שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי תורת הגזע הנאצית ומה האירוניה שבה?
תורת הגזע הנאצית (Nazi Race theory) הייתה חלק משמעותי באידאולוגיה הנאצית, ששלטה בגרמניה של היטלר. בבסיס התורה הזו עמדה אנטישמיות גזענית.
תורה זו הקפידה להציג את היהודים כניגוד של הגרמני הטהור, הנורדי סקנדינבי, כחול העיניים, בהיר השיער והמושלם בתכונותיו כולן. הגרמני הוא על-אדם, שתורם לעולם. מנגד, הוצגו היהודים כגזע נחות, המזיק לעמים התרבותיים והורס את התרבות ואין להרשות לו להתערבב עם הגזע הגרמני, שכן הוא תת-אדם.
הנאצים נטו לראות את תורתם כהמשך טבעי לתיאוריית האבולוציה של דארווין. לפי תפיסתם המעוותת של הנאצים, הגזעים הנחותים כמו הפולנים והצ'כים צריכים בעתיד להיות המשרתים של הגרמנים, שהם הגזע העליון ויוצר התרבות.
כשעלה היטלר לשלטון, הוא החל כמעט מיד במימוש חלומותיו המטורפים לנקות את גרמניה ובהמשך את אירופה כולה, מהיהודים.
היטלר ראה צורך ב"מרחב מחיה" לעם הגרמני. זאת מכיוון שלפי תפיסתו המעוותת העולם שרוי זה מכבר במלחמת גזעים המחייבת הכרעה. חיסול היהודים, הצוענים והמוגבלים, הוא לדעתו חסד שעושים הנאצים עם גרמניה ועושים הגרמנים עם העולם.
בתקופת השלטון הנאצי הוכפף הכל לתורת הגזע. היהודים, עוד הרבה לפני שיתחיל חיסולם המסיבי, במה שהנאצים יכנו "הפתרון הסופי", לא הורשו היהודים לעבוד או ללמוד, נשללו מהם כל הזכויות והם הפכו למוקצים. בהמשך יועברו לגטו סגור ומשם קצרה הדרך למחנות המוות וההשמדה.
מהיהודים גם נשללה ב"חוקי נירנברג" זכות ההצבעה בבחירות פוליטיות ונאסרה זוגיות בין גרמנים יהודים ולא-יהודים, שהוגדרה כ"ביזיון הדם" (Blutschande). גרמנים שנתפסו בקשרי זוגיות עם יהודים נענשו, ונישואים חדשים כאלה נאסרו לחלוטין.
בהמשך ינוסח גם מדרג של "דם יהודי", קטגוריות כמו "יהודי מלא" (Volljude), "חצי יהודי" (Halbjude) ו"רבע יהודי" (Vierteljude). הן יגדירו על מי חלים חוקי נירנברג ויתבססו על אילנות יוחסין. הקטגוריות הללו עתידות לקבוע בשנות השלטון הנאצי מי יחיו ומי ימותו וישפיעו על חיי רבים.
אגב, אחת הסיבות העיקריות למפלת הנאצים, שהתחילו את המלחמה כצבא החזק באירופה, הייתה למרבה האירוניה תורת הגזע שלהם. בגללה הם הפסידו את גדולי המוחות, שיכולים היו לייצר להם את הנשק הסופי בהחלט - את פצצת האטום.
כי נחשו מי היו החוקרים והמהנדסים המרכזיים שתרמו לפצצת האטום האמריקאית? - יהודים. אלה אותם היהודים שהיו יכולים להיות המפתח האפשרי לניצחון הנאצים ולהשתלטות שלהם על העולם. אבל בשל גזירות הנאצים והרדיפות שלהם, הם ברחו מאירופה הנאצית ופנו לארצות הברית, שם הפכו למוחות חשובים ב"פרויקט מנהטן", פרויקט פיתוח פצצת האטום שתסיים את המלחמה.
אתם יכולים לשמוע את האירוניה ההיסטורית בצחקוק המגחך שלה? - רק עצוב שהיטלר, בזמן שהוא כורה את הקבר של הרייך השלישי ושלו עצמו, לקח עימו עוד 50 מיליון מתים ובתוכם 6 מיליון יהודים שלא עשו לו דבר.
הנה תורת הגזע הנאצית (עברית):
https://youtu.be/c7BemrjLtpo
העיקור שעשו הגרמנים תחולי נפש, לנכים ולבעלי פגמים גנטיים (מתורגם):
https://youtu.be/gz9_A1hicFM
וסרטון תיעודי על תורת הגזע של הנאצים (עברית):
https://youtu.be/ad3kObAJvXo?long=yes
מהו המכתב שהציל את העולם החופשי?
אם היו עושים תחרות בין המכתבים שנשלחו בתולדות האנושות, תחרות שתקבע איזה מכתב הוא החשוב והמשפיע ביותר בהיסטוריה, כנראה שאת אחד המקומות החשובים ביותר היה תופס המכתב הזה, ששינה את גורל מלחמת העולם השנייה ואת ההיסטוריה של המאה ה-20 כולה.
הוא מכונה מכתב איינשטיין-סילארד (Einstein-Szilard Letter). המכתב הזה נולד ערב פתיחת מלחמת העולם השנייה. הוא נולד כשאל אלברט איינשטיין, מגדולי המדענים של אותה תקופה, מי שברח מאירופה אל ארצות הברית, פנו שלושה מדענים מהונגריה, שכתבו מכתב.
גם הם עצמם היגרו לארה"ב אך זכרו את אכזריותם של הנאצים וחששו מהידע שהצטבר אצלם בתחום ביקוע הגרעין, כמו גם מהעובדה שמרבצי האורניום הגדולים שבצ'כוסלובקיה נפלו לידיו של היטלר.
המדענים ההונגרים ביקשו עזרה מאיינשטיין. הוא מאנשי המדע המוערכים בעולם ובקשתם הייתה שיסייע לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקאי.
וכך הסכים איינשטיין לחתום על המכתב שכתב לאו סילארד בהתייעצות עם שני חבריו, הפיזיקאים אדוארד טלר ויוג'ין ויגנר. איינשטיין וסילארד שלחו אותו בתחילת אוגוסט 1939 לרוזוולט, נשיא ארצות הברית.
במכתב כתבו השניים על החשש שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את ארה"ב ושאר המדינות הדמוקרטיות בפיתוח פצצה גרעינית והאיצו בו לפתח פצצת ביקוע גרעיני על ידי ארצות הברית.
איינשטיין ו"השלישייה ההונגרית" הצליחו במשימה. על אף שהממשל האמריקאי החל בהיסוס ובאיחור, הוא השקיע בפרויקט מנהטן משאבים רבים והשיג יתרון ניכר על פני הנאצים.
מהצד השני ולמזלו של העולם החופשי, העדיף היטלר להמר על פיתוח של כלי נשק אחרים והחמיץ את הנשק הגרעיני. התוצאה הייתה שלאמריקה היו פצצות אטום לפניו ושאלו הוטלו על העיר הירושימה ואחריה על נגסאקי, שתי פצצות בלבד, אך כאלה שהכריעו את מלחמת העולם השנייה (ראו בתגית "הירושימה").
הנה המכתב שהציל את העולם החופשי:
https://youtu.be/s9wmhSJ-uKU
והמחזה של השיחה בנושא עם נשיא ארה"ב:
https://youtu.be/sQGjiieee-A
איך ניצל הצבא הבריטי בפינוי דנקרק?
השנה היא 1940. הדיביזיות הגרמניות סיימו לכבוש את מרחבי צרפת, היכו את הצבא החזק שלה, שרבים ראו בו אז את הצבא החזק בעולם.
הצבא הגרמני מגיע אל חופי תעלת למנש ולראשונה בהיסטוריה הוא מאיים לפלוש אל האי האנגלי ולכבוש אותו. במקביל, הצבא הבריטי שהתכונן לסייע לצרפת כנגד הגרמנים יושב בעיר הצרפתית דנקרק.
