הידעתם שתצפית על בני אדם גורמת להם בדרך כלל לתפקד טוב יותר לעומת מי שאינם נצפים?

אפקט הות'ורן (Hawthorne effect) הוא שמה של תופעה שגילתה שעצם העובדה שהם בלב ניסוי או מחקר, היא לכעצמה גורמת לשינוי בהתנהגות הנחקרים.

תופעת ההשפעה שיש לעצם המחקר על הנחקרים התגלתה ב"ניסויי הות'ורן", סדרת ניסויים מבוססי תצפית שהתבצעו במפעל בשם זה ושווה להכיר בתגית "ניסויי הות'ורן".

אותם ניסויים חשפו שעצם המודעות של המשתתפים לעובדה שצופים בהם, עשויה לשנות את התנהגותם, גם אם אינם יודעים את פרטי המחקר. השינוי מתרחש מעצם תשומת הלב שהם זוכים לה מהחוקרים ומהשינויים שמתרחשים בסביבת עבודתם.

משמעות הדבר היא שכאשר מעצבים תצפית במחקרי מקרה (Case study) יש להיות מודעים להשפעה זו ולשינוי שהיא יוצרת בתוצאות.


הנה אפקט הות'ורן:

https://youtu.be/o4XX90lqT6E


סיפורם של הניסויים של הות'ורן והות'ורן אפקט:

http://youtu.be/8wSH0cYwixA


מצגת וידאו שמסבירה את אפקט הות'ורן:

http://youtu.be/mV9Wj8ohT0k


והרצאת לוח על האפקט של הות'ורן:

http://youtu.be/EEwCWR5Vkpw

"ניסויי הות'ורן" (Hawthorne experiments) הם סדרת ניסויים מדעיים שנקראים על שם המפעל שבו הם בוצעו. במהלך הניסויים התגלו דברים חשובים על עולם העבודה - הם הראו שעובדים מגיבים לשינויים בסביבתם ולתשומת לב אליהם ולא רק לשכר ולכסף.

הכל החל בניסוי שנערך במפעל הות'ורן (Hawthorne) של חברת Bell לייצור מרכזיות טלפון בארצות הברית. במסגרת הניסוי שנערך בשנות ה-20 ניסו החוקרים לגלות מהם השינויים שיש לבצע בסביבת העבודה בכדי להגדיל את תפוקת העובדים. כשניסו להגדיל את כמות האור בחלל הייצור התפוקה עלתה. כשהקטינו אותה בחזרה התפוקה שוב עלתה.

זה היה מוזר מאוד ואכן, התצפיות הראו דבר מפתיע - כל שינוי שנערך בניסוי הביא להגדלת התפוקה - גם כשהגדילו את כמות האור בשטח הייצור וגם כשהקטינו אותה וכך הלאה.

החוקרים הבינו שלא השינויים בסביבת העבודה הם שהביאו להגברת התפוקה, אלא העובדה שהעובדים ידעו שהם משתתפים בניסוי, מה שהגביר את התפוקה שלהם והגשים את נבואת הניסוי, בלי קשר לסוג השינויים שהוכנסו בתנאי העבודה.

כלומר, העובדה שהם בלב ניסוי או מחקר היא לכשעצמה יכולה ומשנה את התנהגות הנחקרים.
עצם תשומת הלב שהעובדים קיבלו והשינויים שהכניסו עבורם בסביבת העבודה, הם שיצרו את השינוי בתפוקת העובדים ובתשומת לב שלהם לעבודה.


#פירוט
לפי תופעה זו, שתוכלו להכיר בתגית "אפקט הות'ורן", מושפעים ביצועי הנחקר מעצם העובדה שהוא יודע שצופים ובוחנים את מעשיו.

ובהכללה, עצם העובדה שחוקרים וצופים בהתנהגות של בני אדם, היא עצמה מספיקה כדי ליצור אצלם שינוי בהתנהגות.

מכאן גם נולד המושג אפקט הות'ורן (Hawthorne effect), תופעה החושפת שעצם קיומו של מחקר, הוא שיוצר השפעה על המעשים של הנחקרים ובעצם על תוצאות המחקר כולו.

מכאן גם נלמד לקח וכלל במחקר התצפיתי על קבוצות: כשהמשתתפים במחקר מודעים להיותם בניסוי, עשויה התנהגותם להשתנות, גם אם הם לא ממש יודעים את פרטי המחקר. זאת כתוצאה מתשומת הלב שהם זוכים לה ומהשינויים שמוכנסים בסביבת עבודתם.


