שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם צירופי המקרים של אפקט באדר מיינהוף?
אפקט באדר מיינהוף (Bader Meinhof effect) הוא שמה המלגלג של תופעה שכל אחד ייזכר מיד שהוא חווה ולא רק פעם אחת.
זוהי תופעה פסיכולוגית מסקרנת, שבה נדמה לנו שברגע שלמדנו על דבר חדש – הוא פתאום מופיע בכל מקום. שמעת בפעם הראשונה על סופר בשם הרוקי מורקמי? פתאום תראה את שמו בחנות הספרים, בכתבה בעיתון, ואז תישאב לשיחה אקראית ברחוב שבה מישהו ממליץ עליו.
זה לא שהעולם באמת השתנה או שהמידע החדש צץ משום מקום – אלא שהמוח שלנו התחיל לשים לב. מדובר במנגנון הקשב הסלקטיבי במוחנו, שנותן קדימות למידע, ככל הנראה מידע חדש. זהו שילוב בין קשב סלקטיבי, בו המוח בוחר למה להתייחס ובאופן לא מודע גורם לנו לחפש אותו מסביב. המוח "שולף" את המידע מתוך כל הרעש הסביבתי, לבין הטיית אישוש (Confirmation Bias), שקשורה בנטייה שלנו להבחין במה שמחזק את מה שאנחנו כבר יודעים או מאמינים בו.
השם "אפקט באדר-מיינהוף" (Baader-Meinhof Effect) ניתן לתופעה בשנות ה-90, כשקורא אמריקאי בשם טרי מ. מיינץ כתב באינטרנט (עיתון מקומי בשם St. Paul Pioneer Press) שבפעם הראשונה ששמע על קבוצת הטרור הגרמנית באדר-מיינהוף, הוא החל להיתקל בשמה שוב ושוב בימים שאחר כך. שם הקבוצה לקוח משמותיהם של שניים מראשי "סיעת הצבא האדום" (Red Army Faction) שפעלה במערב גרמניה בשנות ה-70.
למרות שאין קשר ממשי בין האפקט לתנועה הזו, השם תפס. עם הזמן, אנשי מדע החלו להשתמש בשם המדויק יותר – אשליית תדירות (Frequency Illusion) – מונח שטבע הפרופסור לבלשנות ארנולד זוויקי (Arnold Zwicky). הוא עצמו סיפר על מקרה שבו שמע במקרה שיר איטלקי ישן, ופתאום שם לב שהוא חוזר שוב ושוב בכל מקום – כולל בפרק של סדרת טלוויזיה.
זה לא שהתדירות של המקרים במציאות עולה לפתע. אלה אנחנו שנותנים להם פתאום תשומת לב מיוחדת, כשבעצם הם היו קיימים שם כל הזמן.
יש שראו באפקט באדר-מיינהוף הוכחה לכך שהמוח הוא לא מצלמה שמתעדת את המציאות, אלא עורך שמחליט מה ייכנס לתמונה ומה יישאר מחוץ לפריים. הסופר דאגלאס קופלנד תיאר תופעה כזו באחד מספריו, כשהגיבור מגלה תסמין נדיר – ופתאום שומע עליו בכל מקום. במציאות, אותו תסמין כנראה היה שם תמיד, פשוט המוח לא נתן לו במה.
אפילו דיפלומטים אמריקאים דיווחו על חוויות דומות: אחד מהם סיפר שכשלמד ביטוי מסוים בשפה המקומית, פתאום שמע אותו חוזר ברדיו, בעיתון, ואפילו ברחוב. למעשה, הביטוי תמיד היה שם – רק שהוא לא היה קשוב לו קודם לכן.
אז בפעם הבאה שתשמע על משהו חדש – ופתאום תראה אותו בכל מקום – אתה לא משתגע. אתה פשוט חווה את אפקט באדר-מיינהוף בפעולה. וזה דווקא אומר שהמוח שלך עובד בדיוק כמו שצריך.
הנה אפקט באדר מיינהוף (עברית):
https://youtu.be/Szqlw1tviXc
עוד על האפקט:
https://youtu.be/p6hnC6QLvfo
והסבר מצויר של רובוטית שיודעת:
https://youtu.be/1RG1JiPny3o
מי היה רוף הכלב המתמטי?
קראו לו "רולף הכלב" (Rolf the Dog) והוא ידע חשבון, או לפחות לענות על שאלות בחשבון. סיפרו עליו שהטא יכול לבצע חישובים מתמטיים ולתקשר עם בני אדם ברמה אינטליגנטית גבוהה.
