שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה יש לאנשים בעולם צבע עור שונה?
ישנם עמים שחיים בארצות חמות ויש שחיים בארצות קרות מאד.
בארצות החמות העור של הילידים המקומיים מלא בחומר שמגן על הגוף מכוויות שמש. החומר הזה נקרא מלנין והוא שהופך את עורם של ילידי המדינות החמות, כמו מדינות אפריקה למשל, לכהה יותר.
לעומתן, בארצות קרות אין הרבה שמש. עורם של המקומיים, כמו בסקנדינביה למשל, הוא בהיר, כי אין בו מלנין.
מה שמטריד והוא קשור לגזענות זה שאנשים בעולם גם נשפטים לפי צבע עורם. וזה לא רק שחור או לבן, אלא גם כל הגוונים שביניהם, מה שזכה לשם "קולוריזם". ככל שאנשים קרובים בצבע עורם ללבן - הם נחשבים יותר.
זה נורא קשה לחיות עם ההרגשה שאולי את או אתה לא מהחלק שנחשב לבעל הצבע הנכון.
הנה הסבר מצוין על גווני עור וכיצד הם נוצרו (מתורגם):
https://youtu.be/_r4c2NT4naQ
צבע עור הוא גם מקור לאפלייה:
https://youtu.be/6qA3isyu29M
איפה בגוף יש מלנין ומה השפעתו?
המלנין (Melanin) הוא פיגמנט, בעברית צבען, או מעין חומר צבע שיש בגופנו.
המלנין הוא האחראי לצבע עורנו. ככל שבעור יש יותר מלנין, הוא יהיה כהה יותר. אנשים שחיים בסביבות חמות נולדים עם עור כהה.
לבעלי עור בהיר יש פחות מלנין בעור ולכן הם צריכים להיזהר הרבה יותר ולמרוח קרם הגנה בהקפדה רבה עוד יותר.
גם נקודות החן, השומות והנמשים שעל העור, הן בעצם פיסות עור קטנות שהצטבר בהן מלנין.
אבל המלנין גם נותן את הצבע למרכיבים נוספים בגוף האדם, כמו צבע שיער, צבע עיניים וכדומה. כי כמו צבע העור, גם צבע השיער שלנו תלוי בעיקר בכמות המלנין שמייצרים המלנוציטים.
כמות המלנוציטים של בעלי שיער כהה מביאה לייצור של יותר מלנין מהמלנוציטים של בלונדינים ובעלי שיער בהיר. חוסר במלנין הוא שגורם לשיעור בהיר ועיניים כחולות.
יוצאי דופן הם הג'ינג'ים, בעלי שיער אדום או אדמוני, המייצרים סוג שונה של מלנין.
הדרך העיקרית שבה ניתן להגביר את ייצור המלנין בגוף היא חשיפה של העור לקרינת UV, כלומר שיזוף. זה קורה כשהמלנין בולע קרינה באורכי גל קצרים, לרוב קרינה על-סגולה. כך הוא מגן על הגוף מהקרינה.
ככל שאנו נחשפים יותר לאור השמש, משמע אנו משתזפים, כך מופרש יותר מלנין, מה שהופך את עורנו לכהה.
המלנין מיוצר על ידי מלנוציטים (Melanocytes), שהם תאים מיוחדים, המצויים בשכבת התאים התחתונה ביותר של שכבת האפידרמיס שבעור.
הנה המלנין שבגופנו והשפעתו על צבע העור (מתורגם):
https://youtu.be/_r4c2NT4naQ
כך אנו מקבלים את צבע עורנו:
https://youtu.be/VC0TL_lYLm8
על גווני עור ואבחון של מצבו הבריאותי (עברית):
https://youtu.be/Ww89paUGCzc
הסבר אסתטי על המלנין (עברית):
https://youtu.be/8hhz5mR_Sbo
טיפים טבעיים להבהרה של כתמי עור וגיל (מתורגם):
https://youtu.be/thOusT_2Q0I
והתכונות החשמליות של המלנין:
https://youtu.be/KifAQBhYgO0
מהם הנמשים שעל עורנו?
