שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו משולש?
משולש (Triangle) הוא מצולע בעל שלוש צלעות. הצלעות בין 3 קודקודים, שלא נמצאים על קו ישר אחד.
במשולש 3 זוויות.
בתרבות הפך המשולש לאחד המרכיבים המעניינים. מהמשולש שיוצר את הפירמידות שנבנו במצרים ועד למשולש פנרוז (Penrose triangle), אותו משולש בלתי אפשרי ומרתק, שכל הזוויות שבו הן זוויות ישרות.
משולש זה מוצג בהקשרים שונים, כולל בציוריו של הצייר מ. ס. אשר.
הנה המשולש המפורסם בעולם - משולש ברמודה:
http://youtu.be/FfsQBeXWktU
ניסוי של בניית משולש רועם:
http://youtu.be/_d-VN3jenNg
ומשולש פנרוז:
https://youtu.be/gcw1IIGSGMM
מה מאפיין מלבן?
מלבן (Rectangle) הוא מרובע שכל הזוויות שבו ישרות. זהו סוג מסוים של מקבילית וטרפז שווה-שוקיים (שהצלעות שלו שוות). האורך של כל שתי צלעות נגדיות במלבן הוא זהה והן גם מקבילות זו לזו.
יש מלבנים שכל שתי צלעות סמוכות בהם הן שוות. הם נקראים ריבוע.
משימה קטנה:
=========
נסו למצוא 5 דברים מסביבכם שצורתם מלבנית.
הנה דברים בצורה של מלבן:
https://youtu.be/2WHJio4TRNY
ולילדים קטנים:
https://youtu.be/cW5muVaoK4I
מהו עיגול ומה זה המעגל שמקיף אותו?
כל כך הרבה דברים בעולם הם עגולים.. מכדור הארץ, הירח, השמש, הכיפות של המסגדים והראש של חלק גדול מאיתנו.. אבל מהו בדיוק המעגל ומה זה עיגול?
אז בואו נעשה סדר. מעגל הוא הקו העגול שאנו מכירים, בעוד העיגול הוא השטח שבתוכו, התחום החסום על ידי המעגל.
אז אם המעגל הוא שפתו של העִגול, ברור עכשיו מדוע מדברים תמיד על היקף המעגל, או האורך שלו, לעומת שטח העיגול.
אם היינו מסמנים את כל הנקודות שמרחקן מנקודה מסוימת זהה, היינו רואים שהן יוצרות מעגל. הנקודה עצמה הייתה במרכז המעגל. ואכן, מעגל (Circle) הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות על פני המישור, שמרחקן מנקודה מסוימת, מרכז המעגל, הוא מרחק זהה.
למעגל יש כמה מרכיבים שניתן למדוד:
רדיוס (Radius) - הוא המרחק שבין מרכז המעגל לכל נקודה בקצוות שלו.
קוטר (Diameter) - זהו קו שמחבר שתי נקודות במעגל ועובר במרכזו. הוא שווה לפעמיים הרדיוס.
היקף (Circumference) - זהו אורך הקו שסוגר את העיגול.
היחס בין היקף העיגול לקוטרו הוא קבוע בכל המעגלים שבעולם. המתמטיקאים מסמנים אותו בעזרת האות היוונית π (פיי).
הנה המעגל - המקיף הקווי של העיגול:
https://youtu.be/BPnP_EEZvQc
שיר שמסביר את המעגל באנגלית:
https://youtu.be/Z0dlK16I60k?t=34s
והמעגל המושלם הוא זה שתוכלו לצייר ביד, תוך שנייה:
https://youtu.be/oDcr0yXpkk8
מהו המסתורין של מעגלי התבואה?
מאז שנות ה-70 התגלו אלפי "מעגלי תבואה" בעולם. דיווחים על מעגלי תבואה (Crop circles) החלו כבר במאה ה-17 אבל דומה שהתופעה המסתורית הולכת וגדלה. מדובר בתרשימים גאומטריים שניתן לצפות בהם רק מהאוויר והם מפוזרים בארצות שונות. רובם המכריע מתגלה באנגליה ובמיוחד בווליטשייר שבדרום אנגליה, שבו נמצא גם האתר הפרהיסטורי המפורסם סטונהנג'.
קיימים ויכוחים רבים לגבי מקורם של מעגלי התבואה. רבים מסכימים שהם מעשה ידי אדם. אחרים נוטים לראות בהם מעשה של אינטיליגנציות חייזריות ותרבויות זרות ויש הרואים בהם מסרים מכדור הארץ עצמו, אלינו בני האדם, בהיותו גוף חי ופועל..
נראה שהאמת מעט שונה. ב-1991 התגלה שהמעגלים האלו נולדו כמתיחה של שני אמנים בריטיים, דאג באואר ו-דייב צ'ורלי, שבשנות ה-70 השתמשו בציוד פשוט, כמו קרשים וחבלים, כדי לצייר למעלה מ-200 מעגלי תבואה ברחבי הממלכה המאוחדת.
זה לא נגמר בשניים הללו ובעקבותיהם נוצרו קבוצות אמנים שונות שהמשיכו את מעשיהם גם בשנים שלאחר מכן. הללו, דוגמת קבוצת "יוצרי המעגלים" (Circlemakers), הפכו כולם את מעגלי התבואה לחלק בלתי נפרד מהתרבות הפופולארית ומהמיתוסים של אזורי הכפר האנגליים. הקבוצה הזו למשל חרתה על דגלה את הרצון "להפוך את העולם למעניין יותר".
אבל נראה שההתלהבות מסיפורי המסתורין ותיאוריות הקונספירציה והפנטזיות של חייזרים מציירים, כולם חזקים מהאמת הפחות מעניינת. בציבור לא ירדה קרנם של ה"מומחים" שטענו את כל הטענות המסתוריות הללו. הם גם האשימו את מי שניסו לחשוף את האמת כמי שמשתפים פעולה עם סוכנויות ביון ושמטרתם לפזר מידע מוטעה בכדי לחפות על מקורות חוץ-ארציים, נוסעים בזמן וכיוצא בזה.
כך או כך, מספר מעגלי התבואה כבר גדל הרבה מעבר ל-10 אלפים מעגלים. וכמובן שמבחינה אסתטית, מעגלי החיטה הללו יפים כיצירות אמנותיות של ממש, לפחות אלה מהם שהם חדשים ואינם שכפול מוגדל של צורות מוכרות או תמונות.
הנה סרטון על המסתורין של מעגלי התבואה:
https://youtu.be/207Ul1FQTiA
מעגלי התבואה המסתוריים:
http://youtu.be/Ql1PPkZiHl8
כך מייצרים אותם:
https://youtu.be/puDF0hJpzWo?t=6m17s
שני היוצרים המקוריים של מעגלי התבואה הללו:
https://youtu.be/ETprYIAqQ5E
קטע טלוויזיה שמראה כיצד יצרו מעגל תבואה שמפרסם תכנית טלוויזיה:
https://youtu.be/lwdQL6fAus0
וסרט ארוך על התופעה עם אוסף של מעגלי תבואה מסתוריים:
http://youtu.be/uf9fLuaHvZQ?long=yes
מהו סגנון הציור המופשט גאומטרי?
סגנון הציור שנקרא "מופשט גאומטרי" הוא ציור שבנוי מצורות גאומטריות טהורות.
בסגנון המופשט גאומטרי ציירו אמנים רבים. למעשה, הסגנון נולד מאמני אוונגרד שבראשית המאה ה-20 החלו לצייר בצורות כאלה. על אמני הזרם נמנו דמויות כמו הציירים פיט מונדריאן, וסילי קנדינסקי, קזימיר מלאביץ' ואחרים.
ניתן למצוא הקבלה של סגנון זה אל ההפשטה של האמנות המוסלמית או האיסלאמית, הנמנעת מדמויות אנושיות ומבוססת על צורות גאומטריות, צבעים עזים ועיטורים.
בעיני מבקרי אמנות רבים נתפש סגנון המופשט הגאומטרי כרמה הגבוהה ביותר של חוסר אובייקטיביות בציור, גישה שתכליתה הייתה הימנעות מיצירת אשליה של דימוי או חלל.
בשנת 1905 ביקר הצייר ההולנדי פיט מונדריאן בתערוכה של ואן גוך שהשפיעה עליו מאוד. בהמשך הוא הושפע מהפוביזם ומהקוביזם של פיקאסו. ממש כמו הקוביסטים, הוא החל בהדרגה לתת בציוריו קדימות לצבע על פני הרישום, הפרטים וההבעה.
בהמשך הותיר מונדריאן ביצירותיו רק צורות גאומטריות שונות על הבד, עם מעט צבעים שמדגישים אותן ושמות במספרים או בתיאורים יבשים של צבע וצורה.
לבסוף החל מונדריאן לצייר ריבועים ומלבנים צבעוניים ובכך השלים את המעבר אל הציור המופשט ואל המודרניזם של המאה ה-20, שהוא מהחשובים והחלוצים בו.
הנה סרטון עם תמונות מיצירותיו של מונדריאן:
http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ
מונדריאן הפך למשפיע בתרבות המודרנית ובדור היוטיוב זה יוצא מעניין, כמו בפרויקט הבא:
http://youtu.be/WVks2r3q4sE
והנה פרויקט עיצובי בסגנון המופשט גאומטרי:
http://youtu.be/oIGFQEkjRrE
מהם פרקטלים?
הפרקטל הוא צורה שככל שנביט בה קרוב יותר, נראה את אותה הצורה חוזרת על עצמה בכל קנה מידה. זוהי צורה גאומטרית שמורכבת פנימה, שוב ושוב, מעותקים של עצמה, מוקטנים יותר ויותר. ככל שנתבונן לתוך חלקי הפרקטל, נראה שם תמיד חלקים הדומים לו, כך שכל פרט זעיר בצורה, דומה לצורה המקורית והגדולה ביותר.
בגרפיקה ממוחשבת עושים המון שימוש בפרקטלים. הסיבה היא שנוסחאות מתמטיות קלות יחסית מאפשרות ליצור הרים ומרקמים מורכבים ליצירה בצורה אחרת. גם בפיזיקה משתמשים בפרקטלים למחקרים על תורת הכאוס וכדומה.
