שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מבריק בקונצ'רטו לכינור של מנדלסון?
הקונצ'רטו לכינור במי מינור של פליקס מנדלסון (Felix Mendelssohn) נחשב לאחד מהקונצ'רטי הפופולריים ביותר בעולם. הוא מלודי ויפה להפליא כבר מהצלילים הראשונים שלו, אך כנראה שזה לא פשוט להוליד יצירה כה מוצלחת ופורצת דרך ועדיין כה אהובה ונערצת.
מהו סיפורו של הקונצ'רטו לכינור המפורסם של מנדלסון, מתי הוא יצר אותו, למי הוא יועד לביצוע ומה מיוחד ופורץ דרך ביצירה המופלאה הזו?
יחד עם הקונצ'רטי לכינור של צ'ייקובסקי וברהמס, הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון נמנה עם היצירות הנפלאות לכינור ולתזמורת מהתקופה הרומנטית.
התהליך שהוביל ליצירת הקונצ'רטו לכינור היה איטי ומורכב יותר ממה שאפשר לדמיין. מנדלסון החל לעבוד על היצירה כבר ב-1838, אך הוא השלים אותה רק ב-1844, לאחר 6 שנים שלמות של עבודה מתמדת.
את הקונצ'רטו כותב מנדלסון במיוחד עבור ידידו הקרוב פרדיננד דוד (Ferdinand David), נגן הכינור הראשי של תזמורת גוונדהאוז (Gewandhaus) בעיר לייפציג. בעיר הזו הוא כיהן כמנצח. פרדיננד דוד, אגב, לא רק השפיע על המלחין בתהליך הכתיבה אלא גם ביצע את הבכורה של היצירה ב-1845 בלייפציג, כשנה לפני מותו של מנדלסון.
#החדשנות
החדשנות והברק של היצירה באות לידי ביטוי בפתיחת הקונצ'רטו, כבר בצליליו הראשונים, במלודיה עדינה וחולמנית של הכינור הסולו, ללא הקדמה תזמורתית מסורתית. ההחלטה לכתוב כך היה דבר נועז לתקופה.
המלחין הציג מלודיות זוהרות וטכניקת כינור מתוחכמת שמאתגרת את הסוליסט מבלי להיות מופרזת או תהפוכות מיותרות.
הקונצ'רטו גם מציג חידושים מהפכניים במבנה הרגיל של קונצ'רטי הכינור. מנדלסון חיבר את שלושת הפרקים בצורה רציפה, ללא הפסקות ביניהם, מה שיצר בו זרימה חדשה ודרמטית המנוגדת לאווירת הסדר של הקונצ'רטו עד אז.
מנדלסון גם מזיז את הקדנצה המסורתית מהסוף לאמצע הפרק הראשון, מה שנתן לה משמעות דרמטית חדשה. הוא מגדיל וכותב את הקדנצה, בפעם הראשונה בקונצ'רטו בצורה של תו לתו ומבלי להותיר לכנר לאלתר אותה כמו שהיה נהוג בתקופה הרומנטית. כתיבת הקדנצה מראש בקונצ'רטו היא חידוש משמעותי בז'אנר הרומנטי.
האנקדוטה המפורסמת מספרת שכשמנדלסון שלח לדוד את כתב היד הראשון, דוד השיב לו במכתב מלא הערות וביקורת טכנית מפורטת על קטעים מסוימים. המלחין הנודע, מי שגדל במשפחה עשירה ובעלת רקע מוסיקלי עשיר, היה גאון מוסיקלי מגיל צעיר ומי שניגן בפסנתר והלחין יצירות נהדרות כבר בילדותו. הוא לא נעלב אלא שמח על המשוב המקצועי של הכנר דוד ושיתף איתו פעולה במשך שנים של שיפורים ותיקונים. התכתובת ביניהם, שנשמרה עד היום, מעידה על חברות מקצועית יוצאת דופן שיצרה את אחד הקונצ'רטי המושלמים בהיסטוריה של המוסיקה הקלאסית.