הנה סיפורם של הניסויים של הות'ורן והות'ורן אפקט:

http://youtu.be/8wSH0cYwixA


סרטון היסטורי על ניסויי הות'ורן והמשמעות שלהם:

http://youtu.be/W7RHjwmVGhs?t=2m9s


מצגת וידאו שמסבירה את אפקט הות'ורן:

http://youtu.be/mV9Wj8ohT0k


והרצאת לוח על האפקט של הות'ורן:

http://youtu.be/EEwCWR5Vkpw

ניסוי הקונפורמיות של סולומון אש (Asch conformity experiments) הוא אחד הניסויים המפורסמים בתולדות הפסיכולוגיה החברתית.

בניסוי רצה החוקר סולומון אש לבדוק האם נבדק ישנה את התנהגותו לאור התנהגותם של אלה שסובבים אותו, גם אם תהיה חסרת-הגיון ומנוגדת לנטייתו הטבעית. כלומר, הניסוי בחן את הלחץ הקבוצתי והדגים היטב את כוחה העצום של הקבוצה אל מול היחיד.

הניסוי התנהל כשהחוקר הכניס בכל פעם לחדר אדם שהיה הנבדק ועוד 6 משתתפים ששתפו פעולה עם המחקר. בכל פעם בניסוי הוצגו למשתתפים 3 קווים באורכים שונים, והיה עליהם לומר איזה מהקווים הכי דומה לקו נוסף שלידם.

מדובר היה במטלה שכל אדם היה עונה עליה בקלות וללא היסוס. אבל כשנשאלו וענו המשתתפים בזה אחר זה, הנבדק האמיתי היה תמיד לפני האחרון ואלו שלפניו ענו בכוונה תשובה לא נכונה.

במחקר הסתבר שברוב המקרים שינו הנבדקים את תשובותיהם לפי דעת הכלל, גם אם הודו שחשבו אחרת. חלקם שכנע את עצמו שכנראה שהוא טועה וחלק אחר ממש השתכנע שתשובת האחרים היא ההגיונית.

הניסוי הוכיח שיש לבני אדם נטייה לצייתנות והם "זורמים" עם מה שחושבים כולם, גם כשהם חושבים אחרת. מחקרים שהמשיכו את הניסוי של אש הראו כשהיה אפילו משתתף אחד שחשב אחרת מהאחרים, נטו הנבדקים להצטרף אליו ולחזור לדעתם המקורית.

בכך הוכיחו החוקרים שאם נסדקת ההסכמה הכללית, כלומר הקונצנזוס, מתפרק גם הציות העיוור לדיעה הכללית.

משמעות הניסוי הייתה עצומה, בכך שהוא הבהיר את היכולת להשיג ציות של אנשים לעשות מעשים נוראים, כי "כולם נהגו כך". בניסויים הבאים הובהר גם שאם יש לאנשים ספקות, עליהם לומר את דברם כדי לגרום לעוד אנשים עם ספק לומר את שלהם ולהתנגד למעשים שלא ייעשו.


הנה סיפור הניסוי של אש לבדיקת הקונפורמיות (מתורגם):

http://youtu.be/-RCbXFXi2vk


וצילום הניסוי המפורסם של הקונפורמיות שעליה הצביע הניסוי של אש:

https://youtu.be/TYIh4MkcfJA

לחץ חברתי (Peer pressure) הוא לחץ על אדם מקבוצת השווים, מהחברים או מהסביבה החברתית שמסביבנו. הוא זה שיביא אותנו לנהוג במהירות מסוכנת, כשהחבר'ה נוסעים איתנו, לעשן חומרים שאיננו רוצים, לשתות ולאבד את זה כשאיננו באמת רוצים בכך, ועד לבחור מקצוע או ללמוד משהו שלא מעניין אותנו, רק כי הוא נחשב...

הלחץ החברתי אפילו יגרום לנו לבחור בני זוג שלא באמת עושים לנו טוב, רק כי הם מתקבלים יפה מסביבנו והופכים למעין "תכשיטים אנושי" שנותן הרגשה שאנו מוצלחים.