בטבע אפשר לראות מבנים שונים שדומים לפרקטלים. מבנים בטבע כמו צורת הכרובית, מבנה העורקים של העלה, התפצלות כלי הדם בגוף, פתית שלג או צורת קו חוף (במיוחד של הפיורדים בנורווגיה) - כל אלה מזכירים מאד את הפרקטלים ומראים שבטבע יש שיטה גם בדברים שאינם מובנים בצורה מתמטית.
הנה סרטון הסבר למושג הפרקטל (מתורגם):
http://youtu.be/Tm0U2VxFd8Q
הסבר מילולי על הפרקטלים - מהתבניות היותר מעניינות שבטבע (עברית):
http://youtu.be/ofA2tBvcbhw?t=3m38s
המתמטיקה של הפרקטלים בסרטון מקסים לפי ז'אנר הסרט האפל (מתורגם):
https://youtu.be/0C75vRVL5lE
הפרקטלים שבטבע:
https://youtu.be/XwWyTts06tU
עוד פרקטלים בטבע:
https://youtu.be/dZM45mfJQ40
להדגמת הרקורסיה הפשוטה, הנה משולש סרפינסקי שלא נגמר:
http://youtu.be/QsMvoui5WlQ?t=10s
ופרקטל מתמטי ללא סוף, בגרפיקה ממוחשבת ואנימציה מוסיקה נהדרים:
https://youtu.be/hRrBnI5L0u8?long=yes
מהו המשושה?
משושה (Hexagon) הוא מצולע פשוט בגיאומטריה, שיש לו שש צלעות ושישה קודקודים. המשושה המוכר הוא המשושה המשוכלל, שכל צלעותיו שוות זו לזו בגודלן ושכל זוויותיו בנות 120°.
סכום כל הזוויות הפנימיות של המשושה הוא 720 מעלות. כל משושה הוא בעל תשעה אלכסונים שיוצרים שישה משולשים.
המשושה הוא צורה נפוצה בטבע. דוגמאות כמו משושים שנוצרים בהתייבשות של מלח באגמי מלח, או סדקי לבה משושים בסלע הבזלת, דרך כל צורות פתיתי השלג, כולן משושות, וכמובן תאי כוורת הדבורים שהם תמיד משושים.
עוד על משושים בטבע ראו באאוריקה בתגית "משושים".
הנה המשושים בישראל ובטבע בו הם נפוצים מאד (עברית):
https://youtu.be/nqKTRRLZxQ0
שימו לב לאהבה של דבורי הדבש לצורה הזו (מתורגם):
https://youtu.be/QEzlsjAqADA
שיר באנגלית על המשושה:
https://youtu.be/WCjtAOGdGFI
אבל למה בעצם הם כל כך נפוצים בטבע?
https://youtu.be/d3nLruKGUb0
והמשושה העצום שנוצר על כוכב הלכת יופיטר:
https://youtu.be/6GK23C8CY7A?long=yes
מהו משחק הספיירוגרף?
ספיירוגרף (Spirograph) היה משחק פופולארי פעם, שבו יצרנו צורות גיאומטריות מרהיבות, בעזרת דיסקיות מפלסטיק ועטים צבעוניים. התוצאה על הנייר הייתה שרטוטים גיאומטריים מדהימים, שנוצרו ללא מחשב אלא עם מאמץ ומעט יצירתיות ומחשבה.
כיום אפשר לצייר בספיירוגרף מקוון שנמצא כתוכנה באינטרנט.
כך מציירים בספיירוגרף:
https://youtu.be/l42Bc7CTLAs
וגם כך:
http://youtu.be/ZkNU3fvELFg
הנה הדרכה:
http://youtu.be/GczuhQwEZWg
וצורות שנוצרות מדיסקיות שונות:
http://youtu.be/LC5Pl5BKGu4
מהן האשליות של האמן ויקטור וסרלי?
ויקטור וסרלי (Victor Vasarely) הוא אמן שנודע בציורים הגיאומטריים המופשטים שלו, בצבע ובשחור-לבן, שמשתמשים באשליות אופטיות בכדי לעניין את המתבונן.
למעשה, וסרלי הוא מראשוני וממוביליה החשובים של תנועת ה"אופ-ארט" - סגנון אמנות העוסק באומנות אופטית, סוג של אמנות חזותית, בעיקר בתחום הציור, העושה שימוש באשליות אופטיות. בציוריו הוא יצר אפקטים מרתקים כמו תחושת תנועה שנוצרה כתוצאה מאשליות אופטיות שיצר, או צורות שמתקדמות ונסוגות, בזכות צבעים וצורות מחושבים היטב.
בזכות הישגיו החלוציים של וסרלי, במיוחד בשילוב אשליות אופטיות באמנות, הפכו אותו לאחד האמנים המובילים והמוכרים במאה ה-20.
כבר בשנות ה-30 עסק ויקטור וסרלי, אמן הונגרי שהיגר אז לצרפת, בציור גאומטרי. זאת בהשפעת האמנים קזימיר מלביץ' ופייט מונדריאן - החשובים בזרם המודרני של הציור המופשט גאומטרי. בסדרת הציורים "הרלקינים וזברות" שצייר אז בשחור לבן בלבד, הוא צמצם את הצורות לדגמים שחוזרים על עצמם ובכך יוצרים אשליה של תנועה.
עד שנות ה-50, הבשילו רעיונותיו והוא התמקד ברעיון ליצור אמנות דמוקרטית יותר. החזון שלו היה להפוך את האובייקט האמנותי לדמוקרטי ונגיש לכולם, שכן וסרלי סרב להשאיר את ההנאה מאמנות רק למבינים ולמומחים וגרס שגם להמונים יש זכות ליהנות מאמנות. הוא פרסם אז גילוי דעת, שזכה לשם "המניפסט הצהוב", שבו הציג את האמנות האופטית שלו כ"אמנות חדשה של צורות וצבעים מכניסטיים, שנגזרו על פי סטנדרטים קבועים".
במניפסט הוא הטעים במילים "האמנות של מחר תהיה אוצר לכולם או שתחדל להתקיים." בהמשך הוסיף "זה עצוב לעזוב ערכים ישנים לטובת חדשים מהם. אבל מצבנו השתנה והאתיקה שלנו, כמו גם האסתטיקה, זקוקות לשינוי. המיתוס של היחיד תם והגיע הזמן לשכפול ולהתרחבות".
מעבודותיו של וסרלי:
https://youtu.be/6AkiLQb7eQY
בואו לתערוכה שלו בציריך:
https://youtu.be/PpLTAG9IOQE
האמן משחזר את העבודה המפורסמת שלו "בו 1879":
https://youtu.be/TbNVeBqrayk
עבודות אופ ארט מפורסמות של ויקטור וסרלי ואחרים:
https://youtu.be/Lk2j7lJcGCU
עבודות אנימציה שנעשו על ידי בנו על יצירותיו של וסרלי:
https://youtu.be/ny1C-O37PCY
וסרט תיעודי קצר על הקשר בין סגנונות הפופ ארט והאופ ארט:
https://youtu.be/KV-z4chw7i4?long=yes
משולש (Triangle) הוא מצולע בעל שלוש צלעות. הצלעות בין 3 קודקודים, שלא נמצאים על קו ישר אחד.
במשולש 3 זוויות.
בתרבות הפך המשולש לאחד המרכיבים המעניינים. מהמשולש שיוצר את הפירמידות שנבנו במצרים ועד למשולש פנרוז (Penrose triangle), אותו משולש בלתי אפשרי ומרתק, שכל הזוויות שבו הן זוויות ישרות.
משולש זה מוצג בהקשרים שונים, כולל בציוריו של הצייר מ. ס. אשר.
הנה המשולש המפורסם בעולם - משולש ברמודה:
http://youtu.be/FfsQBeXWktU
ניסוי של בניית משולש רועם:
http://youtu.be/_d-VN3jenNg
ומשולש פנרוז:
https://youtu.be/gcw1IIGSGMM
מלבן (Rectangle) הוא מרובע שכל הזוויות שבו ישרות. זהו סוג מסוים של מקבילית וטרפז שווה-שוקיים (שהצלעות שלו שוות). האורך של כל שתי צלעות נגדיות במלבן הוא זהה והן גם מקבילות זו לזו.
יש מלבנים שכל שתי צלעות סמוכות בהם הן שוות. הם נקראים ריבוע.
משימה קטנה:
=========
נסו למצוא 5 דברים מסביבכם שצורתם מלבנית.
הנה דברים בצורה של מלבן:
https://youtu.be/2WHJio4TRNY
ולילדים קטנים:
https://youtu.be/cW5muVaoK4I
כל כך הרבה דברים בעולם הם עגולים.. מכדור הארץ, הירח, השמש, הכיפות של המסגדים והראש של חלק גדול מאיתנו.. אבל מהו בדיוק המעגל ומה זה עיגול?
אז בואו נעשה סדר. מעגל הוא הקו העגול שאנו מכירים, בעוד העיגול הוא השטח שבתוכו, התחום החסום על ידי המעגל.
אז אם המעגל הוא שפתו של העִגול, ברור עכשיו מדוע מדברים תמיד על היקף המעגל, או האורך שלו, לעומת שטח העיגול.
אם היינו מסמנים את כל הנקודות שמרחקן מנקודה מסוימת זהה, היינו רואים שהן יוצרות מעגל. הנקודה עצמה הייתה במרכז המעגל. ואכן, מעגל (Circle) הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות על פני המישור, שמרחקן מנקודה מסוימת, מרכז המעגל, הוא מרחק זהה.
למעגל יש כמה מרכיבים שניתן למדוד:
רדיוס (Radius) - הוא המרחק שבין מרכז המעגל לכל נקודה בקצוות שלו.
קוטר (Diameter) - זהו קו שמחבר שתי נקודות במעגל ועובר במרכזו. הוא שווה לפעמיים הרדיוס.
היקף (Circumference) - זהו אורך הקו שסוגר את העיגול.
היחס בין היקף העיגול לקוטרו הוא קבוע בכל המעגלים שבעולם. המתמטיקאים מסמנים אותו בעזרת האות היוונית π (פיי).