השאלה העיקרית הייתה איך זה בדיוק קורה והאם זו תקשורת מופלאה בין מינים או סתם הונאה מדעית?
רולף המתמטי היה כלב מגזע איירדייל טרייר (Airedale Terrier) שבראשית המאה ה-20, עורר בקהילה המדעית עניין יוצא דופן. זאת לאחר שבעליו, פאולה מואקל (Paula Moekel), טענה שהוא מסוגל לפתור תרגילי מתמטיקה מורכבים ולתקשר באמצעות שפה מקודדת.
אותה מוקל, אישה משכילה מהעיר הגרמנית מנהיים (Mannheim), פיתחה שיטת תקשורת מיוחדת עם רולף. היא הציגה לכולם את יכולתו המופלאה של הכלב לתקשר על ידי ביצוע טפיחות משתנות ברגלו, כשכל צירוף כזה מייצג אות אחרת. טפיחות מרובות ייצגו אותיות פחות שכיחות בשפה. מואקל טענה שכלבה הוא משורר, אוהב ספרים ומבין כמה שפות.
מה שברור היה שרולף הכלב למד להביע את עצמו באמצעות נקישות רגליים ושכל רצף נקישות מייצג אותיות לפי קוד מוסכם. השיטה הזו, שעתידה לזכות בכינוי "שיטת מנהיים" (Mannheim Method), משכה תשומת לב רבה מצד מדענים וחוקרים שונים בתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית.
בביוגרפיה שלה היא התעקשה שרולף מהרהר בבעיות פילוסופיות ותאולוגיות עמוקות ובעניינים דתיים שונים. ברחבי גרמניה נפוצו הסיפורים על רולף והספר שלה, כשהם מושכים תשומת לב רבה של מתעניינים בפסיכולוגיה של בעלי חיים.
הסיפורים על יכולותיו של רולף היו מדהימים. לפי התיעוד, הוא היה מסוגל לא רק לפתור בעיות מתמטיות פשוטות, אלא גם לנהל שיחות מורכבות על נושאים פילוסופיים ואף להביע דעות על מלחמת העולם הראשונה. חוקרים רבים, ביניהם הפסיכולוג המפורסם וויליאם מקנזי (William MacKenzie), באו לצפות ברולף ולתעד את "יכולותיו".
אולם, כמו במקרים רבים של "חיות חכמות" בהיסטוריה, גם במקרה של רולף התעוררו ספקות רבים. מבקרים טענו שבמקום לבצע חישובים או לתקשר, בסך הכל מדובר בבעל חיים המגיב לרמזים לא מודעים מצד בעליו. היה לכך תקדים בתופעת "הסוס החכם של אלברפלד" (Clever Hans Effect), תופעה שנקראת על שם סוס שנחשב למתמטיקאי מחונן בתחילת המאה ה-20 והפכה למושג מפתח בפסיכולוגיה ההתנהגותית.
פרופסור ידוע בשם זייגלר מאוניברסיטת שטוטגרט התרשם מיכולותיו. חוקרים אחרים גרסו שהכלב בסך הכל מגיב לסימנים לא-רצוניים בגופו של השואל.
לגבי סיפורו של רולף ידוע מאמר שפורסם במגזין "פסיכולוגיה היום". סופר בו שבעקבות המחקרים על רולף פתחו הנאצים תוכנית סודית לאילוף כלבים נבונים ו"מדברים", למטרות כמו ריגול ומודיעין.
למרות שכיום רוב החוקרים מסכימים שיכולותיו של רולף היו כנראה תוצאה של פרשנות מוטעית או אפילו הונאה מכוונת, סיפורו ממשיך לרתק את המדע. הוא מעלה שאלות מרתקות על טבע האינטליגנציה החייתית, על הקשר בין בני אדם לחיות ועל הדרך בה התשוקה שלנו למצוא תבונה אנושית בחיות - יכולה להוביל אותנו לראות דברים שלא באמת קיימים.
אין סרטונים על הכלב המתמטי רולף, אך דומה שהוא זכה להנצחה בצורת דמות בסדרת הטלוויזיה "החבובות":
https://youtu.be/_yaP_kc3y9w
יש גם כלבת ג'ק ראסל שמחשבת כיום חישובים אריתמטיים:
https://youtu.be/xGWAZtD3IsQ
וכך בודקים, ממש כמו אז, אם היא לא מקבלת סימנים:
https://youtu.be/Zfw1FXXhgRk
צירוף מקרים
אפקט באדר מיינהוף (Bader Meinhof effect) הוא שמה המלגלג של תופעה שכל אחד ייזכר מיד שהוא חווה ולא רק פעם אחת.
