כשנוצר קול, רעש וכדומה, הוא יוצר גלים באוויר. אלו הם גלי-קול (Sound wave). זה קורה ממש כפי שזריקת אבן למים, תיצור אדוות עגולות שיצאו ממנה ויתרחקו לכל הצדדים. כל צליל שאנו שומעים, מגיע אלינו באמצעות אותם גלי קול שבאוויר.

כשמקור הצלילים הוא בכלי הנגינה, משתנה התדירות של גלי הקול, עם כל צליל וצליל. לכל צליל כזה יש גובה מוגדר (דו, רה, מי וכדומה). הסיבה היא שכל שינוי באורך מיתר או בגודל הכלי, או בעמוד האוויר שהוא יוצר בנקבים שונים בחליל למשל, כל שינוי כזה מייצר גל קול בתדירות שונה. צליל גבוה ייצור גלי קול קטנים שיעברו במהירות באוויר, בעוד שצליל נמוך יוצר גל קול גדול באוויר, שבגלל גודלו הוא נע לאט.

הקולות יוצרים סוג של גל שיכול להתפשט לא רק באוויר, אלא בכל חומר. קולות מתפשטים בגזים כמו האוויר, בנוזלים, כמו בתוך מי הים ובמוצקים, כמו שקורה כשאנו שומעים קולות או רעש דרך הקירות.

מבחינה מדעית, הקול או הצליל הוא בעצם שינוי בלחץ בחומר. אלו מעין הפרעות שמתפשטות דרכו.


הנה הסבר פשוט של גלי הקול לילדים (עברית):

https://youtu.be/lEkUjE2TN64


הסבר מדעי נהדר בדוגמת האבן במים (עברית):

https://youtu.be/6rWS0yOIlWg?t=1m15s


הדגמה באמצעות קפיץ לתנועת הקול באוויר:

http://youtu.be/_vYYqRVi8vY


תדירויות צליל שמטריפות אותנו, ביחד עם עוד כמה דברים (עברית):

https://youtu.be/CHx6K6V8U4E


והסבר תופעת הקול בעזרת רישומים (עברית):

http://youtu.be/DV91S3beAHI

הביטו במראה וראו את בבואתכם, הדמות שלכם המשתקפת בה. הדמות משתקפת בזכות קרני האור שהמראה מחזירה. בדיוק כך מחזירים קירות גדולים או שטוחים את הקולות והרעשים שאנו משמיעים. זה נקרא הד (Echo), או אקו.

ההד או ההדהוד הוא כמו הבבואה של הקול. גלי הקול פוגעים בקירות ובחומרים שונים שמסביבנו ומוחזרים לכיוון אחר. במקרים שבהם ההחזר של הקולות הוא טוב, כך אנו יכולים לשמוע שוב ושוב את מה שאמרנו או את הרעש שהפקנו.


זו הסיבה שאנו שומעים הדים:

https://youtu.be/xQJ1JCpmS2I


והסבר תופעת ההד וכיצד היא מנוצלת להופעות מוסיקה:

http://youtu.be/5nGUrADdjpQ

כשאנו עומדים בעמק או בהרים וצועקים, מתנגשים גלי הקול שלנו בקירות האבן וחוזרים אלינו בעצמה גבוהה למדי ובאופן בו ניתן להבחין בצלילים כמעט בברור. גם כשמדברים בקול רם בתוך חדר או אולם ריק - ההד נשמע היטב בחדר. למה הדבר דומה? - כאשר משליכים חפץ לבריכה של מים והגלים המתפשטים ופוגעים בקיר, הם חוזרים לכיוון שממנו באו.

ההד הוא הקול שלנו שחוזר ממכשול שגורם לשינוי במסלול שלו. אם הקול פוגע במשטח קשה וחלק כמו קיר, הוא יחזור ואנו נשמע את ההד. כל משטח וחפץ בולע במידה מסוימת את הקול, אבל ככלשהו חלק וקשיח, הוא בולע את הקול פחות ומחזיר אותו בצורת הד. זוהי הסיבה שבאולם גדול וריק נשמע הדהוד ברור, בעוד שבאולם מלא באנשים או ריהוט שעשוי חלקו מבד, הקול ייבלע ולא יחזור באותה המידה.

למטיילים בנחלים עמוקים שעוברים בין צוקים מוכרת תופעה עוד יותר מרשימה ההד חוזר עוד ועוד פעמים - הסיבה לכך היא שקירות הנחל מחזירים את הקול מאחד לשני ואז ההד מוכפל כמה פעמים, כשבכל פעם הוא נשמע מעט יותר חלש, עד שהוא דועך.


כך נוצר ההד וכיצד משתמשים בו הדולפינים והעטלפים:

http://youtu.be/BYiCzWZ8cBs

בהצמדת קונכייה גדולה לאוזן אפשר לשמוע את המיית הים, נכון? - ובכן, לא בדיוק. הקול ששומעים דרך הקו כמה דומה להמיית הגלים, אבל הוא בא ממקום אחר לחלוטין.

למעשה, הקונכייה מגבירה את הרשרושים והרעשים שבאוויר שמסביבנו והם, שנשמעים דומים לרעש גלי הים, נשמעים חזקים כשמצמידים אליה את האוזן.


