שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך שחרר לינקולן את העבדים וניצח במלחמת האזרחים?
הנשיא ה-16 של ארצות הברית, אברהם לינקולן, היה מגדולי האישים בתולדות ארה"ב. במיוחד נזקפים לזכותו ביטול העבדות בארה"ב, דבר שראה בו הכרח לריפוי הפגם המוסרי שנפל בארצו.
הוא ביטל את העבדות מיד בתום מלחמת האזרחים שבה ניצח את כוחות הדרום, כשנצחון זה נזקף לא מעט ללחימתם של העבדים השחורים לצד הלבנים בכוחות הצפון שאותם הנהיג לינקולן במלחמת האזרחים.
בעצם מלחמת האזרחים האמריקנית ולאחר שניצח בה את הדרום, לינקולן תרם רבות לחיזוק האחדות בארצות הברית ולמניעה של פילוג בין המדינות האמריקאיות. ניתן לקבוע ללא ספק שארה"ב לא היתה המעצמה המצליחה והחזקה שהיא כיום, אלמלא לינקולן ומדיניותו התקיפה שלא התירו פיצול ופילוג באמריקה.
לאברהם לינקולן, שההיסטוריונים אוהבים לדבר על הענווה שלו, נדרשה הרבה אמונה עצמית כדי לשאת את הנאום שבו הוא ממש יגדיר מחדש את התכלית והמשמעות של ארצות הברית של אמריקה. הוא עשה זאת ב-272 מילים בלבד, עם "נאום גטיסברג" המלכותי שלו.
אבל סופו היה טרגי ואלים. השנאה של מי שראו עצמם נפגעים מביטול העבדות ומהתבוסה של הדרום במלחמת האזרחים הובילה לרצח של נשיא ארצות הברית, אברהם לינקולן.
הרצח אירע ב-14 באפריל 1865, בזמן שהנשיא צפה בהצגה בתיאטרון פורד בוושינגטון.
לינקולן כיהן כנשיא משנת 1861 ועד למותו מכדורי המתנקש. השפעות פעולותיו כאחד מהאישים המשפיעים ביותר על תולדות ארה"ב, ניכרות עד היום. בבחירתו של ברק אובמה לנשיאות ב-2008 נסגר מעגל שתחילתו בשחרור העבדים באמריקה וסופו בנשיא שחור ומצליח, הממלא את תפקידו באמריקה, יבשת הנשלטת ברובה על ידי לבנים.
הנה תולדות חייו של אברהם לינקולן:
https://youtu.be/L80_q2tPveo
על לינקולן בסקירה על הרחוב על שמו (עברית):
http://youtu.be/srE95EZF9uY
סרטון אנימציה שמראה את לינקולן נואם לאחר מלחמת האזרחים בזכות החירות:
http://youtu.be/zeAqXhjMRMo
קדימון הסרט "לינקולן" על חודשיו האחרונים של המנהיג שבחר בביטול העבדות בכל מחיר (מתורגם):
http://youtu.be/Jm3JCrfrMts
ופודקסט של פרופסור הרסגור על לינקולן (עברית):
https://youtu.be/2aOTs_UK4rg?long=yes
מהו שיר הניווט לעבד הבורח?
סיפורו של שיר העבדים באמריקה "Follow the drinking gourd" או בעברית "עקוב אחר מצקת הדלעת", הוא מרתק ומרגש במיוחד.
כי השיר הזה הוא בעצם מדריך עם הנחיות לעבד הנמלט מהעבדות. המוטיב החוזר הוא "עקוב אחרי מצקת הדלעת, האיש הזקן מחכה לשאת אותך לחופש - עקוב אחר מצקת הדלעת."
הסיפור הוא על מחתרת ה-" The Underground Railroad" שנהגה לסייע לעבדים שחורים לברוח מהעבדות במדינות הדרום אל החופש שבמדינות הצפון.
חבר מחתרת שכונה "ג'ו רגל-העץ" (Peg Leg Joe) העלה רעיון מבריק. הוא הסתובב במטעי העבדים ונהג ללמד אותם את השיר שהוא חיבר, שיר שהוא בין מפה לצופן מוסיקלי, עם מילים שהן למעשה הוראות ניווט, שיסייעו לעבד הנמלט למצוא את הדרך אל החופש.
הרעיון חכם מאוד בפרספקטיבה היסטורית. כי עבור העבדים, שלא ידעו קרוא וכתוב, היה השיר דרך טובה לשנן ולזכור את ההוראות, לזהות ולמצוא את הדרך לחופש. בניגוד להם, בעלי האחוזות הלבנים לא הכירו את הכינוי "מצקת הדלעת", שהם נתנו לכלי המזיגה שלהם ועוד פחות הבינו מהי "מצקת הדלעת" שאליה התכוונו העבדים.
כי "מצקת הדלעת" הייתה בעצם שם קוד לקבוצת הכוכבים המכונה היום "העגלה הגדולה" או "הדובה הגדולה" (the Big Dipper). הקו שמחבר את שני הכוכבים הקדמיים שלה, ממש מצביע לכיוון כוכב הצפון. לכן, אם העבד הבורח מהדרום יברח לאורך פסי הרכבת לכיוון "מצקת הדלעת" וכוכב הצפון שמעליה, הוא יגיע למדינות הצפון, מקום בו הוא יהיה לאדם חופשי.
בתי השיר מציינים סימני דרך שיסייעו לדרך בכיוון החירות. אם זה לברוח בתחילת החורף, כשהשלו הראשון מגיע בנדידה דרומה ואם זה לברוח לאורך נהר הטומביגבי (Tombigbee) שמסתיים בין שתי גבעות, לידו ימצאו העבדים עצים מתים שעליהם סימני כיוון שהשאיר להם ג'ו. בהמשך יהיה נהר גדול והוא ככל הנראה נהר טנסי ואחריו סוף סוף נהר אוהיו, הגבול הדרומי של מדינות הצפון ושאותו יש לחצות.