הקונצ'רטו לכינור במי מינור, אופוס 64, הוא אחד משני הקונצ'רטי לכינור היחידים שהלחין מנדלסון. הוא כמובן גם המוכר יותר מבין השניים, בעוד שהקונצ'רטו השני הוא יצירת נעורים שכתובה ברה מינור.
#מבנה
הקונצ'רטו בנוי מ-3 פרקים:
פרק 1 - אלגרו מולטו אפסיונאטו (Allegro molto appassionato). פרק זה הוא דרמטי מאוד ובעל הבעה אינטנסיבית. הוא נפתח בכניסה כמעט מידית של הכינור הסולן, המציג את הנושא המרכזי. הפרק בנוי בצורת סונטה, האופיינית לקונצ'רטי באותה תקופה. במנדלסון, האקדמה התזמורתית (הקדמה תזמורתית) קצרה במיוחד. בפרק זה, הכנר הוא הכוכב הראשי, אך התזמורת אינה רק להקת תמך; סקציות שונות בתזמורת הופכות מדי פעם למרכזיות. לקראת סוף הפרק הראשון, לאחר אקורדי סיום חוזרתיים של התזמורת המעידים שהפרק תם, הבסון ממשיך עם גשר צר וממושך המוביל אל הפרק השני.
פרק 2 - אנדנטה (Andante). פרק זה מתחיל בפתיחה קצרה של התזמורת ואחריה הכינור הסולן מנגן את הנושא הרגוע של הפרק. הפיתוח של הפרק מופיע בערך באמצעו ונכתב בסולם לה מינור. זה פרק שהוא מפגן סולני לירי.
פרק 3 - אלגרו נון טרופו, אלגרו מולטו ויואצ'ה (Allegro non troppo, Allegro molto vivace). פרק זה נפתח בהקדמה קצרה במי מינור של הכינור והתזמורת, המזכירה את הפרק הראשון. לאחר ההקדמה, הכינור מנגן קטע סולו קצר המתחבר לנושא הראשי של הפרק. זה פרק קופצני ומהיר הדורש יכולות טכניות גבוהות מהסולן. הלמות התופים ותרועות הנשיפה מאתחלות את פרק הסיום התוסס. גם כאן מופיעה שניות המשחק השנון שבין הסולן לכלי הרקע.
#מה מיוחד ופורץ דרך ביצירה?
הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון נחשב לפורץ דרך בכמה היבטים:
כניסת הסולן המוקדמת - בניגוד למקובל באותה תקופה, בה קונצ'רטי נפתחו בדרך כלל בהקדמה תזמורתית ארוכה (ריטורנלו), מנדלסון מכניס את הכינור הסולן כמעט מיד בתחילת הפרק הראשון.
הקדנצה הכתובה - בפעם הראשונה בקונצ'רטו, הקדנצה של הפרק הראשון נכתבת כולה על ידי המלחין (מנדלסון) ולא מושארת לנגן לאלתר אותה, כפי שהיה נהוג. אף על פי שבאך כתב קדנצה לצ'מבלו בקונצ'רטו החמישי הברנדנבורגי, הכתיבה של הקדנצה בקונצ'רטו הרומנטי הייתה חידוש משמעותי במבנה הז'אנר בתקופה זו.
חיבור רציף בין הפרקים - המעבר בין הפרק הראשון לשני אינו עוצר לחלוטין, אלא מחובר באמצעות צליל בסון ארוך הגולש מפרק לפרק. גם הפתיחה הקצרה של הפרק השלישי מזכירה את הפרק הראשון, מה שתורם לתחושת חיבור בין חלקי היצירה.
