שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי אירוניה?
אִירוֹנְיָה (Irony) היא לעג מר. זה לא סתם משהו מצחיק, אלא משהו שהוא ההיפך ממה שצפוי.
נניח שמישהו מתהדר בכישרון כלשהו ונכשל בדיוק במה שהוא טוב בו או עוסק בו - זוהי אירוניה.
אם לעומת זאת מדובר במישהו לא מוכשר, שנכשל במה שאינו בהכרח המומחיות שלו - זוהי לא אירוניה.
בספרות יש אירוניות מסוגים שונים:
#אירוניה מצבית
כאשר מה שמתרחש בסיפור היא לא מה שמצפים שיקרה.
מציל שטובע? - אירוניה.
שוטר שנתפס בגניבה? - אירוניה.
כריש עמלץ שנטרף? - מה דעתכם?
שקרן שנתפס בשקר? - ממש לא אירוניה..
#אירוניה דרמתית
כשהקוראים או הצופים בהצגה יודעים מה שהדמויות בסיפור לא יודעות.
משימה - תנו דוגמאות משלכם או שלכן.
הנה סרטון שמדגים את מושג האירוניה המצבית (מתורגם):
http://youtu.be/tqg6RO8c_W0?t=16s
דוגמה לאירוניה מצבית:
https://youtu.be/WN01S5w9lxo
אירוניה דרמתית:
https://youtu.be/_BQ1n4TARa4
וההסבר לאירוניה בדיבור (מתורגם):
http://youtu.be/IiR-bnCHIYo?t=14s
מה זה הומור?
הומור הוא מה שגורם צחוק. זוהי צורת תקשורת נפוצה, שעל-פי החוקרים נוצרת כשמחברים דברים שאמנם יש בחיבור שלהם היגיון מסוים אך הם אינם תואמים. החיבור ביניהם כל כך מפתיע אותנו, עד שאנו צוחקים ונוצר ההומור. לעג, חיקוי, חריגה מהצפוי ועוד שיטות משמשים כולם ליצירת הומור.
ההומור שהוא היכולת לראות ולבטא את המשעשע, האבסורדי והמגוחך שבחיים, תלוי בהקשר החברתי שבו אנו נמצאים: בחברה, בתרבות, במעמדנו בחברה, באישיותנו ובהקשר שבו אנו נמצאים. לכן, הומור אינו עובר כמו שהוא מחברה לחברה ומהקשר להקשר ודבר שנתפס כמלא הומור בהזדמנות מסוימת, יכול להפוך בקלות למעיק ואפילו למצער בהזדמנות אחרת.
למוחנו, אגב, ההומור הוא ממש עבודה קשה. חוקרים גילו שלא פחות מ-5 אזורים שונים במוחנו נכנסים לפעולה ברגע שמשהו מצחיק אותנו. מה שאגב מסביר היטב את הקשר המקובל שאנו מוצאים בין אינטליגנציה להומור.
יש סוגי הומור שונים, סגנונות וגם הקשרים מגוונים להומור. יש הומור סרקסטי (כלומר עוקצני), פארסה, סאטירה, פרודיה ועוד. יש ז'אנרים במדיה של הומור כמו קומדיית מצבים, קומדיה רומנטית או קומדיית סלפסטיק וכדומה.
הפוקוס בהומור הבימתי, שבו כיכבו בעבר בדרנים, התחלף עם השנים ליותר הומור סטנד-אפ. זה סגנון הומור מאולתר יותר ורגעי ובו הקהל ותשובותיו לשאלות הסטנדאפיסט הם חלק מהמופע.
בכל מקרה, אנשים העוסקים בהומור, כמו בדרנים, סטנדאפיסטים וכותבים מקצועיים של הומור לבמה, יודעים לתכנן ולכתוב חומרים ארוכים ומלאי הומור, שחלקם כתובים כל כך טוב עד שהם נתפסים כאילתור - כאילו הרגע הומצאו בראשו של הדובר.
הנה סרטון משעשע של נהג מונית מתחזה שמייצר אמירות מלאות הומור בשל ההקשר (עברית):
http://youtu.be/4Yem4mgDjOc
הומור המבוסס על עלגות והבדלי תרבות או שפה (מתורגם):
https://youtu.be/vM3i2WCed_I
יש הומור של משחקי מילים כמו זה של יניב חפץ (עברית):
https://youtu.be/nfKbv5TGtPY
במחוות זעירות, תנועות קלות, ציטטות מוכרות - יש הומור שהוא ללא מילים:
https://youtu.be/quKBHQs42Q0
מתיחה קלאסית שנועדה להצחיק, בעיקר כיוון שהנמתחים אינם יודעים שהם נמתחים:
http://youtu.be/uiFpVQHzf34
החריגה מהרגיל היא שמצחיקה אותנו במחול המשעשע הזה:
http://youtu.be/xsRNDo8Upys
מתיחת קולאז' בה ערכו חלקים משיחה אמיתית של אראלה ממפעל הפיס ויצרו שיחה עם מישהו ש"זכה" ב-125 שקלים. שימו לב לניגוד בין הטון של אראלה ובין הטון של "הזוכה" (עברית):
https://youtu.be/jPxUL17-Dq0
הומור - קווים לדמותו:
https://youtu.be/2frLKsSsiRk?long=yes
והומור טוב נמדד גם ביכולת שלו להתמודד עם הבלתי מצחיק (עברית):
https://youtu.be/AXXXGklaooY?long=yes
מהי רטוריקה?
