שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך התרחשה הבריחה הנועזת מהולצמינדן?
דיוויד גריי היה טייס במלחמת העולם הראשונה. הוא הפך שבוי של הגרמנים לאחר שמטוסו הופל. הוא ניסה 5 פעמים לברוח ונכשל. גריי הועבר ב-1918 למחנה הולצמינדן ומיד עמד בראש החופרים. מחנה השבויים הקשה והאכזרי ביותר לקצינים שבויים. מפקד המחנה היה אכזרי וקשה וכולם כולל השומרים, שנאו אותו.
במנהרה שאורכה 55 מטרים זחלו 29 שבויים וברחו. הם חצו את נהר הוויזר והחלו לברוח לכיוון הולנד הנייטרלית.
3 הטייסים בראשות גריי הצליחו לברוח, כשהעמידו פנים שהיחיד מביניהם שלא ידע גרמנית הוא משוגע והשניים האחרים מובילים אותו לבית חולים פסיכיאטרי..
בסך הכל הצליחו 10 מהבורחים להגיע להולנד ולברוח ממנה לאנגליה. זו הייתה הבריחה הנועזת ביותר במלחמת העולם הראשונה.
הנה הבריחה מהולצמינדן:
https://youtu.be/Aggpl8aIvuQ
מדובר באחת הבריחות הכי מרשימות בהיסטוריה:
https://youtu.be/-WpP_tnAQzA
והיום יש משחק בריחה המדמה את בריחת הולצמינדן:
https://youtu.be/kn9H7jA0VrE
מיהו גדול הנמלטים בהיסטוריה?
לברוח ממחנה שבויים נאצי היה אחד הדברים הקשים במלחמת העולם השניה. אך מה אם נספר לכם על מישהו שעשה את זה 200 פעם?
ואכן, גדול הבורחים בהיסטוריה האנושית הוא כנראה האנגלי הוראס גריזלי, שבמהלך מלחמת העולם השנייה בילה 5 שנים בשבי הנאצים. האיש, כנראה רומנטיקן חסר-תקנה, ברח למעלה מ-200 פעם ממחנה השבויים כדי לראות את חברתו שהתגוררה בכפר סמוך. גם כשהעבירו אותו למחנה שבויים במרחק של כמה עשרות קילומטרים הוא המשיך במנהגו.
הנה פרסומת לספר המספר את סיפורו, "האם הציפורים עדיין שרות בגיהנום?"
http://youtu.be/hjKEjpWkmI8
מצגת שמספרת את סיפורו של גריזלי המאוהב:
http://youtu.be/NPNoTnXBMWY
וראיון שערכו עימו לפני מותו, לקראת הוצאת הספר עליו:
http://youtu.be/y07fdbzfF2Y
איך היה הסרט הצהוב לסמל לחטופים ושבויים?
למי שתהה למקור המנהג לקשור סרטים צהובים סביב גזעי וענפי עצים, בקריאה להחזרת חטופים ושבויים הביתה, הרי שמדובר בסיפור בן מאה וחצי לפחות.
כבר בתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית ענדו לשערן נשים וארוסות של חיילים מצבא הצפון, צבא האיחוד, מטפחת או צעיף צהוב.
למה צהוב?
כי הצבע הצהוב היה סמלו של חיל הפרשים של צבא הצפון. הוא ירגיש לאנשים אז כסמל של נאמנות לאהוב הנלחם רחוק. אזכורים מוקדמים למנהג יש עוד בעבר האירופי של המהגרים לאמריקה, אם אלו הסרטים הצהובים על בגדי הצבא הפוריטני במלחמת האזרחים האנגלית, האיזכור במחזה של שייקספיר "אותלו", או אפילו המנהג של עלמות בימי הביניים לענוד ענף ערבה ירוק סביב כובען.
מכל מקום, צבא הצפון הוא שינצח במלחמת האזרחים ובפולקלור האמריקאי יהפוך הסרט צהוב לסמל הרבה יותר גדול - סמל של הזדהות עם שבויים ולוחמים אהובים ותפילה לשובם בשלום מהמלחמה.
המנהג של נשות הצפון במלחמת האזרחים יוליד בתחילת המאה ה-20, את השיר הפופולרי שיתפרסם במלחמת העולם הראשונה, "היא ענדה סרט צהוב".
"על צווארה היא עונדת סרט צהוב
היא עונדת אותו בחורף וגם בקיץ.
אם אתה שואל לפשר הקישוט?
היא תענה שזה לאהוב ליבה הרחוק."
עם השנים ישתנו מילותיו, אך בארה"ב ובלא מעט מקומות בעולם הוא ימשיך להיות מנוגן על ידי תזמורות במצעדים.
מערבון אמריקאי שייצא בשנת 1949, בשם "היא ענדה סרט צהוב" (באנגלית: She Wore a Yellow Ribbon) יהדהד את המנהג הזה וישמור גם הוא על הגחלת הצהובה.