הנה ברנש מצחיק שעומד על שפת הים ומתפלא שמהקונכייה הוא שומע את צליל הגלים:

http://youtu.be/tT1PtFrL9dk


וסרטון שמסביר את תופעת צלילי הים שיוצאים מתוך הקונכייה:

http://youtu.be/hEymfk5_TPk

ליפ סינק או "ליפסינק" היא התאמה של תנועות השפתיים עם קול של שיר או דיבור וכדומה. כיום, משתמשים בליפ סינק רבים, כדי להעלות לאתרי וידאו כמו יוטיוב סרטונים שבהם הם "כאילו שרים" להיטי פופ מצליחים.

בהופעה חיה ובטלוויזיה משתמשים לעיתים בליפ סינק כדי להציג כאילו שרים, כשברקע מושמע פלייבק מלא, כולל השירה וה"זמרים" רק עושים תנועות שפתיים.

בהפקה של סרטים, ליפ סינק משמש לא פעם כדי להקליט באיכות טובה דיבורים שהוקלטו באיכות לא מספקת, או לדבב סרטים משפה זרה. גם דיבוב של דמויות בסרטי אנימציה דורש ליפ סינק.

בשנים האחרונות מצליחה בצורה מטורפת הרשת החברתית "טיקטוק" (TikTok), למעשה אפליקציית טיקטוק שהיא אבולוציה של אפליקציית "מיוזיקלי".

אם מיוזיקלי הביאה לסמארטפון את תופעת הליפ סינק, טיקטוק כבר מזמן אינה רק בעניין של ליפסינק. היא הפכה לתופעה חברתית של ילדים, בהמשך בני נוער ובשנות ה-20 של המאה החדשה גם פוליטיקאים והמון חברות מסחריות מתחזקים טיקטוק פעיל ומופרך, אבל יעיל בשיווק ותעמולה.

ואלה כבר מזמן לא רק סרטוני שטות וסטוריז שעולים לטיק טוק. אנשים רבים יוצרים בה תוכן בידורי ואינפורמטיבי. אפילו גוגל מרגיש את הזליגה ממנה אל טיקטוק. כי בזמן שכל חיפוש במאגר מפוצץ הפרסומות של גוגל מנפיק לא מעט אתרים שלא מנסים לעזור אלא לשווק ולמכור מוצרים, חיפוש בטיקטוק מוביל היום את המשתמשים לידע שנוצר על ידי בני אדם אמיתיים ובווידאו.


הנה שתי הראשונות בתולדות הליפסינק - פרימרמן ומייזל הישראליות שהצליחו בליפ סינק ל"היי" של ה"פיקסיז" ויצרו שיגעון עולמי:

http://youtu.be/-_CSo1gOd48


מופע שכולו ליפ סינק לשיר הודי ישן ויפה להפליא:

https://youtu.be/dGZb1kv5zW0


הרשת החברתית טיקטוק הפכה את הליפ סינק לטרנד עולמי מטורף (עברית):

https://youtu.be/ju-yW51YbsU


סרטון של כיתה שעושה ליפ סינק לשיר פופ, בצורה חיננית משהו:

https://youtu.be/UM0gO83sPqI?t=1m42s


וגם הפוך - יש תופעה שבה מלבישים דווקא שירה על קליפ קיים:

https://youtu.be/YjaZNYSt7o0?t=5s

מהו קול הקונטרה טנור?


קונטרה-טנור הוא קול שירה של גברים, שנשמע כמו שירה נשית. הקול הזה נולד בכנסייה הנוצרית, בתקופת הרנסננס. הכנסייה הקתולית שאסרה על נשים לשיר בכנסיות, מצאה אז נערים וגברים ששרו במקום הקולות הנשיים במוסיקה הדתית.


הנה קטע מהפסיון למתיאוס של באך בביצוע של זמר קונטרה טנור:

http://youtu.be/UxNQlgsNa3A?t=1m12s

אנו שומעים שלצלילים וקולות שונים יש עוצמות שונות. עוצמת הצליל או הקול נמדדת ביחידות מידה יחסיות הנקראות דציבל ומסומנת באותיות dB.

באמצעות הדציבל מודדים עוצמת קול, שהוא בעצם הלחץ הדינמי של האוויר. כדי למדוד את העוצמה, מודדים את הלחץ בהשוואה ללחץ בן 20 מיקרופסקל, שהוא סף השמיעה האנושית.

טווח השמיעה שלנו בני-האדם מתחיל מ-0 דציבלים ומגיע עד ל-140 דציבלים (סף הכאב).

דוגמאות? - עוצמה של נשימה או לחישה חרישית היא רק כ-10 דציבלים. שיחה מתנהלת ב-60 דציבלים, צעקה או בכי של תינוק מגיעים ל-110 ועוצמת הרעש אם תעמדו כמה עשרות מטרים בסמוך למטוס סילון היא של 140 דיצבלים. עוצמתו של פיצוץ חזק היא כבר 200 דציבלים.

העוצמה החזקה ביותר שבני אדם יכולים לשמוע בה מוסיקה מבלי לפגוע בעצמם היא 85 דציבלים. במופעי רוק העוצמה לא פעם עוברת את הגבול הזה ועוברת את ה-120 דציבל. לעולם אל תעמדו קרוב לרמקולים!

