברת הצמיגים פירלי, שנוהגת להוציא לאור כבר שנים רבות את "לוח השנה של פירלי" (Pirelli calendar) החליטה לשנות כיוון.
בלוח השנה המושקע הזה משקיעה החברה המון כסף. בכל שנה מגיעים צלמי אופנה מהידועים והטובים בעולם ומצלמים דוגמניות על בלבוש מינימלי.
העירום היה אמנותי אמנם ולא בסגנון המפתה של לוחות שנה של מוסכים, אבל הוא בטח לא פרגן למצולמות, אלא לתכונותיהן החיצוניות והבולטות לעין.
השינוי הסתמן עם הזמן, כשצלמים ידועים מעולם העיתונות החלו גם הם לקבל את האפשרות להציע צילומים ללוח. אחד מהם היה סטיב מקורי, צלם הנשיונל ג'יאוגרפיק שידוע במיוחד בצילום הנערה היפה שלו מאפגניסטן.
אבל לקראת הלוח של 2015 הזמינו בפירלי את הצלמת הידועה אנני ליבוביץ' וביקשו ממנה לצלם את מה שבזכותו היא הפכה לצלמת המפורסמת בעולם - הדיוקנאות שלה. הם ביקשו שתעשה בדיוק את מה שהיא רוצה ועושה נהדר.
ליבוביץ', סלבריטאית בפני עצמה וצלמת-על ידועה בכל העולם, החליטה על הקו שהיא הכי אוהבת. היא צילמה ללוח השנה של פירלי שורה של נשים מצליחות ומוכשרות להפליא. ההבדל היה בצילומים - כל הנשים היו לבושות, רובן נשים מבוגרות יחסית, 180 מעלות מהדוגמניות הדקיקות והמושכות חיצונית שהוצגו בלוח הזה בכל שנה מחדש.
וכך הפך הלוח הנודע, לראשונה בתולדותיו, לבעל אג'נדה שונה. הוא פירגן לחשיבה, ליצירתיות, לחריצות והכישרון ושם הצידה, לפחות לשנה אחת, את היופי החיצוני והנתונים הגופניים.
הנה סיפורו של לוח השנה שהשתנה:
https://youtu.be/g-yEJsvmYYo?t=38s
לוח שנה אופייני של פירלי משנות ה-90:
הלוח משנת 2010:
https://youtu.be/SNblsrfvuNA
צעירי שנות השישים הלכו ושינו את התפיסה החברתית, שהצעירים אינם חכמים דיים, בעוד המבוגרים יודעים היטב להוביל את החברה ולהנהיגה.
בעשור הזה, של שנות ה-60, חלו לא מעט שינויים, שהראו לצעירים שהדברים אינם כאלו ושהם יכולים ומוכרחים להיות מעורבים ולהשמיע את קולם.
בתחילת אותו עשור באה בחירתו של ג'ון קנדי הצעיר, לנשיא ארצות הברית. אם בתחילה נראה היה שמדובר במקרה קלאסי של צעיר יפה תואר שבלבל את הבוחרים, ודאי את הבוחרות, בהמשך הוא התגלה כמנהיג מבריק, בהחלטותיו במהלך משבר הטילים בקובה. הוא הסתבר גם כבעל תודעה חברתית ומוסרית נעלה, כולל בתמיכתו בתנועה לזכויות האזרח ובמרטין לותר קינג וגם במנהיגותו שבאה לידי ביטוי בהצבת חזון ראוי לאמריקה. חזון זה בא לידי ביטוי במיוחד בהכרזתו שעד תום העשור אמריקה תגיע לירח.
בהמשך הופיעו גם נביאים חדשים, דוברי דור, שאמרו את כל מה שהצעירים חשו ולא תמיד ידעו להסביר. ראשונים ואולי החשובים ביותר היו הביטלס, ששינו את החברה המערבית לחלוטין, הפכו את הדור הצעיר למגניב, שנון, מנוסח, חוקר ופתוח לעולם ולתרבויות שבו. הם הביאו עימם שינוי מסיבי במוסיקה, באופנה, בנושאים שבהם עסקו, בעמדות הפוליטיות של הצעירים ועוד.
אחריהם באו אנשים כמו בוב דילן וג'ואן באעז, שכתבו נגד זוועות המלחמה ובעד שלום. באו סופרים ומשוררים כמו אלן גינסברג, שכתבו על תחושות הצעירים בצורה עמוקה ובאיכות לא פחותה מזו של משוררים גדולים וזקנים. הם יצרו את התרבות הנהדרת של ההיפים וצעירי דור הפרחים.
בהמשך באו השחרור המיני והסמים של טימותי לירי, שהגדילו את המרד בחוקים הישנים. בהדרגה הלך והתחזק המאבק של ילדי הפרחים במלחמה בווייטנאם והראה שהצעירים יכולים להילחם על מה שחשוב להם ולהצליח לשנות את ההחלטות של הפוליטיקאים.
ב-1967 יצא האלבום "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר", מהטובים בתולדות הפופ. זה היה אלבום שהגדיר שוב עד כמה הביטלס הם התופעה התרבותית המובילה בעולם ומי שהפכו אותו לעולם של צעירים. הם לימדו ולמדו בחזרה מדור שלם שהמבוגרים לא תמיד צודקים. הם כתבו שירים שהמחישו עד כמה עמוקה יכולה להיות המחשבה הצעירה וכמה יופי יש באהבה ובשלום.
שני אלה הביאו את קיץ 1967, ה"קיץ של אהבה" (Summer Of Love), שהיה החזרה הגנרלית של וודסטוק. זה היה קיץ של שחרור ומרד בשמרנות ובכוח, קיץ של קריאה לעולם טוב יותר, של התייחסות והקשבה לתרבויות, למנהגים ולעמים אחרים, עמים שדור ההורים שלהם תפס כנחותים וחלשים.
בקיץ הזה הצעירים חיפשו ומצאו עולם פתוח וחופשי, של שוויון בין אנשים, עולם ללא גבולות והפרדות בין בני אדם, עולם של אהבה ושל שחרור ממחסומים, חוקים ועכבות.
אחר כך כבר אי אפשר היה לעצור אותם. משנות השבעים כבר ברור היה ש"העולם שייך לצעירים". חברות מסחריות, מפלגות פוליטיות, יזמים טכנולוגיים ותנועות חברתיות - כולם חיזרו אחריהם וידעו - אם הצעירים יאהבו, ההורים שלהם כבר יזחלו אחריהם גם הם...
הנה תיעוד מ"קיץ האהבה" של היפים, תקופה בה כבשו ילדי הפרחים את העולם:
http://youtu.be/YNQ3lQFJwvs
גם הפרסומות מכוונות לצעירים:
https://youtu.be/g0VJkUkeN0U
יזמיות צעירות שיזמו דברים גדולים:
https://youtu.be/Se7CbVmFWGw
כמה צעירים מיוחדים במינם:
https://youtu.be/-fC9rdruL4g
אפילו באהבה הצעירים הם המעניינים (עברית):
https://youtu.be/PgzBvU_VdUc
כך עסקים, כאן בנק שמדגים חיזור אחרי הצעירים (עברית):
https://youtu.be/IztaZCS_-vY
ותכנית חינוכית על העולם של הצעירים (עברית):
https://youtu.be/8hPCiXlZfKo?long=yes