אבל בשנת 1973, יוקלט שיר שיהפוך ללהיט ויחזק עוד יותר את עניין הסרט הצהוב. השיר "קשרי סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק" ("Tie a Yellow Ribbon 'Round the Old Oak Tree").
כתב אותו תמלילן אמריקאי ששמו ארווין לוין בשנת 1973. את ההשראה הוא קיבל מסיפור שהתפרסם שנתיים לפני כן, על אסיר שעמד להשתחרר לאחר שריצה 3 שנים בכלא.
לפני שחרורו כתב האסיר לאהובתו שאם ברצונה להמשיך בקשר, הוא מבקש שהיא תקשור סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק שבעירם. ביום השחרור שלו, כשהוא נוסע לביתו באוטובוס מהכלא, שמח האסיר המשוחרר לגלות שעל עץ האלון אכן היה קשור סרט צהוב.
השיר, בביצוע של טוני אורלנדו ולהקת "שחר", עתיד להפוך ללהיט גדול. לוין אף הגדיל את האפקט כששינה בו שלא סרט צהוב אחד קשור לעץ האלון אלא מאה כאלו שנתלו עליו בידי האהובה.
מכאן עתיד הסרט הצהוב לפגוש שוב את ההיסטוריה. זה יהיה כשהשיר יהדהד באותן שנים את התקווה לחזרתם של השבויים האמריקאים ממלחמת וייטנאם.
בשנת 1980 עתיד הסרט הצהוב לשוב ולהיות רלוונטי. אז מדובר בעשרות האזרחים האמריקאים שנשבו בשגרירות האמריקאית על ידי שלטון חומייני. זה היה בעקבות המהפכה האיראנית, כשהשבויים הללו הוחזקו כבני ערובה בשגרירות בטהרן. סרטים צהובים נקשרו והם חזרו.
גם בישראל השתמשו כמה פעמים בסמל התקווה הזה, בין היתר כשהיה מדובר בשבויי לבנון וגם בקמפיין להשבתו של גלעד שליט.
אז כשאתם מתבקשים היום לקשור סרט צהוב על העץ, היד או על מראת הרכב, זכרו שאתם מצטרפים למסורת כואבת ואופטימית, בציפייה לחזרתם של האהובים החטופים.
הנה הקדימון של המערבון "היא ענדה סרט צהוב":
https://youtu.be/coT6cA6lvnc
מנגינת המערבון עם המילים מהסרט:
https://youtu.be/2HVsLmRaKig
השיר משנות ה-70:
https://youtu.be/Z8fhciUojQ0
והסיפור של השיר:
https://youtu.be/7ByRxcl2zZ8?long=yes
שבי
דיוויד גריי היה טייס במלחמת העולם הראשונה. הוא הפך שבוי של הגרמנים לאחר שמטוסו הופל. הוא ניסה 5 פעמים לברוח ונכשל. גריי הועבר ב-1918 למחנה הולצמינדן ומיד עמד בראש החופרים. מחנה השבויים הקשה והאכזרי ביותר לקצינים שבויים. מפקד המחנה היה אכזרי וקשה וכולם כולל השומרים, שנאו אותו.
במנהרה שאורכה 55 מטרים זחלו 29 שבויים וברחו. הם חצו את נהר הוויזר והחלו לברוח לכיוון הולנד הנייטרלית.
3 הטייסים בראשות גריי הצליחו לברוח, כשהעמידו פנים שהיחיד מביניהם שלא ידע גרמנית הוא משוגע והשניים האחרים מובילים אותו לבית חולים פסיכיאטרי..
בסך הכל הצליחו 10 מהבורחים להגיע להולנד ולברוח ממנה לאנגליה. זו הייתה הבריחה הנועזת ביותר במלחמת העולם הראשונה.
הנה הבריחה מהולצמינדן:
https://youtu.be/Aggpl8aIvuQ
מדובר באחת הבריחות הכי מרשימות בהיסטוריה:
https://youtu.be/-WpP_tnAQzA
והיום יש משחק בריחה המדמה את בריחת הולצמינדן:
https://youtu.be/kn9H7jA0VrE
לברוח ממחנה שבויים נאצי היה אחד הדברים הקשים במלחמת העולם השניה. אך מה אם נספר לכם על מישהו שעשה את זה 200 פעם?
ואכן, גדול הבורחים בהיסטוריה האנושית הוא כנראה האנגלי הוראס גריזלי, שבמהלך מלחמת העולם השנייה בילה 5 שנים בשבי הנאצים. האיש, כנראה רומנטיקן חסר-תקנה, ברח למעלה מ-200 פעם ממחנה השבויים כדי לראות את חברתו שהתגוררה בכפר סמוך. גם כשהעבירו אותו למחנה שבויים במרחק של כמה עשרות קילומטרים הוא המשיך במנהגו.