הנה המעגל - המקיף הקווי של העיגול:
https://youtu.be/BPnP_EEZvQc
שיר שמסביר את המעגל באנגלית:
https://youtu.be/Z0dlK16I60k?t=34s
והמעגל המושלם הוא זה שתוכלו לצייר ביד, תוך שנייה:
https://youtu.be/oDcr0yXpkk8
מאז שנות ה-70 התגלו אלפי "מעגלי תבואה" בעולם. דיווחים על מעגלי תבואה (Crop circles) החלו כבר במאה ה-17 אבל דומה שהתופעה המסתורית הולכת וגדלה. מדובר בתרשימים גאומטריים שניתן לצפות בהם רק מהאוויר והם מפוזרים בארצות שונות. רובם המכריע מתגלה באנגליה ובמיוחד בווליטשייר שבדרום אנגליה, שבו נמצא גם האתר הפרהיסטורי המפורסם סטונהנג'.
קיימים ויכוחים רבים לגבי מקורם של מעגלי התבואה. רבים מסכימים שהם מעשה ידי אדם. אחרים נוטים לראות בהם מעשה של אינטיליגנציות חייזריות ותרבויות זרות ויש הרואים בהם מסרים מכדור הארץ עצמו, אלינו בני האדם, בהיותו גוף חי ופועל..
נראה שהאמת מעט שונה. ב-1991 התגלה שהמעגלים האלו נולדו כמתיחה של שני אמנים בריטיים, דאג באואר ו-דייב צ'ורלי, שבשנות ה-70 השתמשו בציוד פשוט, כמו קרשים וחבלים, כדי לצייר למעלה מ-200 מעגלי תבואה ברחבי הממלכה המאוחדת.
זה לא נגמר בשניים הללו ובעקבותיהם נוצרו קבוצות אמנים שונות שהמשיכו את מעשיהם גם בשנים שלאחר מכן. הללו, דוגמת קבוצת "יוצרי המעגלים" (Circlemakers), הפכו כולם את מעגלי התבואה לחלק בלתי נפרד מהתרבות הפופולארית ומהמיתוסים של אזורי הכפר האנגליים. הקבוצה הזו למשל חרתה על דגלה את הרצון "להפוך את העולם למעניין יותר".
אבל נראה שההתלהבות מסיפורי המסתורין ותיאוריות הקונספירציה והפנטזיות של חייזרים מציירים, כולם חזקים מהאמת הפחות מעניינת. בציבור לא ירדה קרנם של ה"מומחים" שטענו את כל הטענות המסתוריות הללו. הם גם האשימו את מי שניסו לחשוף את האמת כמי שמשתפים פעולה עם סוכנויות ביון ושמטרתם לפזר מידע מוטעה בכדי לחפות על מקורות חוץ-ארציים, נוסעים בזמן וכיוצא בזה.
כך או כך, מספר מעגלי התבואה כבר גדל הרבה מעבר ל-10 אלפים מעגלים. וכמובן שמבחינה אסתטית, מעגלי החיטה הללו יפים כיצירות אמנותיות של ממש, לפחות אלה מהם שהם חדשים ואינם שכפול מוגדל של צורות מוכרות או תמונות.
הנה סרטון על המסתורין של מעגלי התבואה:
https://youtu.be/207Ul1FQTiA
מעגלי התבואה המסתוריים:
http://youtu.be/Ql1PPkZiHl8
כך מייצרים אותם:
https://youtu.be/puDF0hJpzWo?t=6m17s
שני היוצרים המקוריים של מעגלי התבואה הללו:
https://youtu.be/ETprYIAqQ5E
קטע טלוויזיה שמראה כיצד יצרו מעגל תבואה שמפרסם תכנית טלוויזיה:
https://youtu.be/lwdQL6fAus0
וסרט ארוך על התופעה עם אוסף של מעגלי תבואה מסתוריים:
http://youtu.be/uf9fLuaHvZQ?long=yes
צורות גאומטריות
סגנון הציור שנקרא "מופשט גאומטרי" הוא ציור שבנוי מצורות גאומטריות טהורות.
בסגנון המופשט גאומטרי ציירו אמנים רבים. למעשה, הסגנון נולד מאמני אוונגרד שבראשית המאה ה-20 החלו לצייר בצורות כאלה. על אמני הזרם נמנו דמויות כמו הציירים פיט מונדריאן, וסילי קנדינסקי, קזימיר מלאביץ' ואחרים.
ניתן למצוא הקבלה של סגנון זה אל ההפשטה של האמנות המוסלמית או האיסלאמית, הנמנעת מדמויות אנושיות ומבוססת על צורות גאומטריות, צבעים עזים ועיטורים.
בעיני מבקרי אמנות רבים נתפש סגנון המופשט הגאומטרי כרמה הגבוהה ביותר של חוסר אובייקטיביות בציור, גישה שתכליתה הייתה הימנעות מיצירת אשליה של דימוי או חלל.
בשנת 1905 ביקר הצייר ההולנדי פיט מונדריאן בתערוכה של ואן גוך שהשפיעה עליו מאוד. בהמשך הוא הושפע מהפוביזם ומהקוביזם של פיקאסו. ממש כמו הקוביסטים, הוא החל בהדרגה לתת בציוריו קדימות לצבע על פני הרישום, הפרטים וההבעה.
בהמשך הותיר מונדריאן ביצירותיו רק צורות גאומטריות שונות על הבד, עם מעט צבעים שמדגישים אותן ושמות במספרים או בתיאורים יבשים של צבע וצורה.
לבסוף החל מונדריאן לצייר ריבועים ומלבנים צבעוניים ובכך השלים את המעבר אל הציור המופשט ואל המודרניזם של המאה ה-20, שהוא מהחשובים והחלוצים בו.
הנה סרטון עם תמונות מיצירותיו של מונדריאן:
http://youtu.be/Nx-fCt_jftQ
מונדריאן הפך למשפיע בתרבות המודרנית ובדור היוטיוב זה יוצא מעניין, כמו בפרויקט הבא:
http://youtu.be/WVks2r3q4sE
והנה פרויקט עיצובי בסגנון המופשט גאומטרי:
http://youtu.be/oIGFQEkjRrE
הפרקטל הוא צורה שככל שנביט בה קרוב יותר, נראה את אותה הצורה חוזרת על עצמה בכל קנה מידה. זוהי צורה גאומטרית שמורכבת פנימה, שוב ושוב, מעותקים של עצמה, מוקטנים יותר ויותר. ככל שנתבונן לתוך חלקי הפרקטל, נראה שם תמיד חלקים הדומים לו, כך שכל פרט זעיר בצורה, דומה לצורה המקורית והגדולה ביותר.
בגרפיקה ממוחשבת עושים המון שימוש בפרקטלים. הסיבה היא שנוסחאות מתמטיות קלות יחסית מאפשרות ליצור הרים ומרקמים מורכבים ליצירה בצורה אחרת. גם בפיזיקה משתמשים בפרקטלים למחקרים על תורת הכאוס וכדומה.
בטבע אפשר לראות מבנים שונים שדומים לפרקטלים. מבנים בטבע כמו צורת הכרובית, מבנה העורקים של העלה, התפצלות כלי הדם בגוף, פתית שלג או צורת קו חוף (במיוחד של הפיורדים בנורווגיה) - כל אלה מזכירים מאד את הפרקטלים ומראים שבטבע יש שיטה גם בדברים שאינם מובנים בצורה מתמטית.
הנה סרטון הסבר למושג הפרקטל (מתורגם):
http://youtu.be/Tm0U2VxFd8Q
הסבר מילולי על הפרקטלים - מהתבניות היותר מעניינות שבטבע (עברית):
http://youtu.be/ofA2tBvcbhw?t=3m38s
המתמטיקה של הפרקטלים בסרטון מקסים לפי ז'אנר הסרט האפל (מתורגם):
https://youtu.be/0C75vRVL5lE
הפרקטלים שבטבע:
https://youtu.be/XwWyTts06tU
עוד פרקטלים בטבע:
https://youtu.be/dZM45mfJQ40
להדגמת הרקורסיה הפשוטה, הנה משולש סרפינסקי שלא נגמר:
http://youtu.be/QsMvoui5WlQ?t=10s
ופרקטל מתמטי ללא סוף, בגרפיקה ממוחשבת ואנימציה מוסיקה נהדרים:
https://youtu.be/hRrBnI5L0u8?long=yes
משושה (Hexagon) הוא מצולע פשוט בגיאומטריה, שיש לו שש צלעות ושישה קודקודים. המשושה המוכר הוא המשושה המשוכלל, שכל צלעותיו שוות זו לזו בגודלן ושכל זוויותיו בנות 120°.
סכום כל הזוויות הפנימיות של המשושה הוא 720 מעלות. כל משושה הוא בעל תשעה אלכסונים שיוצרים שישה משולשים.
המשושה הוא צורה נפוצה בטבע. דוגמאות כמו משושים שנוצרים בהתייבשות של מלח באגמי מלח, או סדקי לבה משושים בסלע הבזלת, דרך כל צורות פתיתי השלג, כולן משושות, וכמובן תאי כוורת הדבורים שהם תמיד משושים.
עוד על משושים בטבע ראו באאוריקה בתגית "משושים".
הנה המשושים בישראל ובטבע בו הם נפוצים מאד (עברית):
https://youtu.be/nqKTRRLZxQ0
שימו לב לאהבה של דבורי הדבש לצורה הזו (מתורגם):
https://youtu.be/QEzlsjAqADA
שיר באנגלית על המשושה:
https://youtu.be/WCjtAOGdGFI
אבל למה בעצם הם כל כך נפוצים בטבע?
https://youtu.be/d3nLruKGUb0
והמשושה העצום שנוצר על כוכב הלכת יופיטר:
https://youtu.be/6GK23C8CY7A?long=yes
ספיירוגרף (Spirograph) היה משחק פופולארי פעם, שבו יצרנו צורות גיאומטריות מרהיבות, בעזרת דיסקיות מפלסטיק ועטים צבעוניים. התוצאה על הנייר הייתה שרטוטים גיאומטריים מדהימים, שנוצרו ללא מחשב אלא עם מאמץ ומעט יצירתיות ומחשבה.
כיום אפשר לצייר בספיירוגרף מקוון שנמצא כתוכנה באינטרנט.
