שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו מטרופוליס, סרט העתיד הפסימי הראשון?
סרטים בדיוניים נעשו כבר בשנים הראשונות של הראינוע. אבל סרטים בדיוניים פסימיים, שהציגו תחזית אכזרית ורעה לעתיד, הגיעו רק מאוחר יותר. מטרופוליס, הראשון שבהם, יצירתו של פריץ לאנג, יצא בשנת 1926. "מטרופוליס", עיר תחתית ביוונית עתיקה, היה סרט קודר ומדכא, שאפילו שביב התקווה שבו, לאהבה אנושית וזכה, נרמס בידי אנשים חזקים וציניים, עד הסוף המפתיע.
הסרט סיפר על עיר עתידנית בשנת 2026. הוא ניבא עולם תעשייתי מנוכר ואכזרי שבו יחיו מייסדי העיר העשירים בתפנוקים ובחיים טובים, כשמתחתיהם, בעיר התחתית האפילה, עובדים אנשים אומללים, חסרי חיים וחסרי חופש. הסיפור מתפתח למרד של פועלים אומללים ומנוצלים בקפיטליסטים הנצלנים. במרכזו סיפור האהבה בין בנו של מייסד העיר למנהיגת הפועלים מריה, בת המעמד העובד, שדורשת עתיד טוב יותר למסכנים שבעיר התחתית.
מבחינה אסתטית הסרט היה אחד הסרטים המשפיעים בתולדות הקולנוע המוקדם והושפע מהפוטוריזם האיטלקי, זרם שתאר את החיים המודרניים, על האדריכלות, התעשייה והמכונות שבהם.
באמצעות צילומי מראה של דגמי בניינים זעירים, נברא בסרט עולם עתידני, עיר ענק מודרנית וגבוהה. מטוסים קטנים טסים בין בנייני הענק, כמו המכוניות המעטות שנסעו ברחובות הערים בתקופה שבה נעשה הסרט. עבודת תאורה ומשחקי אור וצל אקספרסיוניסטיים יצרו אווירה מדכאת ומתאימה לסיפור ולניגוד בין עניים שחיים באפילה ועשירים, המבלים את זמנם בגנים מלאי אור ושמש.
בדיעבד, השפיע הסרט "מטרופוליס" על עולם האדריכלות שאחריו.
הנה הסרט הבדיוני הפסימי הראשון "מטרופוליס":
https://youtu.be/vLxe92EgT9Y
קדימון הסרט "מטרופוליס":
http://youtu.be/vHPCXuTP0DY?t=8s
ההליכה למפעל של העובדים השחורים:
http://youtu.be/4x_37i79QGg
יש ערים בימינו שנראות כמו העיר העתידנית של מטרופוליס:
https://youtu.be/BLlBehsauR4
רמיקס של קליפ מלהקת קווין משנות ה-80 שהשתמש במראות של מטרופוליס:
http://youtu.be/txd03YZz65s
והיו עוד רעיונות בקשר לעיר העתיד, למשל בשנות ה-50:
https://youtu.be/Yf0yy3gVXnc
מה מיוחד בסרטי מלחמת הכוכבים?
סדרת סרטי המדע הבדיוני "מלחמת הכוכבים" (Star Wars) היא אחת מהסדרות המצליחות והרווחיות בתולדות הקולנוע.
הסרט הראשון מ-1978 הוא עדיין אחד מסרטי הקאלט הגדולים של כל הזמנים. כשהוא יצא לאקרנים, "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס לא זו בלבד שזכה להצלחה עצומה, הוא גם יצר מעריצי פולחן שמטורפים עליו והפך לסדרת סרטי קאלט עם עוד 5 סרטי המשך מצליחים במיוחד.
כל אחד מסרטי הסדרה, שהזמינה את כולנו להצטרף למסע אל "גלקסיה רחוקה, רחוקה", מתאר מלחמה של "טובים" אל מול "רעים".
בין המשתתפים בסרטי הסדרה היו גם בני אדם, אבל גם חייזרים מסוגים שונים, כולל כאלו שהפנים שלהם הזכירו סיוטים של מאפרים בהוליווד וכמובן גם סוגים מגוונים של רובוטים.
במהלך השנים הלכה ויצרה "מלחמת הכוכבים" השפעה תרבותית עצומה. במפקד האוכלוסין הבריטי של שנת 2001 ציינו כמעט 400 אלף איש שהדת שלהם היא "ג'דיי" מהסדרה. לא כדאי לזלזל בעובדה הזו, כי זה אמר אז שהיא הייתה לדת הרביעית בגודלה בסקר, עם כמות "מאמינים" גדולה יותר בבריטניה מזו של דתות עם משקל מסוים, כמו הבודהיזם והיהדות.
את הסדרה, המשלבת בגאונות דרמה משפחתית מסוימת עם תורות מיסטיות מהמזרח, יצר כאמור במאי הקולנוע ג'ורג' לוקאס. הוא גם מי שביים את רוב הסרטים בה. הסדרה, שנעשתה בסוף שנות ה-70, הקדימה את זמנה ושילבה רעיונות ואפקטים מיוחדים ברמה גבוהה מאד.
הסרטים הראשונים בסדרה זכו להצלחה אדירה. בלטו בה האפקטים המיוחדים המוצלחים שהציגה ושנחשבו אז לפורצי דרך. כל זאת ללא תוכנות המחשב והאנימציה הממוחשבת שמבצעות כיום בקלות דברים דומים.
לצורך כך השתמשו אז יוצרי הסרט במגוון כלים והמצאות יצירתיות. בין השיטות ששימשו אותן היה שימוש חכם במודלים של דגמי חלליות מוקטנים, הפעלה מרחוק באמצות מנופים, גלגלות, כבלים ואמצעים מכניים נוספים.
בלטו גם שיטות העריכה החדשניות והיצירתיות, ששלבו קולאז'ים והדבקות חכמות, עם שילובים עתירי דמיון של תמונות ופריימים בסרט. וכמובן שאין לשכוח שזהו גם אחד הסרטים הראשונים שצולמו בצילום דיגיטלי.
הסדרה היא סוג של פלא תרבותי והכניסה לתרבות כמה דמויות שהפכו לאייקוניות. המוכרות בדמויות הסדרה הללו הן דארת' ויידר, המפקד העליון של צבא האימפריה, אביר הג'די המאסטר יודה, אותו חייזר ירוק ובעל אוזניים ארוכות, אביר הג'דיי האחרון לוק סקייווקר, הרובוט הצעיר Droid BB-8 והרובוט המקורי והמיתולוגי של סטאר-וורז R2-D2.
ואכן, מעריצי הסדרה האדוקים הם לא פחות מעניינים מהסרטים. רובם קהל אוהד בצורה לא רגילה. רבים מהם עוסקים באספנות של פריטים מסחריים ששווקו במהלך השנים עם דמויות מסרטי "מלחמות הכוכבים" או ברוחן.
כמות המחוות שעושים לסצנות ולדמויות מהסדרה באינטרנט היא אינסופית וכוללת סרטונים, שיוודים, שחזורי לגו ועוד. לא מעט מעריצים יוכלו לדקלם גם באמצע הלילה סצנות שלמות מתוך סרטי "מלחמת הכוכבים" השונים.
בחסותו האדיבה של ג'ורג' לוקאס, שזיהה את הפופולאריות שלה, עברה הסדרה מסחור בלתי נתפס והפכה למפלצת מרצ'נדייזינג, הכוללת בובות, קלמרים, ספרים, קומיקס, ילקוטים ומה לא. מעריכים את ההכנסות שהמוצרים הללו יצרו במהלך השנים ביותר מ-25 מיליארד דולר!
לאחר שג'ורג' לוקאס מכר לאולפני דיסני את הזיכיון על המותג כולו הם החליטו ליצור טרילוגיה חדשה, שמצולמת ומוקרנת החל משנת 2015. לוקאס משמש בה יועץ בלבד, לאחר שדיסני התקשו לקבל את השליטה המוחלטת שלו בסדרה.
הטרילוגיה החדשה עושה שימוש בטכנולוגיה מעודכנת ובאפקטים המיוחדים המודרניים ביותר ומחדשת את העולם הוויזואלי והדמויות המרתקות. במיוחד מרשימה עבודת האנימציה הממוחשבת שמשמשת לייצור רובוטים, חייזרים, עולמות רחוקים וקרבות חלל.
בואו למלחמת הכוכבים (עברית):
https://youtu.be/SeDOoLwQQGo?qr=yes
מצגת וידאו על הסרטים הללו:
https://youtu.be/LxrGrUNFQlk
הנה "מלחמת הכוכבים" (עברית):
https://youtu.be/MAS6HqJqL9Y
האימפריה מכה שנית (עברית):
http://youtu.be/W5063OYQoU8
קדימון הסרט האחרון "מלחמת הכוכבים - הכוח מתעורר" (מתורגם):
http://youtu.be/C_lGC4zb9o8
תעשיית המרצ'נדייזינג של "סטאר וורז":
http://youtu.be/dGw1Ja_A540
ובואו לטוס על פלקון המילניום מהסרט החדש "הכוח מתעורר"
https://youtu.be/VAuNy5k9SH8?qr=yes
מיהו גיבור-העל קפטן אמריקה?
הוא הופיע בקומיקס בפעם הראשונה בזמן מלחמת העולם השנייה, אולי כדי לחזק את הפטריוטיות האמריקאית בשעת מלחמה. על כריכת החוברת הראשונה שבה הוא כיכב הוא נראה כשהוא נותן אגרוף להיטלר...
קפטן אמריקה (Captain America) הוא גיבור על אמריקאי כמובן, לבוש בצבעי הדגל האמריקאי ומראה לאויביה את נחת זרועו. הוא האלטר אגו של בחור חלשלוש אבל אמיץ ונחוש בשם סטיב רוג'רס. בעזרת נסיוב ניסיוני מקנה הממשלה האמריקאית לסטיב כוחות-על, כדי שיעזור לצבא האמריקאי במאמץ המלחמתי.
יצרו את קפטן אמריקה ג'ו סיימון הכותב ושותפו המאייר ג'ק קירבי. גיבור-העל הפטריוטי הזה הופיע בחוברות הקומיקס של חברת "יקום מארוול" והיות ונוצר כדי להילחם במדינות הציר במלחמת העולם השנייה, הפופולריות שלו בשנות המלחמה אכן הייתה עצומה. לאחר המלחמה דעכה הפופולאריות שלו ורק בשנות ה-60 הוא חזר והפך לפופולארי שוב. מאז הוא שב והפך לאהוד, בכל פעם שנראה היה שהוא מפסיק לעורר עניין.. טוב, בכל זאת גיבור-על, לא?
כך הפך רוג'רס לקפטן אמריקה:
https://youtu.be/Jx_bNx-Gq_k
וקדימון לסרט "קפטן אמריקה" משנת 2011:
http://youtu.be/qykVWpXxG7U?t=6s
מהו "מסע אל הירח" הסרט הבדיוני הראשון?
"מסע אל הירח" של ז'ורז' מלייס הוא סרט בדיוני, שרבים רואים בו את סרט המדע הבדיוני הראשון בהיסטוריה.
הסרט הושפע מספרים שהיו פופולאריים בתקופתו, כשאחד המרכזיים שבהם היה ספרו של ז'ול ורן "אל הירח". הספר תאר מסע עתידי של בני-אדם אל הירח. גיבוריו נורים אל הירח בתוך פגז, מגיעים אליו ונוחתים על הירח. שם, כמה אופייני לטבע האדם, הם מתעמתים עם חייזרים ולאחר שהם גוברים עליהם, הם שבים הביתה, אל כדור הארץ.
המדהים הוא שז'ול ורן הצליח לנבא די במדויק את המסע שיתקיים בדיוק 99 שנה לאחר מכן. היה זה כשהחללית "אפולו 11" תמריא אל הירח, גם היא מאויישת ב-3 אסטרונאוטים. גם היא הגיעה אל הירח פחות או יותר בזמן שנקב ז'ול ורן בספרו. היא אמנם לא נורתה כפגז אלא הונעה בכוחו של מנוע רקטי, אבל הגאון הספרותי הבידיוני ידע לחזות את העתיד די יפה.
מלייס התרשם מאד מהספר ויצר את הסרט שלו, שהושפע ממנו בבירור. כדי לספר את סיפור הטיסה אל הירח המציא מלייס, קוסם לשעבר ואמן של אפקטים, ויצר מגוון אדיר של רעיונות ופתרונות קולנועיים יצירתיים. למעשה, הסרטים התמימים ואפילו הילדותיים שלו, בישרו את הכיוון של הקולנוע הבידורי. הם הראו לממשיכיו של מלייס את הדרך, כשהדימויים של מלייס היו אמנם אחיזת עיניים ברורה, אבל הם היו מלאי דמיון ומעוררי השראה.
מלייס יצר המון סרטים והצליח מאד לתקופה קצרה. אבל בתוך עשור הם הפכו למיושנים והצופים מאסו בהם. הוא עוד הספיק לשנות סגנון ולצלם מערבונים מצליחים, אך לבסוף פרש לחלוטין מהתחום.