יתכן ש"האיש הזקן" המוזכר בשיר הוא חבר מחתרת שייקח אותם צפונה, או שמדובר בהמשך בנשיא לינקולן, הנשיא שהנהיג את הצפון, שחרר את העבדים במדינות הצפון לחופשי ונלחם כדי לעשות זאת בכל חלקי ארצות הברית.
אז מהסיפור המופלא שסייע לעבדים לצאת לחופשי קחו גם אתם את המדריך שלנו לאושר -המשיכו תמיד "לעקוב אחר מצקת הדלעת".
הנה שיר ההדרכה לעבד הבורח:
https://youtu.be/9H8NwpHEjIM
הוראות הניווט שמסבירות לעבד את נקודות הציון בדרך לחופש:
https://youtu.be/CAcZ6leUbDA
עם מילות השיר:
https://youtu.be/pw6N_eTZP2U
ובגרסה ל-4 קולות עם מודעה על עבדים בורחים:
https://youtu.be/b2vsf77OTdc
מי הפסיק את העבדות באמריקה ונרצח?
אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארצות הברית הוא מי שביטל את העבדות בה. לינקולן ראה הכרח לרפא את הפגם המוסרי של העבדות שרווחה עד אז בארצו.
את העבדות באמריקה לינקולן ביטל. זה היה מיד עם ניצחונו במלחמת האזרחים האמריקנית, ניצחון שהושג לא מעט בזכות לחימתם של העבדים השחורים ששילב בכוחות הצפון שהוא הנהיג במלחמת האזרחים.
לינקולן שילם בחייו על המעשה החשוב, האצילי והחכם של ביטול העבדות. שנאתם של המובסים במלחמת האזרחים, בשל התבוסה שנחלו ועוד יותר על שום ביטול העבדות שעליו הורה הנשיא, הובילה לרצח.
הרצח התרחש ב-14 באפריל 1865, בעת שהנשיא צפה בהצגת תיאטרון בוושינגטון. קראו על כך בתגית "לינקולן".
הנה הנשיא הדגול אברהם לינקולן (עברית):
http://youtu.be/srE95EZF9uY
התהליכים ההיסטוריים של שחרור העבדים באמריקה:
https://youtu.be/rvGCcfvdhdE
סרטון נדיר מהמאה ה-19 בו נואם לינקולן:
https://youtu.be/46pMyzUFTJ8
שיר תודה על הברית של לינקולן עם החופש:
https://youtu.be/OIbMbLvbXNY
ציטטות חכמות משלו:
https://youtu.be/r3nwBmWVIw8
הקדימון לסרט "לינקולן" שעוסק בחודשים האחרונים של המנהיג שבחר בביטול העבדות בכל מחיר (מתורגם):
http://youtu.be/Jm3JCrfrMts
והתודה שרוחשים לו אזרחי ארצות הברית:
https://youtu.be/jiOwc419Vl8
מי היה פרדריק דאגלס, העבד שברח והפך מנהיג אמריקאי?
ההיסטוריה האפרו-אמריקאית חבה חוב עצום לפרדריק דאגלס (Frederick Douglass). סיפורו הלא יאומן הוא של עבד שחור, שברח מהעבדות והפך בכוחות עצמו וכישרונו לעיתונאי, לפעיל חברתי נועז נגד העבדות, בהמשך לפוליטיקאי ולמנהיג של ממש.
פרדריק דאגלס (Frederick Douglass) היה אחד המנהיגים המשפיעים ביותר בהיסטוריה האמריקאית. סיפור חייו, מלידתו בעבדות ועד להפיכתו למנהיג בתנועה לזכויות האדם, מהווה עדות מרתקת לכוחם של נחישות, השכלה ואמונה בשוויון.
דאגלס נולד לתוך עבדות ב-14 בפברואר 1818 במחוז טלבוט שבמרילנד, ונקרא בשם פרדריק אוגוסטוס וושינגטון ביילי (Frederick Augustus Washington Bailey). אמו, הארייט ביילי (Harriet Bailey), הייתה שפחה שנאנסה בידי אדונה, קפטן אהרון אנטוני (Aaron Anthony), שייתכן כי היה אביו של דאגלס. כתינוק בן שנה, הופרד מאמו וראה אותה לעיתים נדירות בלבד, גורל שהיה נפוץ בקרב משפחות עבדים.
נקודת מפנה משמעותית בחייו התרחשה בגיל שבע, כאשר נשלח לבולטימור לשרת את משפחת אולד. סופיה אולד (Sophia Auld), אשת הבית, לימדה אותו לקרוא ולכתוב - מעשה שהיה אסור על פי חוק. למרות שבעלה, יו אולד (Hugh Auld), אסר על המשך הלימודים בטענה שהשכלה תעורר בעבדים רצון לחופש, פרדריק המשיך ללמוד בסתר בעזרת ילדי הרחוב הלבנים. חוויה זו חיזקה את הבנתו כי השכלה היא המפתח לחירות.
השהות בבולטימור חשפה את דאגלס ליחס אנושי ושוויוני מצד סופיה אולד, והעמיקה את אמונתו בשוויון בין בני אדם. קריאת "הדרשן הקולומביאני" ("The Columbian Orator"), ספר שהציג ויכוח בין אדון לעבד נמלט, פקחה את עיניו להבנת העוול שבמוסד העבדות.
לאחר תקופה קשה בחווה אחרת, שבה סבל מיחס אכזרי, הצליח דאגלס לברוח לחופש בגיל עשרים. הוא הגיע לניו יורק, נישא לאנה מארי (Anna Murray), שינה את שמו לפרדריק דאגלס, והחל את דרכו כפעיל בתנועה האבוליציוניסטית.