הכוונה במידת עוצמה יחסית היא שדציבל מתאר את העוצמה ביחס לעוצמה אחרת. כך למשל נכון לומר שעוצמת הרעש היא ב-10 דציבל יותר מעוצמה מסוימת או ב-5 דציבל חזק יותר ממנה.

אגב, להבהרה נבהיר שבניגוד לעוצמת קול, רמת לחץ קול נמדדת ביחידות של dB SPL ולא ביחידות של dB.


הנה עוצמת הקול היחסית שמודד הדציבל:

http://youtu.be/uCnsw9oRDsM


הסבר מדויק של הדציבל ועוצמות השמע האנושיות:

http://youtu.be/6Kt7EVI1_yw


כך מזהה האוזן את הקולות (עברית):

http://youtu.be/b1YSqEH-Yzc


כאן מציג מדיד העוצמה את עוצמות הדיבור והצעקה של אנשים. כשהוא אדום - זה חזק מדי:

http://youtu.be/211WxtjHLeo


ואנשים שמודדים בשוק כמה דציבל הם מפיקים בקולם:

https://youtu.be/jfpRlgU5BLs

מיתרי הקול הם שני שרירים צמודים וממוקמים אחד מול השני במרכז הגרון. מהם מופק הקול אצל בעלי חיים.

הפקת קול מתבצעת כשמיתרי הקול מתקרבים אחד לשני ונצמדים. אך הצליל נוצר כשזרם אוויר מגיע מהריאות, הוא גורם להרעדה של רירית מיוחדת שעוטפת את מיתרי הקול. גובה הקול (לא חוזקו אלא גובה הצלילים של הקול) מושפע מלחץ זרם האוויר שעובר בין מיתרי הקול ומאורכם ומתיחתם של מיתרי הקול בזמן שהאוויר עובר דרכם.


הנה סרטון שמראה את מיתרי הקול בפעולה:

http://youtu.be/iYpDwhpILkQ


למה קולנו מתחלף כשאנו מתבגרים (מתורגם):

https://youtu.be/rjibeBSnpJ0


האם ניתן להצמיח קול סמכותי בשביל ליצור אמון?

https://youtu.be/PL6ld4qDKNI

בקצהו העליון של הגרון נמצאים מיתרי הקול (Vocal cords) שלנו. מיתרי הקול, הידועים גם כקפלי הקול (Vocal folds), הם סחוס שמתכווץ ומתרחב. כשעובר אוויר על פניהם, מיתרי הקול רועדים ומשמיעים צליל.


#האם רק הם משמשים לדיבור ולשירה?
ממש לא. את המילים עצמן אנו יוצרים גם בעזרת השפתיים והלשון, שמשנים את הצליל שנובע ממיתרי הקול.


#אבל מהם בדיוק מיתרי הקול?
למעשה, מיתרי הקול הם שני שרירים צמודים וממוקמים אחד מול השני במרכז הגרון.


#למה משמשים מיתרי הקול?
בתפקידם המוכר ביותר הם משמשים להפקת קול מהגרון, כמו דיבור, בכי ושירה. מיתרי הקול מאפשרים גם מעבר של אוויר לקנה הנשימה וממנו לריאות, תוך הגנה על קנה הנשימה והריאות מכניסה של גופים וחומרים זרים בזמן הנשימה והבליעה.


הנה סרטון בו נראים מיתרי הקול בפעולה:

https://youtu.be/uhyygxDNkdo


כך הם מפיקים ושולטים בקולנו:

https://youtu.be/b89RSYCaUBo


מיתרי הקול בזמן שירה:

https://youtu.be/D6mLc9gOgVA


כך נשמור עליהם:

https://youtu.be/-O-MjTiM60U


והנה מי שהייתה אולי הזמרת היחידה בעולם ללא מיתרי קול (עברית):

https://youtu.be/NBhFOVIXM0Y?long=yes

במשך מאות שנים חשבו שקול הברווז אינו מייצר הד. איש לא הבין כיצד באותם תנאים שכל הקולות המוכרים השמיעו הד, רק קולם של הברווזים, אותו געגע משונה, דווקא הוא לא מייצר הד. חוקרים בריטיים בראשות פרופ' טרוור קוקס, מומחה לאקוסטיקה, החליטו לבחון האם אכן אין הד לברווז. העניין של המומחה היה לא רק למטרות מדעיות, אלא גם כדי ללמוד מהברווזים את השיטה שבה הם הצליחו להחליש או אף להעלים את ההד. כך יוכלו בעתיד לבנות אולמות קונצרטים עם צליל טוב יותר וכללית הרבה יותר טובים מבחינה אקוסטית.

המחקר התבצע בעזרת תא "אנאקואי" שבולע את ההדים ותוכנת מחשב, שסייעה בניתוח קולות דייזי הברווזה. ראשית, הממצאים הוכיחו שגם געגועי הברווזים זוכים להד, בדיוק כמו כל הצלילים בטבע. אבל החוקרים גם גילו שיש אמת במיתוס על ההד הנעלם של קול הברווז - לדבריהם הברווז מגעגע בקול המסתיים בצליל "אאאקקק". צליל זה מייצר מעין מיסוך של הקול ומחליש מאד את ההד שנוצר. מחליש, אומר החוקר, ולא מעלים את הצליל!