הנה הסרט הבדיוני הראשון בהיסטוריה "מסע לירח":
https://youtu.be/uMBkDT_eG5g
סרט נוסף שבו ז'ורז' מלייס משתמש ברעיונותיו כדי ליצור את "האיש שהוא תזמורת":
http://youtu.be/3RMp32GPWww
הסרט המקסים והעכשווי "הוגו" מספר על מלייס וסרטיו היצירתיים:
https://youtu.be/Paneo9Urjc4
וסרט על תולדות הקולנוע המוקדם, שבו שמור למלייס מקום של כבוד:
https://youtu.be/87km5sFrIQQ?long=yes
מהו אווטאר הסרט המצליח ביותר בכל הזמנים?
הסרט "אווטאר" (Avatar) נחשב לסרט המצליח והמכניס ביותר בכל הזמנים. הוא הכניס עד היום כמעט 3 מיליארד דולר! הסרט היחיד אי-פעם שהתקרב לסכומים אלה הוא הסרט "טיטאניק".
סרט הקולנוע הזה מזמין את חובבי הפנזטיה לצאת למסע תלת-ממדי ברחבי היקום, אל כוכב הלכת המרוחק, פנדורה בשנת 2154. הסרט מתרחש בעולם מרהיב מכל דמיון, שהגיבור בו יוצא בעל כורחו להרפתקה אפית ונלחם כדי להציל את העולם החייזרי שבו הוא חי כבית.
"אווטאר" צולם בעזרת טכנולוגיות מחשב מתקדמות במיוחד, כולל אפקטים מיוחדים, גרפיקת מחשב CGI, מיפוי פני השחקנים ליצירת הדמויות המצוירות וצילום בתלת-ממד.
את "אווטאר" הגה ג'יימס קמרון, הבמאי זוכה האוסקר של "טיטאניק", 15 שנה לפני שעשה אותו, האמצעים הטכנולוגיים לממש את החזון שלו עוד לא היו קיימים. משהבין שיש טכנולוגיה מספקת לעשיית הסרט, הוא הקדיש לו 4 שנים של הפקה ועשה סרט אקשן מדהים שנעשה עם אפקטים מיוחדים וחסרי תקדים לאותו הזמן, עם טכנולוגיה כמעט מהפכנית, שפותחה ממש בכדי לעשות את הסרט.
הנה הקדימון לסרט אווטאר (מתורגם):
https://youtu.be/DxpFGYXisB0
מעט מהטכנולוגיות ששימשו לצילום הסרט המורכב הזה:
https://youtu.be/P2_vB7zx_SQ?t=7s
ושיר הנושא מהסרט משולב בקטעים מרגשים מתוכו:
https://youtu.be/3YDz-ftqr1g
מי זו וונדר וומן?
בעולם של פעם, שבו גברים הם הלוחמים והמנהיגים, המנצחים והמסעירים, נשים לא הוצגו בדרך כלל בתור דמויות חזקות במיוחד. טבעי היה לכן שבסביבה תרבותית כזו יהיו גיבורים כמו "סופרמן" ו"ספיידרמן" הדמויות המצליחות של עולם הקומיקס. אבל אם היום אנו נחשפים במדיה ובתרבות לנשים חזקות ודמויות נשיות מרתקות, לוחמות ומנצחות, לפני 50 שנה זו הייתה סוג של פריצת דרך להציגן כך.
וונדר וומן (Wonder Woman) היא גיבורת-על שנולדה בחוברות הקומיקס של שנות ה-40. היא התאימה לשנות המלחמה, בהן נשים באמריקה היוו כוח חשוב בעורף התומך בלוחמים האמיצים נגד הנאצים באירופה והיפאנים במזרח.
וונדרוומן, הסופר-גיבורה הנשית והכל-אמריקאית הזו, המשיכה בסדרת טלוויזיה בשנות ה-70, בכיכובה של לינדה קרטר. הסדרה זכתה להצלחה יחסית ובמקביל, התקשו לא מעט מהצופים להתרגל לסדרה שמעמידה אישה כלוחמת אמיצה ובעלת כוחות-על. אנו נציין שעל אף הלעג של המבקרים אז, הלבוש שלה היה לא יותר מגוחך מזה של סופרמן, המקביל הגברי והנוצץ שלה. בכל מקרה, בין לבין היא הייתה גם לסדרת סרטים מצוירים לילדים.
לראשונה עלתה גיבורת הקומיקס לחוברות הקומיקס "וונדר וומן" מבית די. סי. קומיקס בשנת 1941. מעבר להיותה גיבורת-על נשית ראשונה, רעיון חדשני לכשכעצמו שבזמנו אפילו נתפס כמסעיר וכמעט חתרני, רבים רואים בהתפתחות התרבותית של הדמות הנשית והחזקה הזו, דמות פיקטיבית כזכור, כדמות שהולכת ומתגלה כמעניינת ואולי המורכבת ביותר מבין גיבורי-העל של עולם הקומיקס.
התחייה הוליוודית של דמויות הקומיקס המפורסמות המתינה לרגע שבו גם היא תגיע אל המסך הגדול ותמצא את מקומה בין הסרטים ההוליוודיים המצליחים. כך הגיעה בשנים האחרונות וונדר וומן אל מסך הקולנוע. למרבה השמחה היא עושה זאת בכיכובה של הדוגמנית והשחקנית הישראלית גל גדות. הסרט שבו היא מככבת הוא חלק ממה שמכונה "היקום הקולנועי" של די. סי. קומיקס.
למעשה, "וונדר וומן" הוא הסרט הרביעי בסדרה, שכללה לפניו את הסרטים שהוקדשו מן הסתם לסופר גיבורים גבריים. הסרטים הללו, "איש הפלדה", "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" ו"יחידת המתאבדים", פתחו את השורה ונתנו לראשונה מקום ביניהם גם לגיבורת-העל הנשית הראשונה. אולי זה לא בא מפמיניזם, אבל זה בכל זאת צעד בכיוון...
הנה סיפורה של וונדר וומן (עברית):
https://youtu.be/6f4hhBdqiVU
גל גדות הישראלית מפציעה, שלא לומר מפציצה בגרסה העכשווית של וונדר-וומן (מתורגם):
https://youtu.be/f0ZLZ0fTmgg
ועוד קדימון לסרט וונדרוומן החדש (מתורגם):
https://youtu.be/bsHOo5wD_ZA
מהם סרטי בחזרה לעתיד ומיהו מרטי מקפליי?
הטרילוגיה הקולנועית "בחזרה לעתיד", שהסרט הראשון בה יצא ב-1985, היא שלישיית סרטים גאונית בדרך שבו היא עוסקת בעתיד. בסרטים הללו קופץ מרטי מקפליי (מייקל ג'יי פוקס) 30 שנה קדימה, אל העתיד. הוא עושה זאת על גבי מכונית דלוריאן, שהיא מכונת זמן שנבנתה בעלילת הסרט. סרטי "בחזרה לעתיד" הציגו טכנולוגיות עתידניות שונות, שמרגשות את הצופים עד יום, אם כי היוצרים לא באמת ניסו לחזות את העתיד, אלא יותר "להתפרע" בדימיון וליצור עתיד כמו שחלמו אותו בזמן יצירת הסרט.
בין ההמצאות העתידניות שבסרט ניתן למצוא טכנולוגיות שהתממשו במציאות, כמו מסך הטלוויזיה השטוח, שיחות וידאו שבמהלכן עוברים המשוחחים ממכשיר למכשיר תוך כדי שיחה ועוד.
לעומתן, יש לא מעט המצאות שלא התממשו עדיין, כמו ה'הוברבורד', שהוא סקייטבורד ללא גלגלים מכיוון שהוא מרחף באוויר, או סוג של הולוגרמות תלת ממדיות וריאליסטיות במיוחד המוצגות בשלטים, מכוניות מעופפות שטסות בשמי העיר ונעלי ספורט שנרכסות לגמרי בעצמן. אגב, על נעליים כאלה עובדת חברת נייקי כבר שנים והכריזה שב-2016 תתחיל לשווקן.
יש בסדרה גם נגיעה ברעיונות פילוסופיים, כמו פגיעה בקו־הזמן המתרחשת בסרט, כשמרטי מפריע בעבר לפגישתם של הוריו. אימו הצעירה מתאהבת דווקא בו ולא באביו, מה שימנע בעתיד את לידתו שלו..
בתאריך ה-21 באוקטובר, שנת 2015 חגגו בעולם כולו את היום שבו נסע מרטי, הרכוב על מכונית הדלוריאן שלו, בסרט "בחזרה לעתיד 2". התאריך הזה הוכרז בעולם כבר מזמן כ"יום בחזרה לעתיד" והוא אחד התאריכים המפורסמים בתולדות הקולנוע.
על אף הלחצים הרבים שמופעלים עליו ולאכזבת המעריצים הרבים, מסרב הבמאי זמקיס בעקשנות לעשות סרטים נוספים בסדרת הסרטים האהובה כל כך ומסביר זאת בכך שהם טובים בדיוק כמו שהם ומיותר לשנותם או להוסיף עליהם.
הנה עלילות "בחזרה לעתיד" (עברית):
https://youtu.be/FJyqJYypqOg?t=10s
וניתוח של שגיאות טרילוגיית בחזרה לעתיד:
http://youtu.be/xvWEIxdTB6Y
מיהו אי.טי. - החבר מכוכב אחר?
אי. טי. (E.T.) הוא חוצן קולנועי, דמות בדויה ואהובה במיוחד, שהופיע באחד מסרטיו הידועים ועתירי האוסקרים של היוצר סטיבן שפילברג.
מדובר בחייזר, פרי הדמיון ההוליוודי, יצור טוב לב שמגיע אלינו אבל מתגעגע הביתה, כשבדרך הוא נוגע לליבם של מיליוני צופים בכל העולם.
בסרט בורחת קבוצת חייזרים שנחתה על כדור הארץ מכוחות הביטחון שגילו אותה. בחיפזון של הבריחה נשכח מאחור החייזר אי. טי.
ובקולנוע כמו בקולנוע, הילד אליוט בן ה-10 מאמץ את החוצן החמוד וקורא לו אי. טי.
ככל שהוא מנסה לשמור על החייזר הידידותי בסוד ולהסתירו מעולם המבוגרים, מתפתח קשר מיוחד במינו בין אליוט לבין אי. טי. והקשר הזהה הולך ומתחזק בהדרגה, ככל שהשלטונות מנסים לתפוס את החייזר - בכל מחיר.
הנה סיפורו של הסרט "אי. טי. - חבר מכוכב אחר" (עברית):
https://youtu.be/iJ8tdR3epc4?t=10s
קדימון הסרט "אי. טי. חבר מכוכב אחר"
וסצנת הפרידה מתוך הסרט "אי טי חבר מכוכב אחר":
http://youtu.be/75M1XXEZciU
מיהו פלאש גורדון?
פלאש גורדון (Flash Gordon), מהגיבורים המפורסמים של הקומיקס האמריקאי, הוא ספורטאי בלונדיני שמוצא עצמו יום אחד בכוכב מונגו, ביחד עם חברתו היפה דייל ארדן והמדען הגאון זרקוב. בכוכב מונגו נאבק פלאש במינג, הרודן המרושע של הכוכב, בכדי לשחררו מידי העריץ.
פלאש גורדון נולד כגיבור רצועת קומיקס מדע בדיונית, שפורסמה לראשונה בינואר 1934. גם בישראל זכה פלאש גורדון לפופולאריות גדולה ובארץ ישראל של ימי המנדט הוא היה שני בפופולאריות שלו כגיבור קולנועי רק לטרזן.
הנה קדימון לסרט של פלאש גורדון משנות ה-80:
https://youtu.be/VzFwECV8Kkk
הטריילר לסרט המקורי מ-1936:
https://youtu.be/NbnJB3DHAQ0
הקומיקס של פלאש גורדון - זה שהתחיל את ההתלהבות:
https://youtu.be/PrdThmQTtWQ
סרטי האנימציה:
https://youtu.be/HKFYZTn2_F8
ושיר הנושא של להקת קווין לסרט פלאש גורדון:
https://youtu.be/LfmrHTdXgK4
סרטים בדיוניים נעשו כבר בשנים הראשונות של הראינוע. אבל סרטים בדיוניים פסימיים, שהציגו תחזית אכזרית ורעה לעתיד, הגיעו רק מאוחר יותר. מטרופוליס, הראשון שבהם, יצירתו של פריץ לאנג, יצא בשנת 1926. "מטרופוליס", עיר תחתית ביוונית עתיקה, היה סרט קודר ומדכא, שאפילו שביב התקווה שבו, לאהבה אנושית וזכה, נרמס בידי אנשים חזקים וציניים, עד הסוף המפתיע.