כישרונו הרטורי התגלה בשנת 1841, כאשר נאם לראשונה בעצרת נגד העבדות בננטקט. מאז הפך לנואם מבוקש ברחבי ארצות הברית. ספרו האוטוביוגרפי "סיפור חייו של פרדריק דאגלס, עבד אמריקני" ("Narrative of the Life of Frederick Douglass, an American Slave") הפך לנכס צאן ברזל של התנועה האבוליציוניסטית. מסעו לאנגליה בשנת 1845 לא רק הביא לשחרורו הרשמי מעבדות בזכות הנרי ריצ'רדסון (Henry Richardson), אלא גם חשף אותו לחברה שוויונית יותר.
בשובו לאמריקה, הקים את העיתון "כוכב הצפון" ("The North Star") והמשיך במאבקו נגד העבדות. אגב, בשם "כוכב הצפון" בחר דאגלס מתוך הבנה עמוקה של חשיבות הכוכב הצפוני בחיי העבדים וכסמל לחופש. עבורו כשברח ועבור עבדים נמלטים רבים, שימש כוכב הצפון כמורה הדרך במסעם אל החופש במדינות הצפון ובקנדה. בעזרת הכוכב, שנשאר קבוע במקומו בשמי הלילה, יכלו הנמלטים לנווט את דרכם צפונה דרך "הרכבת התת-קרקעית", הרשת החשאית שסייעה לעבדים אז להשיג את חירותם. קראו על כך בתגית "כוכב הצפון".
בבחירת השם לעיתונו, ביקש האיש ליצור מקבילה רעיונית לאותו כוכב מנחה. הרעיון היה שכפי שכוכב הצפון האיר את דרכם הפיזית של העבדים הנמלטים, כך ביקש העיתון להאיר את דרכם הרוחנית והאינטלקטואלית של כל המבקשים חופש ושוויון. או, במילים אחרות, לשמש כמגדלור של תקווה ומקור להפצת רעיונות של חירות ושוויון.
את חזונו הרחב לשוויון אוניברסלי ביטא דאגלס בסיסמת העיתון: "זכות אינה מכירה במין, אמת אינה מכירה בצבע" ("Right is of no Sex – Truth is of no Color"). כך הוא קידם לא רק את המאבק נגד העבדות, אלא גם את הרעיון של שוויון מלא בין כל בני האדם, ללא הבדל גזע או מגדר.
במהלך מלחמת האזרחים פועל דאגלס לגיוס חיילים שחורים לצבא הצפון וכדי לקדם את זכויותיהם הוא נפגש עם הנשיא לינקולן. מאבקו למען שוויון זכויות לא הצטמצם רק לשחורים; הוא היה גם תומך נלהב בזכויות נשים והשתתף בוועידת סנקה פולס ההיסטורית למען זכות הצבעה לנשים.
לאחר מות אשתו אנה בשנת 1882, נישא דאגלס להלן פיטס (Helen Pitts), אישה לבנה הצעירה ממנו בעשרים שנה - נישואים שהיוו הצהרה נועזת על אמונתו בשוויון בין הגזעים. הוא המשיך במאבקו עד יום מותו מהתקף לב ב-20 בפברואר 1895.
מורשתו של פרדריק דאגלס חיה עד היום. הוא הוכיח שבכוח האמונה, ההשכלה והנחישות אפשר להתגבר על המכשולים הקשים ביותר, לחתור מעבדות למנהיגות ולחולל שינוי חברתי משמעותי. ממשיך להוות השראה למאבקים לצדק חברתי בכל רחבי העולם.
במשך השנים שעברו מאז, נתן סיפור חייו של דאגלס השראה לדורות של אקטיביסטים, אם אלו פעילי זכויות אדם באשר הם ועד פעילים חברתיים בכלל, כולל למשל אלו של צפון אירלנד. בעיר האירית בלפסט, אלפי קילומטרים מאמריקה, בולט ציור קיר עוצמתי ומרהיב של העבד שלא ויתר לעבדות.
הנה סיפור חייו של פרדריק דאגלס:
https://youtu.be/FMT4fnw4AT8
ההצלחה, הכישלון והחזון שלו:
https://youtu.be/0OaBKsF7bQo
על חשיבותו וגדולתו של דאגלס:
https://youtu.be/7j0jvj4e4XU
מספר את סיפורו ומקבל הצעה - בסרט על חייו:
https://youtu.be/6tx5DZC3X1M
על פרדריק דאגלס ולינקולן:
https://youtu.be/gOhgrTo257M?long=yes
וסרטון תיעודי על דאגלס:
https://youtu.be/kByK5SnG10Y?long=yes
מי התנקש בלינקולן?
ההתנקשות בחייו של נשיא אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארה"ב, היא אחד האירועים הטראומטיים בתולדות ארצות הברית. הרצח התרחש כשירה בו מתנקש, ב-14 באפריל 1865, בעת שהנשיא צפה בהצגת תיאטרון בוושינגטון.
הרצח הוא תולדה של שרשרת נסיבות פוליטיות הקשורות בפעילותו ומנהיגותו של לינקולן לביטול העבדות בארה"ב, שחרור העבדים ומלחמת האזרחים האמריקאית. למעשה, היום יודעים שהרצח שבוצע בידי שחקן התיאטרון ג'ון וילקס בות', היה חלק מתוכנית גדולה יותר שנועדה לחסל את שלושת המתנגדים העיקריים למטרות של הקונפדרציה של מדינות הדרום, בתום מלחמת האזרחים.
הכל מתחיל בשנת 1860, משנבחר אברהם לינקולן לנשיאות. תוצאות הבחירות הפתיעו את אמריקה, משום שלינקולן היה הנשיא הראשון שבא מהמפלגה הרפובליקנית, מפלגה צעירה בת 6 שנים בלבד.