כך מציירים בספיירוגרף:
https://youtu.be/l42Bc7CTLAs
וגם כך:
http://youtu.be/ZkNU3fvELFg
הנה הדרכה:
http://youtu.be/GczuhQwEZWg
וצורות שנוצרות מדיסקיות שונות:
http://youtu.be/LC5Pl5BKGu4
ויקטור וסרלי (Victor Vasarely) הוא אמן שנודע בציורים הגיאומטריים המופשטים שלו, בצבע ובשחור-לבן, שמשתמשים באשליות אופטיות בכדי לעניין את המתבונן.
למעשה, וסרלי הוא מראשוני וממוביליה החשובים של תנועת ה"אופ-ארט" - סגנון אמנות העוסק באומנות אופטית, סוג של אמנות חזותית, בעיקר בתחום הציור, העושה שימוש באשליות אופטיות. בציוריו הוא יצר אפקטים מרתקים כמו תחושת תנועה שנוצרה כתוצאה מאשליות אופטיות שיצר, או צורות שמתקדמות ונסוגות, בזכות צבעים וצורות מחושבים היטב.
בזכות הישגיו החלוציים של וסרלי, במיוחד בשילוב אשליות אופטיות באמנות, הפכו אותו לאחד האמנים המובילים והמוכרים במאה ה-20.
כבר בשנות ה-30 עסק ויקטור וסרלי, אמן הונגרי שהיגר אז לצרפת, בציור גאומטרי. זאת בהשפעת האמנים קזימיר מלביץ' ופייט מונדריאן - החשובים בזרם המודרני של הציור המופשט גאומטרי. בסדרת הציורים "הרלקינים וזברות" שצייר אז בשחור לבן בלבד, הוא צמצם את הצורות לדגמים שחוזרים על עצמם ובכך יוצרים אשליה של תנועה.
עד שנות ה-50, הבשילו רעיונותיו והוא התמקד ברעיון ליצור אמנות דמוקרטית יותר. החזון שלו היה להפוך את האובייקט האמנותי לדמוקרטי ונגיש לכולם, שכן וסרלי סרב להשאיר את ההנאה מאמנות רק למבינים ולמומחים וגרס שגם להמונים יש זכות ליהנות מאמנות. הוא פרסם אז גילוי דעת, שזכה לשם "המניפסט הצהוב", שבו הציג את האמנות האופטית שלו כ"אמנות חדשה של צורות וצבעים מכניסטיים, שנגזרו על פי סטנדרטים קבועים".
במניפסט הוא הטעים במילים "האמנות של מחר תהיה אוצר לכולם או שתחדל להתקיים." בהמשך הוסיף "זה עצוב לעזוב ערכים ישנים לטובת חדשים מהם. אבל מצבנו השתנה והאתיקה שלנו, כמו גם האסתטיקה, זקוקות לשינוי. המיתוס של היחיד תם והגיע הזמן לשכפול ולהתרחבות".
מעבודותיו של וסרלי:
https://youtu.be/6AkiLQb7eQY
בואו לתערוכה שלו בציריך:
https://youtu.be/PpLTAG9IOQE
האמן משחזר את העבודה המפורסמת שלו "בו 1879":
https://youtu.be/TbNVeBqrayk
עבודות אופ ארט מפורסמות של ויקטור וסרלי ואחרים:
https://youtu.be/Lk2j7lJcGCU
עבודות אנימציה שנעשו על ידי בנו על יצירותיו של וסרלי:
https://youtu.be/ny1C-O37PCY
וסרט תיעודי קצר על הקשר בין סגנונות הפופ ארט והאופ ארט:
https://youtu.be/KV-z4chw7i4?long=yes
מהו המחומש?
מחומש, או פֶּנְטַאגוֹן (Pentagon) הוא מצולע שיש לו 5 צלעות. מבחינה הנדסית המחומש הוא בעל 5 אלכסונים. סכום הזוויות הפנימיות שלו הוא 540 מעלות.
אבל התכונה המדהימה של המחומש הוא הימצאותו בטבע בשלל מקרים, באחת מההתגלויות המעניינות שלו - בצורת פנטגרם, מה שמוכר בעברית כ"כוכב" מחומש. הפנטגרם המחומש מופיע בפרחים כמו יסמין, פטוניה ועוד.
המחומש מופיע גם בכוכב הים, בכל החיים המחומש ובמיוחד כל כך.
גם לתרבות המחומש נכנס, גם בדימוי הכוכב וגם בציורים שונים, כמו האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י.
הנה הכוכב המחומש בטבע והקשר שלו לחיתוך הזהב:
http://youtu.be/atSvERhcNcw
מחומש, או פֶּנְטַאגוֹן (Pentagon) הוא מצולע שיש לו 5 צלעות. מבחינה הנדסית המחומש הוא בעל 5 אלכסונים. סכום הזוויות הפנימיות שלו הוא 540 מעלות.
אבל התכונה המדהימה של המחומש הוא הימצאותו בטבע בשלל מקרים, באחת מההתגלויות המעניינות שלו - בצורת פנטגרם, מה שמוכר בעברית כ"כוכב" מחומש. הפנטגרם המחומש מופיע בפרחים כמו יסמין, פטוניה ועוד.
המחומש מופיע גם בכוכב הים, בכל החיים המחומש ובמיוחד כל כך.
גם לתרבות המחומש נכנס, גם בדימוי הכוכב וגם בציורים שונים, כמו האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י.
הנה הכוכב המחומש בטבע והקשר שלו לחיתוך הזהב:
http://youtu.be/atSvERhcNcw
מי היה אבי הכוריאוגרפיה של המיוזיקל באזבי ברקלי?
הוא היה ללא ספק גאון הכוראוגראפיה של עולם הקולנוע. אמן בעל תפיסה ויזואלית שהשפיעה על דורות של יוצרים, מהנדס של שורות ריקוד משתנות, פרקטלים אנושיים, מבנים דינמיים עשויים מרקדנים וקליידוסקופים מרקדים, שירה, ריקודים בעלי חזות פנטסטית ודגמי קבוצות גאומטריים.
קראו לו באזבי ברקלי (Busby Berkley) והוא היה המלך של עידן המיוזיקל, במאי וכוריאוגרף של סרטים מוזיקליים מיוחדים שזוהו תמיד לפי העבודה הכוריאוגרפית שלו. בשנות ה-30 הוא היה הדמות החשובה במיוזיקל האמריקאי.
באזבי עמד על כך שהמיוזיקל, כז'אנר קולנועי, ייווצר על פי האפשרויות של מצלמת הקולנוע והשיטות שלו ולא כחיקוי של המחזמר בתאטרון. וכך יצר הכוריאוגרף הגאון ואבי הכוראוגרפיה של המיוזיקל, זוויות צילום מיוחדות. אחת מהן היא זווית "מבט ציפור", בה הוא צילם את הרקדנים מלמעלה. היו לו גם מגוון צורות דמויות קליידוסקופ, שהוא יצר מקבוצות ענק של רקדניות, שהוא הציב והרקיד בתכנון מוקפד וגאוני.
עד היום צלמים רבים מכנים על שמו את זווית הצילום העילית. אפילו צלמי מזון, המצלמים צלחות עם צילחות מוצלח מלמעלה, נוהגים לכנות אותם "באזבי ברקלי ויו" (Busby Berkeley view).
הנה סיפורו של באזבי ברקלי:
https://youtu.be/P4zLARbOOc8
מצגת וידאו על באסבי ברקלי והמיוזיקל שלו:
https://youtu.be/PNCwYuXndP0
מיקס מעבודותיו הגדולות של ברקלי:
https://youtu.be/K6xsBD4ZmOU
אנשים שעבדו איתו מעידים על עבודתו:
https://youtu.be/BDhqancfvgo
ריקוד הסטפס ההמוני מהסרט 42 street:
https://youtu.be/Yx6s-YReOJY
המזרקה האנושית שלו:
https://youtu.be/FRqcZcrgPaU
הפסנתרים המרקדים:
https://youtu.be/QHMbSTWJvZM
מחווה עדכנית לברקלי:
https://youtu.be/NCDCf7b0q-8
ו"בנות יפות" מהסרט Dames:
https://youtu.be/9bVJol3-XLo
הוא היה ללא ספק גאון הכוראוגראפיה של עולם הקולנוע. אמן בעל תפיסה ויזואלית שהשפיעה על דורות של יוצרים, מהנדס של שורות ריקוד משתנות, פרקטלים אנושיים, מבנים דינמיים עשויים מרקדנים וקליידוסקופים מרקדים, שירה, ריקודים בעלי חזות פנטסטית ודגמי קבוצות גאומטריים.
קראו לו באזבי ברקלי (Busby Berkley) והוא היה המלך של עידן המיוזיקל, במאי וכוריאוגרף של סרטים מוזיקליים מיוחדים שזוהו תמיד לפי העבודה הכוריאוגרפית שלו. בשנות ה-30 הוא היה הדמות החשובה במיוזיקל האמריקאי.
באזבי עמד על כך שהמיוזיקל, כז'אנר קולנועי, ייווצר על פי האפשרויות של מצלמת הקולנוע והשיטות שלו ולא כחיקוי של המחזמר בתאטרון. וכך יצר הכוריאוגרף הגאון ואבי הכוראוגרפיה של המיוזיקל, זוויות צילום מיוחדות. אחת מהן היא זווית "מבט ציפור", בה הוא צילם את הרקדנים מלמעלה. היו לו גם מגוון צורות דמויות קליידוסקופ, שהוא יצר מקבוצות ענק של רקדניות, שהוא הציב והרקיד בתכנון מוקפד וגאוני.
עד היום צלמים רבים מכנים על שמו את זווית הצילום העילית. אפילו צלמי מזון, המצלמים צלחות עם צילחות מוצלח מלמעלה, נוהגים לכנות אותם "באזבי ברקלי ויו" (Busby Berkeley view).
הנה סיפורו של באזבי ברקלי:
https://youtu.be/P4zLARbOOc8
מצגת וידאו על באסבי ברקלי והמיוזיקל שלו:
https://youtu.be/PNCwYuXndP0
מיקס מעבודותיו הגדולות של ברקלי:
https://youtu.be/K6xsBD4ZmOU
אנשים שעבדו איתו מעידים על עבודתו:
https://youtu.be/BDhqancfvgo
ריקוד הסטפס ההמוני מהסרט 42 street:
https://youtu.be/Yx6s-YReOJY
המזרקה האנושית שלו:
https://youtu.be/FRqcZcrgPaU
הפסנתרים המרקדים:
https://youtu.be/QHMbSTWJvZM
מחווה עדכנית לברקלי:
https://youtu.be/NCDCf7b0q-8
ו"בנות יפות" מהסרט Dames:
https://youtu.be/9bVJol3-XLo
מהי הפרספקטיבה בציור?
