שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מצחיק בצחוק ואיך זה קשור להומור?
הצחוק הוא פעולה של השמעת קול ושינוי של הבעת הפנים בדומה לחיוך, אך בצורה משמעותית עוד יותר.
הצחוק נוצר בשל רגשות ומצבים שהם לרוב בהקשר של הומור או שמחה. מנגד, פעמים רבות הוא יכול לבוא על רקע של רגשות כמו מבוכה ובמקרים קיצוניים אפילו צער.
מסתבר שהצחוק קיים גם אצל בעלי חיים, בעיקר יונקים אבל אולי גם ציפורים. שם זה כמובן לא מבדיחה או סטנדאפ אלא מדגדוג ושעשוע. כנראה שאבולוציונית הצחוק מסייע לסמן בטבע על ידידות מצד בעל החיים הצוחק ועל זה שאינו תוקפני. כך יכולים קופים, למשל, להאיבק זה בזה במשחק ולצחוק, כשהם מזמנים ש"זה בצחוק..."
אצלנו, בני המין האנושי, הצחוק הפך לכלי חברתי המשמש להבעת רגשות ולהעביר בצורה טובה משמעויות עדינות. הוכחה פשוטה לכך היא שמסתבר שאנחנו צוחקים הרבה פחות, מאותו תוכן משעשע, כשאנחנו לבד...
הצחוק הוא גם מדבק. לא מעט אנשים מתחילים לצחוק רק מפני שמישהו צוחק לידם וגם כשאינם יודעים את סיבת הצחוק ומה הגורם לו. הסברה של החוקרים היא שכך אנו משתפים רגשות ותחושות.
הנה הסיבה שאנו צוחקים (מתורגם):
https://youtu.be/Xu-QfE_1ksk
שר החינוך לשעבר צוחק בעת נאומו בכנסת ולא מצליח לעצור את צחוקו (עברית):
http://youtu.be/kloZhPj1AFM
מראיינת שלא מצליחה שלא לצחוק למשמע מראיין משונה:
http://youtu.be/Rja8eiOOfeA?t=16s
כך בוחנים פרחי קורס שוטרים בארה"ב האם הם מסוגלים לעמוד בקשיחות וללא צחוק לפני האזרחים:
https://youtu.be/qymqjHY_9rg
וצחוק אמיתי של כמה בנות שכנראה לא מצליחות לצאת ממנו:
http://youtu.be/D_RxVaAY4JU
מדוע הצבוע צוחק?
האגדה מספרת שהצבועים מהפנטים את בני אדם בצחוקם המתגלגל כדי לטרוף אותם. ואכן, צחוקו של הצבוע הוא סימן ההיכר של הטורף הזה. החוקרים ניסו לתת במשך שנים רבות הסברים לצחוק הזה, שלא זו בלבד שהוא מקשה על הצבוע להפתיע את הטרף, הוא גם מזמין טורפים מתחרים וחזקים ממנו, כמו אריות, אל המקום.
במחקרים אחרונים נמצא שהגיחוך של הצבוע הוא סוג של תקשורת עם צבועים אחרים בסביבתו. מסתבר שצלילי צחוקם של הצבועים הצעירים הם גבוהים מצחוקם של הצבועים הבוגרים. מנעד צלילים רחב יותר מאפיין נקבות נשלטות לעומת נקבות דומיננטיות וחזקות. נקבות חלשות צוחקות יותר, כנראה מתסכול, לעומת נקבות חזקות.
מה שהחוקרים לומדים הוא שכשהם נאבקים זה עם זה על המזון, צוחקים הצבועים, כשכל אחד מהם צוחק באופן אחר, שמותאם לגילו, מינו ומעמדו בקבוצת הצבועים. כך הם מאותתים זה לזה מה כוחו של הצוחק ומה גילו ומזהירים מעימות עימם על המזון.
על צחוקם של הצבועים:
http://youtu.be/FQaSRKP8Dho
הסיבה לצחוק של הצבועים:
http://youtu.be/QMklud_R8os
והיכולת הקבוצתית שלהם להביס אפילו אריות:
http://youtu.be/1nJsVPNch8Y
למה צריך ליצנים רפואיים בבית חולים ומה הם עושים?
הליצן הרפואי הוא אדם שמסתובב בבית החולים ומשעשע חולים ובמיוחד ילדים בבדיחות וצחוק. ההומור והצחוק, קובע המחקר המדעי, מפחיתים פחדים, מסיחים את הדעת מהכאבים ועוזרים לחולים להבריא מהר יותר. חוקרי מוח ודאי יסבירו היטב הממצאים המחקריים שמצביעים על הדופמינים והאנדורפינים שמשתחררים אצל החולה הצוחק ועל כמה שהמוח "נהנה" מהצחוק, עד כדי יצירת תהליך אופטימי, היוצר שיפור בריאותי.
כן. זה שוב הכוח המדהים של הגוף-נפש.
הליצן בבית החולים עוסק בליצנות רפואית. הליצנים הרפואיים משתמשים בהומור כדי לסייע לחולים לריפוי ולשיפור המצב והתפקוד שלהם.
ראשון הליצנים הרפואיים ומי שלימד את עולם הרפואה עד כמה הומור וצחוק יכולים לסייע בריפוי, הוא פאטש אדמס, רופא אמריקאי שהפך את הליצנות והצחוק למקצועו הרפואי, במקום הרפואה הרגילה.
אבל מי שאחראי לכך שהומור הפך לכלי עבודה מקובל בריפוי והקלה על חולים, הוא מייקל כריסטנסן, אמריקאי שאמר: "אם החולים לא יגיעו לקרקס, הקרקס יגיע אליהם".
אותו כריסטנסן יצר תכנית לה קרא "יחידת הליצנות הרפואית של קרקס התפוח הגדול". אפילו השם משעשע... בפרויקט שלו הוא הכניס בשנת 1986 ליצנים רפואיים לעבודה בבתי חולים בניו יורק. די מהר נמצא שההומור הביא לשיפור של ממש באיכות חייהם של החולים במהלך האישפוז ולזירוז בהבראתם.
בדיעבד מייקל כריסטנסן יכול להיחשב כמי שברא את המקצוע הזה. הפרויקט הראשון בניו יורק היה הצלחה והביא להרחבה של הליצנות הרפואית, לבתי חולים רבים בעולם.
הנה ליצן רפואי בעבודה (עברית):
http://youtu.be/dp52N_MOp2M
ליצנית רפואית בעבודה:
https://youtu.be/qJXgNTvS-Nk
סרט על הליצן הרפואי הראשון ומי שהתחיל את התחום (עברית):
https://youtu.be/8FfU493oZs4
ליצן רפואי עם זקן (עברית):
https://youtu.be/IRWh4ZcMh9g
כך לומדים להיות ליצנים רפואיים (עברית):
https://youtu.be/6f898gbSuw0
והדוקטור הראשון בישראל לליצנות רפואית (עברית):
https://youtu.be/AkMHNmv2ml4?long=yes
מה זו פרודיה?
פרודיה (Parody) היא קטע שמחקה בחיוך יצירה או סוג יצירות מז'אנר כלשהו. פרודיות קיימות בתחומי אמנות שונים, כמו קולנוע, מוסיקה, טלוויזיה, ספרות ועוד. לעיתים מחקים בפרודיה מישהו, בחיקוי הומוריסטי, קריקטוריסטי ולעגני.
כדי שיהיה מובן ההקשר שלה, הפרודיה מוצגת בדרך כלל על דברים מוכרים. יכול למשל להיות שיר פרודי, שלועג לתופעה כלשהי, כמו לדוגמה "האשם תמיד" שהוא פרודיה על היחס אל מלצרים ערביים בישראל, או דת פרודית, שהיא פרודיה על דת או על כת ידועה (הכירו את "מפלצת הספגטי המעופפת", שהיא אלוהי הדת הפרודית "הכנסייה של מפלצת הספגטי המעופפת") וכדומה.
פרודיה קולנועית לועגת לא פעם לז'אנר קולנועי מצליח, כמו במקרה של הפרודיה המפורסמת על סרטי המערבונים "אוכפים לוהטים".
הנה פרודיה טלוויזיונית על פרסומות וסרטי מתיחות משנות ה-70 (עברית):
https://youtu.be/hHC_jITlcNc
צוחקים על להיט הרשת הגדול מכולם, בפרודיה הישראלית הכי מצליחה אי-פעם "גמבה סטייל" (עברית):
https://youtu.be/bTy9gC8BAmQ
הפארודיה המוסיקלית "אריית החתולים" של רוסיני, שמשתעשעת על חשבון זמרות אופרה:
https://youtu.be/O5bJJviAX0c
"האשם תמיד", פרודיה על "ערבי טוב" והתייחסות ליחס הציבור בישראל אל ערבים (עברית):
https://youtu.be/E1wNZXxwPhA
קטעי פרודיה קולנועית על סרטי קולנוע:
https://youtu.be/_oYtuG3ZB48
פרודיה מעט עדתית על סרט הפולחן "צ'ארלי וחצי" (עברית):
https://youtu.be/fj_aJHyqotw
ופרודיה על ההצלחה של סטטיק ובן אל תבורי (עברית):
https://youtu.be/-ksljsJhE8U
מה זה הומור?
הומור הוא מה שגורם צחוק. זוהי צורת תקשורת נפוצה, שעל-פי החוקרים נוצרת כשמחברים דברים שאמנם יש בחיבור שלהם היגיון מסוים אך הם אינם תואמים. החיבור ביניהם כל כך מפתיע אותנו, עד שאנו צוחקים ונוצר ההומור. לעג, חיקוי, חריגה מהצפוי ועוד שיטות משמשים כולם ליצירת הומור.
ההומור שהוא היכולת לראות ולבטא את המשעשע, האבסורדי והמגוחך שבחיים, תלוי בהקשר החברתי שבו אנו נמצאים: בחברה, בתרבות, במעמדנו בחברה, באישיותנו ובהקשר שבו אנו נמצאים. לכן, הומור אינו עובר כמו שהוא מחברה לחברה ומהקשר להקשר ודבר שנתפס כמלא הומור בהזדמנות מסוימת, יכול להפוך בקלות למעיק ואפילו למצער בהזדמנות אחרת.