אבל בחירת לינקולן, מתנגד חריף לעבדות ומי שעוד לפני בחירתו ניסה, שלא בהצלחה, להעביר חוקים נגד עבדות במדינות שונות בארה"ב, הבהילה במיוחד רבים מאזרחי מדינות הדרום של ארה"ב. במדינות אלה, יש לציין, העבדות הייתה נפוצה מאד ומרבית הכלכלה בהן התבססה על עבדים. אחדות מהן אף הצהירו לפני הבחירות שאם לינקולן ינצח במירוץ הן יפרשו מהאיחוד ולא יהיו חלק מארצות הברית של אמריקה.
הדבר הוביל לכך שעם בחירתו של לינקולן ועוד לפני שנכנס לתפקידו כנשיא, פרשו מהאיחוד האמריקאי 8 ממדינות הדרום. לינקולן הצהיר, מיד עם כניסתו לתפקיד, שפרישתן מנוגדת לחוק ומשום כך היא חסרת משמעות ומבוטלת. הוא ניסה להרגיע והבטיח שלא יתעמת איתן בנושא העבדות. משהללו לא השתכנעו והמשיכו לדבוק בפרישה, החלה מלחמת האזרחים האמריקנית. זו נמשכה 4 שנים ובסופה ניצחו מדינות הצפון בראשותו. בבחירות 1864, שנערכו בתום המלחמה, זכה לינקולן שוב בנשיאות.
משנוכחו הדרומיים, שהפסידו במלחמה ושגם הסיכויים להחליף את הנשיא בבחירות נכשלו, החליטו כמה מהם לנקום בנשיא ובחברי ממשלו. כמה ימים לאחר כניעת מדינות הדרום, נודע להם שהנשיא מתכוון לצפות בהצגת תיאטרון. בערב ההצגה התגנב אחד מחבורת הקושרים, שחקן מפורסם ונערץ בכל רחבי ארצות הברית בשם ג'ון ווילקס בות', אל תיאטרון פורד בוושינגטון. כשחקן בתיאטרון הוא הכיר את המקום היטב ושיחק בו לא פעם בהצגות.
איש לא חשד בו כשהוא פסע במסדרונות. האיש מיהר להתגנב לתאם של לינקולן ואשתו. השניים צפו בהצגה "בן דודנו האמריקאי". בות' ירה בנשיא בראשו, נאבק ופצע בסכין את שומר ראשו ואז קפץ לבמה. הוא הספיק לצעוק משהו שנשמע כמו "כך יעשה לרודנים", או אולי "זו נקמת הדרום" ובחסות המהומה שהשתררה באולם הוא הצליח להימלט מהמקום.
למחרת בבוקר, ב-15 באפריל 1865, מת הנשיא הגדול של אמריקה, מי שעוד בזמן המלחמה לא המתין והכריז על ביטול העבדות. במהלך מלחמת האזרחים הוא שחרר את העבדים בכל ארצות הברית, גייס אותם לצבא הצפון ובכך גם ניצח את הדרום החזק, תוך שהוא משאיר מורשת שעתידה להתפשט לכל העולם המערבי ואחר כך לעולם כולו, מורשת של ביטול העבדות והוצאתה אל מחוץ לחוק בכל מקום.
הרוצח התגלה לאחר 12 יום באסם בוירג'יניה, הוא הסתתר באסם, שהועלה באש כדי שייצא. משיצא ממנו, הוא נורה ומת.
הנה סקירה מושקעת של תלמיד על רצח לינקולן (עברית):
https://youtu.be/8gFItw0SjWk
הסיפור של רצח הנשיא:
https://youtu.be/hVLM0BSqx5o
על המנהיג הדגול והמבריק שנרצח:
https://youtu.be/Bjxbb-tjSAA
האקדח שרצח את לינקולן - האם היה גנוב?
https://youtu.be/a32YTqz4tdo
קטע מסרט ישן על הרצח:
https://youtu.be/1UqcitsiY4o
ומצגת וידאו של הרצח:
https://youtu.be/EZCE2ZvwLT4
מהו הג'אז של ניו אורלינס?
אומרים שהג'אז גדל בכל מקום, אבל הוא נולד בניו אורלינס. במאה ה-19 ולפניה הייתה העיר הזו העיר הקוסמופוליטית ביותר, אבל גם מוקד לסחר בעבדים ולעבדות, גם אחרי שלינקולן שחרר את העבדים לחופשי.
וכאן, בעיר הזו, ייצרו ממשיכיהם של אותם עבדים נרמסים את הסגנון המוזיקלי המתוחכם והמרהיב ביותר שיצרה אמריקה ויביאו את כל ההשפעות הטובות שזכו להן לידי יצירות שעתידות להביא את התרבות של אמריקה לגדולים בהישגיה האמנותיים.
הג'אז הוא סוג של חופש, חירות לאלתר, להמציא בעצמך ולשיר את היופי או הכאב של החיים, גם ברגעים הקשים של העבדות והעוני המחפיר. כבר כשהגיעו העבדים מאפריקה אל אמריקה, כשעוד לא ידעו מילה בשפת המקום ועבדו מצאת החמה ועד לצאת הנשמה - כבר אז הם מצאו את החופש לשיר תוך כדי העבודה בשדות ועל מסילות הרכבת, בשמש הלוהטת ובקור המקפיא של החורף.
השירה הזו, על בסיס קבוע אבל עם שלל אילתורים והמצאות, אף אחד הרי לא רשם שם בתווים, תוליד את ג'אז ניו אורלינס (New Orleans Jazz), הסגנון של הג'אז שהתפתח בעיר ניו אורלינס והוליד את הג'אז המוקדם ואת כל מה שאנו מכירים היום.
קינג אוליבר, באדי בולדן, לואי ארמסטרונג וג'לי רול מורטון הם החשובים שבמוסיקאים שבלטו בסגנון זה.