נמשים (Freckles) הם הנקודות החמודות הללו שמקשטות את פניהם של ילדים ואנשים רבים, בעיקר בעלי עור בהיר ושיער אדמוני.
למעשה, נמשים אינם אלא ריכוז מקומי של מלנין, אותו פיגמנט שאחראי על צבע העור והשיער שלנו. כאשר תאי המלנוציטים שבעור מייצרים יותר מדי מלנין באזורים מסוימים, נוצרים אותם כתמים חומים קטנים שכולנו מכירים.
גורם מרכזי להופעת נמשים הוא חשיפה לשמש. כשהעור נחשף לקרינת אולטרה-סגולה, תאי הגוף מגיבים בייצור מוגבר של מלנין כדי להגן על העור מפני נזקי הקרינה הזו. אצל אנשים עם נטייה גנטית לנמשים, תגובה זו אינה אחידה אלא יוצרת את אותם כתמים נקודתיים. נמשים נוטים להיות נפוצים יותר בקרב אנשים בעלי שיער אדמוני או בלונדיני ובעלי עור בהיר במיוחד, שכן אלה רגישים יותר לשמש.
מעניין לדעת שיש שני סוגים עיקריים של נמשים: נמשים קבועים שנוכחים כל השנה ונמשי קיץ שמופיעים או מתכהים בקיץ ומתבהרים בחורף. ההבדל ביניהם הוא גנטי ותלוי בתגובת העור לשמש.
הנמשים עצמם אינם מסוכנים כלל וכלל. הם נחשבים לווריאציה טבעית ונורמלית לחלוטין של העור. עם זאת, חשוב להבחין בין נמשים לבין כתמי שמש (Solar Lentigines) או שומות (Moles) שעלולים להתפתח עם הזמן.
כי כתמי שמש, בניגוד לנמשים, מופיעים אצל אנשים עם עור בהיר, בדרך כלל אחרי גיל 40 ולרוב על הפנים, הזרועות ועל כפות הידיים. את הופעת כתמי השמש הללו גורמת לרוב החשיפה לשמש וככל הנראה גם הזדקנות העור.
ועדיין, אנשים עם נמשים רבים צריכים להיות ערניים יותר לשינויים בעור, מכיוון שהם בדרך כלל רגישים יותר לשמש ולכן נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן עור. חשוב לזכור תמיד שחשיפה לא מבוקרת לשמש היא גורם שכיח לנזקים בריאותיים מצטברים שנעים מכתמי שמש, קמטים, כוויות ונמשים ועד לנגעים סרטניים בעור.
למרות שנמשים נחשבים לחלק מהאסתטיקה הטבעית של רבים, יש המעוניינים להסירם מסיבות קוסמטיות. קיימות מספר שיטות להבהרת נמשים או להסרתם, החל מקרמים מבהירים המכילים הידרוקינון (Hydroquinone) או רטינואידים (Retinoids), דרך טיפולי לייזר וכלה בקילוף כימי (Chemical Peeling).
טיפול הלייזר נחשב לאחת השיטות היעילות ביותר, כאשר קרן הלייזר מכוונת אל פיגמנט המלנין שבנמש ומפרקת אותו, מבלי לפגוע בעור הסובב.
מעניין לציין שמה שפעם נחשב למום שאנשים התאמצו להסתיר, כיום מקבל הערכה רבה בתעשיית היופי והאופנה. דוגמניות ושחקניות רבות כמו ג'וליאן מור (Julianne Moore), אמה סטון (Emma Stone) ולוסי ליו (Lucy Liu) מציגות בגאווה את הנמשים שלהן. יש אפילו מי שמוסיפות נמשים מלאכותיים באיפור או בקעקועים קטנים על פניהם.
אנקדוטה מעניינת: במאה ה-18, נמשים נחשבו למום משמעותי כל כך עד שנשים אצילות השתמשו ב"פאטשים" (Patches) - כתמים דביקים שהודבקו על הפנים כדי להסתיר נמשים או לשמש כ"מלכודות יופי" שיסיטו את המבט מפגמים אחרים בפנים.