למוחנו, אגב, ההומור הוא ממש עבודה קשה. חוקרים גילו שלא פחות מ-5 אזורים שונים במוחנו נכנסים לפעולה ברגע שמשהו מצחיק אותנו. מה שאגב מסביר היטב את הקשר המקובל שאנו מוצאים בין אינטליגנציה להומור.
יש סוגי הומור שונים, סגנונות וגם הקשרים מגוונים להומור. יש הומור סרקסטי (כלומר עוקצני), פארסה, סאטירה, פרודיה ועוד. יש ז'אנרים במדיה של הומור כמו קומדיית מצבים, קומדיה רומנטית או קומדיית סלפסטיק וכדומה.
הפוקוס בהומור הבימתי, שבו כיכבו בעבר בדרנים, התחלף עם השנים ליותר הומור סטנד-אפ. זה סגנון הומור מאולתר יותר ורגעי ובו הקהל ותשובותיו לשאלות הסטנדאפיסט הם חלק מהמופע.
בכל מקרה, אנשים העוסקים בהומור, כמו בדרנים, סטנדאפיסטים וכותבים מקצועיים של הומור לבמה, יודעים לתכנן ולכתוב חומרים ארוכים ומלאי הומור, שחלקם כתובים כל כך טוב עד שהם נתפסים כאילתור - כאילו הרגע הומצאו בראשו של הדובר.
הנה סרטון משעשע של נהג מונית מתחזה שמייצר אמירות מלאות הומור בשל ההקשר (עברית):
http://youtu.be/4Yem4mgDjOc
הומור המבוסס על עלגות והבדלי תרבות או שפה (מתורגם):
https://youtu.be/vM3i2WCed_I
יש הומור של משחקי מילים כמו זה של יניב חפץ (עברית):
https://youtu.be/nfKbv5TGtPY
במחוות זעירות, תנועות קלות, ציטטות מוכרות - יש הומור שהוא ללא מילים:
https://youtu.be/quKBHQs42Q0
מתיחה קלאסית שנועדה להצחיק, בעיקר כיוון שהנמתחים אינם יודעים שהם נמתחים:
http://youtu.be/uiFpVQHzf34
החריגה מהרגיל היא שמצחיקה אותנו במחול המשעשע הזה:
http://youtu.be/xsRNDo8Upys
מתיחת קולאז' בה ערכו חלקים משיחה אמיתית של אראלה ממפעל הפיס ויצרו שיחה עם מישהו ש"זכה" ב-125 שקלים. שימו לב לניגוד בין הטון של אראלה ובין הטון של "הזוכה" (עברית):
https://youtu.be/jPxUL17-Dq0
הומור - קווים לדמותו:
https://youtu.be/2frLKsSsiRk?long=yes
והומור טוב נמדד גם ביכולת שלו להתמודד עם הבלתי מצחיק (עברית):
https://youtu.be/AXXXGklaooY?long=yes
מה הייתה מגפת הצחוק הגדולה של טנזניה?
מגפת הצחוק הגדולה בטנזניה (Tanzanian Laughter Epidemic) היא מקרה מרתק במיוחד של צחוק שהדביק עוד ועוד אנשים ולא פסק במשך חודשים. הוא עתיד להפוך לאחד האירועים המוזרים והמסקרנים בהיסטוריה של הרפואה.
הסיפור מתחיל בבוקר שגרתי בינואר 1962 בבית הספר למיסיון קשאשה (Kashasha) שבצפון-מערב טנגניקה. התקף חרדה מביא את אחת התלמידות לצחוק בלתי נשלט ושתי חברותיה נדבקות ומתחילות לצחוק גם הן ללא שליטה.
כמו אש בשדה קוצים, הצחוק מתפשט במהירות לשאר התלמידות. מה שמתחיל כתקרית מוזרה בבית ספר אחד, יוצא אל מחוץ לבית הספר והמחוז, מתפשט אל 14 בתי ספר (שנאלצו לסגור), לאוכלוסיות נוספות בסיכון והופך די מהר לתופעה שהקיפה את כל האזור.
דומה שאיש לא מחוסן מהדבקה בצחוק המתפשט לכל עבר. כאלף איש נדבקים בה. אצל כולם צצים התקפי צחוק ובכי שחוזרים ונשנים ונמשכו או מספר שעות ואצל חלק עד 16 יום... מה שהיה מעניין הוא שההתקפים לוו בחוסר שקט, בריצה חסרת תכלית ולפעמים אפילו באלימות.
התזמון לא מקרי. רק חודש קודם לכן, בדצמבר 1961, קיבלה טנגניקה (שמה הקודם של טנזניה) את עצמאותה מבריטניה. האוויר היה רווי במתח ובציפייה, כשאי ודאות מלווה את המעמד העצמאי שטנגניקה קיבלה אך חודש לפני המקרה. השינויים החברתיים והפוליטיים העמוקים השפיעו במיוחד על הצעירים. בתי הספר, שהיו אמורים להכין את הדור הבא למדינה החדשה, הפכו לכור היתוך של לחצים ותקוות.
נראה שהצחוק לא היה של שמחה או הנאה. היו אלה התקפים של צחוק היסטרי, שלעיתים נמשכו דקות ארוכות ואף שעות, מלווים בבכי, חוסר שקט ולעיתים אף באלימות. מדענים מכנים את התופעה כמחלה המונית פסיכוגנית או סוציוגנית.
התופעה התפשטה במהירות מדאיגה באזור מוקנזה (Bukoba District), עד שארבעה-עשר בתי ספר נאלצו לסגור את שעריהם. ההערכות לגבי מספר האנשים שנפגעו נעות בין אלף לארבעה-עשר אלף איש, כשהתסמינים נמשכו אצל חלקם ימים ואף שבועות.
הרופאים והחוקרים שהגיעו למקום היו המומים. בדיקות דם מקיפות לא העלו דבר. לא נמצא שום וירוס, חיידק או רעל שיכול היה להסביר את התופעה. לאחר מחקר מעמיק, הגיעו המומחים למסקנה שמדובר במקרה קלאסי של היסטריה המונית, או בשמה המדעי "מחלה פסיכוגנית המונית". במילים פשוטות, הלחץ החברתי והפוליטי העצום שחוו התושבים מצא את דרכו החוצה בצורה של צחוק בלתי נשלט.
התופעה המסתורית הזו, שנמשכה כשנה וחצי, מלמדת אותנו שיעור מרתק על הקשר העמוק בין הנפש לגוף. היא מדגימה כיצד מצבי לחץ קיצוניים יכולים להשפיע על קהילות שלמות ולייצר תגובות פיזיות מפתיעות. גם היום, כשישים שנה אחרי, ממשיכים חוקרים להשתמש במקרה הזה כדוגמה קלאסית להשפעה של מתח חברתי על בריאות הציבור.
מגפת הצחוק של טנגניקה נותרה אחת התעלומות הרפואיות המרתקות של המאה העשרים ומזכירה שהמוח האנושי יכול לייצר תופעות מורכבות שחורגות מההבנה המדעית המקובלת. אבל היא לא לגמרי ייחודית.
למעשה, אומרים המדענים, סוג כזה של התנהגות המונית מתרחש בעולם מעת לעת. ממקומות שחווים טלטלות וחיים לא יציבים, כמו אפגניסטן, קוסובו ודרום אפריקה ואפילו באנגליה בבית ספר בלנקשייר בשנת 2015 - הוא לרוב מתקיים באוכלוסיות שנמצאות במצב של לחץ כרוני ומתח מתמיד, אם כי בהתגלמויות שונות ולאו דווקא בצחוק.
הנה סיפור מגפת הצחוק הגדולה:
https://youtu.be/WC696BfV_6k
המגפה של הצחוק הבלתי נשלט:
https://youtu.be/ms7MpUNvAK0
תיאור קולי של התופעה הייחודית:
https://youtu.be/fOZOyXnGudA
וסרטון מעט יותר ארוך על ההקשר ההיסטורי של המגפה הטנזנית:
https://youtu.be/pGVvD7hlYzI?long=yes
מהן ההמצאות המצחיקות ביותר?
המצאות הן מטבען דברים רציניים, שנועדו לסייע ולהקל את חייהם של בני-האדם. אבל רבות הן ההמצאות שיש בהן משהו מגוחך. חלק מהן מיותרות לחלוטין, חלק מהן מסורבלות ולא שימושיות וחלק, מה לעשות, פשוט מגוחכות.
הנה כמה מההמצאות המצחיקות שהוצגו בשנים האחרונות:
http://youtu.be/WN9Tk3cHMeI
איך עובדת סאטירה?
סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שלועגת ומבקרת תופעה חברתית, לרוב באופן קומי. בדרך כלל מטרתה של הסאטירה היא להביא או למנוע שינוי על ידי הצגת הדברים באופן מצחיק. הסאטירה פונה לרוב כנגד שלטון, דת, אמונה חברתית, התנהגות מקובלת, מפלגה פוליטית וכדומה. סאטירות חוברו כבר בתקופות יוון הקלאסית והאימפריה הרומית.
ישנם אמצעים רבים להצגת סאטירה. היא מקובלת בתחומי אמנות כמו תיאטרון, ספרות, קולנוע, טלוויזיה וציור. גם קריקטורות הן אמצעי מעולה כדי להעלות חיוך ולהשחיל ביקורת סאטירית.
אחד המבחנים של סאטירה, הוא ביכולתה לעשות את העבודה, מבלי להסתבך ולגרום לגוף שעל חשבונו מועלית הביקורת הקומית להביא לפגיעה בסאטיריקנים. בכדי לשעשע ולבקר באופן נסתר ולא בוטה מדי, משתמשים יוצרי סאטירה באמצעים קומיים כמו אירוניה וסרקזם (לעג נסתר) ובשיטות תיאטרליות כמו פרודיה על דברים מוכרים, הגזמת דברים אמיתיים, ושיטות מורכבות יותר כמו סמיכות והקטנה.