הנה סיפור ותיאור הג'אז של ניו אורלינס בקצרה:
https://youtu.be/5SS9EnD_-_Y
והדגמה של האילתור המשותף:
https://youtu.be/EadpcjMB_2s
הנשיא ה-16 של ארצות הברית, אברהם לינקולן, היה מגדולי האישים בתולדות ארה"ב. במיוחד נזקפים לזכותו ביטול העבדות בארה"ב, דבר שראה בו הכרח לריפוי הפגם המוסרי שנפל בארצו.
הוא ביטל את העבדות מיד בתום מלחמת האזרחים שבה ניצח את כוחות הדרום, כשנצחון זה נזקף לא מעט ללחימתם של העבדים השחורים לצד הלבנים בכוחות הצפון שאותם הנהיג לינקולן במלחמת האזרחים.
בעצם מלחמת האזרחים האמריקנית ולאחר שניצח בה את הדרום, לינקולן תרם רבות לחיזוק האחדות בארצות הברית ולמניעה של פילוג בין המדינות האמריקאיות. ניתן לקבוע ללא ספק שארה"ב לא היתה המעצמה המצליחה והחזקה שהיא כיום, אלמלא לינקולן ומדיניותו התקיפה שלא התירו פיצול ופילוג באמריקה.
לאברהם לינקולן, שההיסטוריונים אוהבים לדבר על הענווה שלו, נדרשה הרבה אמונה עצמית כדי לשאת את הנאום שבו הוא ממש יגדיר מחדש את התכלית והמשמעות של ארצות הברית של אמריקה. הוא עשה זאת ב-272 מילים בלבד, עם "נאום גטיסברג" המלכותי שלו.
אבל סופו היה טרגי ואלים. השנאה של מי שראו עצמם נפגעים מביטול העבדות ומהתבוסה של הדרום במלחמת האזרחים הובילה לרצח של נשיא ארצות הברית, אברהם לינקולן.
הרצח אירע ב-14 באפריל 1865, בזמן שהנשיא צפה בהצגה בתיאטרון פורד בוושינגטון.
לינקולן כיהן כנשיא משנת 1861 ועד למותו מכדורי המתנקש. השפעות פעולותיו כאחד מהאישים המשפיעים ביותר על תולדות ארה"ב, ניכרות עד היום. בבחירתו של ברק אובמה לנשיאות ב-2008 נסגר מעגל שתחילתו בשחרור העבדים באמריקה וסופו בנשיא שחור ומצליח, הממלא את תפקידו באמריקה, יבשת הנשלטת ברובה על ידי לבנים.
הנה תולדות חייו של אברהם לינקולן:
https://youtu.be/L80_q2tPveo
על לינקולן בסקירה על הרחוב על שמו (עברית):
http://youtu.be/srE95EZF9uY
סרטון אנימציה שמראה את לינקולן נואם לאחר מלחמת האזרחים בזכות החירות:
http://youtu.be/zeAqXhjMRMo
קדימון הסרט "לינקולן" על חודשיו האחרונים של המנהיג שבחר בביטול העבדות בכל מחיר (מתורגם):
http://youtu.be/Jm3JCrfrMts
ופודקסט של פרופסור הרסגור על לינקולן (עברית):
https://youtu.be/2aOTs_UK4rg?long=yes
סיפורו של שיר העבדים באמריקה "Follow the drinking gourd" או בעברית "עקוב אחר מצקת הדלעת", הוא מרתק ומרגש במיוחד.
כי השיר הזה הוא בעצם מדריך עם הנחיות לעבד הנמלט מהעבדות. המוטיב החוזר הוא "עקוב אחרי מצקת הדלעת, האיש הזקן מחכה לשאת אותך לחופש - עקוב אחר מצקת הדלעת."
הסיפור הוא על מחתרת ה-" The Underground Railroad" שנהגה לסייע לעבדים שחורים לברוח מהעבדות במדינות הדרום אל החופש שבמדינות הצפון.
חבר מחתרת שכונה "ג'ו רגל-העץ" (Peg Leg Joe) העלה רעיון מבריק. הוא הסתובב במטעי העבדים ונהג ללמד אותם את השיר שהוא חיבר, שיר שהוא בין מפה לצופן מוסיקלי, עם מילים שהן למעשה הוראות ניווט, שיסייעו לעבד הנמלט למצוא את הדרך אל החופש.
הרעיון חכם מאוד בפרספקטיבה היסטורית. כי עבור העבדים, שלא ידעו קרוא וכתוב, היה השיר דרך טובה לשנן ולזכור את ההוראות, לזהות ולמצוא את הדרך לחופש. בניגוד להם, בעלי האחוזות הלבנים לא הכירו את הכינוי "מצקת הדלעת", שהם נתנו לכלי המזיגה שלהם ועוד פחות הבינו מהי "מצקת הדלעת" שאליה התכוונו העבדים.
כי "מצקת הדלעת" הייתה בעצם שם קוד לקבוצת הכוכבים המכונה היום "העגלה הגדולה" או "הדובה הגדולה" (the Big Dipper). הקו שמחבר את שני הכוכבים הקדמיים שלה, ממש מצביע לכיוון כוכב הצפון. לכן, אם העבד הבורח מהדרום יברח לאורך פסי הרכבת לכיוון "מצקת הדלעת" וכוכב הצפון שמעליה, הוא יגיע למדינות הצפון, מקום בו הוא יהיה לאדם חופשי.
בתי השיר מציינים סימני דרך שיסייעו לדרך בכיוון החירות. אם זה לברוח בתחילת החורף, כשהשלו הראשון מגיע בנדידה דרומה ואם זה לברוח לאורך נהר הטומביגבי (Tombigbee) שמסתיים בין שתי גבעות, לידו ימצאו העבדים עצים מתים שעליהם סימני כיוון שהשאיר להם ג'ו. בהמשך יהיה נהר גדול והוא ככל הנראה נהר טנסי ואחריו סוף סוף נהר אוהיו, הגבול הדרומי של מדינות הצפון ושאותו יש לחצות.