הנה סרטון שמדגים את זה בחדר מהדהד:

http://youtu.be/Tzmqp55H0uM

לרוב משתמשים במונח "מהירות הקול" כשמתכוונים למהירות הקול באוויר. מהירות זו היא של כ־344 מטר לשנייה (1,232 קילומטרים לשעה) והיא מתייחסת לאוויר יבש, בטמפרטורה של 21 מעלות צלזיוס.

עם זאת, כיוון שגלי הקול לא עוברים רק באוויר, אלא בכל חומר קיים, חשוב לציין שמהירות הקול תלויה בקשיחות של חומר שבתוכו עוברים גלי הקול ובצפיפות של חומר זה.

אם נבחן חומרים שונים נגלה דוגמאות כמו:

ברזל - מהירות הקול בברזל היא אלפי מטרים בשנייה.

מים - מהירות הקול במים גבוהה פי 4.3 ממהירותו באוויר.

החלל החיצון - בריק המוחלט שבחלל החיצון לא יכולים גלי הקול לנוע כלל. לכן קול לא יכול לעבור בחלל החיצון.


הנה הסבר על מהירות הקול (עברית):

http://youtu.be/juK__oOUBXs


כך נראה מטוס שעובר את מהירות הקול:

http://youtu.be/Y32qyfEgkKo


עוד כמה מטוסים כאלה:

http://youtu.be/6B4IVcCuIZE


צילום ליד המסלול של מטוסים שעוברים את מהירות הקול:

http://youtu.be/CAECBuNX0JQ?qr=yes

המיקרופון הוא אביזר שימושי בתעשיית הקול החדשה. זהו מוצר אלקטרוני חשוב ומשמעותי שהשפיע באופן עצום על תקשורת ההמונים, תעשיית המוסיקה, התרבות הפוליטית ועוד.

קולות שונים גורמים לתנודות שונות באוויר. התנודות הללו פוגעות בדיאפרגמה, שהוא מצע פלסטיק הנמצא מתחת לרשת המיקרופון. הדיאפרגמה הזו מניעה את הסליל הנע שמחובר אליה. הסליל הנע הזה מפעיל את המגנט שבמיקרופון.

כך, כשנשמע הקול של המדבר או מי ששר לתוכו, מופעל השדה המגנטי שלו ומרטיט את הסליל שמשפיע על המגנט. מהמגנט והסליל יוצאים כבלים שמעבירים את האותות החשמליים אל מגבר שיגביר את הקול, או אל מכשיר הקלטה כמו רשמקול או מחשב המצויד בתוכנת הקלטה דיגיטלית - כדי להקליט את הקול.


כך פועל המקרופון:

http://youtu.be/Mxp3eCCQyas?t=1m33s

בהתקפת חיל האוויר הישראלי על איראן נמסר שמטוסי הקרב השמיעו בומים על-קוליים (Sonic Booms) מעל ערי האויבת הסף גרעינית של ישראל. כי בום על קולי, כולם יודעים, יכול מאוד להבהיל. אפשר להכיר אותו, אגב, בתגית "בום על-קולי".

אבל האם בומים על קוליים יכולים להיות גם הרסניים ולשמש ממש ככלי נשק?

נזכיר שהבום העל-קולי הוא תופעה פיזיקלית שמתרחשת כשעצם נע במהירות גדולה יותר מזו שבה גלי הקול מתפשטים באוויר. בומים על קוליים הם תוצאה של טיסה על-קולית, המתרחשת כשמטוס חורג ממהירות הקול, מהירות של כ-767 מיילים לשעה או 1,234 קמ"ש בגובה פני הים.

בום על-קולי שכזה יוצר רעש חזק ונפיץ. הרעש הזה הוא למעשה גל קול חזק וחד מאוד שיכול להזיק מאוד לאוזניים ואפילו למבנים מסביב. בתנאי שלום נחשבים בדרך כלל הבומים העל-קוליים למטרד ולמעט בטיסות ניסוי מיוחדות ובפעולות צבאיות נאסרות טיסות על-קוליות מעל היבשה.

יש חוקרים ואפילו מדענים שבוחנים את האפשרות האקוסטית להשתמש בו בהקשרים צבאיים שכאלה. ככלי הרתעה והפחדה הוא משמש כבר שנים רבות, בידי צבאות שונים.

בנוסף, בומים על-קוליים אכן נבחנו במקומות שונים בעבר כאמצעי לחימה. אך הם מעולם לא נעשה בהם שימוש מעשי נרחב. ככל הידוע, במהלך המלחמה הקרה חקרו גם בצבא ארצות הברית וגם בצבא האדום, צבא ברית המועצות, את הפוטנציאל והאפשרויות האקוסטיות להשתמש בבומים על קוליים בלוחמה, תוך התמקדות בהשפעות הגופניות-פיזיולוגיות של גלי קול עוצמתיים על בני אדם.