פרספקטיבה (Perspective) היא טכניקת ציור שבה נוצרת אשליה של מרחק ושל עומק.
הפרספקטיבה בציור מאפשרת לשחזר את המציאות באופן מדויק יותר. זוהי מעין שיטה מתמטית שמתבססת על יצירת אשלייה אופטית, כדי לתאר את הטבע באופן מדויק.
הפרספקטיבה הייתה אחד המרכיבים החשובים, ששימשו את אמני תקופת הרנסנס בכדי להתנתק ממסורת הציור של ימי הביניים. בעזרתה הם תיארו טוב יותר את העולם המציאותי, הטבעי, האובייקטיבי והחילוני. תיאורים אלו החליפו את התיאורים שנלקחו מספרי הקודש ולא הוכרחו להיות דומים למה שהאדם רואה במציאות. משום כך היא מכונה לעתים "פרספקטיבת הרנסאנס".
היה זה האדריכל האיטלקי הגאון ברונלסקי שתרם לעולם האמנות את הפרספקטיבה המתמטית. זה היה פיתוח של כלים חישוביים ותכנוניים ליצירת פרספקטיבה מדוייקת להפליא, בתכניות ושרטוטים. בזכות הפיתוח הזה יכולים היו האדריכלים אחריו לבחון ולהדגים לאחרים מבנים אדריכליים שתכננו, עוד בשלבי התכנון והשרטוט שלהם.
כך נתנו השיטות לציור הפרספקטיבה יכולת לתאר את העולם הממשי בדרך של יצירת אשליית עומק ונפח. לאמני הרנסנס והאמנים שבאו אחריהם הייתה הפרספקטיבה כלי מצוין לתיעוד העולם בדיוק רב.
בציור יש טכניקות שונות של פרספקטיבה. אחת הדוגמאות היפות לפרספקטיבה בציור היא ציור "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י. הפרספקטיבה הגאומטרית, או המתמטית, יוצרת בו תחושה של עומק ומושכת את המבט של הצופה אל הדמות שבמרכז התמונה - ישו. הטכניקה הזו מבוססת על זה שעצם נראה קטן יותר ככל שהוא רחוק יותר. כך ניתן לצייר גופים בחלל באופן שהצופה יבין כמה הם רחוקים, ממש כמו שהעין הייתה רואה אותם במציאות.
טכניקה אחרת היא פרספקטיבה אטמוספירית, ספומאטו, שמבוססת על העובדה שעצם רחוק נראה מטושטש יותר מעצם קרוב. גם צבעיו קרים יותר. כשהם משתמשים בטכניקה זו מטשטשים האמנים את העצמים המרוחקים ומשתמשים בצבעים קרים בכדי לתאר אותם. בציור "המונה ליזה" המפורסם השתמש לאונרדו דה וינצ'י בטכניקה הזו, כדי להציג את הנוף שברקע המונה ליזה.
כיום הפרספקטיבה הופכת לא פעם צילומים לאיכותיים ומצליחה להבליט את התלת ממדי בצילום דו-ממדי.
הנה הפרספקטיבה המסוגלת לתת עומק לציור דו ממדי (מתורגם):
https://youtu.be/wujEE3PRVUo
כך יצר ברונלסקי את הפרספקטיבה המתמטית:
https://youtu.be/X80kxg2YAEc
שעובדת כך:
https://youtu.be/SmMjEexA86M
הפרספקטיבה בציור "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י:
https://youtu.be/ODEvCINTADs
פרספקטיבה הפכה גם למושג בהסתכלות על תופעות אחרות (עברית):
https://youtu.be/Jrm3KtHgy6I
ומדריך לציור פרספקטיבה:
https://youtu.be/KoOBsmYMGgM?long=yes
פרספקטיבה (Perspective) היא טכניקת ציור שבה נוצרת אשליה של מרחק ושל עומק.
הפרספקטיבה בציור מאפשרת לשחזר את המציאות באופן מדויק יותר. זוהי מעין שיטה מתמטית שמתבססת על יצירת אשלייה אופטית, כדי לתאר את הטבע באופן מדויק.
הפרספקטיבה הייתה אחד המרכיבים החשובים, ששימשו את אמני תקופת הרנסנס בכדי להתנתק ממסורת הציור של ימי הביניים. בעזרתה הם תיארו טוב יותר את העולם המציאותי, הטבעי, האובייקטיבי והחילוני. תיאורים אלו החליפו את התיאורים שנלקחו מספרי הקודש ולא הוכרחו להיות דומים למה שהאדם רואה במציאות. משום כך היא מכונה לעתים "פרספקטיבת הרנסאנס".
היה זה האדריכל האיטלקי הגאון ברונלסקי שתרם לעולם האמנות את הפרספקטיבה המתמטית. זה היה פיתוח של כלים חישוביים ותכנוניים ליצירת פרספקטיבה מדוייקת להפליא, בתכניות ושרטוטים. בזכות הפיתוח הזה יכולים היו האדריכלים אחריו לבחון ולהדגים לאחרים מבנים אדריכליים שתכננו, עוד בשלבי התכנון והשרטוט שלהם.
כך נתנו השיטות לציור הפרספקטיבה יכולת לתאר את העולם הממשי בדרך של יצירת אשליית עומק ונפח. לאמני הרנסנס והאמנים שבאו אחריהם הייתה הפרספקטיבה כלי מצוין לתיעוד העולם בדיוק רב.
בציור יש טכניקות שונות של פרספקטיבה. אחת הדוגמאות היפות לפרספקטיבה בציור היא ציור "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י. הפרספקטיבה הגאומטרית, או המתמטית, יוצרת בו תחושה של עומק ומושכת את המבט של הצופה אל הדמות שבמרכז התמונה - ישו. הטכניקה הזו מבוססת על זה שעצם נראה קטן יותר ככל שהוא רחוק יותר. כך ניתן לצייר גופים בחלל באופן שהצופה יבין כמה הם רחוקים, ממש כמו שהעין הייתה רואה אותם במציאות.
טכניקה אחרת היא פרספקטיבה אטמוספירית, ספומאטו, שמבוססת על העובדה שעצם רחוק נראה מטושטש יותר מעצם קרוב. גם צבעיו קרים יותר. כשהם משתמשים בטכניקה זו מטשטשים האמנים את העצמים המרוחקים ומשתמשים בצבעים קרים בכדי לתאר אותם. בציור "המונה ליזה" המפורסם השתמש לאונרדו דה וינצ'י בטכניקה הזו, כדי להציג את הנוף שברקע המונה ליזה.
כיום הפרספקטיבה הופכת לא פעם צילומים לאיכותיים ומצליחה להבליט את התלת ממדי בצילום דו-ממדי.
הנה הפרספקטיבה המסוגלת לתת עומק לציור דו ממדי (מתורגם):
https://youtu.be/wujEE3PRVUo
כך יצר ברונלסקי את הפרספקטיבה המתמטית:
https://youtu.be/X80kxg2YAEc
שעובדת כך:
https://youtu.be/SmMjEexA86M
הפרספקטיבה בציור "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י:
https://youtu.be/ODEvCINTADs
פרספקטיבה הפכה גם למושג בהסתכלות על תופעות אחרות (עברית):
https://youtu.be/Jrm3KtHgy6I
ומדריך לציור פרספקטיבה:
https://youtu.be/KoOBsmYMGgM?long=yes
מה זה אוריגמי?
אוֹרִיגאמִי (Origami) היא אמנות קיפול נייר לצורות שונות, שנולדה ביפן. כמו המצאות יפניות אחרות, התפשטה גם היא לעולם כולו. זה קרה בסוף המאה ה-19, עם פתיחת גבולותיה של יפן למערב.
קיפולי נייר בסגנון האוריגמי משלבים גאומטריה ומתמטיקה. זוהי אמנות מדויקת מאד, המחייבת ריכוז ודיוק. במהלך הדורות היא הפכה משעשוע לאמנות של ממש ולטכניקה של פיסול מורכב וחכם ביותר מנייר.
השם "אוריגמי" מקורו בצירוף של המילים היפניות קיפול ("אוֹרִי") ופיסת נייר ("קַאמִי"). שם זה נולד ב-1880, זמן בו התגבשה האמנות הזו בצורתה הנוכחית, אם כי האמנות הזו התפתחה זמן רב לפני כן.
בעבר שימש האוריגמי מרכיב מרכזי בדת השינטו היפנית. היפנים השתמשו בו אפילו לבנייה של קירות פנימיים בתוך בתיהם עשויי הנייר. רבים יופתעו לגלות שהאמנות הזו היא בעלת משמעות תרבותית עמוקה גם בתרבות הסינית.
כיום האוריגמי פופולרי במקומות רבים בעולם ונחשב חלק מתרבות הפנאי במקומות רבים. זה הביא לגדילה עצומה במספר העוסקים באמנות הזו ותרם להתפתחותה ולשכלול רב בשיטות הקיפול של האוריגמי.
בזכות השילוב הייחודי של יצירתיות, דיוק וטכניקה, משמש כיום האוריגמי, בלא מעט מוסדות חינוכיים וטיפוליים, גם ככלי עזר להוראה ולריפוי בעיסוק.
חוקרים מתעניינים כיום גם בצדדים המדעיים, הטכנולוגיים והמתמטיים של האוריגמי. לימוד והבנה מעמיקים של המורכבות הרבה שמאפשרים קיפולי הנייר, תורמים כיום לניצולם בהמצאות, חידושים ופיתוחים טכנולוגיים וננו-טכנולוגיים שונים.
לימדו לקפל ניירות לצורות אוריגמי שונות - בתגית "קיפולי נייר".