יתכן ש"האיש הזקן" המוזכר בשיר הוא חבר מחתרת שייקח אותם צפונה, או שמדובר בהמשך בנשיא לינקולן, הנשיא שהנהיג את הצפון, שחרר את העבדים במדינות הצפון לחופשי ונלחם כדי לעשות זאת בכל חלקי ארצות הברית.
אז מהסיפור המופלא שסייע לעבדים לצאת לחופשי קחו גם אתם את המדריך שלנו לאושר -המשיכו תמיד "לעקוב אחר מצקת הדלעת".
הנה שיר ההדרכה לעבד הבורח:
https://youtu.be/9H8NwpHEjIM
הוראות הניווט שמסבירות לעבד את נקודות הציון בדרך לחופש:
https://youtu.be/CAcZ6leUbDA
עם מילות השיר:
https://youtu.be/pw6N_eTZP2U
ובגרסה ל-4 קולות עם מודעה על עבדים בורחים:
https://youtu.be/b2vsf77OTdc
אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארצות הברית הוא מי שביטל את העבדות בה. לינקולן ראה הכרח לרפא את הפגם המוסרי של העבדות שרווחה עד אז בארצו.
את העבדות באמריקה לינקולן ביטל. זה היה מיד עם ניצחונו במלחמת האזרחים האמריקנית, ניצחון שהושג לא מעט בזכות לחימתם של העבדים השחורים ששילב בכוחות הצפון שהוא הנהיג במלחמת האזרחים.
לינקולן שילם בחייו על המעשה החשוב, האצילי והחכם של ביטול העבדות. שנאתם של המובסים במלחמת האזרחים, בשל התבוסה שנחלו ועוד יותר על שום ביטול העבדות שעליו הורה הנשיא, הובילה לרצח.
הרצח התרחש ב-14 באפריל 1865, בעת שהנשיא צפה בהצגת תיאטרון בוושינגטון. קראו על כך בתגית "לינקולן".
הנה הנשיא הדגול אברהם לינקולן (עברית):
http://youtu.be/srE95EZF9uY
התהליכים ההיסטוריים של שחרור העבדים באמריקה:
https://youtu.be/rvGCcfvdhdE
סרטון נדיר מהמאה ה-19 בו נואם לינקולן:
https://youtu.be/46pMyzUFTJ8
שיר תודה על הברית של לינקולן עם החופש:
https://youtu.be/OIbMbLvbXNY
ציטטות חכמות משלו:
https://youtu.be/r3nwBmWVIw8
הקדימון לסרט "לינקולן" שעוסק בחודשים האחרונים של המנהיג שבחר בביטול העבדות בכל מחיר (מתורגם):
http://youtu.be/Jm3JCrfrMts
והתודה שרוחשים לו אזרחי ארצות הברית:
https://youtu.be/jiOwc419Vl8
ההיסטוריה האפרו-אמריקאית חבה חוב עצום לפרדריק דאגלס (Frederick Douglass). סיפורו הלא יאומן הוא של עבד שחור, שברח מהעבדות והפך בכוחות עצמו וכישרונו לעיתונאי, לפעיל חברתי נועז נגד העבדות, בהמשך לפוליטיקאי ולמנהיג של ממש.
פרדריק דאגלס (Frederick Douglass) היה אחד המנהיגים המשפיעים ביותר בהיסטוריה האמריקאית. סיפור חייו, מלידתו בעבדות ועד להפיכתו למנהיג בתנועה לזכויות האדם, מהווה עדות מרתקת לכוחם של נחישות, השכלה ואמונה בשוויון.
דאגלס נולד לתוך עבדות ב-14 בפברואר 1818 במחוז טלבוט שבמרילנד, ונקרא בשם פרדריק אוגוסטוס וושינגטון ביילי (Frederick Augustus Washington Bailey). אמו, הארייט ביילי (Harriet Bailey), הייתה שפחה שנאנסה בידי אדונה, קפטן אהרון אנטוני (Aaron Anthony), שייתכן כי היה אביו של דאגלס. כתינוק בן שנה, הופרד מאמו וראה אותה לעיתים נדירות בלבד, גורל שהיה נפוץ בקרב משפחות עבדים.
נקודת מפנה משמעותית בחייו התרחשה בגיל שבע, כאשר נשלח לבולטימור לשרת את משפחת אולד. סופיה אולד (Sophia Auld), אשת הבית, לימדה אותו לקרוא ולכתוב - מעשה שהיה אסור על פי חוק. למרות שבעלה, יו אולד (Hugh Auld), אסר על המשך הלימודים בטענה שהשכלה תעורר בעבדים רצון לחופש, פרדריק המשיך ללמוד בסתר בעזרת ילדי הרחוב הלבנים. חוויה זו חיזקה את הבנתו כי השכלה היא המפתח לחירות.
השהות בבולטימור חשפה את דאגלס ליחס אנושי ושוויוני מצד סופיה אולד, והעמיקה את אמונתו בשוויון בין בני אדם. קריאת "הדרשן הקולומביאני" ("The Columbian Orator"), ספר שהציג ויכוח בין אדון לעבד נמלט, פקחה את עיניו להבנת העוול שבמוסד העבדות.
לאחר תקופה קשה בחווה אחרת, שבה סבל מיחס אכזרי, הצליח דאגלס לברוח לחופש בגיל עשרים. הוא הגיע לניו יורק, נישא לאנה מארי (Anna Murray), שינה את שמו לפרדריק דאגלס, והחל את דרכו כפעיל בתנועה האבוליציוניסטית.