במחקרים צבאיים אלו התגלה שבום על-קולי יכול לגרום לתופעות כמו סחרחורת, בחילה, כאבי ראש חמורים ואפילו אובדן שיווי משקל.

ובכל זאת, השימוש בבום על-קולי בתור כלי נשק, או לפחות ככלי שניתן לפגוע באמצעותו באויב, מעורר שאלות משפטיות ואתיות-מוסריות, שאלות מורכבות הדורשות בדיקה זהירה.

בנוסף, יישום מעשי מלא כנשק נתקל באתגרים טכנולוגיים משמעותיים בשליטה ובדיוק. מכאן למדו החוקרים והמדענים שהפוטנציאל האקוסטי של גלי הקול המייצרים בומים חזקים מעניינים יותר כאמצעי הרתעה, הפחדה וסינון קהל מאשר ככלי הרס ישיר. לכן מטוסים אינם משתמשים בדרך כלל בבומים קוליים כנשק או כלי לחימה בקרב.

המחקר המתקדם בתחום זה ימשיך מן הסתם לחקור את הגבולות הטכנולוגיים והאתיים של טכנולוגיות גלי קול כאלה וינסה גם בעתיד למצוא דרכים זולות והרסניות פחות, אך יעילות, לנצח את האויב בשדה הקרב.


כך הביס טייס בריטי את חיילי עיראק עם בום על קולי (עברית):

https://youtu.be/sGoIcrMNsxc


כך זה קורה:

http://youtu.be/XmDVvGNtgMg


מבלי להתכוון לכך, מטוס "צווחת הרעם" יצר בום על קולי מפוצץ מוחות שהדגים את הרעש ככלי נשק (עברית):

https://youtu.be/9acmcGABiNM


וכך זה נראה מתא הטייס של מטוסי קרב:

http://youtu.be/NdZ02-Qenso?qr=yes

הקסטרטי (Castrati) היו זמרי האופרה שסורסו באירופה, כדי לשמור על קולם הגבוה. לגברים מתחלף הקול בגיל ההתבגרות. מקול של ילד, שהוא גבוה ודומה לקול של ילדה, או אישה בעלת קול סופרן, משתנה קולו לקול נמוך של גבר.

ברחבי אירופה בכלל ובאיטליה שבין המאה ה-16 ל-18 במיוחד, הייתה האופרה אחת מצורות הבילוי האמנותי החשובות ביותר. הקסטרטי היו ילדים שסורסו בסתר, כדי שיוכלו לשיר באופרות. התופעה של סירוס בכדי לשמור על קול גבוה תפסה מקום מרכזי בתרבות האופראית של אותם ימים. גם השימוש בסירוס כדי לספק לכנסייה זמרים בעלי קול גבוה היה די נפוץ.

באופן מוזר הפכו הקסטרטי, אותם זמרים מסורסים, לסלבריטאים של ממש. הם היו ככל הנראה הידוענים הראשונים בעולם המערבי.

אך חייהם לא היו קלים. הם לא התחתנו ובשל כך לא היו להם משפחה או קשרים בקהילה. הם נדדו ברחבי אירופה, כשמעריצים עוברים איתם מעיר לעיר וצופים בהם שוב ושוב.

באלפי משפחות עניות מדי שנה דאגו אז לביצוע הניתוח מכיוון בכדי שהילד ייהנה מהצלחה כלכלית ואמנותית. חוקרים מעריכים שבתחילת המאה ה-18 סורסו כך כ-4,000 ילדים מדי שנה. מי מהקסטרטי שלא הפכו לזמרים או כוכבים בינלאומיים, עבדו במשרות קבועות בכנסיות ובמוסדות ציבור וזכו לקיום כלכלי טוב. זה הספיק להורים, בכדי לבצע את הניתוח.

זה היה הפילוסוף הצרפתי הנודע ז'אן ז'אק רוסו שביקר קשות את סירוס הילדים למטרות כאלה וחולל גל של התנגדות לתופעה האכזרית. במידה רבה בזכותו הלכה תרבות הקסטרטי ונעלמה במהלך המאה ה-18. הכנסיות עוד המשיכו עם זמרי קסטרטי ששרו בטקסים דתיים, אבל במאה ה-20 הם נעלמו לחלוטין.


הנה אלסנדרו מורשי אחד מאחרוני הקסטרטי בעולם:

https://youtu.be/lQo2PNnwOww


ורשימה של קסטרטי מפורסמים בהיסטוריה:

https://youtu.be/OxSlnE408Eo

כשאנו צועקים למול ההרים הגבוהים, קירות ההרים מחזירים את הקול אלינו. לכן אנחנו שומעים אותו שוב, כאילו הוא צועק אלינו מרחוק. אם למולם יש גם קירות - הקול יחזור שוב ושוב, מה שנקרא ״הדהוד״.

גם כשאנו צועקים לתוך מנהרה, הקול שלנו יהדהד. זה קורה משום שהקירות מחזירים שוב ושוב את הקולות, עד שהם נחלשים. כל קיר מחזיר את הקול לקיר שממולו וכך חוזר הקול שוב ושוב, עד שהוא נחלש ונגמר.