צ'רצ'יל מבין שעליו להציל את צבאו ולהחזירו הביתה, כדי שיוכל להגן על בריטניה והממלכה תעמוד במתקפה הגרמנית המתקרבת. וכאן יוצא לדרך "מבצע דינמו", אחד האירועים המשמעותיים והמכריעים של מלחמת העולם השנייה.
המבצע נועד לבצע את מה שיזכה לימים לכינוי "פינוי דנקרק" (Dunkirk evacuation), להצלת הכוחות הלכודים, בין הים לצבא הגרמני המתקדם אליהם. יזם אותו ראש ממשלת בריטניה החדש שאך מונה, וינסטון צ'רצ'יל, כמוצא אחרון לחילוץ מדנקרק של כוחות בעלות הברית, בעיקר בריטים וצרפתים.
בהיעדר משחתות שיוכלו לאסוף כמעט 350 אלף חיילים ולהעבירם את התעלה, הכריז צ'רצ'יל על גיוס עממי של כלי שיט מכל סוג וגודל. מאוניות הצי המלכותי וספינות צבא ועד כ-700 כלי שיט אזרחיים קטנים, בתוכם סירות דיג ואפילו יכטות פרטיות.
כך הצליחו הבריטים לגייס למבצע כ-900 כלי שיט, למאמץ לאומי אדיר שלא היה כמותו בהיסטוריה והפגין את נחישותה של בריטניה לנצח ולא להיכנע.
התוצאה הייתה מדהימה. כמעט 340 אלף חיילים חולצו מהעיר דנקרק, מתוכם כמעט 200 אלף חיילים בריטים. זה היה הרבה יותר ממה שהמטכ"ל הבריטי תכנן והעריך בתחילה והמורל הבריטי זכה לזריקת עידוד משמעותית באחת משעותיו הקשות ביותר.
ואף שהצבא הבריטי מצליח, בקושי רב, להינצל ולשוב לאנגליה בפינוי דנקרק, הוא מותיר מאחור כמות עצומה של נשק כבד וציוד צבאי. כל הציוד הזה נפל כפרי בשל לידי הגרמנים ומדובר בהמון, אבל המון, ציוד ונשק.
כמה?
בדנקרק נשארו 6 משחתות ו-200 כלי שיט קטנים יותר של הצי המלכותי, כ-2,500 תותחים, 20 אלף אופנועים ו-65 אלף כלי רכב אחרים. חיל האוויר המלכותי איבד במהלך המבצע גם הוא 145 מטוסים, אף שהצליח להפיל כ-156 מטוסים לגרמנים.
ועדיין, פינוי דנקרק היה הצלחה אסטרטגית מסעירה, משולבת במזל עצום. כי הפיקוד הגרמני בראשות היטלר, יכול היה לפגוע בפינוי. אך הוא לא עשה זאת. איש לא יודע עד היום מדוע היטלר נמנע מפגיעה במפנים והמפונים. היסטוריונים ממשיכים עד היום להעלות השערות, אבל תשובה ברורה אין.
רבים כינו את הפינוי מדנקרק "נס ההצלה". בזכותו הצליחה בריטניה להמשיך במלחמה, לשקם את כוחותיה ולשמור על עמדת המפתח שלה במאבק נגד המפלצת הנאצית.
הפינוי גם הפך לסמל של אומץ לב ונחישות, מבצע מעורר השראה והפגנת סולידריות (אחווה), שהיה לו תפקיד מכריע בגיבוש הרוח הלאומית הבריטית, בשעתה הקשה ביותר ובפתח לימים הקשים שעוד יבואו - עד הניצחון.
הנה החילוץ הגדול והפינוי מדנקרק (מתורגם):
https://youtu.be/LC8h56uS7vs?long=yes
סיפור הפינוי מדנקרק בקצרה ובאנגלית:
https://youtu.be/ZOrx1WqgmUU
מצגת וידאו של פינוי דנקרק:
https://youtu.be/FYU6ju5r8lo
הסיפור "הנכון" של הפינוי הצבאי מהעיר דנקרק:
https://youtu.be/9RPviCT7SWU
וסרטןן תיעודי מפורט על כל תהליך הפינוי של דנקרק:
https://youtu.be/Xc_SzYNAAII?long=yes
מה היה קרב סטלינגרד שעצר את היטלר?
במלחמת העולם השנייה לא היה עוד קרב כמו קרב סטלינגרד (Battle of Stalingrad). לא היה קרב שיכול להיחשב כנקודת התפנית של המלחמה. בקרב העקוב מדם במלחמה, עם אבידות של כמיליון הרוגים, זהו הקרב הקשה ביותר שנוהל במלחמה הזו, שחיי אדם בה לא נחשבו יותר מדי, בטח לא חיי החיילים.
קרב סטלינגרד, שהתנהל בין השנים 1942 ל-1943, היה ההימור הגדול של היטלר. למקורביו נראה היה שבהיטלר נכנס שיגעון של ממש, לכבוש את סטלינגרד. האובססיה הזו, שחלקה נבע מעצם העובדה שהעיר נשאה את שמו של סטלין, הדיקטטור הרוסי שהצליח לראשונה במלחמה, לעצור את צבא היטלר בכיבושיו.
האמת היא שכמעט איש בעולם לא האמין שדווקא בסטלינגרד ייעצר הצבא הגרמני. אבל היטלר, במקום לרכז את כוחותיו ולהלום זירה אחרי זירה באויביו, נהג בטפשות. מונע בשגעון גדלות מטורף ונגוע בחוסר הבנה טוטאלי באסטרטגיה צבאית, הוא פרס את הוורמאכט, הצבא הגרמני, ברחבי העולם, בצורה מוגזמת ולא חכמה.
איפה לא היו הגרמנים באותו שלב - מחופי צרפת שעל האוקיינוס האטלנטי, דרך צפון אירופה, על נהר הוולגה וברחבי מדבר סהרה - בכל חזית ניסה היטלר, בו-זמנית, לייצר נצחונות. אבל הפריסה הזו רידדה את הכוח הגרמני ופוררה אותו. במקום אגרוף ברזל מוצק, הוא נעשה חלש יחסית, במוקדי הקרבות המרובים.
בסטלינגרד עמד מולו הצבא האדום. אמנם חבול ומוכה, אבל צבא פטריוטי שיודע דבר או שניים על החורף המתקרב, על חיסול של כובשים מהמערב בכפור ובשלג הטובעני. צבא שקיבל מסטלין פקודה לא לסגת בשום מחיר. הצבא הזה השיב בסטלינגרד מלחמה ועמד על מקומו, עד שניצח.
זה לא היה פשוט. העיר הסובייטית נכתשה עד דק בהפצצות של טייסות הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, בפיקודו של ריכטהופן. מפציצי הצלילה מדגם שטוקה הותירו את העיר שוב ושוב עם אינספור תימרות עשן שעולים מבנייניה החרבים וממכלי הנפט וחומרי הבעירה, הנשרפים במחסני המפעלים ובנייני התעשייה הרבים שבה.
אבל אל מול הגרמנים העמיד סטאלין גנרל פראי וחסר-מעצורים, בדיוק כמו שהגיע להיטלר לפגוש. קראו לו צ'ויקוב. החיילים העריצו אותו והוא ידע להיות בשדה הקרב בשבילם. המורל עלה מרגע שהוא הגיע לזירה.
צ'ויקוב היה רוסי עם מנטליות של איכר קשוח, חסר-רחמים וערמומי במיוחד. הוא לא היה אסטרטג גדול, אבל היה חריף והבין שעליו להתיש את הגרמנים ולהחזיק מעמד בכל מחיר.
צ'ויקוב הוציא פקודה להוציא להורג את העריקים הרוסים, שברחו בהמוניהם משדה הקרב ועצר באחת את העריקה. הוא קרב את חייליו בקבוצות קטנות אל הגדודים הגרמניים. בכך הוא מנע הפצצות של חיל האוויר הגרמני עליהם, מחשש לפגיעה בחיילים הגרמנים.