הנה הנמשים שעל פני רבים מאיתנו:
https://youtu.be/v2OralTN7ss
כוכבות שמחבקות את הנמשים שלהן:
https://youtu.be/POajNz22pZ8
מה גורם לנמשים? (ללא מילים):
https://youtu.be/DDguPpW2cvU
וסרטון קצר על הנמשים (עברית):
https://youtu.be/1R_yhmO_XIk
מדוע השיער מלבין או מאפיר כשמזדקנים?
שמתם לב ששיער של אנשים מבוגרים הולך ונעשה אפור או ממש לבן? זה נקרא שיער שיבה (Gray hair) וזו תופעה מעניינת של הגוף האנושי.
השיער האפור הוא תופעה שמעסיקה מדענים כבר עשרות שנים. מחקרים גילו שאצל מרבית האנשים התהליך מתחיל כבר בגיל 25, אך הוא כל כך הדרגתי שאנחנו מבחינים בו רק שנים מאוחר יותר.
בכל זקיק שיער מסתתרים תאים קטנים הנקראים מלנוציטים (Melanocytes) ותפקידם לייצר פיגמנט בשם מלנין (Melanin), אותו חומר שגם נותן צבע לשיער שלנו וגם גוון לעורנו.
המלנין מגיע בשני זנים - יומלנין (Eumelanin) שאחראי לשיער כהה, ופיאומלנין (Pheomelanin) שיוצר גוונים אדמדמים. למעשה, בלונדיניות טבעיות מפיקות כמות קטנה במיוחד של יומלנין, בעוד שאנשים בעלי שיער שחור מייצרים כמויות רבות של יומלנין.
#למה השיער מאבד צבע בגיל מבוגר ואיך זה קורה?
מסתבר שעם הגיל הולכים התאים שנותנים לשיער שלנו את צבעו ומתים. זה קורה בהדרגה ובמעלה הגיל שלנו. כמו מפעל שמפחית את הייצור, הולכים המלנוציטים, אותם תאים שמייצרים את הצבע לשיער, ומתעייפים.
לאורך השנים, הם מייצרים פחות ופחות מלנין ומכאן הפיכת השיער לשיער שיבה היא עובדה מוגמרת, הדרגתית אבל ברורה. בתחילה השיער מאפיר ובהדרגה הוא הולך ומתבהר, עד להלבנתו המוחלטת.
התוצאה היא שיער שקוף. לנו הוא נראה לבן או אפור, אבל זה רק בגלל האופן שבו האור מוחזר משערות, שהן הסיבים החלולים שמרכיבים אותו. מסתבר שהתיאבון שלנו לצבע הוא כל כך בסיסי שהמוח האנושי שלנו מתקשה לתפוס שמשהו יכול להיות ללא צבע. לכן, אומרים מדענים, אנחנו רואים את השיער השקוף כ"אפור" או "לבן".
צביעת שערות שהלבינו (ובעצם נעשו שקופות) עוטפת כל שערה חסרת צבע בצבע מלאכותי. אך כשהיא תמשיך לצמוח יהיו חלקיה החדשים, מן הסתם לבנים.
התהליך קשור לצבירת מי חמצן (Hydrogen Peroxide) בזקיקי השיער. בגופם של צעירים אנזים שנקרא קטלז (Catalase) מפרק את מי החמצן לפני שהם מזיקים למלנוציטים. אך כשמתבגרים, רמות הקטלז יורדות ומי החמצן הולכים והורסים את יכולת הייצור של המלנין.
למרות תיאוריות שונות, מחקרים קליניים לא הצליחו להוכיח שתוספי קטלז יכולים למנוע הלבנה.
#מה קןבע מתי, כמה ומי יאפירו וילבינו?
במידה רבה אלה הגנים שלנו, שקובעים מתי שערנו יאפיר. חוקרים גילו שאנשים ממוצא אסייתי מתחילים להאפיר מאוחר יותר מאירופיים, אם כי ההבדלים משתנים בין מחקרים שונים. מה שכן נראה ברור הוא שלחץ ועישון יכולים להאיץ את התהליך, דרך מנגנונים חמצניים מורכבים.