כישרונו הרטורי התגלה בשנת 1841, כאשר נאם לראשונה בעצרת נגד העבדות בננטקט. מאז הפך לנואם מבוקש ברחבי ארצות הברית. ספרו האוטוביוגרפי "סיפור חייו של פרדריק דאגלס, עבד אמריקני" ("Narrative of the Life of Frederick Douglass, an American Slave") הפך לנכס צאן ברזל של התנועה האבוליציוניסטית. מסעו לאנגליה בשנת 1845 לא רק הביא לשחרורו הרשמי מעבדות בזכות הנרי ריצ'רדסון (Henry Richardson), אלא גם חשף אותו לחברה שוויונית יותר.
בשובו לאמריקה, הקים את העיתון "כוכב הצפון" ("The North Star") והמשיך במאבקו נגד העבדות. אגב, בשם "כוכב הצפון" בחר דאגלס מתוך הבנה עמוקה של חשיבות הכוכב הצפוני בחיי העבדים וכסמל לחופש. עבורו כשברח ועבור עבדים נמלטים רבים, שימש כוכב הצפון כמורה הדרך במסעם אל החופש במדינות הצפון ובקנדה. בעזרת הכוכב, שנשאר קבוע במקומו בשמי הלילה, יכלו הנמלטים לנווט את דרכם צפונה דרך "הרכבת התת-קרקעית", הרשת החשאית שסייעה לעבדים אז להשיג את חירותם. קראו על כך בתגית "כוכב הצפון".
בבחירת השם לעיתונו, ביקש האיש ליצור מקבילה רעיונית לאותו כוכב מנחה. הרעיון היה שכפי שכוכב הצפון האיר את דרכם הפיזית של העבדים הנמלטים, כך ביקש העיתון להאיר את דרכם הרוחנית והאינטלקטואלית של כל המבקשים חופש ושוויון. או, במילים אחרות, לשמש כמגדלור של תקווה ומקור להפצת רעיונות של חירות ושוויון.
את חזונו הרחב לשוויון אוניברסלי ביטא דאגלס בסיסמת העיתון: "זכות אינה מכירה במין, אמת אינה מכירה בצבע" ("Right is of no Sex – Truth is of no Color"). כך הוא קידם לא רק את המאבק נגד העבדות, אלא גם את הרעיון של שוויון מלא בין כל בני האדם, ללא הבדל גזע או מגדר.
במהלך מלחמת האזרחים פועל דאגלס לגיוס חיילים שחורים לצבא הצפון וכדי לקדם את זכויותיהם הוא נפגש עם הנשיא לינקולן. מאבקו למען שוויון זכויות לא הצטמצם רק לשחורים; הוא היה גם תומך נלהב בזכויות נשים והשתתף בוועידת סנקה פולס ההיסטורית למען זכות הצבעה לנשים.
לאחר מות אשתו אנה בשנת 1882, נישא דאגלס להלן פיטס (Helen Pitts), אישה לבנה הצעירה ממנו בעשרים שנה - נישואים שהיוו הצהרה נועזת על אמונתו בשוויון בין הגזעים. הוא המשיך במאבקו עד יום מותו מהתקף לב ב-20 בפברואר 1895.
מורשתו של פרדריק דאגלס חיה עד היום. הוא הוכיח שבכוח האמונה, ההשכלה והנחישות אפשר להתגבר על המכשולים הקשים ביותר, לחתור מעבדות למנהיגות ולחולל שינוי חברתי משמעותי. ממשיך להוות השראה למאבקים לצדק חברתי בכל רחבי העולם.
במשך השנים שעברו מאז, נתן סיפור חייו של דאגלס השראה לדורות של אקטיביסטים, אם אלו פעילי זכויות אדם באשר הם ועד פעילים חברתיים בכלל, כולל למשל אלו של צפון אירלנד. בעיר האירית בלפסט, אלפי קילומטרים מאמריקה, בולט ציור קיר עוצמתי ומרהיב של העבד שלא ויתר לעבדות.
הנה סיפור חייו של פרדריק דאגלס:
https://youtu.be/FMT4fnw4AT8
ההצלחה, הכישלון והחזון שלו:
https://youtu.be/0OaBKsF7bQo
על חשיבותו וגדולתו של דאגלס:
https://youtu.be/7j0jvj4e4XU
מספר את סיפורו ומקבל הצעה - בסרט על חייו:
https://youtu.be/6tx5DZC3X1M
על פרדריק דאגלס ולינקולן:
https://youtu.be/gOhgrTo257M?long=yes
וסרטון תיעודי על דאגלס:
https://youtu.be/kByK5SnG10Y?long=yes
שחרור העבדים
ההתנקשות בחייו של נשיא אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארה"ב, היא אחד האירועים הטראומטיים בתולדות ארצות הברית. הרצח התרחש כשירה בו מתנקש, ב-14 באפריל 1865, בעת שהנשיא צפה בהצגת תיאטרון בוושינגטון.
הרצח הוא תולדה של שרשרת נסיבות פוליטיות הקשורות בפעילותו ומנהיגותו של לינקולן לביטול העבדות בארה"ב, שחרור העבדים ומלחמת האזרחים האמריקאית. למעשה, היום יודעים שהרצח שבוצע בידי שחקן התיאטרון ג'ון וילקס בות', היה חלק מתוכנית גדולה יותר שנועדה לחסל את שלושת המתנגדים העיקריים למטרות של הקונפדרציה של מדינות הדרום, בתום מלחמת האזרחים.
הכל מתחיל בשנת 1860, משנבחר אברהם לינקולן לנשיאות. תוצאות הבחירות הפתיעו את אמריקה, משום שלינקולן היה הנשיא הראשון שבא מהמפלגה הרפובליקנית, מפלגה צעירה בת 6 שנים בלבד.