סיפורו של הקונצ'רטו של פליכס מנדלסון ברתולדי:
https://youtu.be/FGQ3gFh9OM0
הנער יצחק פרלמן מנגן מהקונצ'רטו לכינור במי מינור אצל אד סאליבן:
https://youtu.be/9HYzHGzpamw
על חייו של המלחין הגאון, שכינו בחייו "מוצרט היהודי":
https://youtu.be/nD-OZw1Z2y8
סיפורו של מלחין הקונצ'רטו לכינור הגאוני:
https://youtu.be/tSTtiUYpBUs?long=yes
ופרלמן מנגן בכינור את הקונצ'רטו לכינור ולתזמורת במי מינור של מנדלסון:
https://youtu.be/PC6cPairOTA?long=yes
איך שלח באך את הברנדנבורגים כדי לקבל עבודה?
בשנת 2021 העולם הקלאסי חגג 300 שנה לסדרת יצירות מופלאה, שיצר גדול מלחיני הבארוק, יוהן סבסטיאן באך - היא הקונצ'רטי הברנדנבורגים, יצירות מופת שנולדו מתשוקה ואהבת המוסיקה, הוענקו למי שלא ידע להעריכן ומאות שנים אחרי זינקו למעמד איקוני בתולדות המוסיקה.
הקונצ'רטי הברנדנבורגיים נולדו כמעין פורטפוליו מוקדם, הוכחה לכישרון של מחפש עבודה, אצל אציל שיכול להעסיקו ולשפר את מצבו הכלכלי.
זו אולי בקשת העבודה המרתקת ביותר בתולדות המוסיקה, ובוודאי אחד הפספוסים המוצלחים של מעסיק שקיבל מתנה אדירה, לא הבין את גדולתה והותיר לעולם אוצר מוסיקלי שלם ושמור היטב.
בשנת 1721, יוהן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) ארז בקפידה שישה קונצ'רטי מרהיבים ושלח אותם למרקיז כריסטיאן לודוויג מברנדנבורג (Christian Ludwig von Brandenburg). אבל הוא לא סתם שלח אותם לאציל המיוחס. בחבילת התווים היה עוד משהו.
באך צירף לתווים מכתב בקשת עבודה. למוסיקאי העסוק לא חסרה עבודה. הוא עבד אז כמנהל מוסיקלי בחצר הנסיך לאופולד מקתן (Leopold von Anhalt-Köthen) ולמעשה, הוא לא כתב את היצירות במיוחד עבור המרקיז. הוא חיבר אותן עבור התזמורת המעולה שעמדה לרשותו בקתן, תוך ניצול מיטבי של כישורי הנגנים המצוינים שהכיר היטב.
אבל הוא קצה לשפר את תנאיו הכלכליים ואת פרנסת משפחתו. זו תקופה שבה מוסיקאים ברמתו הם לרוב מוסיקאי חצר של אצילים או של כנסייה חשובה.
ששת הקונצ'רטי (הרבים של קונצ'רטו) נכתבו בין השנים 1718-1720 ומשקפים את העומק המוסיקלי העצום של באך ואת יכולתו להתכתב עם המסורת המוסיקלית עד תקופתו, הבארוק, אך תוך הכנסת חידושים מרעישים, של הגאון שהוא היה.
בעבודתו על היצירות, באך שילב השפעות ממלחינים איטלקיים שהוא העריץ, כמו אנטוניו ויוואלדי (Antonio Vivaldi) וארקנג'לו קורלי (Arcangelo Corelli). אבל כמיטב המסורת של הגאון הגרמני - הוא לקח את סגנונם של האיטלקים צעדים מספר קדימה.
בקונצ'רטו הרביעי, למשל, באך יוצר דיאלוג מופלא בין כינור הסולו לבין צמד החליליות, כשכל כלי תורם את קולו הייחודי למארג המוסיקלי העשיר. הקונצ'רטו החמישי מהווה ממש פריצת דרך היסטורית: לראשונה בתולדות המוסיקה, הצ'מבלו זוכה לתפקיד סולני מרכזי ושווה ערך לשאר כלי הסולו. בקונצ'רטו השישי, באך נותן תפקיד מרכזי לשתי ויולות דווקא - החלטה מפתיעה בתקופה בה הכינור נחשב לכלי הסולו המועדף.