הנה הד בהרי הרוקי בארה"ב:

http://youtu.be/VKedFEs38lM


הנה הדהוד של מנהרה:

http://youtu.be/XSkZAvGWsmM


ועוד מנהרה מהדהדת:

http://youtu.be/U_y48Vmz5J4

מקהלה היא קבוצת זמרים, ששרה יחד מוסיקה קולית. בין סוגי המקהלות בעולם ניתן למצוא את מקהלות הנערים, מקהלות נשים, השרות בשני קולות ומקהלות של נשים וגברים, השרות ב-4 קולות שונים.

שורשי המקהלה הם עתיקים וכבר בתקופה הקלאסית, של יוון העתיקה ורומי, היו המקהלות אמצעי בידור אהוד מאד. בימינו גם בבתי ספר רבים יש מקהלה ובה מבצעים הילדים שירים שהותאמו למקהלת ילדים.

מקהלות הן קבוצות של קולות ולא סולנים או יחידים המפליאים לשיר. צריך לזכור זאת כשמשתתפים במקהלה כזו. סולנים או בעלי קולות ייחודיים לא בהכרח מתאימים למקהלות.

פול מקרטני, חבר הביטלס המצליח ביותר וללא ספק אחד משני הקולות הטובים בלהקה המעולה הזו, לא התקבל למקהלת בית הספר בו למד בליברפול. אגב, בדיוק כמוהו לא זכה להתקבל למקהלת בית הספר שלו מי שהתפרסם בבגרותו כנהג המשאית שהקליט שיר לאימו, הלהיב את הטכנאי והתפרסם בכל העולם. קראו לו אלביס פרסלי והוא כנראה הזמר הסולן המפורסם ביותר במאה ה-20.


הנה מקהלת נערות מדרום אפריקה:

https://youtu.be/HBZWXlCDMo4


מקהלת בני נוער מרגשת:

https://youtu.be/nomxXk6Q1rk


מקהלה בליווי תזמורת מבצעת את הקנטטה מספר 147 של באך "ישו, שמחתי לעד":

https://youtu.be/WUo7tQOvapE


מקהלת ילדים:

https://youtu.be/0ysNcfFmELA


מקהלת נערים מטקסס בשיר של יוהן סבסטיאן באך:

https://youtu.be/IR02YZosUqU


מקהלה שרה חלק מהיצירה "כרמינה בורנה" של קרל אורף:

https://youtu.be/EJC-_j3SnXk


מקהלה מלווה את כוכבת הפופ דואה ליפה:

https://youtu.be/3DcoC8p9az8


ובימי סגר הקורונה - המקהלה והתזמורת התלמידים של תיכון תלמה ילין:

https://youtu.be/wq-YwxRBIQ8?long=yes

א-קפלה (A-Cappella) היא ביצוע קולי של שיר או מוסיקה, ללא ליווי כלי. המושג בא מאיטלקית שבה הפירוש הוא "כמו בקפלה" (של כנסייה) או "בנוסח קפלה".

שירת א קפלה הפכה מקובלת כבר מימי הביניים, כולל במוסיקה הכנסייתית של הקתולים, בשל האיסורים או ההגבלות שהוטלו בתקופות הקדומות הללו על נגינה בתוך כנסיות.

כיום השירה הזו היא בעיקר אמנותית, עם הרבה הרכבים בעולם המתמחים בביצועי א-קפלה מעולים, כולל כאלה שמשלבים שירה עם חיקוי ווקאלי של כלי הנגינה ותפקידי הליווי שלהם, המלווים בהרכב את השירה.


אנה ריד, סולנית להקת האינדי-רוק לונדון גראמר פותחת סולו בשירת א-קפלה ואז מצטרפים הכלים:

https://youtu.be/jqhgXAGP4Ho


שירת א-קפלה קבוצתית:

http://youtu.be/OOGAm0M9xSM


סוזן וגה שרה א-קפלה בשיר הידוע שלה Tom’s Diner:

https://youtu.be/DkYPge6ZKSQ?t=1m25s


א-קפלה מקצועית בחיוך:

https://youtu.be/0M8XIsJ3QYI


ג'אזית נהדרת של מנצח מקהלות ישראלי, שללא זמריו שר לבדו, בבידוד בימי קורונה:

https://youtu.be/Qy4wnMKWa-w


מצגת וידאו שמציגה את המושג א-קפלה:

https://youtu.be/yE5rW-2MthY


אקפלה בערוצים של המון זמרים:

https://youtu.be/CMNDdnYOjWw


א-קפלה לשיר ג'אז ידוע מאד:

https://youtu.be/eN7I6dJmAGo


מישהו שהקליט כך את כל נעימת הפתיחה של משפחת סימפסון:

https://youtu.be/hZwJ3BZ6gig


אפליקציה לטלפון חכם, שמאפשרת להקליט קטעים בקולות א-קפלה:

https://youtu.be/_STHaA2iHfg


אחת מפתיעה שהופכת לפלאש מוב מצחיק:

http://youtu.be/Y2q8sbJDLEw


והצעת נישואין שכולה א-קפלה מרגשת:

http://youtu.be/0jk8hnZTDhU

שירה בקולות היא דרך מיוחדת ליצור הַרְמוֹנְיָה, מה שתורגם לעברית כ"תֹּאַם". שירה כזו יוצרת הרמוניה, שנוצרת במוסיקה כשיש צירוף בין צלילים בעלי גובה שונה, הנשמעים טוב ביחד, באותו זמן. מבחינה אקוסטית, או פיזיקלית, ההרמוניה היא יחס תדירויות מסוים שנוצר בין התדירויות צליל, מה שבמוסיקה הוא הגובה של הצלילים הללו.