הסרט סיפר על עיר עתידנית בשנת 2026. הוא ניבא עולם תעשייתי מנוכר ואכזרי שבו יחיו מייסדי העיר העשירים בתפנוקים ובחיים טובים, כשמתחתיהם, בעיר התחתית האפילה, עובדים אנשים אומללים, חסרי חיים וחסרי חופש. הסיפור מתפתח למרד של פועלים אומללים ומנוצלים בקפיטליסטים הנצלנים. במרכזו סיפור האהבה בין בנו של מייסד העיר למנהיגת הפועלים מריה, בת המעמד העובד, שדורשת עתיד טוב יותר למסכנים שבעיר התחתית.
מבחינה אסתטית הסרט היה אחד הסרטים המשפיעים בתולדות הקולנוע המוקדם והושפע מהפוטוריזם האיטלקי, זרם שתאר את החיים המודרניים, על האדריכלות, התעשייה והמכונות שבהם.
באמצעות צילומי מראה של דגמי בניינים זעירים, נברא בסרט עולם עתידני, עיר ענק מודרנית וגבוהה. מטוסים קטנים טסים בין בנייני הענק, כמו המכוניות המעטות שנסעו ברחובות הערים בתקופה שבה נעשה הסרט. עבודת תאורה ומשחקי אור וצל אקספרסיוניסטיים יצרו אווירה מדכאת ומתאימה לסיפור ולניגוד בין עניים שחיים באפילה ועשירים, המבלים את זמנם בגנים מלאי אור ושמש.
בדיעבד, השפיע הסרט "מטרופוליס" על עולם האדריכלות שאחריו.
הנה הסרט הבדיוני הפסימי הראשון "מטרופוליס":
https://youtu.be/vLxe92EgT9Y
קדימון הסרט "מטרופוליס":
http://youtu.be/vHPCXuTP0DY?t=8s
ההליכה למפעל של העובדים השחורים:
http://youtu.be/4x_37i79QGg
יש ערים בימינו שנראות כמו העיר העתידנית של מטרופוליס:
https://youtu.be/BLlBehsauR4
רמיקס של קליפ מלהקת קווין משנות ה-80 שהשתמש במראות של מטרופוליס:
http://youtu.be/txd03YZz65s
והיו עוד רעיונות בקשר לעיר העתיד, למשל בשנות ה-50:
https://youtu.be/Yf0yy3gVXnc
סדרת סרטי המדע הבדיוני "מלחמת הכוכבים" (Star Wars) היא אחת מהסדרות המצליחות והרווחיות בתולדות הקולנוע.
הסרט הראשון מ-1978 הוא עדיין אחד מסרטי הקאלט הגדולים של כל הזמנים. כשהוא יצא לאקרנים, "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס לא זו בלבד שזכה להצלחה עצומה, הוא גם יצר מעריצי פולחן שמטורפים עליו והפך לסדרת סרטי קאלט עם עוד 5 סרטי המשך מצליחים במיוחד.
כל אחד מסרטי הסדרה, שהזמינה את כולנו להצטרף למסע אל "גלקסיה רחוקה, רחוקה", מתאר מלחמה של "טובים" אל מול "רעים".
בין המשתתפים בסרטי הסדרה היו גם בני אדם, אבל גם חייזרים מסוגים שונים, כולל כאלו שהפנים שלהם הזכירו סיוטים של מאפרים בהוליווד וכמובן גם סוגים מגוונים של רובוטים.
במהלך השנים הלכה ויצרה "מלחמת הכוכבים" השפעה תרבותית עצומה. במפקד האוכלוסין הבריטי של שנת 2001 ציינו כמעט 400 אלף איש שהדת שלהם היא "ג'דיי" מהסדרה. לא כדאי לזלזל בעובדה הזו, כי זה אמר אז שהיא הייתה לדת הרביעית בגודלה בסקר, עם כמות "מאמינים" גדולה יותר בבריטניה מזו של דתות עם משקל מסוים, כמו הבודהיזם והיהדות.
את הסדרה, המשלבת בגאונות דרמה משפחתית מסוימת עם תורות מיסטיות מהמזרח, יצר כאמור במאי הקולנוע ג'ורג' לוקאס. הוא גם מי שביים את רוב הסרטים בה. הסדרה, שנעשתה בסוף שנות ה-70, הקדימה את זמנה ושילבה רעיונות ואפקטים מיוחדים ברמה גבוהה מאד.
הסרטים הראשונים בסדרה זכו להצלחה אדירה. בלטו בה האפקטים המיוחדים המוצלחים שהציגה ושנחשבו אז לפורצי דרך. כל זאת ללא תוכנות המחשב והאנימציה הממוחשבת שמבצעות כיום בקלות דברים דומים.
לצורך כך השתמשו אז יוצרי הסרט במגוון כלים והמצאות יצירתיות. בין השיטות ששימשו אותן היה שימוש חכם במודלים של דגמי חלליות מוקטנים, הפעלה מרחוק באמצות מנופים, גלגלות, כבלים ואמצעים מכניים נוספים.
בלטו גם שיטות העריכה החדשניות והיצירתיות, ששלבו קולאז'ים והדבקות חכמות, עם שילובים עתירי דמיון של תמונות ופריימים בסרט. וכמובן שאין לשכוח שזהו גם אחד הסרטים הראשונים שצולמו בצילום דיגיטלי.
הסדרה היא סוג של פלא תרבותי והכניסה לתרבות כמה דמויות שהפכו לאייקוניות. המוכרות בדמויות הסדרה הללו הן דארת' ויידר, המפקד העליון של צבא האימפריה, אביר הג'די המאסטר יודה, אותו חייזר ירוק ובעל אוזניים ארוכות, אביר הג'דיי האחרון לוק סקייווקר, הרובוט הצעיר Droid BB-8 והרובוט המקורי והמיתולוגי של סטאר-וורז R2-D2.
ואכן, מעריצי הסדרה האדוקים הם לא פחות מעניינים מהסרטים. רובם קהל אוהד בצורה לא רגילה. רבים מהם עוסקים באספנות של פריטים מסחריים ששווקו במהלך השנים עם דמויות מסרטי "מלחמות הכוכבים" או ברוחן.
כמות המחוות שעושים לסצנות ולדמויות מהסדרה באינטרנט היא אינסופית וכוללת סרטונים, שיוודים, שחזורי לגו ועוד. לא מעט מעריצים יוכלו לדקלם גם באמצע הלילה סצנות שלמות מתוך סרטי "מלחמת הכוכבים" השונים.
בחסותו האדיבה של ג'ורג' לוקאס, שזיהה את הפופולאריות שלה, עברה הסדרה מסחור בלתי נתפס והפכה למפלצת מרצ'נדייזינג, הכוללת בובות, קלמרים, ספרים, קומיקס, ילקוטים ומה לא. מעריכים את ההכנסות שהמוצרים הללו יצרו במהלך השנים ביותר מ-25 מיליארד דולר!
לאחר שג'ורג' לוקאס מכר לאולפני דיסני את הזיכיון על המותג כולו הם החליטו ליצור טרילוגיה חדשה, שמצולמת ומוקרנת החל משנת 2015. לוקאס משמש בה יועץ בלבד, לאחר שדיסני התקשו לקבל את השליטה המוחלטת שלו בסדרה.
הטרילוגיה החדשה עושה שימוש בטכנולוגיה מעודכנת ובאפקטים המיוחדים המודרניים ביותר ומחדשת את העולם הוויזואלי והדמויות המרתקות. במיוחד מרשימה עבודת האנימציה הממוחשבת שמשמשת לייצור רובוטים, חייזרים, עולמות רחוקים וקרבות חלל.
בואו למלחמת הכוכבים (עברית):
https://youtu.be/SeDOoLwQQGo?qr=yes
מצגת וידאו על הסרטים הללו:
https://youtu.be/LxrGrUNFQlk
הנה "מלחמת הכוכבים" (עברית):
https://youtu.be/MAS6HqJqL9Y
האימפריה מכה שנית (עברית):
http://youtu.be/W5063OYQoU8
קדימון הסרט האחרון "מלחמת הכוכבים - הכוח מתעורר" (מתורגם):
http://youtu.be/C_lGC4zb9o8
תעשיית המרצ'נדייזינג של "סטאר וורז":
http://youtu.be/dGw1Ja_A540
ובואו לטוס על פלקון המילניום מהסרט החדש "הכוח מתעורר"
https://youtu.be/VAuNy5k9SH8?qr=yes
הוא הופיע בקומיקס בפעם הראשונה בזמן מלחמת העולם השנייה, אולי כדי לחזק את הפטריוטיות האמריקאית בשעת מלחמה. על כריכת החוברת הראשונה שבה הוא כיכב הוא נראה כשהוא נותן אגרוף להיטלר...
קפטן אמריקה (Captain America) הוא גיבור על אמריקאי כמובן, לבוש בצבעי הדגל האמריקאי ומראה לאויביה את נחת זרועו. הוא האלטר אגו של בחור חלשלוש אבל אמיץ ונחוש בשם סטיב רוג'רס. בעזרת נסיוב ניסיוני מקנה הממשלה האמריקאית לסטיב כוחות-על, כדי שיעזור לצבא האמריקאי במאמץ המלחמתי.
יצרו את קפטן אמריקה ג'ו סיימון הכותב ושותפו המאייר ג'ק קירבי. גיבור-העל הפטריוטי הזה הופיע בחוברות הקומיקס של חברת "יקום מארוול" והיות ונוצר כדי להילחם במדינות הציר במלחמת העולם השנייה, הפופולריות שלו בשנות המלחמה אכן הייתה עצומה. לאחר המלחמה דעכה הפופולאריות שלו ורק בשנות ה-60 הוא חזר והפך לפופולארי שוב. מאז הוא שב והפך לאהוד, בכל פעם שנראה היה שהוא מפסיק לעורר עניין.. טוב, בכל זאת גיבור-על, לא?
כך הפך רוג'רס לקפטן אמריקה:
https://youtu.be/Jx_bNx-Gq_k
וקדימון לסרט "קפטן אמריקה" משנת 2011:
http://youtu.be/qykVWpXxG7U?t=6s
"מסע אל הירח" של ז'ורז' מלייס הוא סרט בדיוני, שרבים רואים בו את סרט המדע הבדיוני הראשון בהיסטוריה.
הסרט הושפע מספרים שהיו פופולאריים בתקופתו, כשאחד המרכזיים שבהם היה ספרו של ז'ול ורן "אל הירח". הספר תאר מסע עתידי של בני-אדם אל הירח. גיבוריו נורים אל הירח בתוך פגז, מגיעים אליו ונוחתים על הירח. שם, כמה אופייני לטבע האדם, הם מתעמתים עם חייזרים ולאחר שהם גוברים עליהם, הם שבים הביתה, אל כדור הארץ.
המדהים הוא שז'ול ורן הצליח לנבא די במדויק את המסע שיתקיים בדיוק 99 שנה לאחר מכן. היה זה כשהחללית "אפולו 11" תמריא אל הירח, גם היא מאויישת ב-3 אסטרונאוטים. גם היא הגיעה אל הירח פחות או יותר בזמן שנקב ז'ול ורן בספרו. היא אמנם לא נורתה כפגז אלא הונעה בכוחו של מנוע רקטי, אבל הגאון הספרותי הבידיוני ידע לחזות את העתיד די יפה.
מלייס התרשם מאד מהספר ויצר את הסרט שלו, שהושפע ממנו בבירור. כדי לספר את סיפור הטיסה אל הירח המציא מלייס, קוסם לשעבר ואמן של אפקטים, ויצר מגוון אדיר של רעיונות ופתרונות קולנועיים יצירתיים. למעשה, הסרטים התמימים ואפילו הילדותיים שלו, בישרו את הכיוון של הקולנוע הבידורי. הם הראו לממשיכיו של מלייס את הדרך, כשהדימויים של מלייס היו אמנם אחיזת עיניים ברורה, אבל הם היו מלאי דמיון ומעוררי השראה.
מלייס יצר המון סרטים והצליח מאד לתקופה קצרה. אבל בתוך עשור הם הפכו למיושנים והצופים מאסו בהם. הוא עוד הספיק לשנות סגנון ולצלם מערבונים מצליחים, אך לבסוף פרש לחלוטין מהתחום.
הנה הסרט הבדיוני הראשון בהיסטוריה "מסע לירח":
https://youtu.be/uMBkDT_eG5g
סרט נוסף שבו ז'ורז' מלייס משתמש ברעיונותיו כדי ליצור את "האיש שהוא תזמורת":
http://youtu.be/3RMp32GPWww
הסרט המקסים והעכשווי "הוגו" מספר על מלייס וסרטיו היצירתיים:
https://youtu.be/Paneo9Urjc4
וסרט על תולדות הקולנוע המוקדם, שבו שמור למלייס מקום של כבוד:
https://youtu.be/87km5sFrIQQ?long=yes
קולנוע בדיוני
הסרט "אווטאר" (Avatar) נחשב לסרט המצליח והמכניס ביותר בכל הזמנים. הוא הכניס עד היום כמעט 3 מיליארד דולר! הסרט היחיד אי-פעם שהתקרב לסכומים אלה הוא הסרט "טיטאניק".