למרבה האירוניה, המרקיז מעולם לא השיב לבאך. סביר להניח שהתזמורת שעמדה לרשותו לא הייתה מסוגלת לבצע את היצירות המורכבות שקיבל ולא יכול היה להבין מה נפל בחלקו. הוא שמר את התווים ואחרי מותו הועברו ונשמרו כתבי היד בארכיון של ברלין.
בשנת 1849 התגלו היצירות מחדש לציבור הרחב, כשפיליפ שפיטה (Philipp Spitta), הביוגרף של באך, העניק להן את השם "הקונצ'רטי הברנדנבורגיים".
היום, הקונצ'רטים הללו נחשבים לאחת מפסגות המוסיקה של תקופת הבארוק. הם מדגימים שילוב מופלא של הרמוניה עשירה, קונטרפונקט מורכב ומרקמים מוסיקליים מתוחכמים, תוך שהם מחדשים את המבנה המסורתי של הקונצ'רטו. באך, שהיה מוערך בחייו בעיקר כנגן עוגב וירטואוז וגם כמלחין של מוסיקה כנסייתית, השאיר לנו ביצירות חילוניות אלה עדות נצחית לגאונותו כמלחין של מוסיקה ולא רק דתית.
כך הפכה בקשת העבודה שלא צלחה לאחת היצירות המשפיעות ביותר בתולדות המוסיקה הקלאסית, ואנחנו, מאזיני המאה ה-21, זכינו במתנה נפלאה שממשיכה להדהד ולהפעים גם שלוש מאות שנה ויותר אחרי שנכתבה.
הנה סיפורם של הקונצ'רטי הברנדנבורגי:
https://youtu.be/tPLUVBuyOpI
הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 1 בפה מז'ור:
https://youtu.be/NWEHKTyaVc0?long=yes
הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 4:
https://youtu.be/xdeWrhtnGRU?long=yes
קונצ'רטי
הקונצ'רטו לכינור במי מינור של פליקס מנדלסון (Felix Mendelssohn) נחשב לאחד מהקונצ'רטי הפופולריים ביותר בעולם. הוא מלודי ויפה להפליא כבר מהצלילים הראשונים שלו, אך כנראה שזה לא פשוט להוליד יצירה כה מוצלחת ופורצת דרך ועדיין כה אהובה ונערצת.
מהו סיפורו של הקונצ'רטו לכינור המפורסם של מנדלסון, מתי הוא יצר אותו, למי הוא יועד לביצוע ומה מיוחד ופורץ דרך ביצירה המופלאה הזו?
יחד עם הקונצ'רטי לכינור של צ'ייקובסקי וברהמס, הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון נמנה עם היצירות הנפלאות לכינור ולתזמורת מהתקופה הרומנטית.
התהליך שהוביל ליצירת הקונצ'רטו לכינור היה איטי ומורכב יותר ממה שאפשר לדמיין. מנדלסון החל לעבוד על היצירה כבר ב-1838, אך הוא השלים אותה רק ב-1844, לאחר 6 שנים שלמות של עבודה מתמדת.
את הקונצ'רטו כותב מנדלסון במיוחד עבור ידידו הקרוב פרדיננד דוד (Ferdinand David), נגן הכינור הראשי של תזמורת גוונדהאוז (Gewandhaus) בעיר לייפציג. בעיר הזו הוא כיהן כמנצח. פרדיננד דוד, אגב, לא רק השפיע על המלחין בתהליך הכתיבה אלא גם ביצע את הבכורה של היצירה ב-1845 בלייפציג, כשנה לפני מותו של מנדלסון.
#החדשנות
החדשנות והברק של היצירה באות לידי ביטוי בפתיחת הקונצ'רטו, כבר בצליליו הראשונים, במלודיה עדינה וחולמנית של הכינור הסולו, ללא הקדמה תזמורתית מסורתית. ההחלטה לכתוב כך היה דבר נועז לתקופה.