הנה סאטירה מ"החרצופים" על המצב בארץ בתקופת שלטון ערפאת ברשות הפלסטינית (עברית):
https://youtu.be/sW_LFi5tXuo
סאטירה על פאתוס ועל מיתוסים ישראליים בקריאת שירה - "החמישיה הקאמרית" (עברית):
https://youtu.be/Tagi-Klh8dg
שיר סאטירי ושנון של אנסמבל ציפורלה מתקופת הזום והקורונה (עברית):
https://youtu.be/f93UL-CEk4s
מ"היהודים באים" מקבלים בוקס בבטן כשהרוצח ברוך גולדשטיין בתפקיד הראפר אמינם מדבר עם אלוהים ומקבל תשובה (עברית):
https://youtu.be/eicCDSpFChM
פוליטי לפני בחירות - טוביה צפיר בתור אריק שרון שר את "אל תדברי על אריק" (עברית):
https://youtu.be/IKHwx30SpQA
דמויות ב"ארץ נהדרת" - כשבידור וסאטירה מנסים להתערבב (עברית):
https://youtu.be/gQIi9uzPyeE
לקט מתוך תכנית הסאטירה מבוססת הבובות "החרצופים" (עברית):
https://youtu.be/jcu6cF8saH8?long=yes
ולרגל היובל של "ניקוי ראש", תכנית הסאטירה הטלוויזיונית הראשונה בישראל (עברית):
https://youtu.be/aT5beyGPaVQ?long=yes
מיהם הליצנים ואיך התפתח המקצוע הזה?
ליצן (Clown) הוא אחד המקצועות הוותיקים בעולם הבידור. מדובר בבדרנים שעוטים על פניהם מסכות או איפור כבד בצורות שונות, כשאלו נועדו לשעשע ולהקנות להם מראה עליז.
איפורם המודגש והכבד של הליצנים מחליף את המסכה. זה נעשה על ידי מחיקת והעלמת תווי פניהם ויצירה של קלסתרים חדשים ומוכרים היטב.
חברתית, הליצנים נעים בטווח העצום שבין הליצן הרפואי, המצחיקן שמשפר את מצב רוחם ואת בריאותם של החולים, ועד לליצן הרוצח - אותה תופעה חולנית של אנשים המשתמשים בתחפושת הליצן בכדי לפגוע באחרים.
הם אגב, לא ליצנים כלל ולשמחתנו הם גם מעטים הרבה יותר מההדהוד התקשורתי והתרבותי המוגזם לו הם זוכים בעשורים האחרונים.
בתולדות האנושות מקובלת דמות הליצן במשך מאות שנים. בדרך כלל היא בעלת סממני התנהגות המציגים דמות פורצת גבולות, המגלה את האמת החברתית, לא פעם כזו המנוגדת למוסכמות החברתיות ומשתמשת בהומור כדי למלא חיים באי-סדר ובכאוס החברתי.
#תולדות הליצנות
בצורה זו או אחרת, הליצן נולד כבר בחברות פרימיטיביות שהן נחלת העבר הרחוק. בימי קדם ובעיקר בימי הביניים נהגו לא מעט מלכים להחזיק בארמון ג'וקר,שהוא סוג של ליצן חצר. תפקידו של הג'וקר היה לשעשע ולבדר את המלך ואת סביבתו ובכך להפיג מעט את המתח וכובד האחריות שעל כתפי המלך ויועציו הקרובים.
ליצן החצר, למרות שמעמדו היה נחות, כמעמד כל שאר המשרתים ובעלי התפקידים בחצר המלכותית, היה מהאנשים הקרובים ביותר למלך.
בהמשך ההיסטוריה נולדו הקרקסים ובהם החלו ליצנים לשעשע את ההמונים. מקומם של הליצנים בהופעות הקרקס הפך מרכזי יותר ויותר, במיוחד בשלב בו האילוף והשימוש בבעלי חיים בקרקס החל להתפס כהתעללות. ככל שהחלו מדינות לחוקק חוקים האוסרים על שימוש בבעלי חיים בקרקס, כך השעשוע וההומור של הליצנים הלך וקיבל מקום גדול יותר בקרקס.
החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל טרנד של פחד מליצנים, תופעה שבקצה שלה קיבלה את השם "קולרופוביה". התופעה הקיצונית כוללת את המילה "פוביה" ומתארת פחד חריג וקיצוני מליצנים, אבל היא איננה מונח מעולם הפסיכולוגיה. זו יותר תופעה תרבותית, שנולדה בסדרות טלוויזיה, סרטים וסדרות, שכללו דמויות של ליצנים מפחידים ומרושעים. תוכלו לקרוא על התופעה בתגית "הליצנים הרוצחים".
הנה תולדות הליצנים שהביאו גם קצת לפחד (עברית):
https://youtu.be/ZfWcyrPD6z0
ההיסטוריה של הליצנות באנימציה:
https://youtu.be/cIb7tnP755Q
ו"מי הליצן?" - מהשירים הידועים בעולם התיאטרון (עברית):
https://youtu.be/xgVNryCQxj0
הצחוק הוא פעולה של השמעת קול ושינוי של הבעת הפנים בדומה לחיוך, אך בצורה משמעותית עוד יותר.
הצחוק נוצר בשל רגשות ומצבים שהם לרוב בהקשר של הומור או שמחה. מנגד, פעמים רבות הוא יכול לבוא על רקע של רגשות כמו מבוכה ובמקרים קיצוניים אפילו צער.
מסתבר שהצחוק קיים גם אצל בעלי חיים, בעיקר יונקים אבל אולי גם ציפורים. שם זה כמובן לא מבדיחה או סטנדאפ אלא מדגדוג ושעשוע. כנראה שאבולוציונית הצחוק מסייע לסמן בטבע על ידידות מצד בעל החיים הצוחק ועל זה שאינו תוקפני. כך יכולים קופים, למשל, להאיבק זה בזה במשחק ולצחוק, כשהם מזמנים ש"זה בצחוק..."
אצלנו, בני המין האנושי, הצחוק הפך לכלי חברתי המשמש להבעת רגשות ולהעביר בצורה טובה משמעויות עדינות. הוכחה פשוטה לכך היא שמסתבר שאנחנו צוחקים הרבה פחות, מאותו תוכן משעשע, כשאנחנו לבד...
הצחוק הוא גם מדבק. לא מעט אנשים מתחילים לצחוק רק מפני שמישהו צוחק לידם וגם כשאינם יודעים את סיבת הצחוק ומה הגורם לו. הסברה של החוקרים היא שכך אנו משתפים רגשות ותחושות.
הנה הסיבה שאנו צוחקים (מתורגם):
https://youtu.be/Xu-QfE_1ksk
שר החינוך לשעבר צוחק בעת נאומו בכנסת ולא מצליח לעצור את צחוקו (עברית):
http://youtu.be/kloZhPj1AFM
מראיינת שלא מצליחה שלא לצחוק למשמע מראיין משונה:
http://youtu.be/Rja8eiOOfeA?t=16s
כך בוחנים פרחי קורס שוטרים בארה"ב האם הם מסוגלים לעמוד בקשיחות וללא צחוק לפני האזרחים:
https://youtu.be/qymqjHY_9rg
וצחוק אמיתי של כמה בנות שכנראה לא מצליחות לצאת ממנו:
http://youtu.be/D_RxVaAY4JU
האגדה מספרת שהצבועים מהפנטים את בני אדם בצחוקם המתגלגל כדי לטרוף אותם. ואכן, צחוקו של הצבוע הוא סימן ההיכר של הטורף הזה. החוקרים ניסו לתת במשך שנים רבות הסברים לצחוק הזה, שלא זו בלבד שהוא מקשה על הצבוע להפתיע את הטרף, הוא גם מזמין טורפים מתחרים וחזקים ממנו, כמו אריות, אל המקום.
במחקרים אחרונים נמצא שהגיחוך של הצבוע הוא סוג של תקשורת עם צבועים אחרים בסביבתו. מסתבר שצלילי צחוקם של הצבועים הצעירים הם גבוהים מצחוקם של הצבועים הבוגרים. מנעד צלילים רחב יותר מאפיין נקבות נשלטות לעומת נקבות דומיננטיות וחזקות. נקבות חלשות צוחקות יותר, כנראה מתסכול, לעומת נקבות חזקות.
מה שהחוקרים לומדים הוא שכשהם נאבקים זה עם זה על המזון, צוחקים הצבועים, כשכל אחד מהם צוחק באופן אחר, שמותאם לגילו, מינו ומעמדו בקבוצת הצבועים. כך הם מאותתים זה לזה מה כוחו של הצוחק ומה גילו ומזהירים מעימות עימם על המזון.
על צחוקם של הצבועים:
http://youtu.be/FQaSRKP8Dho
הסיבה לצחוק של הצבועים:
http://youtu.be/QMklud_R8os
והיכולת הקבוצתית שלהם להביס אפילו אריות:
http://youtu.be/1nJsVPNch8Y
הליצן הרפואי הוא אדם שמסתובב בבית החולים ומשעשע חולים ובמיוחד ילדים בבדיחות וצחוק. ההומור והצחוק, קובע המחקר המדעי, מפחיתים פחדים, מסיחים את הדעת מהכאבים ועוזרים לחולים להבריא מהר יותר. חוקרי מוח ודאי יסבירו היטב הממצאים המחקריים שמצביעים על הדופמינים והאנדורפינים שמשתחררים אצל החולה הצוחק ועל כמה שהמוח "נהנה" מהצחוק, עד כדי יצירת תהליך אופטימי, היוצר שיפור בריאותי.
כן. זה שוב הכוח המדהים של הגוף-נפש.
הליצן בבית החולים עוסק בליצנות רפואית. הליצנים הרפואיים משתמשים בהומור כדי לסייע לחולים לריפוי ולשיפור המצב והתפקוד שלהם.
ראשון הליצנים הרפואיים ומי שלימד את עולם הרפואה עד כמה הומור וצחוק יכולים לסייע בריפוי, הוא פאטש אדמס, רופא אמריקאי שהפך את הליצנות והצחוק למקצועו הרפואי, במקום הרפואה הרגילה.