סרט הקולנוע הזה מזמין את חובבי הפנזטיה לצאת למסע תלת-ממדי ברחבי היקום, אל כוכב הלכת המרוחק, פנדורה בשנת 2154. הסרט מתרחש בעולם מרהיב מכל דמיון, שהגיבור בו יוצא בעל כורחו להרפתקה אפית ונלחם כדי להציל את העולם החייזרי שבו הוא חי כבית.
"אווטאר" צולם בעזרת טכנולוגיות מחשב מתקדמות במיוחד, כולל אפקטים מיוחדים, גרפיקת מחשב CGI, מיפוי פני השחקנים ליצירת הדמויות המצוירות וצילום בתלת-ממד.
את "אווטאר" הגה ג'יימס קמרון, הבמאי זוכה האוסקר של "טיטאניק", 15 שנה לפני שעשה אותו, האמצעים הטכנולוגיים לממש את החזון שלו עוד לא היו קיימים. משהבין שיש טכנולוגיה מספקת לעשיית הסרט, הוא הקדיש לו 4 שנים של הפקה ועשה סרט אקשן מדהים שנעשה עם אפקטים מיוחדים וחסרי תקדים לאותו הזמן, עם טכנולוגיה כמעט מהפכנית, שפותחה ממש בכדי לעשות את הסרט.
הנה הקדימון לסרט אווטאר (מתורגם):
https://youtu.be/DxpFGYXisB0
מעט מהטכנולוגיות ששימשו לצילום הסרט המורכב הזה:
https://youtu.be/P2_vB7zx_SQ?t=7s
ושיר הנושא מהסרט משולב בקטעים מרגשים מתוכו:
https://youtu.be/3YDz-ftqr1g
בעולם של פעם, שבו גברים הם הלוחמים והמנהיגים, המנצחים והמסעירים, נשים לא הוצגו בדרך כלל בתור דמויות חזקות במיוחד. טבעי היה לכן שבסביבה תרבותית כזו יהיו גיבורים כמו "סופרמן" ו"ספיידרמן" הדמויות המצליחות של עולם הקומיקס. אבל אם היום אנו נחשפים במדיה ובתרבות לנשים חזקות ודמויות נשיות מרתקות, לוחמות ומנצחות, לפני 50 שנה זו הייתה סוג של פריצת דרך להציגן כך.
וונדר וומן (Wonder Woman) היא גיבורת-על שנולדה בחוברות הקומיקס של שנות ה-40. היא התאימה לשנות המלחמה, בהן נשים באמריקה היוו כוח חשוב בעורף התומך בלוחמים האמיצים נגד הנאצים באירופה והיפאנים במזרח.
וונדרוומן, הסופר-גיבורה הנשית והכל-אמריקאית הזו, המשיכה בסדרת טלוויזיה בשנות ה-70, בכיכובה של לינדה קרטר. הסדרה זכתה להצלחה יחסית ובמקביל, התקשו לא מעט מהצופים להתרגל לסדרה שמעמידה אישה כלוחמת אמיצה ובעלת כוחות-על. אנו נציין שעל אף הלעג של המבקרים אז, הלבוש שלה היה לא יותר מגוחך מזה של סופרמן, המקביל הגברי והנוצץ שלה. בכל מקרה, בין לבין היא הייתה גם לסדרת סרטים מצוירים לילדים.
לראשונה עלתה גיבורת הקומיקס לחוברות הקומיקס "וונדר וומן" מבית די. סי. קומיקס בשנת 1941. מעבר להיותה גיבורת-על נשית ראשונה, רעיון חדשני לכשכעצמו שבזמנו אפילו נתפס כמסעיר וכמעט חתרני, רבים רואים בהתפתחות התרבותית של הדמות הנשית והחזקה הזו, דמות פיקטיבית כזכור, כדמות שהולכת ומתגלה כמעניינת ואולי המורכבת ביותר מבין גיבורי-העל של עולם הקומיקס.
התחייה הוליוודית של דמויות הקומיקס המפורסמות המתינה לרגע שבו גם היא תגיע אל המסך הגדול ותמצא את מקומה בין הסרטים ההוליוודיים המצליחים. כך הגיעה בשנים האחרונות וונדר וומן אל מסך הקולנוע. למרבה השמחה היא עושה זאת בכיכובה של הדוגמנית והשחקנית הישראלית גל גדות. הסרט שבו היא מככבת הוא חלק ממה שמכונה "היקום הקולנועי" של די. סי. קומיקס.
למעשה, "וונדר וומן" הוא הסרט הרביעי בסדרה, שכללה לפניו את הסרטים שהוקדשו מן הסתם לסופר גיבורים גבריים. הסרטים הללו, "איש הפלדה", "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" ו"יחידת המתאבדים", פתחו את השורה ונתנו לראשונה מקום ביניהם גם לגיבורת-העל הנשית הראשונה. אולי זה לא בא מפמיניזם, אבל זה בכל זאת צעד בכיוון...
הנה סיפורה של וונדר וומן (עברית):
https://youtu.be/6f4hhBdqiVU
גל גדות הישראלית מפציעה, שלא לומר מפציצה בגרסה העכשווית של וונדר-וומן (מתורגם):
https://youtu.be/f0ZLZ0fTmgg
ועוד קדימון לסרט וונדרוומן החדש (מתורגם):
https://youtu.be/bsHOo5wD_ZA
הטרילוגיה הקולנועית "בחזרה לעתיד", שהסרט הראשון בה יצא ב-1985, היא שלישיית סרטים גאונית בדרך שבו היא עוסקת בעתיד. בסרטים הללו קופץ מרטי מקפליי (מייקל ג'יי פוקס) 30 שנה קדימה, אל העתיד. הוא עושה זאת על גבי מכונית דלוריאן, שהיא מכונת זמן שנבנתה בעלילת הסרט. סרטי "בחזרה לעתיד" הציגו טכנולוגיות עתידניות שונות, שמרגשות את הצופים עד יום, אם כי היוצרים לא באמת ניסו לחזות את העתיד, אלא יותר "להתפרע" בדימיון וליצור עתיד כמו שחלמו אותו בזמן יצירת הסרט.
בין ההמצאות העתידניות שבסרט ניתן למצוא טכנולוגיות שהתממשו במציאות, כמו מסך הטלוויזיה השטוח, שיחות וידאו שבמהלכן עוברים המשוחחים ממכשיר למכשיר תוך כדי שיחה ועוד.
לעומתן, יש לא מעט המצאות שלא התממשו עדיין, כמו ה'הוברבורד', שהוא סקייטבורד ללא גלגלים מכיוון שהוא מרחף באוויר, או סוג של הולוגרמות תלת ממדיות וריאליסטיות במיוחד המוצגות בשלטים, מכוניות מעופפות שטסות בשמי העיר ונעלי ספורט שנרכסות לגמרי בעצמן. אגב, על נעליים כאלה עובדת חברת נייקי כבר שנים והכריזה שב-2016 תתחיל לשווקן.
יש בסדרה גם נגיעה ברעיונות פילוסופיים, כמו פגיעה בקו־הזמן המתרחשת בסרט, כשמרטי מפריע בעבר לפגישתם של הוריו. אימו הצעירה מתאהבת דווקא בו ולא באביו, מה שימנע בעתיד את לידתו שלו..
בתאריך ה-21 באוקטובר, שנת 2015 חגגו בעולם כולו את היום שבו נסע מרטי, הרכוב על מכונית הדלוריאן שלו, בסרט "בחזרה לעתיד 2". התאריך הזה הוכרז בעולם כבר מזמן כ"יום בחזרה לעתיד" והוא אחד התאריכים המפורסמים בתולדות הקולנוע.
על אף הלחצים הרבים שמופעלים עליו ולאכזבת המעריצים הרבים, מסרב הבמאי זמקיס בעקשנות לעשות סרטים נוספים בסדרת הסרטים האהובה כל כך ומסביר זאת בכך שהם טובים בדיוק כמו שהם ומיותר לשנותם או להוסיף עליהם.
הנה עלילות "בחזרה לעתיד" (עברית):
https://youtu.be/FJyqJYypqOg?t=10s
וניתוח של שגיאות טרילוגיית בחזרה לעתיד:
http://youtu.be/xvWEIxdTB6Y
אי. טי. (E.T.) הוא חוצן קולנועי, דמות בדויה ואהובה במיוחד, שהופיע באחד מסרטיו הידועים ועתירי האוסקרים של היוצר סטיבן שפילברג.
מדובר בחייזר, פרי הדמיון ההוליוודי, יצור טוב לב שמגיע אלינו אבל מתגעגע הביתה, כשבדרך הוא נוגע לליבם של מיליוני צופים בכל העולם.
בסרט בורחת קבוצת חייזרים שנחתה על כדור הארץ מכוחות הביטחון שגילו אותה. בחיפזון של הבריחה נשכח מאחור החייזר אי. טי.
ובקולנוע כמו בקולנוע, הילד אליוט בן ה-10 מאמץ את החוצן החמוד וקורא לו אי. טי.
ככל שהוא מנסה לשמור על החייזר הידידותי בסוד ולהסתירו מעולם המבוגרים, מתפתח קשר מיוחד במינו בין אליוט לבין אי. טי. והקשר הזהה הולך ומתחזק בהדרגה, ככל שהשלטונות מנסים לתפוס את החייזר - בכל מחיר.
הנה סיפורו של הסרט "אי. טי. - חבר מכוכב אחר" (עברית):
https://youtu.be/iJ8tdR3epc4?t=10s
קדימון הסרט "אי. טי. חבר מכוכב אחר"
וסצנת הפרידה מתוך הסרט "אי טי חבר מכוכב אחר":
http://youtu.be/75M1XXEZciU
פלאש גורדון (Flash Gordon), מהגיבורים המפורסמים של הקומיקס האמריקאי, הוא ספורטאי בלונדיני שמוצא עצמו יום אחד בכוכב מונגו, ביחד עם חברתו היפה דייל ארדן והמדען הגאון זרקוב. בכוכב מונגו נאבק פלאש במינג, הרודן המרושע של הכוכב, בכדי לשחררו מידי העריץ.
פלאש גורדון נולד כגיבור רצועת קומיקס מדע בדיונית, שפורסמה לראשונה בינואר 1934. גם בישראל זכה פלאש גורדון לפופולאריות גדולה ובארץ ישראל של ימי המנדט הוא היה שני בפופולאריות שלו כגיבור קולנועי רק לטרזן.
הנה קדימון לסרט של פלאש גורדון משנות ה-80:
https://youtu.be/VzFwECV8Kkk
הטריילר לסרט המקורי מ-1936:
https://youtu.be/NbnJB3DHAQ0
הקומיקס של פלאש גורדון - זה שהתחיל את ההתלהבות:
https://youtu.be/PrdThmQTtWQ
סרטי האנימציה:
https://youtu.be/HKFYZTn2_F8
ושיר הנושא של להקת קווין לסרט פלאש גורדון:
https://youtu.be/LfmrHTdXgK4
מהו המסע אל בטן האדמה?
ספרו של ז'ול ורן, "מסע אל בטן האדמה" (Journey to the Center of the Earth), שפורסם בשנת 1864, הוא ספר מדע בדיוני מספר על חבורה קטנה שיצאה למסע אל מעמקי האדמה. המסע נערך בעקבות פתק שהתגלה בספר עתיק שכתב אלכימאי מפורסם מהמאה ה-16.
האיש שינהיג אותם למסע בבטן האדמה הוא פרופסור אוטו-פון לינדברוק, חוקר מינרלים ידוע ומי שמצא את הפתק בספר העתיק. הם שוכרים את צייד הברווזים הנס ביילקה, בתור מורה דרך. את מסעם לבטן האדמה מתחילים פרופסור לידנברוק, אחיינו אקסל וביילקה, בחדירה ללועו של הר געש כבוי באיסלנד, "השער" לבטן האדמה. איסלנד היא מקום הריכוז של הרי הגעש הגדולים בעולם.
במעמקי הר הגעש האיסלנדי הגבוה סנאפל הם מסיירים ומקווים שהר הגעש לא יתפרץ דווקא כשהם בפנים. ממנו הם חודרים למעמקי הארץ ומגלים דברים מופלאים. במסע לעומק של עשרות קילומטרים לכיוון "מרכז כדור הארץ" הם יפגשו גייזרים, אגמים תת-קרקעיים, חיות פרהיסטוריות, פגעי טבע, פטריות ענקיות, שרכים דמויי עץ בגובה עשרות מטרים, עצמות של חיות קדומות ואפילו ענק אנושי אחד בגובה כפול מבן אגם ממוצע.
בסוף הסיפור יוצאת החבורה אל פני כדור הארץ מתוך הר הגעש הימי של איטליה, הר הגעש סטרומבולי. הם עברו 5,000 ק"מ מנקודת הכניסה שלהם למעמקי האדמה ויצאו באיים הליפאריים שבאיטליה,
סרטים, ספרים ויצירות מוסיקליות נכתבו על עלילת הספר. הוליווד עשתה כמה סרטים שהם עיבודים של הספר, המוסיקאי ריק ווייקמן, קלידן להקת יס, פרסם שני אלבומי יצירות רוק מתקדם של המסע ופארק שעשועים ביפאן מדמה את המסע אל תוך כדור הארץ.