הנה פרסומת לספר המספר את סיפורו, "האם הציפורים עדיין שרות בגיהנום?"
http://youtu.be/hjKEjpWkmI8
מצגת שמספרת את סיפורו של גריזלי המאוהב:
http://youtu.be/NPNoTnXBMWY
וראיון שערכו עימו לפני מותו, לקראת הוצאת הספר עליו:
http://youtu.be/y07fdbzfF2Y
למי שתהה למקור המנהג לקשור סרטים צהובים סביב גזעי וענפי עצים, בקריאה להחזרת חטופים ושבויים הביתה, הרי שמדובר בסיפור בן מאה וחצי לפחות.
כבר בתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית ענדו לשערן נשים וארוסות של חיילים מצבא הצפון, צבא האיחוד, מטפחת או צעיף צהוב.
למה צהוב?
כי הצבע הצהוב היה סמלו של חיל הפרשים של צבא הצפון. הוא ירגיש לאנשים אז כסמל של נאמנות לאהוב הנלחם רחוק. אזכורים מוקדמים למנהג יש עוד בעבר האירופי של המהגרים לאמריקה, אם אלו הסרטים הצהובים על בגדי הצבא הפוריטני במלחמת האזרחים האנגלית, האיזכור במחזה של שייקספיר "אותלו", או אפילו המנהג של עלמות בימי הביניים לענוד ענף ערבה ירוק סביב כובען.
מכל מקום, צבא הצפון הוא שינצח במלחמת האזרחים ובפולקלור האמריקאי יהפוך הסרט צהוב לסמל הרבה יותר גדול - סמל של הזדהות עם שבויים ולוחמים אהובים ותפילה לשובם בשלום מהמלחמה.
המנהג של נשות הצפון במלחמת האזרחים יוליד בתחילת המאה ה-20, את השיר הפופולרי שיתפרסם במלחמת העולם הראשונה, "היא ענדה סרט צהוב".
"על צווארה היא עונדת סרט צהוב
היא עונדת אותו בחורף וגם בקיץ.
אם אתה שואל לפשר הקישוט?
היא תענה שזה לאהוב ליבה הרחוק."
עם השנים ישתנו מילותיו, אך בארה"ב ובלא מעט מקומות בעולם הוא ימשיך להיות מנוגן על ידי תזמורות במצעדים.
מערבון אמריקאי שייצא בשנת 1949, בשם "היא ענדה סרט צהוב" (באנגלית: She Wore a Yellow Ribbon) יהדהד את המנהג הזה וישמור גם הוא על הגחלת הצהובה.
אבל בשנת 1973, יוקלט שיר שיהפוך ללהיט ויחזק עוד יותר את עניין הסרט הצהוב. השיר "קשרי סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק" ("Tie a Yellow Ribbon 'Round the Old Oak Tree").
כתב אותו תמלילן אמריקאי ששמו ארווין לוין בשנת 1973. את ההשראה הוא קיבל מסיפור שהתפרסם שנתיים לפני כן, על אסיר שעמד להשתחרר לאחר שריצה 3 שנים בכלא.
לפני שחרורו כתב האסיר לאהובתו שאם ברצונה להמשיך בקשר, הוא מבקש שהיא תקשור סרט צהוב סביב עץ האלון העתיק שבעירם. ביום השחרור שלו, כשהוא נוסע לביתו באוטובוס מהכלא, שמח האסיר המשוחרר לגלות שעל עץ האלון אכן היה קשור סרט צהוב.
השיר, בביצוע של טוני אורלנדו ולהקת "שחר", עתיד להפוך ללהיט גדול. לוין אף הגדיל את האפקט כששינה בו שלא סרט צהוב אחד קשור לעץ האלון אלא מאה כאלו שנתלו עליו בידי האהובה.
מכאן עתיד הסרט הצהוב לפגוש שוב את ההיסטוריה. זה יהיה כשהשיר יהדהד באותן שנים את התקווה לחזרתם של השבויים האמריקאים ממלחמת וייטנאם.
בשנת 1980 עתיד הסרט הצהוב לשוב ולהיות רלוונטי. אז מדובר בעשרות האזרחים האמריקאים שנשבו בשגרירות האמריקאית על ידי שלטון חומייני. זה היה בעקבות המהפכה האיראנית, כשהשבויים הללו הוחזקו כבני ערובה בשגרירות בטהרן. סרטים צהובים נקשרו והם חזרו.
גם בישראל השתמשו כמה פעמים בסמל התקווה הזה, בין היתר כשהיה מדובר בשבויי לבנון וגם בקמפיין להשבתו של גלעד שליט.
אז כשאתם מתבקשים היום לקשור סרט צהוב על העץ, היד או על מראת הרכב, זכרו שאתם מצטרפים למסורת כואבת ואופטימית, בציפייה לחזרתם של האהובים החטופים.
הנה הקדימון של המערבון "היא ענדה סרט צהוב":
https://youtu.be/coT6cA6lvnc
מנגינת המערבון עם המילים מהסרט:
https://youtu.be/2HVsLmRaKig
השיר משנות ה-70:
https://youtu.be/Z8fhciUojQ0
והסיפור של השיר:
https://youtu.be/7ByRxcl2zZ8?long=yes