הנה הסבר לילדים על אמנות האוריגמי:
https://youtu.be/zgvBUw-uCtM
על האוריגמי ביפן:
https://youtu.be/q1F1q9kK2n0
בלימוד של צורות קיפול ויתרונותיהן תרמה אמנות האוריגמי ליישומים טכנולוגיים מדהימים:
https://youtu.be/DJ4hDppP_SQ
כך תקפלו את צורת העגור (Crane) הפופולרית והנפוצה ביותר:
https://youtu.be/-elhDbZ6sds
תולדות האוריגמי:
https://youtu.be/Ii6Qb78nEj0
עבודות שנעשו באוריגמי:
https://youtu.be/G46_xGWiJ_A
והרצאת טד על הקסם והמתמטיקה שבאוריגמי (מתורגם):
https://youtu.be/NYKcOFQCeno?long=yes
אוֹרִיגאמִי (Origami) היא אמנות קיפול נייר לצורות שונות, שנולדה ביפן. כמו המצאות יפניות אחרות, התפשטה גם היא לעולם כולו. זה קרה בסוף המאה ה-19, עם פתיחת גבולותיה של יפן למערב.
קיפולי נייר בסגנון האוריגמי משלבים גאומטריה ומתמטיקה. זוהי אמנות מדויקת מאד, המחייבת ריכוז ודיוק. במהלך הדורות היא הפכה משעשוע לאמנות של ממש ולטכניקה של פיסול מורכב וחכם ביותר מנייר.
השם "אוריגמי" מקורו בצירוף של המילים היפניות קיפול ("אוֹרִי") ופיסת נייר ("קַאמִי"). שם זה נולד ב-1880, זמן בו התגבשה האמנות הזו בצורתה הנוכחית, אם כי האמנות הזו התפתחה זמן רב לפני כן.
בעבר שימש האוריגמי מרכיב מרכזי בדת השינטו היפנית. היפנים השתמשו בו אפילו לבנייה של קירות פנימיים בתוך בתיהם עשויי הנייר. רבים יופתעו לגלות שהאמנות הזו היא בעלת משמעות תרבותית עמוקה גם בתרבות הסינית.
כיום האוריגמי פופולרי במקומות רבים בעולם ונחשב חלק מתרבות הפנאי במקומות רבים. זה הביא לגדילה עצומה במספר העוסקים באמנות הזו ותרם להתפתחותה ולשכלול רב בשיטות הקיפול של האוריגמי.
בזכות השילוב הייחודי של יצירתיות, דיוק וטכניקה, משמש כיום האוריגמי, בלא מעט מוסדות חינוכיים וטיפוליים, גם ככלי עזר להוראה ולריפוי בעיסוק.
חוקרים מתעניינים כיום גם בצדדים המדעיים, הטכנולוגיים והמתמטיים של האוריגמי. לימוד והבנה מעמיקים של המורכבות הרבה שמאפשרים קיפולי הנייר, תורמים כיום לניצולם בהמצאות, חידושים ופיתוחים טכנולוגיים וננו-טכנולוגיים שונים.
לימדו לקפל ניירות לצורות אוריגמי שונות - בתגית "קיפולי נייר".
הנה הסבר לילדים על אמנות האוריגמי:
https://youtu.be/zgvBUw-uCtM
על האוריגמי ביפן:
https://youtu.be/q1F1q9kK2n0
בלימוד של צורות קיפול ויתרונותיהן תרמה אמנות האוריגמי ליישומים טכנולוגיים מדהימים:
https://youtu.be/DJ4hDppP_SQ
כך תקפלו את צורת העגור (Crane) הפופולרית והנפוצה ביותר:
https://youtu.be/-elhDbZ6sds
תולדות האוריגמי:
https://youtu.be/Ii6Qb78nEj0
עבודות שנעשו באוריגמי:
https://youtu.be/G46_xGWiJ_A
והרצאת טד על הקסם והמתמטיקה שבאוריגמי (מתורגם):
https://youtu.be/NYKcOFQCeno?long=yes
איך נולדה האמנות האיסלאמית?
האמנות האיסלאמית (Islamic art) היא אמנות חזותית, הכוללת עיטורים, אדריכלות וקליגרפיה, שהתפתחו והפכו למרכיב חשוב באימפריה המוסלמית ובארצות והמדינות שנולדו ממנה.
ישנם שני מאפיינים שבולטים במיוחד באמנות המוסלמית. הראשון שבהם הוא השימוש בקליגרפיה של הכתב הערבי לעיטורים שונים.
בשל מגבלות ההלכה המוסלמית, הנקראת "השריעה" והאיסור החמור על דמויות של בני אדם בציור או בפיסול, הקליגרפיה הפכה מרכזית באמנות המוסלמית. האיסור הזה, שהאיסלאם ירש מהיהדות, בה יש איסור של "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". אבל הוא קיים או התקיים כמעט בכל דת בשלב כלשהו בהיסטוריה שלה. במחקר התופעה הזו מכונה "אנאייקוניזם".
את תוצאות האיסור הזה ניתן לראות היטב במסגדים המוסלמיים המקושטים ברישומי קליגרפיה רבים ובערבסקות. כל אלה הפכו מרכזיים באמנות האסלאמית ומעבירים את הרעיון שאת מעשי האל לא ניתן לתפוס.
עובדה זו באה לידי ביטוי גם בפיתוח של אדריכלות ייחודית לבנייה של מסגדים ובתי מדרש מוסלמיים, המכונים "מדרסות".
את התפיסה מגלמים כתביו של הפילוסוף המוסלמי אבו אל-חזן, שחי בקהיר במאה ה-10. הוא כתב שהיופי נמצא בכל מקום ותולה אותו באופן בו רואים את הדברים, בדברים עצמם ובכל חפץ קיים.
לדבריו, בעצמים המאירים, בשמש והכוכבים, בכתב הערבי על הפיתולים שבו והחזרה הריתמית ובעיטורים שבכתב הזה ובערבסקות הנפוצות בתרבות והאמנות המוסלמית - בכל אלה יש יופי.
האור עצמו, כותב אבו אל-חזן, הוא יופי. גם הצבע הוא יופי והדמיון יוצר יופי. אפשר, הוא כותב, להעתיק את התהליך לאמנות ולהסביר לפיו את היפה באמנות המופשטת - היופי שבמשטח חלק, יופי בלתי פיגורטיבי, שניתן למצוא בכיפות המסגדים המבריקות שהאיסלאם הקים בכל ארץ שכבש, בפיתוחי שיש ועץ ועוד. אל חזן הטעים שהאמן המוסלמי לא מרגיש צורך לתאר דמות אדם ביצירתו ואם כבר אז יעדיף לתאר אותה בצורה מופשטת.
עוד על כך קראו בתגית "קליגרפיה, איסלאם".
הנה אמנות האיסלאם עם העיטורים הגאומטריים והעיטורים החוזרים במקום דמויות (מתורגם):
http://youtu.be/pg1NpMmPv48
על הקשר ההיסטורי שבין דת ואמנות (עברית):
https://youtu.be/qfITRYcnP84
ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:
https://youtu.be/yGp29FIirI8
ותכנית טלוויזיה על אמנות איסלאמית (עברית):
https://youtu.be/afDg86ILFwY?long=yes
האמנות האיסלאמית (Islamic art) היא אמנות חזותית, הכוללת עיטורים, אדריכלות וקליגרפיה, שהתפתחו והפכו למרכיב חשוב באימפריה המוסלמית ובארצות והמדינות שנולדו ממנה.
ישנם שני מאפיינים שבולטים במיוחד באמנות המוסלמית. הראשון שבהם הוא השימוש בקליגרפיה של הכתב הערבי לעיטורים שונים.
בשל מגבלות ההלכה המוסלמית, הנקראת "השריעה" והאיסור החמור על דמויות של בני אדם בציור או בפיסול, הקליגרפיה הפכה מרכזית באמנות המוסלמית. האיסור הזה, שהאיסלאם ירש מהיהדות, בה יש איסור של "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". אבל הוא קיים או התקיים כמעט בכל דת בשלב כלשהו בהיסטוריה שלה. במחקר התופעה הזו מכונה "אנאייקוניזם".
את תוצאות האיסור הזה ניתן לראות היטב במסגדים המוסלמיים המקושטים ברישומי קליגרפיה רבים ובערבסקות. כל אלה הפכו מרכזיים באמנות האסלאמית ומעבירים את הרעיון שאת מעשי האל לא ניתן לתפוס.
עובדה זו באה לידי ביטוי גם בפיתוח של אדריכלות ייחודית לבנייה של מסגדים ובתי מדרש מוסלמיים, המכונים "מדרסות".
את התפיסה מגלמים כתביו של הפילוסוף המוסלמי אבו אל-חזן, שחי בקהיר במאה ה-10. הוא כתב שהיופי נמצא בכל מקום ותולה אותו באופן בו רואים את הדברים, בדברים עצמם ובכל חפץ קיים.
לדבריו, בעצמים המאירים, בשמש והכוכבים, בכתב הערבי על הפיתולים שבו והחזרה הריתמית ובעיטורים שבכתב הזה ובערבסקות הנפוצות בתרבות והאמנות המוסלמית - בכל אלה יש יופי.
האור עצמו, כותב אבו אל-חזן, הוא יופי. גם הצבע הוא יופי והדמיון יוצר יופי. אפשר, הוא כותב, להעתיק את התהליך לאמנות ולהסביר לפיו את היפה באמנות המופשטת - היופי שבמשטח חלק, יופי בלתי פיגורטיבי, שניתן למצוא בכיפות המסגדים המבריקות שהאיסלאם הקים בכל ארץ שכבש, בפיתוחי שיש ועץ ועוד. אל חזן הטעים שהאמן המוסלמי לא מרגיש צורך לתאר דמות אדם ביצירתו ואם כבר אז יעדיף לתאר אותה בצורה מופשטת.
עוד על כך קראו בתגית "קליגרפיה, איסלאם".
הנה אמנות האיסלאם עם העיטורים הגאומטריים והעיטורים החוזרים במקום דמויות (מתורגם):
http://youtu.be/pg1NpMmPv48
על הקשר ההיסטורי שבין דת ואמנות (עברית):
https://youtu.be/qfITRYcnP84
ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:
https://youtu.be/yGp29FIirI8
ותכנית טלוויזיה על אמנות איסלאמית (עברית):
https://youtu.be/afDg86ILFwY?long=yes
מה הפלא המתמטי של החמניה?