הנה קדימון הסרט "המסע אל בטן האדמה":
http://youtu.be/LZYd19bIhP0
פגישה עם צמחים טורפים:
http://youtu.be/iKY407VXg3s
וקטע מ"מסע אל מרכז כדור הארץ" של ריק וייקמן:
https://youtu.be/8wFag3o10wg?long=yes
ספרו של ז'ול ורן, "מסע אל בטן האדמה" (Journey to the Center of the Earth), שפורסם בשנת 1864, הוא ספר מדע בדיוני מספר על חבורה קטנה שיצאה למסע אל מעמקי האדמה. המסע נערך בעקבות פתק שהתגלה בספר עתיק שכתב אלכימאי מפורסם מהמאה ה-16.
האיש שינהיג אותם למסע בבטן האדמה הוא פרופסור אוטו-פון לינדברוק, חוקר מינרלים ידוע ומי שמצא את הפתק בספר העתיק. הם שוכרים את צייד הברווזים הנס ביילקה, בתור מורה דרך. את מסעם לבטן האדמה מתחילים פרופסור לידנברוק, אחיינו אקסל וביילקה, בחדירה ללועו של הר געש כבוי באיסלנד, "השער" לבטן האדמה. איסלנד היא מקום הריכוז של הרי הגעש הגדולים בעולם.
במעמקי הר הגעש האיסלנדי הגבוה סנאפל הם מסיירים ומקווים שהר הגעש לא יתפרץ דווקא כשהם בפנים. ממנו הם חודרים למעמקי הארץ ומגלים דברים מופלאים. במסע לעומק של עשרות קילומטרים לכיוון "מרכז כדור הארץ" הם יפגשו גייזרים, אגמים תת-קרקעיים, חיות פרהיסטוריות, פגעי טבע, פטריות ענקיות, שרכים דמויי עץ בגובה עשרות מטרים, עצמות של חיות קדומות ואפילו ענק אנושי אחד בגובה כפול מבן אגם ממוצע.
בסוף הסיפור יוצאת החבורה אל פני כדור הארץ מתוך הר הגעש הימי של איטליה, הר הגעש סטרומבולי. הם עברו 5,000 ק"מ מנקודת הכניסה שלהם למעמקי האדמה ויצאו באיים הליפאריים שבאיטליה,
סרטים, ספרים ויצירות מוסיקליות נכתבו על עלילת הספר. הוליווד עשתה כמה סרטים שהם עיבודים של הספר, המוסיקאי ריק ווייקמן, קלידן להקת יס, פרסם שני אלבומי יצירות רוק מתקדם של המסע ופארק שעשועים ביפאן מדמה את המסע אל תוך כדור הארץ.
הנה קדימון הסרט "המסע אל בטן האדמה":
http://youtu.be/LZYd19bIhP0
פגישה עם צמחים טורפים:
http://youtu.be/iKY407VXg3s
וקטע מ"מסע אל מרכז כדור הארץ" של ריק וייקמן:
https://youtu.be/8wFag3o10wg?long=yes
מהו המטריקס?
"המטריקס" הוא טרילוגיית סרטים, סדרה של 3 סרטים כמעט פילוסופיים, שעוררו דיון ציבורי רחב, על נושאים שלא נהגו עד אז לקשר לסרטי קולנוע דווקא. הסרט הראשון והמעולה היה סרט שחידש ועורר עניין רב בעולם הקולנוע ההוליוודי והבנאלי. במיוחד דיברו בו בהקשרים של פילוסופיה, תנועה ועיצוב. הוא גם שדרג את סרטי האקשן שבאו אחריו ויצר גל של של כוכבים מעופפים המנהלים קרבות קונג פו מסוגננים.
כמו סיפורים גדולים בהיסטוריה האנושית, מטריקס מהדהד את ארכיטיפ מסע הגיבור, שבו יוצא אדם למסע שממנו ישוב כגיבור ולא ככל האדם.
המטריקס הוא עולם של חלום, אבל בבסיסו עומד דווקא חוסר היכולת האנושית להבדיל בין חלום למציאות. משום כך, יש בסדרה ערבוב בין מציאות כמו שכולנו מכירים לבין יכולות עילאיות של הדמויות. קצת כמו בחלומותינו שלנו, שבהם גם אנחנו עפים בלי המגבלות של כוח הכבידה, הדמויות נעות בסרט בין המציאות לאשליה, כשהן לא מוגבלות לקרקע או למגבלות האנושיות שבמציאות. הגיבור "הנבחר" ניאו מבין שהוא אינו חי במציאות האמיתית, וכמו ברבים מסרטי האקשן, גם כאן הוא משחרר את העולם מהרשעים שהחזיקו אותו בתוך האשליה. יש כאן מערכות אינטליגנציה מלאכותית שהפכו את האדם לנשלט והוא היחיד שיוכל להן. או שלא, כי לא נעשה ספוילר..
המטריקס העלה סוגיות פילוסופיות מעניינות, כמו האבחנה בין מציאות לדמיון והיכולת של גיבור הסרט ניאו לחיות במציאות שהיא לגמרי אשליה. הסרט מעורר מחשבה על המציאות השולטת גם בנו ובמוחנו. הפילוסוף דקארט שאל כבר מזמן איך נוכל לדעת שאיננו חיים בחלום וגרס שאם לא יצאנו מעודנו מתוך החלום, לעולם לא נדע בביטחון שהמציאות היא אכן "המציאות". המטריקס משתעשע בדיוק בבלבול שבקו התפר הזה, בין חלום למציאות. כך הוא מזמין אותנו לחשוב גם על חיינו שלנו ועל הקשר בין מה שאנו "יודעים" על חיינו לבין האמת שבהם.
המטריקס נודע גם בשיטות הצילום החדשניות שלו, כמו "השוט של מטריקס", שיטת הצילום ב-360 מעלות שהוצגה בו לראשונה וזכתה לחיקויים רבים מאז. מיוחדת גם שיטת ה"צילום זמן-קליע" (Bullet-Time), המגמישה את המהירות בסצנות אקשן והופכת אותן למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא. הצילום, העריכה והאפקטים המיוחדים של הסרטים הללו הופכים את המציאות של המטריקס לחלום קולנועי ולגן עדן של "אפקטים מיוחדים".
ושוב כמו בחלום, עם כל הדמויות היפות, הסגנון המעוצב, התלבושות המוקפדות והאביזרים האייקוניים, כל מה שמופיע במטריקס הוא מיוחד ומלא בסטייל. תוך כדי עלילת האקשן המקובלת, משרטטים סרטי המטריקס על המסך מציאות בעלת גוון ועיצוב ייחודיים שהפכו לאגדה.
הנה סיפורו של המטריקס (עברית):
https://youtu.be/ok0lSP6ePHk?t=10s
האפקטים המיוחדים שמככבים בסרט מטריקס:
https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA
הנה השילוב של שיטות הצילום "טכניקת זמן קליע" ו"השוט של מטריקס" ב-360 מעלות:
http://youtu.be/bKEcElcTUMk
וטכניקת "חיתוך זמן" שהתפתחה מהמטריקס:
http://youtu.be/OruWu1hZe9M
או "הקפאת הזמן" כמו שמכנים אותה לעתים:
http://youtu.be/dDYNYHaDYGE
"המטריקס" הוא טרילוגיית סרטים, סדרה של 3 סרטים כמעט פילוסופיים, שעוררו דיון ציבורי רחב, על נושאים שלא נהגו עד אז לקשר לסרטי קולנוע דווקא. הסרט הראשון והמעולה היה סרט שחידש ועורר עניין רב בעולם הקולנוע ההוליוודי והבנאלי. במיוחד דיברו בו בהקשרים של פילוסופיה, תנועה ועיצוב. הוא גם שדרג את סרטי האקשן שבאו אחריו ויצר גל של של כוכבים מעופפים המנהלים קרבות קונג פו מסוגננים.
כמו סיפורים גדולים בהיסטוריה האנושית, מטריקס מהדהד את ארכיטיפ מסע הגיבור, שבו יוצא אדם למסע שממנו ישוב כגיבור ולא ככל האדם.
המטריקס הוא עולם של חלום, אבל בבסיסו עומד דווקא חוסר היכולת האנושית להבדיל בין חלום למציאות. משום כך, יש בסדרה ערבוב בין מציאות כמו שכולנו מכירים לבין יכולות עילאיות של הדמויות. קצת כמו בחלומותינו שלנו, שבהם גם אנחנו עפים בלי המגבלות של כוח הכבידה, הדמויות נעות בסרט בין המציאות לאשליה, כשהן לא מוגבלות לקרקע או למגבלות האנושיות שבמציאות. הגיבור "הנבחר" ניאו מבין שהוא אינו חי במציאות האמיתית, וכמו ברבים מסרטי האקשן, גם כאן הוא משחרר את העולם מהרשעים שהחזיקו אותו בתוך האשליה. יש כאן מערכות אינטליגנציה מלאכותית שהפכו את האדם לנשלט והוא היחיד שיוכל להן. או שלא, כי לא נעשה ספוילר..
המטריקס העלה סוגיות פילוסופיות מעניינות, כמו האבחנה בין מציאות לדמיון והיכולת של גיבור הסרט ניאו לחיות במציאות שהיא לגמרי אשליה. הסרט מעורר מחשבה על המציאות השולטת גם בנו ובמוחנו. הפילוסוף דקארט שאל כבר מזמן איך נוכל לדעת שאיננו חיים בחלום וגרס שאם לא יצאנו מעודנו מתוך החלום, לעולם לא נדע בביטחון שהמציאות היא אכן "המציאות". המטריקס משתעשע בדיוק בבלבול שבקו התפר הזה, בין חלום למציאות. כך הוא מזמין אותנו לחשוב גם על חיינו שלנו ועל הקשר בין מה שאנו "יודעים" על חיינו לבין האמת שבהם.
המטריקס נודע גם בשיטות הצילום החדשניות שלו, כמו "השוט של מטריקס", שיטת הצילום ב-360 מעלות שהוצגה בו לראשונה וזכתה לחיקויים רבים מאז. מיוחדת גם שיטת ה"צילום זמן-קליע" (Bullet-Time), המגמישה את המהירות בסצנות אקשן והופכת אותן למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא. הצילום, העריכה והאפקטים המיוחדים של הסרטים הללו הופכים את המציאות של המטריקס לחלום קולנועי ולגן עדן של "אפקטים מיוחדים".
ושוב כמו בחלום, עם כל הדמויות היפות, הסגנון המעוצב, התלבושות המוקפדות והאביזרים האייקוניים, כל מה שמופיע במטריקס הוא מיוחד ומלא בסטייל. תוך כדי עלילת האקשן המקובלת, משרטטים סרטי המטריקס על המסך מציאות בעלת גוון ועיצוב ייחודיים שהפכו לאגדה.
הנה סיפורו של המטריקס (עברית):
https://youtu.be/ok0lSP6ePHk?t=10s
האפקטים המיוחדים שמככבים בסרט מטריקס:
https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA
הנה השילוב של שיטות הצילום "טכניקת זמן קליע" ו"השוט של מטריקס" ב-360 מעלות:
http://youtu.be/bKEcElcTUMk
וטכניקת "חיתוך זמן" שהתפתחה מהמטריקס:
http://youtu.be/OruWu1hZe9M
או "הקפאת הזמן" כמו שמכנים אותה לעתים:
http://youtu.be/dDYNYHaDYGE
מיהו איירון מן וכיצד הוא ניבא את העתיד?
גיבור העל איירון מן, "איש הפלדה", הוא דמותו הנסתרת הבדיונית של המולטי-מיליונר והממציא הגאון טוני סטארק. במצב קשה שהיה בו, כדי לחמוק מהשבי של ברנש שלכד אותו כדי שייצר לו נשק שטני, הוא בונה חליפת שריון משוכללת שמאפשרת לו להימלט משוביו ובהמשך גם להגן על העולם בתור "איירון מן".
ממציא הדמות סטן לי שאב את ההשראה לסטארק מהדמות המפורסמת של הווארד יוז, איש העסקים שהמציא המצאות ומיזמים מדהימים ומשונים גם יחד (ראו באאוריקה בתגית "הווארד יוז"). איירון מן הדמות, הסיפור והמציאות נפגשו שוב בפרק מהסדרה שחזה בדייקנות את פיגועי הענק במגדלי התאומים ובפנטגון באמריקה (ראו באאוריקה בתגית "פיגועי 11 בספטמבר").
כמו באטמן, גם סטארק (האיש שהוא איירון מן) אינו בעל כוחות על, אלא בעל הון והמצאות שמתבסס על עזרים טכנולוגיים כדי להציל את העולם. אבל בניגוד לבאטמן, איירון מן הוא גם בעל חוש הומור וגם לא סודי - כולם יודעים שסטארק הוא איירון-מן ולכן לא ניתן לאיים עליו. מצד שני, הרעים תמיד מעוניינים לפגוע בו..