רטוריקה (Rhetoric) היא אמנות השכנוע, שלא פעם נקראת גם "תורת הנאום". מוצגות בה הדרכים והאפשרויות שדובר או נואם מעביר בהם הרצאה, נאום או ראיון מיוחד, תוך כדי שכנוע ומשיכת תשומת לב למסרים שלו.
טריקים, שטיקים ומניפולציות, הדגשות, הסתרות וציון מחשבות כעובדות מוצקות שכתובות על הסלע - האמת היא שברטוריקה אין הרבה חדש. בסוף יש מעט מאוד חידושים והרוב כבר ידוע שנים רבות.
למשל, יש טכניקות כמו הסכמה ואז, אחרי שזוכים גם בקשב של המאזינים שהם תומכי הדובר, תקיפת היריב. זה מעין חיבוק דוב כזה, שאחרי שאתה מבהיר שאתה לא נגד מישהו, אתה אומר בעצם "כן, אבל..."
או למשל הטכניקה של הפרחת שאלה ללא תשובה, עם רמז אבל לא יותר - משאירים את השאלה באוויר - למחשבה עצמאית כביכול של המאזין... הטכניקה הזו יעילה הרבה יותר ממה שחושבים. במיוחד אם אנו מודעים לכך שמאזינים רבים אינם מצוידים בידע על העובדות, מה שגורם להנחות שעומדות בבסיס השאלה להפוך בעיניהם לעובדות מוצקות.
טכניקה אחרת היא הצבעה על הצביעות של הצד השני - למשל אם תצביע על מה שאמר היריב בהזדמנות אחת וכיצד נהג ההיפך בהזדמנות אחרת. או אם תיקח שני מקרים ותראה שהיריב נהג בהם באופן שונה. מה זה פה? אפליה! איפה ואיפה!
זה משתלב ודומה לאחת הטכניקות הטובות ברטוריקה - שאלה רטורית. יש שם תשובה או מסקנה, אבל עדיף לדובר שנגיע אליה לבד. אם למסקנה כלשהי נגיע בנאום בעצמנו, יודע הנואם או מי עונה לשאלה בראיון, יהיה לה כוח רב ויווצר חיבור רגשי של המאזין למסר.
טכניקת מצב החירום היא טכניקה מעולה שמאפשרת לגרום למאזינים לחוש פחד, אימה ולהיות דרוכים. זו טכניקה מצוינת כדי לגייס אותנו להיות איתם.
לעיתים ינסו הדוברים להעמיד דברים קיצוניים זה מול זה. זה גם משכנע וגם מעלים את העובדה שיש המון אפשרויות אחרות שהם מעדיפים שלא נדע או שלא נחשוב עליהן...
אה, כן... ויש את השקרים. אלה משמשים ברטוריקה כבר אלפי שנים וברור ששם אפשר להגדיר ולקטלג עד הבוקר, אבל האמת היא שבפשטות ניתן לומר עליהם שהם לא אמת ולכן כדאי להצטייד במעט ידע, כשאנו מאזינים לפוליטיקאים.
#קיצור תולדות הרטוריקה
הרטוריקה נולדה ביוון העתיקה, בה השלטון היה דמוקרטי, מה שחיזק את השימוש בשכנוע ונאום על פני אלימות. השתמשו בה אז ממועמדים בשוק העיר, האגורה, ששכנעו אזרחים להצביע עבורם, ועד סנטורים בסנאט בנאומיהם. מאותה תקופה מפורסמים במיוחד הפילוסופים שעשו שימוש ברטוריקה, ביניהם שלושת ידועני הפילוסופיה היוונית סוקרטס, אפלטון ואריסטו.
בימינו יש הרבה שימוש ברטוריקה. נוהגים ללמד אותה באוניברסיטאות, בקורסים פרטיים, בסדנאות למקומות עבודה ובחוגים לילדים כמו דיבייט, מה שמזכיר שהיא מעניינת גם מראיינים ובוחנים בקבלה לעבודה ולכן שווה ללמוד אותה.
שימוש רב עושים ברטוריקה גם אנשי פרסום, פוליטיקאים, דיפלומטים, מנהלי משא ומתן, יועצי בחירות, מומחי דיבייט וכדומה. אז מה אתם אומרים?
בתגית "שיטות רטוריות" תוכלו להכיר כמה מהטכניקות המשמשות נואמים ופוליטיקאים לשכנוע.
הנה סרטון שמסביר את הרטוריקה (מתורגם):
https://youtu.be/3klMM9BkW5o
הרטוריקה של פוליטיקאים בישראל משתמשת בטכניקות שונות (עברית):
https://youtu.be/-EuPi5UpH58
שימו לב לדמיון במחוות של נואמים טובים:
https://youtu.be/xdVqjTvcXoU
מה זו פרודיה?