בעיר ההרוסה עצמה טמן צ'ויקוב פח לחיילים הגרמנים ויצר שטח הריגה אכזרי. צלפים והמון נשים שהיו צלפיות מצטיינות עשו מלאכה מדויקת ומכאיבה לגרמנים. במקביל הוא הורה לארטילריה שלו להפגיז, מהגדה המזרחית של הוולגה, את ריכוזי הכוחות של הגרמנים היוצאים להתקפה. תוך זמן קצר מצא עצמו הצבא החזק בעולם נכתש בסטלינגרד, על ידי 20 אלף חיילים, שהונהגו על ידי שועל ערבות רוסי, חסר עכבות, אכזרי ובעל משמעת ברזל, שלא הסכים לזוז בסנטימטר ממקומו.
ואז לקרב האחרון.
בנובמבר הגיעה מתקפת הנגד הסובייטית, ב"מבצע אורנוס". הגרמנים היו המומים. זו הייתה הונאה מתוחכמת של ז'וקוב, הסגן של סטלין וראש הצבא הסובייטי. האיש תכנן ומימש את המתקפה הזו כבר חודשים, כולל מבצע חימוש מחדש, עם טנקים, ארטילריה ומטוסים חדשים בפס יצור חדש. בנוסף, הצבא הרוסי תקף בתנועת מלקחיים שהובילה אותו לתקיפה מתוחכמת מאחור של הגרמנים. כל זאת נעשה מבלי לעורר חשד בקרב המטה הגרמני או אצל פאולוס, המפקד הגרמני בחזית סטלינגרד.
וכך, מופתעים לחלוטין, ללא ציוד מספק או תזונה מספיקה, קפואים ומשותקים מהקור, הנאצים חוו בסטלינגרד ההרוסה צבא רוסי של מיליון איש ואישה, מצויד במיטב הנשק והציוד וכולו מוקדש לחיסולם. הצבא הרוסי הנחית מכת מוות איומה על הצבא הגרמני השחצן, שזילזל בו תמיד והחזיק בשלב הזה ב-90% מסטלינגרד.
עתה היטלר איבד את הכל.
העיר ניצלה. הפסד המערכה על סטלינגרד יעצור לגמרי את המומנטום הגרמני. אם עד כאן לא הפסיד היטלר כמעט באף קרב, מעתה הוא כמעט ולא ינצח עוד. ההיסטוריה מעתה תפנה לעברו וכנגדו.
הנה סיפורו של קרב סטלינגרד:
https://youtu.be/gHkELWFqGKQ
מהלכי הקרב (עברית):
https://youtu.be/hLcmaCWM-AE
על הקרב:
https://youtu.be/bCQBSf1rb7o
וסרטים אמיתיים מהקרב הגדול על סטלינגרד:
https://youtu.be/iPrHDQ85Blk
מה היה "הקרב על הבליטה" בו הובס היטלר סופית?
"הקרב על הבליטה" (Battle of the Bulge) הוא הכינוי שניתן למתקפה הגרמנית האחרונה במלחמת העולם השנייה. זו הייתה מערכה קשה ומדממת, בין בעלות הברית לוורמכט, צבא גרמניה הנאצית. הוא התקיים על הארדנים - אזור גבעות ויערות, בגבול בלגיה-צרפת, אזור שקיבל את שמו מאלת הציד הגאלית, ארדואנה.
את המערכה הזו יוזם היטלר. האיש שקוע בהזיות ועדיין מאמין ביכולתו לנצח במלחמה. הוא מחליט להשקיע את מרב הכוח בהדיפת בעלות הברית, במקום להתרכז בחזית המזרחית נגד כוחותיו של סטאלין. הוא גם דוחה את אזהרות גודריאן, גאון צבאי גרמני שרואה הה שגיאה איומה ומזהיר ממתקפת הענק הרוסית שמתקרבת. היטלר מאמין שכמו פרידריך הגדול, הוא ינצח את המלחמה כולה, לאחר שיפרק את הברית שנלחמת בו, על ידי הניצחון כאן.
בהחלטה פוליטית ולא צבאית, אין להיטלר קשב גם לאזהרות הגנרלים שניהול שתי חזיתות בו-זמנית נוגד את התפיסה האסטרטגית הגרמנית ומה שנקרא "תכנית שליפן". בניגוד לדעת מרבית מפקדי הוורמכט המנוסים, מטרתו היא לנצל את הבקיעים בין הבריטים לאמריקאים ולפצל את כוחות בעלות הברית, המתקדמים אל גרמניה, לכתר את הצבא הבריטי, כמו שעשה ב-1940 לפני מבצע דנקירק, לייאש את בנות הברית, לגרום להם לחתום איתו הסכם שלום ולאפשר לו להתרכז בחזית המזרחית ולבלום את צבאו של סטלין.
וכך, בפעולה מהירה ומפתיע ותוך אחד הכישלונות הקשים ביותר של מודיעין בעלות הברית במלחמה, באה המתקפה הגרמנית בבוקר של ה-16 בדצמבר 1944 יוצרת פריצה מהירה וכיבוש הבליטה בקווי ההגנה של האמריקאים.
מכאן מתנהל הקרב, מאמצע דצמבר 1944 ואמצע ינואר 1945. במערב קוראים לו "על הבליטה", על שום הניסיון האמריקאי ל"יישר" את הבליטה שיצרו הגרמנים בקו ההגנה של כוחות בעלות הברית.
בשלב הזה אין לבנות הברית יומינט, מודיעין אנושי ולא יכולת לאתר כוונות בתקשורת הצבאית של הצד השני. הגרמנים כבר לא משתמשים באלחוט, לאחר שבמפקדה של היטלר מבינים שבנות הברית פיצחו את צופן האניגמה והפיהרר מורה למפקדים הגרמנים לתקשר רק בקשר קווי של טלפוני שדה.
מאז מבצע אוברלורד, בו נחתו בעלות הברית בחופי צרפת ב-6 ביוני 1944, הם עדיין לא הצליחו לפרוץ לגרמניה ולהעביר לשטחה את המלחמה. אייזנהאואר גם מתח יותר מדי את קווי האספקה שלו ולא תמיד ניצל את הכוח האמריקאי כראוי. בנוסף, הוא הזניח את הארמיה השלישית של ג'ורג' פטון, שמצא את עצמו בקרב סטטי, באזור אלזס-לוריין.
וכך, במתקפה הגרמנית המוצלחת, גורמים הגרמנים לאבדות כבדות אצל האמריקאים. אבל אלה מתעשתים ובולמים אחרי 10 ימים את המתקפה. הגנרל פטון, המפקד הבולט ביותר של הכוחות האמריקאים, הוא שעולה על הדרך הנכונה לניצחון. הוא מציע הצעה נועזת ובלתי נתפסת במונחים צבאיים, לצאת למתקפת נגד תוך 3 ימים.
המצב מבחינת בעלות הברית לא מזהיר. אבל אייזנהאואר והפיקוד העליון שבראשו עמד השכילו לנהל את המערכה נכון, לבלום ולשבור את הגרמנים. בהחלטה מבריקה אייזנהאואר מעביר שתי ארמיות מנותקות יחסית לפיקודו של "מונטי", המנצח הגדול של אל-עלמיין והמתקפה יוצאת לדרך. מתקפת הנגד מנוהלת היטב, פטון עומד במשימה הלא הגיונית שלקח על עצמו וביחד עם גבורת החיילים האמריקאים והנחישות חסרת התקדים שלהם, הצבא הגרמני נבלם ומותקף בחזרה.
בתום חודש מתחילת המערכה שבים הגרמנים ומורחקים לקו שממנו התחילו אותה. הקרבות על הבליטה הפכו מאז לאחד הרגעים היפים בתולדות הצבא האמריקאי, כולל סירובו המפורסם של מפקד הדיוויזיה המוטסת ה-101, גנרל אנטוני מקאוליף, להיכנע ולא להתחסל על ידי הצבא הגרמני, שצר על כוחותיו בעיר בסטון ומאיים לחסלם.