הנה סיפור הסרט "איירון מן" (עברית):
https://youtu.be/rV2lGzPRs0Y?t=10s
הקדימון לסרט איירון-מן 3:
http://youtu.be/Zxi20uRdJ88
טוני סטארק נגד שני מטוסי F22 באוויר:
https://youtu.be/_873UeiwnVA
והאות מסדרת טלוויזיה מצויירת על איש הברזל:
http://youtu.be/0Wn4iYoMcAA
גיבור העל איירון מן, "איש הפלדה", הוא דמותו הנסתרת הבדיונית של המולטי-מיליונר והממציא הגאון טוני סטארק. במצב קשה שהיה בו, כדי לחמוק מהשבי של ברנש שלכד אותו כדי שייצר לו נשק שטני, הוא בונה חליפת שריון משוכללת שמאפשרת לו להימלט משוביו ובהמשך גם להגן על העולם בתור "איירון מן".
ממציא הדמות סטן לי שאב את ההשראה לסטארק מהדמות המפורסמת של הווארד יוז, איש העסקים שהמציא המצאות ומיזמים מדהימים ומשונים גם יחד (ראו באאוריקה בתגית "הווארד יוז"). איירון מן הדמות, הסיפור והמציאות נפגשו שוב בפרק מהסדרה שחזה בדייקנות את פיגועי הענק במגדלי התאומים ובפנטגון באמריקה (ראו באאוריקה בתגית "פיגועי 11 בספטמבר").
כמו באטמן, גם סטארק (האיש שהוא איירון מן) אינו בעל כוחות על, אלא בעל הון והמצאות שמתבסס על עזרים טכנולוגיים כדי להציל את העולם. אבל בניגוד לבאטמן, איירון מן הוא גם בעל חוש הומור וגם לא סודי - כולם יודעים שסטארק הוא איירון-מן ולכן לא ניתן לאיים עליו. מצד שני, הרעים תמיד מעוניינים לפגוע בו..
הנה סיפור הסרט "איירון מן" (עברית):
https://youtu.be/rV2lGzPRs0Y?t=10s
הקדימון לסרט איירון-מן 3:
http://youtu.be/Zxi20uRdJ88
טוני סטארק נגד שני מטוסי F22 באוויר:
https://youtu.be/_873UeiwnVA
והאות מסדרת טלוויזיה מצויירת על איש הברזל:
http://youtu.be/0Wn4iYoMcAA
מה קרה בפארק היורה?
הסרט "פארק היורה" (Jurassic Park) הוא אחד הסרטים המכניסים בכל הזמנים. אבל פארק היורה (Jurassic Park) הוא הרבה יותר מסתם סרט על דינוזאורים. כשהוא יצא לאקרנים בשנת 1993, בהתבסס על ספרו המצליח של מייקל קרייטון (Michael Crichton) משנת 1990, שינה הסרט הזה את פני תעשיית הקולנוע ואת הדרך שבה אנו מדמיינים את היצורים הפרהיסטוריים האלה.
הבמאי סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) לקח את הרעיון המופרך לכאורה של פארק שעשועים עם דינוזאורים חיים והפך אותו לחוויה קולנועית נדירה, שממשיכה להדהד עד היום.
הסרט מתחיל כשהמיליארדר ג'ון המונד (John Hammond) מזמין קבוצה קטנה של מומחים, ביניהם הפליאונטולוג ד"ר אלן גרנט (Alan Grant) והמתמטיקאי איאן מלקולם (Ian Malcolm), לבקר באי בו הוא הקים פארק שעשועים מהפכני.
באמצעות דנ"א של דינוזאורים שנשמר בתוך יתושים מאובנים בענבר, הצליחו בסרט מדעני הפארק להחיות מחדש מגוון מינים של דינוזאורים.
תחילתו של הסרט במראה המופלא, כשגם המדענים וגם הקהל חווים את המראה המדהים של דינוזאורים חיים, שלמול עיניהם צועדים על אדמת כדור הארץ.
כמובן שהדברים משתבשים במהירות כשמערכות האבטחה נכשלות וקורסות והדינוזאורים משתחררים וזורעים הרס בכל רחבי האי. ביחד עם הדמויות אנו עוברים מיראה ויופי לסיוט מפחיד של הישרדות, פחד ולחץ שמשאיר את הקהל מתוח, על קצה המושב.
מה שהפך את הסרט למיוחד כל כך היה השילוב המושלם בין אפקטים מיוחדים מהפכניים לבין סיפור מרתק על הגבול הדק שבין התקדמות מדעית לבין יהירות אנושית. ספילברג השתמש בשילוב חכם של דינוזאורים אנימטרוניים שנבנו על ידי סטן וינסטון (Stan Winston) ואנימציית מחשב חדשנית לזמנה של חברת אינדסטריאל לייט אנד מג'יק (Industrial Light & Magic).
הסרט היה פורץ דרך בשילוב בין אנימציה ממוחשבת לאפקטים פיזיים. התוצאה הייתה כל כך משכנעת שגם היום, שלושים שנה אחרי, הדינוזאורים בסרט נראים אמיתיים להפליא.
הצילומים התקיימו במגוון מיקומים מרהיבים. בניגוד לדיבורים על האי קוקוס, היה זה האי קואאי (Kauai) בהוואי ששימש כרקע למרבית סצנות החוץ, כולל הנוף המרשים של "אי נובלר" (Isla Nublar) הבדיוני. לסצנת ההגעה המפורסמת במסוק שימשו מפלי מאנואה (Manawaiopuna Falls), שמכונים כיום בהתאם, "מפלי פארק היורה". סצנות נוספות צולמו ברד רוק קניון (Red Rock Canyon) בקליפורניה.
ההצלחה העצומה של הסרט הובילה ליצירת סרטי המשך שהיו לסדרת פארק היורה. כך החלה האבולוציה של פארק היורה, עם "העולם האבוד" (The Lost World) ב-1997 ו"פארק היורה 3" ב-2001. הפריצה המחודשת הגיעה ב-2015, עם "עולם היורה" (Jurassic World) שהציג פארק שעשועים פעיל ומצליח, לאחר מכן "ממלכה נופלת" (Fallen Kingdom) ב-2018 ו"שליטה" (Dominion) ב-2022.
הסרטים הללו השפיעו לא רק על תעשיית הקולנוע אלא גם על המדע הפופולרי. דור שלם של פליאונטולוגים מספר שההשראה שלהם הגיעה מהצפייה בפארק היורה. כבר הסרט המקורי עזר גם לשינוי התפיסה הציבורית של הדינוזאורים, מיצורים איטיים וזוחלים לבעלי חיים חכמים, זריזים ומורכבים.
מעבר להצלחה הקופתית העצומה, פארק היורה נשאר רלוונטי גם היום בזכות הנושאים שהוא מעלה: גבולות ההתערבות האנושית בטבע, האחריות שמגיעה עם כוח טכנולוגי והשאלה האם כל דבר שאפשר לעשות מבחינה מדעית אכן צריך להיעשות.
ואולי זו אחת הסיבות שגם אחרי שנים רבות, כשאנחנו שומעים את נעימת הפתיחה המפורסמת של ג'ון ויליאמס (John Williams), אנחנו עדיין מרגישים את אותה התרגשות של הפעם הראשונה.
הנה סיפורו של הסרט "פארק היורה" (עברית):
https://youtu.be/GKEPGyuM8LU?t=10s
סצינת ההיכרות עם הפארק:
https://youtu.be/E8WaFvwtphY
קדימון לסרט השלישי בסדרת "פארק היורה" (מתורגם):
https://youtu.be/cfu60jxfWjQ
האדם כיתוש:
https://youtu.be/P3qLQ67ZdBQ
פארק ההרפתקאות המבוסס על פארק היורה:
https://youtu.be/_7IoL7mij5E
מלחין הפסקול ג'ון וויליאמס מנצח על המוסיקה ממנו:
https://youtu.be/-NqaupGcCpw
והאם ניתן בכלל לשבט דינוזאורים כמו בסרט? (עברית)
https://youtu.be/kwR_zbl9TDo?long=yes
הסרט "פארק היורה" (Jurassic Park) הוא אחד הסרטים המכניסים בכל הזמנים. אבל פארק היורה (Jurassic Park) הוא הרבה יותר מסתם סרט על דינוזאורים. כשהוא יצא לאקרנים בשנת 1993, בהתבסס על ספרו המצליח של מייקל קרייטון (Michael Crichton) משנת 1990, שינה הסרט הזה את פני תעשיית הקולנוע ואת הדרך שבה אנו מדמיינים את היצורים הפרהיסטוריים האלה.
הבמאי סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) לקח את הרעיון המופרך לכאורה של פארק שעשועים עם דינוזאורים חיים והפך אותו לחוויה קולנועית נדירה, שממשיכה להדהד עד היום.
הסרט מתחיל כשהמיליארדר ג'ון המונד (John Hammond) מזמין קבוצה קטנה של מומחים, ביניהם הפליאונטולוג ד"ר אלן גרנט (Alan Grant) והמתמטיקאי איאן מלקולם (Ian Malcolm), לבקר באי בו הוא הקים פארק שעשועים מהפכני.
באמצעות דנ"א של דינוזאורים שנשמר בתוך יתושים מאובנים בענבר, הצליחו בסרט מדעני הפארק להחיות מחדש מגוון מינים של דינוזאורים.
תחילתו של הסרט במראה המופלא, כשגם המדענים וגם הקהל חווים את המראה המדהים של דינוזאורים חיים, שלמול עיניהם צועדים על אדמת כדור הארץ.
כמובן שהדברים משתבשים במהירות כשמערכות האבטחה נכשלות וקורסות והדינוזאורים משתחררים וזורעים הרס בכל רחבי האי. ביחד עם הדמויות אנו עוברים מיראה ויופי לסיוט מפחיד של הישרדות, פחד ולחץ שמשאיר את הקהל מתוח, על קצה המושב.
מה שהפך את הסרט למיוחד כל כך היה השילוב המושלם בין אפקטים מיוחדים מהפכניים לבין סיפור מרתק על הגבול הדק שבין התקדמות מדעית לבין יהירות אנושית. ספילברג השתמש בשילוב חכם של דינוזאורים אנימטרוניים שנבנו על ידי סטן וינסטון (Stan Winston) ואנימציית מחשב חדשנית לזמנה של חברת אינדסטריאל לייט אנד מג'יק (Industrial Light & Magic).
הסרט היה פורץ דרך בשילוב בין אנימציה ממוחשבת לאפקטים פיזיים. התוצאה הייתה כל כך משכנעת שגם היום, שלושים שנה אחרי, הדינוזאורים בסרט נראים אמיתיים להפליא.
הצילומים התקיימו במגוון מיקומים מרהיבים. בניגוד לדיבורים על האי קוקוס, היה זה האי קואאי (Kauai) בהוואי ששימש כרקע למרבית סצנות החוץ, כולל הנוף המרשים של "אי נובלר" (Isla Nublar) הבדיוני. לסצנת ההגעה המפורסמת במסוק שימשו מפלי מאנואה (Manawaiopuna Falls), שמכונים כיום בהתאם, "מפלי פארק היורה". סצנות נוספות צולמו ברד רוק קניון (Red Rock Canyon) בקליפורניה.
ההצלחה העצומה של הסרט הובילה ליצירת סרטי המשך שהיו לסדרת פארק היורה. כך החלה האבולוציה של פארק היורה, עם "העולם האבוד" (The Lost World) ב-1997 ו"פארק היורה 3" ב-2001. הפריצה המחודשת הגיעה ב-2015, עם "עולם היורה" (Jurassic World) שהציג פארק שעשועים פעיל ומצליח, לאחר מכן "ממלכה נופלת" (Fallen Kingdom) ב-2018 ו"שליטה" (Dominion) ב-2022.
הסרטים הללו השפיעו לא רק על תעשיית הקולנוע אלא גם על המדע הפופולרי. דור שלם של פליאונטולוגים מספר שההשראה שלהם הגיעה מהצפייה בפארק היורה. כבר הסרט המקורי עזר גם לשינוי התפיסה הציבורית של הדינוזאורים, מיצורים איטיים וזוחלים לבעלי חיים חכמים, זריזים ומורכבים.
מעבר להצלחה הקופתית העצומה, פארק היורה נשאר רלוונטי גם היום בזכות הנושאים שהוא מעלה: גבולות ההתערבות האנושית בטבע, האחריות שמגיעה עם כוח טכנולוגי והשאלה האם כל דבר שאפשר לעשות מבחינה מדעית אכן צריך להיעשות.
ואולי זו אחת הסיבות שגם אחרי שנים רבות, כשאנחנו שומעים את נעימת הפתיחה המפורסמת של ג'ון ויליאמס (John Williams), אנחנו עדיין מרגישים את אותה התרגשות של הפעם הראשונה.