זוהי תופעה פסיכולוגית מסקרנת, שבה נדמה לנו שברגע שלמדנו על דבר חדש – הוא פתאום מופיע בכל מקום. שמעת בפעם הראשונה על סופר בשם הרוקי מורקמי? פתאום תראה את שמו בחנות הספרים, בכתבה בעיתון, ואז תישאב לשיחה אקראית ברחוב שבה מישהו ממליץ עליו.
זה לא שהעולם באמת השתנה או שהמידע החדש צץ משום מקום – אלא שהמוח שלנו התחיל לשים לב. מדובר במנגנון הקשב הסלקטיבי במוחנו, שנותן קדימות למידע, ככל הנראה מידע חדש. זהו שילוב בין קשב סלקטיבי, בו המוח בוחר למה להתייחס ובאופן לא מודע גורם לנו לחפש אותו מסביב. המוח "שולף" את המידע מתוך כל הרעש הסביבתי, לבין הטיית אישוש (Confirmation Bias), שקשורה בנטייה שלנו להבחין במה שמחזק את מה שאנחנו כבר יודעים או מאמינים בו.
השם "אפקט באדר-מיינהוף" (Baader-Meinhof Effect) ניתן לתופעה בשנות ה-90, כשקורא אמריקאי בשם טרי מ. מיינץ כתב באינטרנט (עיתון מקומי בשם St. Paul Pioneer Press) שבפעם הראשונה ששמע על קבוצת הטרור הגרמנית באדר-מיינהוף, הוא החל להיתקל בשמה שוב ושוב בימים שאחר כך. שם הקבוצה לקוח משמותיהם של שניים מראשי "סיעת הצבא האדום" (Red Army Faction) שפעלה במערב גרמניה בשנות ה-70.
למרות שאין קשר ממשי בין האפקט לתנועה הזו, השם תפס. עם הזמן, אנשי מדע החלו להשתמש בשם המדויק יותר – אשליית תדירות (Frequency Illusion) – מונח שטבע הפרופסור לבלשנות ארנולד זוויקי (Arnold Zwicky). הוא עצמו סיפר על מקרה שבו שמע במקרה שיר איטלקי ישן, ופתאום שם לב שהוא חוזר שוב ושוב בכל מקום – כולל בפרק של סדרת טלוויזיה.
זה לא שהתדירות של המקרים במציאות עולה לפתע. אלה אנחנו שנותנים להם פתאום תשומת לב מיוחדת, כשבעצם הם היו קיימים שם כל הזמן.
יש שראו באפקט באדר-מיינהוף הוכחה לכך שהמוח הוא לא מצלמה שמתעדת את המציאות, אלא עורך שמחליט מה ייכנס לתמונה ומה יישאר מחוץ לפריים. הסופר דאגלאס קופלנד תיאר תופעה כזו באחד מספריו, כשהגיבור מגלה תסמין נדיר – ופתאום שומע עליו בכל מקום. במציאות, אותו תסמין כנראה היה שם תמיד, פשוט המוח לא נתן לו במה.
אפילו דיפלומטים אמריקאים דיווחו על חוויות דומות: אחד מהם סיפר שכשלמד ביטוי מסוים בשפה המקומית, פתאום שמע אותו חוזר ברדיו, בעיתון, ואפילו ברחוב. למעשה, הביטוי תמיד היה שם – רק שהוא לא היה קשוב לו קודם לכן.
אז בפעם הבאה שתשמע על משהו חדש – ופתאום תראה אותו בכל מקום – אתה לא משתגע. אתה פשוט חווה את אפקט באדר-מיינהוף בפעולה. וזה דווקא אומר שהמוח שלך עובד בדיוק כמו שצריך.
הנה אפקט באדר מיינהוף (עברית):
https://youtu.be/Szqlw1tviXc
עוד על האפקט:
https://youtu.be/p6hnC6QLvfo
והסבר מצויר של רובוטית שיודעת:
https://youtu.be/1RG1JiPny3o
קראו לו "רולף הכלב" (Rolf the Dog) והוא ידע חשבון, או לפחות לענות על שאלות בחשבון. סיפרו עליו שהטא יכול לבצע חישובים מתמטיים ולתקשר עם בני אדם ברמה אינטליגנטית גבוהה.