פרודיה (Parody) היא חיקוי לגלגני. זהו אמצעי כתיבה או שיטה רטורית שבה משתמשים בחיקוי משעשע כדי לחייך על מישהו או על משהו.
פרודיות קיימות בתחומי אמנות שונים, כמו קולנוע, מוסיקה, טלוויזיה, ספרות ועוד. פרודיה תהיה יצירה או סוג יצירות מז'אנר כלשהו שלא פעם מחקים בה מישהו, בחיקוי הומוריסטי, קריקטוריסטי ולעגני.
כדי שיהיה מובן ההקשר שלה, הפרודיה מוצגת בדרך כלל על דברים מוכרים. יכול למשל להיות שיר פרודי, שלועג לתופעה כלשהי, כמו לדוגמה "האשם תמיד" שהוא פרודיה על היחס אל מלצרים ערביים בישראל. או שמישהו ימציא דת פרודית, שהיא פרודיה על דת או על כת ידועה, כמו זו שבתגית "מפלצת הספגטי המעופפת", על אלוהי הדת הפרודית "הכנסייה של מפלצת הספגטי המעופפת" וכדומה.
פרודיה קולנועית לועגת לא פעם לז'אנר קולנועי מצליח, כמו במקרה של הפרודיה המפורסמת על סרטי המערבונים שנקראת "אוכפים לוהטים".
הנה פרודיה טלוויזיונית על פרסומות וסרטי מתיחות משנות ה-70 (עברית):
https://youtu.be/hHC_jITlcNc
צוחקים על להיט הרשת הגדול מכולם, בפרודיה הישראלית הכי מצליחה אי-פעם "גמבה סטייל" (עברית):
https://youtu.be/bTy9gC8BAmQ
הפארודיה המוסיקלית "אריית החתולים" של רוסיני, שמשתעשעת על חשבון זמרות אופרה:
https://youtu.be/O5bJJviAX0c
"האשם תמיד", פרודיה על "ערבי טוב" והתייחסות ליחס הציבור בישראל אל ערבים (עברית):
https://youtu.be/E1wNZXxwPhA
קטעי פרודיה קולנועית על סרטי קולנוע:
https://youtu.be/_oYtuG3ZB48
פרודיה מעט עדתית על סרט הפולחן "צ'ארלי וחצי" (עברית):
https://youtu.be/fj_aJHyqotw
ופרודיה על ההצלחה של סטטיק ובן אל תבורי (עברית):
https://youtu.be/-ksljsJhE8U
מה ההבדלים בין ציניות לסרקזם? ואיפה האירוניה?
סרקזם הוא מה שנקרא בעברית "עוֹקְצָנוּת". כשמישהו עוקץ אדם אחר, מלגלג עליו או מנסה להעליב או להרגיז אותו, לכאורה בהומור. לעג כזה ייעשה באמצעות סרקזם. דוגמה? - כששומעים על משהו אמיץ שחבר עשה ואומרים עליו בלעג "הו, הנה גיבור ישראל הצטרף אלינו!", או "מה קרה למרצדס שאתה הולך ברגל?"
סרקזם משתמש באירוניה למטרה קומית, כדי להעביר רעיון בצורה משעשעת אבל מעליבה או לפחות עוקצנית.
איך זה נעשה? - האִירוֹנְיָה מלגלגת או מותחת ביקורת, באמצעות הפער שבין המשמעות המילולית של הנאמר לכוונה שבה נאמרים הדברים. אם מישהו מספר על קצין משטרה שהוכנס לכלא הוא משתמש באירוניה כי משוטר היינו מצפים שישמור על החוק. כך גם צלף שהתעוור, כי הוא לא יוכל לעסוק בזה יותר, או רופא שאיבד רגל בגלל זיהום - כי מרופא כולנו מצפים שיידע דבר או שניים על סניטציה...
צִינִיּוּת, לעומת זאת, היא חוסר אמונה בערכים, הרגשות או בכוונות הטובות שיש לאנשים. אדם ציני ינסה למצוא את הכוונות הנסתרות, המניפולטיביות או האינטרסנטיות בדברים. אם פוליטיקאי או מישהו מפורסם יעשה משהו טוב בשביל אחרים, ציניקנים יגיבו בציניות על המניעים הנסתרים שלו או "יגלו" מה יוצא לו מזה. "הוא ויתר על מקומו בכנסת? - הוא בטח הסתדר מצוין עם מה שהם נתנו לו מהצד". או "היא מתחתנת עם מישהו מבוגר ממנה בעשרות שנים... זה בטח בגלל הכסף שלו."
הנה בלוגר שמסביר בעממית שוטפת (עברית):
https://youtu.be/Mi6yIqqbPHU
ההבדל בין המושגים הקרובים אך שונים הללו (עברית):
https://youtu.be/3DB53nCNMhE
הציניות והסרקזם והאם יש בהן רק פוגענות (עברית):
https://youtu.be/o_o-Q7l8vhc
ואיך משתמשים ב-AI לסרקזם סאטירי... אאוץ'!
https://youtu.be/JIpkMGqx9XU
איך עובדת סאטירה?
סאטירה היא עוקצנות, טכניקה ספרותית ואמנותית שלועגת ומבקרת תופעה חברתית, לרוב באופן קומי.