הנה סיפורו של הסרט "פארק היורה" (עברית):
https://youtu.be/GKEPGyuM8LU?t=10s
סצינת ההיכרות עם הפארק:
https://youtu.be/E8WaFvwtphY
קדימון לסרט השלישי בסדרת "פארק היורה" (מתורגם):
https://youtu.be/cfu60jxfWjQ
האדם כיתוש:
https://youtu.be/P3qLQ67ZdBQ
פארק ההרפתקאות המבוסס על פארק היורה:
https://youtu.be/_7IoL7mij5E
מלחין הפסקול ג'ון וויליאמס מנצח על המוסיקה ממנו:
https://youtu.be/-NqaupGcCpw
והאם ניתן בכלל לשבט דינוזאורים כמו בסרט? (עברית)
https://youtu.be/kwR_zbl9TDo?long=yes
מה גדולתו של הסרט "בלייד ראנר"?
לא פעם נבחר הסרט "בלייד ראנר" לסרט המדע הבדיוני הטוב בכל הזמנים. רוב המבקרים סבורים שהסרט עם המציאות העתידנית הלא-מלהיבה שלו, הוא למעשה יצירת פאר קולנועית. הסרט, בבימויו של הבמאי רידלי סקוט, מציג את קצין המשטרה ריק דקארד בלוס אנג'לס של שנת 2019. הוא מתאר מציאות עתידית קודרת ואפלולית, דיסטופיה.
הגיבור מקבל משימה לחסל כפילי-אדם שהסתננו אל העיר. הוא רודף אחריהם בעיר גדולה, חשוכה ומזוהמת מארובות הפולטות עשן ללא הפסקה, מעין מטרופולין עצום שאווירו דחוס וסמיך, מקום עתיר מיעוטים, תימהונים וכתות הזויות, בשווקים שמזכירים את תרבויות המזרח. אל מול גורדי שחקים בגובה מצמרר, הוא נוסע בכלי רכב מעופפים, בין בניינים עטויי שלטי פרסומת אימתניים בגודלם. עשירי החברה הזו כבר ברחו מכדור הארץ זה מכבר ועברו להתגורר במקום אחר, אוף וורלד, נעים ונקי יותר.
לא רבים יודעים שדרכו של "בלייד ראנר" אל המסך הייתה מלאת קשיים ורצופת מכשולים. לא מעט הסתבכויות וקשיים ליוו את עשייתו של הסרט וגם לאחר שיצא בשנת 1982 להקרנות, הוא נחל כישלון חרוץ. הצופים כמעט ולא באו לראותו.
ההסבר לכישלון בקופות הוא שבאותן שנים הוצפו בתי הקולנוע בסרטי מדע בדיוני גרועים. זה גרם לכך שהקהל מאס מהם ולא נהר לסרט המוצדק הזה, שיהפוך ברבות השנים לסרט פולחן ויקבל את ההכרה המגיעה לו כיצירת מופת.
הסרט מבוסס באופן רופף על הספר "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" מאת פיליפ ק. דיק. במקום סיפורי גבורה ומלחמות עתירות שכלולים ומערכות לייזר להשמדה, הוא הציג בספרי המדע הבדיוני שלו גיבורים מסובכים, רדופים, שמחלות נפש וסמים מבלבלים להם את המציאות עם הזיות. הסופר דיק, אגב, תעב סרטים הוליוודיים והירבה לסרב להצעות להפוך את ספריו לסרטים.
אבל כיוצא מן הכלל העניק הסרט העתידני "בלייד ראנר" חוויה ויזואלית מסחררת לצופים. ממש כמו "מטרופוליס" משנות ה-30, סרטו הדיסטופי של פריץ לאנג הגרמני, גם יוצר בלייד ראנר, רידלי סקוט, הקיף את עצמו במיטב המומחים בתחום האפקטים המיוחדים. הוא אסף בעלי מקצוע שעשו בעבר את האפקטים לסרטים כמו "אודיסיאה בחלל 2001" ו"סטאר טרק" והצליח ליצור איתם חברה עתידנית לא פשוטה, אבל כזו שאפשר להאמין לה. והשם "בלייד ראנר", אגב, נלקח בכלל מספר אחר של סופר אחר, בשם אלן אי. נורס..
פתיחת הסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/ePbK0tiVWKY
מה כל כך מוצלח בסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/4ax1pz3riAU
קדימון הסרט הבדיוני הטוב אי-פעם:
http://youtu.be/eogpIG53Cis
חוות דעת על "בלייד ראנר":
http://youtu.be/GXRlGULqHxg
האסתטיקה של בלייד ראנר:
http://youtu.be/iYhJ7Mf2Oxs
וקדימון הסרט בלייד ראנר 2049 סרט המשך ל"בלייד ראנר" (מתורגם):
https://youtu.be/rBlO1HZMcvA
לא פעם נבחר הסרט "בלייד ראנר" לסרט המדע הבדיוני הטוב בכל הזמנים. רוב המבקרים סבורים שהסרט עם המציאות העתידנית הלא-מלהיבה שלו, הוא למעשה יצירת פאר קולנועית. הסרט, בבימויו של הבמאי רידלי סקוט, מציג את קצין המשטרה ריק דקארד בלוס אנג'לס של שנת 2019. הוא מתאר מציאות עתידית קודרת ואפלולית, דיסטופיה.
הגיבור מקבל משימה לחסל כפילי-אדם שהסתננו אל העיר. הוא רודף אחריהם בעיר גדולה, חשוכה ומזוהמת מארובות הפולטות עשן ללא הפסקה, מעין מטרופולין עצום שאווירו דחוס וסמיך, מקום עתיר מיעוטים, תימהונים וכתות הזויות, בשווקים שמזכירים את תרבויות המזרח. אל מול גורדי שחקים בגובה מצמרר, הוא נוסע בכלי רכב מעופפים, בין בניינים עטויי שלטי פרסומת אימתניים בגודלם. עשירי החברה הזו כבר ברחו מכדור הארץ זה מכבר ועברו להתגורר במקום אחר, אוף וורלד, נעים ונקי יותר.
לא רבים יודעים שדרכו של "בלייד ראנר" אל המסך הייתה מלאת קשיים ורצופת מכשולים. לא מעט הסתבכויות וקשיים ליוו את עשייתו של הסרט וגם לאחר שיצא בשנת 1982 להקרנות, הוא נחל כישלון חרוץ. הצופים כמעט ולא באו לראותו.
ההסבר לכישלון בקופות הוא שבאותן שנים הוצפו בתי הקולנוע בסרטי מדע בדיוני גרועים. זה גרם לכך שהקהל מאס מהם ולא נהר לסרט המוצדק הזה, שיהפוך ברבות השנים לסרט פולחן ויקבל את ההכרה המגיעה לו כיצירת מופת.
הסרט מבוסס באופן רופף על הספר "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" מאת פיליפ ק. דיק. במקום סיפורי גבורה ומלחמות עתירות שכלולים ומערכות לייזר להשמדה, הוא הציג בספרי המדע הבדיוני שלו גיבורים מסובכים, רדופים, שמחלות נפש וסמים מבלבלים להם את המציאות עם הזיות. הסופר דיק, אגב, תעב סרטים הוליוודיים והירבה לסרב להצעות להפוך את ספריו לסרטים.
אבל כיוצא מן הכלל העניק הסרט העתידני "בלייד ראנר" חוויה ויזואלית מסחררת לצופים. ממש כמו "מטרופוליס" משנות ה-30, סרטו הדיסטופי של פריץ לאנג הגרמני, גם יוצר בלייד ראנר, רידלי סקוט, הקיף את עצמו במיטב המומחים בתחום האפקטים המיוחדים. הוא אסף בעלי מקצוע שעשו בעבר את האפקטים לסרטים כמו "אודיסיאה בחלל 2001" ו"סטאר טרק" והצליח ליצור איתם חברה עתידנית לא פשוטה, אבל כזו שאפשר להאמין לה. והשם "בלייד ראנר", אגב, נלקח בכלל מספר אחר של סופר אחר, בשם אלן אי. נורס..
פתיחת הסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/ePbK0tiVWKY
מה כל כך מוצלח בסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/4ax1pz3riAU
קדימון הסרט הבדיוני הטוב אי-פעם:
http://youtu.be/eogpIG53Cis
חוות דעת על "בלייד ראנר":
http://youtu.be/GXRlGULqHxg
האסתטיקה של בלייד ראנר:
http://youtu.be/iYhJ7Mf2Oxs
וקדימון הסרט בלייד ראנר 2049 סרט המשך ל"בלייד ראנר" (מתורגם):
https://youtu.be/rBlO1HZMcvA
מיהו סופרמן?
"למעלה בשמיים! זו ציפור! זה מטוס! זה סופרמן!"
המונולוג הזה פותח את סרטי סופרמן. סופרמן או סופר מן הוא גיבור על, דמות בדיונית שמופיעה בקביעות בחוברות קומיקס וסרטים בסדרת סופרמן שהוקדשה לגיבור-על בלתי מנוצח, אבל אנושי ואהוב על הכל.
דמותו של סופרמן היא של תינוק שהיה הניצול היחידי מכוכב הלכת קריפטון, כוכב בדיוני. רגע לפני שהכוכב הושמד, סופרמן הוברח מקריפטון בחללית שהביאה אותו לכדור הארץ.
הוא היה למקלארק קנט, אדם רגיל בחליפה, הוא הופך ברגע אחד לסופר בן-אדם, שלבוש בבגדים צבעוניים ובגלימה עם האות S (קיצור לסופרמן) על החזה. הוא מסייע לאנשים במצוקה ולמי שפושעים תוקפים אותם ועושה זאת באומץ ובכוח רב.
את דמותו של סופרמן יצרו הכותב ג'רי סיגל והמאייר ג'ו שוסטר, והיא הופיעה לראשונה בחוברת הקומיקס הראשונה של "אקשן קומיקס" בחודש יוני 1938.
הנה סיפורו של סופרמן (עברית):
https://youtu.be/Vk_dYzAHRZw
כך סופרמן מציל מטוס:
http://youtu.be/6aWxJ0cxD8c
קדימון הסרט "סופרמן: איש הפלדה":
http://youtu.be/T6DJcgm3wNY
ורצף של דמויות סופרמן מסרטים קודמים:
http://youtu.be/biS_iYkhyrM
"למעלה בשמיים! זו ציפור! זה מטוס! זה סופרמן!"
המונולוג הזה פותח את סרטי סופרמן. סופרמן או סופר מן הוא גיבור על, דמות בדיונית שמופיעה בקביעות בחוברות קומיקס וסרטים בסדרת סופרמן שהוקדשה לגיבור-על בלתי מנוצח, אבל אנושי ואהוב על הכל.
דמותו של סופרמן היא של תינוק שהיה הניצול היחידי מכוכב הלכת קריפטון, כוכב בדיוני. רגע לפני שהכוכב הושמד, סופרמן הוברח מקריפטון בחללית שהביאה אותו לכדור הארץ.
הוא היה למקלארק קנט, אדם רגיל בחליפה, הוא הופך ברגע אחד לסופר בן-אדם, שלבוש בבגדים צבעוניים ובגלימה עם האות S (קיצור לסופרמן) על החזה. הוא מסייע לאנשים במצוקה ולמי שפושעים תוקפים אותם ועושה זאת באומץ ובכוח רב.
את דמותו של סופרמן יצרו הכותב ג'רי סיגל והמאייר ג'ו שוסטר, והיא הופיעה לראשונה בחוברת הקומיקס הראשונה של "אקשן קומיקס" בחודש יוני 1938.
הנה סיפורו של סופרמן (עברית):
https://youtu.be/Vk_dYzAHRZw
כך סופרמן מציל מטוס:
http://youtu.be/6aWxJ0cxD8c
קדימון הסרט "סופרמן: איש הפלדה":
http://youtu.be/T6DJcgm3wNY
ורצף של דמויות סופרמן מסרטים קודמים:
http://youtu.be/biS_iYkhyrM
מה הרעיונות שבסרט "שליחות קטלנית"?
הסרט "שליחות קטלנית" (The Terminator) מ-1984 הוא אחד מסרטי הפעולה המרשימים ביותר של הוליווד. אפשר לראות בו מתנה בלתי נשכחת שעולם הקולנוע קיבל בו מהבמאי ג'יימס קמרון (James Cameron) וחברת ההפקה אורייון פיקצ'רס (Orion Pictures).
זהו סרט מדע בדיוני שהפך לאבן דרך בתעשייה, לא רק בזכות העלילה המותחת והמקורית אלא גם בזכות החידושים הטכנולוגיים והרעיונות הפילוסופיים שהציג.
הסיפור מתחיל בעתיד דיסטופי שבו מערכת בינה מלאכותית בשם "סקיינט" (Skynet) משתלטת על העולם. סקיינט, שפותחה במקור כדי להגן על האנושות, הופכת למודעת לעצמה ומשיקה מתקפה גרעינית שמוחקת את רוב האנושות. אלו ששרדו נאלצים להילחם בצבא רובוטים שמנסה להשמידם.