אבל מי שאחראי לכך שהומור הפך לכלי עבודה מקובל בריפוי והקלה על חולים, הוא מייקל כריסטנסן, אמריקאי שאמר: "אם החולים לא יגיעו לקרקס, הקרקס יגיע אליהם".
אותו כריסטנסן יצר תכנית לה קרא "יחידת הליצנות הרפואית של קרקס התפוח הגדול". אפילו השם משעשע... בפרויקט שלו הוא הכניס בשנת 1986 ליצנים רפואיים לעבודה בבתי חולים בניו יורק. די מהר נמצא שההומור הביא לשיפור של ממש באיכות חייהם של החולים במהלך האישפוז ולזירוז בהבראתם.
בדיעבד מייקל כריסטנסן יכול להיחשב כמי שברא את המקצוע הזה. הפרויקט הראשון בניו יורק היה הצלחה והביא להרחבה של הליצנות הרפואית, לבתי חולים רבים בעולם.
הנה ליצן רפואי בעבודה (עברית):
http://youtu.be/dp52N_MOp2M
ליצנית רפואית בעבודה:
https://youtu.be/qJXgNTvS-Nk
סרט על הליצן הרפואי הראשון ומי שהתחיל את התחום (עברית):
https://youtu.be/8FfU493oZs4
ליצן רפואי עם זקן (עברית):
https://youtu.be/IRWh4ZcMh9g
כך לומדים להיות ליצנים רפואיים (עברית):
https://youtu.be/6f898gbSuw0
והדוקטור הראשון בישראל לליצנות רפואית (עברית):
https://youtu.be/AkMHNmv2ml4?long=yes
פרודיה (Parody) היא קטע שמחקה בחיוך יצירה או סוג יצירות מז'אנר כלשהו. פרודיות קיימות בתחומי אמנות שונים, כמו קולנוע, מוסיקה, טלוויזיה, ספרות ועוד. לעיתים מחקים בפרודיה מישהו, בחיקוי הומוריסטי, קריקטוריסטי ולעגני.
כדי שיהיה מובן ההקשר שלה, הפרודיה מוצגת בדרך כלל על דברים מוכרים. יכול למשל להיות שיר פרודי, שלועג לתופעה כלשהי, כמו לדוגמה "האשם תמיד" שהוא פרודיה על היחס אל מלצרים ערביים בישראל, או דת פרודית, שהיא פרודיה על דת או על כת ידועה (הכירו את "מפלצת הספגטי המעופפת", שהיא אלוהי הדת הפרודית "הכנסייה של מפלצת הספגטי המעופפת") וכדומה.
פרודיה קולנועית לועגת לא פעם לז'אנר קולנועי מצליח, כמו במקרה של הפרודיה המפורסמת על סרטי המערבונים "אוכפים לוהטים".
הנה פרודיה טלוויזיונית על פרסומות וסרטי מתיחות משנות ה-70 (עברית):
https://youtu.be/hHC_jITlcNc
צוחקים על להיט הרשת הגדול מכולם, בפרודיה הישראלית הכי מצליחה אי-פעם "גמבה סטייל" (עברית):
https://youtu.be/bTy9gC8BAmQ
הפארודיה המוסיקלית "אריית החתולים" של רוסיני, שמשתעשעת על חשבון זמרות אופרה:
https://youtu.be/O5bJJviAX0c
"האשם תמיד", פרודיה על "ערבי טוב" והתייחסות ליחס הציבור בישראל אל ערבים (עברית):
https://youtu.be/E1wNZXxwPhA
קטעי פרודיה קולנועית על סרטי קולנוע:
https://youtu.be/_oYtuG3ZB48
פרודיה מעט עדתית על סרט הפולחן "צ'ארלי וחצי" (עברית):
https://youtu.be/fj_aJHyqotw
ופרודיה על ההצלחה של סטטיק ובן אל תבורי (עברית):
https://youtu.be/-ksljsJhE8U
צחוק
הומור הוא מה שגורם צחוק. זוהי צורת תקשורת נפוצה, שעל-פי החוקרים נוצרת כשמחברים דברים שאמנם יש בחיבור שלהם היגיון מסוים אך הם אינם תואמים. החיבור ביניהם כל כך מפתיע אותנו, עד שאנו צוחקים ונוצר ההומור. לעג, חיקוי, חריגה מהצפוי ועוד שיטות משמשים כולם ליצירת הומור.
ההומור שהוא היכולת לראות ולבטא את המשעשע, האבסורדי והמגוחך שבחיים, תלוי בהקשר החברתי שבו אנו נמצאים: בחברה, בתרבות, במעמדנו בחברה, באישיותנו ובהקשר שבו אנו נמצאים. לכן, הומור אינו עובר כמו שהוא מחברה לחברה ומהקשר להקשר ודבר שנתפס כמלא הומור בהזדמנות מסוימת, יכול להפוך בקלות למעיק ואפילו למצער בהזדמנות אחרת.
למוחנו, אגב, ההומור הוא ממש עבודה קשה. חוקרים גילו שלא פחות מ-5 אזורים שונים במוחנו נכנסים לפעולה ברגע שמשהו מצחיק אותנו. מה שאגב מסביר היטב את הקשר המקובל שאנו מוצאים בין אינטליגנציה להומור.
יש סוגי הומור שונים, סגנונות וגם הקשרים מגוונים להומור. יש הומור סרקסטי (כלומר עוקצני), פארסה, סאטירה, פרודיה ועוד. יש ז'אנרים במדיה של הומור כמו קומדיית מצבים, קומדיה רומנטית או קומדיית סלפסטיק וכדומה.
הפוקוס בהומור הבימתי, שבו כיכבו בעבר בדרנים, התחלף עם השנים ליותר הומור סטנד-אפ. זה סגנון הומור מאולתר יותר ורגעי ובו הקהל ותשובותיו לשאלות הסטנדאפיסט הם חלק מהמופע.
בכל מקרה, אנשים העוסקים בהומור, כמו בדרנים, סטנדאפיסטים וכותבים מקצועיים של הומור לבמה, יודעים לתכנן ולכתוב חומרים ארוכים ומלאי הומור, שחלקם כתובים כל כך טוב עד שהם נתפסים כאילתור - כאילו הרגע הומצאו בראשו של הדובר.
הנה סרטון משעשע של נהג מונית מתחזה שמייצר אמירות מלאות הומור בשל ההקשר (עברית):
http://youtu.be/4Yem4mgDjOc
הומור המבוסס על עלגות והבדלי תרבות או שפה (מתורגם):
https://youtu.be/vM3i2WCed_I
יש הומור של משחקי מילים כמו זה של יניב חפץ (עברית):
https://youtu.be/nfKbv5TGtPY
במחוות זעירות, תנועות קלות, ציטטות מוכרות - יש הומור שהוא ללא מילים:
https://youtu.be/quKBHQs42Q0
מתיחה קלאסית שנועדה להצחיק, בעיקר כיוון שהנמתחים אינם יודעים שהם נמתחים:
http://youtu.be/uiFpVQHzf34
החריגה מהרגיל היא שמצחיקה אותנו במחול המשעשע הזה:
http://youtu.be/xsRNDo8Upys
מתיחת קולאז' בה ערכו חלקים משיחה אמיתית של אראלה ממפעל הפיס ויצרו שיחה עם מישהו ש"זכה" ב-125 שקלים. שימו לב לניגוד בין הטון של אראלה ובין הטון של "הזוכה" (עברית):
https://youtu.be/jPxUL17-Dq0
הומור - קווים לדמותו:
https://youtu.be/2frLKsSsiRk?long=yes
והומור טוב נמדד גם ביכולת שלו להתמודד עם הבלתי מצחיק (עברית):
https://youtu.be/AXXXGklaooY?long=yes
מגפת הצחוק הגדולה בטנזניה (Tanzanian Laughter Epidemic) היא מקרה מרתק במיוחד של צחוק שהדביק עוד ועוד אנשים ולא פסק במשך חודשים. הוא עתיד להפוך לאחד האירועים המוזרים והמסקרנים בהיסטוריה של הרפואה.
הסיפור מתחיל בבוקר שגרתי בינואר 1962 בבית הספר למיסיון קשאשה (Kashasha) שבצפון-מערב טנגניקה. התקף חרדה מביא את אחת התלמידות לצחוק בלתי נשלט ושתי חברותיה נדבקות ומתחילות לצחוק גם הן ללא שליטה.
כמו אש בשדה קוצים, הצחוק מתפשט במהירות לשאר התלמידות. מה שמתחיל כתקרית מוזרה בבית ספר אחד, יוצא אל מחוץ לבית הספר והמחוז, מתפשט אל 14 בתי ספר (שנאלצו לסגור), לאוכלוסיות נוספות בסיכון והופך די מהר לתופעה שהקיפה את כל האזור.
דומה שאיש לא מחוסן מהדבקה בצחוק המתפשט לכל עבר. כאלף איש נדבקים בה. אצל כולם צצים התקפי צחוק ובכי שחוזרים ונשנים ונמשכו או מספר שעות ואצל חלק עד 16 יום... מה שהיה מעניין הוא שההתקפים לוו בחוסר שקט, בריצה חסרת תכלית ולפעמים אפילו באלימות.
התזמון לא מקרי. רק חודש קודם לכן, בדצמבר 1961, קיבלה טנגניקה (שמה הקודם של טנזניה) את עצמאותה מבריטניה. האוויר היה רווי במתח ובציפייה, כשאי ודאות מלווה את המעמד העצמאי שטנגניקה קיבלה אך חודש לפני המקרה. השינויים החברתיים והפוליטיים העמוקים השפיעו במיוחד על הצעירים. בתי הספר, שהיו אמורים להכין את הדור הבא למדינה החדשה, הפכו לכור היתוך של לחצים ותקוות.
נראה שהצחוק לא היה של שמחה או הנאה. היו אלה התקפים של צחוק היסטרי, שלעיתים נמשכו דקות ארוכות ואף שעות, מלווים בבכי, חוסר שקט ולעיתים אף באלימות. מדענים מכנים את התופעה כמחלה המונית פסיכוגנית או סוציוגנית.