מקאוליף ענה בכתב עם מילה בודדת שתהפוך למיתוס "Nuts", סלנג אמריקאי שאומר "לכו לכל הרוחות". התשובה העיפה לשמיים את מורל הלוחמים שלו והכניסה את תשובתו לספרי ההיסטוריה. 4 ימים אחר כך הגיעו כוחותיו של הגנרל פטון וביחד הם הסירו את המצור הגרמני והכניעו את הגרמנים שכתרו את העיר ואיימו להשמידה על כל יושביה.
הנה סיפורו של קרב הבליטה:
https://youtu.be/IgU5PRc9glw
מתוך סרט קולנוע על הקרב:
https://youtu.be/mdjau_yi5AY
סרטון תיעודי הסוקר את הקרב על הבליטה:
https://youtu.be/0THpux__SXA?long=yes
תיאור באנימציה על הקרב של הבליטה:
https://youtu.be/75APY0XhtCQ?long=yes
ופודקסט רדיו של ד"ר יצחק נוי על הקרב (עברית):
https://youtu.be/1sLnkOG2TrA?long=yes
איך פוספס מטוס הקרב הסילוני הראשון בעולם?
מטוס הקרב הסילוני הראשון בעולם היה מסרשמיט Me-262, שכונה "שוואלבה" (סנונית). חברת מסרשמיט הגרמנית יצרה אותו בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בשביל חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה. בשנת 1942 הוא החל להילחם במטוסי ההפצצה של בעלות הברית.
מהירותו של המסרשמיט Me 262 הייתה כ-850 קילומטרים לשעה - מהירות עדיפה על כל מטוס שהיה ברשות בעלות הברית באותה העת!
המסרשמיט Me262 פותח כמטוס יירוט מהיר של מטוסי אויב, שנועד להפיל מטוסי אויב, להגן ולא להפציץ. אך הפיהרר הגרמני היטלר, מומחה צבאי בעיני עצמו, החליט שגרמניה לא צריכה להגן אלא לתקוף. לכן הורה להסב את מטוס היירוט המהיר למשימות תקיפה והפצצה.
וכך, בהחלטה מטומטמת נוספת של היטלר, איבד המטוס את יתרונו הגדול ויהפוך למפציץ בינוני. גרמניה, שהייתה יכולה בזכותו לנצח בקרבות אוויר רבים, איבדה את יתרונה באוויר וזה יתרום בהמשך לתבוסתה הגדולה במלחמה.
הנה סיפורו של המסרשמיט Me-262:
https://youtu.be/9ERVlpB-Uwk
המסרשמיט Me262 מפיל מפציץ B17:
http://youtu.be/aReAJ4t_ShU
מטוס קרב מסרשמיט Me-262 שהשתמר עד היום:
https://youtu.be/wDlN8zMwKJs
וסרט תיעודי על המסרשמיט Me-262:
https://youtu.be/-mvxKqpcOc0?long=yes
איזה חורף הביס את שני הצבאות החזקים בעולם?
גם צבא נפוליאון ניגף בחורף הרוסי וגם הצבא הנאצי במלחמת העולם השניה. היטלר, שהיה חדור בשגעון גדלות, חשב שיוכל לנהל מלחמה בו-זמנית גם נגד רוסיה ותקף אותה בפלישה הגרמנית לברית המועצות ב-22 ביוני 1941.
זו הייתה המתקפה היבשתית הגדולה בהיסטוריה. היטלר האמין שישלים את כיבוש רוסיה עד החורף. הוא טעה. ממש כשהצבא הגרמני עמד בשערי מוסקבה, הגיע החורף הרוסי. לא סתם חורף זה היה, אלא החורף הקר ביותר בהיסטוריה המתועדת של מזג האוויר עד אז.
הצבא של היטלר, על כוחות הענק והציוד הצבאי הרב שלו, לא היה מוכן ללוחמת חורף שכזו. החיילים הגרמנים מצאו את עצמם ללא ציוד חורף. בבגדי הקיץ שלהם, ללא מעילים ואמצעי הגנה בפני הקור העז, הם ניסו שלא לקפוא למוות. רובם נכשלו ומתו מקור. התבוסה שנחלו הנאצים בשערי מוסקבה היתה נקודת המפנה שהביאה לכשלונם במלחמה כולה.
הרוסים, שנצחו בשני המקרים ההיסטוריים, את הכוחות החזקים שתקפו אותם, קראו לשתי המלחמות בשמות דומים. למלחמה נגד גרמניה הנאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה קראו "מלחמת המולדת הגדולה". השם רומז למלחמה שניהלה רוסיה נגד כוחות נפוליאון התוקפים בתחילת המאה ה-19 ושקיבלה את השם "מלחמת המולדת של שנת 1812".
הנה סיפור הצבא הנאצי שנוצל בידי החורף הרוסי:
http://youtu.be/rkpJnp-RYSk
על ההפסד של נפוליאון לחורף הרוסי:
https://youtu.be/Y4Mjb2AX0hM
הטענה שזו שטות מוחלטת:
https://youtu.be/XZIDMNWt0Pg
וסרט תיעודי מקיף על ההחלטה שהפסידה להיטלר את המלחמה:
https://youtu.be/N7tupbM5lgw?t=33s?long=yes
מיהו ממציא פצצת האטום?
הממציאים של פצצת האטום אינם אדם אחד או שניים. מדובר בקבוצה גדולה של אנשים, מעל 100 אלף איש, שבראשם עמד רוברט אופנהיימר, המנהל המדעי של פרויקט פיתוח הפצצה האטומית.
אופנהיימר ניהל לבדו פרויקט גורלי, מהמורכבים והמתוחכמים בהיסטוריה. בהמשך חייו הוא התוודה על הזעזוע שחש מהתוצאות ההרסניות של פצצות האטום שהוטלו על יפאן וציטט את המילים הקשות מהספר "בהגאוואד גיטה": "הנה הפכתי למוות, הייתי למחריב העולמות".
'פרויקט מנהטן' היה השם שנבחר לפיתוח הפצצה הגרעינית. הפרויקט התרכז בלוס אלמוס שבארה"ב, אבל שלט בפעילות מדעית, טכנולוגית ותעשייתית שנעשתה בכל רחבי ארה"ב.
אופנהיימר אמנם נחשב לאבי הנשק האטומי, אך עבודת הפרויקט שבראשו עמד הושפעה מעבודותיו של אלברט איינשטיין, מהפיזיקאים החשובים במאה ה-20 ואולי גדול הפיזיקאים בכל הזמנים.
הכל התחיל מכך שאל אלברט איינשטיין פנו שלושה מדענים מהונגריה, שהיגרו לארה"ב אך זכרו את אכזריותם של הנאצים וחששו מהידע שהצטבר אצלם בתחום הגרעין. הם ביקשו מאיינשטיין שיסייע לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקני.
השניים חששו מכך שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את ארה"ב ושאר המדינות הדמוקרטיות בפיתוח פצצה גרעינית. איינשטיין הצליח במשימה ועל אף שההתחלה הייתה מהוססת, המשאבים העצומים שהושקעו בפרויקט מנהטן העניקו לארצות הברית יתרון ניכר על פני הנאצים, שמנהיגם היטלר העדיף לשים דגש על פיתוח כלי נשק אחרים, על פני הנשק הגרעיני.
סרטון קצר על הנסיבות להקמת פרויקט מנהטן:
http://youtu.be/-gBYU5SFnx8
רוברט אופנהיימר מתוודה על הקושי בסבל שגרמה הפצצה שפיתח עם אנשיו לאזרחים:
http://youtu.be/l8w3Y-dskeg
"ניסוי טריניטי" - הניסוי הראשון של פצצה אטומית במסגרת פרויקט מנהטן ב-16 ביולי 1945:
http://youtu.be/Ru2PWmGIoB8
האבולוציה של הנשק הגרעיני:
https://youtu.be/xLRSmzGRLUk
מצגת וידאו עם תמונות מפרויקט מנהטן:
http://youtu.be/hljX7_P2leE
וסרט תיעודי על אופנהיימר האמריקאי, האחראי ליצירת ההפצצה האטומית:
https://youtu.be/0s9fpFPAC94?long=yes
תורת הגזע הנאצית (Nazi Race theory) הייתה חלק משמעותי באידאולוגיה הנאצית, ששלטה בגרמניה של היטלר. בבסיס התורה הזו עמדה אנטישמיות גזענית.