בדרך כלל מטרתה של הסאטירה היא להביא או למנוע שינוי על ידי הצגת הדברים באופן מצחיק. הסאטירה פונה לרוב כנגד שלטון, דת, אמונה חברתית, התנהגות מקובלת, מפלגה פוליטית וכדומה. סאטירות חוברו כבר בתקופות יוון הקלאסית והאימפריה הרומית.
ישנם אמצעים רבים להצגת סאטירה. היא מקובלת בתחומי אמנות כמו תיאטרון, ספרות, קולנוע, טלוויזיה וציור ואפילו כשיטה רטורית להלעגת מתנגדים פוליטיים.
גם קריקטורות הן אמצעי מעולה כדי להעלות חיוך ולהשחיל ביקורת סאטירית.
אחד המבחנים של סאטירה, הוא ביכולתה לעשות את העבודה, מבלי להסתבך ולגרום לגוף שעל חשבונו מועלית הביקורת הקומית להביא לפגיעה בסאטיריקנים.
בכדי לשעשע ולבקר באופן נסתר ולא בוטה מדי, משתמשים יוצרי סאטירה באמצעים קומיים כמו אירוניה (לעג מר) וסרקזם (לעג נסתר) ובשיטות תיאטרליות כמו פרודיה על דברים מוכרים, הגזמת דברים אמיתיים, ושיטות מורכבות יותר כמו סמיכות והקטנה.
הנה סאטירה מ"החרצופים" על המצב בארץ בתקופת שלטון ערפאת ברשות הפלסטינית (עברית):
https://youtu.be/sW_LFi5tXuo
סאטירה על פאתוס ועל מיתוסים ישראליים בקריאת שירה - "החמישיה הקאמרית" (עברית):
https://youtu.be/Tagi-Klh8dg
שיר סאטירי ושנון של אנסמבל ציפורלה מתקופת הזום והקורונה (עברית):
https://youtu.be/f93UL-CEk4s
מ"היהודים באים" מקבלים בוקס בבטן כשהרוצח ברוך גולדשטיין בתפקיד הראפר אמינם מדבר עם אלוהים ומקבל תשובה (עברית):
https://youtu.be/eicCDSpFChM
פוליטי לפני בחירות - טוביה צפיר בתור אריק שרון שר את "אל תדברי על אריק" (עברית):
https://youtu.be/IKHwx30SpQA
דמויות ב"ארץ נהדרת" - כשבידור וסאטירה מנסים להתערבב (עברית):
https://youtu.be/gQIi9uzPyeE
לקט מתוך תכנית הסאטירה מבוססת הבובות "החרצופים" (עברית):
https://youtu.be/jcu6cF8saH8?long=yes
ולרגל היובל של "ניקוי ראש", תכנית הסאטירה הטלוויזיונית הראשונה בישראל (עברית):
https://youtu.be/aT5beyGPaVQ?long=yes
מה מצחיק בחיקויים?
החיקוי היא פעולה קדמונית ביותר אצל בני אדם והיא תכונה שבעלי חיים חולקים אותה. גם ילדים משתמשים בחיקוי כדי ללמוד תנועות שונות, התנהגויות בחברה, דיבור בשפה וכדומה.
אבל חיקויים על הבמה הם צורה של בידור. בצורה זו האמן משחזר את התנהגותו של אדם מפורסם, בעל חיים ועוד ומנסה להידמות להם ככל האפשר.
הסיבה שחיקוי הוא כל כך מצחיק היא חוסר הטבעיות שבו אנו חוזים בהתנהגותו של אדם אחד, כשהיא לרוב מוגזמת ומוקצנת ואפילו מצחיקה, בידי אדם אחר - האמן.
עובדה היא שאמנים שיודעים לחקות הם לרוב אמנים מאד אהובים ומצחיקים. לרוב, נוספים ליכולת החיקוי המקצועי גם איפור ותלבושת מתאימים ואז הדמות הופכת יותר ויותר דומה, אם כי יותר ויותר מגוחכת ומשעשעת.
הנה שרשרת חיקויים של מיקי גבע את זמרי ישראל (עברית):
http://youtu.be/3anPWbQ6Fmw
כתבה על זמרת שמסוגלת לחקות ברצף כל זמרת אפשרית (עברית):
https://youtu.be/sXi1fJySgSo
חיקוי צלילי האופנועים של המותגים המובילים:
https://youtu.be/mwpKwowBuro
האמנים של פעם בחיקוי בימתי (עברית):
https://youtu.be/EbSe-QfQxaQ
חיקוי מבטאים הוא משעשע אבל נחשב להומור ירוד יחסית (עברית):
https://youtu.be/wqBuIgmusd4
גדול החקיינים של הפוליטיקה הישראלית, טוביה צפיר, בחיקוי מנהיגים פוליטיים משנות ה-80:
https://youtu.be/gg9t-ecsp9w
בחורה מפינלנד, ששרה ומחקה לא פחות מ-14 סגנונות שירה שונים במוסיקה:
http://youtu.be/sQLkJJpAIcU
וכשחיקוי מתחבר לטקסט מצחיק, אנימציה נהדרת ואקטואליה צינית, הוא ממש מצחיק (עברית):
https://youtu.be/r_ApFtBQiqc
אִירוֹנְיָה (Irony) היא לעג מר. זה לא סתם משהו מצחיק, אלא משהו שהוא ההיפך ממה שצפוי.