התופעה התפשטה במהירות מדאיגה באזור מוקנזה (Bukoba District), עד שארבעה-עשר בתי ספר נאלצו לסגור את שעריהם. ההערכות לגבי מספר האנשים שנפגעו נעות בין אלף לארבעה-עשר אלף איש, כשהתסמינים נמשכו אצל חלקם ימים ואף שבועות.
הרופאים והחוקרים שהגיעו למקום היו המומים. בדיקות דם מקיפות לא העלו דבר. לא נמצא שום וירוס, חיידק או רעל שיכול היה להסביר את התופעה. לאחר מחקר מעמיק, הגיעו המומחים למסקנה שמדובר במקרה קלאסי של היסטריה המונית, או בשמה המדעי "מחלה פסיכוגנית המונית". במילים פשוטות, הלחץ החברתי והפוליטי העצום שחוו התושבים מצא את דרכו החוצה בצורה של צחוק בלתי נשלט.
התופעה המסתורית הזו, שנמשכה כשנה וחצי, מלמדת אותנו שיעור מרתק על הקשר העמוק בין הנפש לגוף. היא מדגימה כיצד מצבי לחץ קיצוניים יכולים להשפיע על קהילות שלמות ולייצר תגובות פיזיות מפתיעות. גם היום, כשישים שנה אחרי, ממשיכים חוקרים להשתמש במקרה הזה כדוגמה קלאסית להשפעה של מתח חברתי על בריאות הציבור.
מגפת הצחוק של טנגניקה נותרה אחת התעלומות הרפואיות המרתקות של המאה העשרים ומזכירה שהמוח האנושי יכול לייצר תופעות מורכבות שחורגות מההבנה המדעית המקובלת. אבל היא לא לגמרי ייחודית.
למעשה, אומרים המדענים, סוג כזה של התנהגות המונית מתרחש בעולם מעת לעת. ממקומות שחווים טלטלות וחיים לא יציבים, כמו אפגניסטן, קוסובו ודרום אפריקה ואפילו באנגליה בבית ספר בלנקשייר בשנת 2015 - הוא לרוב מתקיים באוכלוסיות שנמצאות במצב של לחץ כרוני ומתח מתמיד, אם כי בהתגלמויות שונות ולאו דווקא בצחוק.
הנה סיפור מגפת הצחוק הגדולה:
https://youtu.be/WC696BfV_6k
המגפה של הצחוק הבלתי נשלט:
https://youtu.be/ms7MpUNvAK0
תיאור קולי של התופעה הייחודית:
https://youtu.be/fOZOyXnGudA
וסרטון מעט יותר ארוך על ההקשר ההיסטורי של המגפה הטנזנית:
https://youtu.be/pGVvD7hlYzI?long=yes
המצאות הן מטבען דברים רציניים, שנועדו לסייע ולהקל את חייהם של בני-האדם. אבל רבות הן ההמצאות שיש בהן משהו מגוחך. חלק מהן מיותרות לחלוטין, חלק מהן מסורבלות ולא שימושיות וחלק, מה לעשות, פשוט מגוחכות.
הנה כמה מההמצאות המצחיקות שהוצגו בשנים האחרונות:
http://youtu.be/WN9Tk3cHMeI
סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שלועגת ומבקרת תופעה חברתית, לרוב באופן קומי. בדרך כלל מטרתה של הסאטירה היא להביא או למנוע שינוי על ידי הצגת הדברים באופן מצחיק. הסאטירה פונה לרוב כנגד שלטון, דת, אמונה חברתית, התנהגות מקובלת, מפלגה פוליטית וכדומה. סאטירות חוברו כבר בתקופות יוון הקלאסית והאימפריה הרומית.
ישנם אמצעים רבים להצגת סאטירה. היא מקובלת בתחומי אמנות כמו תיאטרון, ספרות, קולנוע, טלוויזיה וציור. גם קריקטורות הן אמצעי מעולה כדי להעלות חיוך ולהשחיל ביקורת סאטירית.
אחד המבחנים של סאטירה, הוא ביכולתה לעשות את העבודה, מבלי להסתבך ולגרום לגוף שעל חשבונו מועלית הביקורת הקומית להביא לפגיעה בסאטיריקנים. בכדי לשעשע ולבקר באופן נסתר ולא בוטה מדי, משתמשים יוצרי סאטירה באמצעים קומיים כמו אירוניה וסרקזם (לעג נסתר) ובשיטות תיאטרליות כמו פרודיה על דברים מוכרים, הגזמת דברים אמיתיים, ושיטות מורכבות יותר כמו סמיכות והקטנה.
הנה סאטירה מ"החרצופים" על המצב בארץ בתקופת שלטון ערפאת ברשות הפלסטינית (עברית):
https://youtu.be/sW_LFi5tXuo
סאטירה על פאתוס ועל מיתוסים ישראליים בקריאת שירה - "החמישיה הקאמרית" (עברית):
https://youtu.be/Tagi-Klh8dg
שיר סאטירי ושנון של אנסמבל ציפורלה מתקופת הזום והקורונה (עברית):
https://youtu.be/f93UL-CEk4s
מ"היהודים באים" מקבלים בוקס בבטן כשהרוצח ברוך גולדשטיין בתפקיד הראפר אמינם מדבר עם אלוהים ומקבל תשובה (עברית):
https://youtu.be/eicCDSpFChM
פוליטי לפני בחירות - טוביה צפיר בתור אריק שרון שר את "אל תדברי על אריק" (עברית):
https://youtu.be/IKHwx30SpQA
דמויות ב"ארץ נהדרת" - כשבידור וסאטירה מנסים להתערבב (עברית):
https://youtu.be/gQIi9uzPyeE
לקט מתוך תכנית הסאטירה מבוססת הבובות "החרצופים" (עברית):
https://youtu.be/jcu6cF8saH8?long=yes
ולרגל היובל של "ניקוי ראש", תכנית הסאטירה הטלוויזיונית הראשונה בישראל (עברית):
https://youtu.be/aT5beyGPaVQ?long=yes
ליצן (Clown) הוא אחד המקצועות הוותיקים בעולם הבידור. מדובר בבדרנים שעוטים על פניהם מסכות או איפור כבד בצורות שונות, כשאלו נועדו לשעשע ולהקנות להם מראה עליז.
איפורם המודגש והכבד של הליצנים מחליף את המסכה. זה נעשה על ידי מחיקת והעלמת תווי פניהם ויצירה של קלסתרים חדשים ומוכרים היטב.
חברתית, הליצנים נעים בטווח העצום שבין הליצן הרפואי, המצחיקן שמשפר את מצב רוחם ואת בריאותם של החולים, ועד לליצן הרוצח - אותה תופעה חולנית של אנשים המשתמשים בתחפושת הליצן בכדי לפגוע באחרים.
הם אגב, לא ליצנים כלל ולשמחתנו הם גם מעטים הרבה יותר מההדהוד התקשורתי והתרבותי המוגזם לו הם זוכים בעשורים האחרונים.
בתולדות האנושות מקובלת דמות הליצן במשך מאות שנים. בדרך כלל היא בעלת סממני התנהגות המציגים דמות פורצת גבולות, המגלה את האמת החברתית, לא פעם כזו המנוגדת למוסכמות החברתיות ומשתמשת בהומור כדי למלא חיים באי-סדר ובכאוס החברתי.
#תולדות הליצנות
בצורה זו או אחרת, הליצן נולד כבר בחברות פרימיטיביות שהן נחלת העבר הרחוק. בימי קדם ובעיקר בימי הביניים נהגו לא מעט מלכים להחזיק בארמון ג'וקר,שהוא סוג של ליצן חצר. תפקידו של הג'וקר היה לשעשע ולבדר את המלך ואת סביבתו ובכך להפיג מעט את המתח וכובד האחריות שעל כתפי המלך ויועציו הקרובים.
ליצן החצר, למרות שמעמדו היה נחות, כמעמד כל שאר המשרתים ובעלי התפקידים בחצר המלכותית, היה מהאנשים הקרובים ביותר למלך.
בהמשך ההיסטוריה נולדו הקרקסים ובהם החלו ליצנים לשעשע את ההמונים. מקומם של הליצנים בהופעות הקרקס הפך מרכזי יותר ויותר, במיוחד בשלב בו האילוף והשימוש בבעלי חיים בקרקס החל להתפס כהתעללות. ככל שהחלו מדינות לחוקק חוקים האוסרים על שימוש בבעלי חיים בקרקס, כך השעשוע וההומור של הליצנים הלך וקיבל מקום גדול יותר בקרקס.
החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל טרנד של פחד מליצנים, תופעה שבקצה שלה קיבלה את השם "קולרופוביה". התופעה הקיצונית כוללת את המילה "פוביה" ומתארת פחד חריג וקיצוני מליצנים, אבל היא איננה מונח מעולם הפסיכולוגיה. זו יותר תופעה תרבותית, שנולדה בסדרות טלוויזיה, סרטים וסדרות, שכללו דמויות של ליצנים מפחידים ומרושעים. תוכלו לקרוא על התופעה בתגית "הליצנים הרוצחים".
הנה תולדות הליצנים שהביאו גם קצת לפחד (עברית):
https://youtu.be/ZfWcyrPD6z0
ההיסטוריה של הליצנות באנימציה:
https://youtu.be/cIb7tnP755Q
ו"מי הליצן?" - מהשירים הידועים בעולם התיאטרון (עברית):
https://youtu.be/xgVNryCQxj0
מהי מתיחת הלימבו?
מי לא מכיר את הריקוד המשעשע בו רקדנים מנסים לעבור מתחת למקל אופקי, כשהם מתכופפים לאחור.
לאנשים תמימים שעברו ברחוב הפריזאי הציעו שני ליצנים לשים כיסוי ראש ולעבור מתחת למוט. אלא שבזמן שהם עברו "מתחת למוט", הוא כבר לא היה שם. משעשע.
הנה מתיחת הלימבו:
http://youtu.be/Vi41zAu4FfM
מי לא מכיר את הריקוד המשעשע בו רקדנים מנסים לעבור מתחת למקל אופקי, כשהם מתכופפים לאחור.