הסיפור ההיסטורי הידוע על הלבנת שיער של המלכה מארי אנטואנט (Marie Antoinette), שלכאורה הלבינה בלילה אחד לפני הוצאתה להורג. מדענים טוענים שמבחינה ביולוגית הדבר בלתי אפשרי ושיער שכבר צמח לא יכול לאבד את הפיגמנט שלו פתאום. מבחינתם, רק שיער חדש יכול לצמוח בלי מלנין.
בכל מקרה, להלבנת השיער יש רקע גנטי ורואים הבדלים ברורים בין אוכלוסיות שונות בעולם. מסתבר שאנשים ממוצא אירופי או צפון אמריקאי נוטים בפירוש להלבנה מוקדמת יותר של שיערם מאשר ילידי אפריקה או אסיה.
ואגב, אף שאנו קושרים את תופעת השיער הלבן להזדקנות, יש שניצניה מתחילים מוקדם יותר. יש מקרים של בני אדם שאצלם מופיעות שערות נטולות מלנין כבר בגיל ההתבגרות. נפוצה מאוד גם ההופעה של שיער שיבה אצל צעירים בשנות השלושים לחייהם.
עובדה מעניינת נוספת: אצל אנשים מסוימים השיער הופך להיות מתולתל יותר כשהוא הופך לאפור. זה קורה כי מבנה החלבונים בשיער משתנה עם הגיל, מה שמשפיע על הטקסטורה שלו.
מדוע אנשים מאפירים ומה הדילמה שזה יוצר? (מתורגם):
https://youtu.be/pUHCsU0hdJM
לפעמים השוער מתחיל להאפיר כבר בגיל ההתבגרות:
https://youtu.be/QJMTk8sBfFE
הסבר לשיער המאפיר של המבוגרים (עברית):
https://youtu.be/48EOBXbHT_A
והטרנד הנוכחי של נשים שמפסיקו לצבוע את שיער השיבה (עברית):
https://youtu.be/VJNuncar-KI
צבע עור
ישנם עמים שחיים בארצות חמות ויש שחיים בארצות קרות מאד.
בארצות החמות העור של הילידים המקומיים מלא בחומר שמגן על הגוף מכוויות שמש. החומר הזה נקרא מלנין והוא שהופך את עורם של ילידי המדינות החמות, כמו מדינות אפריקה למשל, לכהה יותר.
לעומתן, בארצות קרות אין הרבה שמש. עורם של המקומיים, כמו בסקנדינביה למשל, הוא בהיר, כי אין בו מלנין.
מה שמטריד והוא קשור לגזענות זה שאנשים בעולם גם נשפטים לפי צבע עורם. וזה לא רק שחור או לבן, אלא גם כל הגוונים שביניהם, מה שזכה לשם "קולוריזם". ככל שאנשים קרובים בצבע עורם ללבן - הם נחשבים יותר.
זה נורא קשה לחיות עם ההרגשה שאולי את או אתה לא מהחלק שנחשב לבעל הצבע הנכון.
הנה הסבר מצוין על גווני עור וכיצד הם נוצרו (מתורגם):
https://youtu.be/_r4c2NT4naQ
צבע עור הוא גם מקור לאפלייה:
https://youtu.be/6qA3isyu29M
המלנין (Melanin) הוא פיגמנט, בעברית צבען, או מעין חומר צבע שיש בגופנו.
המלנין הוא האחראי לצבע עורנו. ככל שבעור יש יותר מלנין, הוא יהיה כהה יותר. אנשים שחיים בסביבות חמות נולדים עם עור כהה.
לבעלי עור בהיר יש פחות מלנין בעור ולכן הם צריכים להיזהר הרבה יותר ולמרוח קרם הגנה בהקפדה רבה עוד יותר.
גם נקודות החן, השומות והנמשים שעל העור, הן בעצם פיסות עור קטנות שהצטבר בהן מלנין.