נניח שמישהו מתהדר בכישרון כלשהו ונכשל בדיוק במה שהוא טוב בו או עוסק בו - זוהי אירוניה.
אם לעומת זאת מדובר במישהו לא מוכשר, שנכשל במה שאינו בהכרח המומחיות שלו - זוהי לא אירוניה.
בספרות יש אירוניות מסוגים שונים:
#אירוניה מצבית
כאשר מה שמתרחש בסיפור היא לא מה שמצפים שיקרה.
מציל שטובע? - אירוניה.
שוטר שנתפס בגניבה? - אירוניה.
כריש עמלץ שנטרף? - מה דעתכם?
שקרן שנתפס בשקר? - ממש לא אירוניה..
#אירוניה דרמתית
כשהקוראים או הצופים בהצגה יודעים מה שהדמויות בסיפור לא יודעות.
משימה - תנו דוגמאות משלכם או שלכן.
הנה סרטון שמדגים את מושג האירוניה המצבית (מתורגם):
http://youtu.be/tqg6RO8c_W0?t=16s
דוגמה לאירוניה מצבית:
https://youtu.be/WN01S5w9lxo
אירוניה דרמתית:
https://youtu.be/_BQ1n4TARa4
וההסבר לאירוניה בדיבור (מתורגם):
http://youtu.be/IiR-bnCHIYo?t=14s
הומור הוא מה שגורם צחוק. זוהי צורת תקשורת נפוצה, שעל-פי החוקרים נוצרת כשמחברים דברים שאמנם יש בחיבור שלהם היגיון מסוים אך הם אינם תואמים. החיבור ביניהם כל כך מפתיע אותנו, עד שאנו צוחקים ונוצר ההומור. לעג, חיקוי, חריגה מהצפוי ועוד שיטות משמשים כולם ליצירת הומור.
ההומור שהוא היכולת לראות ולבטא את המשעשע, האבסורדי והמגוחך שבחיים, תלוי בהקשר החברתי שבו אנו נמצאים: בחברה, בתרבות, במעמדנו בחברה, באישיותנו ובהקשר שבו אנו נמצאים. לכן, הומור אינו עובר כמו שהוא מחברה לחברה ומהקשר להקשר ודבר שנתפס כמלא הומור בהזדמנות מסוימת, יכול להפוך בקלות למעיק ואפילו למצער בהזדמנות אחרת.
למוחנו, אגב, ההומור הוא ממש עבודה קשה. חוקרים גילו שלא פחות מ-5 אזורים שונים במוחנו נכנסים לפעולה ברגע שמשהו מצחיק אותנו. מה שאגב מסביר היטב את הקשר המקובל שאנו מוצאים בין אינטליגנציה להומור.
יש סוגי הומור שונים, סגנונות וגם הקשרים מגוונים להומור. יש הומור סרקסטי (כלומר עוקצני), פארסה, סאטירה, פרודיה ועוד. יש ז'אנרים במדיה של הומור כמו קומדיית מצבים, קומדיה רומנטית או קומדיית סלפסטיק וכדומה.
הפוקוס בהומור הבימתי, שבו כיכבו בעבר בדרנים, התחלף עם השנים ליותר הומור סטנד-אפ. זה סגנון הומור מאולתר יותר ורגעי ובו הקהל ותשובותיו לשאלות הסטנדאפיסט הם חלק מהמופע.
בכל מקרה, אנשים העוסקים בהומור, כמו בדרנים, סטנדאפיסטים וכותבים מקצועיים של הומור לבמה, יודעים לתכנן ולכתוב חומרים ארוכים ומלאי הומור, שחלקם כתובים כל כך טוב עד שהם נתפסים כאילתור - כאילו הרגע הומצאו בראשו של הדובר.
הנה סרטון משעשע של נהג מונית מתחזה שמייצר אמירות מלאות הומור בשל ההקשר (עברית):
http://youtu.be/4Yem4mgDjOc
הומור המבוסס על עלגות והבדלי תרבות או שפה (מתורגם):
https://youtu.be/vM3i2WCed_I
יש הומור של משחקי מילים כמו זה של יניב חפץ (עברית):
https://youtu.be/nfKbv5TGtPY
במחוות זעירות, תנועות קלות, ציטטות מוכרות - יש הומור שהוא ללא מילים:
https://youtu.be/quKBHQs42Q0
מתיחה קלאסית שנועדה להצחיק, בעיקר כיוון שהנמתחים אינם יודעים שהם נמתחים:
http://youtu.be/uiFpVQHzf34
החריגה מהרגיל היא שמצחיקה אותנו במחול המשעשע הזה:
http://youtu.be/xsRNDo8Upys
מתיחת קולאז' בה ערכו חלקים משיחה אמיתית של אראלה ממפעל הפיס ויצרו שיחה עם מישהו ש"זכה" ב-125 שקלים. שימו לב לניגוד בין הטון של אראלה ובין הטון של "הזוכה" (עברית):
https://youtu.be/jPxUL17-Dq0
הומור - קווים לדמותו:
https://youtu.be/2frLKsSsiRk?long=yes
והומור טוב נמדד גם ביכולת שלו להתמודד עם הבלתי מצחיק (עברית):
https://youtu.be/AXXXGklaooY?long=yes
רטוריקה (Rhetoric) היא אמנות השכנוע, שלא פעם נקראת גם "תורת הנאום". מוצגות בה הדרכים והאפשרויות שדובר או נואם מעביר בהם הרצאה, נאום או ראיון מיוחד, תוך כדי שכנוע ומשיכת תשומת לב למסרים שלו.