המלחין הציג מלודיות זוהרות וטכניקת כינור מתוחכמת שמאתגרת את הסוליסט מבלי להיות מופרזת או תהפוכות מיותרות.
הקונצ'רטו גם מציג חידושים מהפכניים במבנה הרגיל של קונצ'רטי הכינור. מנדלסון חיבר את שלושת הפרקים בצורה רציפה, ללא הפסקות ביניהם, מה שיצר בו זרימה חדשה ודרמטית המנוגדת לאווירת הסדר של הקונצ'רטו עד אז.
מנדלסון גם מזיז את הקדנצה המסורתית מהסוף לאמצע הפרק הראשון, מה שנתן לה משמעות דרמטית חדשה. הוא מגדיל וכותב את הקדנצה, בפעם הראשונה בקונצ'רטו בצורה של תו לתו ומבלי להותיר לכנר לאלתר אותה כמו שהיה נהוג בתקופה הרומנטית. כתיבת הקדנצה מראש בקונצ'רטו היא חידוש משמעותי בז'אנר הרומנטי.
האנקדוטה המפורסמת מספרת שכשמנדלסון שלח לדוד את כתב היד הראשון, דוד השיב לו במכתב מלא הערות וביקורת טכנית מפורטת על קטעים מסוימים. המלחין הנודע, מי שגדל במשפחה עשירה ובעלת רקע מוסיקלי עשיר, היה גאון מוסיקלי מגיל צעיר ומי שניגן בפסנתר והלחין יצירות נהדרות כבר בילדותו. הוא לא נעלב אלא שמח על המשוב המקצועי של הכנר דוד ושיתף איתו פעולה במשך שנים של שיפורים ותיקונים. התכתובת ביניהם, שנשמרה עד היום, מעידה על חברות מקצועית יוצאת דופן שיצרה את אחד הקונצ'רטי המושלמים בהיסטוריה של המוסיקה הקלאסית.
הקונצ'רטו לכינור במי מינור, אופוס 64, הוא אחד משני הקונצ'רטי לכינור היחידים שהלחין מנדלסון. הוא כמובן גם המוכר יותר מבין השניים, בעוד שהקונצ'רטו השני הוא יצירת נעורים שכתובה ברה מינור.
#מבנה
הקונצ'רטו בנוי מ-3 פרקים:
פרק 1 - אלגרו מולטו אפסיונאטו (Allegro molto appassionato). פרק זה הוא דרמטי מאוד ובעל הבעה אינטנסיבית. הוא נפתח בכניסה כמעט מידית של הכינור הסולן, המציג את הנושא המרכזי. הפרק בנוי בצורת סונטה, האופיינית לקונצ'רטי באותה תקופה. במנדלסון, האקדמה התזמורתית (הקדמה תזמורתית) קצרה במיוחד. בפרק זה, הכנר הוא הכוכב הראשי, אך התזמורת אינה רק להקת תמך; סקציות שונות בתזמורת הופכות מדי פעם למרכזיות. לקראת סוף הפרק הראשון, לאחר אקורדי סיום חוזרתיים של התזמורת המעידים שהפרק תם, הבסון ממשיך עם גשר צר וממושך המוביל אל הפרק השני.
פרק 2 - אנדנטה (Andante). פרק זה מתחיל בפתיחה קצרה של התזמורת ואחריה הכינור הסולן מנגן את הנושא הרגוע של הפרק. הפיתוח של הפרק מופיע בערך באמצעו ונכתב בסולם לה מינור. זה פרק שהוא מפגן סולני לירי.