אבל המלנין גם נותן את הצבע למרכיבים נוספים בגוף האדם, כמו צבע שיער, צבע עיניים וכדומה. כי כמו צבע העור, גם צבע השיער שלנו תלוי בעיקר בכמות המלנין שמייצרים המלנוציטים.
כמות המלנוציטים של בעלי שיער כהה מביאה לייצור של יותר מלנין מהמלנוציטים של בלונדינים ובעלי שיער בהיר. חוסר במלנין הוא שגורם לשיעור בהיר ועיניים כחולות.
יוצאי דופן הם הג'ינג'ים, בעלי שיער אדום או אדמוני, המייצרים סוג שונה של מלנין.
הדרך העיקרית שבה ניתן להגביר את ייצור המלנין בגוף היא חשיפה של העור לקרינת UV, כלומר שיזוף. זה קורה כשהמלנין בולע קרינה באורכי גל קצרים, לרוב קרינה על-סגולה. כך הוא מגן על הגוף מהקרינה.
ככל שאנו נחשפים יותר לאור השמש, משמע אנו משתזפים, כך מופרש יותר מלנין, מה שהופך את עורנו לכהה.
המלנין מיוצר על ידי מלנוציטים (Melanocytes), שהם תאים מיוחדים, המצויים בשכבת התאים התחתונה ביותר של שכבת האפידרמיס שבעור.
הנה המלנין שבגופנו והשפעתו על צבע העור (מתורגם):
https://youtu.be/_r4c2NT4naQ
כך אנו מקבלים את צבע עורנו:
https://youtu.be/VC0TL_lYLm8
על גווני עור ואבחון של מצבו הבריאותי (עברית):
https://youtu.be/Ww89paUGCzc
הסבר אסתטי על המלנין (עברית):
https://youtu.be/8hhz5mR_Sbo
טיפים טבעיים להבהרה של כתמי עור וגיל (מתורגם):
https://youtu.be/thOusT_2Q0I
והתכונות החשמליות של המלנין:
https://youtu.be/KifAQBhYgO0
נמשים (Freckles) הם הנקודות החמודות הללו שמקשטות את פניהם של ילדים ואנשים רבים, בעיקר בעלי עור בהיר ושיער אדמוני.
למעשה, נמשים אינם אלא ריכוז מקומי של מלנין, אותו פיגמנט שאחראי על צבע העור והשיער שלנו. כאשר תאי המלנוציטים שבעור מייצרים יותר מדי מלנין באזורים מסוימים, נוצרים אותם כתמים חומים קטנים שכולנו מכירים.
גורם מרכזי להופעת נמשים הוא חשיפה לשמש. כשהעור נחשף לקרינת אולטרה-סגולה, תאי הגוף מגיבים בייצור מוגבר של מלנין כדי להגן על העור מפני נזקי הקרינה הזו. אצל אנשים עם נטייה גנטית לנמשים, תגובה זו אינה אחידה אלא יוצרת את אותם כתמים נקודתיים. נמשים נוטים להיות נפוצים יותר בקרב אנשים בעלי שיער אדמוני או בלונדיני ובעלי עור בהיר במיוחד, שכן אלה רגישים יותר לשמש.
מעניין לדעת שיש שני סוגים עיקריים של נמשים: נמשים קבועים שנוכחים כל השנה ונמשי קיץ שמופיעים או מתכהים בקיץ ומתבהרים בחורף. ההבדל ביניהם הוא גנטי ותלוי בתגובת העור לשמש.
הנמשים עצמם אינם מסוכנים כלל וכלל. הם נחשבים לווריאציה טבעית ונורמלית לחלוטין של העור. עם זאת, חשוב להבחין בין נמשים לבין כתמי שמש (Solar Lentigines) או שומות (Moles) שעלולים להתפתח עם הזמן.
כי כתמי שמש, בניגוד לנמשים, מופיעים אצל אנשים עם עור בהיר, בדרך כלל אחרי גיל 40 ולרוב על הפנים, הזרועות ועל כפות הידיים. את הופעת כתמי השמש הללו גורמת לרוב החשיפה לשמש וככל הנראה גם הזדקנות העור.