לאנשים תמימים שעברו ברחוב הפריזאי הציעו שני ליצנים לשים כיסוי ראש ולעבור מתחת למוט. אלא שבזמן שהם עברו "מתחת למוט", הוא כבר לא היה שם. משעשע.
הנה מתיחת הלימבו:
http://youtu.be/Vi41zAu4FfM
למה כדאי להיות יותר שמח ולצחוק הרבה?
השמחה והאופטימיות הן תכונות מצוינות ומי שמביט בחיים בצורה חיובית, רוב הסיכויים שיקרו לו דברים טובים ושיצליח לעבור בשלום גם את האירועים הקשים יותר.
מדענים מצאו במחקרים רבים שאם נסגל לעצמנו מבט חיובי ואפילו עם הומור, על מה שקורה לנו, נהיה יותר בריאים. הומור מסייע גם להבריא ממחלות קשות ולכן היום יש ליצנים רפואיים אפילו בבתי חולים - כדי לסייע לחולים להבריא מהר יותר!
הנה חבורת השחקנים המצחיקה של מונטי פייטון ועל היתרון בלראות את הצד הבהיר של החיים, גם כשקשה:
http://youtu.be/CBhSQsrwqaE
מישהו שגורם הרבה אושר להרבה אנשים עייפים על הבוקר במטרו, הרכבת התחתית של פאריס:
https://youtu.be/FLQ937a-OdI
קבוצה שמנסה לגרום לעולם לשמחה, אופטימיות ואושר וכך "להרים את העולם":
http://youtu.be/AfHkZ4_K3IA
וזמרת הג'אז בת ה-8 שזכתה ב"נורבגיה גוט טלנט" ושרה על היתרון בחיוכים:
https://youtu.be/bLuNQ6s7fCQ
השמחה והאופטימיות הן תכונות מצוינות ומי שמביט בחיים בצורה חיובית, רוב הסיכויים שיקרו לו דברים טובים ושיצליח לעבור בשלום גם את האירועים הקשים יותר.
מדענים מצאו במחקרים רבים שאם נסגל לעצמנו מבט חיובי ואפילו עם הומור, על מה שקורה לנו, נהיה יותר בריאים. הומור מסייע גם להבריא ממחלות קשות ולכן היום יש ליצנים רפואיים אפילו בבתי חולים - כדי לסייע לחולים להבריא מהר יותר!
הנה חבורת השחקנים המצחיקה של מונטי פייטון ועל היתרון בלראות את הצד הבהיר של החיים, גם כשקשה:
http://youtu.be/CBhSQsrwqaE
מישהו שגורם הרבה אושר להרבה אנשים עייפים על הבוקר במטרו, הרכבת התחתית של פאריס:
https://youtu.be/FLQ937a-OdI
קבוצה שמנסה לגרום לעולם לשמחה, אופטימיות ואושר וכך "להרים את העולם":
http://youtu.be/AfHkZ4_K3IA
וזמרת הג'אז בת ה-8 שזכתה ב"נורבגיה גוט טלנט" ושרה על היתרון בחיוכים:
https://youtu.be/bLuNQ6s7fCQ
מיהם אופטימי ופסימי ומה טוב בחשיבה חיובית?
כשאתם מביטים בכוס שיש בה מעט משקה, מה אתם רואים?
העולם, על פי הסטטיסטיקה, מחולק לאנשים שיראו את החצי המלא של הכוס ואחרים שיראו שהיא חצי ריקה. מדובר בשני טיפוסים, שתופסים אך החיים הפוך. יש רואי שחורות ויש שרואים ורוד. הראשונים הם פסימיים ורואי הוורודות הם האופטימיים.
בעולם אפשר לבחור בין להיות פסימיים לאופטימיים. הפסימי רואה תמיד את הצד הרע, העגום והקשה של הדברים. האופטימי רואה דווקא את הצדדים הטובים והשמחים. הפסימי רואה שחורות ותמיד חושש ממה שיקרה ומצפה להיכשל, בעוד שהאופטימי מצפה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר ומאמין שיצליח.
יש המציינים שהפסימיות היא תכונה הישרדותית, שגורמת לפסימי להתכונן מבעוד מועד לקשיים. לעיתים זה מדויק, אבל הנבואות לא פעם מגשימות את עצמן. רובנו מאמינים שהאופטימיים יצליחו טוב יותר בחיים, יזכו בדברים הטובים ויהיו בריאים מהפסימיים, שיתקשו להשיג דברים עם החששות והפחדים שמלווים את חייהם.
יש יתרונות באופטימיות. כשאנו חולים יאמר לנו כל רופא או מטפל, שכדאי לחשוב חיובי ולהאמין שננצח את המחלה. האופטימיסטים מצליחים אכן להתגבר יותר על מחלות. מטפלים רוחניים אומרים "תחשוב טוב - יהיה טוב!"
הם יודעים מה הם מדברים. חשיבה חיובית ואופטימית מרפאת חולים. היום גם רופאים קונבנציונליים רבים מוכנים להודות שהגוף והנפש שלנו מחוברים בצורה נפלאה. תרופות פלצבו למשל, שאין בהן חומר מרפא, משיגות במחקרים תוצאות רפואיות מדהימות, משפרות מדדים ולא פעם אף מרפאות את החולים לחלוטין, רק משום שהחולים מאמינים שקיבלו תרופה שעתידה לרפא אותם. הם חושבים חיובי והתוצאות טובות מי שחושבים שלילי.
זה גם ההבדל הקטן בין מי שמקבל את הדיאגנוזה הרפואית, האבחנה שאומרת "אתה חולה", לבין מי שמאמין לפרוגנוזה, התחזית של הרופא שבה הוא אומד את סיכויי החלמתו של החולה ולרוב היא עשוייה להיות מאד קשה. אל תאמינו לפרוגנוזה, אומרים החוקרים. האמינו בטוב ועשו את הצעדים להגיע אליו. לא פעם זה קשור בצירוף כלשהו של תזונה, פעילות גופנית ואיזה שהוא תהליך נפשי המחבר בין גוף לנפש, כמו מדיטציה, יוגה ודומיהן.
במחקרים וגם ברפואה נמצא בעבר שאנשים אופטימיים סובלים פחות מלחץ ודיכאון וממחלות שנוצרות בשל המצבים הנפשיים הללו. חשיבה חיובית, חשוב לדעת, משפיעה על המציאות. החיים הם נפלאים או נוראים - ההחלטה ביניהם היא שלנו. במה נבחר?
אם נתמקד בדברים החיוביים שבחיים, נחליף את המחשבות השליליות בחיוביות, נדאג לעצמנו, נצחק הרבה, נתמקד בתכונות החזקות והטובות שלנו, נתמלא בבטחון עצמי ונהיה חיוביים ושמחים - נצליח יותר!
הנה ההבדלים שבין פסימי לאופטימי (מתורגם):
https://youtu.be/9n2tmNWn1ec
פסימיות ואופטימיות באות לידי ביטוי גם בשפת הגוף (עברית):
https://youtu.be/BzDqWM-wvuE
כך ניתן להפוך לאופטימיים בעבודה של שינוי:
https://youtu.be/WqmTcjtnl9k
אם לא תצליחו, תמיד תוכלו להתנחם שפסימיות מקנה יתרון הישרדותי מסוים מאד:
https://youtu.be/5jADnNpx3R4
שיר אופטימי (עברית):
https://youtu.be/eHD9XXnFaZU
ובחיוך - גם החבר שתמיד מוריד לך הוא פסימי, אבל עבורך (עברית):
https://youtu.be/zlbE5p9-hmg
כשאתם מביטים בכוס שיש בה מעט משקה, מה אתם רואים?
העולם, על פי הסטטיסטיקה, מחולק לאנשים שיראו את החצי המלא של הכוס ואחרים שיראו שהיא חצי ריקה. מדובר בשני טיפוסים, שתופסים אך החיים הפוך. יש רואי שחורות ויש שרואים ורוד. הראשונים הם פסימיים ורואי הוורודות הם האופטימיים.
בעולם אפשר לבחור בין להיות פסימיים לאופטימיים. הפסימי רואה תמיד את הצד הרע, העגום והקשה של הדברים. האופטימי רואה דווקא את הצדדים הטובים והשמחים. הפסימי רואה שחורות ותמיד חושש ממה שיקרה ומצפה להיכשל, בעוד שהאופטימי מצפה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר ומאמין שיצליח.
יש המציינים שהפסימיות היא תכונה הישרדותית, שגורמת לפסימי להתכונן מבעוד מועד לקשיים. לעיתים זה מדויק, אבל הנבואות לא פעם מגשימות את עצמן. רובנו מאמינים שהאופטימיים יצליחו טוב יותר בחיים, יזכו בדברים הטובים ויהיו בריאים מהפסימיים, שיתקשו להשיג דברים עם החששות והפחדים שמלווים את חייהם.
יש יתרונות באופטימיות. כשאנו חולים יאמר לנו כל רופא או מטפל, שכדאי לחשוב חיובי ולהאמין שננצח את המחלה. האופטימיסטים מצליחים אכן להתגבר יותר על מחלות. מטפלים רוחניים אומרים "תחשוב טוב - יהיה טוב!"
הם יודעים מה הם מדברים. חשיבה חיובית ואופטימית מרפאת חולים. היום גם רופאים קונבנציונליים רבים מוכנים להודות שהגוף והנפש שלנו מחוברים בצורה נפלאה. תרופות פלצבו למשל, שאין בהן חומר מרפא, משיגות במחקרים תוצאות רפואיות מדהימות, משפרות מדדים ולא פעם אף מרפאות את החולים לחלוטין, רק משום שהחולים מאמינים שקיבלו תרופה שעתידה לרפא אותם. הם חושבים חיובי והתוצאות טובות מי שחושבים שלילי.