לאונרדו מפיזה, או פיבונאצ'י כמו שקרא לעצמו, היה כנראה גדול המתמטיקאים של ימי הביניים. במיוחד הוא ידוע כמי שגילה את סדרת המספרים המכונה על שמו "סדרת פיבונאצ'י".
כל איבר בסדרת פיבונאצ'י שווה לסכום של שני האיברים הקודמים לו. הוא לא הפסיק להתפעל מהקסם המתמטי של הסדרה הזו, כמו זה שביחסים בין ריבועי המספרים או ביופי של מה שהיא יוצרת בגאומטריה למשל, אבל אפילו הוא לא שיער כמה תופעות טבע מאופיינות במספרי פיבונאצ'י, כמו למשל העובדה שמספר עלי הכותרת בצמחים רבים הוא תמיד מספר פיבונצ'י, כמו 5, 8, 13 וכדומה.
מפתיע? - אז שימו לב לתופעה מרתקת אפילו יותר.. מסתבר שמספר הגרעינים שבפרח החמניה הם מספרי פיבונצ'י עוקבים. אם תביטו היטב, הם נראים כמו 2 ספירלות, שאחת היא בעלת 89 גרעינים והשנייה בת 55 גרעינים - שני מספרים עוקבים בסדרה (אגב, זה כך גם באצטרובלי עץ האורן).
ולמה זה קורה? - ובכן, נראה שהספירלות הללו מופיעות בפרחים כאלה ובאיצטרובלים, כדי למנוע מצב שבו הגרעינים יהיו צפופים מדי ויתקשו להתפתח. לכן הטבע מרבה אותם במספרי פיבונצ'י וכך נוצר המספר המרבי של גרעינים, מה שיבטיח שכפול מוצלח והמשך הדורות.
וזה לא הדבר היחיד שבו פיבונצ'י נראה בצמחים כאלו. מסתבר שאפילו זווית הגדילה של העלים על הגבעול, זו שמאפשרת לעלים החדשים לצמוח באופן שיקבלו הכי הרבה אור שמש, אפילו היא מתמטית ומדויקת. למעשה היא ידועה בתור יחס הזהב, כ-1.618. אם נחלק 360 מעלות של הגבעול העגול במספר 1.618 נקבל בדיוק את המיקומים שהטבע בחר לגדילת העלים על הגבעול. בינגו! - שוב הטבע הצטיין במתמטיקה והשתמש במספרי פיבונצ'י וביחס הזהב שנובע ממנו כדי להיטיב את גדילת הצמחים.
אז האמת שאין כאן פלא, חוץ מפלאי הטבע כמובן. סדרת פיבונאצ'י, שאנו כה מתפעלים ממנה כאן, היא הדרך שבה מאורגנים ומשוכפלים ביעילות מרכיבים רבים בטבע ובה פועלים ביעילות רבה כוחות טבעיים שונים. כשאנו מוצאים בחמניה את מספרי פיבונאצ'י, לכל היותר נוכל לומר שהחמניה "גדלה כמו שצריך".. אז אולי זה מופלא, אבל לא יותר מהפלא הבלתי נתפס של היקום כולו!
הנה המתמטיקה של החמניות:
https://youtu.be/z9d1mxgZ0ag
היופי המתמטי שגלום בסדרת מספרים פשוטה לכאורה זו (מתורגם):
https://youtu.be/SjSHVDfXHQ4
והגרעינים האלה שעל פרח החמנייה - ככה הם הופכים לגרעינים שחורים (עברית):
https://youtu.be/xLCkC0oOFqw
לאונרדו מפיזה, או פיבונאצ'י כמו שקרא לעצמו, היה כנראה גדול המתמטיקאים של ימי הביניים. במיוחד הוא ידוע כמי שגילה את סדרת המספרים המכונה על שמו "סדרת פיבונאצ'י".
כל איבר בסדרת פיבונאצ'י שווה לסכום של שני האיברים הקודמים לו. הוא לא הפסיק להתפעל מהקסם המתמטי של הסדרה הזו, כמו זה שביחסים בין ריבועי המספרים או ביופי של מה שהיא יוצרת בגאומטריה למשל, אבל אפילו הוא לא שיער כמה תופעות טבע מאופיינות במספרי פיבונאצ'י, כמו למשל העובדה שמספר עלי הכותרת בצמחים רבים הוא תמיד מספר פיבונצ'י, כמו 5, 8, 13 וכדומה.
מפתיע? - אז שימו לב לתופעה מרתקת אפילו יותר.. מסתבר שמספר הגרעינים שבפרח החמניה הם מספרי פיבונצ'י עוקבים. אם תביטו היטב, הם נראים כמו 2 ספירלות, שאחת היא בעלת 89 גרעינים והשנייה בת 55 גרעינים - שני מספרים עוקבים בסדרה (אגב, זה כך גם באצטרובלי עץ האורן).
ולמה זה קורה? - ובכן, נראה שהספירלות הללו מופיעות בפרחים כאלה ובאיצטרובלים, כדי למנוע מצב שבו הגרעינים יהיו צפופים מדי ויתקשו להתפתח. לכן הטבע מרבה אותם במספרי פיבונצ'י וכך נוצר המספר המרבי של גרעינים, מה שיבטיח שכפול מוצלח והמשך הדורות.
וזה לא הדבר היחיד שבו פיבונצ'י נראה בצמחים כאלו. מסתבר שאפילו זווית הגדילה של העלים על הגבעול, זו שמאפשרת לעלים החדשים לצמוח באופן שיקבלו הכי הרבה אור שמש, אפילו היא מתמטית ומדויקת. למעשה היא ידועה בתור יחס הזהב, כ-1.618. אם נחלק 360 מעלות של הגבעול העגול במספר 1.618 נקבל בדיוק את המיקומים שהטבע בחר לגדילת העלים על הגבעול. בינגו! - שוב הטבע הצטיין במתמטיקה והשתמש במספרי פיבונצ'י וביחס הזהב שנובע ממנו כדי להיטיב את גדילת הצמחים.
אז האמת שאין כאן פלא, חוץ מפלאי הטבע כמובן. סדרת פיבונאצ'י, שאנו כה מתפעלים ממנה כאן, היא הדרך שבה מאורגנים ומשוכפלים ביעילות מרכיבים רבים בטבע ובה פועלים ביעילות רבה כוחות טבעיים שונים. כשאנו מוצאים בחמניה את מספרי פיבונאצ'י, לכל היותר נוכל לומר שהחמניה "גדלה כמו שצריך".. אז אולי זה מופלא, אבל לא יותר מהפלא הבלתי נתפס של היקום כולו!
הנה המתמטיקה של החמניות:
https://youtu.be/z9d1mxgZ0ag
היופי המתמטי שגלום בסדרת מספרים פשוטה לכאורה זו (מתורגם):
https://youtu.be/SjSHVDfXHQ4
והגרעינים האלה שעל פרח החמנייה - ככה הם הופכים לגרעינים שחורים (עברית):
https://youtu.be/xLCkC0oOFqw
למה לא זכה האדריכל לואיס קאן להכרה בחייו?
זה היה בשנת 1974, כשנמצא אדם שמת מהתקף לב בחדר שירותים בתחנת רכבת בניו יורק. במשך 4 ימים איש לא חיפש אותו ולא זיהו מי האיש. כמה ימים עברו עד שהסתבר שהאיש שהעולם נפרד ממנו היה אדריכל גאון, אך עמוס חובות, חסר-כל ונשכח.
קראו לו לואיס או לואי קאן (Louis Khan).
קאן הגיע לארה"ב כאיצ'ה שמולובסקי, בנם קצר הרואי ובעל הפנים המצולקות מכוויות של מהגרים עניים. מגיל צעיר הוא החל להתעניין ולעסוק בארכיטקטורה. כאדריכל בוגר הוא עיצב בניינים שנראו לרוב כשרידי מבנים ואתרים עתיקים (המועצה הלאומית בבנגלדש לא הופצצה במלחמת האזרחים כי הטייסים חשבו שמדובר באתר היסטורי).
קאן הירבה לשלב במבנים שיצר צורות גאומטריות והנדסיות בולטות וברורות כמו חצאי סהר, עיגולים ומשולשים. הוא הצטיין גם באסתטיקה ברוטליסטית, מעין "שירת בטון" ל אדריכל שאהב את הקשיחות של הבטון ויצא בו את היופי המסוים שרק הוא ראה.
הוא טיפל בצורה מבריקה באור והתאורה שבמבנים שלו ובחלקם הגדול של המבנים שעיצב משהו על-זמני שהקרין קדרות ולא ניסה ללטף את המביט בהם אלא להיות נוכח ומרתק. לעתים אפילו מעט מאיים.
כארכיטקט לא ניסה קאן מעולם לפייס את העולם או לעשות דברים יפים. הוא היה אובססיבי ונטה לומר שהחומר אומר לו מה ברצונו להיות...
קאן היה סוג של פילוסוף אדריכל, שיצר מבנים כמו מעבדות מכון סאלק בקליפורניה, מעבדות ריצ'רדס באוניברסיטת פנסילבניה, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א ומכון הניהול באחמדבאד שבהודו - כולם מבנים מרתקים ובלתי נשכחים. הם מחייבים שלא לשכוח את קאן עצמו - הגאון הבלתי מתפשר שלא ידע להצליח.
"המדע מוצא את מה שכבר קיים, אבל האמן יוצר את מה שעוד לא קיים" (לואיס קאן).
הנה סרטון על לואיס קאן וגאונותו:
https://youtu.be/zYDWyBhO8Aw
תולדות חייו של לואיס קאן:
https://youtu.be/RKL7hrCLXxM
חברו ועמיתו לבניית המכון לניהול באחמדבד, האדריכל ההודי דושי, מספר עליו:
https://youtu.be/jd7Y6iFyDx4
והוא עצמו מסביר את הבנתו:
https://youtu.be/_ank0tSPKzg
העבודה האייקונית של קאן במעבדות מכון סאלק בקליפורניה:
https://youtu.be/OdK1Nhcvmh4
בית פישר שתכנן קאן:
https://youtu.be/XvnPavlNtuE?t=32s
ועבודות אדריכלות נוספות של לואיס קאן:
http://youtu.be/jOcHJxgq9nA
זה היה בשנת 1974, כשנמצא אדם שמת מהתקף לב בחדר שירותים בתחנת רכבת בניו יורק. במשך 4 ימים איש לא חיפש אותו ולא זיהו מי האיש. כמה ימים עברו עד שהסתבר שהאיש שהעולם נפרד ממנו היה אדריכל גאון, אך עמוס חובות, חסר-כל ונשכח.