טריקים, שטיקים ומניפולציות, הדגשות, הסתרות וציון מחשבות כעובדות מוצקות שכתובות על הסלע - האמת היא שברטוריקה אין הרבה חדש. בסוף יש מעט מאוד חידושים והרוב כבר ידוע שנים רבות.
למשל, יש טכניקות כמו הסכמה ואז, אחרי שזוכים גם בקשב של המאזינים שהם תומכי הדובר, תקיפת היריב. זה מעין חיבוק דוב כזה, שאחרי שאתה מבהיר שאתה לא נגד מישהו, אתה אומר בעצם "כן, אבל..."
או למשל הטכניקה של הפרחת שאלה ללא תשובה, עם רמז אבל לא יותר - משאירים את השאלה באוויר - למחשבה עצמאית כביכול של המאזין... הטכניקה הזו יעילה הרבה יותר ממה שחושבים. במיוחד אם אנו מודעים לכך שמאזינים רבים אינם מצוידים בידע על העובדות, מה שגורם להנחות שעומדות בבסיס השאלה להפוך בעיניהם לעובדות מוצקות.
טכניקה אחרת היא הצבעה על הצביעות של הצד השני - למשל אם תצביע על מה שאמר היריב בהזדמנות אחת וכיצד נהג ההיפך בהזדמנות אחרת. או אם תיקח שני מקרים ותראה שהיריב נהג בהם באופן שונה. מה זה פה? אפליה! איפה ואיפה!
זה משתלב ודומה לאחת הטכניקות הטובות ברטוריקה - שאלה רטורית. יש שם תשובה או מסקנה, אבל עדיף לדובר שנגיע אליה לבד. אם למסקנה כלשהי נגיע בנאום בעצמנו, יודע הנואם או מי עונה לשאלה בראיון, יהיה לה כוח רב ויווצר חיבור רגשי של המאזין למסר.
טכניקת מצב החירום היא טכניקה מעולה שמאפשרת לגרום למאזינים לחוש פחד, אימה ולהיות דרוכים. זו טכניקה מצוינת כדי לגייס אותנו להיות איתם.
לעיתים ינסו הדוברים להעמיד דברים קיצוניים זה מול זה. זה גם משכנע וגם מעלים את העובדה שיש המון אפשרויות אחרות שהם מעדיפים שלא נדע או שלא נחשוב עליהן...
אה, כן... ויש את השקרים. אלה משמשים ברטוריקה כבר אלפי שנים וברור ששם אפשר להגדיר ולקטלג עד הבוקר, אבל האמת היא שבפשטות ניתן לומר עליהם שהם לא אמת ולכן כדאי להצטייד במעט ידע, כשאנו מאזינים לפוליטיקאים.
#קיצור תולדות הרטוריקה
הרטוריקה נולדה ביוון העתיקה, בה השלטון היה דמוקרטי, מה שחיזק את השימוש בשכנוע ונאום על פני אלימות. השתמשו בה אז ממועמדים בשוק העיר, האגורה, ששכנעו אזרחים להצביע עבורם, ועד סנטורים בסנאט בנאומיהם. מאותה תקופה מפורסמים במיוחד הפילוסופים שעשו שימוש ברטוריקה, ביניהם שלושת ידועני הפילוסופיה היוונית סוקרטס, אפלטון ואריסטו.
בימינו יש הרבה שימוש ברטוריקה. נוהגים ללמד אותה באוניברסיטאות, בקורסים פרטיים, בסדנאות למקומות עבודה ובחוגים לילדים כמו דיבייט, מה שמזכיר שהיא מעניינת גם מראיינים ובוחנים בקבלה לעבודה ולכן שווה ללמוד אותה.
שימוש רב עושים ברטוריקה גם אנשי פרסום, פוליטיקאים, דיפלומטים, מנהלי משא ומתן, יועצי בחירות, מומחי דיבייט וכדומה. אז מה אתם אומרים?
בתגית "שיטות רטוריות" תוכלו להכיר כמה מהטכניקות המשמשות נואמים ופוליטיקאים לשכנוע.
הנה סרטון שמסביר את הרטוריקה (מתורגם):
https://youtu.be/3klMM9BkW5o
הרטוריקה של פוליטיקאים בישראל משתמשת בטכניקות שונות (עברית):
https://youtu.be/-EuPi5UpH58
שימו לב לדמיון במחוות של נואמים טובים:
https://youtu.be/xdVqjTvcXoU
פרודיה (Parody) היא חיקוי לגלגני. זהו אמצעי כתיבה או שיטה רטורית שבה משתמשים בחיקוי משעשע כדי לחייך על מישהו או על משהו.