ועדיין, אנשים עם נמשים רבים צריכים להיות ערניים יותר לשינויים בעור, מכיוון שהם בדרך כלל רגישים יותר לשמש ולכן נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן עור. חשוב לזכור תמיד שחשיפה לא מבוקרת לשמש היא גורם שכיח לנזקים בריאותיים מצטברים שנעים מכתמי שמש, קמטים, כוויות ונמשים ועד לנגעים סרטניים בעור.
למרות שנמשים נחשבים לחלק מהאסתטיקה הטבעית של רבים, יש המעוניינים להסירם מסיבות קוסמטיות. קיימות מספר שיטות להבהרת נמשים או להסרתם, החל מקרמים מבהירים המכילים הידרוקינון (Hydroquinone) או רטינואידים (Retinoids), דרך טיפולי לייזר וכלה בקילוף כימי (Chemical Peeling).
טיפול הלייזר נחשב לאחת השיטות היעילות ביותר, כאשר קרן הלייזר מכוונת אל פיגמנט המלנין שבנמש ומפרקת אותו, מבלי לפגוע בעור הסובב.
מעניין לציין שמה שפעם נחשב למום שאנשים התאמצו להסתיר, כיום מקבל הערכה רבה בתעשיית היופי והאופנה. דוגמניות ושחקניות רבות כמו ג'וליאן מור (Julianne Moore), אמה סטון (Emma Stone) ולוסי ליו (Lucy Liu) מציגות בגאווה את הנמשים שלהן. יש אפילו מי שמוסיפות נמשים מלאכותיים באיפור או בקעקועים קטנים על פניהם.
אנקדוטה מעניינת: במאה ה-18, נמשים נחשבו למום משמעותי כל כך עד שנשים אצילות השתמשו ב"פאטשים" (Patches) - כתמים דביקים שהודבקו על הפנים כדי להסתיר נמשים או לשמש כ"מלכודות יופי" שיסיטו את המבט מפגמים אחרים בפנים.
הנה הנמשים שעל פני רבים מאיתנו:
https://youtu.be/v2OralTN7ss
כוכבות שמחבקות את הנמשים שלהן:
https://youtu.be/POajNz22pZ8
מה גורם לנמשים? (ללא מילים):
https://youtu.be/DDguPpW2cvU
וסרטון קצר על הנמשים (עברית):
https://youtu.be/1R_yhmO_XIk
שמתם לב ששיער של אנשים מבוגרים הולך ונעשה אפור או ממש לבן? זה נקרא שיער שיבה (Gray hair) וזו תופעה מעניינת של הגוף האנושי.
השיער האפור הוא תופעה שמעסיקה מדענים כבר עשרות שנים. מחקרים גילו שאצל מרבית האנשים התהליך מתחיל כבר בגיל 25, אך הוא כל כך הדרגתי שאנחנו מבחינים בו רק שנים מאוחר יותר.
בכל זקיק שיער מסתתרים תאים קטנים הנקראים מלנוציטים (Melanocytes) ותפקידם לייצר פיגמנט בשם מלנין (Melanin), אותו חומר שגם נותן צבע לשיער שלנו וגם גוון לעורנו.
המלנין מגיע בשני זנים - יומלנין (Eumelanin) שאחראי לשיער כהה, ופיאומלנין (Pheomelanin) שיוצר גוונים אדמדמים. למעשה, בלונדיניות טבעיות מפיקות כמות קטנה במיוחד של יומלנין, בעוד שאנשים בעלי שיער שחור מייצרים כמויות רבות של יומלנין.
#למה השיער מאבד צבע בגיל מבוגר ואיך זה קורה?
מסתבר שעם הגיל הולכים התאים שנותנים לשיער שלנו את צבעו ומתים. זה קורה בהדרגה ובמעלה הגיל שלנו. כמו מפעל שמפחית את הייצור, הולכים המלנוציטים, אותם תאים שמייצרים את הצבע לשיער, ומתעייפים.