פרק 3 - אלגרו נון טרופו, אלגרו מולטו ויואצ'ה (Allegro non troppo, Allegro molto vivace). פרק זה נפתח בהקדמה קצרה במי מינור של הכינור והתזמורת, המזכירה את הפרק הראשון. לאחר ההקדמה, הכינור מנגן קטע סולו קצר המתחבר לנושא הראשי של הפרק. זה פרק קופצני ומהיר הדורש יכולות טכניות גבוהות מהסולן. הלמות התופים ותרועות הנשיפה מאתחלות את פרק הסיום התוסס. גם כאן מופיעה שניות המשחק השנון שבין הסולן לכלי הרקע.
#מה מיוחד ופורץ דרך ביצירה?
הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון נחשב לפורץ דרך בכמה היבטים:
כניסת הסולן המוקדמת - בניגוד למקובל באותה תקופה, בה קונצ'רטי נפתחו בדרך כלל בהקדמה תזמורתית ארוכה (ריטורנלו), מנדלסון מכניס את הכינור הסולן כמעט מיד בתחילת הפרק הראשון.
הקדנצה הכתובה - בפעם הראשונה בקונצ'רטו, הקדנצה של הפרק הראשון נכתבת כולה על ידי המלחין (מנדלסון) ולא מושארת לנגן לאלתר אותה, כפי שהיה נהוג. אף על פי שבאך כתב קדנצה לצ'מבלו בקונצ'רטו החמישי הברנדנבורגי, הכתיבה של הקדנצה בקונצ'רטו הרומנטי הייתה חידוש משמעותי במבנה הז'אנר בתקופה זו.
חיבור רציף בין הפרקים - המעבר בין הפרק הראשון לשני אינו עוצר לחלוטין, אלא מחובר באמצעות צליל בסון ארוך הגולש מפרק לפרק. גם הפתיחה הקצרה של הפרק השלישי מזכירה את הפרק הראשון, מה שתורם לתחושת חיבור בין חלקי היצירה.
סיפורו של הקונצ'רטו של פליכס מנדלסון ברתולדי:
https://youtu.be/FGQ3gFh9OM0
הנער יצחק פרלמן מנגן מהקונצ'רטו לכינור במי מינור אצל אד סאליבן:
https://youtu.be/9HYzHGzpamw
על חייו של המלחין הגאון, שכינו בחייו "מוצרט היהודי":
https://youtu.be/nD-OZw1Z2y8
סיפורו של מלחין הקונצ'רטו לכינור הגאוני:
https://youtu.be/tSTtiUYpBUs?long=yes
ופרלמן מנגן בכינור את הקונצ'רטו לכינור ולתזמורת במי מינור של מנדלסון:
https://youtu.be/PC6cPairOTA?long=yes
בשנת 2021 העולם הקלאסי חגג 300 שנה לסדרת יצירות מופלאה, שיצר גדול מלחיני הבארוק, יוהן סבסטיאן באך - היא הקונצ'רטי הברנדנבורגים, יצירות מופת שנולדו מתשוקה ואהבת המוסיקה, הוענקו למי שלא ידע להעריכן ומאות שנים אחרי זינקו למעמד איקוני בתולדות המוסיקה.
הקונצ'רטי הברנדנבורגיים נולדו כמעין פורטפוליו מוקדם, הוכחה לכישרון של מחפש עבודה, אצל אציל שיכול להעסיקו ולשפר את מצבו הכלכלי.
זו אולי בקשת העבודה המרתקת ביותר בתולדות המוסיקה, ובוודאי אחד הפספוסים המוצלחים של מעסיק שקיבל מתנה אדירה, לא הבין את גדולתה והותיר לעולם אוצר מוסיקלי שלם ושמור היטב.
בשנת 1721, יוהן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) ארז בקפידה שישה קונצ'רטי מרהיבים ושלח אותם למרקיז כריסטיאן לודוויג מברנדנבורג (Christian Ludwig von Brandenburg). אבל הוא לא סתם שלח אותם לאציל המיוחס. בחבילת התווים היה עוד משהו.