פרודיות קיימות בתחומי אמנות שונים, כמו קולנוע, מוסיקה, טלוויזיה, ספרות ועוד. פרודיה תהיה יצירה או סוג יצירות מז'אנר כלשהו שלא פעם מחקים בה מישהו, בחיקוי הומוריסטי, קריקטוריסטי ולעגני.
כדי שיהיה מובן ההקשר שלה, הפרודיה מוצגת בדרך כלל על דברים מוכרים. יכול למשל להיות שיר פרודי, שלועג לתופעה כלשהי, כמו לדוגמה "האשם תמיד" שהוא פרודיה על היחס אל מלצרים ערביים בישראל. או שמישהו ימציא דת פרודית, שהיא פרודיה על דת או על כת ידועה, כמו זו שבתגית "מפלצת הספגטי המעופפת", על אלוהי הדת הפרודית "הכנסייה של מפלצת הספגטי המעופפת" וכדומה.
פרודיה קולנועית לועגת לא פעם לז'אנר קולנועי מצליח, כמו במקרה של הפרודיה המפורסמת על סרטי המערבונים שנקראת "אוכפים לוהטים".
הנה פרודיה טלוויזיונית על פרסומות וסרטי מתיחות משנות ה-70 (עברית):
https://youtu.be/hHC_jITlcNc
צוחקים על להיט הרשת הגדול מכולם, בפרודיה הישראלית הכי מצליחה אי-פעם "גמבה סטייל" (עברית):
https://youtu.be/bTy9gC8BAmQ
הפארודיה המוסיקלית "אריית החתולים" של רוסיני, שמשתעשעת על חשבון זמרות אופרה:
https://youtu.be/O5bJJviAX0c
"האשם תמיד", פרודיה על "ערבי טוב" והתייחסות ליחס הציבור בישראל אל ערבים (עברית):
https://youtu.be/E1wNZXxwPhA
קטעי פרודיה קולנועית על סרטי קולנוע:
https://youtu.be/_oYtuG3ZB48
פרודיה מעט עדתית על סרט הפולחן "צ'ארלי וחצי" (עברית):
https://youtu.be/fj_aJHyqotw
ופרודיה על ההצלחה של סטטיק ובן אל תבורי (עברית):
https://youtu.be/-ksljsJhE8U
שיטות רטוריות
סרקזם הוא מה שנקרא בעברית "עוֹקְצָנוּת". כשמישהו עוקץ אדם אחר, מלגלג עליו או מנסה להעליב או להרגיז אותו, לכאורה בהומור. לעג כזה ייעשה באמצעות סרקזם. דוגמה? - כששומעים על משהו אמיץ שחבר עשה ואומרים עליו בלעג "הו, הנה גיבור ישראל הצטרף אלינו!", או "מה קרה למרצדס שאתה הולך ברגל?"
סרקזם משתמש באירוניה למטרה קומית, כדי להעביר רעיון בצורה משעשעת אבל מעליבה או לפחות עוקצנית.
איך זה נעשה? - האִירוֹנְיָה מלגלגת או מותחת ביקורת, באמצעות הפער שבין המשמעות המילולית של הנאמר לכוונה שבה נאמרים הדברים. אם מישהו מספר על קצין משטרה שהוכנס לכלא הוא משתמש באירוניה כי משוטר היינו מצפים שישמור על החוק. כך גם צלף שהתעוור, כי הוא לא יוכל לעסוק בזה יותר, או רופא שאיבד רגל בגלל זיהום - כי מרופא כולנו מצפים שיידע דבר או שניים על סניטציה...
צִינִיּוּת, לעומת זאת, היא חוסר אמונה בערכים, הרגשות או בכוונות הטובות שיש לאנשים. אדם ציני ינסה למצוא את הכוונות הנסתרות, המניפולטיביות או האינטרסנטיות בדברים. אם פוליטיקאי או מישהו מפורסם יעשה משהו טוב בשביל אחרים, ציניקנים יגיבו בציניות על המניעים הנסתרים שלו או "יגלו" מה יוצא לו מזה. "הוא ויתר על מקומו בכנסת? - הוא בטח הסתדר מצוין עם מה שהם נתנו לו מהצד". או "היא מתחתנת עם מישהו מבוגר ממנה בעשרות שנים... זה בטח בגלל הכסף שלו."
הנה בלוגר שמסביר בעממית שוטפת (עברית):
https://youtu.be/Mi6yIqqbPHU
ההבדל בין המושגים הקרובים אך שונים הללו (עברית):
https://youtu.be/3DB53nCNMhE
הציניות והסרקזם והאם יש בהן רק פוגענות (עברית):
https://youtu.be/o_o-Q7l8vhc
ואיך משתמשים ב-AI לסרקזם סאטירי... אאוץ'!
https://youtu.be/JIpkMGqx9XU
סאטירה היא עוקצנות, טכניקה ספרותית ואמנותית שלועגת ומבקרת תופעה חברתית, לרוב באופן קומי.