זה גם ההבדל הקטן בין מי שמקבל את הדיאגנוזה הרפואית, האבחנה שאומרת "אתה חולה", לבין מי שמאמין לפרוגנוזה, התחזית של הרופא שבה הוא אומד את סיכויי החלמתו של החולה ולרוב היא עשוייה להיות מאד קשה. אל תאמינו לפרוגנוזה, אומרים החוקרים. האמינו בטוב ועשו את הצעדים להגיע אליו. לא פעם זה קשור בצירוף כלשהו של תזונה, פעילות גופנית ואיזה שהוא תהליך נפשי המחבר בין גוף לנפש, כמו מדיטציה, יוגה ודומיהן.
במחקרים וגם ברפואה נמצא בעבר שאנשים אופטימיים סובלים פחות מלחץ ודיכאון וממחלות שנוצרות בשל המצבים הנפשיים הללו. חשיבה חיובית, חשוב לדעת, משפיעה על המציאות. החיים הם נפלאים או נוראים - ההחלטה ביניהם היא שלנו. במה נבחר?
אם נתמקד בדברים החיוביים שבחיים, נחליף את המחשבות השליליות בחיוביות, נדאג לעצמנו, נצחק הרבה, נתמקד בתכונות החזקות והטובות שלנו, נתמלא בבטחון עצמי ונהיה חיוביים ושמחים - נצליח יותר!
הנה ההבדלים שבין פסימי לאופטימי (מתורגם):
https://youtu.be/9n2tmNWn1ec
פסימיות ואופטימיות באות לידי ביטוי גם בשפת הגוף (עברית):
https://youtu.be/BzDqWM-wvuE
כך ניתן להפוך לאופטימיים בעבודה של שינוי:
https://youtu.be/WqmTcjtnl9k
אם לא תצליחו, תמיד תוכלו להתנחם שפסימיות מקנה יתרון הישרדותי מסוים מאד:
https://youtu.be/5jADnNpx3R4
שיר אופטימי (עברית):
https://youtu.be/eHD9XXnFaZU
ובחיוך - גם החבר שתמיד מוריד לך הוא פסימי, אבל עבורך (עברית):
https://youtu.be/zlbE5p9-hmg
מה סוד ההומור של חברי "מונטי פייטון"?
מונטי פייטון (Monty Python) הם קבוצת קומיקאים בריטית שהפכה לאחת מהמשפיעות ביותר על עולם הקומדיה המודרנית ונחשבות היום לאחת מפסגות ההומור של המאה ה-20.
הקבוצה נוסדה בשנת 1969 והורכבה מ-6 חברים מוכשרים: גרהם צ'פמן, ג'ון קליז, טרי גיליאם, אריק אידל, טרי ג'ונס ומייקל פיילין. כל אחד מהם הביא איתו סגנון הומור ייחודי משלו, מה שיצר תמהיל מנצח של יצירתיות וטירוף.
סוד ההומור של מונטי פייטון טמון ביכולתם לשלב אבסורד עם ביקורת חברתית חדה. הם לקחו את המציאות היומיומית והפכו אותה על פיה, תוך שהם מערערים על מוסכמות חברתיות ותרבותיות. הקבוצה הצליחה ליצור הומור שהוא בו-זמנית אינטליגנטי ומטופש, מתוחכם ופשוט, ובכך פנתה לקהל רחב ומגוון.
תחילת דרכם של מונטי פייטון הייתה בתוכנית הטלוויזיה "מונטי פייטון'ס פליינג סירקס" ששודרה ב-BBC בין השנים 1969 ל-1974. התוכנית הייתה מהפכנית לזמנה, עם מבנה לא שגרתי של מערכונים שזרמו אחד לתוך השני בצורה אסוציאטיבית, ואנימציות סוריאליסטיות של טרי גיליאם. הם שברו את כל הכללים המקובלים של קומדיית סקצ'ים טלוויזיונית, והציגו סגנון חדש ונועז שלא נראה כמותו קודם לכן.
ההצלחה של התוכנית הובילה את הקבוצה ליצור סרטים קולנועיים, כאשר "מונטי פייטון והגביע הקדוש" משנת 1975, שהפך לסרט פולחן אהוב במיוחד. הסרט, שהוא פרודיה על אגדות המלך ארתור, הדגים היטב את הסגנון הייחודי של הקבוצה: שילוב של הומור אבסורדי, ביקורת חברתית ושבירת המוסכמות של הז'אנר הקולנועי.
אגב, תוך שהוא הצליח לשלב בדרמה היסטורית את הקומדיה המופרעת שלהם, "מונטי פייטון והגביע הקדוש" גם פגע בו-זמנית בכל דת מרכזית, מה שהיוצרים הגדירו בתור ההישג הקומי הגדול ביותר שלהם.
מונטי פייטון ידועים במיוחד במערכונים הבלתי נשכחים שלהם. "מערכון התוכי המת" למשל, הפך לאחד המערכונים המפורסמים ביותר בהיסטוריה של הקומדיה. הוא מציג לקוח המנסה להחזיר תוכי מת לחנות חיות מחמד, כשהמוכר מתעקש שהתוכי רק ישן. המערכון מדגים את יכולתם של מונטי פייטון ליצור סיטואציות אבסורדיות ולהעצים אותן עד לנקודת שיא מצחיקה.
מערכונים מפורסמים נוספים כוללים את "משרד ההליכות המטופשות", שבו ג'ון קליז מציג סדרת הליכות מגוחכות, או זה של "כנופיית סבתות הגיהנום", המציג קבוצת נשים מבוגרות ככנופיית אופנוענים מפחידה. מערכונים אלה מדגימים את יכולתם של מונטי פייטון לקחת רעיונות פשוטים ולהפוך אותם לקומדיה גאונית.
השפעתם של מונטי פייטון על עולם הקומדיה היא עצומה. הם פתחו את הדלת לסגנונות חדשים של הומור והשפיעו על דורות של קומיקאים ויוצרים. הגישה הפוסט-מודרנית שלהם, המערערת על מוסכמות ומשחקת עם המדיום עצמו, ניכרת בעבודותיהם של יוצרים עכשוויים רבים.
לסיכום, סוד ההצלחה של מונטי פייטון טמון ביכולתם לשלב אבסורד, חדשנות וביקורת חברתית בצורה שמדברת אל קהלים מגוונים. הם הצליחו ליצור הומור שהוא בו-זמנית נגיש ומתוחכם והשפעתם ממשיכה להיות מורגשת עד היום בעולם הקומדיה והבידור.
הנה סיפורה של חבורת מונטי פייטון (עברית):
https://youtu.be/Pqy647XnHsw
ראיון עבודה מטופש:
https://youtu.be/-v1OLMjG52I
וזה כבר פולחן - "המשרד להליכות מטופשות" מתוך "הקרקס המעופף" של מונטי פייטון:
https://youtu.be/HHFuTpVvRCI
הכפר הנורווגי המצחיק עם מעבר החצייה המטופש שנולד בהשראתם:
https://youtu.be/NWez8iYHI00
מערכון התוכי המת (מתורגם):
https://youtu.be/pUQh2ivVED4
הכנופיה של "סבתות הגיהנום":
https://youtu.be/9_OIs49m56E
למה מיכלאנג'לו לא צייר את הסעודה האחרונה?
https://youtu.be/l9Aj7W3g1qo
האביר השחור:
https://youtu.be/ZmInkxbvlCs
החידון הקומוניסטי:
https://youtu.be/vZ9myHhpS9s
מתקן האופניים:
https://youtu.be/Tq_xTeWiv6I
הצלובים ששרים "תמיד הבט על הצד הבהיר של החיים"...
https://youtu.be/SJUhlRoBL8M
ממשרד החיוך - לא צריך סוסים בקאסט:
https://youtu.be/895eSm4oQRw
סרט תיעודי על הפלא של חבורת מונטי פייטון:
https://youtu.be/GnTWlK6orz8?long=yes
וכתבה על הסרט "מונטי פייטון והגביע הקדוש":
https://youtu.be/RJyJjffX4sY?long=yes
מונטי פייטון (Monty Python) הם קבוצת קומיקאים בריטית שהפכה לאחת מהמשפיעות ביותר על עולם הקומדיה המודרנית ונחשבות היום לאחת מפסגות ההומור של המאה ה-20.
הקבוצה נוסדה בשנת 1969 והורכבה מ-6 חברים מוכשרים: גרהם צ'פמן, ג'ון קליז, טרי גיליאם, אריק אידל, טרי ג'ונס ומייקל פיילין. כל אחד מהם הביא איתו סגנון הומור ייחודי משלו, מה שיצר תמהיל מנצח של יצירתיות וטירוף.
סוד ההומור של מונטי פייטון טמון ביכולתם לשלב אבסורד עם ביקורת חברתית חדה. הם לקחו את המציאות היומיומית והפכו אותה על פיה, תוך שהם מערערים על מוסכמות חברתיות ותרבותיות. הקבוצה הצליחה ליצור הומור שהוא בו-זמנית אינטליגנטי ומטופש, מתוחכם ופשוט, ובכך פנתה לקהל רחב ומגוון.
תחילת דרכם של מונטי פייטון הייתה בתוכנית הטלוויזיה "מונטי פייטון'ס פליינג סירקס" ששודרה ב-BBC בין השנים 1969 ל-1974. התוכנית הייתה מהפכנית לזמנה, עם מבנה לא שגרתי של מערכונים שזרמו אחד לתוך השני בצורה אסוציאטיבית, ואנימציות סוריאליסטיות של טרי גיליאם. הם שברו את כל הכללים המקובלים של קומדיית סקצ'ים טלוויזיונית, והציגו סגנון חדש ונועז שלא נראה כמותו קודם לכן.
ההצלחה של התוכנית הובילה את הקבוצה ליצור סרטים קולנועיים, כאשר "מונטי פייטון והגביע הקדוש" משנת 1975, שהפך לסרט פולחן אהוב במיוחד. הסרט, שהוא פרודיה על אגדות המלך ארתור, הדגים היטב את הסגנון הייחודי של הקבוצה: שילוב של הומור אבסורדי, ביקורת חברתית ושבירת המוסכמות של הז'אנר הקולנועי.