קראו לו לואיס או לואי קאן (Louis Khan).
קאן הגיע לארה"ב כאיצ'ה שמולובסקי, בנם קצר הרואי ובעל הפנים המצולקות מכוויות של מהגרים עניים. מגיל צעיר הוא החל להתעניין ולעסוק בארכיטקטורה. כאדריכל בוגר הוא עיצב בניינים שנראו לרוב כשרידי מבנים ואתרים עתיקים (המועצה הלאומית בבנגלדש לא הופצצה במלחמת האזרחים כי הטייסים חשבו שמדובר באתר היסטורי).
קאן הירבה לשלב במבנים שיצר צורות גאומטריות והנדסיות בולטות וברורות כמו חצאי סהר, עיגולים ומשולשים. הוא הצטיין גם באסתטיקה ברוטליסטית, מעין "שירת בטון" ל אדריכל שאהב את הקשיחות של הבטון ויצא בו את היופי המסוים שרק הוא ראה.
הוא טיפל בצורה מבריקה באור והתאורה שבמבנים שלו ובחלקם הגדול של המבנים שעיצב משהו על-זמני שהקרין קדרות ולא ניסה ללטף את המביט בהם אלא להיות נוכח ומרתק. לעתים אפילו מעט מאיים.
כארכיטקט לא ניסה קאן מעולם לפייס את העולם או לעשות דברים יפים. הוא היה אובססיבי ונטה לומר שהחומר אומר לו מה ברצונו להיות...
קאן היה סוג של פילוסוף אדריכל, שיצר מבנים כמו מעבדות מכון סאלק בקליפורניה, מעבדות ריצ'רדס באוניברסיטת פנסילבניה, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א ומכון הניהול באחמדבאד שבהודו - כולם מבנים מרתקים ובלתי נשכחים. הם מחייבים שלא לשכוח את קאן עצמו - הגאון הבלתי מתפשר שלא ידע להצליח.
"המדע מוצא את מה שכבר קיים, אבל האמן יוצר את מה שעוד לא קיים" (לואיס קאן).
הנה סרטון על לואיס קאן וגאונותו:
https://youtu.be/zYDWyBhO8Aw
תולדות חייו של לואיס קאן:
https://youtu.be/RKL7hrCLXxM
חברו ועמיתו לבניית המכון לניהול באחמדבד, האדריכל ההודי דושי, מספר עליו:
https://youtu.be/jd7Y6iFyDx4
והוא עצמו מסביר את הבנתו:
https://youtu.be/_ank0tSPKzg
העבודה האייקונית של קאן במעבדות מכון סאלק בקליפורניה:
https://youtu.be/OdK1Nhcvmh4
בית פישר שתכנן קאן:
https://youtu.be/XvnPavlNtuE?t=32s
ועבודות אדריכלות נוספות של לואיס קאן:
http://youtu.be/jOcHJxgq9nA
מהי שכונת האדריכלות המודרנית המפתיעה של ירושלים?
השכונה הירושלמית החרדית רמות פולין (Ramot Polin) היא פנינה אדריכלית ברמה בינלאומית. זוהי שכונה המהווה תוצר ושילוב בין שפה עצמאית של אדריכל חדשני ויצירתי והצרכים של הקהילה שבשבילה הוא מתכנן.
מרחוק מזכירה השכונה, שנבנתה בשנת 1972, גבישים משושים או כוורת דבורים ענקית, עם טוויסט מגניב ותלת ממדי.
היה זה האדריכל צבי הקר שתכנן בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת את שכונת "רמות פולין". האדריכל תכנן בה 700 דירות עבור הציבור החרדי, במעין קומפלקס גיאומטרי ענק וחדשני במראהו, של דירות משפחתיות, בעלות קירות חיצוניים המשופעים כלפי חוץ.
צורת המבנים הללו היא של פאון משוכלל הקרוי דודקהדרון ובעברית תריסריון, שיוצרים המחומשים.
האדריכל יצר מבנים מקוריים ולא מושלמים, אך עדיין מותאמים, כשהוא משתדל להתאים אותם לאקלים הקהילתי ולאורח החיים החרדי. מעידות על כך, בין השאר, מרפסות הסוכה לכל יחידה, החצרות הפנימיות שנחבאות בין המבנים וחיפוי האבן הירושלמי, חובה עירונית בעיר הקודש אבל כאן הוא שונה מהרגיל, בהיותו בטון בציפוי של אבן נסורה.
בירושלים בנייני השכונה הם יוצאי דופן ולא פחות מחריגים, גם בנוף האדריכלי של כלל ישראל. אין עוד שכונה בישראל בה קיבלו הארכיטקטים חופש כה משמעותי בתכנון. כמו כמה שכונות אחרות, רמות פולין היא תוצר של יד חופשית שנתן משרד השיכון לאדריכלים ידועים בישראל. ההוראה הייתה לתכנן בשטחים שישראל כבשה במלחמת ששת הימים שכונות ובנייני מגורים שיאתגרו את מבני השיכונים של אותם ימים.
גם באינטרנט וגם במגזיני אדריכלות ועיצוב זוכה רמות פולין לפרסום רב. אמנם יש הכוללים אותה בדפי השכונות המוזרות ברשת, אבל איש לא מתעלם ממנה. זה כבר מחמיא.
אך גם אז וגם היום נכתבת לא מעט ביקורת על התכנון והמצב של שכונת רמות פולין. היו מי שראו במבנים האוונגרדיים שלה יומרנות אדריכלית וטענו שדירות הקופסה הקטנות לא נוחות למגורים ושמשרד השיכון נתן יד לפיסול מבנים מעוצבים, על חשבון השימושיות שלהם לדיירים. היו אף שטענו שזהו קוריוז צורני שאולי מבחינה גאומטרית הוא מעניין ואף מפתיע בצורה, אך חסר תוכן של ממש.
הזמן הביא ממד נוסף של בעייתיות לשכונה, שהייתה יכולה להפוך לאייקון אדריכלי בינלאומי. כמו בשכונות חרדיות שונות בעיר, גם כאן נראה שהאכיפה העירונית של עירית ירושלים אינה קיימת. אנרכיה תכנונית בלתי נתפסת מובילה למה שהיה כבר מזמן לחורבן מוחלט של היצירה האסתטית והמודרניסטית הייחודית ביותר בישראל וללא ספק הנועזת מביניהן.
הנה הבתים של שכונת רמות פולין:
https://youtu.be/uIkHPKMFUuQ
השכונה הירושלמית החרדית רמות פולין (Ramot Polin) היא פנינה אדריכלית ברמה בינלאומית. זוהי שכונה המהווה תוצר ושילוב בין שפה עצמאית של אדריכל חדשני ויצירתי והצרכים של הקהילה שבשבילה הוא מתכנן.
מרחוק מזכירה השכונה, שנבנתה בשנת 1972, גבישים משושים או כוורת דבורים ענקית, עם טוויסט מגניב ותלת ממדי.
היה זה האדריכל צבי הקר שתכנן בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת את שכונת "רמות פולין". האדריכל תכנן בה 700 דירות עבור הציבור החרדי, במעין קומפלקס גיאומטרי ענק וחדשני במראהו, של דירות משפחתיות, בעלות קירות חיצוניים המשופעים כלפי חוץ.
צורת המבנים הללו היא של פאון משוכלל הקרוי דודקהדרון ובעברית תריסריון, שיוצרים המחומשים.
האדריכל יצר מבנים מקוריים ולא מושלמים, אך עדיין מותאמים, כשהוא משתדל להתאים אותם לאקלים הקהילתי ולאורח החיים החרדי. מעידות על כך, בין השאר, מרפסות הסוכה לכל יחידה, החצרות הפנימיות שנחבאות בין המבנים וחיפוי האבן הירושלמי, חובה עירונית בעיר הקודש אבל כאן הוא שונה מהרגיל, בהיותו בטון בציפוי של אבן נסורה.
בירושלים בנייני השכונה הם יוצאי דופן ולא פחות מחריגים, גם בנוף האדריכלי של כלל ישראל. אין עוד שכונה בישראל בה קיבלו הארכיטקטים חופש כה משמעותי בתכנון. כמו כמה שכונות אחרות, רמות פולין היא תוצר של יד חופשית שנתן משרד השיכון לאדריכלים ידועים בישראל. ההוראה הייתה לתכנן בשטחים שישראל כבשה במלחמת ששת הימים שכונות ובנייני מגורים שיאתגרו את מבני השיכונים של אותם ימים.
גם באינטרנט וגם במגזיני אדריכלות ועיצוב זוכה רמות פולין לפרסום רב. אמנם יש הכוללים אותה בדפי השכונות המוזרות ברשת, אבל איש לא מתעלם ממנה. זה כבר מחמיא.
אך גם אז וגם היום נכתבת לא מעט ביקורת על התכנון והמצב של שכונת רמות פולין. היו מי שראו במבנים האוונגרדיים שלה יומרנות אדריכלית וטענו שדירות הקופסה הקטנות לא נוחות למגורים ושמשרד השיכון נתן יד לפיסול מבנים מעוצבים, על חשבון השימושיות שלהם לדיירים. היו אף שטענו שזהו קוריוז צורני שאולי מבחינה גאומטרית הוא מעניין ואף מפתיע בצורה, אך חסר תוכן של ממש.
הזמן הביא ממד נוסף של בעייתיות לשכונה, שהייתה יכולה להפוך לאייקון אדריכלי בינלאומי. כמו בשכונות חרדיות שונות בעיר, גם כאן נראה שהאכיפה העירונית של עירית ירושלים אינה קיימת. אנרכיה תכנונית בלתי נתפסת מובילה למה שהיה כבר מזמן לחורבן מוחלט של היצירה האסתטית והמודרניסטית הייחודית ביותר בישראל וללא ספק הנועזת מביניהן.
הנה הבתים של שכונת רמות פולין:
https://youtu.be/uIkHPKMFUuQ