הלחץ החברתי הוא גורם רגשי, חזק מאוד ומשפיע בעוצמה על בני אדם. הוא מקבל את כוחו בשל הצורך האנושי המרכזי שלנו - להיות חלק מחבורה, להיות שייך לחברה, כמו שהיונקים רוצים להיות חלק מלהקה.

איך פועל הלחץ החברתי?

בני אדם הם יצורים חברתיים. בתור שכאלה אנו נוטים "לזרום", כלומר ללכת עם הזרם ולא נגדו. כי הלחץ החברתי הוא גורם קבוע ומתוכנת בנו. הוא נוכח וחזק בראשנו, בין אם הוא מופעל על ידי חברים וקולגות מסביבנו ובין אם הוא שקט ופועל מעצם היותו שם, בראש שלנו, בתור "מה יגידו" מטריף ולוחץ שכזה.

אבל החברתיות טבועה בנו. במוח האנושי יש חוויה של עונג מ"הביחד" עם החברים.

אם יש משהו שידוע לגבי גיל ההתבגרות, הרי זו הרגישות המוגברת של מתבגרים ללחצים חברתיים. הן השינויים ההורמונאליים שגופם חווה באותו שלב בחייהם, דרך השפעת הורמוני המין של המתבגר על הפרשה בקצב מוגבר של הדופמין שבמוחם. זה אותו מוליך עצבי שאחראי על ההנאה והריגוש ושכמות הקולטנים שאחראים עליו בקליפת המוח גדלה משמעותית במהלך שנות העשרה.

וזו גם השליטה בדחפים בגיל זה. הלחץ החברתי שולט במתבגרים בגדול. אצל בנים, אגב, זה קורה אפילו יותר מאצל בנות - דברים מסוכנים נתפסים כמתגמלים יותר בקבוצת השווים, הידועה בתור החבר'ה, מה שמעלה את הסיכוי לעשותם. זה ההסבר לנטילת הסיכונים הלא הגיונית אצל המושפעים מקריאות העידוד, או השיסוי של החבר'ה...

מה שבולט לא פחות הוא שבעת קבלת החלטה רגשית, בני נוער עושים שימוש מועט במידע ומכאן קצרה הדרך לקבלת החלטה שאינה החלטה רציונלית דווקא, מה שבולט עוד יותר כשהם נמצאים בקרב בני גילם.

ואכן, במחקר מהשנים האחרונות נמצא שעצם הידיעה שבני נוער אחרים רק מתבוננים בהם כשהם משחקים במשחק מחשב למשל, גם אם אינם נוכחים במקום, הביאה בני נוער להסתכן בו ולהציג עליה בתגובה המוחית של מערכת התגמול שבמוח.

מדעי המוח מלמדים גם שכשאנו שוהים בחברה, בעת שאנו חווים זכייה, רווח, הישג או ניצחון, פועל במוחנו אזור ההנאה, שנקרא "אזור הסטריאטום". הפעילות המוחית הזו בסטריאטום, כמה לא מפתיע, לא מתרחשת כשאנו חווים את ההישג, הזכייה או הרווח הללו לבדנו.

זו ככל הנראה הסיבה שכשקורה משהו טוב בחיינו, אנו ממהרים לחגוג אותו פומבית, עם חברינו ועם כל מי שאנחנו מחשיבים ככאלה. כאן הלחץ החברתי זוכה לרגע של זיכוך ואנו מקבלים חיזוק למי שאנחנו ולמעשינו המוצלחים.


מסר (עברית):

https://youtu.be/58Sy354hT1M


כך פועל הלחץ החברתי (עברית):

https://youtu.be/3Xq9UcDIyJk


ניסוי שמדגים את תרומת הלחץ החברתי או פגיעתו בפרט ובהישגיו (עברית):

https://youtu.be/kO1kgl0p-Hw


דוגמה ציונית מחויכת ללחץ החברתי (עברית):

https://youtu.be/z_p_igVYbbk


דוגמה ללחץ חברתי והבנה שלו (עברית):

https://youtu.be/zcjVjZ61_iI?long=yes


והרצאה מעולה להורים - על תקשורת טובה כדרך להפחית את השפעת הלחץ החברתי אצל המתבגרים שלהם (עברית):

https://youtu.be/x_BHPnOA5p0?long=yes

היצירה Supper's Ready, "ארוחת הערב מוכנה", של להקת ג'נסיס, היא אבן דרך בתולדות הרוק המתקדם וסוג של מיתולוגיה בקרב מעריצי הלהקה. אין עוד יצירה של Genesis כמו "סאפר'ס רדי" מהאלבום "פוקסטרוט" של ג'נסיס.