תורה זו הקפידה להציג את היהודים כניגוד של הגרמני הטהור, הנורדי סקנדינבי, כחול העיניים, בהיר השיער והמושלם בתכונותיו כולן. הגרמני הוא על-אדם, שתורם לעולם. מנגד, הוצגו היהודים כגזע נחות, המזיק לעמים התרבותיים והורס את התרבות ואין להרשות לו להתערבב עם הגזע הגרמני, שכן הוא תת-אדם.
הנאצים נטו לראות את תורתם כהמשך טבעי לתיאוריית האבולוציה של דארווין. לפי תפיסתם המעוותת של הנאצים, הגזעים הנחותים כמו הפולנים והצ'כים צריכים בעתיד להיות המשרתים של הגרמנים, שהם הגזע העליון ויוצר התרבות.
כשעלה היטלר לשלטון, הוא החל כמעט מיד במימוש חלומותיו המטורפים לנקות את גרמניה ובהמשך את אירופה כולה, מהיהודים.
היטלר ראה צורך ב"מרחב מחיה" לעם הגרמני. זאת מכיוון שלפי תפיסתו המעוותת העולם שרוי זה מכבר במלחמת גזעים המחייבת הכרעה. חיסול היהודים, הצוענים והמוגבלים, הוא לדעתו חסד שעושים הנאצים עם גרמניה ועושים הגרמנים עם העולם.
בתקופת השלטון הנאצי הוכפף הכל לתורת הגזע. היהודים, עוד הרבה לפני שיתחיל חיסולם המסיבי, במה שהנאצים יכנו "הפתרון הסופי", לא הורשו היהודים לעבוד או ללמוד, נשללו מהם כל הזכויות והם הפכו למוקצים. בהמשך יועברו לגטו סגור ומשם קצרה הדרך למחנות המוות וההשמדה.
מהיהודים גם נשללה ב"חוקי נירנברג" זכות ההצבעה בבחירות פוליטיות ונאסרה זוגיות בין גרמנים יהודים ולא-יהודים, שהוגדרה כ"ביזיון הדם" (Blutschande). גרמנים שנתפסו בקשרי זוגיות עם יהודים נענשו, ונישואים חדשים כאלה נאסרו לחלוטין.
בהמשך ינוסח גם מדרג של "דם יהודי", קטגוריות כמו "יהודי מלא" (Volljude), "חצי יהודי" (Halbjude) ו"רבע יהודי" (Vierteljude). הן יגדירו על מי חלים חוקי נירנברג ויתבססו על אילנות יוחסין. הקטגוריות הללו עתידות לקבוע בשנות השלטון הנאצי מי יחיו ומי ימותו וישפיעו על חיי רבים.
אגב, אחת הסיבות העיקריות למפלת הנאצים, שהתחילו את המלחמה כצבא החזק באירופה, הייתה למרבה האירוניה תורת הגזע שלהם. בגללה הם הפסידו את גדולי המוחות, שיכולים היו לייצר להם את הנשק הסופי בהחלט - את פצצת האטום.
כי נחשו מי היו החוקרים והמהנדסים המרכזיים שתרמו לפצצת האטום האמריקאית? - יהודים. אלה אותם היהודים שהיו יכולים להיות המפתח האפשרי לניצחון הנאצים ולהשתלטות שלהם על העולם. אבל בשל גזירות הנאצים והרדיפות שלהם, הם ברחו מאירופה הנאצית ופנו לארצות הברית, שם הפכו למוחות חשובים ב"פרויקט מנהטן", פרויקט פיתוח פצצת האטום שתסיים את המלחמה.
אתם יכולים לשמוע את האירוניה ההיסטורית בצחקוק המגחך שלה? - רק עצוב שהיטלר, בזמן שהוא כורה את הקבר של הרייך השלישי ושלו עצמו, לקח עימו עוד 50 מיליון מתים ובתוכם 6 מיליון יהודים שלא עשו לו דבר.
הנה תורת הגזע הנאצית (עברית):
https://youtu.be/c7BemrjLtpo
העיקור שעשו הגרמנים תחולי נפש, לנכים ולבעלי פגמים גנטיים (מתורגם):
https://youtu.be/gz9_A1hicFM
וסרטון תיעודי על תורת הגזע של הנאצים (עברית):
https://youtu.be/ad3kObAJvXo?long=yes
אם היו עושים תחרות בין המכתבים שנשלחו בתולדות האנושות, תחרות שתקבע איזה מכתב הוא החשוב והמשפיע ביותר בהיסטוריה, כנראה שאת אחד המקומות החשובים ביותר היה תופס המכתב הזה, ששינה את גורל מלחמת העולם השנייה ואת ההיסטוריה של המאה ה-20 כולה.
הוא מכונה מכתב איינשטיין-סילארד (Einstein-Szilard Letter). המכתב הזה נולד ערב פתיחת מלחמת העולם השנייה. הוא נולד כשאל אלברט איינשטיין, מגדולי המדענים של אותה תקופה, מי שברח מאירופה אל ארצות הברית, פנו שלושה מדענים מהונגריה, שכתבו מכתב.
גם הם עצמם היגרו לארה"ב אך זכרו את אכזריותם של הנאצים וחששו מהידע שהצטבר אצלם בתחום ביקוע הגרעין, כמו גם מהעובדה שמרבצי האורניום הגדולים שבצ'כוסלובקיה נפלו לידיו של היטלר.
המדענים ההונגרים ביקשו עזרה מאיינשטיין. הוא מאנשי המדע המוערכים בעולם ובקשתם הייתה שיסייע לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקאי.
וכך הסכים איינשטיין לחתום על המכתב שכתב לאו סילארד בהתייעצות עם שני חבריו, הפיזיקאים אדוארד טלר ויוג'ין ויגנר. איינשטיין וסילארד שלחו אותו בתחילת אוגוסט 1939 לרוזוולט, נשיא ארצות הברית.
במכתב כתבו השניים על החשש שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את ארה"ב ושאר המדינות הדמוקרטיות בפיתוח פצצה גרעינית והאיצו בו לפתח פצצת ביקוע גרעיני על ידי ארצות הברית.
איינשטיין ו"השלישייה ההונגרית" הצליחו במשימה. על אף שהממשל האמריקאי החל בהיסוס ובאיחור, הוא השקיע בפרויקט מנהטן משאבים רבים והשיג יתרון ניכר על פני הנאצים.
מהצד השני ולמזלו של העולם החופשי, העדיף היטלר להמר על פיתוח של כלי נשק אחרים והחמיץ את הנשק הגרעיני. התוצאה הייתה שלאמריקה היו פצצות אטום לפניו ושאלו הוטלו על העיר הירושימה ואחריה על נגסאקי, שתי פצצות בלבד, אך כאלה שהכריעו את מלחמת העולם השנייה (ראו בתגית "הירושימה").
הנה המכתב שהציל את העולם החופשי:
https://youtu.be/s9wmhSJ-uKU
והמחזה של השיחה בנושא עם נשיא ארה"ב:
https://youtu.be/sQGjiieee-A
השנה היא 1940. הדיביזיות הגרמניות סיימו לכבוש את מרחבי צרפת, היכו את הצבא החזק שלה, שרבים ראו בו אז את הצבא החזק בעולם.
הצבא הגרמני מגיע אל חופי תעלת למנש ולראשונה בהיסטוריה הוא מאיים לפלוש אל האי האנגלי ולכבוש אותו. במקביל, הצבא הבריטי שהתכונן לסייע לצרפת כנגד הגרמנים יושב בעיר הצרפתית דנקרק.