לאורך השנים, הם מייצרים פחות ופחות מלנין ומכאן הפיכת השיער לשיער שיבה היא עובדה מוגמרת, הדרגתית אבל ברורה. בתחילה השיער מאפיר ובהדרגה הוא הולך ומתבהר, עד להלבנתו המוחלטת.
התוצאה היא שיער שקוף. לנו הוא נראה לבן או אפור, אבל זה רק בגלל האופן שבו האור מוחזר משערות, שהן הסיבים החלולים שמרכיבים אותו. מסתבר שהתיאבון שלנו לצבע הוא כל כך בסיסי שהמוח האנושי שלנו מתקשה לתפוס שמשהו יכול להיות ללא צבע. לכן, אומרים מדענים, אנחנו רואים את השיער השקוף כ"אפור" או "לבן".
צביעת שערות שהלבינו (ובעצם נעשו שקופות) עוטפת כל שערה חסרת צבע בצבע מלאכותי. אך כשהיא תמשיך לצמוח יהיו חלקיה החדשים, מן הסתם לבנים.
התהליך קשור לצבירת מי חמצן (Hydrogen Peroxide) בזקיקי השיער. בגופם של צעירים אנזים שנקרא קטלז (Catalase) מפרק את מי החמצן לפני שהם מזיקים למלנוציטים. אך כשמתבגרים, רמות הקטלז יורדות ומי החמצן הולכים והורסים את יכולת הייצור של המלנין.
למרות תיאוריות שונות, מחקרים קליניים לא הצליחו להוכיח שתוספי קטלז יכולים למנוע הלבנה.
#מה קןבע מתי, כמה ומי יאפירו וילבינו?
במידה רבה אלה הגנים שלנו, שקובעים מתי שערנו יאפיר. חוקרים גילו שאנשים ממוצא אסייתי מתחילים להאפיר מאוחר יותר מאירופיים, אם כי ההבדלים משתנים בין מחקרים שונים. מה שכן נראה ברור הוא שלחץ ועישון יכולים להאיץ את התהליך, דרך מנגנונים חמצניים מורכבים.
הסיפור ההיסטורי הידוע על הלבנת שיער של המלכה מארי אנטואנט (Marie Antoinette), שלכאורה הלבינה בלילה אחד לפני הוצאתה להורג. מדענים טוענים שמבחינה ביולוגית הדבר בלתי אפשרי ושיער שכבר צמח לא יכול לאבד את הפיגמנט שלו פתאום. מבחינתם, רק שיער חדש יכול לצמוח בלי מלנין.
בכל מקרה, להלבנת השיער יש רקע גנטי ורואים הבדלים ברורים בין אוכלוסיות שונות בעולם. מסתבר שאנשים ממוצא אירופי או צפון אמריקאי נוטים בפירוש להלבנה מוקדמת יותר של שיערם מאשר ילידי אפריקה או אסיה.
ואגב, אף שאנו קושרים את תופעת השיער הלבן להזדקנות, יש שניצניה מתחילים מוקדם יותר. יש מקרים של בני אדם שאצלם מופיעות שערות נטולות מלנין כבר בגיל ההתבגרות. נפוצה מאוד גם ההופעה של שיער שיבה אצל צעירים בשנות השלושים לחייהם.
עובדה מעניינת נוספת: אצל אנשים מסוימים השיער הופך להיות מתולתל יותר כשהוא הופך לאפור. זה קורה כי מבנה החלבונים בשיער משתנה עם הגיל, מה שמשפיע על הטקסטורה שלו.
מדוע אנשים מאפירים ומה הדילמה שזה יוצר? (מתורגם):
https://youtu.be/pUHCsU0hdJM
לפעמים השוער מתחיל להאפיר כבר בגיל ההתבגרות:
https://youtu.be/QJMTk8sBfFE
הסבר לשיער המאפיר של המבוגרים (עברית):
https://youtu.be/48EOBXbHT_A
והטרנד הנוכחי של נשים שמפסיקו לצבוע את שיער השיבה (עברית):
https://youtu.be/VJNuncar-KI