השאלה העיקרית הייתה איך זה בדיוק קורה והאם זו תקשורת מופלאה בין מינים או סתם הונאה מדעית?
רולף המתמטי היה כלב מגזע איירדייל טרייר (Airedale Terrier) שבראשית המאה ה-20, עורר בקהילה המדעית עניין יוצא דופן. זאת לאחר שבעליו, פאולה מואקל (Paula Moekel), טענה שהוא מסוגל לפתור תרגילי מתמטיקה מורכבים ולתקשר באמצעות שפה מקודדת.
אותה מוקל, אישה משכילה מהעיר הגרמנית מנהיים (Mannheim), פיתחה שיטת תקשורת מיוחדת עם רולף. היא הציגה לכולם את יכולתו המופלאה של הכלב לתקשר על ידי ביצוע טפיחות משתנות ברגלו, כשכל צירוף כזה מייצג אות אחרת. טפיחות מרובות ייצגו אותיות פחות שכיחות בשפה. מואקל טענה שכלבה הוא משורר, אוהב ספרים ומבין כמה שפות.
מה שברור היה שרולף הכלב למד להביע את עצמו באמצעות נקישות רגליים ושכל רצף נקישות מייצג אותיות לפי קוד מוסכם. השיטה הזו, שעתידה לזכות בכינוי "שיטת מנהיים" (Mannheim Method), משכה תשומת לב רבה מצד מדענים וחוקרים שונים בתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית.
בביוגרפיה שלה היא התעקשה שרולף מהרהר בבעיות פילוסופיות ותאולוגיות עמוקות ובעניינים דתיים שונים. ברחבי גרמניה נפוצו הסיפורים על רולף והספר שלה, כשהם מושכים תשומת לב רבה של מתעניינים בפסיכולוגיה של בעלי חיים.
הסיפורים על יכולותיו של רולף היו מדהימים. לפי התיעוד, הוא היה מסוגל לא רק לפתור בעיות מתמטיות פשוטות, אלא גם לנהל שיחות מורכבות על נושאים פילוסופיים ואף להביע דעות על מלחמת העולם הראשונה. חוקרים רבים, ביניהם הפסיכולוג המפורסם וויליאם מקנזי (William MacKenzie), באו לצפות ברולף ולתעד את "יכולותיו".
אולם, כמו במקרים רבים של "חיות חכמות" בהיסטוריה, גם במקרה של רולף התעוררו ספקות רבים. מבקרים טענו שבמקום לבצע חישובים או לתקשר, בסך הכל מדובר בבעל חיים המגיב לרמזים לא מודעים מצד בעליו. היה לכך תקדים בתופעת "הסוס החכם של אלברפלד" (Clever Hans Effect), תופעה שנקראת על שם סוס שנחשב למתמטיקאי מחונן בתחילת המאה ה-20 והפכה למושג מפתח בפסיכולוגיה ההתנהגותית.
פרופסור ידוע בשם זייגלר מאוניברסיטת שטוטגרט התרשם מיכולותיו. חוקרים אחרים גרסו שהכלב בסך הכל מגיב לסימנים לא-רצוניים בגופו של השואל.
לגבי סיפורו של רולף ידוע מאמר שפורסם במגזין "פסיכולוגיה היום". סופר בו שבעקבות המחקרים על רולף פתחו הנאצים תוכנית סודית לאילוף כלבים נבונים ו"מדברים", למטרות כמו ריגול ומודיעין.
למרות שכיום רוב החוקרים מסכימים שיכולותיו של רולף היו כנראה תוצאה של פרשנות מוטעית או אפילו הונאה מכוונת, סיפורו ממשיך לרתק את המדע. הוא מעלה שאלות מרתקות על טבע האינטליגנציה החייתית, על הקשר בין בני אדם לחיות ועל הדרך בה התשוקה שלנו למצוא תבונה אנושית בחיות - יכולה להוביל אותנו לראות דברים שלא באמת קיימים.
אין סרטונים על הכלב המתמטי רולף, אך דומה שהוא זכה להנצחה בצורת דמות בסדרת הטלוויזיה "החבובות":
https://youtu.be/_yaP_kc3y9w
יש גם כלבת ג'ק ראסל שמחשבת כיום חישובים אריתמטיים:
https://youtu.be/xGWAZtD3IsQ
וכך בודקים, ממש כמו אז, אם היא לא מקבלת סימנים:
https://youtu.be/Zfw1FXXhgRk