צ'רצ'יל מבין שעליו להציל את צבאו ולהחזירו הביתה, כדי שיוכל להגן על בריטניה והממלכה תעמוד במתקפה הגרמנית המתקרבת. וכאן יוצא לדרך "מבצע דינמו", אחד האירועים המשמעותיים והמכריעים של מלחמת העולם השנייה.
המבצע נועד לבצע את מה שיזכה לימים לכינוי "פינוי דנקרק" (Dunkirk evacuation), להצלת הכוחות הלכודים, בין הים לצבא הגרמני המתקדם אליהם. יזם אותו ראש ממשלת בריטניה החדש שאך מונה, וינסטון צ'רצ'יל, כמוצא אחרון לחילוץ מדנקרק של כוחות בעלות הברית, בעיקר בריטים וצרפתים.
בהיעדר משחתות שיוכלו לאסוף כמעט 350 אלף חיילים ולהעבירם את התעלה, הכריז צ'רצ'יל על גיוס עממי של כלי שיט מכל סוג וגודל. מאוניות הצי המלכותי וספינות צבא ועד כ-700 כלי שיט אזרחיים קטנים, בתוכם סירות דיג ואפילו יכטות פרטיות.
כך הצליחו הבריטים לגייס למבצע כ-900 כלי שיט, למאמץ לאומי אדיר שלא היה כמותו בהיסטוריה והפגין את נחישותה של בריטניה לנצח ולא להיכנע.
התוצאה הייתה מדהימה. כמעט 340 אלף חיילים חולצו מהעיר דנקרק, מתוכם כמעט 200 אלף חיילים בריטים. זה היה הרבה יותר ממה שהמטכ"ל הבריטי תכנן והעריך בתחילה והמורל הבריטי זכה לזריקת עידוד משמעותית באחת משעותיו הקשות ביותר.
ואף שהצבא הבריטי מצליח, בקושי רב, להינצל ולשוב לאנגליה בפינוי דנקרק, הוא מותיר מאחור כמות עצומה של נשק כבד וציוד צבאי. כל הציוד הזה נפל כפרי בשל לידי הגרמנים ומדובר בהמון, אבל המון, ציוד ונשק.
כמה?
בדנקרק נשארו 6 משחתות ו-200 כלי שיט קטנים יותר של הצי המלכותי, כ-2,500 תותחים, 20 אלף אופנועים ו-65 אלף כלי רכב אחרים. חיל האוויר המלכותי איבד במהלך המבצע גם הוא 145 מטוסים, אף שהצליח להפיל כ-156 מטוסים לגרמנים.
ועדיין, פינוי דנקרק היה הצלחה אסטרטגית מסעירה, משולבת במזל עצום. כי הפיקוד הגרמני בראשות היטלר, יכול היה לפגוע בפינוי. אך הוא לא עשה זאת. איש לא יודע עד היום מדוע היטלר נמנע מפגיעה במפנים והמפונים. היסטוריונים ממשיכים עד היום להעלות השערות, אבל תשובה ברורה אין.
רבים כינו את הפינוי מדנקרק "נס ההצלה". בזכותו הצליחה בריטניה להמשיך במלחמה, לשקם את כוחותיה ולשמור על עמדת המפתח שלה במאבק נגד המפלצת הנאצית.
הפינוי גם הפך לסמל של אומץ לב ונחישות, מבצע מעורר השראה והפגנת סולידריות (אחווה), שהיה לו תפקיד מכריע בגיבוש הרוח הלאומית הבריטית, בשעתה הקשה ביותר ובפתח לימים הקשים שעוד יבואו - עד הניצחון.
הנה החילוץ הגדול והפינוי מדנקרק (מתורגם):
https://youtu.be/LC8h56uS7vs?long=yes
סיפור הפינוי מדנקרק בקצרה ובאנגלית:
https://youtu.be/ZOrx1WqgmUU
מצגת וידאו של פינוי דנקרק:
https://youtu.be/FYU6ju5r8lo
הסיפור "הנכון" של הפינוי הצבאי מהעיר דנקרק:
https://youtu.be/9RPviCT7SWU
וסרטןן תיעודי מפורט על כל תהליך הפינוי של דנקרק:
https://youtu.be/Xc_SzYNAAII?long=yes
במלחמת העולם השנייה לא היה עוד קרב כמו קרב סטלינגרד (Battle of Stalingrad). לא היה קרב שיכול להיחשב כנקודת התפנית של המלחמה. בקרב העקוב מדם במלחמה, עם אבידות של כמיליון הרוגים, זהו הקרב הקשה ביותר שנוהל במלחמה הזו, שחיי אדם בה לא נחשבו יותר מדי, בטח לא חיי החיילים.
קרב סטלינגרד, שהתנהל בין השנים 1942 ל-1943, היה ההימור הגדול של היטלר. למקורביו נראה היה שבהיטלר נכנס שיגעון של ממש, לכבוש את סטלינגרד. האובססיה הזו, שחלקה נבע מעצם העובדה שהעיר נשאה את שמו של סטלין, הדיקטטור הרוסי שהצליח לראשונה במלחמה, לעצור את צבא היטלר בכיבושיו.
האמת היא שכמעט איש בעולם לא האמין שדווקא בסטלינגרד ייעצר הצבא הגרמני. אבל היטלר, במקום לרכז את כוחותיו ולהלום זירה אחרי זירה באויביו, נהג בטפשות. מונע בשגעון גדלות מטורף ונגוע בחוסר הבנה טוטאלי באסטרטגיה צבאית, הוא פרס את הוורמאכט, הצבא הגרמני, ברחבי העולם, בצורה מוגזמת ולא חכמה.
איפה לא היו הגרמנים באותו שלב - מחופי צרפת שעל האוקיינוס האטלנטי, דרך צפון אירופה, על נהר הוולגה וברחבי מדבר סהרה - בכל חזית ניסה היטלר, בו-זמנית, לייצר נצחונות. אבל הפריסה הזו רידדה את הכוח הגרמני ופוררה אותו. במקום אגרוף ברזל מוצק, הוא נעשה חלש יחסית, במוקדי הקרבות המרובים.
בסטלינגרד עמד מולו הצבא האדום. אמנם חבול ומוכה, אבל צבא פטריוטי שיודע דבר או שניים על החורף המתקרב, על חיסול של כובשים מהמערב בכפור ובשלג הטובעני. צבא שקיבל מסטלין פקודה לא לסגת בשום מחיר. הצבא הזה השיב בסטלינגרד מלחמה ועמד על מקומו, עד שניצח.
זה לא היה פשוט. העיר הסובייטית נכתשה עד דק בהפצצות של טייסות הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, בפיקודו של ריכטהופן. מפציצי הצלילה מדגם שטוקה הותירו את העיר שוב ושוב עם אינספור תימרות עשן שעולים מבנייניה החרבים וממכלי הנפט וחומרי הבעירה, הנשרפים במחסני המפעלים ובנייני התעשייה הרבים שבה.
אבל אל מול הגרמנים העמיד סטאלין גנרל פראי וחסר-מעצורים, בדיוק כמו שהגיע להיטלר לפגוש. קראו לו צ'ויקוב. החיילים העריצו אותו והוא ידע להיות בשדה הקרב בשבילם. המורל עלה מרגע שהוא הגיע לזירה.
צ'ויקוב היה רוסי עם מנטליות של איכר קשוח, חסר-רחמים וערמומי במיוחד. הוא לא היה אסטרטג גדול, אבל היה חריף והבין שעליו להתיש את הגרמנים ולהחזיק מעמד בכל מחיר.
צ'ויקוב הוציא פקודה להוציא להורג את העריקים הרוסים, שברחו בהמוניהם משדה הקרב ועצר באחת את העריקה. הוא קרב את חייליו בקבוצות קטנות אל הגדודים הגרמניים. בכך הוא מנע הפצצות של חיל האוויר הגרמני עליהם, מחשש לפגיעה בחיילים הגרמנים.