בדרך כלל מטרתה של הסאטירה היא להביא או למנוע שינוי על ידי הצגת הדברים באופן מצחיק. הסאטירה פונה לרוב כנגד שלטון, דת, אמונה חברתית, התנהגות מקובלת, מפלגה פוליטית וכדומה. סאטירות חוברו כבר בתקופות יוון הקלאסית והאימפריה הרומית.
ישנם אמצעים רבים להצגת סאטירה. היא מקובלת בתחומי אמנות כמו תיאטרון, ספרות, קולנוע, טלוויזיה וציור ואפילו כשיטה רטורית להלעגת מתנגדים פוליטיים.
גם קריקטורות הן אמצעי מעולה כדי להעלות חיוך ולהשחיל ביקורת סאטירית.
אחד המבחנים של סאטירה, הוא ביכולתה לעשות את העבודה, מבלי להסתבך ולגרום לגוף שעל חשבונו מועלית הביקורת הקומית להביא לפגיעה בסאטיריקנים.
בכדי לשעשע ולבקר באופן נסתר ולא בוטה מדי, משתמשים יוצרי סאטירה באמצעים קומיים כמו אירוניה (לעג מר) וסרקזם (לעג נסתר) ובשיטות תיאטרליות כמו פרודיה על דברים מוכרים, הגזמת דברים אמיתיים, ושיטות מורכבות יותר כמו סמיכות והקטנה.
הנה סאטירה מ"החרצופים" על המצב בארץ בתקופת שלטון ערפאת ברשות הפלסטינית (עברית):
https://youtu.be/sW_LFi5tXuo
סאטירה על פאתוס ועל מיתוסים ישראליים בקריאת שירה - "החמישיה הקאמרית" (עברית):
https://youtu.be/Tagi-Klh8dg
שיר סאטירי ושנון של אנסמבל ציפורלה מתקופת הזום והקורונה (עברית):
https://youtu.be/f93UL-CEk4s
מ"היהודים באים" מקבלים בוקס בבטן כשהרוצח ברוך גולדשטיין בתפקיד הראפר אמינם מדבר עם אלוהים ומקבל תשובה (עברית):
https://youtu.be/eicCDSpFChM
פוליטי לפני בחירות - טוביה צפיר בתור אריק שרון שר את "אל תדברי על אריק" (עברית):
https://youtu.be/IKHwx30SpQA
דמויות ב"ארץ נהדרת" - כשבידור וסאטירה מנסים להתערבב (עברית):
https://youtu.be/gQIi9uzPyeE
לקט מתוך תכנית הסאטירה מבוססת הבובות "החרצופים" (עברית):
https://youtu.be/jcu6cF8saH8?long=yes
ולרגל היובל של "ניקוי ראש", תכנית הסאטירה הטלוויזיונית הראשונה בישראל (עברית):
https://youtu.be/aT5beyGPaVQ?long=yes
החיקוי היא פעולה קדמונית ביותר אצל בני אדם והיא תכונה שבעלי חיים חולקים אותה. גם ילדים משתמשים בחיקוי כדי ללמוד תנועות שונות, התנהגויות בחברה, דיבור בשפה וכדומה.
אבל חיקויים על הבמה הם צורה של בידור. בצורה זו האמן משחזר את התנהגותו של אדם מפורסם, בעל חיים ועוד ומנסה להידמות להם ככל האפשר.
הסיבה שחיקוי הוא כל כך מצחיק היא חוסר הטבעיות שבו אנו חוזים בהתנהגותו של אדם אחד, כשהיא לרוב מוגזמת ומוקצנת ואפילו מצחיקה, בידי אדם אחר - האמן.
עובדה היא שאמנים שיודעים לחקות הם לרוב אמנים מאד אהובים ומצחיקים. לרוב, נוספים ליכולת החיקוי המקצועי גם איפור ותלבושת מתאימים ואז הדמות הופכת יותר ויותר דומה, אם כי יותר ויותר מגוחכת ומשעשעת.
הנה שרשרת חיקויים של מיקי גבע את זמרי ישראל (עברית):
http://youtu.be/3anPWbQ6Fmw
כתבה על זמרת שמסוגלת לחקות ברצף כל זמרת אפשרית (עברית):
https://youtu.be/sXi1fJySgSo
חיקוי צלילי האופנועים של המותגים המובילים:
https://youtu.be/mwpKwowBuro
האמנים של פעם בחיקוי בימתי (עברית):
https://youtu.be/EbSe-QfQxaQ
חיקוי מבטאים הוא משעשע אבל נחשב להומור ירוד יחסית (עברית):
https://youtu.be/wqBuIgmusd4
גדול החקיינים של הפוליטיקה הישראלית, טוביה צפיר, בחיקוי מנהיגים פוליטיים משנות ה-80:
https://youtu.be/gg9t-ecsp9w
בחורה מפינלנד, ששרה ומחקה לא פחות מ-14 סגנונות שירה שונים במוסיקה:
http://youtu.be/sQLkJJpAIcU
וכשחיקוי מתחבר לטקסט מצחיק, אנימציה נהדרת ואקטואליה צינית, הוא ממש מצחיק (עברית):
https://youtu.be/r_ApFtBQiqc