העלילה מתמקדת בשרה קונור (Sarah Connor), צעירה רגילה שנמצאת לפתע במרכז הקונפליקט הזה. "שליחות קטלנית" מספר על מתנקש סייבורג רצחני בשם "המחסל" ובגילומו האיקוני של ארנולד שוורצנגר (Arnold Schwarzenegger). המחסל, או הטרמינייטור, נשלח על ידי סקיינט כדי להרוג את שרה ולמנוע את לידת בנה העתידי, ג'ון קונור (John Connor), מי שעתיד להפוך למנהיג ההתנגדות האנושית.
במקביל, ג'ון שולח מהעתיד את קייל ריס (Kyle Reese), חייל נאמן, כדי להגן על אמו. המרדף בין המחסל לריס ושרה יוצר מתח בלתי פוסק ומעלה שאלות על גורל, בחירה חופשית וטכנולוגיה.
הרעיון של מסע בזמן היה מרכזי בסרט והוביל לדיונים רבים על פרדוקסים ותוצאות בלתי צפויות. מעבר לכך, הסרט הציג את הרובוטיקה בצורה שלא נראתה קודם לכן בקולנוע. המחסל של שוורצנגר היה שילוב מושלם בין אנושיות למכונה - דמות חסרת רחמים אך מרתקת מבחינה חזותית וטכנולוגית. האפקטים המיוחדים, שהיו פורצי דרך לתקופה ההיא, נתנו תחושה אמינה ומצמררת לעולם שבו מכונות יכולות להיראות ולהתנהג כמו בני אדם.
"שליחות קטלנית" הופק בתקציב צנוע יחסית של 6.4 מיליון דולר אך גרף כ-78.3 מיליון דולר בצפון אמריקה בלבד, ובעולם כולו הגיע להכנסות של כ-101.4 מיליון דולר והפך לקלאסיקה מיידית.
ההצלחה של הסרט לא רק ביססה את מעמדו של קמרון כבמאי מוביל אלא גם הפכה את שוורצנגר לכוכב-על בינלאומי. מעבר לכך, הסרט היה יריית הפתיחה לזיכיון מצליח שכלל סרטי המשך, סדרות טלוויזיה ומשחקי וידאו שהעמיקו את העולם הפוסט-אפוקליפטי שיצר קמרון.
מעבר לאקשן ולדרמה, "שליחות קטלנית" הוא סיפור על האנושיות עצמה – על איך שאנחנו מגדירים את עצמנו מול טכנולוגיה מתקדמת שמאיימת לעלות עלינו. הסרט הזה היה לא רק בידור אלא גם אזהרה מפני העתיד שאנחנו יוצרים במו ידינו.
ואגב, בניגוד לסיקוולים רבים (סרטי המשך), טרמינייטור 2 משנות ה-90 הוא דוגמה מושלמת לסרט המשך מצוין. הסרט, שנקרא Terminator 2: Judgment Day מציג אקשן מדהים, נועז, מותח ומהיר הרבה יותר, עמוס אפקטים חזותיים וסיפורים וכמובן בכיכובו של T-800, "המחסל" שמגולם כרגיל על ידי שוורצנגר.
הנה הסיפור של "שליחות קטלנית" (עברית):
https://youtu.be/KjL1aRMoDg0?t=10s
קדימון שליחות קטלנית (The Terminator) הטרמינטור המקורי:
https://youtu.be/k64P4l2Wmeg
השליחות של ארנולד - סצנת I'll be back
https://youtu.be/tYc2jQaM8gM
סצנת הפתיחה המבעיתה של "שליחות קטלנית 2":
https://youtu.be/DHKxoARmjLU
ונזכיר שארנולד התפרסם בכלל כאלוף עולם בגוף:
https://youtu.be/mYHr2ZTnbeU?long=yes
הסרט "שליחות קטלנית" (The Terminator) מ-1984 הוא אחד מסרטי הפעולה המרשימים ביותר של הוליווד. אפשר לראות בו מתנה בלתי נשכחת שעולם הקולנוע קיבל בו מהבמאי ג'יימס קמרון (James Cameron) וחברת ההפקה אורייון פיקצ'רס (Orion Pictures).
זהו סרט מדע בדיוני שהפך לאבן דרך בתעשייה, לא רק בזכות העלילה המותחת והמקורית אלא גם בזכות החידושים הטכנולוגיים והרעיונות הפילוסופיים שהציג.
הסיפור מתחיל בעתיד דיסטופי שבו מערכת בינה מלאכותית בשם "סקיינט" (Skynet) משתלטת על העולם. סקיינט, שפותחה במקור כדי להגן על האנושות, הופכת למודעת לעצמה ומשיקה מתקפה גרעינית שמוחקת את רוב האנושות. אלו ששרדו נאלצים להילחם בצבא רובוטים שמנסה להשמידם.
העלילה מתמקדת בשרה קונור (Sarah Connor), צעירה רגילה שנמצאת לפתע במרכז הקונפליקט הזה. "שליחות קטלנית" מספר על מתנקש סייבורג רצחני בשם "המחסל" ובגילומו האיקוני של ארנולד שוורצנגר (Arnold Schwarzenegger). המחסל, או הטרמינייטור, נשלח על ידי סקיינט כדי להרוג את שרה ולמנוע את לידת בנה העתידי, ג'ון קונור (John Connor), מי שעתיד להפוך למנהיג ההתנגדות האנושית.
במקביל, ג'ון שולח מהעתיד את קייל ריס (Kyle Reese), חייל נאמן, כדי להגן על אמו. המרדף בין המחסל לריס ושרה יוצר מתח בלתי פוסק ומעלה שאלות על גורל, בחירה חופשית וטכנולוגיה.
הרעיון של מסע בזמן היה מרכזי בסרט והוביל לדיונים רבים על פרדוקסים ותוצאות בלתי צפויות. מעבר לכך, הסרט הציג את הרובוטיקה בצורה שלא נראתה קודם לכן בקולנוע. המחסל של שוורצנגר היה שילוב מושלם בין אנושיות למכונה - דמות חסרת רחמים אך מרתקת מבחינה חזותית וטכנולוגית. האפקטים המיוחדים, שהיו פורצי דרך לתקופה ההיא, נתנו תחושה אמינה ומצמררת לעולם שבו מכונות יכולות להיראות ולהתנהג כמו בני אדם.
"שליחות קטלנית" הופק בתקציב צנוע יחסית של 6.4 מיליון דולר אך גרף כ-78.3 מיליון דולר בצפון אמריקה בלבד, ובעולם כולו הגיע להכנסות של כ-101.4 מיליון דולר והפך לקלאסיקה מיידית.
ההצלחה של הסרט לא רק ביססה את מעמדו של קמרון כבמאי מוביל אלא גם הפכה את שוורצנגר לכוכב-על בינלאומי. מעבר לכך, הסרט היה יריית הפתיחה לזיכיון מצליח שכלל סרטי המשך, סדרות טלוויזיה ומשחקי וידאו שהעמיקו את העולם הפוסט-אפוקליפטי שיצר קמרון.
מעבר לאקשן ולדרמה, "שליחות קטלנית" הוא סיפור על האנושיות עצמה – על איך שאנחנו מגדירים את עצמנו מול טכנולוגיה מתקדמת שמאיימת לעלות עלינו. הסרט הזה היה לא רק בידור אלא גם אזהרה מפני העתיד שאנחנו יוצרים במו ידינו.
ואגב, בניגוד לסיקוולים רבים (סרטי המשך), טרמינייטור 2 משנות ה-90 הוא דוגמה מושלמת לסרט המשך מצוין. הסרט, שנקרא Terminator 2: Judgment Day מציג אקשן מדהים, נועז, מותח ומהיר הרבה יותר, עמוס אפקטים חזותיים וסיפורים וכמובן בכיכובו של T-800, "המחסל" שמגולם כרגיל על ידי שוורצנגר.
הנה הסיפור של "שליחות קטלנית" (עברית):
https://youtu.be/KjL1aRMoDg0?t=10s
קדימון שליחות קטלנית (The Terminator) הטרמינטור המקורי:
https://youtu.be/k64P4l2Wmeg
השליחות של ארנולד - סצנת I'll be back
https://youtu.be/tYc2jQaM8gM
סצנת הפתיחה המבעיתה של "שליחות קטלנית 2":
https://youtu.be/DHKxoARmjLU
ונזכיר שארנולד התפרסם בכלל כאלוף עולם בגוף:
https://youtu.be/mYHr2ZTnbeU?long=yes
מהי דיסטופיה?
אם אוטופיה היא חברה מושלמת ואידיאלית המבוססת על טוב מושלם, הרי דיסטופיה (Dystopia) היא ההיפך המוחלט. דיסטופיה היא מציאות אנושית של חברה שהתנאים בה קשים ולרוב מלווים בדיקטטורה (עריצות) וניצול של אנשים.
יצירות דיסטופיות, לרוב עתידניות, מתרחשות פעמים רבות אחרי אסון קשה, כמו פצצה אטומית או אסון טבע שמקרב את סוף העולם (הן נקראות יצירות פוסט אפוקליפטיות).
יצירות כאלה נוהגות לתאר ממשל מושחת שמבוסס על תעמולת שקר ומנגד - תנאי חיים גרועים ואיכות חיים ירודה של האזרחים (טרור, דיכוי, מחסור וכדומה).
בכך מזהירים יוצרים באמנות מהתפתחות קיצונית של מגמות חברתיות, פוליטיות או טכנולוגיות שנראות בחברת ההווה ומבקשים לעורר מודעות ולהביא לשינוי כיוון באותן מגמות.
סרטים כמו "בלייד ראנר", "מטרופוליס", "המטריקס" וסרט הפולחן "עולם המים" הם סרטים דיסטופיים. סדרות כמו "משחקי הרעב" ו"הנהר" גם הם דיסטופיות וכך גם ספרים כמו "1984".
כך נולדה הדיסטופיה (מתורגם):
https://youtu.be/6a6kbU88wu0
הסרט הפוסט אפוקליפטי הדיסטופי "עולם המים", על החיים בעולם שהוצף במימי הקרחונים:
https://youtu.be/NpKbULrB9Z8
הסדרה "משחקי הרעב" על הדיסטופיה של הריאליטי כבידור מעוות והפחדה מכוונת של הממשלה:
https://youtu.be/B28pMh2OMnk
הסרט הדיסטופי המבוסס על הספר "1984" של ג'ורג' אורוול:
https://youtu.be/Z4rBDUJTnNU?t=8s
דיסטופיה טכנולוגית מרתקת:
https://youtu.be/h1BQPV-iCkU
ומאבק בעולם דיסטופי בדיוני ועתידני, על ענני המים, מקור המים היחידי שנותר:
http://youtu.be/J2J4eareIIg
אם אוטופיה היא חברה מושלמת ואידיאלית המבוססת על טוב מושלם, הרי דיסטופיה (Dystopia) היא ההיפך המוחלט. דיסטופיה היא מציאות אנושית של חברה שהתנאים בה קשים ולרוב מלווים בדיקטטורה (עריצות) וניצול של אנשים.
יצירות דיסטופיות, לרוב עתידניות, מתרחשות פעמים רבות אחרי אסון קשה, כמו פצצה אטומית או אסון טבע שמקרב את סוף העולם (הן נקראות יצירות פוסט אפוקליפטיות).
יצירות כאלה נוהגות לתאר ממשל מושחת שמבוסס על תעמולת שקר ומנגד - תנאי חיים גרועים ואיכות חיים ירודה של האזרחים (טרור, דיכוי, מחסור וכדומה).
בכך מזהירים יוצרים באמנות מהתפתחות קיצונית של מגמות חברתיות, פוליטיות או טכנולוגיות שנראות בחברת ההווה ומבקשים לעורר מודעות ולהביא לשינוי כיוון באותן מגמות.
סרטים כמו "בלייד ראנר", "מטרופוליס", "המטריקס" וסרט הפולחן "עולם המים" הם סרטים דיסטופיים. סדרות כמו "משחקי הרעב" ו"הנהר" גם הם דיסטופיות וכך גם ספרים כמו "1984".
כך נולדה הדיסטופיה (מתורגם):
https://youtu.be/6a6kbU88wu0
הסרט הפוסט אפוקליפטי הדיסטופי "עולם המים", על החיים בעולם שהוצף במימי הקרחונים:
https://youtu.be/NpKbULrB9Z8
הסדרה "משחקי הרעב" על הדיסטופיה של הריאליטי כבידור מעוות והפחדה מכוונת של הממשלה:
https://youtu.be/B28pMh2OMnk
הסרט הדיסטופי המבוסס על הספר "1984" של ג'ורג' אורוול:
https://youtu.be/Z4rBDUJTnNU?t=8s
דיסטופיה טכנולוגית מרתקת:
https://youtu.be/h1BQPV-iCkU
ומאבק בעולם דיסטופי בדיוני ועתידני, על ענני המים, מקור המים היחידי שנותר:
http://youtu.be/J2J4eareIIg