בעיר ההרוסה עצמה טמן צ'ויקוב פח לחיילים הגרמנים ויצר שטח הריגה אכזרי. צלפים והמון נשים שהיו צלפיות מצטיינות עשו מלאכה מדויקת ומכאיבה לגרמנים. במקביל הוא הורה לארטילריה שלו להפגיז, מהגדה המזרחית של הוולגה, את ריכוזי הכוחות של הגרמנים היוצאים להתקפה. תוך זמן קצר מצא עצמו הצבא החזק בעולם נכתש בסטלינגרד, על ידי 20 אלף חיילים, שהונהגו על ידי שועל ערבות רוסי, חסר עכבות, אכזרי ובעל משמעת ברזל, שלא הסכים לזוז בסנטימטר ממקומו.
ואז לקרב האחרון.
בנובמבר הגיעה מתקפת הנגד הסובייטית, ב"מבצע אורנוס". הגרמנים היו המומים. זו הייתה הונאה מתוחכמת של ז'וקוב, הסגן של סטלין וראש הצבא הסובייטי. האיש תכנן ומימש את המתקפה הזו כבר חודשים, כולל מבצע חימוש מחדש, עם טנקים, ארטילריה ומטוסים חדשים בפס יצור חדש. בנוסף, הצבא הרוסי תקף בתנועת מלקחיים שהובילה אותו לתקיפה מתוחכמת מאחור של הגרמנים. כל זאת נעשה מבלי לעורר חשד בקרב המטה הגרמני או אצל פאולוס, המפקד הגרמני בחזית סטלינגרד.
וכך, מופתעים לחלוטין, ללא ציוד מספק או תזונה מספיקה, קפואים ומשותקים מהקור, הנאצים חוו בסטלינגרד ההרוסה צבא רוסי של מיליון איש ואישה, מצויד במיטב הנשק והציוד וכולו מוקדש לחיסולם. הצבא הרוסי הנחית מכת מוות איומה על הצבא הגרמני השחצן, שזילזל בו תמיד והחזיק בשלב הזה ב-90% מסטלינגרד.
עתה היטלר איבד את הכל.
העיר ניצלה. הפסד המערכה על סטלינגרד יעצור לגמרי את המומנטום הגרמני. אם עד כאן לא הפסיד היטלר כמעט באף קרב, מעתה הוא כמעט ולא ינצח עוד. ההיסטוריה מעתה תפנה לעברו וכנגדו.
הנה סיפורו של קרב סטלינגרד:
https://youtu.be/gHkELWFqGKQ
מהלכי הקרב (עברית):
https://youtu.be/hLcmaCWM-AE
על הקרב:
https://youtu.be/bCQBSf1rb7o
וסרטים אמיתיים מהקרב הגדול על סטלינגרד:
https://youtu.be/iPrHDQ85Blk
שגיאות היטלר
"הקרב על הבליטה" (Battle of the Bulge) הוא הכינוי שניתן למתקפה הגרמנית האחרונה במלחמת העולם השנייה. זו הייתה מערכה קשה ומדממת, בין בעלות הברית לוורמכט, צבא גרמניה הנאצית. הוא התקיים על הארדנים - אזור גבעות ויערות, בגבול בלגיה-צרפת, אזור שקיבל את שמו מאלת הציד הגאלית, ארדואנה.
את המערכה הזו יוזם היטלר. האיש שקוע בהזיות ועדיין מאמין ביכולתו לנצח במלחמה. הוא מחליט להשקיע את מרב הכוח בהדיפת בעלות הברית, במקום להתרכז בחזית המזרחית נגד כוחותיו של סטאלין. הוא גם דוחה את אזהרות גודריאן, גאון צבאי גרמני שרואה הה שגיאה איומה ומזהיר ממתקפת הענק הרוסית שמתקרבת. היטלר מאמין שכמו פרידריך הגדול, הוא ינצח את המלחמה כולה, לאחר שיפרק את הברית שנלחמת בו, על ידי הניצחון כאן.
בהחלטה פוליטית ולא צבאית, אין להיטלר קשב גם לאזהרות הגנרלים שניהול שתי חזיתות בו-זמנית נוגד את התפיסה האסטרטגית הגרמנית ומה שנקרא "תכנית שליפן". בניגוד לדעת מרבית מפקדי הוורמכט המנוסים, מטרתו היא לנצל את הבקיעים בין הבריטים לאמריקאים ולפצל את כוחות בעלות הברית, המתקדמים אל גרמניה, לכתר את הצבא הבריטי, כמו שעשה ב-1940 לפני מבצע דנקירק, לייאש את בנות הברית, לגרום להם לחתום איתו הסכם שלום ולאפשר לו להתרכז בחזית המזרחית ולבלום את צבאו של סטלין.
וכך, בפעולה מהירה ומפתיע ותוך אחד הכישלונות הקשים ביותר של מודיעין בעלות הברית במלחמה, באה המתקפה הגרמנית בבוקר של ה-16 בדצמבר 1944 יוצרת פריצה מהירה וכיבוש הבליטה בקווי ההגנה של האמריקאים.
מכאן מתנהל הקרב, מאמצע דצמבר 1944 ואמצע ינואר 1945. במערב קוראים לו "על הבליטה", על שום הניסיון האמריקאי ל"יישר" את הבליטה שיצרו הגרמנים בקו ההגנה של כוחות בעלות הברית.
בשלב הזה אין לבנות הברית יומינט, מודיעין אנושי ולא יכולת לאתר כוונות בתקשורת הצבאית של הצד השני. הגרמנים כבר לא משתמשים באלחוט, לאחר שבמפקדה של היטלר מבינים שבנות הברית פיצחו את צופן האניגמה והפיהרר מורה למפקדים הגרמנים לתקשר רק בקשר קווי של טלפוני שדה.
מאז מבצע אוברלורד, בו נחתו בעלות הברית בחופי צרפת ב-6 ביוני 1944, הם עדיין לא הצליחו לפרוץ לגרמניה ולהעביר לשטחה את המלחמה. אייזנהאואר גם מתח יותר מדי את קווי האספקה שלו ולא תמיד ניצל את הכוח האמריקאי כראוי. בנוסף, הוא הזניח את הארמיה השלישית של ג'ורג' פטון, שמצא את עצמו בקרב סטטי, באזור אלזס-לוריין.
וכך, במתקפה הגרמנית המוצלחת, גורמים הגרמנים לאבדות כבדות אצל האמריקאים. אבל אלה מתעשתים ובולמים אחרי 10 ימים את המתקפה. הגנרל פטון, המפקד הבולט ביותר של הכוחות האמריקאים, הוא שעולה על הדרך הנכונה לניצחון. הוא מציע הצעה נועזת ובלתי נתפסת במונחים צבאיים, לצאת למתקפת נגד תוך 3 ימים.
המצב מבחינת בעלות הברית לא מזהיר. אבל אייזנהאואר והפיקוד העליון שבראשו עמד השכילו לנהל את המערכה נכון, לבלום ולשבור את הגרמנים. בהחלטה מבריקה אייזנהאואר מעביר שתי ארמיות מנותקות יחסית לפיקודו של "מונטי", המנצח הגדול של אל-עלמיין והמתקפה יוצאת לדרך. מתקפת הנגד מנוהלת היטב, פטון עומד במשימה הלא הגיונית שלקח על עצמו וביחד עם גבורת החיילים האמריקאים והנחישות חסרת התקדים שלהם, הצבא הגרמני נבלם ומותקף בחזרה.
בתום חודש מתחילת המערכה שבים הגרמנים ומורחקים לקו שממנו התחילו אותה. הקרבות על הבליטה הפכו מאז לאחד הרגעים היפים בתולדות הצבא האמריקאי, כולל סירובו המפורסם של מפקד הדיוויזיה המוטסת ה-101, גנרל אנטוני מקאוליף, להיכנע ולא להתחסל על ידי הצבא הגרמני, שצר על כוחותיו בעיר בסטון ומאיים לחסלם.