מדובר ביצירה מורכבת, בעלת יריעה רחבה מבחינה רעיונית וגם מבחינת האורך שלה, שהלהקה ביצעה באופן שאפתני מאוד, שגובל בנקודות רבות במוסיקה קלאסית של ממש.

המלחין של מרבית החלקים של השיר, הקלידן הגאון של הלהקה, טוני בנקס, מספר שכמו רבים משירי הלהקה, אחרי שהוא הביא את הלחן של השיר הבסיסי, הוסיפו חברי הלהקה משלהם.

פיטר גבריאל, הסולן של הלהקה בתקופה הטובה גם אם הרזה שלה, כתב את הטקסט ליצירה כולה ובניגוד להרבה יצירות אחרות של הלהקה, כאן הוא התעקש לכתוב את הכל לבדו. יש כאן קטעים שלמים שכתובים כמו זרם תודעה, ספק של חוויות סמים או אפילו התעלות דתית, אבל מכל מקום - הם הוכחה מדויקת לגאוניות של הכותב, החצי משורר, רבע היסטוריון ורבע מטיף דתי של מנהיג ג'נסיס המקורי.

הספק שיר וספק יצירה שלמה, Supper's Ready, יצא לאור באלבום Foxtrot מ-1972. כמו תמיד הוא הוקלט במצב של מחסור מבחינת הלהקה. התקציב שקיבלו מחברת התקליטים לאלבומים הללו היה תמיד קטן והכריח אותם למצוא דרכים יצירתיות וחכמות במיוחד כדי ליצור את הצליל הגדול והמרשים שלהם. הם גם ניסו באופן קבוע ליצור את היצירות הללו מתחת לרדאר, כדי שחברת התקליטים לא תעיף אותם לעזאזל, מחוסר הכנסות.

וזה נכון. הם לחלוטין לא עסקו בצד המסחרי של מה שהם עשו. כל החבורה הזו הייתה מורכבת מנגנים מעולים, כמעט כולם עם רקע קלאסי מעמיק יחסית וכולם מנגנים בכמה כלים. הם רצו להגיע לראש ההר של הרוק בכלל והרוק המתקדם במיוחד. הם ידעו שמקומם איפה שהוא בין פינק פלויד ו-Yes, העמיתים ליצירות הגדולות של הרוק הפרוגרסיבי, ובין הביטלס והביץ' בויז, עם הכישרון ויכולת ההמצאה הגאוניים ועבודת האולפן המטורפת שהם הצליחו להנפיק באלבומים האחרונים שלהם.

ככל שהם היו מוגבלים, ג'נסיס שאפו ליצירות יותר גדולות ומרתקות. יצירות שמספרות סיפור ורצוי שהוא יהיה מדהים ולא רק במוסיקה. הטכנאי מפיק הציע להם להקליט אותו בחלקים וכך לפתור חלק מהניגוד שבין הרצון ליצירות עשירות בצלילים ובין התקציב הנמוך. ג'נסיס, חשוב לציין, הקליטו את האלבומים הללו בלייב, לא בערוצים. זה חסך שעות אולפן וגם נתן ללהקה הזו גרוב מדהים ומלא באנרגיות. את שאר מילא פיטר גבריאל עם התיאטרליות הלא נדלית שלו בביצוע הקולי.

כל חברי הלהקה השתתפו בהלחנת השיר, כולל טוני בנקס, שחלק מהקטעים ביצירה הוא הלחין בזמן לימודיו באוניברסיטה, הסולן הגאוני והכריזמטי פיטר גבריאל, הגיטריסט סטיב האקט, מייק ראת'רפורד הבסיסט ופיל קולינס, המתופף ומי שלימים ינהיג את הלהקה.

מוסיקלית, היו מבקרים שראו ביצירה הזו סוג של סונטה קלאסית מנוגנת בכלים מודרניים. היה מי שמצא שם קטע שמזכיר את צורת הקומפוזיציה של אחד מגדולי המלחינים לפסנתר, פרנץ ליסט. אנחנו מצאנו שהוא מזכיר פואמה סימפונית, המורכבת מתמונות מוסיקליות דוגמת "תמונות בתערוכה" או "פטר והזאב", רק שבמקרה הזה הן מתוארות גם באופן מילולי.