בשירה בקולות משלימים הקולות השונים זה את זה ויוצרים את היופי המוסיקלי הקולי. הקולות הראשיים הם סופרן, אלט, טנור ובס. בנוסף להם, יש קולות משניים - מצו סופרן, שהוא הקול שנמצא בין הסופרן לאלט, והבריטון, שהוא הקול שבין קול הטנור לבס.


זה אולי שיר הפופ הידוע ביותר בקולות שבו (מתורגם):

https://youtu.be/N-aK6JnyFmk


חבורה קולית ששרה בקולות בהרמוניה יפהפיה:

https://youtu.be/Mjlsmets--0


מקהלת גברים מרטיטה בקולות מרטיטים:

https://youtu.be/WyxXGdG3-Io


רביעיית בנות ששרה בקולות, תוך כדי...

https://youtu.be/ouXHy21z73I


מיסטר סאנדמן - אחד השירים הווקליים הכי פופולריים בשנות ה-50:

https://youtu.be/VNUgsbKisp8


ומישהו שעלה לרכבת ושר עם הנוסעים כדי לשמח ואנשים "עושים קולות":

https://youtu.be/xctzp0dp9uc

נאום טוב, כולם יודעים, הוא המחשה מצוינת לכוחה של המילה המדוברת. הוא שמייצר את יכולתו של מנהיג, מנהל, או כל מוביל, להשפיע על מהלך ההיסטוריה ולתת השראה לציבור המאזין לו.

אבל מבין משתנים כמו תוכן, הופעה ואינטונציה בנאום ובהעברת מסר, מסתבר לא פעם, ולרבים זו הפתעה, שהתוכן תופס חלק קטן בהצלחת ההרצאה, בנאום או במסר שמעביר רק 10% מסך העניין.

שאר ה-90% הם ההופעה של הנואם או המרצה, שמקבל, החזיקו חזק, לא פחות מ-70%, והאינטונציה והקול, שתופסים את ה-20% הנותרים.


#כמה מילים על המרכיבים הללו:
הופעה - הקהל מאד תופס את הופעתו של המרצה או הנואם. ההופעה החיצונית, הלבוש, העמידה, שפת הגוף - כל אלה משפיעים מאד על הקהל.

אינטונציה - בטחון עצמי, שפה ברורה, העברת מסר קצר ופשוט. גובה הקול יקבע כמה סמכותיים נהיה וכמה וכיצד יעבור המסר שלנו אל הקהל.

העברת מסר - ממש לדבר עם הקהל, לספר סיפור ולא סתם להעביר נקודות, רצוי אפילו לשלב סיפור שממחיש את נושא הדיבור.

תקשורת - ליצור קשר עין ולהשתמש בהבעות פנים, לחייך, אפשר אפילו לשלב הומור, הכל כדי לחזק ולדייק את המסר ולגרום שירצו לשמוע.

דיבור מנגן ודינמי - אל תנסו דיבור מונוטוני. הוא עובד הכי גרוע שאפשר. השתמשו בעוצמה משתנה, חזקה כשתרצו להיות מכריעים ומאוד חלשה אבל מרוכזת, עם שפת גוף ובעיקר פנים - כשתרצו להעביר מסר מדויק וחד.

התוכן הוא, אגב, כמעט ולא חשוב. עד כמה שזה נשמע מוזר...


כך נואמים כדי להשיג את המטרות (מתורגם):

https://youtu.be/3klMM9BkW5o


מאחורי כל נואם בכיר יושבים לרוב כותבי נאומים (עברית):

https://youtu.be/Y8CZU1RPbGM


סטודנט שמיישם את הטיפים שקיבל ועומד נהדר מול כיתתו:

https://youtu.be/V8eLdbKXGzk


בחיוך - נואם מקומי (עברית):

https://youtu.be/AKkGRAkTYpE


הרצאה פנומנלית על דיבור ואיך לדבר בצורה אפקטיבית, מול קהל ומול העולם (מתורגם):

https://youtu.be/eIho2S0ZahI?long=yes


ושינוי בשפת הגוף שלנו ישנה משמעותית את התוצאות של הנאום (מתורגם):

https://youtu.be/Ks-_Mh1QhMc?t=221?long=yes

זיהום רעש היא אחת הבעיות של החיים בעידן המודרני. החוקרים גורסים שרעש בעוצמה של מעל 60 דציבל מתחיל להפריע ולהטריד את מנוחתנו. מכשירים שונים ורעשי פיתוח ובניה גורמים למגוון רעשים שמקיפים אותנו ומטרידים בהתמדה. לעיתים קרובות נראה שאין מה לעשות בעניין, אבל מסתבר שיש.

למשל אוזניות שמבטלות חלק גדול מהרעש שחודר מבחוץ. שיטת הפאזה ההפוכה מאפשרת לבטל את הרעש זה ברובו.