אבל בחירת לינקולן, מתנגד חריף לעבדות ומי שעוד לפני בחירתו ניסה, שלא בהצלחה, להעביר חוקים נגד עבדות במדינות שונות בארה"ב, הבהילה במיוחד רבים מאזרחי מדינות הדרום של ארה"ב. במדינות אלה, יש לציין, העבדות הייתה נפוצה מאד ומרבית הכלכלה בהן התבססה על עבדים. אחדות מהן אף הצהירו לפני הבחירות שאם לינקולן ינצח במירוץ הן יפרשו מהאיחוד ולא יהיו חלק מארצות הברית של אמריקה.
הדבר הוביל לכך שעם בחירתו של לינקולן ועוד לפני שנכנס לתפקידו כנשיא, פרשו מהאיחוד האמריקאי 8 ממדינות הדרום. לינקולן הצהיר, מיד עם כניסתו לתפקיד, שפרישתן מנוגדת לחוק ומשום כך היא חסרת משמעות ומבוטלת. הוא ניסה להרגיע והבטיח שלא יתעמת איתן בנושא העבדות. משהללו לא השתכנעו והמשיכו לדבוק בפרישה, החלה מלחמת האזרחים האמריקנית. זו נמשכה 4 שנים ובסופה ניצחו מדינות הצפון בראשותו. בבחירות 1864, שנערכו בתום המלחמה, זכה לינקולן שוב בנשיאות.
משנוכחו הדרומיים, שהפסידו במלחמה ושגם הסיכויים להחליף את הנשיא בבחירות נכשלו, החליטו כמה מהם לנקום בנשיא ובחברי ממשלו. כמה ימים לאחר כניעת מדינות הדרום, נודע להם שהנשיא מתכוון לצפות בהצגת תיאטרון. בערב ההצגה התגנב אחד מחבורת הקושרים, שחקן מפורסם ונערץ בכל רחבי ארצות הברית בשם ג'ון ווילקס בות', אל תיאטרון פורד בוושינגטון. כשחקן בתיאטרון הוא הכיר את המקום היטב ושיחק בו לא פעם בהצגות.
איש לא חשד בו כשהוא פסע במסדרונות. האיש מיהר להתגנב לתאם של לינקולן ואשתו. השניים צפו בהצגה "בן דודנו האמריקאי". בות' ירה בנשיא בראשו, נאבק ופצע בסכין את שומר ראשו ואז קפץ לבמה. הוא הספיק לצעוק משהו שנשמע כמו "כך יעשה לרודנים", או אולי "זו נקמת הדרום" ובחסות המהומה שהשתררה באולם הוא הצליח להימלט מהמקום.
למחרת בבוקר, ב-15 באפריל 1865, מת הנשיא הגדול של אמריקה, מי שעוד בזמן המלחמה לא המתין והכריז על ביטול העבדות. במהלך מלחמת האזרחים הוא שחרר את העבדים בכל ארצות הברית, גייס אותם לצבא הצפון ובכך גם ניצח את הדרום החזק, תוך שהוא משאיר מורשת שעתידה להתפשט לכל העולם המערבי ואחר כך לעולם כולו, מורשת של ביטול העבדות והוצאתה אל מחוץ לחוק בכל מקום.
הרוצח התגלה לאחר 12 יום באסם בוירג'יניה, הוא הסתתר באסם, שהועלה באש כדי שייצא. משיצא ממנו, הוא נורה ומת.
הנה סקירה מושקעת של תלמיד על רצח לינקולן (עברית):
https://youtu.be/8gFItw0SjWk
הסיפור של רצח הנשיא:
https://youtu.be/hVLM0BSqx5o
על המנהיג הדגול והמבריק שנרצח:
https://youtu.be/Bjxbb-tjSAA
האקדח שרצח את לינקולן - האם היה גנוב?
https://youtu.be/a32YTqz4tdo
קטע מסרט ישן על הרצח:
https://youtu.be/1UqcitsiY4o
ומצגת וידאו של הרצח:
https://youtu.be/EZCE2ZvwLT4
אומרים שהג'אז גדל בכל מקום, אבל הוא נולד בניו אורלינס. במאה ה-19 ולפניה הייתה העיר הזו העיר הקוסמופוליטית ביותר, אבל גם מוקד לסחר בעבדים ולעבדות, גם אחרי שלינקולן שחרר את העבדים לחופשי.
וכאן, בעיר הזו, ייצרו ממשיכיהם של אותם עבדים נרמסים את הסגנון המוזיקלי המתוחכם והמרהיב ביותר שיצרה אמריקה ויביאו את כל ההשפעות הטובות שזכו להן לידי יצירות שעתידות להביא את התרבות של אמריקה לגדולים בהישגיה האמנותיים.
הג'אז הוא סוג של חופש, חירות לאלתר, להמציא בעצמך ולשיר את היופי או הכאב של החיים, גם ברגעים הקשים של העבדות והעוני המחפיר. כבר כשהגיעו העבדים מאפריקה אל אמריקה, כשעוד לא ידעו מילה בשפת המקום ועבדו מצאת החמה ועד לצאת הנשמה - כבר אז הם מצאו את החופש לשיר תוך כדי העבודה בשדות ועל מסילות הרכבת, בשמש הלוהטת ובקור המקפיא של החורף.
השירה הזו, על בסיס קבוע אבל עם שלל אילתורים והמצאות, אף אחד הרי לא רשם שם בתווים, תוליד את ג'אז ניו אורלינס (New Orleans Jazz), הסגנון של הג'אז שהתפתח בעיר ניו אורלינס והוליד את הג'אז המוקדם ואת כל מה שאנו מכירים היום.
קינג אוליבר, באדי בולדן, לואי ארמסטרונג וג'לי רול מורטון הם החשובים שבמוסיקאים שבלטו בסגנון זה.
הנה סיפור ותיאור הג'אז של ניו אורלינס בקצרה:
https://youtu.be/5SS9EnD_-_Y
והדגמה של האילתור המשותף:
https://youtu.be/EadpcjMB_2s