הסולן פיטר גבריאל אמר פעם ש"Supper's Ready" הוא: "מסע אישי שנגמר בהליכה דרך סצנות מחזון יוחנן."

לנו הוא נראה כסיוט אישי שהפך לאפוס מרגש ושיום אחד מישהו יעשה ממנו משהו נהדר לנטפליקס.


#פרקי היצירה
Supper's Ready מחולקת ל-7 חלקים, פרקים שלכל אחד אופי ייחודי וסיפור משלו ועדיין הם חלקים בסיפור שלם. הנה תקציר פרקי "סאפר'ס רדי". הנה תקציר כל פרק:


1. "קפיצת המאהב" (Lover's Leap):

אווירה: הפרק נפתח באווירה עדינה ורגועה, עם שימוש בגיטרות אקוסטיות, פסנתר חשמלי רך, כלי נשיפה וכלי הקשה עדינים.
תוכן: הפרק מספר על חזרה של גבר אל אהובתו לאחר זמן רב, תוך שילוב דימויים על-טבעיים. הטקסט מבוסס על חוויות רוחניות אמיתיות שעבר פיטר גבריאל עם אשתו.
בהופעות: בהופעות, פרק זה תואר כרגע בו נאהבים מוצאים זה את זו בגופים חדשים.


2. "איש המקדש הנצחי המובטח" (The Guaranteed Eternal Sanctuary Man):

אווירה: הפרק מתאפיין בהתפתחות אקורדים מורכבת שהלחין טוני באנקס.
תוכן: הפרק מציג עיירה הנשלטת על ידי דמות כריזמטית שטוענת שיש לה סוד לכיבוי אש, אך מדובר בשקר.
בהופעות: גבריאל נהג לעטות "כתר קוצים" בקטע זה.


3. "אחנתון ואיטסאקון ולהקת האנשים העליזים שלהם" (Ikhnaton and Itsacon and Their Band of Merry Men):

אווירה: הפרק הופך לדינמי ואנרגטי, עם תיפוף מהיר, סולו גיטרה ואורגן האמונד.
תוכן: הפרק מתאר קרב בהנהגת אחנתון נגד כל מי שאין לו "רישיון לחיי נצח".


4. "איך אני מעז להיות יפה כל כך?" (How Dare I Be So Beautiful?):

אווירה: הפרק קצר ושקט, עם שימוש בפסנתר אקוסטי.
תוכן: הפרק עוסק בהשלכות הקרב מהפרק הקודם, ומתייחס למיתוס על נרקיסוס.


5. "חוות ערבות" (Willow Farm):

אווירה: הפרק קומי ומלא הומור, עם שימוש במלוטרון, פסנתר וצלילים לא שגרתיים.
תוכן: הפרק כולל אלמנטים אבסורדיים ומתייחס לדמויות בריטיות מוכרות כמו וינסטון צ'רצ'יל.
בהופעות: גבריאל הופיע במסכת פרח בקטע זה.


6. "אפוקליפסה ב-9/8 (בכיכוב משני של כישרונותיו הטעימים של גאבל ראצ'ט)" (Apocalypse in 9/8 (Co-Starring the Delicious Talents of Gabble Ratchet)):

אווירה: הפרק דרמטי ועוצמתי, עם סולו אורגן האמונד ארוך.
תוכן: הפרק מתאר חזיונות אפוקליפטיים הכוללים שדים, דרקונים, אש מהשמיים ו"666".


7. "ברור כפי שביצים הן ביצים (כפות רגליים כואבות)" (As Sure As Eggs Is Eggs (Aching Men's Feet)):

אווירה: הפרק חוזר לאווירה רגועה יותר, עם שימוש בחליל צד ופעמונים.
תוכן: הפרק מבטא ודאות ואמונה בניצחון הטוב על הרע, תוך התייחסות להתגלות.
קשר ליצירות אחרות: שורות מהפרק מופיעות ביצירה "Los Endos" מהאלבום "A Trick of the Tail".


הנה קליפ אנימציה של היצירה:

https://youtu.be/e4HfFwVy-h0


השיר בהופעה בשנת 1973:

https://youtu.be/QVyfj7-mHqs


הקלידן טוני בנקס שכתב את מרבית היצירה, מספר על הכתיבה:

https://youtu.be/LIqreXrAWTo