אגב, תוך שהוא הצליח לשלב בדרמה היסטורית את הקומדיה המופרעת שלהם, "מונטי פייטון והגביע הקדוש" גם פגע בו-זמנית בכל דת מרכזית, מה שהיוצרים הגדירו בתור ההישג הקומי הגדול ביותר שלהם.
מונטי פייטון ידועים במיוחד במערכונים הבלתי נשכחים שלהם. "מערכון התוכי המת" למשל, הפך לאחד המערכונים המפורסמים ביותר בהיסטוריה של הקומדיה. הוא מציג לקוח המנסה להחזיר תוכי מת לחנות חיות מחמד, כשהמוכר מתעקש שהתוכי רק ישן. המערכון מדגים את יכולתם של מונטי פייטון ליצור סיטואציות אבסורדיות ולהעצים אותן עד לנקודת שיא מצחיקה.
מערכונים מפורסמים נוספים כוללים את "משרד ההליכות המטופשות", שבו ג'ון קליז מציג סדרת הליכות מגוחכות, או זה של "כנופיית סבתות הגיהנום", המציג קבוצת נשים מבוגרות ככנופיית אופנוענים מפחידה. מערכונים אלה מדגימים את יכולתם של מונטי פייטון לקחת רעיונות פשוטים ולהפוך אותם לקומדיה גאונית.
השפעתם של מונטי פייטון על עולם הקומדיה היא עצומה. הם פתחו את הדלת לסגנונות חדשים של הומור והשפיעו על דורות של קומיקאים ויוצרים. הגישה הפוסט-מודרנית שלהם, המערערת על מוסכמות ומשחקת עם המדיום עצמו, ניכרת בעבודותיהם של יוצרים עכשוויים רבים.
לסיכום, סוד ההצלחה של מונטי פייטון טמון ביכולתם לשלב אבסורד, חדשנות וביקורת חברתית בצורה שמדברת אל קהלים מגוונים. הם הצליחו ליצור הומור שהוא בו-זמנית נגיש ומתוחכם והשפעתם ממשיכה להיות מורגשת עד היום בעולם הקומדיה והבידור.
הנה סיפורה של חבורת מונטי פייטון (עברית):
https://youtu.be/Pqy647XnHsw
ראיון עבודה מטופש:
https://youtu.be/-v1OLMjG52I
וזה כבר פולחן - "המשרד להליכות מטופשות" מתוך "הקרקס המעופף" של מונטי פייטון:
https://youtu.be/HHFuTpVvRCI
הכפר הנורווגי המצחיק עם מעבר החצייה המטופש שנולד בהשראתם:
https://youtu.be/NWez8iYHI00
מערכון התוכי המת (מתורגם):
https://youtu.be/pUQh2ivVED4
הכנופיה של "סבתות הגיהנום":
https://youtu.be/9_OIs49m56E
למה מיכלאנג'לו לא צייר את הסעודה האחרונה?
https://youtu.be/l9Aj7W3g1qo
האביר השחור:
https://youtu.be/ZmInkxbvlCs
החידון הקומוניסטי:
https://youtu.be/vZ9myHhpS9s
מתקן האופניים:
https://youtu.be/Tq_xTeWiv6I
הצלובים ששרים "תמיד הבט על הצד הבהיר של החיים"...
https://youtu.be/SJUhlRoBL8M
ממשרד החיוך - לא צריך סוסים בקאסט:
https://youtu.be/895eSm4oQRw
סרט תיעודי על הפלא של חבורת מונטי פייטון:
https://youtu.be/GnTWlK6orz8?long=yes
וכתבה על הסרט "מונטי פייטון והגביע הקדוש":
https://youtu.be/RJyJjffX4sY?long=yes
מהו מם או מים אינטרנטי?
מֵם, (meme) או מים, הוא הכינוי לקליפ, ציור, סרטון, תמונה או רעיון שמתפשט במהירות ברשת האינטרנט או באמצעים אחרים. במקור זה כינוי למה שויקיפדיה קורא "יחידת מידע שמשתכפלת ממוחות ומאגרים לא-חיים של מידע (כגון ספרים ומחשבים), למוחות או מאגרים אחרים", אבל כיום רוב הממים עוברים כמובן ברשת.
הממים ברשת יכולים לבטא חלקי רעיונות, כשרונות ודברים שמועברים לאחרים כמרכיב אחד שעומד בפני עצמו. לפעמים מדובר בפספוסים, לעתים באנשים שאינם מודעים לעצמם, בבעלי כישרונות מיוחדים, בבעלי חיים משונים או מיוחדים, ברגע מיוחד שנקלט במצלמה, מעשה מרגש וכדומה.
המושג "מם" הומצא על ידי הסופר ריצ'רד דוקינס ב-1976 בספרו "הגן האנוכי". מקור המילה "מם" הוא מלועזית: Meme. המקור המוקדם של המונח הוא מהשורש היווני שמשמעותו "זיכרון".
הנה "מחרוזת שירי הרשת" - קליפ של מוזיקאים ישראלים שמופיעים בו יותר מ40 ממים מפורסמים:
https://www.youtube.com/watch?v=mghhLqu31cQ
והנה 50 Memes מהגדולים שהיו באינטרנט בשנים האחרונות:
http://youtu.be/N_6XQp08pgM
מֵם, (meme) או מים, הוא הכינוי לקליפ, ציור, סרטון, תמונה או רעיון שמתפשט במהירות ברשת האינטרנט או באמצעים אחרים. במקור זה כינוי למה שויקיפדיה קורא "יחידת מידע שמשתכפלת ממוחות ומאגרים לא-חיים של מידע (כגון ספרים ומחשבים), למוחות או מאגרים אחרים", אבל כיום רוב הממים עוברים כמובן ברשת.
הממים ברשת יכולים לבטא חלקי רעיונות, כשרונות ודברים שמועברים לאחרים כמרכיב אחד שעומד בפני עצמו. לפעמים מדובר בפספוסים, לעתים באנשים שאינם מודעים לעצמם, בבעלי כישרונות מיוחדים, בבעלי חיים משונים או מיוחדים, ברגע מיוחד שנקלט במצלמה, מעשה מרגש וכדומה.
המושג "מם" הומצא על ידי הסופר ריצ'רד דוקינס ב-1976 בספרו "הגן האנוכי". מקור המילה "מם" הוא מלועזית: Meme. המקור המוקדם של המונח הוא מהשורש היווני שמשמעותו "זיכרון".
הנה "מחרוזת שירי הרשת" - קליפ של מוזיקאים ישראלים שמופיעים בו יותר מ40 ממים מפורסמים:
https://www.youtube.com/watch?v=mghhLqu31cQ
והנה 50 Memes מהגדולים שהיו באינטרנט בשנים האחרונות:
http://youtu.be/N_6XQp08pgM
מהי אמנות הסטנדאפ קומדי ומה ההבדל בינה לבין בדרנות?
פעם קראו להם בדרנים, אחר כך חקיינים והיום הם סטנדאפיסטים. סטנדאפ קומדי (Standup comedy) היא אמנות במה משעשעת, המבוססת על אמן יחיד ומצחיק המופיע על הבמה אל מול הקהל.
הסטנדאפ כולל בדרך כלל שילוב של דיאלוג שנון של הסטנדאפיסט עם הקהל ומונולוג קומי על תכנים שונים מחייו ומשגרת היום יום של החברה שמסביב.
המונח "סְטֵנְד-אָפּ קוֹמֵדִי", בעברית "מִצְחָק", בא מהשפה האנגלית, בה Stand-up comedy, "קומדיה בעמידה", היא מופע של קומיקאי הניצב מול קהל, עומד בזמן המופע.
זיכרון מעולה, יכולת תגובה בימתית מהירה, אירוניה עצמית, יכולת להסתכל בעיניים חוקרות על נורמות, מנהגים ודברים שכל כך התרגלנו אליהם בחברה, להציץ לחיינו ולהציג באופן קומי את הנישואין, המשפחה, הילדים או ההורים שאנחנו, לשאול "מי פה מראשון?", להיתמם ולשאול על הדברים הכל כך רגילים ולמצוא בהם את החיוך והקסם.
הנה המצליח שבהם - הסטנדאפיסט שחר חסון (עברית):
https://youtu.be/4tPztG4JqAs
אמן הסטנדאפ אורי חזקיה בהופעה (עברית):
http://youtu.be/pX-A8SrA_R0
וסטנד אפ על ספורט של אחד שהוא לא - עפר שכטר (עברית):
http://youtu.be/id2YxtDYL6Q
פעם קראו להם בדרנים, אחר כך חקיינים והיום הם סטנדאפיסטים. סטנדאפ קומדי (Standup comedy) היא אמנות במה משעשעת, המבוססת על אמן יחיד ומצחיק המופיע על הבמה אל מול הקהל.
הסטנדאפ כולל בדרך כלל שילוב של דיאלוג שנון של הסטנדאפיסט עם הקהל ומונולוג קומי על תכנים שונים מחייו ומשגרת היום יום של החברה שמסביב.
המונח "סְטֵנְד-אָפּ קוֹמֵדִי", בעברית "מִצְחָק", בא מהשפה האנגלית, בה Stand-up comedy, "קומדיה בעמידה", היא מופע של קומיקאי הניצב מול קהל, עומד בזמן המופע.
זיכרון מעולה, יכולת תגובה בימתית מהירה, אירוניה עצמית, יכולת להסתכל בעיניים חוקרות על נורמות, מנהגים ודברים שכל כך התרגלנו אליהם בחברה, להציץ לחיינו ולהציג באופן קומי את הנישואין, המשפחה, הילדים או ההורים שאנחנו, לשאול "מי פה מראשון?", להיתמם ולשאול על הדברים הכל כך רגילים ולמצוא בהם את החיוך והקסם.
הנה המצליח שבהם - הסטנדאפיסט שחר חסון (עברית):
https://youtu.be/4tPztG4JqAs
אמן הסטנדאפ אורי חזקיה בהופעה (עברית):
http://youtu.be/pX-A8SrA_R0
וסטנד אפ על ספורט של אחד שהוא לא - עפר שכטר (עברית):
http://youtu.be/id2YxtDYL6Q