מקאוליף ענה בכתב עם מילה בודדת שתהפוך למיתוס "Nuts", סלנג אמריקאי שאומר "לכו לכל הרוחות". התשובה העיפה לשמיים את מורל הלוחמים שלו והכניסה את תשובתו לספרי ההיסטוריה. 4 ימים אחר כך הגיעו כוחותיו של הגנרל פטון וביחד הם הסירו את המצור הגרמני והכניעו את הגרמנים שכתרו את העיר ואיימו להשמידה על כל יושביה.
הנה סיפורו של קרב הבליטה:
https://youtu.be/IgU5PRc9glw
מתוך סרט קולנוע על הקרב:
https://youtu.be/mdjau_yi5AY
סרטון תיעודי הסוקר את הקרב על הבליטה:
https://youtu.be/0THpux__SXA?long=yes
תיאור באנימציה על הקרב של הבליטה:
https://youtu.be/75APY0XhtCQ?long=yes
ופודקסט רדיו של ד"ר יצחק נוי על הקרב (עברית):
https://youtu.be/1sLnkOG2TrA?long=yes
מטוס הקרב הסילוני הראשון בעולם היה מסרשמיט Me-262, שכונה "שוואלבה" (סנונית). חברת מסרשמיט הגרמנית יצרה אותו בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בשביל חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה. בשנת 1942 הוא החל להילחם במטוסי ההפצצה של בעלות הברית.
מהירותו של המסרשמיט Me 262 הייתה כ-850 קילומטרים לשעה - מהירות עדיפה על כל מטוס שהיה ברשות בעלות הברית באותה העת!
המסרשמיט Me262 פותח כמטוס יירוט מהיר של מטוסי אויב, שנועד להפיל מטוסי אויב, להגן ולא להפציץ. אך הפיהרר הגרמני היטלר, מומחה צבאי בעיני עצמו, החליט שגרמניה לא צריכה להגן אלא לתקוף. לכן הורה להסב את מטוס היירוט המהיר למשימות תקיפה והפצצה.
וכך, בהחלטה מטומטמת נוספת של היטלר, איבד המטוס את יתרונו הגדול ויהפוך למפציץ בינוני. גרמניה, שהייתה יכולה בזכותו לנצח בקרבות אוויר רבים, איבדה את יתרונה באוויר וזה יתרום בהמשך לתבוסתה הגדולה במלחמה.
הנה סיפורו של המסרשמיט Me-262:
https://youtu.be/9ERVlpB-Uwk
המסרשמיט Me262 מפיל מפציץ B17:
http://youtu.be/aReAJ4t_ShU
מטוס קרב מסרשמיט Me-262 שהשתמר עד היום:
https://youtu.be/wDlN8zMwKJs
וסרט תיעודי על המסרשמיט Me-262:
https://youtu.be/-mvxKqpcOc0?long=yes
גם צבא נפוליאון ניגף בחורף הרוסי וגם הצבא הנאצי במלחמת העולם השניה. היטלר, שהיה חדור בשגעון גדלות, חשב שיוכל לנהל מלחמה בו-זמנית גם נגד רוסיה ותקף אותה בפלישה הגרמנית לברית המועצות ב-22 ביוני 1941.
זו הייתה המתקפה היבשתית הגדולה בהיסטוריה. היטלר האמין שישלים את כיבוש רוסיה עד החורף. הוא טעה. ממש כשהצבא הגרמני עמד בשערי מוסקבה, הגיע החורף הרוסי. לא סתם חורף זה היה, אלא החורף הקר ביותר בהיסטוריה המתועדת של מזג האוויר עד אז.
הצבא של היטלר, על כוחות הענק והציוד הצבאי הרב שלו, לא היה מוכן ללוחמת חורף שכזו. החיילים הגרמנים מצאו את עצמם ללא ציוד חורף. בבגדי הקיץ שלהם, ללא מעילים ואמצעי הגנה בפני הקור העז, הם ניסו שלא לקפוא למוות. רובם נכשלו ומתו מקור. התבוסה שנחלו הנאצים בשערי מוסקבה היתה נקודת המפנה שהביאה לכשלונם במלחמה כולה.
הרוסים, שנצחו בשני המקרים ההיסטוריים, את הכוחות החזקים שתקפו אותם, קראו לשתי המלחמות בשמות דומים. למלחמה נגד גרמניה הנאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה קראו "מלחמת המולדת הגדולה". השם רומז למלחמה שניהלה רוסיה נגד כוחות נפוליאון התוקפים בתחילת המאה ה-19 ושקיבלה את השם "מלחמת המולדת של שנת 1812".
הנה סיפור הצבא הנאצי שנוצל בידי החורף הרוסי:
http://youtu.be/rkpJnp-RYSk
על ההפסד של נפוליאון לחורף הרוסי:
https://youtu.be/Y4Mjb2AX0hM
הטענה שזו שטות מוחלטת:
https://youtu.be/XZIDMNWt0Pg
וסרט תיעודי מקיף על ההחלטה שהפסידה להיטלר את המלחמה:
https://youtu.be/N7tupbM5lgw?t=33s?long=yes
הממציאים של פצצת האטום אינם אדם אחד או שניים. מדובר בקבוצה גדולה של אנשים, מעל 100 אלף איש, שבראשם עמד רוברט אופנהיימר, המנהל המדעי של פרויקט פיתוח הפצצה האטומית.
אופנהיימר ניהל לבדו פרויקט גורלי, מהמורכבים והמתוחכמים בהיסטוריה. בהמשך חייו הוא התוודה על הזעזוע שחש מהתוצאות ההרסניות של פצצות האטום שהוטלו על יפאן וציטט את המילים הקשות מהספר "בהגאוואד גיטה": "הנה הפכתי למוות, הייתי למחריב העולמות".
'פרויקט מנהטן' היה השם שנבחר לפיתוח הפצצה הגרעינית. הפרויקט התרכז בלוס אלמוס שבארה"ב, אבל שלט בפעילות מדעית, טכנולוגית ותעשייתית שנעשתה בכל רחבי ארה"ב.
אופנהיימר אמנם נחשב לאבי הנשק האטומי, אך עבודת הפרויקט שבראשו עמד הושפעה מעבודותיו של אלברט איינשטיין, מהפיזיקאים החשובים במאה ה-20 ואולי גדול הפיזיקאים בכל הזמנים.
הכל התחיל מכך שאל אלברט איינשטיין פנו שלושה מדענים מהונגריה, שהיגרו לארה"ב אך זכרו את אכזריותם של הנאצים וחששו מהידע שהצטבר אצלם בתחום הגרעין. הם ביקשו מאיינשטיין שיסייע לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקני.
השניים חששו מכך שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את ארה"ב ושאר המדינות הדמוקרטיות בפיתוח פצצה גרעינית. איינשטיין הצליח במשימה ועל אף שההתחלה הייתה מהוססת, המשאבים העצומים שהושקעו בפרויקט מנהטן העניקו לארצות הברית יתרון ניכר על פני הנאצים, שמנהיגם היטלר העדיף לשים דגש על פיתוח כלי נשק אחרים, על פני הנשק הגרעיני.
סרטון קצר על הנסיבות להקמת פרויקט מנהטן:
http://youtu.be/-gBYU5SFnx8
רוברט אופנהיימר מתוודה על הקושי בסבל שגרמה הפצצה שפיתח עם אנשיו לאזרחים:
http://youtu.be/l8w3Y-dskeg
"ניסוי טריניטי" - הניסוי הראשון של פצצה אטומית במסגרת פרויקט מנהטן ב-16 ביולי 1945:
http://youtu.be/Ru2PWmGIoB8
האבולוציה של הנשק הגרעיני:
https://youtu.be/xLRSmzGRLUk
מצגת וידאו עם תמונות מפרויקט מנהטן:
http://youtu.be/hljX7_P2leE
וסרט תיעודי על אופנהיימר האמריקאי, האחראי ליצירת ההפצצה האטומית:
https://youtu.be/0s9fpFPAC94?long=yes