הנה בעיית זיהום הרעש והאפשרויות המוכרות להתמודדות:

http://youtu.be/z7Dckph9Dhk

שיטת הפאזה ההפוכה לביטול רעשים:

http://youtu.be/VTx4JgYsW5s


השיטה הפיזיקלית לביטול רעשים:

http://youtu.be/Ien0UI8QTSo


ומסעדה שמותחת את הסועדים שלה במגפונים:

http://youtu.be/vlF_c6wdcCk

מבין הפיתוחים וההמצאות שליוו את דור המידע, נראה שהמצאת ה-mp3 היא המשמחת ביותר לאדם הפשוט. אמנם חוויית השיטוט והבחירה בחנויות התקליטים והדיסקים כמעט ונעלמה, אבל המוסיקה מעולם לא הייתה כה זמינה לכל כך הרבה אנשים. האם זה טוב? - כנראה שכן, על אף שכמו בכל מהפכה, יש גם כאן מי ששילמו עליה ביוקר ויש מי שנאלצו לשנות הרגלים עסקיים ואחרים.

הכל התחיל בשנות ה-80 של המאה הקודמת. צוות חוקרים במכון המחקר פראונהופר שבגרמניה, בראשות מהנדס אלקטרוניקה ומתמטיקאי גרמני בשם קרלהיינץ ברנדנבורג, מצא דרך ליצור אלגוריתם דחיסה שיכווץ קבצי קול לכ-1/12 מהגודל שלהם. זו הייתה מהפכה של ממש, בה הם הצליחו להרחיק את כל הצלילים שאינם בתדרים שבתחום השמע האנושי (בין 1000 ל-5000 הרץ), בידיעה שמרבית מה שהוציאו ממילא לא נשמע לאוזן אנושית. הבדלים קטנים בין צלילים קרובים וצלילים בעוצמה נמוכה יחסית הוקרבו למען מיזעור הקובץ.

קרלהיינץ וחבריו הציעו את הפורמט שפיתחו לתקן ה-MPEG, לצורך כיווץ קול בתעשיית הקולנוע, שם חיפשו פתרונות להפצת סרטים על גבי תקליטורים קומפקטיים אך מוגבלים בנפח המידע שניתן לשמור עליהם. אבל התעשייה בחרה בפורמט אחר והגרמנים נאלצו לחפש במקום אחר.

המקום הזה הלך ותפס אז. קראו לו WWW, האינטרנט בשבילכם, והוא בדיוק פרץ לעולם. אנשי המכון החליטו לקרוא לקובץ שלהם mp3 ולהציעו ליצרני תוכנות המרת צליל ונגני מוסיקה למחשב. לראשונים הציעו להוסיף תמורת תשלום פורמט כיווץ מדהים של שירים, שיהפוך את התוכנות שלהם ללהיטים בקופה. מיצרני תוכנות נגינת אודיו הם אפילו לא ביקשו תשלום, רק הציעו שהתוכנות שלהם יוכלו לנגן קבצי mp3.

התוצאה הייתה לא פחות ממדהימה. עשרות תוכנות המרה אפשרו למשתמשים להמיר מוסיקה לקבצי mp3 וצעירים מכל העולם החלו להמיר אוספים שלמים לקובץ החדש והקומפקטי, שתפס כה מעט על הכונן שלהם.

הצעירים הללו, שבעתיד יוגדרו כדור ה-Y, החלו לשלוח ולשתף שירים אחד עם השני במייל או בהעתקה מכונן לכונן. מכל עבר החלו לצוץ ברשת אתרים להורדת שירים בפורמט החדש. תוכנות נגן כמו winamp ניגנו את השירים ונשמעו מצויין. הן גם אפשרו לנגן פלייליסט, מושג חדש שנוצר ויחליף בהדרגה את האלבום. היתרון הנוסף שהוכנס לקובץ ה-mp3 היה שניתן היה לנגן אותו, תוך כדי ההורדה. המשמעות הייתה שבאינטרנט האיטי של אז, ההמתנה עד שיירד כל הקובץ נחסכה וזה היה פשוט כיף..

ואז המסיבה התפוצצה. האקר שפרץ תוכנת המרות הפיץ את האלגוריתם של הדחיסה ברשת ולשוק התווספו מאות תוכנות חינמיות להמרה ל-mp3. מה שהיה נהר הפך לנחשול וצונאמי של קבצי מוסיקה ושירים, שכמוהו לא הכיר העולם. עתה נוצרו גם תוכנות חינמיות לשיתוף קבצים, כמו נאפסטר, קאזאה ואימיול והעולם לא הפסיק להוריד ולשתף את השירים שפעם קנה בכסף רב. הצירוף 'זכויות יוצרים' החל להשמע כמו מונח מעולם המשפט הקדום והצעירים של היום כבר לא מתעניינים במוצרים מהעבר "הרחוק", כמו דיסקים... המהפכה הושלמה!


הנה סיפורו של ה-mp3:

http://youtu.be/jCO9LV-D5f4?t=15s


והסבר שימושי על היתרונות של הקובץ:

http://youtu.be/g5n3lKNJiTc