באך צירף לתווים מכתב בקשת עבודה. למוסיקאי העסוק לא חסרה עבודה. הוא עבד אז כמנהל מוסיקלי בחצר הנסיך לאופולד מקתן (Leopold von Anhalt-Köthen) ולמעשה, הוא לא כתב את היצירות במיוחד עבור המרקיז. הוא חיבר אותן עבור התזמורת המעולה שעמדה לרשותו בקתן, תוך ניצול מיטבי של כישורי הנגנים המצוינים שהכיר היטב.
אבל הוא קצה לשפר את תנאיו הכלכליים ואת פרנסת משפחתו. זו תקופה שבה מוסיקאים ברמתו הם לרוב מוסיקאי חצר של אצילים או של כנסייה חשובה.
ששת הקונצ'רטי (הרבים של קונצ'רטו) נכתבו בין השנים 1718-1720 ומשקפים את העומק המוסיקלי העצום של באך ואת יכולתו להתכתב עם המסורת המוסיקלית עד תקופתו, הבארוק, אך תוך הכנסת חידושים מרעישים, של הגאון שהוא היה.
בעבודתו על היצירות, באך שילב השפעות ממלחינים איטלקיים שהוא העריץ, כמו אנטוניו ויוואלדי (Antonio Vivaldi) וארקנג'לו קורלי (Arcangelo Corelli). אבל כמיטב המסורת של הגאון הגרמני - הוא לקח את סגנונם של האיטלקים צעדים מספר קדימה.
בקונצ'רטו הרביעי, למשל, באך יוצר דיאלוג מופלא בין כינור הסולו לבין צמד החליליות, כשכל כלי תורם את קולו הייחודי למארג המוסיקלי העשיר. הקונצ'רטו החמישי מהווה ממש פריצת דרך היסטורית: לראשונה בתולדות המוסיקה, הצ'מבלו זוכה לתפקיד סולני מרכזי ושווה ערך לשאר כלי הסולו. בקונצ'רטו השישי, באך נותן תפקיד מרכזי לשתי ויולות דווקא - החלטה מפתיעה בתקופה בה הכינור נחשב לכלי הסולו המועדף.
למרבה האירוניה, המרקיז מעולם לא השיב לבאך. סביר להניח שהתזמורת שעמדה לרשותו לא הייתה מסוגלת לבצע את היצירות המורכבות שקיבל ולא יכול היה להבין מה נפל בחלקו. הוא שמר את התווים ואחרי מותו הועברו ונשמרו כתבי היד בארכיון של ברלין.
בשנת 1849 התגלו היצירות מחדש לציבור הרחב, כשפיליפ שפיטה (Philipp Spitta), הביוגרף של באך, העניק להן את השם "הקונצ'רטי הברנדנבורגיים".
היום, הקונצ'רטים הללו נחשבים לאחת מפסגות המוסיקה של תקופת הבארוק. הם מדגימים שילוב מופלא של הרמוניה עשירה, קונטרפונקט מורכב ומרקמים מוסיקליים מתוחכמים, תוך שהם מחדשים את המבנה המסורתי של הקונצ'רטו. באך, שהיה מוערך בחייו בעיקר כנגן עוגב וירטואוז וגם כמלחין של מוסיקה כנסייתית, השאיר לנו ביצירות חילוניות אלה עדות נצחית לגאונותו כמלחין של מוסיקה ולא רק דתית.
כך הפכה בקשת העבודה שלא צלחה לאחת היצירות המשפיעות ביותר בתולדות המוסיקה הקלאסית, ואנחנו, מאזיני המאה ה-21, זכינו במתנה נפלאה שממשיכה להדהד ולהפעים גם שלוש מאות שנה ויותר אחרי שנכתבה.
הנה סיפורם של הקונצ'רטי הברנדנבורגי:
https://youtu.be/tPLUVBuyOpI
הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 1 בפה מז'ור:
https://youtu.be/NWEHKTyaVc0?long=yes
הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 4:
https://youtu.be/xdeWrhtnGRU?long=yes
